בתחילתו של הערך יש נסיון להפריד בין האיסיים לבין כת ים המלח (או להטיל ספק בהנחה שכת ים המלך היא המרכז של מי שיוסף בן־מתיתיהו ואחרים מכנים "איסיים".

לעומת־זאת בהמשך "לוח השנה של האיסיים" הוא בעצם "לוח השנה של כת ים המלח" (לפי "סרך היחד"?) Tzafrir - שיחה 14:34, 30 במאי 2008 (IDT)תגובה

דעה מענינית עריכה

ראו כאן את דעתה של רחל אליאור " אם כן, מי כתב את המגילות? לטענתה של אליאור, כותבי המגילות היו הצדוקים, צאצאיו של צדוק, הכהן הגדול שהכתיר את שלמה המלך. לדבריה, הן היו שייכות לבית המקדש, והובאו לאזור ים המלח כדי להגן עליהן. "במגילות מוזכרים בעברית צלולה הכהנים בני צדוק. אז למה לקרוא להם איסיים?", אומרת אליאור, "זה עיוות של ההיסטוריה. זה כמו לטעון שמדינת ישראל לא הוקמה על ידי מפא"י, אלא על ידי מפלגת הירוקים". חוקרת: "כת האיסיים היא המצאה דמיונית; זה כמו להגיד שהמדינה הוקמה על ידי 'הירוקים'. "משנכנס אדר מרבים בשמחה" מאחל דניאל ונטורה - שיחה 14:48, 13 במרץ 2009 (IST)תגובה

תעשה לי טובה. יש לפחות 70 חוקרים שסוברים שהיו איסיים. היא דעת מיעוט שבמיעוט במחקר המודרני. אם היא טוענת שפילון האלכסנדרוני ויוסף בן מתתיהו המציאו את האיסיים ממוחם הקודח, עליה נטל ההוכחה. זה עכשיו באופנה, להתפרסם בהכחשה של כל הידוע לנו. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם18:11, 21 ביוני 2009 (IDT)תגובה
בלי קשר ועם קשר, הצדוקים ידועים בדעתם שיש לחגוג את חג השבועות "ממחרת השבת" (ראשון), עיון בלוח השנה של בני קומראן מגלה שאף הם חגגו את חג השבועות ביום ראשון. בנוסף מעניינת הבחירה של יום הכיפורים ביום שישי, מה שלפי התלמוד, נמנעו מכך החכמים ככל יכולתם. Rex - שיחה 19:32, 13 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה
אני עדיין בדעה שיש לכתוב בערך את הידוע על פי הכתבים, ואת ההשערות לכתוב כהשערות "רוב החוקרים", גם אם הן נתמכות בידי רוב החוקרים. צריך להיצמד לפרטים, ולא לדיעות. עדיין מיעוט יכול להתברר כצודק, כפי שתולדות עמנו מראה לעתים קרובות. haggibar - שיחה 22:53, 5 ביוני 2010 (IDT)תגובה
אם כבר מדברים על דעת מיעוט, ישנו המחקר של יזהר הירשפלד שגם לדעתו האיסיים לא כתבו את המגילות. עם זאת ובניגוד לחוקרת לעיל הוא מתמקד בחורבות שנמצאו מעל עין גדי ורואה בהן כפר של האיסיים.--Tharbad ּ-–ּ שיחה21:12, 8 ביוני 2010 (IDT)תגובה
הערך לא קובע חד־משמעית שהאיסיים הם כותבי מגילות ים־המלח ("כת קומראן" בערך).Tzafrir - שיחה 22:01, 8 ביוני 2010 (IDT)תגובה
בעקבות הדיון הנ"ל נראה לי פשוט לא נכון שלוח השנה השמשי שעומד בבסיס מגילות מדבר יהודה יהיה תחת ערך האיסיים. אני מעביר אותו לערך המרכזי של המגילות, שם הקשר הוא הרבה יותר הדוק ומוסבר היטב. כאן הוא תלוש לגמרי. נראה אחר כך איך זה זורם. haggibar - שיחה 22:14, 8 ביוני 2010 (IDT)תגובה

ההתתיייחסות לדעה הסוברת כי אין קשר בין המגילות ובין האיסיים כ"המחקר המודרני" מעניקה לה תוקף יתר ושגוי. שיניתי לניסוח עדין יותר.

