פתיחת התפריט הראשי

שחייה במים פתוחים

תחרות שחייה במים פתוחים

שחייה במים פתוחים היא ענף ספורט בו שחיינים מתחרים בשחייה בגופי מים גדולים כגון נהרות, אגמים, מפרצים ובים הפתוח.

הפדרצייה הבינלאומית לשחייה, פינ"א, מאגדת בתוכה שחייה במים פתוחים, יחד עם שחייה תחרותית, קפיצה למים, קפיצה למים מגובה, שחייה אמנותית וכדורמים. המרחקים הרשמיים בתחרויות השחייה במים פתוחים של פינ"א הם 5, 10 ו-25 ק"מ (לשם השוואה, המרחק הארוך ביותר בשחייה תחרותית הוא 1.5 ק"מ). מאז אליפות העולם בשחייה 1991 הענף כלול בתוכנית של אליפות העולם בשחייה. מאז אולימפיאדת בייג'ינג (2008) שחייה במים פתוחים למרחק של 10 ק"מ, המכונה "מרתון שחייה", היא משחה אולימפי. ספורט הטריאתלון כולל בתוכו שחייה במים פתוחים.

יש אירועים לא-תחרותיים של שחייה במים פתוחים, כגון צליחת הכנרת העממית או חציית תעלת למאנש.

השחייה, שמתבצעת לעיתים בדבוקה, שונה לחלוטין משחייה במסלול מופרד בבריכה, ועל המתחרה להיזהר שלא להיפגע ולא לפגוע במתחרים אחרים, ולשמור על נתיב קרוב ככל האפשר לסימון (ולשם כך להרים את הראש מדי פעם על מנת שלא לסטות מהמסלול). כמו כן עשויה השחייה לכלול צלילות לצורך התחמקות מגלים, שחייה עם הזרם, ניווט, והתמודדות עם תנאי קור וחום קיצוניים.

חוקי הענףעריכה

החוקים להלן הם אלו התקפים בתחרויות רשמיות המוכרות על ידי פינ"א. תחרויות נערכות למרחקים של 5, 10 ו-25 ק"מ. הזינוק למשחה נערך מרפסודה או מתוך המים בעומק המאפשר שחייה מיידית. השחיינים מסודרים בזינוק על פי סדר שנקבע באקראי. בהישמע אות מופעל שעון עצר והשחיינים קופצים למים (במקרה של רפסודה) ומתחילים בשחייה באופן מיידי. כל המתחרים מאותו המין מזנקים יחדיו. לעיתים הגברים והנשים מזנקים יחדיו אולם לרוב הגברים מזנקים לפני הנשים. בכל מקרה, המיקום במשחה נקבע לכל מין בנפרד.

מסלול המשחה מסומן לרוב באמצעות מצופים גדולים ובולטים. השחייה ממצוף למצוף נעשית בקו ישר ושופטים על סירות מוודאים שכל שחיין מקיף כל מצוף כנדרש. לרוב המסלול מעגלי והשחיינים נדרשים להקיפו מספר פעמים.

נקודת הסיום של המשחה היא בתוך המים. הסיום מסומן על ידי מצופים היוצרים משפך המתנקז אל קו הסיום, שרוחבו 5 מטרים. מעל קו הסיום ישנו גשר שהשחיינים עוברים תחתיו ונוגעים בו עם צמיד אלקטרוני המותקן על ידם. הגשר כולל חיישן אלקטרוני המזהה את השחיין על פי הצמיד וקובע את הזמן שלקח לו להשלים את המשחה. הזמן הרשמי מתקבל במונחים של שעות, דקות ושניות, אולם השעון שומר נתונים גם ברמת דיוק של מאיות השנייה כדי לסייע בהכרעה של סיומים צמודים. כאשר כמה שחיינים מסיימים יחדיו השופטים קובעים את סדר ההגעה באמצעות מצלמת הילוך איטי ונתוני השעון. שחיין המסיים את המשחה יוצא מן המים, או מוצא מהם במקרה שהוא מותש מכדי לצאת לבד, ונבדק על ידי איש צוות רפואי. מיקום השחיינים נקבע על פי סדר ההגעה לקו הסיום.

