שיחה:אסלאם/ארכיון 1

ערך עם תוכן מעניין. מציע להוסיף תוכן עננינים , פסקאות , תמונות , מידע על תפוצת הדת, ובכלל לערוך אותו יותר מבחינה ויזואלית. _______________________________________________________________________________ מי אחראי לערך הבזיוני הזה, שכולו שנאה לחרדים ? אבי בליזובסקי, מספר שבעים ומשהו ברשימת שינוי לכנסת ?

שינוי לא שונאת חרדים. ואני לא חושב שפה המקום להסביר מדוע צריך היה לשנות את סדרי העדיפויות של המדינה. אנציקלופדיה זו היא תוצר המהפכה של ההשכלה. אם התואר השני שלי לא מספיק, אז אולי המקום הלא ריאלי לכנסת הוא סיבה יותר מעניינת? אני מבין שמבקשים לעשות לי דה-לגיטימציה, אבל לפסול תרומה שלי רק בגלל שנאה? הרי מי ששונא את מי זה החרדים את החילונים ולא ההפך. עלינו מוציאם גזרי דין מוות. ולמה, כי אנחנו רוצים שתלכו לעבודה ותפסיקו לבלות את זמנכם במה שאתם מכנים החזרה בתשובה שהוא ריקון מוחותיהם של ילדנו מכל השכלה מערבית Avibliz 06:40, 15 פבר' 2004 (UTC)

ועוד משהו, זה לא חוכמה להיות אנונימי ולתקוף אחרים. ועוד משהו קטן. המאמר פורסם במקור באתר חופש. הוא אינו עוסק כלל בחרדים, מדוע לא לתת את הקרדיט? Avibliz 06:42, 15 פבר' 2004 (UTC)~

לא לתת לפונדמנטליזם חילוני להרוס את ויקיפדיה

מאמרים על חרדים יועתקו מאתר "חופש", ומאמרים על היהדות מאתר "דעת אמת". בדרך הזו הויקיפדיה לא תגיע רחוק.

---

אני משער שהדיון לעיל עוסק בפסקה הבאה: "המוסלמים (הדתיים, בכל אופן, שזה רובם, לא כמו אצלנו) מתייחסים ללא-מוסלמים כשם שהחרדים מתייחסים לחילונים: לא ייתכן לא-מוסלמי מתוך בחירה כנה וישרה, כל מי שאינו מאמין באסלאם עושה זאת מתוך נוחיות, טיפשות, בורות או רשעות (כמו שאומרים החרדים: לחילונים אין רגשות, יש להם רק תאוות)." האזכור הכפול של החרדים בפסקה זו הוא 100% של שנאת חרדים, 0% של רלבנטיות לערך זה, והוא דוגמה מובהקת לסגנון שאסור בשום אופן להכניס לויקיפדיה. טוב עשה מי שסילק אותו מכאן. דוד שי 07:40, 15 פבר' 2004 (UTC)

אין דבר כזה פונטדמנטליזם חילוני

הדתיים מנצלים את הכלל של חיה ותן לחיות כדי לזנב בחילונים ולחמוד את ילדיהם. ואין שתי אמיתות. בניגוד למה שאתם מנסים להציג באתר. יש רק אמת אחת - האמת המדעית והאוביקטיבית והחילונים קרובים אליה יותר מאשר החרדים.

בשל חוסר האיזון הזה, תמיד הצד החילוני יהיה במיעוט כי אנחנו צריכים להתמודד מול יהודים דתיים, נוצרים דתיים, מוסלמים דתיים אסטרולוגים, נומרולוגיים וכדומה, למרות שלפי כל הגדרה אוביקטיבית והמדעית, אנחנו הצודקים.

ועוד משהו, דוד, אני מבין שאתה רוצה אנציקלופדיה נקיה, אבל לעיתים היא יוצאת נקייה מדי, וראה הויכוח שצוטט היום בעיתון הארץ באשר לצורך של חרדים לעבוד. הבוז שלהם לכל דבר חילוני, כולל עבודה, נובע בדיוק מהנקודה הזו - החינוך הגזעני שלהם. בכך הם דומים למוסלמים, שגם הם חושבים שהצדק מאה אחוז איתם וכל מי שאינו חושב כמוהם הוא מטומטם או נהנתן.Avibliz 12:25, 15 פבר' 2004 (UTC) אבי

• המטרה לא מקדשת את האמצעים! המטרה מקדשת את האמצעים רק במשטרים דיקטטוריים. מי שנוקט בגישה כזו במלחמתו נגד קנאים חשוכים, נעשה כמוהם.
• מה שמתאים למאמר בעיתון או באתר חופש, או אפילו במגזין מדעי, לא בהכרח מתאים לערך באנציקלופדיה. אפילו אם אין לזה שום מטען אידאולוגי או דתי. למשל כשאימצו משהו בערך על החור בשכבת האוזון, זה לא היה מתאים, והיה צריך לשנות את הסגנון (למרות שגם מלכתחילה זה לא היה מעותק)

eman 12:32, 15 פבר' 2004 (UTC)

---

צריך להחליט אם "איסלם" או "איסלאם" יש ערכים בשניהם. יש לאחדם

חזי

---

מחקתי את ההצהרה:

"בשם האל הרחמן והרחום, אשר ברוב רחמיו ציווה על מאמיניו להרוג את הכופרים כולם, בלתי אם יקבלו עליהם את דת האמת."

אם זה אכן ציטוט מדוייק של הקוראן, יש לציין את המקור המדויק. אחרת, אין הצהרה זו אלה הוצאת דיבה.

נחום.

---

לחזי

בתירגום נכון מערבית זה צריך להיות איסלאם ולא איסלם . ערבית ايسلام , עם א' באמצע , לכן זה צריך להיות כך בתירגום לעברית .

                      גיל-עד גי"א

הבהרה: בערבית המילה נכתבת כך: إسلام (בעצם, זהו "מקור" مصدر של בניין 4). בתעתיק אות-באות לעברית, זה אמור להיראות כך: אסלאם. עם זאת, יש רבים שכותבים איסלם או איסלאם, על-פי הכללים המקובלים בכתיב העברי. כל הצורות לגיטימיות לעניות דעתי. Dror_K 15:13, 26 אוגוסט 2005 (UTC)

אבל הוגים את זה איסלאם נכון? או שאנחנו מחליטים שאנחנו שפה כ"ך טובה שאנחנו גם יכולים לשנות את העולם? כאילו, הוגים את זה אִסלֳאם ? הכי טוב לשנות את העולם. זה מרוב שעברית זו שפה מרכזית כזו..D_N_A 07:14, 25 פברואר 2006 (UTC)

חגי האיסלם

אם מישהו יכול להרחיב בתחום של חגי האיסלם. אודה לו מאוד. במיוחד מה אופיו ומשמעותו של כל חג. דרור אולי אתה מוכן להרים את הכפפה? --אפי ב. 13:50, 18 נוב' 2004 (UTC)

אני ארחיב בנושא. דרך אגב, הכתיב הערבי הוא "אסלאם" (إسلام), ויש מחלוקת בין מזרחנים לעורכים לשוניים איך יש לכתוב בעברית: "אסלאם" (על פי הכתיב הערבי) או "איסלם" (על פי כללי התעתוק מלשונות זרות לעברית). בעיה דומה קיימת עם השם "מחמד"/"מוחמד". בכל מקרה, צריך לקבוע מדיניות ולתקן על-פיה את מה שנכתב עד כה.

Dror_K 17:21, 18 נוב' 2004 (UTC)

יפה מאוד דרור, עשית עבודה טובה. עכשו הערך ראוי ביותר. והוא גם יכול להיות ערך מומלץ. צריכים רק תמונה או שתיים, של מסגדים או של הכעבה. --אפי ב. 21:40, 22 נוב' 2004 (UTC)

תודה :) אני חושב שתמונה של הכעבה תהיה מתאימה. יש המון תמונות כאלה, אבל אני לא בקיא בנושא של זכויות יוצרים על תמונות. אולי בערך האנגלי שמו תמונה כזו?

לא ברור לי מה זה התמונות החסרות האלה...

ובכל מקרה שחזרתי את המאמר לגרסה קודמת בגלל שהושחת. Lazylemon 11:56, 25 דצמ' 2004 (UTC)

משהו לא ברור בקטע הזה:

מצווה על שחיטת בהמה או עוף למאכל ואיסור על המתתם בדרך אחרת (בשר כזה מכונה "חלאל", ומעניין לציין שבשר שנשחט שחיטה יהודית כשרה נחשב "חלאל" בעיני המוסלמים). האם "חלאל" הוא הבשר הכשר לאכילה או האסור לאכילה. Shirbi 16:05, 24 יוני 2005 (UTC)

