שיחה:אברהם ישעיהו קרליץ

ארכיונים

• ארכיון 1

שיפור הערך - הערות

אני מעוניין לשפר את הערך, עד לרמת "ערך מומלץ". לטעמי הערך יכול וראוי להיות מומלץ. יש שפע מקורות לדמותו. בעבר נוצרו מחלוקות חלקן בנושאים מהותיים וחלקן בנושאים פחות מהותיים, סביב מקורות "חרדיים" החשודים אוטומטית בהגיוגרפיה, וסביב מקורות אקדמיים, במקרה זה ספרו המצויין של בני בראון. מחלוקות אלו לפי הבנתי גרמו לחוסר סדר ולאי-התקדמות בעריכת הערך החשוב הזה. במדיניות המקורות הקיימת היום בוויקיפדיה, אינני רואה כל מניעה להביא בצורה מסודרת גם את הנקודות השנויות במחלוקת, תוך ציון מקור בהערת שוליים לכל עובדה או השערה, הקורא הנבון יבחר לעצמו את המשקל אותו הוא מייחס לדעות השונות. ניתן לכתוב בצורה יפה מה הם הנתונים הידועים והמוסכמים, מה הם הנתונים השנויים במחלוקת, ומה הן עובדות משוערות: הן מוסכמות, והן שנויות במחלוקת.
בקשתי שטוחה, לרשום כאן, כל מידע או הערה העשויים לתרום לשיפור הערך, כולל הערות על עבודת העריכה העכשווית, השמטות או תוספות מיותרות וכדומה, כדי שאוכל להגיש לביקורת עמיתים, עבודה מושלמת ככל הניתן. ביקורת - שיחה 17:56, 18 במרץ 2014 (IST)

בהצלחה, רק הערה: כשאתה כותב על קיומו של מאמר, אין צורך ליצור הערה ולכתוב שהמאמר זמין, אלא פשוט ללנקק מתוך הטקסט. כך בהרבה ערכים בויקיפדיה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תודה. בדרך כלל כשאני פועל כך, זה משיקולי ניסוח. כמובן שבסוף העבודה, אקרא שוב את החומר ואראה מה ניתן לקצר. כך יעשו גם ויקיפדים רבים נוספים, ונקווה כולנו שבסוף יצא משהו טוב. מחכה למידע ו/או הערות תוכן ביקורת - שיחה 16:39, 2 במאי 2014 (IDT)

ראשית, אני נהנית לקרוא את הערך המתפתח. זה מרתק.

שנית - האם לא כדאי בתת הפסקה "הקמת המדינה ויחסו אליה" לחלק את זה לנושאים המפורסמים שעסק בהם? לי נראה, שיחסו לגיוס הבנות ראוי לכותרת נפרדת. גם הסיפור עם העגלה הריקה הוא אפיזודה מפורסמת שנראה לי דורשת כותרת נפרדת. יכול להיות שבכלל עדיף שהפסקה "בארץ ישראל" תעסוק בביוגרפיה האישית בלבד, ולא בנושאים אליהם התייחס בנושאי השקפה וכולי. ואז יהיו שתי כותרות נפרדות - בארץ ישראל, שיעסוק בביוגרפיה שלו בתקופה זו ובנפרד - יחסו לציונות/הקמת המדינה. הפסקה הזו תכלול את כל הנושאים הרלוונטיים אליהם התייחס. יכול להיות שבכלל יהיה עדיף ליצור תת-נושא שיעסוק בהשקפותיו בנושאים שונים, ובין אחד הנושאים יהיה הקמת המדינה. רק שאני לא יודעת כמה חומר יש בנושא הזה. • צִבְיָה • שיחה • ה' באייר ה'תשע"ד 19:12, 5 במאי 2014 (IDT)

תודה. תת-הפרק "הקמת המדינה" במצבו הנוכחי, הוא העברה של המידע שהיה בערך בחלק ה"השקפה" שבהמשך. וכמעט שלא נגעתי בו. לטעמי, ביוגרפיה טובה, אמורה לשלב כמה שיותר מפעולות נשוא הביוגרפיה, בתוכה. יתר על כן, חלקו של החזון איש בפרשיות אלו, הסתכם בפעולות פוליטיות ואחרות, ואין כאן הגות חדשנית, ולכן העברתי לתוך הפרק העוסק בחייו בארץ ישראל ומאוחר יותר במדינת ישראל. אני מקווה לעבוד על זה בימים הקרובים, לקרוא את כל החומר הרלוונטי, ולהתייחס לכל הנושאים שעלו בעבר בדף השיחה כאן, אחר כך אגבש נוסח טוב, ואני מקווה שימצא חן בעינייך.
אם את נתקלת במהלך המעקב, בנושא שפספסתי משום מה, אנא העירי לי, כי הרבה יותר קל ויפה לשלב תוך כדי כתיבה, מאשר להטליא אחר כך. ביקורת - שיחה 19:35, 5 במאי 2014 (IDT)

ביקורת, שיהיה לך בהצלחה. השקעתך ניכרת בערך. עשית עבודה מעולה. יישר כח! יוסי2 - שיחה 19:19, 12 במאי 2014 (IDT)

תודה רבה, עדיין ישנה עבודה רבה, אשמח לקבל הערות, מראי מקום והצעות לשיפור. ביקורת - שיחה 22:13, 12 במאי 2014 (IDT)

שלום. כדאי להרחיב יותר על פועלו במצוות התלויות בארץ. ניתן לומר שהוא עשה מהפך בכל הנושא. מלבד שמיטה ומלבד ההחמרה במעשר המצויה בקרב חוגו (האם ההחמרה לעשר כל דבר שוב מקורה ממנו?), יש את נושא הפרוטה חמורה, שהוא חידש (ועליה נסוב מכתבו אל הרב קוק, לברר מנהג יפו). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הפגישה עם בן גוריון

מצטרף למברכים. כל הכבוד על עוד ערך מפואר. נקודה אחת שהפריעה לי בערך עוד מלפני שהתחלת לעבוד עליו זה הפרק על הפגישה עם בן גוריון, שכתוב באופן הגיוגרפי שבא לרומם את הרב ולהנמיך את בן גוריון. מקווה שתתפנה לטפל בו, אבל חוץ מזה מה שהספקת עד עתה מושלם. Ben tetuan - שיחה 22:20, 12 במאי 2014 (IDT)

תודה, יטופל כמובן, יש מידע מיומני בן-גוריון ומדברי מזכירו, הקטע פשוט צריך לעבור ניסוח. ברמה מסויימת הפגישה שזומנה לבקשת בן גוריון אכן הייתה נקודת כח מסויימת של הרב, אבל ודאי שאין מקום להנמיך את בן גוריון, הוא לא נאלץ לבוא או משהו כזה, זה פשוט היה חלק מהסקרנות האינטלקטואלית העצומה שלו (שהביאה אותו גם למזרח). ביקורת - שיחה 22:31, 12 במאי 2014 (IDT)

Ben tetuan, הניסוח כעת יותר טוב לדעתי, אם יש לך הצעה לשיפור, הדגשה, הפחתת הדגשה וכו' וכו', אנא כתוב לי כדי שאוכל לתקן. ביקורת - שיחה 10:47, 13 במאי 2014 (IDT)

בעד מצויין. פרק כהלכה. Ben tetuan - שיחה 11:24, 13 במאי 2014 (IDT)

תלמידים

הערה: מה היה המודד שלך לתלמידים הכי חשובים שלו - שכתבת בתבנית שבפתיח הערך. למשל, על הרב "יהודה בויאר" לא שמעתי. ויתכן שהרב גדליה נדל נחשב מהתלמידים הבולטים. גם, ברשימת התלמידים, לא מופיע הרב מנדל אטיק שמופיע בערך חוג חזון איש. אישים נוספים שמוכרים לי כתלמידי החזון איש: הרב משה סולובייצ'יק, הרב מרדכי שולמן, הרב ברוך רוזנברג, הרב בנימין ביינוש פינקל, הרב פנחס שרייבר, הרב דב יפה. בברכה. יוסי2 - שיחה 17:41, 13 במאי 2014 (IDT)

רשימת "הביקורת" היא של תלמידים מובהקים. דוקטור למדעי היהדות - שיחה 20:13, 13 במאי 2014 (IDT)

רשימת התלמידים לא מושלמת עדיין, כל אלו שהזכרת אכן היו תלמידיו - מי יותר ומי פחות - וראויים להיזכר, לא פחות מכאלה שכבר מוזכרים. כל אלו שהזכרת למעט הרב נדל לא מופיעים בקטגוריה:תלמידי החזון איש, המכילה מעגל מצומצם יותר של תלמידים שבנו את כל עולמם סביב "תלמידותם" זו, הרב יהודה בויאר הוא אחד מאלה. התלמידים שהוזכרו בתבנית אינם הכי חשובים אלא הכי תלמידים, ולכן לא הוזכר שם הרב נדל (שאגב, לא היה "תלמיד" במובן המקבל של המילה, למרות שהושפע ממנו רבות, הוא היה עצמאי בגישתו כבר בחיי החזון איש). ביקורת - שיחה 21:49, 13 במאי 2014 (IDT)

הרב מנדל אטיק נסע לחזון איש אך אינו נחשב לתלמיד מובהק שלו. הוא הפך לתלמיד מובהק דווקא דרך ספריו ודרך תלמידו הרב מ"י לנדא. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נכון, זה כבר כתוב בערכו. ראה שם. ביקורת - שיחה 22:09, 13 במאי 2014 (IDT)

אתה מספר לי... אולי על הדרך תכנס אצל אח שלו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לגבי https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A7%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A5&oldid=16067593 הוספתי "הרב ד"ר צבי א 'יהודה" כתלמיד ידוע של חזון איש. זה עובדתי, ניטראלי, ושמקורו. ראה https://www.google.com/?gws_rd=ssl#q=zvi+yehuda+hazon+ish וספרו של בנימין בראון שמזכיר הרב יהודה פעמים רבות. הרב יהודה נפטר בערב יום כיפור (בשבוע שעבר) וזה יהיה אזכור ראוי לזכרם של היחסים המיוחדים עם הרבי שלו. העריכה שלי חזר, ואני רוצה לשאול את העורכים לשקול מחדש. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא שמעתי עליו. המקור שהובא אינו מפנה לשום מקום. במידה ויהיה מקור או שיש מקור בספר יהיה בהחלט ניתן להוסיף. יעלי 1 - שיחה 00:39, 14 באוקטובר 2014 (IDT)

שלום לכולם, המידע שהכנסת נכון, צבי יהודה למד זמן קצר אצל החזון איש, אבל המידע הוכנס במקום הלא-נכון, תיבת המידע בפתיחת הערך מציינת את תלמידיו הבולטים של האישיות, כלומר: מי שקיבלו את דרכו, או שעיקר הכשרתם בקריירה שלהם מבוססת על עובדת היותם תלמידים שלו. מה שלא נכון במקרה של צבי יהודה. הוא גם אינו מתלמידיו הבולטים. מה שכן, הוא מוזכר בתוך הערך (בהערה 51), וגם בראון לא מעמיד אותו במקום מרכזי בין תלמידי החזון איש, אלא עושה שימוש בראיון שערך עמו כדי לבסס הנחות מסויימות שמצאו את ביטויין בערך.
אישית, הצטערתי מאד לשמוע על פטירתו של הרב צבי יהודה, הוא היה אדם יקר, ואם אתה קשור אליו אאחל לך שלא תדעו עוד צער. לילה טוב וחג שמח. ביקורת - שיחה 02:00, 14 באוקטובר 2014 (IDT)

תבנית בעבודה

ביקורת, תבנית "בעבודה" שלך נמצאת בערך כבר כחודשיים. אני בטוח ששיפרת הרבה מאוד כדרכך בקודש, אבל אולי הגיע הזמן להסיר את התבנית. נרו יאיר • שיחה • י"ג באייר ה'תשע"ד • 20:57, 13 במאי 2014 (IDT)

נרו יאיר, כבר הערת לי על כך, אבל אם תשים לב כמה תוים נוספו לערך מאז הערתך האחרונה, אולי לא תהיה כל כך נחרץ. אני פשוט עובד על הערך וזה לוקח זמן. אני במקביל עובד במשרה מלאה, ומוסיף כמעט מדי יום מידע לערך. אני רוצה להביא אותו למצב מומלץ, ולכן לא אוהב את הרעיון לעשות "חצי עבודה" או 90%, אשתדל למהר, ואבקש ממך להעיר את הערותיך או לשמור אותם לשלב ביקורת העמיתים שיבוא בקרוב, וכך בעבודה שיתופית נקווה שהערך "ימומלץ". מסכים? ביקורת - שיחה 21:48, 13 במאי 2014 (IDT)

גם לי יש זמן מוגבל, ולכן אני מעדיף לשפר תוך כדי קריאה. כדאי לעשות זאת עוד לפני ביקורת העמיתים. עוד כמה זמן אתה מתכוון להשאיר את התבנית? נרו יאיר • שיחה • י"ג באייר ה'תשע"ד • 22:30, 13 במאי 2014 (IDT)

המגמה שלי כעת היא לסגור את הקטע הביוגרפי טוב, ואת החלק על ההשקפות וכו' לסדר לכדי מצב שיוכל להיות מוסכם על כולם. לדעתי נוכל להגיש את הערך להמלצה, גם אם יהיו פרטים לא מהותיים חסרים, ועל נושאים שיהיו שנויים במחלוקת, אם יהיו, נוכל אחרי ההמלצה לקיים דיונים והסכמות בדף השיחה. בינתיים אני מציע שאתחייב לקרוא לך לעבור על הערך לפני שאסיר את התבנית. מה דעתך? ביקורת - שיחה 22:42, 13 במאי 2014 (IDT)

אם אתה זקוק ליותר מימים ספורים אני מציע שתיקח פסק זמן, תסיר את התבנית ותאפשר לאחר חודשיים לכל המעוניין לערוך. בהמשך תוכל כמובן להמשיך במלאכתך החשובה, עם או בלי תבנית בעבודה. נכון להתקדם כמה שאפשר ולקיים את הדיונים הרלוונטיים לפני שמתחילים עם נושא ההמלצה. נרו יאיר • שיחה • י"ג באייר ה'תשע"ד • 23:39, 13 במאי 2014 (IDT)

