שיחה:אמונה

אין שום דרך להוכיח שהמקרר של אמא לבן- זוהי אמונה שקיים משהו במציאות. רובנו מאמינים במציאות אובייקטיבית אבל אי אפשר לדעת. מדע זה גם אמונה בבסיס. לקריאה נוספת - דקארט.

אתה צודק בהחלט, לא רציתי להסתבך יותר מדי עם הקוראים ועם הכותב שאת כתיבתו מחקתי (תוכל לראות את הנוסח הראשוני בגירסאות הקודמות) כשכתבתי את המאמר (זה היה בימי הראשונים וחסרי הביטחון בוויקיפדיה).

אנא שנה את המאמר לפי ראות עיניך.

אלון

בעניים מדע ואמונה:

• ראשית, פאסטרן אכן צודק. מדע הינו אמונה, לא יותר מאשר כל רעיון דתי. המדע מצריך אמונה בניסוי כדרך לקביעת המציאות. (מונה באמפיריזם)

• אמונה באל אינה סותרת את המדע לרוב. ישנם מדענים "מאמינים" ודתיים רבים.

• אמונה אינה עניין שלילי כלל וכלל. זהו אחד מיסודות הקיום האנושי, מדעי או לא מדעי.

• הוויקיפדיה אינה האנציקלופדיה לעולם המדע. קיימים כאן ערכים רבים שאינם מדעיים. הוויקיפדיה הינה מאגר מידע, ואיש לא החליט כי דווקא מידע הנאגר על-ידי עולם המדע.

• לפיכך, כל התנסות אנושית הינה בגדר מידע אנושי, הראוי להירשם בוויקיפדיה. "עולם המדע" אינו הרבה יותר מאשר קונצנסוז סביב מספר סוגיות. הוויקיפדיה מייצגת מאגר מידע כלל אנושי, ועל כן לא נכתבת דווקא על-ידי אנשי מדע.

• כמובן, שאם קיים קונזנסוז בעולם המדע, סביר כי יהיה קונצנסוז מקביל בקרב כותבי הוויקיפדיה, מתוקף היותם חלק מייצג של העולם המערבי ה"מדעי".

• נקודתי האחרונה היא, כי מאמר בנושא "אמונה"- ראוי שייתחס לנושא האמונה בכובד ראש, ולא ייצג איזושהי "דעת עולם המדע", שלמעשה אף אינה באמת קיימת. כחלק מהתייחסות זאת, יש לתת משקל גם לאמונות שאינן אמונה במדע המערבי הטהור, כאמונה.

• אגב, קיים משהו שעומד מעל המדע שאתה כה נוהג לפאר. פילוסופיה.

תשובה לאלון

שלום אלון

קראת מה שכתבת?

• הוויקיפדיה אינה האנציקלופדיה לעולם המדע. קיימים כאן ערכים רבים שאינם מדעיים. הוויקיפדיה הינה מאגר מידע, ואיש לא החליט כי דווקא מידע הנאגר על-ידי עולם המדע.

אם לא מקבלים את המדע כבסיס לבחינת כל פריט מידע, אז אני לא בעסק. מצטער, הפוסט מודרניזם הזה, לפיו המדע - שבעיני הוא הדבר היקר ביותר שישנו - הוא רק אחת הדעות מני רבות. כך אנחנו לא נתקדם לשום מקום ואנחנו גם מטעים את המשתמשים באנציקלופדיה. האנציקלופדים הצרפתים שייסדו את המושג ואת המוסד הזה במאה ה-18 היו מתהפכים בקברם אילו היו קוראים את מה שכתבת. אני חוזר על הטענה שהמדע, במיוחד במקרים שבהם הוא חד משמעי, הוא הבסיס לכל מאגר הידע שלנו. אין משמעות למאגר ידע אנטי מדעי. זה בשבילי כמו האסטרולוג ששמעתי שיש לו מגירות מלאות פסקאות כדוגמת "השבוע יהיה לכם שבוע קשה בעסקים" והוא באופן אקראי שולף 12 כאלה ושם בהורוסקופ השבועי. כל מאגר ידע המתיימר לשרת את הציבור חייב להיות קודם כל נאמן למדע.