"חלאל" הוא המונח המקביל ל"כשר" ביהדות (במה שקשור באוכל). בשר "חלאל" הוא בשר שנשחט כדין וראוי לאכילה (גם אם השחיטה לא בוצעה בידי מוסלמי). אני אתקן את הניסוח בערך. תודה. Dror_K 17:47, 25 יוני 2005 (UTC)

מעמד האישה והיחס להומוסקסואליות באסלאם

מחקתי את הקטע הבא:

כמו כן, על פי החוק באיראן מותר לגבר להכות את אישתו, באם היא מסרבת לקיים איתו יחסי מין. בסעודיה גברים שנחשדים בהומוסקסואליות נעצרים בידי כוחות הביטחון ונידונים לעונשי מאסר ומלקות; בעוד שבמצרים הוצאו להורג מספר הומוסקסואלים בעוון "פגיעה בביטחון המדינה" לאחר משפט ראווה.

מהסיבות הבאות:

1. מעמד האישה באסלאם הוא נושא סבוך. אני לא בטוח שהחוק באיראן אמנם מתיר להכות נשים בנסיבות האמורות, אולי כן, אולי לא. מעמד הנשים באיראן די גרוע גם כך (אם כי הן לומדות באוניברסיטאות, רשאיות לעבוד כמעט בכל עבודה, ובסך הכול יותר חופשיות ממה שמקובל לחשוב במערב). בכל מקרה, הצגת הדברים במשפט הקצר הזה אינה הוגנת. אם מישהו רוצה להרחיב על מעמד האישה באסלאם הוא מוזמן (לי אין די ידע בנושא הספציפי הזה), אבל לא להביא נתונים מנותקים מהקשר ולא בדוקים. לשם השוואה, כל הנושא של נשים עגונות ביהדות זכה לפירוט רב, מדויק והוגן יותר.
2. הומוסקסואליות עדיין נחשבת עברה בחלק גדול ממדינות העולם. האסלאם, היהדות וחלק גדול מהכנסיות הנוצריות, רואות בהומוסקסואליות חטא חמור. נמצא אם כן, שאין רבותא ביחס האסלאם להומוסקסואליות. אדרבא, בעניין זה הוא "מיישר קו" עם חלק גדול מדתות העולם. לפיכך, הפירוט הנ"ל מתאים יותר לערך הומוסקסואליות מאשר לערך אסלאם. ועוד עניין - כשכותבים שבמצרים הוצאו להורג הומוסקסואלים, מן הדין לציין מתי זה קרה, על איזה רקע וכיוצ"ב. גם בבריטניה הוטלו עונשים כבדים על הומוסקסואלים (אולי אפילו עונשי מוות), רק שזה קרה בתחילת המאה ה-20 ולא לאחרונה.

Dror_K 11:25, 15 יולי 2005 (UTC)

1. האמת היא שאין חריגה מיוחדת בנושא הזה, באיראן ובערב הסעודית כללי השריעה תקפים. פעולות כמו המפורטות לעיל אינן נדירות ולאו דווקא מופנות נגד נשים.
2. קשה להגיד שזה קשור לאיסלם, גם בקניה ובסין קורים אותם דברים. אפשר להגיד בוודאות שדווקא הגישה המערבית לנושא (ב-20 השנים האחרונות) היא החריגה. טרול רפאים 13:18, 15 יולי 2005 (UTC)

הוא שאמרתי - הכללת הנתונים בעניין היחס להומוסקסואלים בערך "איסלאם" יוצרת רושם מוטעה כאילו האיסלאם מיוחד בגישה זו, ולא היא. הנתונים האלה ראויים לערך הומוסקסואליות (בפסקה המתאימה שם). לגבי מעמד האישה - לדעתי צריך לכתוב בצורה קצת יותר מקיפה על הנושא, או לא לכתוב בכלל, כי לפעמים חצי אמת גרועה כמעט כמו שקר. למשל, אף על-פי שבאיראן ובסעודיה חלים חוקי השריעה, הרי הפרשנות לחוקים אלה שונה למדי בין שתי המדינות האלה. בסעודיה לנשים אסור לצאת מהבית בלא ליווי של אח או בעל, ואילו באיראן נשים יוצאות ללימודים, לעבודה ולבילויים, ומוגבלות רק באופן הלבוש. Dror_K 13:56, 15 יולי 2005 (UTC)

