שיזף מצוי
שיזף מצוי (שם מדעי: Ziziphus spina-christi) הוא מין בסוג שיזף ממשפחת האשחריים. השיזף המצוי הוא עץ קוצני, גובהו 3–5 מטרים, אך לעיתים נדירות מגיע גובהו עד לעשרה מטרים. העץ ירוק עד, אך במקומות קרים הוא עשוי להשיר את עליו בחורף.
 שיזף מצוי
| |
|---|---|
.jpg)
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | ורדנאים |
| משפחה: | אשחריים |
| סוג: | שיזף |
| מין: | שיזף מצוי |
| שם מדעי | |
 Ziziphus spina-christiWilldenow, 1798 | |
באביב מצמיח העץ ענפים חדשים. ענפיו עקומים, בכל מפרק בענף צומח עלה ביצתי משונן קלות, בעל שלושה עורקים. בבסיס העלה ישנם שני קוצים, המהווים גלגול של עלי הלוואי, קוץ אחד ישר והשני כפוף. הפריחה באוגוסט - אפריל, הפרחים צומחים בקבוצות בחפי העלים. הפרחים צהבהבים, קוטרם כ-5 מ"מ, ובהם חמישה אבקנים. הפרחים צופניים, ומואבקים על ידי דבורים צרעות ומינים נוספים. דבש השיזף זהוב בהיר עשיר בנוגדי חימצון ונוטה שלא להתגבש, נדיר ומבוקש מאוד. ידוע גם בשם "דבש סידר". הפרי הוא בית גלעין כדורי, קוטרו כ-1.5 ס"מ, והוא מבשיל כחודש אחר תום הפריחה. צבעו בעת ההבשלה, צהוב כתום, וטעמו מתוק.
העץ גדל היטב בקרקעות חרסיתיות, בדרך כלל נמוך מ-400 מטר מעל פני הים. נפוץ באקלים סודני, ולעיתים באזורים קרובים. בארץ נפוץ בעיקר בבקעת הירדן, בערבה ובמישור החוף.
העץ עמיד מאוד, ומסוגל לצמוח גם בקרקעות מעובדות ומרוססות בקוטלי עשבים. במקומות מסוימים צמחו עצי שיזף גדולים שקודשו על ידי ערבים, מעמד שהגן עליהם מכריתה ושריפה. במקומות אלה מגיעים העצים לעיתים לגובה של מעל עשרה מטרים, והיקף גזעם לארבעה מטרים ויותר. שיזף ידוע כזה, הוא השיזף של חצבה. חורשה ידועה של עצי שיזף מצוי נמצאת בעין חוקוק שבגליל העליון המזרחי.
הפרטים המצליחים להתבסס במקומות מתאימים ואינם נכרתים מגיעים לגודל ולגיל מופלגים. השיזף המצוי הגדול בארץ נמצא בעין חצבה, ומעריכים את גילו בסביבות 800 שנה. הוא העץ הזקן ביותר המוכר לנו בארץ, נכון לשנת 2018.
מקור שמו המדעי, "קוצי המשיח", הוא במסורת האומרת כי מעץ זה הוכן כתר הקוצים לראשו של ישו בעת שנצלב.
הסוג שיזף נקרא בערבית סדריה או נבוק וגם דום, ומכאן כינויו העברי של העץ - עץ הדומים.
נחל דוד שבשמורת עין גדי נקרא בערבית גם 'ואדי סידר' ובשמו מנציח את עץ השיזף.
גלריהעריכה
לקריאה נוספתעריכה
- אמוץ דפני, אפרים לב ושי לוי, "השיזף המצוי - עץ הרקיע השביעי", אופקים בגאוגרפיה 71, 2008, עמ' 82–94
- זהר עמר, ה"בוטניקה הקדושה" של ארץ-ישראל במסורת הנוצרית, אריאל, 156-155, (תשס"ב), עמ' 206–214
קישורים חיצונייםעריכה
- שיזף מצוי, באתר טיולי
- שיזף מצוי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)