שיחה:אזרחות ארץ-ישראלית
לאחר תום המנדט עריכה
בפרק הזה נכתבו טענות מרחיקות לכת על סמך מקורות לא טובים. ראשית הטענה כי הייתה אוכלוסיה ערבית ניכרת בישראל שלא יכלה להוכיח את אזרחותה ולכן נשארה חסרת אזרחות ישראלית. נקודות שוליות יותר, האמנם לא הונפקו דרכונים, רק תעודות מסע, לפני חוק האזרחות (אני נוטה לחשוב כי כך הדבר, אבל צריך מקור טוב)? הטענה כי כל תושבי ישראל היו חסרי אזרחות לא נתמכת בספר המובא, רק זה שהאזרחות הארץ ישראלית פקעה. Dangling Reference - שיחה 14:02, 10 ביולי 2011 (IDT)
- לגבי טענת חוסר האזרחות הרחבתי והצבתי את הטענה מרחיקת הלכת כטענת טועניה. נראה לי שהם מכוונים בעיקר לנפקדים נוכחים תופעה שאכן היתה קיימת. לגבי דרכונים נדרש עוד לעשות בירור האם המדיניות הזאת נמשכה עד 1952 או נפסקה קודם לכן (ואז להעביר גם לערכים אחרים רלוונטיים). לגבי העדר אזרחות, המקורות העיתונאיים ברורים ביותר ואפשר להביא עוד הרבה. זה היה השיח בכנסת. הספר עוסק רק בעניין הערבי ועל כן לא דן בנושא ולא רלוונטי לגביו. עדירל - שיחה 21:36, 10 ביולי 2011 (IDT)
- אני שותף לתחושתו של Dangling Reference. הערך עוסק בנושא חשוב, ויש לקוות שיימצא מקור משפטי או מחקרי שעוסק בכך. המצב הנוכחי, שבו עיקר הערך מתבסס על ידיעות בעיתון, גורם לי אי-נוחות. דוד שי - שיחה 00:25, 12 ביולי 2011 (IDT)
ההצעה בפרלמנט עריכה
הקטע הזה הוא מאוד מעניין, אבל לא מתאים לכאן. הוא מתאים ליחסי בריטניה והישוב היהודי.
אולם עם גבור הדרישה לעלייה, עלו גם הצעות להענקת אזרחות ארץ ישראלית אוטומטית ליהודים ברחבי העולם. בשנת 1938, בעקבות האנשלוס, עברה הצעה כזאת קריאה ראשונה בפרלמנט הבריטי, בתוצאה של 144:144 כאשר יו"ר הבית ניצל את קולו הכפול להעביר את הצעת החוק[1][2]. ההצעה נזנחה מיד לאחר אישורה בקריאה ראשונה וככל הנראה נועדה על ידי מציעה להיות הצהרה דקלרטיבית בלבד [3].
הבהרה עריכה
הוספתי בקשה להבהרה בערך על המשפט "בספטמבר 1925 התפרסמה פקודת ההתאזרחות במלואה, ונכנסה לתוקפה ב-1 באוגוסט באותה שנה" שאינו מסתדר כרונולוגית. איתי פ. • שיחה 17:39, 21 באפריל 2020 (IDT)
הערות שוליים עריכה
- ^ זכות לכל יהודי באשר הוא שם לקבל את אזרחות א"י, דבר, 13 באפריל 1938
- ^ איך קיבל הפרלמנט בקריאה הראשונה את הצעת החוק בדבר האזרחות היהודית, דבר, 19 באפריל 1938
- ^ לוקר למפסון הסתלק מהצעת החוק, דבר, 21 באפריל 1938