מצד אחד, זה נכון שדיכוי נשים והומוסקסואלים הינה תופעה שהייתה קיימת מאז ומעולם כמעט בכל הדתות ובכל התרבויות. מצד שני, נכון להיום, תופעות אלה דוכאו במערב, בעוד הן הפכו לבולטות וקיצוניות במיוחד בארצות האסלאם. זו הסיבה לכך שכנראה כותב המאמר בחר להביא מספר דוגמאות לתופעות אלה; וגם אני סבור כי יש לציין זאת במאמר. --Metal-wikiped 12:35, 16 יולי 2005 (UTC)

תתפלא, אבל על אף ההתקדמות במערב (לא בכל מקום במערב), התופעות דנן עדיין נפוצות באפריקה ובאסיה, ולאו דווקא בקרב המוסלמים שם. ועוד דבר שאולי יפתיע אותך - גם כאן בארץ מעמד הנשים וההומוסקסואלים לא תמיד מן המשופרים, וגם זה לא בהכרח בקרב מוסלמים. Dror_K 14:14, 16 יולי 2005 (UTC)

בסדר, מקובל. אם כך, יש לשנות את הנוסח ולכתוב שמצב הנשים וההומוסקסואלים בארצות האסלאם הוא גרוע, כמו גם בשאר ארצות העולם השלישי. בקשר לישראל- אתה יכול להביא דוגמאות?--Metal-wikiped 14:51, 16 יולי 2005 (UTC)

פרט קטן

בערבית מבחינים בין חג' (תנועה קצרה) שפירושו "עלייה לרגל", לבין חאג' (תנועה ארוכה) שפירושו "עולה לרגל". בתעתיק העברי הוספה א' כדי להקל על הקריאה, אבל זה עלול לבלבל את מי שמכיר את המונחים המוסלמיים. מה דעתכם? Dror_K 04:26, 30 ספטמבר 2005 (UTC)

אני בעד מחיקת האל"ף, וכתיבת המילה בתעתיק מדויק עפ"י הערבית, חג', מה גם שמילה זו מקבילה למילה העברית "חג". בסבב העריכה של היום לא תיקנתי מילה זו, כי הנחתי שהאל"ף נוספה לשם הקלת הקריאה, אבל נראה לי בכל זאת שגם אם האל"ף תימחק, זה ייהנה וזה לא יחסר - המילה תזכיר טוב יותר את המילה העברית, וגם האסלאמיסטים ירגישו איתה יותר בנוח.

דרור, ראה גם את שאלתי בסוף דף השיחה, על כוונת המשורר. אלדד 20:56, 25 יוני 2006 (IDT)

פסקאות חדשות ושגויות

הפסקאות הבאות הוספו היום לערך ושוכתבו על-ידי כיוון שהן כוללות שגיאות. בנוסף, הן הוצבו במקום לא-מתאים בערך. אני גורס שקודם צריך להביא את המידע העובדתי (במקרה זה רשימת החגים ופירוט אופיים) ורק אחר כך הרחבות ופרשנויות. להלן הפסקאות כפי שנכתבו במקור:

"בניגוד ליהדות, המשופעת בחגים, האסלאם דל בהם מאוד, ושני החגים היחידיים בו הם רק נספחים לפולחנים אחרים ואינם נזכרים בקוראן. עיד אל-פיטר מציין את סיום צום הרמדאן ועיד אל-אד'חא מסיים את העלייה לרגל למכה.

מיעוט החגים באסלאם נובע מעובדת היותו דת שנוצרה בסביבה מסחרית, בניגוד ליהדות, שהתפתחה בקרב חברה של איכרים ורבים מהחגים בה נושאים צביון חקלאי.

בנוסף ניתן לתלות את מיעוט החגים באסלאם בשמירה הקפדנית על ייחוד האל. האסלאם מסתייג מהחגים ומסימניהם, ובכלל מכל סמל חזותי שעלול לפגום בייחוד הזה.

הרחקה מהאנשת האל היא גם הסיבה לאופיו המיוחד של יום השישי. בניגוד ליהודים, למוסלמים אין יום שבתון. יום השישי אינו אסור בעשיית מלאכה, ולמעשה אין לו שום מאפיינים המייחדים אותו משאר ימי השבוע, זולת ההתאספות לתפילה בציבור. האסלאם דוחה את הרעיון המופיע בספר בראשית כי האל נח ביום השביעי לאחר שברא את היקום, ורואה בו דברי כפירה. לדעת המוסלמים לא נח האל ביום השביעי, לכן גם הם אינם צריכים לשבות ממלאבה בימי שבתון וחג.