ללא קשר לטענתך, השינוי שביצעת אינו תקין ללא צירוף מקור מוסמך, ועל כן שחזרתי אותו. ויקיפד ~ ש ~ בית המשפטים העליון 12:53, 26 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה

לא הבנתי מה פירוש "ללא ציון מקור מוסמך" ומה שכתוב בערך הוא כן מקור מוסמך (הרי סביר להניח שהוא מבוסס על כתבה בעיתון שהביאה את עמדתה של ר' אליאור, כפי שמצויין במקורות החיצוניים בתחתית הערך)? סקירת מחקר מצוינת שבה רואים כי מרבית החוקרים עדיין סבורים כי המגילות קשורות לאיסיים: ד' שורץ, "כת מדבר יהודה והאיסיים", מ' קיסטר (עורך), מגילות קומראן: מבואות ומחקרים, ירושלים תשס"ט,עמ' 601-612. עכשיו אשנה שוב את הערך. תודה.

הצדק עם האלמוני. Rex - שיחה 23:18, 26 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה

לדעתי, קיימת סתירה בקשר האפשרי (או לא) בין יוחנן המטביל לכת האיסיים בין שני הערכים בויקיפדיה הדנים בו ובהם. אגב, בספרו ישו, פרופ' פלוסר, מן המומחים הגדולים שהיו לנו לתקופה ואנשיה- תומך בקשר הרעיוני הזה. כדאי לעשות בזה סדר.109.66.108.133 18:07, 4 בספטמבר 2010 (IDT)תגובה

הקשר המפוקפק בין קומראן, המגילות, והאיסיים עריכה

אני מתנצל להעלות שוב את הדיון המופיע למעלה, אך נראה שזה נדרש. אין כל עדות על קשר בין הממצא החומרי בקומראן, התרבות המתוארת ב"סרך היחד", והאיסיים. בקומראן נמצאו קברי נשים וילדים, מה שנוגד את תפיסת עולמו של מחבר ה"יחד" וההפרדה המגדרית החמורה שלו, כמו גם מפעל לייצור שמן אפרסמון, שלא פשוט להאמין שחברה כה אידאולוגית תעסוק בתעשייה הזאת. הספריה של המגילות היא אקלקטית, יש בה את התנ"ך בנוסח המסורה, כתבים שהם צדוקיים בבירור ונוגדים את תפיסת עולמו של בעל היחד. הספריה הזאת יכלה להיות קבע ובאותה מידה להגיע מירושלים מסיבה כלשהי. באותה מידה יכל להתקיים בקומראן יישוב שעסק בייצור שמן אפרסמון, ובזמן החורבן אירח את הספריה המלכותית שנמלטה מירושלים. כל החיבור בין המגילות לאיסיים הוא טעות של סוקניק שראה אותם לדקה וחצי, אך אין לך כל הוכחה מדעית. בולג - שיחה 16:09, 23 במאי 2012 (IDT)תגובה

