שיבולת-שועל

מין של צמח

שיבולת-שועל תרבותית או בקיצור שיבולת-שועל (שם מדעי: Avena sativa) היא מין בסוג שיבולת-שועל הגדל באקלים ממוזג ופורח באביב. דגן זה מגודל בשביל זרעיו, הנאכלים בין היתר כדייסה ומשמשים גם כמספוא לחיות משק כסוסים ופרות. במין זה נעשה גם שימוש כרכיב במזון כלבים ובמזון לתרנגולות. מין זה הוא אחד מתשעת סוגי שיבולת השועל הגדלים בישראל והוא שכיח בכל אזורי הארץ למעט דרום הנגב ומרומי החרמון.

קריאת טבלת מיוןשיבולת-שועל תרבותית
שיבולת-שועל תרבותית
שיבולת-שועל תרבותית
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: חד פסיגיים
סדרה: דגנאים
משפחה: דגניים
סוג: שיבולת-שועל
מין: שיבולת-שועל תרבותית
שם מדעי
Avena sativa
לינאוס, 1753
תחום תפוצה
שיבולת שועל לא בשלה

מקור השם

עריכה

לשם "שיבולת שועל" מספר מקורות אפשריים. מקור אחד מצביע על חיבתם של שועלים להתחכך בצמח זה, בנוסף, קיימת ההשערה כי ניתן השם בעקבות מראה של השיבולת המזכיר את זנב השועל, כך על-פי פירוש רש"י על תלמוד בבלי מסכת פסחים דף ל"ה.

בישראל מכונה שיבולת השועל בפי רבים קְוואקֵר. זהו שם של אחד ממותגי שיבולת השועל מתוצרת חברת קווייקר (אנ') האמריקאית, שהפך לשם גנרי של המאכל.

שימושים

עריכה
 
גרעיני שיבולת שועל מלאים ושלמים
 
גרעיני שיבולת שועל שנחתכו בעזרת פלדה

שיבולת שועל נמכרת באחת מ-4 צורות:

  1. גרעיני שיבולת שועל מלאים ושלמים. נמכרים בחנויות טבע.
  2. גרעיני שיבולת שועל חתוכים כך שכל גרעין חתוך לאורכו בדרך כלל ל-3 חלקים שווים בגודלם בקירוב
  3. שיבולת שועל "משוטחת" - גרעיני שיבולת השועל משוטחים לאחר אידוי בעודם שלמים בעזרת רולרים. צורה זו גם משמשת לרוב כחומר הגלם העיקרי בגרנולה.
  4. שבבי שיבולת שועל הנקראים גם "שיבולת שועל להכנה מהירה" ("אינסטנט"). זוהי שיבולת שועל שעובדה לצורת שבבים לאחר ששוטחה ועברה תהליך בישול/אידוי נוסף לפני שיובשה ונארזה. זוהי הצורה הנפוצה ביותר של שיבולת שועל בישראל.

שימושים נפוצים בשיבולת שועל הם:

יתרונות בריאותיים

עריכה

צריכה של שיבולת שועל מומלצת על ידי ארגון הלב האמריקאי (American Heart Association), בשל יכולתה לסייע בהורדת רמות הכולסטרול בדם,[1] בנוסף שיבולת שועל מסייעת למניעת סוכרת וכן מפחיתה בסיכוי ללקות במספר סוגי סרטן ובעיקר, סרטן המעי הגס. עוד ידוע כי שיבולת השועל טובה להזנת העור[דרוש מקור].

בשיבולת שועל לא קיים החלבון גלוטן ולכן היא בטוחה למאכל לחולי דגנת (צליאק). עם זאת, חלק ניכר מהשיבולת הנמכרת לצרכנים מכילה חשש להימצאות גלוטן בה משתי סיבות - גידול בסמוך לשדה חיטה או דגן אחר המכיל גלוטן כך שייתכן מעבר זרעים לשדה שיבולת השועל או עיבוד באותו מפעל עם דגן המכיל גלוטן. בנוסף, לכ-15% מבין חולי הדגנת ישנה גם רגישות לחלבון אבנין המהווה את המרכיב העיקרי בחלבון שיבולת השועל.[2]

דיאטת שיבולת שועל

עריכה

במספר מדינות מערביות ובעיקר בארצות הברית נפוצה דיאטת הרזיה המבוססת על שיבולת שועל שאינה מעובדת כמרכיב עיקרי. בקצרה, הדיאטה מורכבת משלושה שלבים. השלב הראשון נמשך כשבוע ומתבסס על אכילת דייסת שיבולת שועל מלאה בלבד. השלב השני נמשך חמישה שבועות ומשלב שיבולת שועל כמרכיב מזון עיקרי עם מרכיבי מזון נוספים והשלב השלישי, מהשבוע השישי והלאה, כולל בתוכו מוצרי שיבולת שועל בתפריט היומי.

 
Rolled oats - גרעיני שיבולת שועל ששוטחו בעזרת רולרים לאחר אידוי
 
Instant oats - גרעיני שיבולת שועל שאודו, שוטחו, בושלו/אודו עוד, עובדו לצורת שבבים ויובשו
 
שבבי שיבולת שועל
 
דייסה משבבי שיבולת שועל וצימוקים

ביהדות

עריכה

שיבולת השועל מופיעה במשנה כאחד מחמשת מיני דגן. מאות בשנים, בקרב יהודי צרפת ואשכנז מקובל היה לזהות את שיבולת השועל התלמודי עם המין המכונה בשם זה כיום. בעת החדשה התעוררה מחדש במחקר שאלת זיהוי שיבולת השועל, ולדעת פרופסור יהודה פליקס שיבולת-שועל של חז"ל איננה המין המזוהה כיום כשיבולת שועל אלא מין שעורה המכיל גלוטן ומחמיץ בנוכחות מים.[3] לעומתו הרב יוסף אפרתי טוען שבניסוי שערך עבורו ד"ר משה זקס שיבולת שועל החמיצה, ולפיכך יש לדבוק בזיהוי המקובל המבוסס על פירוש רש"י.[4] למחלוקת זו השלכות רבות: לגבי דיני חמץ בפסח, ברכות הנהנין, הפרשת חלה, כלאיים, איסור חדש ועוד. שאלת הזיהוי משמעותית במיוחד עבור הסובלים מדגנת (צליאק), הנאלצים להימנע מגלוטן, אך חפצים לקיים מצוות אכילת מצה בפסח, שכן לפי הזיהוי המקובל שיבולת שועל היא היחידה מבין חמשת מיני דגן שניתן לאפות ממנה מצות ללא גלוטן.

מובא במשנה ששיבולת שועל ושעורה נידונות כמין אחד לעניין כלאיים, ולכן מותר לזרוע שיבולת שועל ושעורה יחד.[5]

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Cholesterol, Fiber and Oat Bran - The American Heart Association
  2. ^ "רגישות לגלוטן, צליאק ושיבולת שועל - מותר או אסור? - EatWell". EatWell. 2015-12-06. נבדק ב-2017-09-09.
  3. ^ יהודה פליקס, כלאי זרעים והרכבה: מסכת כלאים: משנה, תוספתא וירושלמי לפרקים א–ב: בירור הסוגיות ורקען הבוטני־חקלאי, הוצאת דביר 1967, עמ' 24-29
  4. ^ "לשאלת זיהוי שיבולת שועל" - הרב יוסף אפרתי, בתוך: הליכות שדה גיליון 57 עמ' 11–17.
  5. ^ כלאיים א', א'.