במהלך המשחה, כל סגנונות השחייה מותרים לשימוש, אולם ברמה מקצוענית משתמשים תמיד בסגנון החתירה. המגע עם הקרקעית מותר, אך אסור ללכת על הקרקעית או לקפוץ ממנה. כמו כן כל מגע מכוון עם עצם כלשהו במים (כגון משיכת מצוף או תפיסת רפסודה) אסור. מטבע הדברים, ענף המים פתוחים כולל מגע רב בין השחיינים, בייחוד בהתחלה ובסיום. עם זאת, אסור לבוא במגע עם שחיין אחר בכוונה (למשל כדי להפריע לו או למשוך בו כדי להתקדם). לשחיינים אסור להיצמד לסירות המלוות את המשחה (דבר המקל על השחייה).

שופטים וצוותים רפואיים מלווים את השחיינים לכל אורך המשחה באמצעות סירות. אם שופט סבור ששחיין עובר על כללי הענף, הוא מוציא דגל צהוב עם מספר השחיין (שכתוב באופן בולט על גפיו). אם שחיין מבצע עבירה בפעם השנייה מונף לעברו דגל אדום והוא מוצא מן המים מיידית ונפסל מהמשך המשחה. עבירה בלתי ספורטיבית בעליל מזכה בדגל אדום מיידית, גם ללא דגל צהוב לפני.

משחי מים פתוחים הם מתישים ונמשכים זמן רב. לכן מסלול המשחה עובר על יד רפסודת או סירת האכלה, שם יכולים השחיינים לשתות מים ולצרוך מזון עתיר אנרגיה. השחיינים חולפים בקרבת הרפסודה או הסירה וסייענים מושיטים לעברם מקלות באורך עד 5 מטרים, ומכניסים את המזון ישירות לפה תוך כדי שחייה.

טמפרטורת המים המינימלית הדרושה לקיום תחרות של פינ"א היא 16 מעלות צלזיוס, ומקווה המים בו מתקיים התחרות צריך להיות נתון להשפעה נמוכה של גלים וגאות.

הבדלים משחייה בבריכהעריכה

ישנם הבדלים רבים בין שחייה תחרותית בבריכה לשחייה במים פתוחים. ההבדל העיקרי הוא המרחק. בשחייה בבריכה המשחים הפופולריים הם ל-100 ול-200 מטר והמשחה למרחק המקסימלי הוא ל-1500 מטר, שברמה מקצוענית לוקח כ-15 דקות. בשחייה במים פתוחים לעומת זאת המרחק המינימלי הוא 5 ק"מ והמשחה הפופולרי ביותר, ל-10 ק"מ, לוקח כ-1:45-2:00 שעות (כתלות בתנאי המים). משחי המים פתוחים דורשים סיבולת לב ריאה גדולה בהרבה.[דרוש מקור] במובן הזה היחס בין שחייה בבריכה לשחייה במים פתוחים דומה ליחס בין תחרויות ריצה באצטדיון למרתון. רבים משחייני המים פתוחים החלו את דרכם כשחייני 1500 מטר חופשי בבריכה.

הבדלים רבים נוספים מתבטאים בתנאים השונים. שחייני מים פתוחים נדרשים לעיתים להתמודד עם תנאי חום וקור קיצוניים, בניגוד לבריכה שם הטמפרטורה קבועה ונוחה. כמו כן שחייני מים פתוחים נדרשים לנווט ממצוף למצוף, שהמרחק ביניהם הוא לרוב מאות מטרים. זאת תוך כדי להתמודדות עם גלי הים וסחף. מה שגם דורש מהם להרים את הראש מעל המים, דבר שאינו מקובל בתחרויות בבריכה.

בניגוד לבריכה, שם כל שחיין שוחה במסלול משלו ומבודד משאר השחיינים, בשחייה במים פתוחים המגע הפיזי בין השחיינים הוא רב. השחיינים שוחים בדבוקות צפופות שכוללות לעיתים עשרות שחיינים. ההתחלה והסיום של המשחה נוטים להיות אלימים במיוחד.

האיסורים על חליפות שחייה מתקדמות בשחייה תחרותית שנכנסו לתוקף ב-2010 לא חלים על שחייה במים פתוחים. שחייני מים פתוחים רשאים לשחות עם חליפות שחייה מלאות המכסות את כל הגוף ואינן עשויות מבד.

בניגוד לבריכה, שם התנאים שווים בכל העולם, התנאים בשחייה במים פתוחים משתנים מתחרות לתחרות ומרגע לרגע. לכן אין בשחייה במים פתוחים שיאי עולם רשמיים.