בתודה. אבי בליזובסקי Avibliz 20:44, 8 פבר' 2004 (UTC)

עיין בערך ויקיפדיה:ניטרליות וראה שויקיפדיה לא אמורה לייצג את המדע אלא את כלל הדעות באנושות ורק לציין את יחס המדע אליהן(לצערי הרעיון לא מקוים אבל כך ראוי שיהיה).אריק1111 - שיחה 16:50, 3 באוקטובר 2011 (IST)

---

אבי היקר!

אני נאלץ להפסיק לכמה שעות את כתיבתי.

אני מבקש ממך לא לשנות ניסוחים, אלא להציע אותם בדף השיחה, עד שאחזור, למען תרבות דיון נאותה.

בינתיים, שיניתי את הניסוח שלך "הדתיים טוענים", ב"רבים טוענים" (אולי הייתי צריך לכתוב "יש הטוענים", במחשבה שנייה), וזאת מכיוון שלא רק דתיים טוענים זאת, קראת זאת במאמרים פילוסופיים-חברתיים חילוניים רבים.

הוספתי לא מעט, בתקווה כי חילוקי הדעות שלנו צטמצמו.

נקודה נוספת: תוכן מאמר זה אינו מייצג את המתודה המדעית אלא את השגות המדד בנושא. כל מה שרשמתי הינו השגות מדעיות-מערביות בעניין האמונה. לעיתיםם השגות אלו מבקרות את המתודה המדעית.

בעיית המדע המבקר את עצמו הינה בעייה שקיימת במציאות, ואין מה לעשות בנידון. בכל מקרה, המדע עצמו הוא שמוכיח כי ביסוד במתודה המדעית קיימת אמונה, וכך גם בשאיפה לטוב.

אלון 13:36, 9 פבר' 2004 (UTC)

הידיעה או האמונה

אני מרגיש שאני חייב לרשום את זה איפשהו: (זו מין סוג של טיוטה ראשונית) אם אני לא יודע משהו אז אני יכול לבחור להאמין במשהו שאני לא יודע אם הוא קיים או לא ולהאמין שהוא קיים.

אי ידיעה שמשהו קיים |=>| תחילת אמונה אם הוא קיים או לא

אנחנו בוחרים במה להאמין. גם אם זה נראה כלא קיים או מופרך מהמציאות.

אם אני אשים לפניך קופסא שחורה ואטומה ואגיד לך שיש שם משהו מסויים... הבחירה שלך תהיה אם להאמין לי או לא. אם לחיות באמונה שיש שם משהו או לבחור להגיד שזה לא נכון ואין שם דבר.

מעצם חוסר הידיעה אהיה חייב לבחור באמונה אם קיים שם משהו ואם לא. אני לא מצפה לתגובות אבל אם יגיעו - יתקבלו בברכה.--לירונוס,2LIRONOS7 16:51, 4 אוגוסט 2005 (UTC)

מה עם האפשרות "אני לא יודע"?

ומה לגבי האפשרות שנותנים לך מידע נוסף, ואומרים לך, למשל, שהחפץ שבתוך הקופסא שוקל 40 kg? אתה שם את הקופסא על משקל, ואז יודע אם אותו חפץ קיים או לא, על פי התוצאה. וỹelloωblộớd ¤ שיחה 17:04, 5 אוגוסט 2006 (IDT)

---

שלום, רציתי ליידע שהאפשרות "אני לא ידוע" קיימת. קוראים לגישה זאת אגנוסטיציזם.

ניטרליות

מכיוון שבכל מערכת חברתית אנושית קיים מידע רב לגבי הטבע והתנהגות האדם והחברה (מידע הנגזר ממורכבותם של היחסים האנושיים ומהיכולת הלשונית להבחין במורכבות זו), בכל תרבות נזקק האדם לכמות זו או אחרת של אמונות על מנת לתפקד במציאות מורכבת.

בכל תרבות נזקק האדם לאמונות? מעין הקביעה הזאת? באילו אמונות מדובר? וỹelloωblộớd ¤ שיחה 17:04, 5 אוגוסט 2006 (IDT)

כנראה הכותב מתכוון ל"אמונה" במובן של לתת אימון, לבטוח, לסמוך. ואכן במערכת חברתית לא ניתן לתפקד ללא כלים אלמנטריים וחיוניים אלו. אולם ספק רב, אם רעיון זה מתקשר לנושא הערך "אמונה". תיק 15:42, 12 בדצמבר 2007 (IST)