אני לא חושבת שיש בעיה עם זה. ביקורת עובד על הערך לאורך כל הזמן, אולי קצת בהפסקות. סך הכל טוב שאנשים ידעו שמישהו עובד על הערך, כי לפני שביקורת יסיים את העריכה שלו ממילא אין טעם להוסיף תוספות, כי זה רק מבלבל. אפשר להשתמש בתבנית המעודנת והירוקה, אם זה ממש מטריד. • צִבְיָה • שיחה • י"ד באייר ה'תשע"ד 00:55, 14 במאי 2014 (IDT)

כעבור חודשיים של עבודה אני חושב שאכן יש מקום לעבור לתבנית של "עבודה מתמשכת". נרו יאיר • שיחה • ט"ו באייר ה'תשע"ד • 12:31, 15 במאי 2014 (IDT)

אני מבקש בכל זאת להניח לי, לפחות לימים הקרובים. "עבודה מתמשכת" מעידה בפני הציבור שהערך לא מושלם, אבל חסרה את מרכיב ההגנה על העורך המנסה לעבוד אופ-ליין על קטעים בערך. אני לא המצאתי את השימוש בתבנית בעבודה לפרקי זמן כאלה, ואני מקפיד על עבודה אינטנסיבית. אם תדרוש אפנה אותך לדוגמאות. ביקורת - שיחה 14:35, 15 במאי 2014 (IDT)

בלי לפגוע באף אחד. הדיון הזה מיותר. משתמש אנונימי 16:25, 15 במאי 2014 (IDT)

הערכתי רבה, לפועלו של ביקורת. לדעתי יש לאפשר לו לפעול בקצב שלו, הוא עושה עבודה יפה מאד. יחד עם זאת יש לקבל את הביקרות ברוח טובה • חיים 7 • שיחה • ט"ו באייר ה'תשע"ד • 18:15, 15 במאי 2014 (IDT)

כמי שאינו בקי בכללים, רצוני לומר כי כאשר התרומה היא משמעותית וכבדת משקל יש בכך סיבה מקלה לנטות מן הכללים הקשיחים, ככל שהם קיימים. דוקטור למדעי היהדות - שיחה 20:59, 18 במאי 2014 (IDT)

תמונה

התמונה שביקשת שוחררה והועלתה לויקישיתוף אם תרצה תוכל לשם אותה בערך. National Library of Israel - שיחה 13:00, 21 במאי 2014 (IDT)

שם נשוא הערך

לדעתי במידה ושם הערך הוא "אברהם ישעיהו קרליץ" יש לכנותו בערך "קרליץ". לא אתנגד לשינוי שם הערך ל"החזון איש" ואז ניתן יהיה להשתמש בשם זה במהלך הערך. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 19:13, 9 ביוני 2014 (IDT)

מקובל אצלנו "הרב קרליץ", אבל זה נשמע מוזר. השם הנפוץ הוא "החזון איש". תוכל להתייחס לזה כמו אל שם במה. נרו יאיר • שיחה • י"א בסיוון ה'תשע"ד • 19:21, 9 ביוני 2014 (IDT)

כמו נרו. • צִבְיָה • שיחה • י"א בסיוון ה'תשע"ד 19:22, 9 ביוני 2014 (IDT)

אם כך יש לשנות את שם הערך כמו בדוגמאות בערך שם במה. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 19:52, 9 ביוני 2014 (IDT)

אין לי דעה מגובשת בענין, אך דומה כי זה יותר דומה למצב במקרה של החפץ חיים, אם נכתוב בערכו: כהן עשה, כהן אכל, כהן שתה, זה יהיה לא לענין ולא מובן. למרות זאת כיון ששמו מוכר אף הוא, שם הערך ישראל מאיר הכהן, אף שכנראה שם המשפחה לא נכלל בו. ביקורת - שיחה 20:03, 9 ביוני 2014 (IDT)

אולי גם שם יש מקום לשנות. נראה לי שמי שלא מכיר עלול להתבלבל מההבדל בין שם הערך ובין נשוא רוב המשפטים בערך. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 22:06, 9 ביוני 2014 (IDT)

מי שיקרא את המשפט הראשון בפתיח לא יתבלבל. יותר מזה: מי שלא מכיר את הנושא - סביר יותר שיגיע לערך דרך ההפניה החזון איש. נרו יאיר • שיחה • י"ב בסיוון ה'תשע"ד • 00:40, 10 ביוני 2014 (IDT)

רגע לפני...

שהערך עומד להיות מומלץ (זו תקוותנו), זו העת להודות למשתמש:ביקורת על השעות הרבות של העמל וההשקעה, ברוב תבונה וכישרון, כיד ה' הטובה עליו. ועל כך נאמר: יגעת ומצאת - תאמן! הנה לפנינו פרי הילולים של ערך מושקע על דמות המופת המרכזית של היהדות החרדית בתקופה שלפני קום המדינה ואחריה. ערך מופת על דמות מופת. כה לחי!
על הדרך, לא אכחד שיש לי סימפטיה וקרבה מיוחדת לנושא. אני הולך ומונה בסיפוק רב את הערכים הפזורים בערך הנוכחי אשר נפלה בחלקי הזכות להכחיל אותם - ואני מגיע למספר 35.
הנה ספירת המלאי:
10 ערכים על בני משפחת החזון איש (מראש המשפחה אריה לייב אפשטיין ועד צעיר האחים משה קרליץ), ועוד אחד על כולה;
5 ערכים על אישים ורבנים מקורבים (יעקב הלפרין, מתתיהו שצ'יגל, נחמן מיודסר, שמואל וינטרוב, רחל מרגליות);
3 שכונות היסטוריות הקשורות בו (גבעת רוקח, זכרון מאיר ושיכון חזון איש), וכמובן גם הרחוב המנציח אותו;
3 מוסדות המנציחים אותו (כולל חזון איש, תלמוד תורה תשב"ר ובית הכנסת לדרמן), וכמובן גם בית הקברות שבו הוא טמון;
2 ישיבות היסטוריות שהיו קרובות אליו מאוד (ישיבת בית יוסף וישיבת השרון);
2 תלמידים (אריה פומרנצ'יק, דב צבי קרלנשטיין); ושניים נוספים שהיו קשורים אליו בדרגת קרבה משנית (שמחה זיסל ברוידא וחיים פרידלנדר);
4 סופרים וחוקרים שעסקו בו וכתבו עליו (חיים ע. קוליץ, שלמה טיקוצ'ינסקי, שלמה זלמן הבלין ואיסר פרנקל);
וכן 2 פרסומים הקשורים אליו (צמח אטלס וכנסת ישראל).
ועדיין יש בערך הנוכחי כמה ערכים אדומים המחכים לגואל: שלמה שמשון קרליץ, יואל סורוצקין.
גרש - שיחה 06:37, 16 ביוני 2014 (IDT)

תודה רבה. אין ספק שבלי עבודתו המקיפה, רבת-השנים, של גרש; ועמו חברים נוספים. לא היתה הקרקע כשירה לשאת את משקל הערך. באשר לערכי תלמידים ומקורבים שעדיין לא הוכחלו, יורשה לי להוסיף גם את: אברהם חיים ברים, אליקים שלזינגר, יהודה שפירא (רב), יוסף אברהם וולף ונתן שולמן. ביקורת - שיחה 08:07, 16 ביוני 2014 (IDT)

מה אומר ומה אדבר. שניכם ראויים למסיבת הוקרה. מעריצה נלהבת של הערכים של כל אחד ממכם. • צִבְיָה • שיחה • י"ח בסיוון ה'תשע"ד 09:11, 16 ביוני 2014 (IDT)

שחזור עריכה שלי בערך

משתמש:ביקורת שחזר שתי עריכות שלי במלואן, שכללו תיקונים רבים, לאחר שפירט שלוש בעיות, זניחות לטעמי, בדף השיחה שלי. שתיים מהן אינן אלא תקלדות, את השלישית לא הבנתי עד הסוף. זה בלתי סביר בעיניי. לא ייתכן לשחזר את כל העריכה שלי בנימוק כזה. על כל פנים יש ללבן עניינים אלה לפני שהערך יגיע לדיון המלצה, וודאי לא ייתכן שביקורת ינהג בעלות על הערך, מה גם שכזכור הוא לא אפשר לעבוד עליו במשך חודשים. נרו יאיר • שיחה • י"ח בסיוון ה'תשע"ד • 16:31, 16 ביוני 2014 (IDT)

אני מיצר על כך שכך אתה מפרש את דברי, ואני מתנגד להצגתי כמי שנוהג בעלות על משהו. בתקציר העריכה רשמתי שאחזיר את תיקוניך הטובים. ואני מפנה להצגת הסתכלותי על הענין בדף שיחתך. לא עשיתי דבר במחשך ואני מצפה ליחס הולם. אם אתה חושב שהתנהגותי אינה סבירה ושהתנהלותך כולל פניה זו מעל ראשי לקהל הרחב תורמת לאחדות השורות הוויקיפדית, אני מתקשה להבין זאת ואשמח אם אתבדה. אנא הסבר לי פנים, ואחר כך הסבר לי את עמדתך. תודה מראש. אני כעת בדרכים, ולכן כותב בקצרה. ביקורת - שיחה 16:54, 16 ביוני 2014 (IDT)

זה יפה שלא עשית דבר במחשך, אבל בויקיפדיה בכל מקרה קשה לעבוד במחשך. מה יש לדרוש "יחס הולם" כשאתה פשוט משחזר עריכות מפורטות? זו בעיניך "הסברת פנים"? איזו ברירה אתה מותיר לי?! באיזו זכות בכלל אתה משחזר כך? נרו יאיר • שיחה • י"ח בסיוון ה'תשע"ד • 17:33, 16 ביוני 2014 (IDT)

שחזור הוא דבר הפיך, אך הוא מספיק דרסטי, אני מקווה, כדי להמחיש כמה הרגשתי שעריכתך נעשתה מבלי מחשבה על ההשקעה המרובה בניסוח הערך, כדי שיהיה נעים לקריאה. אתה יכול ברגע זה לשחזר את השחזור, אבל תתקן את הדרוש תיקון, ויותר חשוב, אל תמחק סתם בגלל שהיה אפשר לנסח אחרת, אם אינך חושב שהניסוח הנוכחי אינו אנציקלופדי או אינו מובן מספיק. אני מייחל לביקורת ואף ביקשתי אותה ממך, אבל תיקונים מסוג הזה, יתכן ו'מוציאים את המיץ' למי שיגע בערך כמה חודשים, ואין להם תועלת מרובה לקוראים, וחבל. ביקורת - שיחה 17:43, 16 ביוני 2014 (IDT)

ובכן הרגשתך שגויה, ערכתי תוך מחשבה רבה והנושא העיקרי הוא כלל לא "נעימות הקריאה" אלא ניסוח נכון והבחנה בין עיקר וטפל. כאמור, אין לי מושג מה מפריע לך בעריכותיי חוץ משתי תקלדות שוליות לחלוטין שיכולת לתקן בשניות ספורות כך שבינתיים אפילו לא התחלת לדון ברצינות. נרו יאיר • שיחה • י"ח בסיוון ה'תשע"ד • 17:53, 16 ביוני 2014 (IDT)

אם אכן כך, רווח לי. אשמח אם תשחזר ותמשיך להשביח את הערך. על חילוקי דעות נקודתיים, אם יהיו, נוכל תמיד להמשיך לדון כאן. תודה על ההבהרה. הוקל לי. . ביקורת - שיחה 17:57, 16 ביוני 2014 (IDT)

תודה. אבל מה חשבת קודם, שאני מזלזל בהשקעתך בערך?! באמת מיותר לחזור על כל השבחים שנאמרו בצדק. נרו יאיר • שיחה • י"ח בסיוון ה'תשע"ד • 18:15, 16 ביוני 2014 (IDT)

תודה רבה. אני סוג של יקה, ולכן שגיאות לשון (שכמובן קורות גם לי), נראות לי תמיד כמעשה שלאחר-יד. אחרי צפירת ארגעה ממך, הבנתי בפעם המי יודע כמה, ש"כשם שפרצופיהם אינם שוים כך דעותיהם אינן שוות", אני מקווה שהציטוט נאמן למקור. שוב, תודה. ביקורת - שיחה 18:32, 16 ביוני 2014 (IDT)

שאלה

ביקורת מה זה ?? להבר? ”ועל החכם להבר בספורי הסופרים לקבל את האמת ולזרות את הכזבים, וכאן יש כר נרחב אל הדמיון, כי טבע הדמיון למהר ולהתקדם ולהגיד משפט, טרם שהשכל הכין מאזני משפט לשקול בפלס דבר על אפנו, והדמיון חורץ משפטו כרגע, מהו מן האמת ומהו מן הכזב”--יעלי 1 - שיחה 23:23, 22 ביוני 2014 (IDT)

יעלי 1, ערב טוב. הכוונה כאן לברור היטב, להפריד את התבן מהבר. זו מילה בעברית עתיקה, ראי: ירמיה ד, יא. ביקורת - שיחה 23:29, 22 ביוני 2014 (IDT)

תודה. אני מחר רוצה להקריא את זה באיזה שיעור. איזה עברית משובחת הייתה לו פשש ממש שירה--יעלי 1 - שיחה 23:33, 22 ביוני 2014 (IDT)

תודה לך על ההערה, הוספתי מונחון, שמשום מה לא עובד. יטופל. ביקורת - שיחה 23:37, 22 ביוני 2014 (IDT)

סורי על ההתערבות... אבל לא חושבת שיש צורך במונחון. יש גבול כמה אפשר ללכת בשביל הקוראים. אם היה מדובר בערך שעוסק בשיר ספציפי, הגיוני "לתרגם" אותו. אבל כשמדובר במילה לא מוכרת שהיא בסך הכל ציטוט, ייתכבד הקורא ויברר בעצמו. • צִבְיָה • שיחה • כ"ה בסיוון ה'תשע"ד 12:06, 23 ביוני 2014 (IDT)

ודאי שיש צורך בהסבר - המילה עשויה להיות בלתי מובנת גם לקורא המשכיל. ומצד שני, אני לא רואה נזק בהערה זו. ‏nevuer‏ • שיחה 13:05, 25 ביוני 2014 (IDT)

עד עליית החזון איש לארץ ישראל בתרצ"ג 1923

typo!