טקטיקהעריכה

בשחייה במים פתוחים חשיבות רבה לטקטיקה ותכנון נכון של המשחה.

האלמנט הטקטי הנפוץ ביותר הוא "דראפטינג". השחיין נצמד לשחיין אחר ממאחור ומשתמש בו כ"מגן" שמפלס את הדרך. השחיין מאחור נהנה מהתנגדות מים פחותה ונדרש לפחות מאמץ בשביל לשחות במהירות של השחיין מלפנים. ניתן גם לבצע דראפטינג כשהשחיין מתמקם לצידו של המוביל ולא מאחוריו, כשראשו נמצא באזור המתניים של המוביל. דראפטינג כזה פחות יעיל, אך הוא מבטל את הצורך להרים את הראש כדי לעקוב אחרי השחיין המוביל והוא מהווה עמדה יותר נוחה לעקיפת השחיין המוביל. כמו כן במקרה כזה ניתן להשתמש בשחיין עליו עושים דראפטינג כ"שובר גלים" המגיעים מצידו השני.

יתרונות הדראפטינג גורמים לשחיינים להתקבץ בדבוקות. דבוקה יכולה לכלול שני שחיינים, שלעיתים מתחלפים ביניהם בנטל ההובלה. אבל לרוב דבוקות כוללות שחיינים רבים, לעיתים עשרות. קשה מאוד לפרוץ קדימה ולהתנתק מדבוקה, שכן המאמץ הנדרש לשם כך גבוה בהרבה מהמאמץ המושקע על ידי שחיינים בדבוקה. מהסיבה הזו שחיינים משקיעים מאמץ רב בתחילת המשחה במטרה להיכנס לדבוקה הראשונה. יתרון נוסף של הדבוקה הוא ניצול חוכמת ההמונים לצורך ניווט. נטל הניווט פחות והאחריות מתפזרת על פני שחיינים רבים, שיחדיו מבצעים את המשימה טוב יותר.

בשלב האחרון של המשחה, לרוב בסביבות ה-2-3 ק"מ האחרונים הדבוקות מתחילות להתפרק כשהשחיינים משתמשים בשארית הכוחות הנותרים להם. השלב הזה כולל קבלת החלטה קריטית, מתי לנסות לפרוץ קדימה ולברוח למתחרים האחרים בדבוקה. שחיין שיפרוץ מוקדם מידי יאבד מהירות לקראת הסוף ודבוקתו או חלקה ידביקו אותו, תוך כדי ניצולו לדראפטינג. שחיין שיפרוץ מאוחר מידי עשוי להישאר עם זמן מועט מידי כדי לברוח לדבוקה או לצבור פער בלתי ניתן לגישור משחיינים מובילים שפרצו מוקדם יותר. השחיין צריך לקבל את ההחלטה על סמך ניסיונו והכרת היכולות שלו, כמו גם של מתחריו. הוא צריך להיות בטוח ביכולת העדיפה שלו על חברי דבוקתו, שינצלו את פריצתו כדי לבצע עליו דראפטינג.

שחיינים שלא מצליחים להתנתק מהדבוקה בעת הסיום מגיעים כולם למשפך הסיום יחדיו ונדרשים להשתמש בספרינט בשארית כוחותיהם. סיומים שכאלו נוטים להיות אלימים וצפופים ומוכרעים על חודן של מאיות השנייה.

