שיחה:ארבע מיתות בית דין

העונשים לפי תפיסת התנ"ך היוו כפרה לנשמה. אם הנידון היה מקבל את עונשו ומתוודה, היה מובטח לו שמקומו בגן עדן היה נשמר. - ככל הידוע לי, המקום היחיד שבו מוזכרת "נשמה" שנשארת אחרי המוות בתנ"ך הוא ספר קהלת, וגם שם מביע קהלת ספק בדבר האמונה הזאת. איפה כתוב בתנ"ך (בתנ"ך, לא בתלמוד או בספרות היהודית המאוחרת) שאם הנידון מתוודה מקומו בגן העדן מובטח? לדעתי יש כאן עירוב בין המקרא לתפיסות מאוחרות יותר, שזה ממש כמו לחרוש בשור ובחמור יחדיו. Dror_K 13:06, 12 יוני 2005 (UTC)

גם בתלמוד לא נראה לי שנכתב כזה דבר (כתוב ש"יש לו חלק לעולם הבא" ונראה שהכוונה לכל היותר שחזר למעמד שלפני החטא - כפי שלכל ישראל יש חלק לעולם הבא, לא שלמות מיתת בית דין זו אוטוסטרדה לגן עדן). גם אני לא בטוח שמהתלמוד ברור שמטרתם היחידה של העונשים הייתה כפרה. שש"ז

צודק דרור. בטעות עירבבתי בין הרמב"ם למקרא. במקרא דובר על כפרה לנפשו של האדם. (ספר שמות פרק ל' ט"ו) ובעוד הרבה מקומות. ונראה שמדובר על התנקות וחזרה למצב שלפני החטא. בנקמת דם כתוב שלארץ יכופר רק לאחר שישפך דם הרוצח.(ספר במדבר פרק ל"ה ל"ג) וכנראה מדובר על מושג אחר של כפרה לארץ שבה נשפך הדם. אכן נושא הכפרה לעולם הבא מוזכר ברמב"ם. (רמב"ם יד החזקה - הלכות סנהדרין פרק יג) ונראה לא כמו שמפרש שש"ז, אלא על עולם עתידי מסוג כזה או אחר, שאיבד אותו בעוונותיו. יתכן מאוד שמטרת העונש לא היתה רק כפרה כמובלט בחז"ל אלא גם תפיסתי: לבער את הרע, וחינוכי: למען יראו ויראו, כפי שכתוב בהרבה מקומות. --אפי ב. • שיחה • 14:03, 12 יוני 2005 (UTC)

כמה הערות

1. חושב שכדאי להביא ולהרחיב את ההבדלים שבין תהליכי הדרישה והחקירה של דיני ממונות לדיני נפשות. תהליך הדיון מלא אינפורמציה והערך מתמקד בביצוע גזר הדין ולא בשלבים הקודמים לו. 2. לגבי הסעיף "משמעויות לארבע מיתות בית דין" מוזכר פירוש על ארבעת היסודות. חבל שאין הפנייה. 3. הציטוט הפותח לא נותן אינדיקציה להיקף הנהרגים או לתדירות ההריגות, אלא מה הקריטריון להגדיר סנהדרין כחובלנית. וכן אין צורך בכל הציטוט, די בחלק הראשון שלו. דברי רבי עקיבא ורשב"ג הם הסתעפות של הנ"ל.נווד - שיחה 01:35, 15 בפברואר 2017 (IST)

כרת

זה היה בערך כרת:

בימינו שאין סהנדרין ואין ארבעה מיתות בית דין העונש שישנו הוא רק כרת בידי שמים . על פי חז"ל יש לעונש זה שני פירושים או מיתה שלא בזמנה ע"י הקדוש ברוך הוא או איבוד החלק לעולם הבא ואיבוד הצאצאים . השורש לעונש זה מגיע מן הפסוק " ונפש אשר תחטא ונכרתה הנפש ההיא מעמיה..."