שלום לראשונה שאני מעיר בויקיפדיה. ובכן אני לא מקבל את הקביעה שאין אפשרות להוכיח או להפריך את קיומו של הא-ל, מכיון שבספרים רבים מופיעים הוכחות לקיומו של הא-ל, וכן להיפך, מוטב היה לשנות את סגנון המשפט, אחזור עם רעיון בהמשך אם יסתייע. הגדרה נכונה - שיחה 18:12, 1 בפברואר 2009 (IST)

בקשת הבהרה

אני מבקש הסבר של משפט בערך: "תפיסה חילונית מניחה את האמונה כמגדיר ראשוני בחיי האדם" מה הכוונה "מגדיר ראשוני בחיי האדם"? רובי ג - שיחה 20:24, 2 במאי 2009 (IDT)

ערך לשכתוב רציני

ולחשוב שבויקיפדיה העברית זה מה שיש על אמונה. גוונא + תורה מה תהא עליה?! 01:35, 1 ביולי 2009 (IDT)

עברית ומשמעות

לי יש בעיה גדולה עם המשפט הזה: "למעשה, כל תפיסת עולם, דתית או חילונית, מחייבת אמונה בבסיסה שכן היא מהווה השלכה של העולם הסובייקטיבי."

א) חילוני היא המילה העברית למילה האנגלית secular. secular משמעו - אדם שתומך בהפרדת דת ממדינה. כלומר, אדם יכול לשמור תרי"ג מצוות ועדיין להיות חילוני, אם למשל הוא חושב שלא צריך לסגור רחובות בשבת או לאפשר לאנשים להתחתן נישואים אזרחיים וכו'. לצערי, "חילוני" היא עוד מילה שנרצחה על ידי האנומליות דת/מדינה שקיימת בישראל, והפכה להיות מקבילה למילה "אתאיסט" או "אגנוסט", וכך נרצחו הדתיים שיכלו להיות דתיים חילוניים. אבל ויקיפדיה צריכה לדייק.

ב) תפיסת עולם אתאיסטית ("חילונית") לא מחייבת אמונה בבסיסה. זו שטות גמורה. בדיוק להיפך!! תפיסת עולם אתאיסטית מחייבת בבסיסה חוסר אמונה בשום דבר שטרם הוכח מדעית (ואז כבר לא דורש אמונה). היעדר אמונה ואמונה הם לא סימטריים. היעדר אמונה הוא לא אמונה בהפוך. למשל: אם אני לא מאמין שקיימים דרקוני יורקי אש, זה לא עושה אותי "כן מאמין", בעל דעה שקולה וסימטרית (הופכית) לאלה שכן מאמינים שקיימים דרקונים יורקי אש..... וכעת הסיכוי הוא לא 50% 50% לכל צד... בבסיס התפיסה שלי שלא קיימים דרקוני יורקי אש לא עומדת אמונה, אלא הרציונל.

ג) "שכן היא מהווה השלכה של העולם הסובייקטיבי" זה משפט חסר משמעות. bogus. "שכן" הוא תיאור סיבה/תכלית. ולכן כתוב: כל תפיסת עולם מחייבת אמונה בבסיסה (טענה) כי / בגלל ש / משום ש היא מהווה השלכה של העולם הסובייקטיבי (נימוק)

"השלכה" היא מילה מתחום המתמטיקה. על/את מה בדיוק "משליכה" האמונה את/על העולם הסובייקטיבי? איך זה מנמק את הטענה? מה פירוש ההסבר הזה? זה בבל"ת. זה משפט שנשמע חכם מאוד אבל למעשה חסר כל משמעות, מהסוג שאצפה לשמוע בהרצאות של החזרה בתשובה ולא לקרוא באנציקלופדיה. אני לא תורם הרבה לויקיפדיה ולא יודע לשנות דברים אבל תשנו את המשפט הזה. זה נשמע כמו הטפה דתית ולא מתאים לויקי.

======

המשפט שיש לך בעיה איתו הוא משפט נהדר, שכן גם הרצון לקבל ולחיות עפ"י אמונה "מוכחת" הוא בגדר רצון, שאין לו הנמקה רציונלית אלא רגשית (למשל פחד ש'אלוהים יעניש אותי בגיהנם', זהו פחד הנובע מכך שהוכח שאלוהים קיים והוא מעניש בגיהנם, אבל הוא נשאר בגדר פחד ולכן ה"יודע" יעשה ככל יכולתו בכדי להימנע מכך - כפי שאמרתי, תלות רגשית). ההשוואה שלך לדרקון יורק אש לא קשורה (לוגיקה?), אבל עזוב את זה. כותב הערך למיטב ידיעתי הוא חילוני, אין כל רצון בוויקיפדיה לסתום פיות או לטפח "הטפה דתית כלשהי", נעשה כאן שימוש בעובדות, לא בדעות.