כל הזוכות והזוכים במדליות באליפויות העולם בשחייה במים פתוחיםעריכה

שחייניותעריכה

שנה 5 ק"מ 10 ק"מ 25 ק"מ
1991 שלי טיילור-סמית'
אוסטרליה   אוסטרליה
מרתה ג'אן
ארצות הברית   ארצות הברית
קארן בורטון
ארצות הברית   ארצות הברית
1994 מליסה קונינגהאם
אוסטרליה   אוסטרליה
ריטה קובץ'
איטליה   איטליה
שלי טיילור-סמית'
אוסטרליה   אוסטרליה
1998 אריקה רוז
ארצות הברית   ארצות הברית
אדית ואן דיק
הולנד   הולנד
פגי בוש
גרמניה   גרמניה
טובי סמית'
ארצות הברית   ארצות הברית
פגי בוש
גרמניה   גרמניה
אדית ואן דיק
הולנד   הולנד
2001 ויולה ואלי
איטליה   איטליה
פגי בוש
גרמניה   גרמניה
היילי לואיס
אוסטרליה   אוסטרליה
פגי בוש
גרמניה   גרמניה
אירינה אביסובה
רוסיה   רוסיה
אדית ואן דיק
הולנד   הולנד
ויולה ואלי
איטליה   איטליה
אדית ואן דיק
הולנד   הולנד
אנגלה מאורר
גרמניה   גרמניה
2003 ויולה ואלי
איטליה   איטליה
יאנה פחאנובה
צ'כיה   צ'כיה
בריטה קאמראו
גרמניה   גרמניה
ויולה ואלי
איטליה   איטליה
אנגלה מאורר
גרמניה   גרמניה
אדית ואן דיק
הולנד   הולנד
אדית ואן דיק
הולנד   הולנד
בריטה קאמראו
גרמניה   גרמניה
אנגלה מאורר
גרמניה   גרמניה
2005 לריסה אילצ'נקו
רוסיה   רוסיה
מרגי קיף
ארצות הברית   ארצות הברית
אדית ואן דיק
הולנד   הולנד
אדית ואן דיק
הולנד   הולנד
פרדריקה ויטל
איטליה   איטליה
בריטה קאמראו
גרמניה   גרמניה
אדית ואן דיק
הולנד   הולנד
בריטה קאמראו
גרמניה   גרמניה
לורה לה פיאנה
איטליה   איטליה
2007 לריסה אילצ'נקו
רוסיה   רוסיה
אקטרינה סליברצובה
רוסיה   רוסיה
קייט ברוקס-פיטרסון
אוסטרליה   אוסטרליה
לריסה אילצ'נקו
רוסיה   רוסיה
קסנדרה פאטן
בריטניה   בריטניה
קייט ברוקס-פיטרסון
אוסטרליה   אוסטרליה
בריטה קאמראו
גרמניה   גרמניה
קיילין קלר
ארצות הברית   ארצות הברית
קסניה פופובה
רוסיה   רוסיה
2009 מליסה גורמן
אוסטרליה   אוסטרליה
לריסה אילצ'נקו
רוסיה   רוסיה
פוליאנה אוקימוטו
ברזיל   ברזיל
קרי-אן פיין
בריטניה   בריטניה
יקטרינה סליברצובה
רוסיה   רוסיה
מרטינה גרימלדי
איטליה   איטליה
אנגלה מאורר
גרמניה   גרמניה
אנה אוברובה
רוסיה   רוסיה
פדריקה ויטלה
איטליה   איטליה
2011 סוואן אוברזון
שווייץ   שווייץ
אורלי מולר
צרפת   צרפת
אשלי טוויצ'ל
ארצות הברית   ארצות הברית
קרי-אן פיין
בריטניה   בריטניה
מרטינה גרימלדי
איטליה   איטליה
מריאנה לימרפרטה
יוון   יוון
אנה מרסלה קוניה
ברזיל   ברזיל
אנגלה מאורר
גרמניה   גרמניה
אליצ'ה פרנקו
איטליה   איטליה
2013 היילי אנדרסון
ארצות הברית   ארצות הברית
פוליאנה אוקימוטו
ברזיל   ברזיל
אנה מרסלה קוניה
ברזיל   ברזיל
פוליאנה אוקימוטו
ברזיל   ברזיל
אנה מרסלה קוניה
ברזיל   ברזיל
אנגלה מאורר
גרמניה   גרמניה
מרטינה גרימלדי
איטליה   איטליה
אנגלה מאורר
גרמניה   גרמניה
אווה פביאן
ארצות הברית   ארצות הברית
2015 היילי אנדרסון
ארצות הברית   ארצות הברית
קליופי אראוזו
יוון   יוון
פיניה אונרם
גרמניה   גרמניה
אורלי מולר
צרפת   צרפת
שרון ון רוונדאל
הולנד   הולנד
אנה מרסלה קוניה
ברזיל   ברזיל
אנה מרסלה קוניה
ברזיל   ברזיל
אנה אולס
הונגריה   הונגריה
אנגלה מאורר
גרמניה   גרמניה
2017 אשלי טוויצ'ל
ארצות הברית   ארצות הברית
אורלי מולר
צרפת   צרפת
אנה מרסלה קוניה
ברזיל   ברזיל
אורלי מולר
צרפת   צרפת
סמנטה ארוולו
אקוודור   אקוודור
אנה מרסלה קוניה
ברזיל   ברזיל
אריאנה ברידי
איטליה   איטליה
אנה מרסלה קוניה
ברזיל   ברזיל
שרון ון רוונדאל
הולנד   הולנד
אריאנה ברידי
איטליה   איטליה
2019 אנה מרסלה קוניה
ברזיל   ברזיל
אורלי מולר
צרפת   צרפת
האנה מור
ארצות הברית   ארצות הברית
לאוני בק
גרמניה   גרמניה
שין שין
הרפובליקה העממית של סין   סין
היילי אנדרסון
ארצות הברית   ארצות הברית
רקלה ברוני
איטליה   איטליה
אנה מרסלה קוניה
ברזיל   ברזיל
פיניה וונראם
גרמניה   גרמניה
לארה גראנז'ון
צרפת   צרפת