תודה! אני מיד מתקן. ביקורת - שיחה 14:10, 23 ביוני 2014 (IDT)

החזון איש בכווידאן ישיבה עם הרב המקומי‏[22].

typo? Nachum - שיחה 11:53, 23 ביוני 2014 (IDT)

Nachum, תודה, הטעות נוספה במהלך ביקורת העמיתים. תיקנתי. ביקורת - שיחה 14:14, 23 ביוני 2014 (IDT)

סוגיית השיעורים

כתוב בערך: "רוב הציבור הליטאי מחמיר בעניין [השיעורים] כשיטת החזון איש. שאר הציבור הדתי והחרדי ממשיך לנהוג לפי שיטת רבי אברהם חיים נאה, אם כי יש המחמירים במצוות מן התורה מתוך חשש לשיטת החזון איש, כפי שהמליץ המשנה ברורה." - לא ברור לי מהי בדיוק המלצת המשנה ברורה בהקשר זה. ‏nevuer‏ • שיחה 13:02, 25 ביוני 2014 (IDT)

ערכתי את הקטע והוספתי מקורות. ביקורת - שיחה 15:22, 25 ביוני 2014 (IDT)

הסרת ציטוטים

”	.... למה אדמה אותך וילנה, קהילה יהודית קדושה? כל יהודי דף גמרא, פרק תהילים, שיר ביטחון וצער, צעקה חרישית וניגון צנוע. ואנו לא ידענו מה טוב היה לנו	“
– אברהם יהושע השל, בתוך: "ירושלים דליטא"

הסרת ציטוטים אלו שבשינוי זה נעשו בידי נרו יאיר. אני חלוק עליו באשר להסרתם, ואבקש לשמוע דעות נוספות. לדעתו הם מיותרים. לדעתי:
א. הציטוט של השל (הנחתי אותו כאן בצד, בצורתו המקורית כפי שהופיע בערך, להתרשמותכם) אכן מיותר כחלק מהטקסט, אבל הוא לא הוכנס בערך כחלק מהטקסט אלא כציטוט צף בצידי הדף, כמו תמונה (תוכלו לראות איך זה נראה בגירסת הערך שלפני השינוי הנ"ל בתוך רצף התמונות שמשמאל). הוא נותן תמונה של האווירה הווילנאית שבה חי החזון איש בתקופה המדוברת. ולדעתי יש לזה ערך מוסף. בפרט בערך ארוך וכבד. ציטוטים ותמונות מקלים את כובד הקריאה.
ב. הציטוט של גראדה מתאר היטב את מעמדו הייחודי של החזון איש בתום תקופת וילנה, את מרכזיותו בחברה האליטיסטית מחד ואלמוניותו בציבוריות הכללית מאידך. לא לחינם מצטט פרופ' בראון קטע זה בהרחבה רבה, אני ציטטתי רק את הלוז, בגלל שזו אנציקלופדיה. אבל גם באנציקלופדיה יש מקום לציטוטים שמרחיבים את הדעת, ומקלים את הקריאה.
זו דעתי, וכאמור אשמח לקבל חוות דעת נוספות. ביקורת - שיחה 22:49, 26 ביוני 2014 (IDT)

א. איני יודע אם השל היה אי פעם בוילנה שלפני המלחמה, הוא ודאי לא הכירה לעומקה. אבל בכל מקרה, כדרכו של השל, מדובר בפנטזיה רומנטית, לא בתיאור אמיתי. כמובן שלא כל יהודי היה דף גמרא, היו בוילנה יהודים חילונים רבים, כולל עמי הארצות וקומוניסטים רדיקליים, ודי אם נזכיר את יונג וילנה. ספק אם יש מקום לציטוט הזה אפילו בערך של וילנה עצמה, קל וחומר בערך של החזון איש.

ב. ביקורת, תרשה לי למתוח מעט ביקורת: בכמה מקומות אתה מסייג שדברי גראדה הם ספרות בלבד (ואולי אף משמיט את דבריו לגמרי. למשל המתח בין החזון איש ובין אשתו, וזה כן צריך להיכנס לערך). עכשיו אתה מצטט אותו בהרחבה כאילו מדובר בעובדה מוחלטת? על סמך מה אתה קובע שהציטוט מתאר היטב משהו מלבד יחסו החם של גראדה כלפי החזון איש (ואולי אפילו בזה הוא מעט מגזים)? למה דווקא זה הוא הלוז, ולא הדברים שעליהם רמזתי למעלה?

על כל פנים, הציטוט הזה ודאי לא מקל על הקריאה של שאר הערך או משהו מעין זה. הוא כן משווה לו אופי הגיוגרפי. נרו יאיר • שיחה • כ"ט בסיוון ה'תשע"ד • 00:03, 27 ביוני 2014 (IDT)

א. זו אכן פנטזיה רומנטית, היטבת להגדיר, אבל הוא מטיב לתאר את האווירה בסביבת חברת הלומדים בה שרוי היה החזון איש. לכן זה מתאים דווקא כאן כקישוט, בעוד שבערך על וילנה אין לזה ערך. ב. באשר לציטוט של גראדה, שכנעת אותי (כלומר גראדה שכנע אותי, ועכשיו כשאני חושב על זה באמת אין כאן יותר מאשר רגשי לבו והרהוריו). באשר למתח בין החזון איש לאשתו, אשמח אם תמצא משהו ברור ותכתוב, אני חיפשתי הרבה, והיה לי לעונג אם הייתי מוצא, זה פיקנטריה עסיסית לערך, אבל לא מצאתי משהו, רק רמיזות שיש משהו / שהיה משהו ושמי שיודע יודע. תכל'ס נאדא. ביקורת - שיחה 00:14, 27 ביוני 2014 (IDT)

א. שוב, המציאות הייתה שונה לגמרי, ולכן גם החזון איש עצמו לא היה שותף לפנטזיה הזאת. אני אפילו לא בטוח מי בחברת הלומדים שותף לפנטזיה הזאת ביחס לתקופה הרלוונטית. בעיקר ילדים ותמימים, ודאי לא אנשים עם מודעות היסטורית כלשהי. איך כל זה קשור לחזון איש? ב. אני צריך למצוא דברים ברורים בעניין היחס לאשתו? בראון, שאותו אתה מצטט שוב ושוב (יותר מדי לדעתי), כבר מצא ופירט. למה זה חשוב פחות מדעתו של בראון שהחזון איש היה אוהב אדם, שהיא עניין סובייקטיבי? נרו יאיר • שיחה • כ"ט בסיוון ה'תשע"ד • 00:22, 27 ביוני 2014 (IDT)

בנוגע לראשון, אני מסכימה עם נרו יאיר. לגבי השני - לא גיבשתי דעה. • צִבְיָה • שיחה • כ"ט בסיוון ה'תשע"ד 01:10, 27 ביוני 2014 (IDT)

א. אתה ממשיך להסתכל על זה כפנטזיה כלפי וילנה כולה. לא אמרתי שבקרב חבורת הלומדים הסתכלו כך על וילנה, אלא שזו היתה האווירה בחברת הלומדים עצמה פנימה. ב. אם אני מצטט את בראון יותר מדי, תסיר את הציטוטים, אני לא מבין מה יכול להיות יותר מדי, כשיש מחקר יחיד על הנושא והוא מרכז את החומר המובא בביוגרפיות אחרי ניפוי ההיסטוריוגרפיה (שלדעתך, הוא לא הצליח בו). ג. מדברי בראון על אשתו של החזון איש, הבאתי את הסצינה הכי דרמטית של איום ההתאבדות (שמקורה בקוליץ). לא מצאתי שם עובדות (בדגש על עובדות) יותר חדות מכך על המתח בין בני הזוג ועל מצבה הנפשי הקשה של בתיה קרליץ עקב מצבה הבלתי נסבל. אם אתה מכיר משהו יותר ברור מזה, אשמח לשמוע ויותר מכך אשמח לראות אותך מוסיף זאת לערך. ביקורת - שיחה 01:27, 27 ביוני 2014 (IDT)

א. אני לא בטוח שהבנתי. כמובן שמי שהיה דף גמרא היה דף גמרא, ומי שלא - לא. ב. הוא מקור חשוב מאוד, אבל אתה מזכיר אותו יותר מדי בגוף הערך. אם אין מחלוקת על משהו - אין צורך לציין שהוא אומר אותו, מספיק לציין את העובדה בליווי המקור בהערה. דיברתי על הגיוגרפיה, לא היסטוריוגרפיה. ג. כאמור, גם המשפטים שציטטת מבראון בעניין טוב לבו וכו' אינם עובדות במובן החמור של המילה, אלא התרשמות. ואני מדגיש שוב שההערות שלי נקודתיות. אני מעריך שלאחר שאסיים לעבור על הערך ולתקן - בהחלט הוא יהיה ראוי לתואר "מומלץ", וזה בזכותך. נרו יאיר • שיחה • כ"ט בסיוון ה'תשע"ד • 09:34, 27 ביוני 2014 (IDT)

הצעת הוספה למומלצים

דיון

ערך חשוב, על אחת הדמויות המרכזיות בעולם החרדי בארץ ישראל של תקופת השואה והתקומה, ששכתבתי, כמעט מא' ועד ת', בחודשים האחרונים. כתיבה מדוקדקת המסתמכת על כל הספרות הרלוונטית, ועל המחקר החדש (והיחיד בינתיים, ספרו של פרופ' בראון) בענינו של נשוא הערך. החלק הביוגרפי מסכם אנציקלופדית, את ספרות הביוגרפיה הענפה הקיימת עליו, לאחר סינון קפדני, בעזרת ספרו של בראון. בחלק העוסק בהגותו של החזון איש, כיסיתי בצורה מספקת את התחומים העיקריים במשנתו. אציין, כי מחקר משנתו של החזון איש באקדמיה עדיין בחיתוליו, עבודה ראשונית, הן בחקר משנתו האמונית והן בחקר משנתו ההלכתית, נעשתה ע"י פרופ' בראון בספרו, וכבר עוררה גלים. יש לקוות שחלקים אלו יוכלו להתעדכן בהמשך. מכל מקום, כדי להקל על הערך, הארוך מאד גם כך, הפרדתי לערכי-משנה, את שני ספריו המחלקים גם את הגותו: חזון איש (ספר), העוסק בסדרת ספריו הענפה בתחום ההלכה. ו-אמונה וביטחון (ספר) העוסק בספרון שכתב ובו תמצית השקפתו בנושאי אמונה וביטחון. בערכים אלו, יש מקום להרחיב בחקר הגותו בתחומים המשיקים, אני מקווה לעשות זאת בעצמי בעתיד, עם התפתחות המחקר. הערך עבר הגהה, ניסוח וביקורת תוכן של כמה משתמשים (תודתי נתונה להם), ולדעתי הוא ראוי במצבו הנוכחי לתואר "ערך מומלץ", ואני מעמיד אותו לביקורת עמיתים, כדי להביא אותו לשלמות במידת האפשר. ביקורת - שיחה 01:16, 16 ביוני 2014 (IDT)

מצטרף בחום. כבר הבעתי את הערכתי הרבה על העמל המבורך ועל פרי הילוליו - בדף השיחה של הערך. גרש - שיחה 07:04, 16 ביוני 2014 (IDT)

הערך חשוב, אבל ביקורת לא מאפשר לי לבצע בו תיקונים ושיפורים ומשחזר את עריכותיי. נרו יאיר • שיחה • י"ח בסיוון ה'תשע"ד • 16:33, 16 ביוני 2014 (IDT)

ראיתי שהתקיים דיון בדף שיחת הערך. סיימתם את העניין הזה? גילגמש • שיחה 05:59, 17 ביוני 2014 (IDT)

אם הבנתי נכון, היתה איזושהי אי-הבנה בינינו. הדברים נפרשו בדף שיחת הערך, ובדף השיחה של נרו כאן. לא שמתי לב להודעה כאן. . ביקורת - שיחה 08:50, 17 ביוני 2014 (IDT)

אי ההבנה הזאת נפתרה? גילגמש • שיחה 08:52, 17 ביוני 2014 (IDT)

לאור הצהרותיו, אכן כן. אני לא רואה סיבה לחשוב אחרת, אבל נקרא לו ונשאל אותו. ביקורת - שיחה 09:24, 17 ביוני 2014 (IDT)

אני עד עכשיו לא מבין את אי ההבנה, חבל שנוצרה. יש לי בקשה: בימים הקרובים אשתדל בלי נדר לעבור על הערך באופן יסודי ולהציע את עריכותיי. לאחר מכן נהיה הרבה יותר חכמים ואני מציע להמשיך אז את דיוני החשיבות. נרו יאיר • שיחה • י"ט בסיוון ה'תשע"ד • 09:29, 17 ביוני 2014 (IDT)

או קי, נמתין לעריכותיך ואז נקרא. גילגמש • שיחה 09:34, 17 ביוני 2014 (IDT)

אני קורא את הערך, עורך ומבקש הבהרות ומקורות. ייקח לי עוד זמן עד שאסיים אבל בינתיים אני מרשה לעצמי להעיר הערות תוך כדי:

1. "בן העיירה באותם ימים מספר שהחזון איש פסע בביתו תוך כדי לימוד כשהוא נועל סנדלי משי כדי לא להפריע את שנתה של אשתו" - מתוך הפרק על תקופת מלחמת העולם הראשונה, לדעתי מדובר בפרט תפל ולא אנציקלופדי.
2. בפרק הביוגרפיה יש לדעתי יותר מדי מראי מקום לספרו של בראון בעיקר ולספרים אחרים, וכדאי לקצץ אותם. אני חושב שצריך לתת מראי מקום רק בעובדות שדורשות את זה (נתון, ציטוט, טענה) או אם אתה מציג דיון בין החוקרים ותו לא - הרי לקורא ברור על סמך איזה מקורות אתה כותב את הערך.

זהו בינתיים, אמשיך עם המשך קריאת הערך. יואב נכטיילר – שיחה 13:48, 19 ביוני 2014 (IDT)

יואב, תודה. אם אתה חושב שזה תפל, אתה יכול להסיר. המשפט הוצג כחלק מקונטקסט נרחב יותר, המציג את חיי הזוג קרליץ, האשה נשאה בנטל הפרנסה, ומאידך בן הזוג הלמדן והשקדן, מכיר בכך, ונזהר שלא להפריעה. ולכן לדעתי, וכנראה גם לדעת אלו שעברו עד כה על הערך והסירו דברים אחרים, יש לו מקום. באשר למראי מקום מבראון, ניתן להסיר את כל האזכורים שלא בא אחריהם מידע נוסף, אבל לא ברור לי על כל נושא לגופו מה ידרוש מקור בעתיד, ולכן השתדלתי לציין על כל עובדה שעברה את מבחנו של בראון מתוך ים הפרטים בהיסטוריוגרפיה הענפה על נשוא הערך, את המקור בספרו כדי להימנע מנבירה בספר בעתיד לאור דרישות מקור שיבואו. זה לא קריטי, אבל באנציקלופדיה מקוונת אני לא רואה בכך כל רע. מחכה להערותיך האחרות. ומודה בהזדמנות זו לך, לאלדד, עוזיאל ונרו שתרמו ותורמים מזמנם היקר לשיפור הערך. מטבע הדברים בעבודה שהתמשכה על פני זמן רב כל כך, נפלו ליקויים, והם הולכים ומתוקנים מיום ליום. כיף גדול לעבוד עם צוות כזה. יום נפלא. ביקורת - שיחה 14:29, 19 ביוני 2014 (IDT)

מקורות שאינם רלוונטיים לקוראים אך רלוונטיות לעורכים ניתן להעביר להערות נסתרות. בברכה, גנדלף - 14:47, 19/06/14

אני מצטרף לדעתו של ביקורת, בדבר הנחיצות במראי מקומות. כן ירבו ערכים בויקיפדיה עם הרבה מקורות. הדבר מאוד נחוץ לאמינות של ויקפדיה. מה גם, שאין פה בעיה של מקום, וזה לא מפריע לרצף הקריאה. תודה רבה לביקורת על הערך הנפלא! יוסי2 - שיחה 14:48, 19 ביוני 2014 (IDT)

גנדלף, מי ידע נפש כל קורא וקורא? אתה מציע להעביר את כל המקורות לנושאים שאינם טעונים בעליל, להערה נסתרת?? ולהוציא אותם לאור יום, רק בעתיד, היה ויהיה מי שידרוש אותם? אני חושב שסרבול כזה ברמת הקוד, יותר גרוע. וכפי שכתבתי לעיל המצב לא קטסטרופלי, לגמרי לא. ראה בערך. ביקורת - שיחה 14:54, 19 ביוני 2014 (IDT)

יש מקום להביא מקור לכל דבר בערך. אין צורך לציין את שם המחבר בגוף הערך כאשר מדובר בעניין שאין עליו מחלוקת. נרו יאיר • שיחה • כ"א בסיוון ה'תשע"ד • 14:57, 19 ביוני 2014 (IDT)

חובה להביא את כל המקורות הנחוצים. אני לא חושב שיש להוריד מקורות רלוונטיים. טרם קראתי, אבל באופן עקרוני אני מסתייג מהערתו של גנדלף. אני נוהג למחוק את גרורות האלה שתוקעים בערכים. מה שלא מופיע לעין כל סימן שמקומו בפח ולשם אני שולח את זה. גילגמש • שיחה 15:02, 19 ביוני 2014 (IDT)

ביקורת, ממש לא. עוד לא קראתי את הערך, אבל באופן כללי אני סבור שסימוכין מפורטים בהערות מצויינים, גם אם תפקידם היחיד הוא להוסיף לאמינות הערך. הערתי נועדה להקל על הגישור בינך לבין יואב, לאחר שנתת לו יד חופשית להסיר מקורות מהערך, אך הבעת חשש מדרישות מקור בעתיד. בברכה, גנדלף - 15:06, 19/06/14

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

היכן עומדים הדברים כעת? גילגמש • שיחה 19:10, 24 ביוני 2014 (IDT)

אני רוצה לעבור שוב פעם אחת לבדוק שלא נשארו תקלדות וכדו' אחרי הביקורת. צריך לשאול את נרו יאיר, אם גמר לעבור ומה דעתו. הבנתי מן האמור לעיל שגנדלף, מוכן גם הוא לעבור על הערך, זה ודאי יהיה דבר מועיל. זהו. ביקורת - שיחה 01:00, 25 ביוני 2014 (IDT)

לא חשבתי לקרוא אותו כחלק מדיון ההמלצה, אבל אם כבר הזמינו אותי, אשתדל לעבור לפחות על הקטעים העוסקים בנושאים ממשנתו שאני מבין בהם משהו. כבר ראיתי מספר תיקונים קטנים שברצוני לבצע. להערכתי - סביב תחילת שבוע הבא. אם יצוצו סוגיות מהותיות אעלה אותן כאן. בברכה, גנדלף - 20:48, 26/06/14

גנדלף, תודה רבה, הקטעים העוסקים במשנתו מנוסחים בקצרה, מהסיבות המנויות בתחילת קטע זה (הצגת הערך). אך בוודאי תהיה תועלת רבה מקריאתך, להעמיד דברים על דיוקם, כהרגלך. ככל שתקדים כן ייטב. ביקורת - שיחה 21:06, 26 ביוני 2014 (IDT)

פתחתי דיון נקודתי על הסרת ציטוטים מן הערך. אשמח לחוות דעת נוספות מעורכים המתעניינים בהמלצת הערך. ביקורת - שיחה 23:35, 26 ביוני 2014 (IDT)

קראתי את הערך בעיון רב. הוא מעניין מאוד, אם כי יש בו ציטוטים רבים מדי בעיני. אני יודע שעמדתי בנושא הציטוטים היא קיצונית ולא מקובלת על הקהילה, לכן לא אציע לקצצם. מעבר לזה תיקנתי כמה דברים קטנים פה ושם. לדעתי, הערך ראוי להמלצה מלבד נושא קטן אחד - ראיתי תבנית דרישת מקור וראוי לספק אישוש לטענה זו אם יש דרישה למקור. גילגמש • שיחה 09:56, 27 ביוני 2014 (IDT)

דרישות המקור נוספו ביממה האחרונה, וטופלו כולן. ביקורת - שיחה 10:32, 27 ביוני 2014 (IDT)

הערך מצויין וראוי להמלצה. רק עניין אחד: האם באמת יש חשיבות לפרק "יחסו למחקר ההיסטורי"? האם זה נושא שהוא עסק בו והתייחס אליו יותר מפעם אחת, זו המצוטטת בערך, שאפשר להעמיד אותו בשורה אחת עם הפרקים "יחס לתנועת המוסר", "יחס לרב קוק", "השפעתו על הציבור החרדי" וכו'? Ben tetuan - שיחה 10:39, 27 ביוני 2014 (IDT)

Ben tetuan, תודה, זו הערה נכונה. זה חלק ממערך כולל של הערות שלו בנושאים שונים הנותנות תמונה של אדם ספקן וחוקר (כמובן, לא ספקן חופשי מהנחות קדומות), לדעתי הקטע הזה הוא מייצג קלאסי של נקודה זו. (שמשתקפת אם תרצה, בספקנות בעלת מאפיינים די דומים, של תלמידו הרב גדליה נדל). ביקורת - שיחה 11:03, 27 ביוני 2014 (IDT)

אם כך, ייתכן שכדאי להקדיש את הפסקה לתיאור הגישה הכללית של החזון איש וכיצד היא באה לידי ביטוי בנושאים שונים, ולא רק להביא את עמדתו ביחס למחקר היסטורי Ben tetuan - שיחה 12:31, 27 ביוני 2014 (IDT)

Ben tetuan, שיניתי את הפסקה לאור דבריך, אך בתוך הקונטקסט של חקר ההיסטוריה. הסתכל נא ואמור מה דעתך כעת ביקורת - שיחה 12:55, 27 ביוני 2014 (IDT)

אמיתות אגדות חז"ל

אני תמה על הציטוט הארוך מדברי הרש"ר הירש, שלא היה בן דורו של החזו"א, והחזו"א כנראה לא הגיב לדבריו במיוחד (שבזמנו כלל לא תורגמו לעברית). אם כבר מצטטים דעות חולקות על החזו"א, מדוע לא לצטט את הרמב"ם בהקדמתו לפרק חלק בפיהמ"ש?[1] למעשה, איני רואה צורך להזכיר דעות חולקות בעניין. בברכה, גנדלף - 00:14, 04/08/14

הסרתי. במחשבה שניה, אתה צודק. ביקורת - שיחה 00:33, 4 באוגוסט 2014 (IDT)

חשמל בשבת

מן הראוי להוסיף פסקה על שיטתו של החזון אי"ש, שהיתה חדשנית בזמנה, לגבי שימוש בחשמל בשבת, והמחלוקת שלו בנושא עם רבי שלמה זלמן אויערבך. נחום - שיחה 07:41, 10 באוגוסט 2014 (IDT)

אני באמצע לקרוא חומר בענין זה, זה יטופל בהמשך. שיטתו לא היתה חדשנית, אלא רק הגדרתו את האיסור. בינתיים קרא עוד בערך חשמל בשבת. ביקורת - שיחה 09:10, 10 באוגוסט 2014 (IDT)

"כל העולם אינו אלא בית סוהר"

אנקדוטות הן כלי חשוב בהעלאת קווים לדמותו של אדם והגותו. אולם האמירה הזו המובאת מפיו נטולת כל הקשר הגותי או ביוגרפי, ובצורה זו אינה מסייעת כלל לשפוך אור על דמותו של קרליץ ואין לה ערך רב. אביעדוס • שיחה 16:55, 27 באוקטובר 2014 (IST)

הערך הוא כזה, כפי שראית בהמשך הוא מכנה את האדם החילוני שאינו משועבד לקיום המצוות, "חופשי". אבל המונח הזה משמש אצלו כדבר שלילי בניגוד למקובל. כלומר: הוא רואה את היותו אסיר בכבלי החיוב והמצוה כמעלה שלו על הסובב אותו. התוכן ההגותי מונח במשפט עצמו ואינו זקוק להקשר. היופי שבהקשר הוא הקטע שהוא פורט את התחושה הזו למעות של יום יום, הוא אומר לעציר, הרי בינינו לא מגיע לך המעצר, כך שהחלק השלילי היחיד בו אינו הרקע למעצר אלא המעצר עצמו, ואנחנו הרי מהמפלגה שדוגלת בלהיות עצורים. אז אין לך סיבה להרגיש רע. זו אמירה יפהפיה בעיני. מה אתה אומר? ביקורת - שיחה 17:07, 27 באוקטובר 2014 (IST)

זה היה אמנם הניחוש הראשון שלי לגבי כוונתו; אבל יש בכל זאת משקל לשדה הסמנטי, ו"בית סוהר" הוא מונח שלילי למדי – גם אם הוא חלק מצירוף כמו "בית הסוהר של אלוהים" – כך שאני מוצא שקצת קשה ליישב את זה עם הפירוש הזה. אביעדוס • שיחה 17:14, 27 באוקטובר 2014 (IST)

הסמנטיקה שלו נגזרת מחומר קריאה אחר משלנו. אצלנו בית סוהר מזכיר פלילים, אצלו בית סוהר ובית מעצר היינו הך הם, ובדרך כלל מגיע בתלמוד בהקשר של שבוי יהודי מסכן שיצא מבית הסוהר וצריך להודות בברכת הגומל, או כאלה (יוסף בבית הסוהר הוא האזכור התנ"כי היחיד). ביקורת - שיחה 17:22, 27 באוקטובר 2014 (IST)

אני מודע היטב לכך שמערכת הקונוטציות שלו שונה באופן ניכר משלי (אם כי תמיד טוב להזכיר את זה). אבל ספציפית כאן, גם לפי דבריך בינתיים: בית סוהר = שבי, מסכנות; עדיין בעייתי... אביעדוס • שיחה 17:28, 27 באוקטובר 2014 (IST)

בית סוהר, מעצר = מוגבלות. בעייתי במונח החירות ההומני שלנו, לא במי שמניח יתרון בשעבוד לאל. אצטט ערך שכתבתי לאחרונה: "עבדי זמן, עבדי עבדים הם. עבד ה' הוא לבד חופשי" (ריה"ל). הוא מטיב להעביר את ההרגשה, למרות הכאילו-סתירה הפנימית. ביקורת - שיחה 17:36, 27 באוקטובר 2014 (IST)

בסדר.

לגבי חושן משפט – למה *בדיוק* הכוונה? אביעדוס • שיחה 18:09, 27 באוקטובר 2014 (IST)

תיקנתי והבהרתי בתקציר העריכה מה היו השיקולים שלא להפנות, ומה נשתנה (השתנה...). רמיזותי לא היו ברורות כל צרכן? ביקורת - שיחה 22:25, 27 באוקטובר 2014 (IST)

לי, לפחות, לא, חוששני. אביעדוס • שיחה 18:28, 28 באוקטובר 2014 (IST)

כוונת המשורר בערך היתה לתחום המשפטי כולו, הכולל גם את מסכתות התלמוד הרלוונטיות, רובן בסדר נזיקין; ואילו הקישור אמור להוביל לאחד מכרכי השולחן ערוך. לכן לא קישרתי. לאור הערתך בדקתי את הערך ההוא, וראיתי שבשורה האחרונה של קטע הפתיחה כתוב שכיום המונח "חושן משפט" משמש גם כדי להגדיר את כל התחום... ביקורת - שיחה 18:39, 28 באוקטובר 2014 (IST)

טוב, זה באמת מה שהבנתי, ולכן לא הבנתי את הקישור; הביטוי משמש לכך, אבל נושאו של הערך (המקושר עתה) הוא רק השו"ע, ולכן זה קישור מוטעה. אביעדוס • שיחה 18:50, 28 באוקטובר 2014 (IST)

עכשיו בלבלת אותי לגמרי. כשביקשת "הבהרה", לא היה קישור. הוספתי אותו לאור הערתך, מאחר ולפי אותה שורה, הנושא של הערך הוא לא רק השו"ע. ביקורת - שיחה 21:04, 28 באוקטובר 2014 (IST)

אוקיי: חשבתי שלא צריך להיות קישור, ולכן לא הוספתי, אבל לא הייתי בטוח, ולכן ביקשתי הבהרה...

בערך אמנם נכתב כי "כיום משמש הביטוי חושן משפט למכלול הדינים הנוגעים לדיני ממונות", אבל הערך עצמו עוסק ב"חלק הרביעי והאחרון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר [...] [ו]החלק המקביל לו בשולחן ערוך". אביעדוס • שיחה 21:29, 28 באוקטובר 2014 (IST)

חשבתי שזו הבהרה מספיקה בשביל מי שיבוא דרך הקישור. אבל אתה יכול להסיר את ההפניה. ביקורת - שיחה 21:51, 28 באוקטובר 2014 (IST)

ביוגרפיה של אברהם יעקב ויינר בהערת שוליים

הביוגרפיה הועברה לערך הנוכחי אחר שהוצאה מערך אחר כי גם שם לא התאימה. מדובר בלמדן צעיר שנפטר בגיל 30. ספק אם יש בסיס לכנותו רב. יש יסוד סביר להניח שהיה מתפרסם יותר אילו לא היה נפטר, אבל מה לעשות, כך נגזר. אני לא בטוח אפילו אם יש הכרח להכניסו לרשימת תלמידי החזון איש, אבל מילא. זה שהוכנס, והעובדה המוסכמת (כנראה) שאין מקום לערך נפרד עבורו, אינם אומרים שעכשיו צריך להכניס את הביוגרפיה שלו להערת שוליים. ודאי שבערך על החזון איש אין שום סיבה לכתוב היכן למד אביו של ויינר ומי, לפי השמועה, כתב את ההקדמה לספרו של ויינר. זה פשוט פירוט יתר מופרז במיוחד. נרו יאיר • שיחה • י' בסיוון ה'תשע"ה • 14:16, 28 במאי 2015 (IDT)

נחכה לתגובת "האלמוני הידוע" בעניין הביוגרפיה. בקשר לכל השאר אני יכול לדבר: הוא אחד הדמויות הבולטות בקליקה של "תלמידי החזון איש" המצומצמת הרבה יותר מרשימת התלמידים שבערך הכוללת את כל מי שהיה תלמידו בתקופה מסויימת והתפרסם בהמשך. לכן הוא צריך להופיע ברשימה כא"ב. מי שכתב את ההקדמה לספרו ובמשתמע עמד מאחורי הדפסת הספר, הוא לא "מישהו" אלא התלמיד הבולט ביותר של החזון איש אליבא דאותה קבוצה, ולכן יש חשיבות ברורה לעובדה זו כדי להציג את המעמד הייחודי שראו לו (לוויינר) תלמידי החזו"א כתלמיד החזו"א. ביקורת - שיחה 19:45, 28 במאי 2015 (IDT)

תוכלו להדגים במה התבטאה הבולטות האמורה? גם אם נניח שכן, אתם אפילו לא יודעים בוודאות מי כתב את ההקדמה, מדובר בשמועה. ומה לגבי שם האב והיכן למד האב של אחד התלמידים? גם זה צורך הכרחי בערך המומלץ של החזון איש? נרו יאיר • שיחה • י' בסיוון ה'תשע"ה • 20:04, 28 במאי 2015 (IDT)

כתבתי על מה אני מסוגל להגן. בהקשר של רוח הדברים בתוך הקבוצה המסויימת, העובדה המעניינת היא שיש שמועה כזאת, זה הרבה יותר רחב מהעובדה התיאורטית עצמה. תחשוב על זה. על כל פנים, אלו פרטי פולקלור, שלדעתי יש להם מקום, ואין צורך להיסחף לצייקנות דיאטטית; ויקיפדיה בתשתיתה מקבל ידע אישי של כותביה, כל עוד שאינו עומד בסתירה לידע של מישהו אחר או להגיון הישר שלו. ועל השמועה הזו אני יכול להעיד. אולי אפילו הוזכרה בכתב בכמה הזדמנויות. ביקורת - שיחה 20:32, 28 במאי 2015 (IDT)

אני מצפה שתבין שחשיבות על סמך שמועה היא בעייתית, וודאי שאין להכניס שמועות ביחס לביוגרפיה של תלמיד, לא מאוד מפורסם, בערך של הרב שלו. זה פשוט לא לעניין. נרו יאיר • שיחה • י"א בסיוון ה'תשע"ה • 10:54, 29 במאי 2015 (IDT)

אסביר שוב: לא ציינתי עובדה על סמך שמועה, אלא ציינתי עובדה שהייתה שמועה כזו. לפעמים שמועות הן עצמן עובדות אנציקלופדיות גם אם תוכנן ריק. למשל "הופצו שמועות שפלוני נוכל, בשל כך פוטר מהבנק" השמועה כאן היא העובדה עצמה. ביקורת - שיחה 11:02, 29 במאי 2015 (IDT)

כמובן, שמועות שהיו להן השלכות דרמטיות יש להן חשיבות. כאן מדובר בשמועה שעוסקת, לא פחות ולא יותר, בשאלה מי כתב הקדמה לספר של תלמיד לא ידוע של מושא הערך. קצת פרופורציות בבקשה. נרו יאיר • שיחה • י"א בסיוון ה'תשע"ה • 11:05, 29 במאי 2015 (IDT)

והיא מצויינת, לא פחות ולא יותר, בהערת שוליים שכוחת-אנוש, העוסקת במקרה או שלא במקרה בדיוק באותו תלמיד לא ידוע. הו, בהערה כזו הפרופורציות משתנות לחלוטין, ושמועה כזו המלמדת על הלך-הרוח וחשיבותו של התלמיד בהקשר הספציפי בו הוא מוזכר, מקבלת משנה חשיבות. ביקורת - שיחה 11:09, 29 במאי 2015 (IDT)

גם הערת שוליים אינה שטח הפקר, גם לה יש כללים. בכל הערכים, ודאי וודאי בערך מומלץ. אני מכתב את משתמש:דוד שי כדי שיביע את דעתו. נרו יאיר • שיחה • י"א בסיוון ה'תשע"ה • 11:13, 29 במאי 2015 (IDT)

ברור שאינה שטח הפקר, אין לי מושג איך השתמע אחרת. אני שמח על הצעתך לקרוא למשתמש נוסף, ולו בשביל שיקרא את כל הדיון המרתק הזה... כמובן ש"לא נלך לבית דין" בשביל זה, אני חושב שיש לאזכור ענין ההקדמה ערך מוסף אנציקלופדי, אבל אין לי ענין אישי בו. אם הוא יימחק ברוב דעות, אהיה שלם עם זה לגמרי. שבת שלום. ביקורת - שיחה 11:21, 29 במאי 2015 (IDT)

אני תומך בגישתו של ביקורת. אוסיף שאברהם יעקב ויינר מוזכר בארבעה ערכים, כך שראוי שיהיה מידע עליו בוויקיפדיה. אם אינו ראוי לערך, להערת שוליים הוא בוודאי ראוי, ואין מקום מכובד יותר להופיע בהערת שוליים מאשר בערך שלפנינו. דוד שי - שיחה 12:08, 29 במאי 2015 (IDT)

את רוב החרדים אפשר להכניס לערכים של רבותיהם וכדומה. אבל חשוב יותר, משתמש:דוד שי, לדעתך בהערת השוליים צריך לכתוב על שמועות לגבי מי כתב הקדמה לספרו והיכן למד אביו? נרו יאיר • שיחה • י"א בסיוון ה'תשע"ה • 14:46, 29 במאי 2015 (IDT)

לא כתוב היכן למד אביו. כתוב שאביו היה "תלמיד החפץ חיים". זה שונה לחלוטין, ואתה אמור לדעת את זה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לענייננו (אני מזכיר, הערך של החזון איש) אני לא רואה שום הבדל, וגם אין לי מושג למה בבערת שוליים בערך של אדם צריך להיזכר שם הסבא של אחד מתלמידיו. נרו יאיר • שיחה • י"א בסיוון ה'תשע"ה • 14:56, 29 במאי 2015 (IDT)

לעניין חשיבותה של שמועה אביא בדיחה שחביבה עלי: ראש הישיבה קורא לאחד מתלמידיו ואומר: "נפוצה שמועה שאתה מתרועע עם אשת איש". "חס וחלילה", עונה התלמיד, "אין בשמועה זו כל ממש". סוטר ראש הישיבה על לחיו של התלמיד ואומר: "רק זה היה חסר לנו, שבשמועה זו יהיה ממש". דוד שי - שיחה 14:58, 29 במאי 2015 (IDT)

ושוב חוסר דיוק, נרו. לא מוזכר שם סב, מוזכרים אב וחותן. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לפי הפיסוק זהו הסב, חתנו של האב. כלומר אם יש אי דיוק - אתם יצרתם אותו. נרו יאיר • שיחה • י"ב בסיוון ה'תשע"ה • 22:49, 30 במאי 2015 (IDT)

תיקון מתבקש בענין הכרעתו ב"קו התאריך"

לכב' ביקורת, במחילה על טרחנותי דלהלן, ואם אפשר את התגובה לזה לשלוח לי למייל, תודה מראש! בערך החזו"א אשר בו ניסיתי לערוך ולתקן הערב, נמצאת שורה שאינה מובנת לי, או שהיא שגויה, שהוראת החזון איש בנוגע לקביעת השבת ביפאן היתה "בעבר" ביחס לשאלה שהתעוררה בתש"א עם גלות מיר ויח"ל ותות"ל ועוד רבנים וראשי ישיבות מאימת חרב. בהערת השוליים ל"העבר" צויינו פולמוסי החזו"א בנושאים אסטרונומיים עם חז"ס שכתב בהצפירה, שמופיעים בהערות שוליים לפרק "ספריו" של החזו"א בהמשך. מסגנון הערך משתמע שהשאלה מגולי יפאן הופנתה לרבנים, לרבנים מהרבנות הראשית ולרבני ירושלים, ואילו החזו"א "פרסם פסק הלכה" כביכול מבלי שנשאל. אני סבור, יותר מדוייק – יודע, שההוראה של החזו"א לא היתה כפרסום אלא תשובה לשאלה שהוא נשאל. וכנראה אין סיבה להניח אחרת, הפסק הזה לא היה פרי פולמוס מהעבר אלא כתשובה ספציפית שעמל ויגע בה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא בעת ובעונה זו. לא אכחד ואיני מסתיר שהשואל וגם הנמען לתשובה - היה סבי זצ"ל מצד אמי, אז בחור בישיבת מיר. מהמבוגרים שבתלמידי הישיבה, וכמקורב למשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין מחד גיסא, וכ"מחותן" לחזון איש [שאחיו הגדול ממנו היה נשוי לבת דודו של החזו"א ואף התגורר לידו בקוסובה, ולאחמ"כ בוילנה, ובה בעת בבני ברק בשכנות לחזו"א] הוא היה השליח והעביר את השאלה והוא זה שקיבל את התשובה. [השאלה הופנתה מצד רבי יחזקאל לחזון איש, מאחר והכירו כבר בארץ ישראל והעריכו כפוסק לסמוך על הכרעותיו מאז שרבי יחזקאל שימש כמשגיח בישיבת לומז'ה בפתח תקוה, עד קיץ תרצ"ז (1937) שאז חזר למיר שבפולין לקבל את משרת המשגיח שם. סתם כדי לקבל פרספקטיבה מאיזו שנה הוכר החזו"א כסמכות הלכתית עליונה אצל יודעיו]. מאידך, חז"ס פרסם את דעותיו האסטרונומיות בהצפירה כבר בשנת תרל"ד [כך לפי הערות השוליים בפרק "ספריו" שבערך זה, וכך מצוטט בספר חזון איש], והחזו"א מביאו וחולק עליו בספרו למסכת ראש השנה [כנ"ל]. מה שמטעה לחשוב שהוראת החזו"א בתש"א היא תוצאה של מה שהתפלמס איתו כבר בתרל"ד. וכך משתמע מהניסוח הישן בערך החזו"א. אבל זה שגיאה – בתרל"ד החזו"א לא התפלמס עם חז"ס, ולו מסיבה אחת בלבד, שהחזו"א נולד חמש שנים אח"כ! [אגב לנושא נוסף, להניח שהחזו"א קרא עיתונים, על פי ציטוטו את הצפירה מתרל"ד, זה כמו להוכיח עלי שאני קורא "הארץ", היות ובאחד מספרי אני מצטט את "הארץ" משנת 1943, כאשר ברור שלא נולדתי אז, ואם אני מצטט זה לא מעיתון עדכני אלא רק איזה גזיר ספציפי שהגיע לרשותי. ההבדל בין ציטוט מעיתון לפני שנולד, לבין ציטוט מעיתון עדכני ואקטואלי, זה שתי משמעויות רחוקות זמ"ז כממזרח למערב] לאור הקדמת האמור, הואלתי למחוק את השורה הנזכרת שהחזו"א פרסם את דעתו "מהעבר" ואת ההערה המפנה לפרק ספריו משם ניתן להבין בטעות לכאורה שהחזו"א הביע איזו דעת בתרל"ד או סמוך לזה. ובמקום זה, הכנסתי שורה שהחזו"א קיבל שאלה מישיבת מיר ע"י המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין, ובהערת שוליים כמקור ציינתי שכתב היד של החזו"א במברק פסק ההלכה עם שם הנמען שהוא רבי אברהם שורץ וכו', מצולם בספר גנזים ואגרות חלק ב'. לכאורה, הניסוח הקודם שהוראת החזו"א ופולמוסו היו "בעבר" וקדמו להתעוררות השאלה בתש"א, יתכן רק אם נניח הנחה אחת והיא שכתיבת או הדפסת הספר חזון איש על ראש השנה עם הסימן האמור, היו כרונולוגית לפני תש"א.

אין לי כרגע אינדיקציה ברורה על ההערה הזו, מלבד הפשוט שהתאריך "תרלד" לא מוכיח מאומה היות והיה חמש שנים לפני לידת החזו"א, וממילא יכול להיות שהסימן הזה נכתב בתשי"ג כמו שנכתב בתש"ג. ועוד: שנים או ג' סימנים קודם באותו ספר מסכת ראש השנה מצויין בחזו"א קונטרסו "י"ח שעות" שנדפס לראשונה בתש"ג, שנתיים אחרי הוראתו לבני ישיבת מיר. א"כ מסתבר שהוראתו לבני ישיבת מיר קדמה ל"פולמוס" שבו חולק על חז"ס ולא להיפך. [קונטרס י"ח שעות במהדורתו הראשונה אורגינאלי נמצא ברשותי, ולא רק במהדורת סריקה בהיברו בוקס שמוזכר בהערת שוליים בערך זה]. לסיכום: פעמיים הכנסתי הערב את הנראה לי כתיקון בפיסקה זו. תימוכין לכך צירפתי כאמור בהערת השוליים מ"גנזים ואגרות" ח"ב. ופעמיים תיקוני נמחק ע"י ביקורת והושב בחזרה הנוסח הקודם אשר לדעתי הינו שגוי. לא מצאתי מקום להציע את סברתי לפני ביקורת, אלא כאן. אם אני טועה אשמח להודות על האמת. ואם ידיעותי אינם מתאימות לרוח ויקיפדיה למרות שאיני טועה, אדע להבא.  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
הרב יהושע לוין - שיחה 02:15, 7 בספטמבר 2015 (IDT)

שלום. זה בדיוק המקום עבור הצעת סברתך, חן חן. דבר ראשון, תודה על כל שאר ההערות. לעניין המדובר: אף אחד לא העלה על דעתו שהחזון איש התפלמס עם חז"ס האיש, אלא עם דעותיו הידועות. ההנחה הפשוטה הייתה שהחזון איש גיבש עמדה במחלוקת הראשונים בנושא המדובר עוד קודם לזמן שבו נזקק "לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא למעשה", ולכן לא רלוונטי לדיון מתי נכתבו בפועל כתביו למסכת ראש השנה והנסיון להתחקות אחר תאריך זה.

להכניס פעמיים דבר, לא מועיל, כמו להסביר כפי שעשית בסופו של דבר, ותשואות חן חן על המאמץ זוטא. התימוכין שצירפת הם לזהות השואל משאנגחיי ולא לשלילת העיון בסוגיה זו בעבר, ולכן אינם מספיקים. בר מן דין, שהכתובת "גנזים ואגרות ח"ב" בלי עיול ביביליוגרפי מתאים ובלי מספר עמוד, אינה תורמת דבר. אנא המצא את המקור המדוייק, ונמצא יחד איך להכניס את הידיעה הזו. ביקורת - שיחה 10:44, 7 בספטמבר 2015 (IDT)

הגיע הזמן שרבנים יחלו לערוך בויקיפדיה. --יעלי 1 - שיחה 14:59, 7 בספטמבר 2015 (IDT)

גנזים ואגרות חזון איש (מו"ל י. קניג, חלק שני תשע"ב) עמוד תי"ט. --הרב יהושע לוין - שיחה 02:05, 9 במאי 2017 (IDT)

תיקנתי, ספרו של קניג נקרא גנזים ושו"ת חזון איש, אליו התכוונת מן הסתם. ביקורת - שיחה 15:36, 9 במאי 2017 (IDT)

תמונת הפספורט

התמונה הזאת שנוספה לערך לא מכבר, אינה מוכרת בכלל (לפחות ככל הידוע לי) וזה הישג יפה להביא את זה כאן לרשות הרבים ולשימושם. רצוני לומר לביקורת יישר כח יעלי 1 - שיחה 01:36, 13 בספטמבר 2015 (IDT)

החזון איש וישיבת פוניבז'

האם לא ראוי לפרק בפני עצמו? לחזו"א כידוע היה קשר רב עם ישיבת פוניבז', שלא לדבר על ההשתפות בשמחת תורה מדי שנה שאיפשר לבני הישיבה לנושאו על כפיהם - הנהגה חריגה ומיוחדת ל"איש". ישנה התבטאות של תמיהה על העניין המיוחסת לרב מבריסק (יש מקור אם צריך).

את חידושיו על מסכת בבא קמא התואמים יותר לסגנון "הרעד" הישיבתי כתב בזמן שלמדו בפוניבז' בבא קמא, ואף אמר שזו המתנה שלו לעולם הישיבות. בחידושים אלו ניתן לראות ביטוייים כל לא חזונאישים כמו שם מזיק וכדו'.

מדי שבת הייתה קבוצת בחורים שנשלחה על ידי הרב כהנמן לדבר איתו בלימוד היה זה גם בהסכמת הרבנית שמנעה בדר"כ מבחורים להיכנס.

החזון איש אף היה מעורב בנעשה בישיבה וכשידע על דברים שיכול לתקן קרא לבחורים והכתיב להם מה לעשות וכיצד לפעול כדוגמת לימוד משותף של מבוגרים וצעירים החזון איש טען שזו מצוות עשה לא פחות מהנחת תפילין, ביקורת תחשוב על זה בהצלחה שריר וקיים - שיחה 00:17, 12 ביולי 2016 (IDT)

לא מספיק שאתה יכול לאסוף הרבה פרטים שקשורים לישיבה. הרי כתבו כרכים רבים על חייו, רק התמצית של זה צריכה להיכנס לערך. לכן לדעתי אין מקום לפרק. אולי פסקה, גם בזה איני בטוח. נרו יאיר • שיחה • ו' בתמוז ה'תשע"ו • 01:05, 12 ביולי 2016 (IDT)

מה שכתבו או לא כתבו לא זה ענייני, טענתי היא כי אם ה"איש" אימץ את ישיבת פוניבז' יותר מאשר מוסדות אחרים, זה אכן ראוי לפרק מה גם שייתכן וזה השפיע על סגנונו/חייו, כדוגמת חידושי בבא קמא שריר וקיים - שיחה 01:17, 12 ביולי 2016 (IDT)

מי שכותב אנציקלופדיה - מעניינו להבין שלא כל מה שעשה האיש צריך לקבל פרק, וגם לא רלוונטי מה שייתכן (וייתכן שלא). נרו יאיר • שיחה • ו' בתמוז ה'תשע"ו • 10:27, 12 ביולי 2016 (IDT)

הזלזול שלך לא מוסיף שריר וקיים - שיחה 13:00, 12 ביולי 2016 (IDT)

אין כאן זלזול, וודאי לא יותר ממה שאתה מזלזל באחרים. נרו יאיר • שיחה • ו' בתמוז ה'תשע"ו • 13:34, 12 ביולי 2016 (IDT)

ואם מבואר בראשונים הפכו, יהיו הדברים בטלים

האם משפט כעין זה מובא בחזון איש אין ספור פעמים? כמו כן האם אין ספור פעמים החזון איש חזר בו? אבי84 - שיחה 22:54, 27 במאי 2017 (IDT)

אדרבה, אם זה היה כתוב בחזון איש הרבה מאוד פעמים - אולי היה מקום לציין. כתבתי להפך: החזון איש כתב הרבה מאוד דברים, העולים כדי עשרות כרכים. אפילו לא פרומיל מכל זה נכנס לשום אנציקלופדיה. משהו צריך להיות חשוב במיוחד כדי להיכנס. מהי החשיבות כאן? אני גם לא רואה שחזר בו, אלא כתב שאם הראשונים אומרים אחרת - הוא מבטל דעתו. לדעתי כל אחרון (או לפחות כמעט כולם) יחתמו על המשפט הטריוויאלי הזה. נרו יאיר • שיחה • ב' בסיוון ה'תשע"ז • 23:02, 27 במאי 2017 (IDT)

ההבדל הוא שרוב רובם של האחרונים למדו את הראשונים, והוא לא למד את כל הראשונים כי אם ספרים בודדים (מתוך הקלטת "צורת האותיות"). ולכן יתכן יותר פעמים שהוא יחלוק על הראשונים מבלי שישים לכך לב, בניגוד לשאר האחרונים. ✭ עט הזמיר ✭ - שיחה 23:05, 24 ביוני 2018 (IDT)

אני לא בטוח שאתה צודק, לא לגבי רוב האחרונים ולא לגביו. בכל מקרה זניח. נרו יאיר • שיחה • י"ב בתמוז ה'תשע"ח • 13:13, 25 ביוני 2018 (IDT)

מצטרף, זה משפט יפה ומתאים לוויקיציטוט. יש לחזון איש המון משפטים קולעים ויפים. ביקורת - שיחה 13:26, 25 ביוני 2018 (IDT)

מקור הכינוי "חזון איש"

בערך כתוב, שהרב אברהם ישעיהו קרליץ "...מכונה 'החזון איש' על שם סדרת ספריו"; לפי עניות דעתי, וגם לפי מה שכתוב בחזון איש, הדברים הפוכים: סדרת ספריו נקראה חזון איש, כרמז לשמו של המחבר, אברהם ישעיהו קרליץ, וכפראפרזה ל"חזון ישעיהו" שבתנ"ך, כלומר, נבואת ישעיהו הייתה "חזון ישעיהו", ופירושיו וחיבוריו של הרב אברהם ישעיהו קרליץ הם "חזון אברהם ישעיהו". אביתר ג' • שיחה • 11:45, 7 בנובמבר 2018 (IST)

כמובן, הוא קרא לספרו איש כרמז לשמו (כך גם הייתה חתימתו: אי"ש קרליץ), אך אין זה סותר כלל לכך שמכנים אותו בשם "החזון איש" כשם ספרו ולא 'הרב אברהם ישעיהו קרליץ' כשמו. פיראוס - שיחה 13:44, 7 בנובמבר 2018 (IST)

+1. פיראוס צודק לגמרי. ביקורת - שיחה 13:45, 7 בנובמבר 2018 (IST)

מה שנקרא רקורסיה... אביתר ג' • שיחה • 13:55, 7 בנובמבר 2018 (IST)

הוא בחר בשם הזה כרמז לשמו, אבל איש כמובן לא כינה אותו כך לפני שיצאו הספרים. הנושא כאן הוא הכינוי. נרו יאיר • שיחה • כ"ט בחשוון ה'תשע"ט • 13:58, 7 בנובמבר 2018 (IST)

משוב מ-24 בפברואר 2019

רציתי להוסיף לרשימת תלמידיו את אחיינו הרב שמריהו [שמערעל] גריינמן אחי הגר"ח והגר"מ והאחראי על הדפסת ספריו עשרות שנים הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
188.120.143.209 11:50, 24 בפברואר 2019 (IST)

הרשימה כבר ארוכה ואי אפשר להכניס את כולם. אפילו מי שיש להם ערך, קל וחומר מי שאין. נרו יאיר • שיחה • י"ט באדר א' ה'תשע"ט • 13:26, 24 בפברואר 2019 (IST)

"גם בקהל החרדי-ליטאי הרחב שאינו נמנה עם חוגם המצומצם של תלמידי החזון איש, אמירות המתפרשות כזלזול בו או מתיחת ביקורת על תורתו מעוררות תגובות זעם"

החזון איש היה תלמיד חכם, ואין בכך חידוש. כל רב בסדר גודל שכזה שיזולזל יגרור תגובה חריפה על ביזיון כבוד התורה, ולא אמור להיות קשר לשאלה האם האנשים נמנים על חוג תלמידי חזון איש. גם מי שלא היה תלמיד של ר' גרשון הזדעזע מהלֶבֶּנים שזרקו עליו, ולהבנתי זה לא צריך להיות כתוב בערך אנציקלופדי. אפשר אולי להסכים על ציטוט של דברי הרב עובדיה ותגובתו של הרב שך (צריך לחשוב, לא בטוח) אבל לא כהשלמה לעובדה המפליאה שגם מי שלא היה תלמידו הישיר הזדעזע מפגיעה בכבודו. (במאמר מוסגר: "תגובות זעם" נשמע יותר כמו מיליציות של ג'האדיסטים, אם העניין יישאר, ראוי להחליף לנוסח מתון יותר) בררה - שיחה 16:48, 27 בפברואר 2019 (IST)

אני מסכים שמדובר במשפט מיותר, איננו מתיימרים לקבוע מתי והיכן יש לצפות לתגובות זעם. אני גם לא בטוח אם צריך לציין את דברי הרב עובדיה ותגובת הרב שך, מה גם שייתכן שהדברים הושפעו מאירועים קודמים הקשורים לשני הרבנים. נרו יאיר • שיחה • כ"ב באדר א' ה'תשע"ט • 16:59, 27 בפברואר 2019 (IST)

מסכים עם בררה. אולי יש מקום לציין היכן שהוא בערך את האירוע עם הרב עובדיה, אבל ההקשר והפרשנות שניתנה להם חסר טעם. יחיאל - שיחה 18:14, 27 בפברואר 2019 (IST)

תגובות זעם זה לא מוצלח. אבל יש לציין את שדבריו הם סוג של קונצנזוס וזלזלול בהם לא מתקבל בברכה. יעלי - שיחה 18:20, 27 בפברואר 2019 (IST)

החצי הראשון לא נכון והחצי השני לא קשור. היינו – שיטתו ממש לא התקבלה אצל כולם ורחוקה מהיות קונצנזוס. ועניין הזלזול – שוב, גם זלזול בדברי האדמו"ר מסאטמר או אפילו בדברי הרב קוק לא יתקבל בברכה אצל רוב החוגים החרדיים. לא מובן מה ההקשר ולמה זה שייך. בררה - שיחה 18:24, 27 בפברואר 2019 (IST)

בקהל החרדי-ליטאי יש הבדל מהותי בין הרב קוק והרב מסאטמאר לחזון איש. דבריו הם כן סוג של קונצנזוס, בטח בפן ההלכתי. יעלי - שיחה 18:29, 27 בפברואר 2019 (IST)

אולי בבני ברק, וגם זה רק בנושאים מסוימים. מה שאמרת לא נכון עובדתית ברמה הבסיסית ואני פשוט לא יודע מהיכן להתחיל בדוגמאות (שהייה וחזרה/מגיס בשבת, עשרת הדיברות בטעם העליון, ברוב הגדול של בתי הכנסיות הליטאיים מתפללים מעריב בליל שבת 30 דק אחרי השקיעה ומעריב בצאת שבת, כמה ליטאיים מחכים לזמן חזון איש בצאת שבת לעשיית מלאטה? ועוד רבות) בררה - שיחה 18:33, 27 בפברואר 2019 (IST)

יעל צודקת. אתה נתפס לאם נוהגים כמוהו או הולכים בשיטתו הלכה למעשה - לא זו הנקודה. החזו"א לא היה עוד ת"ח או עוד פוסק הלכה הוא היה הבכיר מכולם, על זה יש קונצנזוס - ואת זה בא המשפט לבטא. נקודה זו חייבת להיות עולה מהערך. אתייג את ביקורת שהפך את הערך לממולץ (זו הזדמנות לומר תודה. אחד הערכים המושקעים בויקיפדיה) יוני - שיחה 20:16, 27 בפברואר 2019 (IST)

אין לנו יכולת לקבוע על דעת עצמנו אם היה הכי בכיר או שיש עוד כמותו, ובכל מקרה המשפט הנ"ל אומר דברים אחרים. לטעמי הערך סובייקטיבי מדי גם כך. אני מעוניין לשמוע גם את דעת משתמש:AddMore-III. נרו יאיר • שיחה • כ"ב באדר א' ה'תשע"ט • 20:44, 27 בפברואר 2019 (IST)

אאל"ט זה ציטוט של בנימין בראון. יוני - שיחה 21:03, 27 בפברואר 2019 (IST)

לא מוצג כך. נרו יאיר • שיחה • כ"ב באדר א' ה'תשע"ט • 21:09, 27 בפברואר 2019 (IST)

אני מסכים עם שני הצדדים. מחד, המשפט הוא פרשנות נקודתית שאין מקומה בוויקיפדיה. מאידך, חייב לעלות מהערך שבקרב המגזר החרדי בא"י בכלל והחרדי-ליטאי בפרט החזון איש היה נחשב לבכיר בה' הידיעה, זה ממש לא משנה כמה אחוז מפסקיו התקבלו. להביא רק את דברי הרב עובדיה ואת תגובתו של הרב שך, זה עיוות מסוים של המציאות, כי ברור שהרב עובדיה אמר כאן משהו שממש לא מקובל לומר והרב שך אמר את הדבר הפשוט והבסיסי יותר. לדעתי צריך למצוא את הדרך האנציקלופדית להעביר את המסר הזה בצורה בהירה. • פּ‏ִירֵאוּס § שִֹיחָה • 21:22, 27 בפברואר 2019 (IST)

זו אנקדוטה שולית, שהתרחשה שנים רבות לאחר מותו ולא זכתה (לפי הנראה כאן) לאזכור במחקר, וחילופי המהלומות בין המשתתפים בה לא היו מן החריג. לא רואה צורך מיוחד להזכירה. הקביעה ב"גם בקהל שאינו נמנה" טריוויאלית וחשוב מכך, אינה מגובה במקור שניוני. מלבד זאת, הערך עמוס בהגיוגרפיה ובפירוט לעייפה (אזכור הביוגרפיות, למשל, מופרז ביותר) שראוי יהיה לקצץ. אגב, זלזול ברבי מסאטמר יתקבל בברכה בחוגים רבים, אך גם מאוד מאוד בשקט. AddMore-III - שיחה 22:17, 27 בפברואר 2019 (IST)

ידידי המלומד, אתה במקרה הזה לא מכיר את החומר. אכן לא מגובה במקור שניוני וזו סיבה מספיק טובה להסיר את זה. מסכים. אבל ה"אנקדוטה" הזו מיטיבה להגדיר את היחס לחזון איש כ"רב רבנן" גם בקרב מי שלא אימצו את גישתו ההלכתית. הרב שך נמנה על המיינסטרים הליטאי בנושאי הלכה למשל (ולא היה מחוייב לפסיקת החזון איש), ולמרות שהיה מקום לציניקנים לתלות את התקפתו ה"נזעמת" על הרב עובדיה בשעתו, בשיקולים פוליטיים ("אירועים קודמים" כפי שקרה להם ברוב נימוס, נרו), הוא ידע שדבריו יפלו על אוזן קשבת בקהל החרדי הכללי שמעבר לסקטור שלו, והסיבה לכך היא שהקהל החרדי כולו הרגיש פחות או יותר שהרב עובדיה "הגזים" עם הביקורת שלו, שהייתה לא עניינית (לא תקפה את שיטת הפסיקה אלא את הבדלי האופי בין מי שיוצא לציבור ו"מרבה פעלים לתורה" ובין מי שספון בביתו ומשפיע בדרכו שלו) ונתפסה כפוגענית.

בקיצור, האנקדוטה לא מגובה במחקר שניוני, אבל היא ממחישה יפה את מה שכן מגובה במחקר שניוני עב-כרס: החזון איש נתפס כאחד האבות המייסדים של החרדיות הישראלית, והדבר מציב אותו בעמדה שמקשה על הקהל החרדי לקבל ביקורת אישית עליו. זה כתוב אצל בראון לאורך ולרוחב. ולכן אמירות המתפרשות כזלזול בו מעוררות זעם - או איך שתבחר לנסח את זה.

עוד יותר בקיצור: אמת דיברתי. הערך מביא וממחיש את המידע היטב ולא רציני לפטור אותו בהינף יד (הקטעים ה"מופרזים" מתאימים לערך מומלץ ומפורט, ולא ראוי לקצצם). ביקורת - שיחה 08:22, 28 בפברואר 2019 (IST)

גם בהנחה שאתה צודק המשפט הזה וההתבטאות הספציפית של הרב שך לא מתאימים כדי לבטא את מעמדו של החזו"א. אני מסכים עם האדמור שהערך חורג מהמקובל אצלנו בניסיון להמחיש את מעמדו הרם של החזו"א. הוא לא נחשב בציבור הליטאי יותר מאדמו"ר בחסידות ספציפית, וגם שם לא היינו מאפשרים להיסחף עם דוגמאות לתגובות זעם מעין זו בשל פגיעה בכבודו. נרו יאיר • שיחה • כ"ג באדר א' ה'תשע"ט • 12:31, 28 בפברואר 2019 (IST)

לא נכון (אגב - המעמד של אדמור בחסידות ספציפית הוא כמעט מקבילה של משה רבנו, ועוד זאת - הציבור הליטאי לא מכיר בכיתתיות של עצמו, וזה הבדל חשוב. זה מה שגורם לרב שך לחשוב שגם אנשים שאינם ליטאים אמורים להזדעזע ממה שהרב עובדיה אמר). והעובדה היא שהרב שך ורבנים אחרים לא נזעקו מעולם להגן על כבודם של רבנים מתים-מכבר אחרים. ביקורת - שיחה 15:10, 28 בפברואר 2019 (IST)

לא הבנתי על מה אתה חולק בדבריי. גם אם נניח שיש חוסר מודעות ליטאית דווקא - זה פשוט לא רלוונטי. לדעתי הרב שך ואחרים כן נזעקו להגן על כבודם של רבים, חיים ומתים. נרו יאיר • שיחה • כ"ג באדר א' ה'תשע"ט • 15:17, 28 בפברואר 2019 (IST)

אם אתה חולק על מעמדו של החזון איש כדמות מכוננת של החרדיות הישראלית לאחר השואה, אין לך ויכוח איתי אלא עם בראון. כל מה שאמרתי הוא שהאנקדוטה שהבאתי בשעתו (ושעברה בשעתו יפה תחת שבט ביקורתך הקטלני, שקיצץ ביד רחבה כזכור) ממחישה יפה את המעמד הזה של החזון איש, בכך שהרב שך המתפלמס עם הרב עובדיה, הרגיש וביטא זאת בפומבי, שיש לו קלף מנצח כאשר "תפס את הרב עובדיה בקלקלתו", כאשר האחרון דיבר בטיפטיפה בוטות על החזון איש. ולכן אני טוען שאין להסיר את הקטע בטענת מחקר ראשוני, ושחבל לוותר עליו כאמצעי המחשה טוב לנטען במקורות השניוניים. ביקורת - שיחה 16:00, 28 בפברואר 2019 (IST)

לא, לא חולק על זה. כתבתי שאם בראון אומר כך צריך לצטט משהו בהיר ומפורש יותר, לא להביא אנקדוטה שולית שאפשר להסביר גם בדרכים אחרות. לא חושב שעברתי בזמנו על כל הערך, וגם אם כן - מותר לי לשים לב לדברים שלא שמתי אליהם לב בעבר. מילא אני עם שבט הביקורת הקטלנית שלי, תקשיב לאדמו"ר ולאחרים. אני אפילו לא יזמתי את הדיון הנוכחי. נרו יאיר • שיחה • כ"ג באדר א' ה'תשע"ט • 16:14, 28 בפברואר 2019 (IST)

האנקדוטה אינה שולית כלל ועיקר. אינני מתיימר להיחשב מקור שניוני אך היות והיא זכורה לי (היטב...) אני מרשה לעצמי לומר שהיא צרבה בתודעה (החרדית) את שידעו כולם קודם לכן: לזלזל במעמדו הבלתי מעורער של החזו"א - לא יתקבל בברכה, גם בחוגים רחוקים ת"ק פרסה. אנוכי ושכמותי, הרחוקים מאוד מלקשור חוט למשקפים בשבת, הזדהינו עם ה"זעם" המדובר (טוב, לא נגזים. לא זעם. אך חוסר נוחות בולט). גם תגובת הרב יוסף ממחישה זאת, בדרכו שלו הוא כמו התנצל שהוויכוח הוא הלכתי נטו ולא אישי, ברור שאם לא בחוז"א עסקינן תגובתו הייתה צבעונית הרבה יותר (מעדיף לא לתת דוגמאות...). אדרבה אדמו"ר צודק בדוגמה, זלזול ברבי מסאטמר כמו ברבנים אחרים יתקבל בחוגים רבים באדישות במקרה הטוב או בברכה במקרה הפחות טוב. זו דוגמה הממחישה היטב את ההבדל בין החוז"א ל(כמעט) כל רב/אדמו"ר אחר בדורו. כמדומני שאדמו"ר כמו ביקורת ונרו בקיאים לא מעט בהיסטוריה הרבנית ויסכימו איתי שמעטים הרבנים ב500 שנה האחרונות שלא התמודדו עם הכפשות הצקות גידופים ואפי' חרמות, הן בחיים והן לאחר מותם. החזו"א באותה שורה עם הח"ח הגר"א ועוד שהיו מהבודדים שהיו מעל זה. יוני - שיחה 21:21, 28 בפברואר 2019 (IST)

נרו, רוצה לנסח משהו בהיר יותר? נסח בנוסף משהו בהיר יותר. אין לזה כל קשר עם הסרת הקטע שכדאי שישאר. יעלי - שיחה 05:27, 1 במרץ 2019 (IST)

פתרון

להלן כתיב האקדמיה העברית למילה פתרון. דוריאן • DGW – Talk‏ 17:28, 27 בפברואר 2019 (IST)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

כתוב בטעות נורדקאים, במקום נוברדקאים דווח על ידי: 2A01:6500:A041:975B:15A0:7359:3D70:A2B 09:17, 13 במרץ 2020 (IST)

adieu טיפל. נרו יאיר • שיחה • י"ז באדר ה'תש"ף • 16:15, 13 במרץ 2020 (IST)

יחסיו עם אשתו

אני לא חושב שיש צורך כלשהו לדווח על יחסיו עם אשתו וריחוקו ממנה זה ירידה עמוקה לרשות הפרט המאו"ר - שיחה 16:35, 11 ביוני 2020 (IDT)

בכל אנציקלופדיה כללית יש ירידה לרשות הפרט ודברים שאנשים היו מעוניינים להסתיר, כל עוד מדובר בדברים ידועים שהתפרסמו, לא מחקר מקורי. נרו יאיר • שיחה • י"ט בסיוון ה'תש"ף • 16:41, 11 ביוני 2020 (IDT)

תודה על הביקורת

דגש היקר, שלום.

מחקת לי את הקטעים שכתבתי בערך: אברהם ישעיהו קרליץ, והערת לי:" העתקות מפרות זכויות יוצרים של הבלוג, גם מניפולטיבי".

ראשית – תודה על הביקורת.

שנית – הבלוג הוא שלי.

שלישי – אני אתמצת את מה שכתבתי. Ehadaham - שיחה 20:28, 13 במאי 2021 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (ספטמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר באברהם ישעיהו קרליץ שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.23tv.co.il/230-he/Tachi.aspx/230-he/Tachi.aspx נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20140508030329/http://www.23tv.co.il/230-he/Tachi.aspx/230-he/Tachi.aspx לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 10:52, 29 בספטמבר 2022 (IDT)

דיווח שאורכב ב-16 ביולי 2023

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

בידי רשימת עולים של הסוכנות שהחזו"א ואשתו שם (יחד עם סבא שלי). לפי הרשימה (אם הפרטים בה אמינים), יש כמה טעויות כאן: 1. החזו"א נולד בסביבות 1870. 2. אשתו בתיה צעירה ממנו ב13 שנה, ולא מבוגרת ממנו בהרבה שנים. 3. הם עלו על האנייה "מרתה וושינגטון" ולא "פולניה" (תיקנתי בפנים)

הבירוקרט ביקורת יבדוק.

המסמך מעניין. זו דוגמה למחקר ראשוני, על פניו מידע מוצק, לפחות לגבי האנייה שבה עלו. אבל - שינויים בגיל נעשו מכל מיני שיקולים (אחד שכיח - זה שביצע את הרישום עבור הנרשמים היה חבר ששכח לשאול אותם, וזרק נתונים סתם, כי זה לא היה חשוב), לכן נצטרך מחקר שהשתמש במידע הזה וחושב שהוא נכון. לגבי שם הספינה צריך לבדוק את המקור, זה אמור להיות כתוב בספרו של בראון. ביקורת - שיחה 14:48, 14 ביולי 2023 (IDT)

בראון (עמ' 60) כותב פולוניה, המקור שלו [לא מצוין אצלו] הוא כהן (פאר הדור, א, שמג).

לגבי זמני עגינת ספינות בנמל יפו ב-33' אמורים להיות איפשהו נתונים ואפשר לבדוק את זה. בינתיים מצאתי ש'מרתה וושינגטון' עגנה בחיפה [!] ב-1.5.1933 - האם זה מלמד משהו? (הקו הזה לקח תשעה ימים לכל צד, לפי בראון, אז טכנית זה אפשרי). ביקורת - שיחה 14:58, 14 ביולי 2023 (IDT)

המסמך נראה אותנטי הוא נמצא כאן בארכיון המדינה ולפיו רק מרתה וושינגטון הביאה עולים ביום המדובר. על פניו, המדווח צודק ובראון ומקורותיו פספסו. ביקורת - שיחה 15:12, 14 ביולי 2023 (IDT)

לגבי הגילאים - בדקתי שמות של אנשים אחרים, ואני בספק אם אפשר להסתמך. כמדומני שפורסם דרכון של החזון איש בשנים האחרונות. ביקורת - שיחה 15:53, 14 ביולי 2023 (IDT)

יתכן שהנתונים לא אמינים, אבל מוזר שיש כזה פער אדיר. לפי הערך, הרבנית בתיה מבוגרת ממנו בהפרש גדול. וכאן היא צעירה ב13 שנה. כלומר צריך פער של 15 - 20 שנה שאיזה פקיד זרק. אגב לגבי סבא שלי (וגם ההורים שלו שעלו באונייה אחרת) המספרים כן נראים אמינים. אביקל - שיחה 16:28, 14 ביולי 2023 (IDT)

תראה: א. תאריך הלידה של החזון איש ידוע בדיוק (יום וחודש) ואחיו הבכור ר' מאיר קרליץ נולד ב-1875 (אולי גם זה שגוי כמובן, אבל בכל זאת). ב. שמונה שנים נוספות לחיי החזון איש יכלו לפתור כל מיני שאלות לגבי גיל ומקום המפגש שלו עם ר' חיים מבריסק, לפי התאריך שאתה מציע - כנראה בישיבת וולוז'ין. כל מיני חידות שבראון הסתבך איתן. ג. ב-1870, היה אבא שלו בן 18... (וכבר הספיק ללדת ילד אחד לפחות). ביקורת - שיחה 17:42, 14 ביולי 2023 (IDT)

לגבי הרבנית - אין לי מושג. בראון מביא את המקור לגילה המופלג (פי שנים מהחזון איש) מגראדה. גראדה הכיר את החזון איש מאוחר יותר ויכל לטעות בקלות, בראון מציין על אתר (עמוד 31 הערה 47): "שהפרש הגילים בין שני בני הזוג נעלם לחלוטין מהביוגרפיות החרדיות של החזון איש" - אולי בגלל שהביוגרפיות הללו נכתבו בידי אנשים שהכירו את הרב והרבנית ואת המשפחה המורחבת, אבל לא התייעצו עם 'תלמיד טועה' כגראדה. קורה. ביקורת - שיחה 17:47, 14 ביולי 2023 (IDT)

עוד דבר: תאריך נישואיהם (שוב: לפי בראון שם) הוא 1906. כלומר 27 שנים לפני אירוע העלייה לארץ ישראל. מה שאומר שלפי הגיל המוצהר שם, היא הייתה בת 23 בעת נישואיה - גיל לא מופלג בעליל. ייתכן - ושוב, זו השערה שלי ומחקר ראשוני, שהסיבה המיידית ל'פקפוקים' (המתוארים בהרחבה אצל בראון שם, ראה גם בהערות) שהתעוררו אצל משפחת קרליץ לאחר האירוסין, הייתה בדיוק זו: משפחת הכלה הצהירה שהיא בת 23 אבל היה ניתן לראות מיד שהיא יותר קרובה ל-40. כידוע החזון איש, לא שעה לבני משפחתו ו"החליט לקיים את השידוך משום שלא רצה לבייש את בת ישראל" (בראון שם). אם כך הוא, סביר להניח שהוא המשיך לשחק את הטיפש שהוטעה ולא ידע להבחין בין בת 23 לבת 40, וכשהם ניגשו להירשם הוא מסר את הגיל הלא-נכון. [אפשר להיות פחות נשגבים ולומר שהיא זו שמסרה את הפרטים בעת הרישום... אבל זה עדיין אומר שהיא חשבה שהיא ממשיכה להוליך אותו שולל]. ביקורת - שיחה 17:55, 14 ביולי 2023 (IDT)

לסיכום: לא כדאי להסתמך על מקורות ראשוניים. פוליתיאורי - שיחה 17:48, 15 ביולי 2023 (IDT)

אביקל, ביקורת, הדיון אורכב לפה וניתן כמובן להמשיך אותו כאן. פוליתיאורי - שיחה 00:47, 16 ביולי 2023 (IDT)

https://www.kedem-auctions.com/he/node/55412

מצאתי מסמכים נוספים. בקשה של החזו"א להעלות את אמו (תרצד-תרצה), ואישור עלייה לחזו"א (תרצג). יש כאן סתירה בין המסמכים, שכן אם נקבל את שניהם יצא שאמו של החזו"א ילדה אותו בגיל 10. לכן אני נוטה להאמין שאישור העלייה הוא טעות, שממנה גם הגיע גיל זה לרשימות העליה, והחזו"א נולד בתרל"ח כמקובל (אולי נחסר ה-ח או ה8 הפך ל0 איפה שהוא). ומדוע? כי אכן גילה של האם תואם את שנת הלידה כפי שמופיע בדרכון שלה (https://www.kedem-auctions.com/he/node/104747). ולכן סביר שהחזו"א גם לא שיקר בגילה של אשתו, כלומר אכן היתה בת 50 כשעלתה ארצה וצעירה ממנו.

בקיצור להבנתי החזו"א נולד כמקובל בתרל"ח, אך אשתו היתה צעירה ממנו ב5 שנים ונולדה בתרמ"ג כפי שהוא בעצמו מדווח ולכן נראה לי הוא יותר אמין מסיפורי גראדה. אביקל - שיחה 15:33, 27 ביולי 2023 (IDT)

ערך מומלץ?

זכְרוֹן יַעֲקֹב היא מועצה מקומית במחוז חיפה. הרחוב בה הוא לא בעיר 2A02:3033:206:F3DF:A5AB:81CF:160B:144D 13:53, 20 בספטמבר 2023 (IDT)

הוספת דברי רבי חיים קנייבסקי על דעת החזון איש בסוף ימיו בעניין השיעורים

העורך הנכבד Ar2332, הוסיף לערך את המשפט הנחוץ הבא, בו מעיד רבי חיים קנייבסקי מה הייתה דעתו המדויקת של החזון איש בסוף ימיו: "אולם בסוף ימיו חזר החזון איש מדעה זו, וסבר שמעיקר הדין ההלכה כהגרא"ח נאה ושיש לנהוג כ"שיעור חזון איש" רק מחומרא." העורך הנכבד שמש מרפא מחק הוספה זו בנימוק הבא: "כתוב בצורה מטעה, וזה גם לא ממש "חזר בו", כפי שכתב גם הסייפלר". ניתן לדון אם זה אכן כתוב בצורה מטעה או לא, וגם אם זה נכתב בצורה מטעה, לא נכון למחוק הוספה נחוצה כל כך, אלא לכתוב אותה בצורה שאינה מטעה.

היות והוספה זו בהחלט נחוצה, הבאתי אותה שוב בלשונו ממש של הגר"ח קנייבסקי תוך הקדמה שאלו דבריו. הנה העריכה החדשה: "אולם רבי חיים קנייבסקי מעיד כי בסוף ימיו חזר בו החזון איש, וסבר שמעיקר הדין יש לנהוג כהגרא"ח נאה בעניין השיעורים." ונימקתי בתקציר העריכה: "בשל ספק בפרשנות, הובאו דבריו המדויקים של רבי חיים קנייבסקי בצירוף הקדמה כי אלו דבריו".

אבל גם הוספה זו שכולה ציטוט מדויק, מחק שמש מרפא בנימוק הבא: "במחילה, זו הצגה שגויה של הדברים, ואכמ"ל".

אודה ל בעלי הידע ביהדות שיחוו דעתם אם אכן הבאת הציטוט המדויק של רבי חיים קנייבסקי "זו הצגה שגויה של הדברים". חבל להשמיט הוספה נחוצה כל כך. ידך-הגדושה - שיחה 08:15, 24 בנובמבר 2023 (IST)

@ידך-הגדושה מבלי להיכנס לדיון, הביטוי "כהגרא"ח" חייב להימחק. זו לא עברית. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה 08:17, 24 בנובמבר 2023 (IST)

וגם איננו מעניקים תארי כבוד לחכמים. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה 08:18, 24 בנובמבר 2023 (IST)

תודה @Biegel, אם יוחלט להשיב את הפסקה, אתקן כהערתך. ידך-הגדושה - שיחה 08:20, 24 בנובמבר 2023 (IST)

ההצגה השגויה של הדברים היא שהחזו"א חזר בו. החזו"א בעצמו כותב בספר (במהדורה השניה) שדעתו היא רק לחומרא. גם גיסו הסטייפלר כותב שמעיקר הדין החזו"א נקט כדעת ר' חיים מוולוז'ין (לא ר"ח נאה) ששיעור הכזית נמדד לפי כזית שבזמננו. באופן כללי, מדובר באחדהנושאים הידועים ביותר במשנתו של החזו"א, יש לנו הן דברים שהוא כתב והן דברים שכתבו תלמידיו ובראשם גיסו. אנו לא צריכים עדויות בנות זמננו מכלי שלישי. בכל אופן זה לא שייך לערך כאן. שמש מרפא - שיחה 10:42, 24 בנובמבר 2023 (IST)

בגדול, אני מסכים עם דברי שמש מרפא. זה נקודתי מדי בשביל הערך הזה, וזה אפילו לא דברי רח"ק (כמו שהוצג לעיל), אלא דברי הרב נבנצל, בשם ר"ח קניבסקי, בשם החזו"א. (לגופם של דברים, יש הבדל בין הציטוט שמובא בשם הרב נבנצל לדברי הסטייפלר שציין שמש מרפא. הסטייפלר מדבר רק על כזית, ואומר שמעיקר הדין נקוטים שהזית הוא זית שבזמננו (ולא מוגדר יחסית לביצה). מחלוקת הגרא"ח והחזו"א היא בעיקרה מחלוקת בשיעור ביצה ובכל שיעורי הנפח, ואם גם שם הוא הורה שזו רק חומרא זה חידוש גדול יותר.) בן עדריאל • שיחה • י"א בכסלו ה'תשפ"ד 11:00, 24 בנובמבר 2023 (IST)

החזו"א כותב באופן כללי שדבריו אינם אלא לחומרא. ב"שיעורים של תורה" של הסטייפלר יש התייחסות מפורטת יותר, כולל לכביצה (ראה ב"שיעורי המצוות" בסוף אות כ"א). שמש מרפא - שיחה 11:07, 24 בנובמבר 2023 (IST)

@בן עדריאל למה "נקודתי"? הגולש הפשוט המתעניין בערך זה, מקבל רושם שגוי, כי זו (מה שמופיע כעת בערך, שסבר שהשיעורים הגדולים הם הנכונים וכך מדד על פי הרב קלמן כהנא וכו') דעת החזון איש ותו לא. לפי דברי רבי חיים קנייבסקי, הדברים לא נכונים. ראשית, גם שמש מרפא כותב שהחזו"א עצמו כותב שדבריו הם רק "לחומרא". הפרט העיקרי הזה לא מופיע כעת בערך. גם דברי רבי חיים קנייבסקי חשובים ביותר. ניתן כמובן לסייג ולהכניס את הפרט "שחזר בו" אל תוך הערה ולציין במפורש שכך מביא הגר"א נבנצל מאת הגר"ח קנייבסקי, אבל השמטה גורפת, תביא להבנה שגויה של הקורא המצוי. ידך-הגדושה - שיחה 20:52, 25 בנובמבר 2023 (IST)

"רק לחומרא" - אין פירושו שמי שלא רוצה להחמיר יכול לוותר על זה, אלא שבסיטואציה שבה השיעור הגדול יותר יוצר 'הקלה הלכתית' החזון איש לא מקל בהתאם לשיטתו, אלא מחמיר. כלומר: שלפי הנטען החזון איש הסכים לחשוש לשיטה המקטינה את השיעורים במקרה שבהם השיטה הזו מעלה פסיקה מחמירה יותר. ביקורת - שיחה 21:15, 25 בנובמבר 2023 (IST)

ביקורת צודק, ויותר מכך. החזון איש מדגיש בדבריו שרק 'בדאורייתא ראוי להיות מיראי הוראה ולהחמיר' את השיעור הקטן. כלומר, בדרבנן אפשר לדעתו להקל את השיעור הגדול, אבל אי אפשר להקל את השיעור הקטן. הנושא של כזית הוא נושא נפרד לחלוטין שחבל לערבו. כל שדרת השיעורים של החזון איש מתבססת על ביצה ונגזרותיה. המקורות שמדברים על כזית של ימינו (בכללם הרב יעקב ישראל קניבסקי, הסטייפלער), בעצם טוענים שכזית אינו שייך לסדרת שיעורים של הביצה אלא הוא שיעור נפרד שנקבע כל דור לפי הזית שלו, כדעת הרב חיים מוולוז'ין. לכן אין טעם בכלל להכניס את התוספת המדוברת בלא ההקשר הרחב. כל מי שטיפ-טיפה מכיר יודע שהחזון איש לא חזר בו בסוף ימיו באופן כללי מדעתו, ואם הרב חיים קניבסקי אמר זאת, הוא אמר זאת על כזית כפי שכתב אביו. זה דורש רק היכרות בסיסית עם הדמויות הפועלות והנושא. • פּ‏ִירֵאוּס § שִֹיחָה • 09:23, 26 בנובמבר 2023 (IST)

His wife's age

Hello

It seems that his wife was born, or is stated to have been born in 1883; making her 5 years younger than him. This is according to Jewishgen; , where it states that in a foreign passport application for both of them at 9 - June - 1933 the chazon ish is said to be born in 1878 (some also say 1870) in archive LCVA/53/8/4642, and his wife, "basia baj" daughter of "mordukh (mordechai)" and razia was born in 1883.

these dates are always uncertain; but it is maybe worth noting 101.117.103.28‏ 15:38, 23 בדצמבר 2023 (IST)

Actually I found another page, the Rasseiniai District Merchant List, from 1890, which indicates she was 26 at the time, indicating she was born in 1864, which would make her approximately 42, which would indeed indicate she was about double the chazon ish's age at the time (27)

אלו הערות מאוד מעניינות, כדאי מאוד שתביא כאן לינק או תעלה צילום של שני המקורות הללו. כך או כך, נראה שאין מחלוקת בין כותבי תולדותיו שהיא הייתה מבוגרת ממנו, לכן סביר להניח שבקשת הדרכון הייתה לפי שנה לא נכונה, דבר שהיה מאוד מקובל בזמנו מסיבות שונות. אי לכך, דווקא המקור השני (the Rasseiniai District Merchant List) מעניין יותר. הוא יכול לתת כיוון אמין יחסית על הפרש הגיל המדויק. • פּ‏ִירֵאוּס § שִֹיחָה • 08:24, 24 בדצמבר 2023 (IST)