לדעתי ראוי לאחד לערך כאן. יות 07:26, 1 באוקטובר 2006 (IST)

כרת זקוק לערך נפרד. עם זאת, הפיסקה הזו לא קשורה לכלום וגם לא נכונה בלי הקשר (לגבי עריות למשל יש גם מיתה וגם כרת; לגבי רצח למשל יש רק מיתה, לגבי יוה"כ למשל יש רק כרת). לדעתי צריך למחוק את זה וזהו. בסג 07:46, 1 באוקטובר 2006 (IST)

יש ערך חדש. בסג 14:06, 3 באוקטובר 2006 (IST)

יש דברים שמיתת בית דין פוטרת מכרת מושון 2 - שיחה 21:14, 24 באוגוסט 2015 (IDT)

פרשנות העונשים

פרשנות העונשים היא לפי חז"ל, לעיתים נראה שפשוטו של מקרא קצת רחוק מהפרשנות. למשל ברגימה באבנים, בכל המקומות שהדבר מתואר במקרא הן בדיני העונש והן הלכה למעשה, לא מסופר כלל על כך שהשליכו את האדם מגובה רב, אלא שהעם זרקו עליו אבנים באופן כזה או אחר. ספק גדול הוא אם בתקופה הקדומה של המקרא דאגו להוציא להורג אדם שדינו היה חנק באמצעות משי כפרשנות חז"ל, בכדי לקיים בו ואהבת לרעך כמוך - ברור לו מיתה יפה. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 01:12, 25 בדצמבר 2009 (IST)

נפילה מ3 מטר בדרך כלל לא הורגת ולכן כמעט תמיד היה צריך לסקול מושון 2 - שיחה 21:18, 24 באוגוסט 2015 (IDT)

משוב מ-04 בספטמבר 2011

נראה לי שיש בעייה בשלמות, וכך גם בערך שמוביל לערך זה, לגבי גישת היהדות לעונש מוות. הבעייה היא שבתנך כתוב "מות ימות" על מגוון נוסף של עבירות, ביניהן: משכב זכר, לבישת שמלת אשה. מה עוד ידוע על מיתות במקרה זה? איפה זה פה בערך? הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
85.250.186.134 23:20, 4 בספטמבר 2011 (IDT)

משכב זכר כן אבל לא לבישת בגדי אשה מושון 2 - שיחה 21:19, 24 באוגוסט 2015 (IDT)

בכל מקום בו מופיע "מות ימות" בלי פירוט כיצד, נגזר חנק. חנק כלל אינה מופיעה במקרא, זהו פתרון שמספקים חז"ל כדי לברור מיתה יפה. בקרוב אכתוב על הסוגייה הזו בערך Tomerlv - שיחה 20:40, 14 באפריל 2020 (IDT)

סקילה קיימת לא רק ביהדות

כרגע יש הפנייה מסקילה ל"ארבע מיתות בית דין". סקילה אינה ייחודית להלכה היהודית, וראוי שיהיה ערך נפרד עבורה. דב ט. - שיחה 18:00, 1 במאי 2014 (IDT)

בקשה מהמנטרים

אבקש שמנטרים שלא מכירים את הנושא וההלכה שלא ימחקו לפי ראות עיניהם מושון 2 - שיחה 21:23, 24 באוגוסט 2015 (IDT)

רשימת ההמתות בהיסטוריה

אין סיבה למחוק את רשימת המקרים של ביצוע הענישה הזו בהיסטוריה. הנימוק של גנדלף "הקישור לציצית איזוטרי ומחוץ להקשר." מיותר. לא כתבתי על הקשר לציצית ובאמת אפשר למחוק אותו. רק העברתי אותו למיקום הגיוני בערך. המשך הנימוק "תקופת החשמונאים לא הייתה ב-40 שנה שלפני חורבן בית שני." איך זה משתמע מהעריכה שלי? סטפנוס, ישו ויעקב אחיו נהרגו בתוך 40 שנה לחורבן. והסוף בכלל לא מובן: "הסיפורים המתייחסים לתקופות מאוחרות יותר וכן ההלכה בשו"ע אינם עוסקים במיתות בית דין." - הערך דן בארבע מיתות בית דין ואני מפרט על מקרים של הרג במסגרת עונש המוות היהודי. למה זה צריך להיות מוגבל לתקופה בהיסטוריה אם בפועל הענישה המשיכה להיות ממומשת?

לסיכום - רשימת המקרים מגובה היטב במקורות, כתובה היטב והיא מהותית לערך. אין שום סיבה למחוק אותה. אני דורש להחזיר אותה לערך. Yaakovyo - שיחה 19:09, 20 באפריל 2020 (IDT)

אין צורך לפרט מקרים של רודף ומוסר או עונשים שלא מן הדין, כי הם לא רלוונטיים לערך הנוכחי. Ronam20 - שיחה 19:12, 20 באפריל 2020 (IDT)

באיזה ערך יופיעו עונשי מוות שלא מן הדין? אדם שמחפש יישום של ארבע מיתות בית דין בהיסטוריה יחפש את זה קודם כל כאן. Yaakovyo - שיחה 19:19, 20 באפריל 2020 (IDT)

קודם כול, לא כל התיעוד צריך להופיע אלא רק דוגמאות בודדות (זה לא מסד נתונים אלא ערך אנציקלופדי). והדוגמאות שכן מציגים אין מקומן כאן (רובן הגדול אינן 4 מיתות בית דין) אלא מקומן בערכן. בערך על דין רודף, בערך על דין מוסר, בערך על בית דין עונשין שלא מן הדין. Ronam20 - שיחה 19:25, 20 באפריל 2020 (IDT)

זו רשימה פשוטה ומעניינת שמוסיפה המון לעניין בערך. כל הדוגמאות מתאימות לערך, מלבד המקרה של שמעון הצדיק והכותיים. כל השאר, החל מהבחור שרכב על סוס בשבת וכלה בסקילת יעקב אחי ישו - כולם בתוך ההגדרה של ארבעת המיתות.

אני מסכים שאת דברי הרמב"ם על הרג הכופרים ופסיקת השו"ע אפשר להעביר לערך של מורידין ולא מעלין או משהו, אבל לפחות לתת לזה אינדיקציה כאן. Yaakovyo - שיחה 19:39, 20 באפריל 2020 (IDT)

לא נראה לי. ובוודאי לא המתות של דין רודף וכיוצא באלה שכל יחיד רשאי לבצעם כשחייו בסכנה. זה מבלבל יותר מאשר רלוונטי. כשייתכתב הערך על עונשין שלא מן הדין, בוודאי יהיו בו דוגמאות מסוימות (כולל מתקופות מאוחרות יותר, ומתעודות יותר). Ronam20 - שיחה 19:49, 20 באפריל 2020 (IDT)

אז בינתיים אני אוסיף את רשימת המקרים של ארבע מיתות בית דין. בלי מה שקשור לרודף (מה בעצם? לא הבאת אפילו דוגמה אחת) וחובת הרג המינים והאפיקורסים של הרמב"ם והשו"ע. Yaakovyo - שיחה 19:52, 20 באפריל 2020 (IDT)

רק אל תוסיף מיתות שלא מן הדין (כגון 80 המכשפות) וכגון כל המקרים מהתקופה שלאחר החורבן. וכן לא את מעלין ולא מורידין (הכופרים והמינים) שאין מקומו בערך הנוכחי. אולי יש 2 דוגמאות רלוונטיות בכל מה שכתבת. ותמתין גם לתגובת גנדלף שהתנגד לעריכתך. Ronam20 - שיחה 19:59, 20 באפריל 2020 (IDT)

80 המכשפות, גם אם זה לא מן הדין (מה שניתן לציין בערך) הן עדיין כלולות בארבע מיתות בית דין כי הן נסקלו קודם התליה כפי שמובא במשנה שם. יש עוד השגות לפני שאני עורך שוב? Yaakovyo - שיחה 20:01, 20 באפריל 2020 (IDT)

לדעתי עדיף לא לציין דוגמאות שלא מן הדין בערך הנוכחי (הן אינן מיתות בית דין גם אם בוצעו באופן דומה חלקית). לכל היותר לציין את הדוגמאות הקלסיות של מיתות בית דין. Ronam20 - שיחה 20:05, 20 באפריל 2020 (IDT)

אה, ושכחתי. האגדות על ישיבה על קבר בן סורר ומורה או חורבות עיר הנדחת. בוודאי אין להם מקום, כי אינם תיעוד היסטורי כמשמעו. Ronam20 - שיחה 20:10, 20 באפריל 2020 (IDT)