השחייניות שזכו במרב מדליות הזהב באליפויות העולם בשחייה במים פתוחיםעריכה

שחייניות שזכו בלפחות 2 מדליות זהב (כולל אליפות העולם 2019)

מקום מדינה שם השחיין  זהב   כסף ארד סך הכל  
1 ברזיל   ברזיל אנה מרסלה קוניה 5 1 4 10
2 איטליה   איטליה ויולה ואלי 4 4
3 הולנד   הולנד אדית ואן דיק 3 2 4 9
4 רוסיה   רוסיה לריסה אילצ'נקו 3 1 4
5 צרפת   צרפת אורלי מולר 2 3 5
6 ארצות הברית   ארצות הברית היילי אנדרסון 2 1 3
7 בריטניה   בריטניה קרי-אן פיין 2 2

שחייניםעריכה

שנה 5 ק"מ 10 ק"מ 25 ק"מ
1991 צ'אד האנדבי
ארצות הברית   ארצות הברית
סרג'יו צ'אריאנדיני
איטליה   איטליה
דייוויד אובראיין
אוסטרליה   אוסטרליה
1994 גרג סטרפל
קנדה   קנדה
דייוויד בייטס
אוסטרליה   אוסטרליה
אלכסיי אקאטייב
רוסיה   רוסיה
1998 אלכסיי אקאטייב
רוסיה   רוסיה
קיי הרסט
אוסטרליה   אוסטרליה
לוקה באלדיני
איטליה   איטליה
אלכסיי אקאטייב
רוסיה   רוסיה
דויד מקה
ספרד   ספרד
גבריאל צ'יילו
ארגנטינה   ארגנטינה
2001 לוקה באלדיני
איטליה   איטליה
יבגני בזרוצ'נקו
רוסיה   רוסיה
מרקו פורמנטיני
איטליה   איטליה
יבגני בזרוצ'נקו
רוסיה   רוסיה
ולדימיר דיאצ'ין
רוסיה   רוסיה
פאביו ונטוריני
איטליה   איטליה
יורי קודינוב
רוסיה   רוסיה
סטפאן גומז
צרפת   צרפת
סטפאן לקאט
צרפת   צרפת
2003 יבגני קוחקארוב
רוסיה   רוסיה
כריסטיאן היין
גרמניה   גרמניה
ולדימיר דיאצ'ין
רוסיה   רוסיה
ולדימיר דיאצ'ין
רוסיה   רוסיה
כריסטיאן היין
גרמניה   גרמניה
דויד מקה
ספרד   ספרד
יורי קודינוב
רוסיה   רוסיה
דויד מקה
ספרד   ספרד
פיטר סטויצ'ב
בולגריה   בולגריה
2005 תומאס לורץ
גרמניה   גרמניה
צ'יפ פיטרסון
ארצות הברית   ארצות הברית
סימון ארקולי
איטליה   איטליה
צ'יפ פיטרסון
ארצות הברית   ארצות הברית
תומאס לורץ
גרמניה   גרמניה
פיטר סטויצ'ב
בולגריה   בולגריה
דויד מקה
ספרד   ספרד
ברנדן קאפל
אוסטרליה   אוסטרליה
פיטר סטויצ'ב
בולגריה   בולגריה
2007 תומאס לורץ
גרמניה   גרמניה
יבגני דרטצ'ב
רוסיה   רוסיה
ספירידון יאניוטיס
יוון   יוון
ולדימיר דיאצ'ין
רוסיה   רוסיה
תומאס לורץ
גרמניה   גרמניה
יבגני דרטצ'ב
רוסיה   רוסיה
יורי קודינוב
רוסיה   רוסיה
מארקו פורמנטיני
איטליה   איטליה
מוחמד זאנאטי
מצרים   מצרים
2009 תומאס לורץ
גרמניה   גרמניה
ספירידון יאניוטיס