תיקון הערך

שכתבתי את פתיח ההגדרה, כיוון שהוא היה מסורבל ביותר ואולי גם לא מדויק. אנסה לכתוב מחדש לפחות את הפיסקה הראשונה. דביר

יפה, אתה מוזמן להירשם. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 00:19, 10 בינואר 2011 (IST)

הצגת האמונה שגויה

רבים משתמשים במילה אמונה גם לתיאור דברים שהגיעו אליהם כמסקנות של טענות. עיין לדוגמא בספרו של רס"ג "הנבחר באמונות ודעות" שעוסק בהוכחות. אני כותב זאת כאן לפני שאתחיל לשנות בעצמי, אם לא תהיה תגובה.

בנוסף נראה לי שבערך כזה שעוסק בעיקר בהגדרת מושג הכרחי לתת מקורות ולהביא דברים בשם אומרם מה שלא נעשה.אריק1111 - שיחה 16:39, 3 באוקטובר 2011 (IST)

ההגדרה לאמונה משתנה בין כותב לכותב ורבים משתמשים בה גם בהקשר של דבר שהוסק ע"י ראיות שכליות.

מספר מקורות לשימוש במילה "אמונה" לדבר שהוסק ע"י ראיות שכליות:

הרב מיכאל אברהם מגדיר אמונה(מתוך ynet)

בכוונתי לנסות ולשרטט כאן מיתווה של היחסים בין אמונה למדע, כפי שאני תופס אותם. אקדים ואומר שגישתי לאמונה היא רציונלית לגמרי, ובכוונתי לא לגלוש לשום מיסטיקה או טיעונים 'מעל השכל' וכדומה (בעצם אני לא ממש מבין מהם טיעונים 'מעל השכל'. טיעונים ואמונות קיימים בשכל, ולא בשום מקום אחר).

שתי הדיסציפלינות הללו (אני לא יודע אם אמונה היא דיסציפלינה. אני נוטה לחשוב שלפחות התשתית שלה מהווה חלק מהפילוסופיה) יקרות לליבי, ויש לי בהן אמון לא מבוטל. שתיהן סבירות והגיוניות בעיניי, וויתור על אחת מהן הוא צעד שכדי שאעשה אותו יידרשו לי נימוקים כבדי משקל. בינתיים אני לא מכיר נימוקים כאלה. להיפך, אני מכיר נימוקים כבדי משקל להחזיק בשתיהן.

מקובל לחשוב שאתיאיזם היא עמדה רציונלית ואילו האמונה הדתית היא משהו מיסטי, שאינו קשור להיגיון הרגיל שלנו (זה שמשמש אותנו במדע ובחיי היומיום) . אולם בעיניי ההיפך הוא הנכון. לדעתי תמונת עולם רציונלית מוליכה לאמונה ודורשת אמונה.

הדברים מגיעים לידי כך, שלמיטב שיפוטי אין אפשרות להיות אתיאיסט רציונלי. כוונתי בזה היא לא רק לטעון שהאמונה באלוקים היא מסקנה שמתחייבת משיקולים רציונליים שונים, אלא גם לטעון שהאמונה היא הערובה היחידה האפשרית לרציונליות (ובכללה למדע).

אוסיף שבעיניי המחיר הכבד ביותר שאצטרך לשלם אם וכאשר אצטרך לוותר על אמונתי באלוקים הוא הויתור על הרציונליות. זהו מבחינתי היחס הבסיסי בין אמונה למדע.

ספר העיקרים מגדיר אמונה

והאמונה בדבר הוא הצטייר הדבר בנפש ציור חזק, עד שלא תשער הנפש בסתירתו בשום פנים, אף אם לא יודע דרך האימות בו, כמו שלא תשער הנפש בסתירת המושכלות הראשונות והדברים שמחשבתו של אדם גוברת בהם, או שהם באדם מצד טבעו ולא ידע איך באו לו; או כמו שלא תשער הנפש בסתירת מה שהושג מן החוש ומה שאימת אותו הניסיון, אף על פי שלא תדע סיבת האימות בו.

והאמונה תיפול בכל דבר שלא הושג למאמין מצד החוש, אבל הושג לאיש מה רצוי ומקובל, או לאנשים רבים גדולי הפרסום, הושג הדבר ההוא או כיוצא בו בזמן מה בחוש, ונמשכה הקבלה למאמין מן האיש ההוא או האנשים ההם, קבלה נמשכת מאב לבן.

וזה ודאי ראוי להאמין בו, קרוב אל מה שהעיד עליו החוש למאמין ההוא, אף על פי שלא יאמתהו השכל. כמו מה שנתאמת בניסיון, היות השי"ת מנבא למי שירצה מבני אדם, מבלי שיקדמו לו ההכנות הטבעיות שמנו אותם רז"ל היותן הכרחיות להימצא בנביא כדי שתחול עליו הנבואה. אמרו בנדרים פרק אין בין המודר (ל"א ב) אין הנבואה שורה אלא על חכם, גיבור ועשיר ובעל קומה נאה וכו', ואעפ"כ נתאמת בניסיון בשעת מתן תורה, שכל ישראל - חכמיהם וטיפשיהם וקצרי הקומה עם רמי הקומה, ורכי הלבב עם הגיבורים, ועשיר ורש - כולם הגיעו למעלת הנבואה, ושמעו קול אלוהים חיים מדבר מתוך האש. כמו שהעיד הכתוב (דברים ה') באומרו: את הדברים האלה דיבר ה' אל כל קהלכם בהר מתוך האש הענן והערפל קול גדול ולא יסף וגו'.

הכוזרי על אמונה:

אמר החבר: יש ויש עליו רמז בעדות הנבואה ובראית הלב כי הבאת הראיות מתעה וממנה נולדו המינות והשיטות הנפסדות כי בעלי השניות מה הביאם אל האמונה בשתי סבות קדמוניות אם לא הבאת הראיות וכן הדהריה מה הביאם אל אמונתם בקדמות הגלגל ובהיותו סבת עצמו וסבת זולתו אם לא הבאת הראיות אף עובדי האש ועובדי השמש לא הגיעו לעבודתם זו כי אם על ידי הבאת הראיות אולם דרכי הבאת הראיות שונות זו מזו מהן שבאו בדיוק רב ומהן שקצרו בזה והמדויקת ביותר היא דרך הפילוסופים ואתם הביאה דרך זו לידי אמונה באלוה אשר אינו לא מרע ולא מיטיב לנו ולא יודע דבר על תפלותינו ועל קרבנותינו על עבודתנו או על מרינו וכן לידי אמונה שהעולם קדמון כקדמות האלוה

הרב שילת על אמונה

כאן מוצהרת בבירור תפיסתו של הכוזרי לגבי הדרכים השונות לאמונה: "הדת ההיקשית המנהגית", כלומר, זו המבוססת על הוכחות שכליות (היקשים) לשאלות אמונה, ועל חוקים מוסריים הנקבעים על ידי האדם כתוצאה מהכרתו האמונית (מנהגים) - איננה מסַפקת, מפני שאין הוכחות חותכות וחד-משמעיות לטענות בענייני אמונה, ותמיד יהיה ויכוח מהי הדעה האמיתית ומהי ההתנהגות הרצויה. לעומת זאת הראִיה היא דרך השתכנעות ישירה, שאינה זקוקה להוכחות, ולכן היא עדיפה.

...ידוע שהרמב"ם הוא מחסידי ביסוס האמונה על החקירה השכלית. אריק1111 - שיחה 11:35, 25 באוקטובר 2011 (IST)

פרופסור ליבוביץ בפירושו לרמבם

הרעיון הקאנטי שאמונה היא ערך עליון שאתה מקבל על עצמך ללא אפשרות להוכיח או להפריך אותו

ידוע שישנן גישות כאלו. רק רציתי להראות שיש גם גישות הפוכות וצריך להציג את שתיהןאריק1111 - שיחה 10:25, 8 במאי 2012 (IDT)

אין כל סיבה לתקן ערך טוב זה. אלי. ặאליב฿10 אלי • שיחה • י"ג בכסלו ה'תשע"ג • 18:37, 27 בנובמבר 2012 (IST)

משוב מ-23 באוקטובר 2013

אמונה היא סוף התפקוד האנושי והעברת השליטה על הפרט/חברה למנהלי ממסד האמונה. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
46.117.237.18 22:06, 23 באוקטובר 2013 (IDT)

משוב מ-23 באוקטובר 2013

אמונה היא סוף התפקוד האנושי והעברת השליטה על הפרט/חברה למנהלי ממסד האמונה. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
46.117.237.18 22:16, 23 באוקטובר 2013 (IDT)

אדלר ואמונת החיים

נראה לי שכדאי לתת מקום בערך לגישתו של אלפרד אדלר. על פי אדלר כל אדם שואף להשיג עליונות, עצמאות, חופש והגשמה עצמית. ועל כן כל אדם מגבש בגיל צעיר מאוד אמונת חיים שכוללת שאיפות שראוי לעסוק בהן ולממשן, שכאשר הן מתממשות (ומעבירות אותו מנחיתות לעבר עליונות לפי תפיסתו של האדם) הוא מרגיש ששווה לו לחיות את חייו והוא יהיה מאושר ומלא סיפוק, וכאשר אמונת החיים שלו איננה מתממשת הוא חווה תסכול, צער ודיכאון. כך למשל אדם שמאמין ששווה לו לחיות, כל עוד שהוא מקבל הערכה חברתית מהסביבה, הדבר הזה יניע את חייו. בזמן שהוא יקבל הערכה חברתית מהסביבה הוא יהיה מאושר, וברגע שהוא לא יקבל זאת, הוא יחוש תסכול, עצב, צער ודיכאון ואף עשוי לא לרצות לחיות יותר. על פי אדלר כל אמונת חיים שכזו כוללת מטרות פיקטיביות והיא סובייקטיבית פרטנית וחלקית ביחס לאמת הגדולה, דבר שעושה אותה מועדת לכישלון. --אפי ב. • התחברו ל♥ • 22:16, 24 ביוני 2014 (IDT)

שכתבתי את הערך בהתאם להערות בדף השיחה

שכתבתי את הערך בהתאם להערות בדף השיחה בניסיון להציג את תפיסתו של העורך הראשון שהמדע וההוכחות האמפיריות הן אמת מוכחת מוחלטת ואובייקטיבית באופן חד משמעי, המנוגדת לדעות מאוד מקובלות בפילוסופיה של תורת ההכרה, כדעה המקובלת על רוב האנשים, ואולי גם על המדע (כלל לא ברור, עיין פילוסופיה של המדע). כול זאת בלי למחוק את עיקר הניתוחים והתוכן של הערך, שהינם מצוינים. השקעתי הרבה, ואשמח לתגובות. נא לא לשנות ישר חזרה אם מתנגדים, אלא להגיב בדף השיחה.

אם לא יהיו התנגדויות אני אסיר את דרישת התיקון המופיעה בתחילת הערך. איתם ו' (רשום בויקיפדיה -uhbcrd451)

לדעתי השכתוב לא היה מוצלח ולכן החזרתי את המצב לקדמותו. אנא אל תראה בכך חוסר נכונות להגיב ולדון, או התנגדות גורפת לכל שינוי. אנמק את הביטול תוך התייחסות למספר נקודות מרכזיות:

1. בהמשך לנימוק שהצגת, מטרת הערך אינה להציג רק תפיסה מסויימת. כשאנו עוסקים במושג בעל מספר הגדרות רווחות יש להסביר את כולן.
2. אמונה בהחלט עשויה להתבסס על "דרכי גזירה אנליטיות", שלעיתים המתודולוגיה שלהן תהיה תקינה מתודולוגית ןלעיתים לא.
3. שטיפת מוח היא מושג בעל קונוטציה שלילית והשימוש בו באופן מכליל כול כך, לפיו חלק ניכר מהעבודה החינוכית בגני הילדים ובתי ספר יסודיים היא שטיפת מוח, אינו מקובל בכתיבה ניטרלית. בברכה, גנדלף - 18:43, 22/07/14

תגובה (איתם):

1. "בהמשך לנימוק שהצגת, מטרת הערך אינה להציג רק תפיסה מסויימת. כשאנו עוסקים במושג בעל מספר הגדרות רווחות יש להסביר את כולן" אני מסכים, ואתה מוזמן לעשות זאת, אבל בעקבות העורך הקודם התמקדתי בהגדרה הנפוצה ביותר, כאשר ההבדל בין הגרסאות הוא, שבעוד העורך הקודם הציג אמירה חד משמעית שראיות אמפריות הן הוכחות מוחלטות המעידות על המציאות האובייקטיבית, אני הצגתי זאת רק בתור התפיסה הנפוצה, והערתי על קיומם של דעות שונות מכך, בתחום הפילוסופיה האפיסטמולוגית. לכן אם רצונך להציג מגוון דעות, לשנות חזרה לגרסא הקודמת בהחלט לא יעזור.

2. "אמונה בהחלט עשויה להתבסס על "דרכי גזירה אנליטיות", שלעיתים המתודולוגיה שלהן תהיה תקינה מתודולוגית ןלעיתים לא" שוב אני מסכים, אבל רק עשויה להתבסס, בערך כתוב "כל מערכת אמונות מתבססת על אקסיומות, שהן אבני יסוד שנכונותן ברורה לאדם בצורה אינטואטיבית, על דרכי גזירה אנליטיות, ועל מסקנות שנובעות מהנחות היסוד" דבר זה הוא כמובן בלתי מוכרח. לעומת זאת הפסקה השניה שם היא הגיונית "אמונה אנליטית שואבת את קיומה מכוחה של האמונה האקסיומטית שמחייבת אותה, והיא נובעת ממנה בצורה לוגית על ידי דרכי הגזירה האנליטיות"

3. צודק, שיניתי את הערך בהתאם, ובהתבססות חלקית על הערך "שטיפת מוח" בויקיפדיה.

בסוף קטע שנכתב בדפי שיחה, נהוג "לחתום" באמצעות הקלדת ~~~~ (ארבעה סימני טילדה), שהופכים ל"חתימה" עם שמירת הדף. לחלופין, ניתן להשתמש בכפתור חתימה: . הוספת החתימה נדרשת כדי שנבין בקלות מיהו הכותב של כל קטע בדף, ולכן חשוב להקפיד עליה.

אוקי, האם לאחר סבב העריכות האחרון הנוסח מקובל עליך? בברכה, גנדלף - 21:53, 22/07/14

ניסוח נאה, שתי הערות:

אני לא מסכים לגבי התיקון האחרון שלך, הרמב"ם בוודאי חשב שאמונה שלא מבוססת שכלית היא שטויות, אבל אני די בטוח שמבחינה בלשנית הוא היה מסכים שגם אמונה כזו מוגדרת "אמונה" (עיין ספר האמונות והדעות לרס"ג, שמציין בפירוש כי ישנן אמונות שקריות).

כמו כן, בעייתי שלא מופיע בפסקת הפתיחה שום איזכור לפירוש "אמונה" כנאמנות, שהיא המשמעות הפשוטה של מילה זו בפסוקים Uhbcrd451 - שיחה 22:08, 22 ביולי 2014 (IDT)

אא"ט הכתבים הפילוסופיים של רס"ג והרמב"ם תורגמו מערבית בידי אחרים, אבל קיבלתי עקרונית את הערותיך וניסיתי לתקן את הערך בהתאם, בלי להעמיס את האטימולוגיה המקראית על הפתיח עצמו, כי הערך אינו עוסק במושג המקראי/חז"לי. אם לא דייקתי תוכל לתקן, כמובן. בברכה, גנדלף - 23:26, 22/07/14

ישר כוח.

נ.ב. לכאורה ראוי להוריד עכשיו את ההערה על שכתוב בראש הערך (למרות שכמובן תמיד יש מה לשפר)? Uhbcrd451 - שיחה 00:36, 23 ביולי 2014 (IDT)

לא הבנתי

"תפיסה חילונית רדיקלית מסתפקת באמונה שהיא מגדיר ראשוני בחיי האדם", מה זה? דרוש עוד ביאור למשפט סתום זה Uhbcrd451 - שיחה 00:27, 28 בנובמבר 2014 (IST)

ערך בעייתי

ערך בעייתי, הערך חסר מקורות באופן כמעט מוחלט לקביעות הרבות בו, אבל מנוסח באופן סביר ועם הרבה תוכןUhbcrd451 - שיחה 19:12, 7 באפריל 2015 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר באמונה שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.ted.com/talks/lang/he/simon_sinek_how_great_leaders_inspire_action.html נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20111203040209/http://www.ted.com/talks/lang/he/simon_sinek_how_great_leaders_inspire_action.html לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 06:07, 20 באוקטובר 2022 (IDT)