שיבולת בשדה

"שיבולת בשדה" הוא שיר וריקוד עם פופולרי לחג השבועות שכתב והלחין מתתיהו שלם. השיר חובר לרגל חג העומר שנחגג לראשונה בקיבוץ רמת יוחנן ב-1946.[1]

"שיבולת בשדה"
רמת יוחנן 1946, ריקוד שיבולת בשדה
רמת יוחנן 1946, ריקוד שיבולת בשדה
שיר
יצא לאור 1946
סוגה זמר עברי, שירי חג
שפה עברית
כתיבה מתתיהו שלם
לחן מתתיהו שלם

שלם חיבר במקור את השיר במקור עבור 'חג העומר' ולא עבור שבועות. 'חג קציר העומר' ברמת יוחנן נוסד לראשונה בשנת 1946, יום לאחר ליל הסדר. מאז ועד היום הוא נחגג באדיקות, באותן מילים ובאותם ריקודים, באחד משדות הקיבוץ. את הכוריאוגרפיה יצרה חברת הקיבוץ לאה ברגשטיין.
מתתיהו שלם סיפר על כתיבת השיר: "הלכתי קודם כל אל המקורות לברר מה היה העומר וכיצד נחגג... חיפשתי במשנה, בגמרא. ובכן בתוך שנה זו או בחצי שנה קרוב ל-1944 עשיתי את מסכת העומר כולה. גם הטקסטים, גם מבנה הטקס, גם הנעימות: זאת הייתה עבודה רבה. ב־1945 ניסיתי לראשונה לבצע את זה. ב-1945 כבר יצא לדפוס. מאז הוא מתבצע שנה בשנה. החברים התלהבו מאוד, קיבלו את זה כשלהם מן ההתחלה...".[2]

השיר מופיע בסרט הישראלי "רכבת העמק" של יונתן פז מ-1989.

תיאור השיר

עריכה

זהו שיר חקלאי המתאר את שמחת הקציר. השיר עשיר במילים ובאזכורים מקראיים וניחוח מקראי עולה גם מכמה צורות שהכותב בחר בהן. למשל, הביטוי "כּוֹרְעָה בָּרוּחַ" – המילה 'כורעה', (במקום כּוֹרַעַת) היא צורה בינונית חגיגית, כמו המילים "הֹלְכָה" (ירמיהו ג, ו), ו"יֹרְדָה" (איכה א, טז). בְּזֹהַר מַזְהֶרֶת – 'מזהרת' (במקום מַזְהִירָה) היא צורת בינונית על דרך "מַשֶּׂגֶת" (ויקרא יד, כא), "מַחֲזֶקֶת" (נחמיה ד, יא). הַשֶּׁמֶשׁ כֶּתֶם וְזָהָב – כֶּתֶם היא מילה מקראית נרדפת למילים פז, זהב. למשל: "אוֹקִיר אֱנוֹשׁ מִפָּז וְאָדָם מִכֶּתֶם אוֹפִיר" (ישעיהו יג, יב), "אִם שַׂמְתִּי זָהָב כִּסְלִי וְלַכֶּתֶם אָמַרְתִּי מִבְטַחִי" (איוב לא, כד). מן המילה כֶּתֶם נגזר בעברית החדשה שם הצבע כָּתֹם.[3]

ביצועים

עריכה
שיבולת בשדה
מאת מתתיהו שלם

שִׁבֹּלֶת בַּשָּׂדֶה
כּוֹרְעָה בָּרוּחַ
מֵעֹמֶס גַּרְעִינִים כִּי רַב.
וּבְמֶרְחַב הָרִים
יוֹם כְּבָר יָפוּחַ
הַשֶּׁמֶשׁ כֶּתֶם וְזָהָב.

קטע מהשיר

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה