שיחה:אופטיקה לא ליניארית

הערות

• רצוי שהמבוא ייכתב בצורה נגישה יותר לקהל הרחב. מבוא צריך הסבר במילים פשוטות של מה זה אופטיקה לא לינארית, מה הרעיונות החשובים של התחום ומה החשיבות של התחום. לכן כל הדיון על הפולריזציה צריך לחכות לפרקים הבאים.
• מה זה הסימון המוזר: ""?

בנוסף צריך לשקול להעביר את הערך בנתיים לארגז חול, ולהחזיר אותו למרחב הראשי בתום העבודה עליו. בהצלחה! טוקיוני 14:39, 11 ביולי 2009 (IDT)

אופטיקה לא לינארית והכללה של מושג אופטיקה גיאומטרית תוך תיקון קל הדרוש במשוואות מקסוול עוד לפני שנכנסים לפיזיקה מודרנית. רצוי להסביר זאת תוך שימוש בכלי המתמטי של מספרים קוואזי מרוכבים בשלוב עם גיאומטריה דיפרנציאלית.אפשרי שמוש בהעתקה מטנזור ממעלה 3 זאת=התמונה המשוגרת לעין. העין רואה את הצילום=טנזור ממעלה 2 תוך שמוש בהעתקת פת בתווך שקוף למחצה ועוד.=התוצאה במספרים קוואזי מרוכבים ממנה העתקת פת2 למספרים ממשיים או שקול שמוש בגיאומטריה דיפרנציאלית והעתקות פת ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יצירת הרמוניה שניה

מובא כאן לצורך רפרנס המידע שהוסף ללא עריכה על ידי אלמוני. ערכתי חלקית. היה רצוי לבדוק כנגד העתקה. Setreset - שיחה 22:53, 22 בדצמבר 2009 (IST)

כאשר גל בתדירות 1 ובעל אורך גל λ1 פוגע בחומר לא לינארי מסדר שני, אטומים רבים בחומר מושפעים מהשדה ויוצרים מומנט דיפול בעל תדירות 21. כל מומנט דיפול מבצע תנודות בפאזה התלויה בפאזה של השדה הפוגע. כדי לקבל המרת אנרגיה יעילה בין הגלים צריך ששני הגלים יהיו בתיאום פאזה. אם הפרש הפאזות בין הדיפולים לא יותאם כראוי תתקבל התאבכות הורסת בין הקרינות מן האטומים השונים ולא תצא קרינה מחוץ לחומר. לעומת זאת אם הפרש הפאזות בין הדיפולים יותאם כראוי תתקבל התאבכות בונה בין הקרינות היוצאות מהדיפולים השונים והקרינה המתקדמת תהיה סכום הקרינות מכל הדיפולים. (הקרינה תהיה גדולה פיN מהקרינה של האטום בודד והעוצמה תהיה פי N2 יותר גדולה מעצמת קרינה מאטום בודד). כדי לקבל התאמת פאזות יש להתגבר על בעיית הנפיצה הנורמלית (normal dispersion) הקיימת כמעט בכל החומרים בטבע. בחומר בעל נפיצה נורמלית n2>n1, מהירות הפאזה של הגל היסודי גדולה ממהירות הפאזה של הגל בעל ההרמוניה השניה (SHW- Second Harmonic Wave), ובכך נוצר הפרש פאזה בין הגל היסודי והSHW - (שכתוצאה ממנו נוצרת התאבכות הורסת בין ה-SHW שנוצר מהקרנות דיפולים ממשטחים שונים בגביש). היות שההפרש בין מקדמי השבירה (באורך גל של =1m) הוא מסדר גודל של 10-2 האורך של הגביש שבו תתקבל העוצמה המרבית הוא באורך של כ- 100m, בו יש הפרש פאזה של  בין הגל היסודי לבין ה SHW. לאחר אורך זה תתחיל התאבכות הורסת, והאנרגיה שב- SHW מתחילה לעבור בחזרה לגל היסודי. לכן מכונה אורך זה "אורך הקוהרנטיות". כש  הוא אורך הגל של הגל היסודי יעילות ההמרה תלויה בכמה גורמים הקשורים במקור הלייזר: צפיפות ההספק , התרחבות של הקרן, רוחב ספקטרלי ועוד. בנוסף היא תלויה בגורמים הקשורים בגביש ההמרה: מקדם לא-לינארי, אורך הגביש, סטייה מזווית הכניסה המיטבית, ואיכות הגביש.