מאידך ניתן להבין גם את אופיו של היום המקודש למוסלמים על רקע תרבותם. התרבות המוסלמית היא תרבות מסחרית ולא חקלאית, ולכן אינה זקוקה ליום מנוחה לאיכר ולבהמתו. יתר על כן, ביום שישי בו מתקהלים אנשים רבים במקום אחד, יש לסוחר סיכוי רב יותר להפיק רווחים מעבודתו."

להלן השגיאות שמצאתי בו:

1. בכל הכבוד ליהדות, היא איננה משמשת דגם לכל הדתות האחרות. לפיכך השוואת מספר החגים באיסלאם למספר החגים ביהדות לא רלוונטית.
2. לא נכון לומר שהחגים הם רק נספחים לפולחנים אחרים. יש באיסלאם, כבר מראשיתו, מועדים מיוחדים בשנה שנחשבים חגיגיים, גם אם אין בהם את איסור המלאכה המוכר לנו מן היהדות.
3. לומר שהאיסלאם נוצר בסביבה מסחרית זה לכל היותר ביטוי לדעה קדומה. אמנם מכה, לדעת חלק מההיסטוריונים, הייתה מרכז מסחרי, אבל היו בה גם חקלאים לרוב. הערבים בחצי האי ערב קיימו פולחנים הקשורים בחקלאות ובעונות השנה, שכיום אינם נהוגים באיסלאם, אבל אי אפשר לקשר זאת באופן מובהק לעיסוקם של המוסלמים הראשונים.
4. נכון שהיהדות ירשה חגים חקלאיים רבים, אבל לטעון כאילו היהדות התפתחה בסביבה חקלאית ולא-מסחרית זו טענה לא-רצינית בדיוק כמו הטענה לעיל על האיסלאם.
5. השמירה על ייחוד האל וההימנעות מהאנשת האל הן שתי סוגיות שונות שאין לבלבל ביניהן. הטענה כאילו בחגים יש האנשה של האל היא לא נכונה. המסורת היהודית-נוצרית על האל שנח כביכול ביום השביעי ממלאכתו נשללת באיסלאם כהאנשת-יתר, וגם ביהדות ובנצרות לא מקובל לפרש אותה בפשוטה, אבל אין לזה קשר לעצם רעיון החג. כאמור, חג לא חייב לכלול איסור מלאכה.
6. בכל הדתות מקובלת התכנסות לצרכים דתיים, ובכל הדתות היא מנוצלת לפעמים לענייני מסחר (לפעמים זה נחשב לגיטימי ולפעמים לא, תלוי בדת ובאופי ההתכנסות). אי אפשר לטעון שאופיו של יום השישי נובע מהרקע המסחרי של האיסלאם, מה גם שלאיסלאם לא היה בהכרח רקע מסחרי. בחצי האי ערב ישבו חקלאים רבים בראשית האיסלאם. מנגד, גם לרומאים הייתה חקלאות ענפה, והם סברו שמנוחת יום השבת אינה נחוצה, אף על-פי שהכירו את מנהג היהודים. Dror_K 09:55, 24 ינואר 2006 (UTC)

הפסקה (וואחד פיסקה זה...) הנוספת באנגלית

מה בדיוק מקומה ומה גורלה?D_N_A 18:21, 19 מרץ 2006 (UTC)

קוראים לזה השחתה. מוחקים אותה על ידי מעבר חזרה לגרסה קודמת. יעקב בויקי 20:01, 19 מרץ 2006 (UTC)

אולי זה איזה פרט מידע שלא יסולא בפז, איזה מגילה גנוזה שהעותק היחיד שלה הוא דף ההיסטוריה בוויקיפדיה העברית... אני רק חודש וחצי פה ואני משתדל להימנע משחזורים שאינם ברורים לי שהם השחתות. אם אני רואה שמישהו מילא מלא טקסט באנגלית איפשהו, אולי סתם שכחו לציין מה זה... בכל מקרה, כדי להימנע מאי נעימויות - העדפתי לקבל חוות דעת נוספת.D_N_A 21:37, 19 מרץ 2006 (UTC)

צודק. וקיבלת. כל טוב. יעקב בויקי 21:41, 19 מרץ 2006 (UTC)

שחזרתי, ומחקתי את הפסקה הזאת:

" הסמלים המזוהים לרוב עם דת האיסלם הם סהר וכוכב אך סמלים אלו מציינים רק את האימפרה העותמנית, כמו כן הצבע המזוהה עם הדת הוא ירוק אך זהו מנהג שאינו חלק מהלכות הדת שכן הדת אינה רואה בסמלים או צבעים מסוימים כקדושים על פי דת האיסלם."