היי יעקב, אתייחס בקצרה לדוגמאות שהעמסת על הערך אחת לאחת. בדקתי את המקורות לפני איזה יומיים אז אני מתנצל אם לא אדייק היכן שהוא:

1. שמעון הצדיק - מאות שנים לפני החורבן
2. בימי יוונים - בתקופת החשמונאים
3. יהודה בן טבאי - כנ"ל
4. שמעון בן שטח - כנ"ל. ייתכן ששווה להזכיר בערך אבל בהקשר בו המעשה מוזכר בגמרא, כחריגה מהכלל לפיו אין לדון למיתה יותר מאדם אחד כל פעם.
5. בת הכהן - הגמרא דוחה את העדות על המעשה "אין מביאין ראיה מן הקטן".
6. אדם שיצא ליהרג - סיפור במשנה, לא כתוב ממתי.
7. מסית - כנ"ל בתוספתא.
8. ישו - אני לא יודע על איזו גרסה בגמרא אתה מדבר, אבל לפי המקורות הנוצריים הקרובים לתקופה ישו נהרג בידי הנציב הרומי ואם היהודים דנו אותו זה היה כמוסר (דין רודף שהוא עניין אלמנטרי ולא קשור לערך).
9. סטפנוס הקדוש - לא מדובר על משפט שנערך לו. אם היה לינצ' אין לו חשיבות כאן.
10. יעקב אחי ישו - במקורות הנוצריים כנ"ל. הסתמכת גם על "כ' 200" בקדמוניות היהודים. זו האסמכתא היחידה שאני מודה שאיני מכיר וגם לא הבנתי.
11. רב שילא - מפורש שנהרג כמוסר.
12. רב חמא - הגמרא אומרת שטעה "בזמן שאין כהן אין משפט".
13. רב כהנא - מוסר.
14. בן סורר ומורה - אגדי. באיזו תקופה?
15. עיר הנידחת - כנ"ל.
16. הרמב"ם - מספר על אנשים שהרגו אנשים שאין צורך לדונם. זו אינה מיתת בית דין, אבל לפרק היהדות בערך עונש מוות הוספתי את המקור לנושא מהגמרא. בברכה, גנדלף - 03:20, 21/04/20

תודה על הפירוט גנדלף. אני מתקשה להבין למה אתה צריך את התאריכים המדויקים, או למה מפריע שיש מקרים מהתקופה החשמונאית. לא מספיק שזה מאוזכר וזהו? אפשר לקרוא לזה 'איזכורים למוות בספרות חז"ל' בלי דגש על ההיסטוריות שלהם.

העד הזומם של יהודה בן טבאי לפי הירושלמי בחגיגה פרק ב הלכה ב - היה בנו של שמעון בן שטח, והוא ה'אדם שיצא ליהרג' למרות שהעדים חזרו בהם

בנוגע לישו, בסנהדרין סז א יש צינזור של הגמרא שטוענת שהוא נהרג בעוון 'מסית' ולא מוסר, וזה כנראה אותו מקרה של המסית בלוד.

ובנוגע לסקילת יעקב אחי ישו, תוכל למצוא את זה בקדמוניות ספר כ' אות ט בחלוקה של 'ספריא'. זה לא מקור נוצרי.

לסיכום, אני מציע שנוסיף את הרשימה כרשימת מקרים בספרות חז"ל, ואת המקור ההיסטורי של יוספוס נוסיף בנפרד. Yaakovyo - שיחה 09:35, 21 באפריל 2020 (IDT)

אין לי פנאי כרגע לעיין במקורות נוספים (ואם יש לך אותם בטקסט אשמח שתצטט). באופן כללי, בגרסה שהצגת בערך נכתב: "על פי התלמוד, בתקופת השלטון הרומאי ארבעים שנה לפני חורבן הבית השני, בטלו עונשי המוות בישראל. [...] אך עם זאת, קיימות שתי עדויות על הוצאה להורג, של סטפנוס הקדוש ויעקב אחי ישו, בתוך טווח הזמן הזה [...] כעשרה מקרים של מקרי גזר דין מוות בימי בית שני הוזכרו בספרות חז"ל, בברית החדשה ואצל יוסף בן מתתיהו. בנוסף, מקרים נוספים של המתה בידי בית דין הוזכרו גם לאחר חורבן הבית". לאחר מכן הרשימה. זה גורם לה להיראות כמו כתב פירכה לדברי התלמוד, אלא שכפי שהסברתי אף אחד מהמקרים אינו של המתה בידי בית דין לאחר שנת 30. גם אם הרשימה תוצג בהקשר אחר, המקרים האלו הוזכרו בהקשרים שונים ובמקורות מסוגים שונים. לדעתי אין צורך ברשימה בערך. אפשר לציין מקרים מובהקים של מיתות בית דין שיש להם חשיבות מיוחדת, אם ידועים כאלו מדברי חז"ל או יותר טוב ממקורות מהתקופה. בברכה, גנדלף - 12:39, 21/04/20

אני רוצה להבהיר בקשר לסטפנוס, במעשי השליחים ו כתוב במפורש שהביאו עדי שקר ובוצע משפט לפני הסנהדרין בראשות הכוהן.

בכל אופן, בפעם הבאה לפני שאתה מוחק עריכות מפורטות ומגובות מסוג כזה - כדאי שתוודא שאתה מבין מה כתוב. עשרת המקרים היו בפסקה חדשה לגמרי. הדקדקנות הזו לפעמים מוגזמת, ולא באה בפרופורציה לטעויות שנעשו בעריכות שבהחלט משפרות ומעשירות את ויקיפדיה. זה מבריח אנשים מלהשקיע.

אני מסכים על הטעויות שהצבעתם עליהם: 1. הקשר לציצית שחשבתי בעצמי למחוק. 2. הציטוט המלא מהשולחן ערוך ומהרמב"ם צריך לעבור ל'מורידין ולא מעלין', ועם זאת לדעתי צריך לפחות משפט הפניה אצלנו. 3. הניסוח גורם לאנשים שלא קוראים בעיון לחשוב שכל הרשימה היא כתב פירכה לדברי התלמוד, ולכן צריך לשנות את סדר הדברים. 4. יש להדגיש שלא כל המקרים הם אירועים היסטוריים דווקא, אלא נאספו מספרות חז"ל וייתכן שהם אגדיים. 5. צריך להדגיש בערך שרוב המקרים שחז"ל תיעדו היו בשל חריגותם ההלכתית, וייתכן שההוצאות להורג ה'רגילות' לא תועדו מהיעדר ערך מוסף. Yaakovyo - שיחה 15:08, 21 באפריל 2020 (IDT)

ראשית אני מתנצל אם נפגעת. עם זאת לפני שמשקיעים מאמץ רב בתוספות מהסוג הזה, כדאי לשקול בפלס האם יש להן חשיבות ואינן מחקר מקורי, ואולי גם להתייעץ. מצידי טרחתי לבדוק לגבי כל המקרים שהוספת. את מה שנכתב לגבי סטפנוס כנראה פיספסתי בגלל שהפנית למעשי השליחים ז' ושם כלל לא מוזכרים הסנהדרין והעדים, אלא רק נאום ארוך של סטפנוס שבסופו הנוכחים מתנפלים עליו וסוקלים אותו. את מה שיוספוס כתב על יעקב אחי ישו עכשיו קראתי כאן[1] וזה דוגמה ליישום מיתות בית דין בערך כמו שפרשת מאיר טוביאנסקי היא דוגמה ליישום עונש המוות בישראל. בעיני זה אמור להיות ערך הלכתי שיעסוק בעיקר בכללי מיתות בית דין ואמורים לציין בו רק מקרים שהייתה להם חשיבות הלכתית. הוצאות להורג לא הלכתיות שהייתה להם חשיבות היסטורית או תרבותית כמו למשל בתנ"ך או בברית החדשה אפשר לכתוב בפרק על היהדות בערך עונש מוות, שבעתיד אולי יהפוך לערך עצמאי. הסתם אנקדוטות מיותרות לטעמי. בברכה, גנדלף - 03:32, 24/04/20