בולג, במחילה מכבודך, דברים אינם נכונים. ראשית, עד כמה שאני זוכר הזיהוי של המגילות עם האיסיים היא של דה-וו. שנית, לומר שסוקניק ראה אותם לדקה וחצי זו יוהרה מטומטמת חפש בבלוג של פרופ' לורנס (יהודה) שיפמן סדרה מעניינת של מאמרונים על סוקניק. שלישית ועיקר, יש מיינסטרים מחקרי ויש שוליים ראויים לכבוד. ערך אינציקלופדי צריך לשקף את המיינסטרים. נכון לציין שיש דעות (מכובדות יותר ופחות) שמפקפקות בהשערה האיסיית, אבל מרבית חוקרי המגילות אוחזים בה. לעיל בשיחה זו הפניתי לסקירתו של שוורץ. לאחרונה התפרסמו כנגד ר' אליאור ושיטתה לא פחות משלושה מאמרים (!) אולמן-מרגלית ז"ל בקתדרה 1391 דימנט בקתרסיס 13 http://www.katharsis.co.il/images/magazine/13_5_diamant.pdf ולאחרונה בר-כוכבא בתרביץ. טענתו של הירשפלד בעניין האפרסמון, למרות שהיא הרבה יותר מבוססת מזו של אליאור, לא נתקבלה על ידי מרבית החוקרים. טענת הנשים והילדים היא טענה בעייתית בגלל נוכחותם של קברים מהתקופה האיסלאמית - וכל הקברים שהם בוודאי מתקופת הבית השני הם קברי גברים בלבד (כתב על זה, דומני אשל המנוח). לדבר על אין הוכחה מדעית זה לא להבין איך עובדים טיעונים בתחום הארכיאולוגיה וההיסטוריה. עיין בספרה ובמאמריה של אולמן-מרגלית על הנושא שכתבה עליו מהיבטי הפילוסופיה של הידע.

טעות במסמך עריכה

התמונה הראשונה במסמך מזוהה עם חדר הסופרים באתר קומראן הקדומה 2A01:6500:A040:DBB:F350:8645:4646:3944 16:57, 6 במאי 2019 (IDT)תגובה

כת "היחד " האיסיים בספרות העברית והכללית עריכה

"כת "היחד" או האיסיים מופיעה מעט מאוד בספרות היפה העברית והעולמית מאז גילוי המגילות הגנוזות. דוגמה בולטת ואולי הבולטת ביותר וכנראה הראשונה מסוגה שנכתבה היא סיפה של הסופרת והארכיאולוגית רינה הברון "לילות חנוך נכדו של יסון שודד הים הנורא " שמתאר את חייו של אדם שנכנס לכת בילדותו והופך לבסוף ל"מורה הצדק " שלה. הסיפור פורסם במקור ב"משמר לילדים " ב”משמר לילדים” כרך יט 1964 10.3- 28.4.1964, חוברות 26-33. פורסם ש/וב בשני ספרים שונים שלה:

“מסעות אל מדבר וספר”, איורים יעקב שחם, סדרת “מצפן לנוער”, מסדה, 1965. קובץ של שלושה סיפורים שמכנה המשותף שלהם היא ישראל של ימינו שזורה עם העבר.

ושוב בספרה “מסע אל מסתורי ים המלח”, ציורים אבי כץ, כתר, 1985. בספר זה כתב היד של הסיפור נמצא בידי סבא צבי (הוא צבי נשרי אביה של רינה הברון שכבר היה מת בעת מזה שנים פרסום הספר), שנזכר בו ושולח אותו לנכדיו לקריאה. לסיפור מובא שם מעין המשך שבו הנער המודרני דודו ( שהוא דודו גבע אחיינה של המחברת היום קומיקסאי ידוע ) קורא את הסיפור.

הספור נמצא ברשת באתר "יקום תרבות "

https://www.yekum.org/2021/12/%d7%94%d7%a7%d7%91%d7%a8-%d7%a9%d7%9c-%d7%a9%d7%95%d7%93%d7%93-%d7%94%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%a0%d7%95%d7%9a-%d7%a0%d7%9b%d7%93%d7%95-%d7%a9%d7%9c-%d7%99%d7%a1/

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (מאי 2023) עריכה

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר באיסיים שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 06:12, 2 במאי 2023 (IDT)תגובה

חזרה לדף "איסיים".