יוון   יוון
צ'אד הו
דרום אפריקה   דרום אפריקה
תומאס לורץ
גרמניה   גרמניה
אנדרו גמל
ארצות הברית   ארצות הברית
פרן קריפן
ארצות הברית   ארצות הברית
ואלריו קלרי
איטליה   איטליה
טרנט גרימזי
אוסטרליה   אוסטרליה
ולדימיר דיאצ'ין
רוסיה   רוסיה
2011 תומאס לורץ
גרמניה   גרמניה
ספירידון יאניוטיס
יוון   יוון
יבגני דראטסב
רוסיה   רוסיה
ספירידון יאניוטיס
יוון   יוון
תומאס לורץ
גרמניה   גרמניה
סרגיי בולשקוב
רוסיה   רוסיה
פטר סטויצ'ב
בולגריה   בולגריה
ולדימיר דיאצ'ין
רוסיה   רוסיה
צ'אבה גרצ'אק
הונגריה   הונגריה
2013 אוסמה מלולי
תוניסיה   תוניסיה
אריק הדלין
קנדה   קנדה
תומאס לורץ
גרמניה   גרמניה
ספירידון יאניוטיס
יוון   יוון
תומאס לורץ
גרמניה   גרמניה
אוסמה מלולי
תוניסיה   תוניסיה
תומאס לורץ
גרמניה   גרמניה
בריאן ריקמן
בלגיה   בלגיה
יבגני דראטסב
רוסיה   רוסיה
2015 צ'אד הו
דרום אפריקה   דרום אפריקה
רוב מופלס
גרמניה   גרמניה
מטיאו פורלן
איטליה   איטליה
ג'ורדן וילימובסקי
ארצות הברית   ארצות הברית
פרי וירטמן
הולנד   הולנד
ספירידון יאניוטיס
יוון   יוון
סימון רופיני
איטליה   איטליה
אלכס מאייר
ארצות הברית   ארצות הברית
מטיאו פורלן
איטליה   איטליה
2017 מרק אנטואן אוליבייה
צרפת   צרפת
מריו סנזולו
איטליה   איטליה
טימותי שטלוורת
בריטניה   בריטניה
פרי וירטמן
הולנד   הולנד
ג'ורדן וילימובסקי
ארצות הברית   ארצות הברית
מרק אנטואן אוליבייה
צרפת   צרפת
אקסל ריימונד
צרפת   צרפת
מטאו פורלן
איטליה   איטליה
יבגני דרצב
רוסיה   רוסיה
2019 כריסטוף רשובסקי
הונגריה   הונגריה
לוגן פונטן
צרפת   צרפת
אריק הדלין
קנדה   קנדה
פלוריאן ולברוק
גרמניה   גרמניה
מרק אנטואן אוליבייה
צרפת   צרפת
רוב מופלס
גרמניה   גרמניה
אקסל ריימונד
צרפת   צרפת
קיריל בלייב
רוסיה   רוסיה
אלסיו אוקיפינטי
איטליה   איטליה

השחיינים שזכו במרב מדליות הזהב באליפויות העולם בשחייה במים פתוחיםעריכה

שחיינים שזכו בלפחות 2 מדליות זהב (כולל אליפות העולם 2019)

מקום מדינה שם השחיין  זהב   כסף ארד סך הכל  
1 גרמניה   גרמניה תומאס לורץ 6 4 1 11
2 רוסיה   רוסיה יורי קודינוב 3 3
3 רוסיה   רוסיה ולדימיר דיאצ'ין 2 2 2 6
יוון   יוון ספירידון יאניוטיס 2 2 2 6
5 רוסיה   רוסיה אלכסיי אקאטייב 2 1 3
6 צרפת   צרפת אקסל ריימונד 2 2