ארבע מיתות בית דין

אני חושב שכדאי להסביר מהן המיתות הכתובות בתורה עצמה עם מקורות ולאחר מכן לציין שחז"ל בעצם דרשו את הכתוב ולא על דרך הפשט. Danlevin112233 - שיחה 22:37, 25 באפריל 2020 (IDT)

סיפורי מיתות בתנ"ך

מפורטים בערך סיפורי תנ"ך בהם ניתן לומר שקוימו במקרא בין היתר נאמר שם:

• בניצחון יהושע את חמשת המלכים שיצאו לנגדו למלחמה בקרב גבעון: "וַיַּכֵּם יְהוֹשֻׁעַ אַחֲרֵי כֵן וַיְמִיתֵם, וַיִּתְלֵם עַל חֲמִשָּׁה עֵצִים, וַיִּהְיוּ תְּלוּיִם עַל הָעֵצִים עַד הָעָרֶב:" (יהושע, י', כ"ו)

אני ממש לא משוכנע שסיפור זה שייך לפה, זה המתה בבחינת מלחמה, לא בבחינת ענישה, אם מכניסים את זה תכניסו את כל המלחמות במקרא. אני בספק כי בכל זאת יש כאן תלייה והורדה מהעץ --Matanwis - שיחה 13:03, 15 בינואר 2021 (IST)--Matanwis - שיחה 13:03, 15 בינואר 2021 (IST)

המתה בידי הסנהדרין במקורות חיצוניים ומקורות שונים

@שמש מרפא מדוע מחקת פעמיים את המקרים שהוזכרו במקורות חיצוניים להמתה בידי הסנהדרין? זה בהחלט מוסיף לערך מעט רקע על השימוש בארבע מיתות בית דין.

בנוסף מחקת פעמיים את הסיפור על זמרי ועכן שנהרגו בהוראות מפורשות של משה ויהושע. הרמב"ם לדוגמה כתב על בתי הדין שלהם. אבל נניח להגדרה של 'בית דין'. יש כאן מקרים שראויים לציון במסגרת ארבע מיתות בית דין. Yaakovyo - שיחה 01:38, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

משה ויהושע לא הרגו על פי בית דין. משה קרא ללויים שיהרגו בעובדי העגל ויהושע הרג על פי הגורל. גם סטפנוס נהרג על ידי פורעים (לפי הסיפור). בכלל, למה להכניס כאן רשימת מכולת של כל מי שאי פעם נהרגו? גם בעונש מוות בארצות הברית תכתוב זאת? שמש מרפא - שיחה 01:43, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

לפי הסיפור של סטפנוס, הוא הועמד למשפט בידי הסנהדרין והוצא בידיהם להורג. בעונש מוות בארצות הברית אין פרק שלם שמסביר כמה העונש נדיר וכמעט שלא התקיים; בערך הנוכחי יש הדגשה של הדעות שבתי הדין כמעט ולא הוציאו להורג, ורשימת המקרים חשובה כי היא קצת מאזנת את הרושם המתקבל.

שים לב שאין ערך 'עונש מוות ביהדות'. הערך הנוכחי לא חייב להיות מצומצם דווקא למוות בידי בית דין פורמלי. אלא אם כן אתה סבור שיש מקום לפתוח ערך נפרד שבו תינתן סקירה מלאה על עונש המוות, כולל הדינים המסתעפים כ'מורידין ואין מעלין' ודומיו. Yaakovyo - שיחה 02:11, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

לפי מה שהיה כתוב בערך "התנפלו עליו וסקלוהו". עונש מיתה נהג במשך מאות רבות של שנים, ועשרה מקרים בספרות חז"ל אינם הופכים אותו לנפוץ. אם יש לך מקור מחקרי או אחר שהעונש לא היה נדיר פשוט תכתוב זאת. לנסות להתווכח באמצעות אוסף דוגמאות הוא מחקר מקורי פר אקסלנס.
זה שאין ערך זה לא סיבה לדחוף לערך הנוכחי כל מה שלא שייך. הכותרת היא ארבע מיתות בית דין. כל מה שלא ארבע מיתות ולא בבית דין לא שייך לכאן. שמש מרפא - שיחה 03:03, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

בברית החדשה (מעשי השליחים פרק ז') נכתב שזה בוצע בידי הסנהדרין. אני מחזיר את המקורות החיצוניים (ואני לא מחזיר את שאר המחיקות שלך) כי הסרת אותם בלי סיבה מספיקה.

