שיחה:אישה קטלנית

זו הלכה מחרידה למדי, אך איש באמונתו יחיה. האם גם הלכה זו נוהגת בדיני הנישואין במדינת ישראל? דוד שי 21:43, 13 פבר' 2005 (UTC)

אני לא חושב שש"ז 22:06, 13 פבר' 2005 (UTC)

ראוי לתת תשובה זו בגוף הערך, ובמיוחד להסביר מדוע הלכה זו אינה נהוגה, שהרי ככלל ההלכה שולטת בדיני הנישואים בישראל. דוד שי 22:14, 13 פבר' 2005 (UTC)

האמת היא שזו שאלה מעניינת. אומנם הלכת האישה הקטלנית נופלת בהרבה מבחינת חומרתה מאיסורי נישואים לכהן או מנישואי ממזר, שמקורם בתורה, אבל לכאורה זו גם הלכה. שש"ז 22:31, 13 פבר' 2005 (UTC)

אני לא רואה סיבה להנחה של שש"ז שדין זה שונה מכל דיני הנישואין ליהודים בישראל, שמושתתים (כמעט) בלעדית על ההלכה. וזאת במיוחד לאור העובדה שיש דרישה לרישום נישואין (=אישור מראש לחתונה) בארץ. DGtal 00:21, 15 מרץ 2006 (UTC)

אתה מוזמן למצוא תיעוד למקרה כלשהו שבו ברבנות סירבו לחתן אישה משום שהיא קטלנית שש"ז 07:04, 15 מרץ 2006 (UTC)

עדיין לא שמעתי אישית על מקרה אחד שבו בכלל דנו בפועל בשאלה, כיוון שב"ה זה מצב מאוד נדיר, כך שאני יוצא מהנחה שאין פה חריגה מהמצב הרגיל, ותיאורטית עליך הראייה. DGtal 07:11, 15 מרץ 2006 (UTC)

אני לא מבין מאיפה לכותב הערך כל השקלא וטריא המומצאים על דברי הרמב"ם.

הרמב"ם אמר בקצרה שהוא רואה לא לגרש בקלות זוג. גם אם היא קטלנית, בגמרא התקבלה המסקנה שאישה קטלנית מסיבה רפואית שיש משהו בגופה. ולא משום מזל רע. ולכן גם אם נאמר שהרמב"ם "נאמן" לגישתו הרציונאלית הוא יסבור דברים נכוחה. על כל פנים נראה לי שהוא סבר כך כי הוא רואה לנכון להקל במקום שמדובר בספק חזקה (אישה קטלנית היא בחזקה כך) והרא"ש לא.

קיצצתי את ההערה על הרמב"ם

ההערה על הרמב"ם אינה במקומה ונושאת אופי של מאמר ולא של ערך אנציקלופדי. השאלה האם נקט הרמב"ם גישה "רציונליסטית" או לא (והאם שייך בכלל לדבר על פוסק הלכה יהודי במושגים השאולים מהפילוסופיה המערבית ולא מההלכה היהודית) היא שאלה מעניינת ששייכת לדף השיחה של הערך "הרמב"ם" אך אין מקומה בערך "אישה קטלנית".

רמב"ם ואישה קטלנית

סבורני שמי שיקרא את תשובתו של הרמב"ם במלואה, יראה שלפי הרמב"ם אין כלל איסור בנישואים ל"אישה קטלנית", גם לכתחילה.

גם מהכרת אופי תשובותיו ופסיקותיו האחרות של הרמב"ם, ניתן לראות שהוא לא מייחס ל"מזל רע", "עין הרע", וכדומה, ערך, יותר מאשר השפעה פסיכוסומטית. לדוגמה, אני יכול להפנות לפירושו למשנה המדברת על האכלת מי שנשכו כלב בחצר כבדו של הכלב. אינני זוכר את המקור כרגע, אך בטוחני שחיפוש זריז בפירוש הרמב"ם למשנה ימצא מקור זה.

בפועל התייחס הרמב"ם למקרה בו כבר נישא האיש ל"אשה הקטלנית", ולכן הוא דן בצורך או באי הצורך לגרשה, אך גם אם הוא היה דן בנושא ה"לכתחילה", ברור מדבריו שהיה מתיר את הנישואים, משום שהוא אינו מקבל את "המזל הרע" שיש בנישואים אלו. דבריו על "הערמה" וכדומה, נובעים (לפי דעתי), רק מהנוהג המקובל באותם הימים.

אשמח לתגובה. אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"א באדר ה'תשע"ב • 11:57, 15 במרץ 2012 (IST).