טבלת מדליות באליפויות העולם שחייה במים פתוחיםעריכה

כולל את אליפות העולם בשחייה 2019

מקום מדינה       סה"כ
1 גרמניה   גרמניה 13 15 12 40
2 רוסיה   רוסיה 12 11 9 32
3 ארצות הברית   ארצות הברית 10 9 7 26
4 איטליה   איטליה 9 7 16 32
5 צרפת   צרפת 6 6 3 15
6 ברזיל   ברזיל 6 3 6 15
7 הולנד   הולנד 4 6 4 14
8 אוסטרליה   אוסטרליה 3 6 5 14
9 יוון   יוון 2 4 3 9
10 בריטניה   בריטניה 2 1 1 4
11 הונגריה   הונגריה 1 2 1 4
12 ספרד   ספרד 1 2 1 4
13 קנדה   קנדה 1 1 1 3
14 בולגריה   בולגריה 1 0 3 4
15 דרום אפריקה   דרום אפריקה 1 0 1 2
תוניסיה   תוניסיה 1 0 1 2
17 הרפובליקה העממית של סין   סין 1 0 0 1
שווייץ   שווייץ 1 0 0 1
19 אקוודור   אקוודור 0 1 0 1
בלגיה   בלגיה 0 1 0 1
צ'כיה   צ'כיה 0 1 0 1
22 ארגנטינה   ארגנטינה 0 0 1 1
מצרים   מצרים 0 0 1 1
בסך הכל (23 מדינות) 75 76 76 227

שחייה במים פתוחים בישראלעריכה

אליפות ישראל בשחייה במים פתוחים נערכת מדי שנה במפרץ אילת. ב-2011 נערכה באילת אליפות אירופה בשחייה במים פתוחים. כיום, מאמן הענף הלאומי הוא חנן גלעד.

אלופות ואלופי ישראל בשחייה במים פתוחים (10 ק"מ)עריכה

שחייניותעריכה

שנה

2017 עדן גירלואנצה 2:00:44.63 שעות אביטל פליישמן 2:08:28.80 שעות מור יעקב 2:09:10.50 שעות
2018 אווה פביאן 2:04:18 שעות עדן גירלואנצה 2:04:36 שעות אביטל פליישמן 2:11:20 שעות
2019 אווה פביאן 1:59:39 שעות עדן גירלואנצה 2:07:36 שעות אביטל פליישמן 2:19:26 שעות

שחייניםעריכה

שנה

2017 שי טולדנו 1:50:15.65 שעות מתן רודיטי 1:50:17.25 שעות שחר רסמן 1:50:19.00 שעות
2018 מתן רודיטי 1:51:35 שעות שחר רסמן 1:51:42 שעות יובל ספרא 1:51:44 שעות
2019 מתן רודיטי 1:53:25 שעות יובל ספרא 1:53:31 שעות שחר רסמן 1:53:55 שעות

אלופות ואלופי ישראל בשחייה במים פתוחים (5 ק"מ)עריכה

שחייניותעריכה

שנה

2010[1] חן פינסלי 1:05:02.43 שעות רותם עמית 1:05:22.85 שעות שחר סילברמן 1:05:23.45 שעות
2012[2] חן פינסלי לי כהן רוני בווה
2017 חיה סימון זבלודוף 58:11.20 דקות עדן גירלואנצה 58:11.50 דקות טלי למקוף 58:13.75 דקות
2018 אווה פביאן 1:02:51 שעות עדן גירלואנצה 1:03:24 שעות חיה סימון זבלודוף 1:03:26 שעות
2019 אווה פביאן 59:13.15 דקות עדן גירלואנצה 59:38.10 דקות מאיה עצמון 1:05:06.70 שעות

שחייניםעריכה

שנה

2010[1] מיכאל דמיטרייב 55:11.60 דקות יובל ספרא 58:22.50 דקות אילן ברונפמן 59:38.10 דקות
2012[2] יובל ספרא 54:53.15 דקות מיכאל דמיטרייב 54:55.65 דקות שי טולדנו 55:48.25 דקות
2015 שי טולדנו 57:08.60 דקות עידן מורדל שחר רסמן
2016
2017 שחר רסמן 52:03.75 דקות עידן מורדל 52:08.70 דקות בר סולובייצ'יק 52:41.20 דקות
2018 שי טולדנו 56:12 דקות יובל ספרא 56:14 דקות שחר רסמן 56:17 דקות
2019 יובל ספרא 54:46.90 דקות יונתן רוסין 54:54.35 דקות עידן מורדל 55:04.30 דקות

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא שחייה במים פתוחים בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה