שתות כיום עריכה

לחלק מהדעות (כגון הרב אשר וייס) כיום אין דין שתות, וכל אונאה היא אונאה. יסוד הדיון נעוץ בכך שמחיר דבר תלותי במשק ואינו מחיר אובייקטיבי אריקל 17:22, 13 באוגוסט 2006 (IDT)תגובה

כדאי להוסיף לערך את הדעות לגבי אונאה כיום. כמו כן, השתות היא מלבר ולא מלגו, וגם על זה כדאי לכתוב פסקה. בינתיים שיניתי את פסקת הפתיחה. דוד 10:41, 6 במרץ 2007 (IST)תגובה

טעון הסבר עריכה

המשפט "המתנה במכר שהוא קונה גם אם יש בו אונאה, אין תנאי זה קיים ויכול לקבל את אונאתו, מכיוון שאין הוא יודע כמה היא האונאה. מכיוון שכך, המפרש את אחוז האונאה בתנאי, הרי מחל עליו ואין בו אונאה." מאוד לא ברור. אולי אפשר לבאר אותו?

אונאה והונאה עריכה

על סמך מה הועדף הכתיב אונאה על פני הונאה ? שניהם נכונים ומקובלים, אם כי הראשון מקובל יותר, כנראה, בספרות ההלכתית, והשני התקבל יותר בעברית המתחדשת. ראו המילון החדש, אבן-שושן, הוצאת קרית-ספר (1981), ומילון עברי-אנגלי, אלקלעי, מסדה (תשכ"ו), שמתרגם את שניהם ל-deceipt ול-fraud (בין היתר). יתר על כן, לשניהם מקורות עבריים קדומים: אונאה מצויין למשל, בבבא מציעא (נ"ח, ע"ב), והונאה או הונאת דברים בספרא (ק"ז, ד'). ועוד, בכתיבת ערך כזה צריך לקחת בחשבון את הכתיב המקובל גם בעולם המשפטי. האם היבט זה נבדק ? ולסיום, מעניין לציין שישנה גירסה נוספת, משנאית: הוניה (ראה ירושלמי, בבא מציעא, ד', ג'), מה שמהווה דוגמה נוספת להתפתחות לשונית נפרדת של העברית בגירסה הבבלית (שמוצאת את ביטויה בבבלי, למשל), ובגירסה הארץ-ישראלית (ירושלמי, למשל), ומשליך גם על כל הדיון הזה. בנצי - שיחה 18:21, 4 במאי 2008 (IDT)תגובה

בתור בור גדול בנושא, אני רוצה לציין ששמעתי את המילה הונאה עשרות פעמים, ובמילה אונאה נתקלתי כאן בפעם הראשונה (נכנסתי לערך מסקרנות לדעת מה זה). מצד אחד זה מטעה ומצד שני הרווחתי כי למדתי...

ערך כפול עריכה

דוד שי העירו לי שערך אונאת ממון ממש כהערך הנוכחי. לטיפולך. בברכה אבי84 - שיחה 09:52, 3 ביולי 2017 (IDT)תגובה

שמתי תבנית "איחוד" על שני הערכים. דוד שי - שיחה 19:12, 3 ביולי 2017 (IDT)תגובה

חוסר דיוק ותוכן עריכה

כמו בערכי יהדות רבים בויקיפדיה, יש בערך קצת חוסר דיוק וקביעות שרירותיות ללא מקורות. מכיוון שאין לי פנאי כעת לעסקו בהרחבתו של הערך ובשיפורו, לבינתיים אעיר כאן את הנושאים שלדעתי טעונים שיפור:

  1. בפסקה "מקור הדין" מוזכר העניין של איסור אונאה במכירת קרקע העולה משפט הפסוקים הבאים בפרק כ"ה בספר ויקרא, וישנה קביעה שחז"ל למדו את דין האונאה בשאר העסקאות ממקרה פרטי זה. יש להדגיש את העובדה שאע"פ שפשט הפסוקים עוסק באונאת קרקעות, למעשה אין אונאה לקרקעות, ועסקו בזה מפרשים רבים, למשל רמב"ן עה"ת, פנ"י בדף נ"ו ע"ב, שערי ישר שער ה' פרק ה'.
  2. בגדר האיסור - אין זה פשוט כלל שאיסור אונאה הוא גם על סכום זעום. יש בזה מחלוקת ראשונים ובשו"ע זה ספק שלא נפשט. גם בשאלה האם מותר להונות לכתחילה בקרקעות יש מחלוקת (רמב"ן הנ"ל), וכן יש דיון בעניין אונאה בשוגג. אונאת גוי לא מוזכרת בערך.
  3. עוד בגדר האיסור - האם הוא חלק מאיסור גזילה כמו שנקבע בערך, דנו אחרונים רבים ולא הסכימו בזה כלל.
  4. אונאה מוצגת בערך כהטעיה בלבד, בעוד שהשו"ע פסק ע"פ גמרא מפורשת שיש איסור אונאה ודין החזרה גם כשמתאנה יודע את המחיר ונותן למוכר להונות אותו, כל עוד לא התנו במפורש.

יש עוד דברים שצריך להזכיר. כל או רוב הנושאים שהזכרתי נידונים בהרחבה בערך באנצקילופדיה התלמודית באתר ויקישיבה. עמדשיחה • כ"ה באייר ה'תשפ"א • 22:47, 6 במאי 2021 (IDT)תגובה

עבור מקרים כאלה נבראה תבנית {{לשכתב}}. --שמש מרפא - שיחה 23:59, 6 במאי 2021 (IDT)תגובה

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (ספטמבר 2022) עריכה

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר באונאה שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 20:45, 29 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה

חזרה לדף "אונאה".