סיבת השחזור: הניסוח הקודם היה מספיק טוב. נאמר: "סמלים מקובלים לציון דת האיסלם". לא נכתב שמדובר בסמלים מקודשים. מדובר בהקדמה לערך, ולכן הניסוח צריך להיות תמציתי, והסברים מפורטים צריכים להופיע בפסקאות הבאות. הסהר וכוכב נוגה אולי היו מראשיתם סמלים של האימפריה העותומאנית (אם כי אני כלל לא בטוח שזה נכון), אבל כיום הם מסמלים את האיסלם גם בעיני המוסלמים. כך, אפשר לראות את הסהר על דגלים של מדינות מוסלמיות: אלג'יריה, פקיסטן, תוניסיה, איי קומורו, האיים המלדיביים, קזחסטן, אוזבקיסטן, מלזיה ועוד. לגבי הצבע הירוק - הוא משמש לציון האסלאם בדגליהן של ערב הסעודית, פקיסטן, אלג'יריה, הודו, סרי לנקה ומדינות אחרות. נכון אמנם שאין קדושה בצבע הזה, אבל במקום שבו צריך לתת ייצוג סמלי לאוכלוסייה המוסלמית, או לדת האיסלם - משתמשים בדרך כלל בצבע הירוק. בדגלי הודו וסרי לנקה, למשל, הפס הירוק מסמל את המוסלמים בעוד הפס הכתום את ההינדים (בדגל הודו יש גם פס לבן שמסמל תקווה לשלום ביניהם). דרור_ק 10:54, 14 אפריל 2006 (UTC)

אסלאם או איסלאם

בוויקפדיה לפעמים כותבים אסלאם ולפעמים איסלאם. נראה לי שלפי כללי הכתיב המלא צריך לכתוב איסלאם. אבקש ממי שמתמצא בכך טוב יותר לענות.--Act 18:24, 19 מאי 2006 (IDT)

למה לסבך? יש דיון כרגע בבוט ההחלפות. ‏conio.h‏ • ‏שיחה‏ 18:32, 19 מאי 2006 (IDT)

הצעה להגנה חלקית

מה אתם אומרים? כדאי לנעול חלקית? כי זה נראה לי מועד לפרעות, יחד עם WWE. אנשים פשוט אוהבים דברים מרכזיים. כמה עריכות זדוניות היו כבר על לימור לבנת לעומת הערך הזה?D_N_A 21:54, 19 מאי 2006 (IDT)

בעניין ירושלים

בפירוט המקומות הקדושים לאיסלאם, הופיע אחרי ציון העיר ירושלים הקטע הבא:

"(אם כי ירושלים אינה מוזכרת במפורש אפילו פעם אחת בקוראן, על אף שמפרשים מוסלמים וגם חלק מהחוקרים סבורים שהפסוק הראשון בסורה ה-17 מרמז על ירושלים)."

מחקתי את הקטע מהטעמים הבאים:

1. הקוראן הוא רק חלק מן הדת המוסלמית. חלק חשוב אמנם, אבל לא בלעדי. יש מנהגים ומצוות מוסלמיים רבים שאינם נזכרים בקוראן, או שנזכרים באופן מעורפל, ונקבעו באיסלאם על-פי מסורות, פרשנויות ומנהגים שהשתרשו. דבר זה אינו ייחודי לאיסלאם. גם ביהדות חלק ניכר ממאפייני הדת מקורו במסורות, בפרשנויות ובמנהגים.
2. אנחנו לא עוסקים באפולוגטיקה. אנחנו מתארים מצב קיים. המצב הקיים הוא שרוב המוסלמים רואים בירושלים עיר קדושה לאיסלאם. תפקידנו לתאר את המצב, ולא לשפוט האם המוסלמים נוהגים בחוכמה או לא כשהם מקדשים את ירושלים.
3. הפסקה הראשונה בערך נועדה להביא את מאפייני הדת בצורה תמציתית. הסבר מפורט על מעמדה של ירושלים באיסלאם נמצא בערך ירושלים, ומי שמעוניין בהרחבה יכול להקיש עליו ולמצוא את ההרחבה. אפשר להרחיב בנושא המקומות הקדושים לאיסלאם גם בערך מיוחד, או כפסקה בערך הזה, אבל אין צורך להרחיב בנושא ירושלים, ועוד בצורה לא מדויקת, דווקא בפסקה שנועדה להיות תמציתית. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 15:24, 24 יוני 2006 (IDT)