ולא כתבתי בשום מקום שהעונש היה נפוץ. יש עניין במניית המקרים דווקא בגלל ההגדרה של בית דין חובלנית ביהדות, בניגוד לשאר עונשי המוות.

לגבי זמרי ועכן, אני מקבל את דבריך. אנסה בעתיד ליצור ערך על עונש מוות ביהדות כדי לתת תמונה מקיפה יותר בערך אחד על העונש.

הערך בשפות האחרות הוא 'עונש מוות ביהדות', ובעברית הוא 'ארבע מיתות בית דין' כי זה המונח המקורי. Yaakovyo - שיחה 08:45, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

מסכים עם שמש מרפא, מתייג את בעלי הידע ביהדות מקצועי - שיחה 14:05, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

ואני דווקא מסכים עם יעקב. זה לא מחקר מקורי כי הוא לא מציג מסקנה מהמקורות הללו - הוא רק מציין אותם. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה 14:10, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

אני מסכים עם יעקב וביגל. יש מקום לציין את המקרים הללו. אם זה הרבה או מעט (יחסית למה?) זה נושא אחר (שכנראה מהווה מחקר מקורי), אבל עצם ציון המקרים והמקורות צריך להופיע בערך, לדעתי.--Nahum - שיחה 14:17, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

Biegel, Nahum איך זה קשור לארבע מיתות או לבית דין ? מקצועי - שיחה 14:18, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

זה קשור ליישומו של עונש המוות ביהדות, שבזה עוסק הערך.--Nahum - שיחה 14:28, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

הערך עוסק בארבע מיתות בין דין, אפשר להציע שינוי שם (ותוכן) לעונש המוות ביהדות. מקצועי - שיחה 14:31, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

מסכים עם מקצועי, כרגע אין מקום להוספות אלו, אם ישנו את שם הערך לעונש מוות ביהדות, יהיה אפשר להכניס את המידע. שמיה רבה • שיחה • כ' באב ה'תשפ"ג • 19:38, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

@מקצועי לפחות חלק מהמקורות מציינים שהייתה הוצאה להורג על ידי בית דין. באיזו מארבע מיתות השתמשו? לא יודע. לא בטוח עד כצה זה קריטי. אין צורך לכתוב ערך נפרד על עונד המוות וערך נפרד על ארבע המיתות, כי ארבע המיתות הן היישום של עונש המוות, ולא נושא אחר. כמו שלא נחלק את הערך על סקילה ל"השלכה מבית הסקילה" ו"רגימה באבנים", או את הערך "שריפה" ל"נתינת סודר הרכה בתוך הקשה" ו"הכנסת עופרת לוהטת לפה". וכן על זו הדרך. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה 14:44, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

Biegel בחלק מהדוגמאות השתמשו במיתה אחרת לגמרי מהארבע, ובחלק מהדוגמאות לא בבית דין, אז זה לא קשור לערך, נעשתה פה הסטה של הערך מנושא ארבע מיתות לנושא עונש מוות ביהדות. מקצועי - שיחה 18:41, 7 באוגוסט 2023 (IDT)

גם אני חושב ש@Yaakovyo צודק. ואסייג שרק אם אין עניין לכתוב ערך חדש לעונש מוות ביהדות כמו שהציעו פה רבים.

הפרטים הם פרטים שנכנסים בקלות לאנצליקופדיה, אמינים ומעניינים מספיק, כך שאין סיבה למחוק אותם. אם חושב @שמש מרפא כי הפרטים אינם נכנסים תחת הקטגוריה של שימוש במיתת בית דין, אולי כדי אכן לכתוב ערך כוללני יותר.

ולגופו של עניין, האם אנחנו נסתמך רק על ספרות חז"לית בכל מה שנוגע לפרטים על הערך הזה? וכן, איזו מיתות כן יופיעו כאן, מה הם הקריטריונים של ערך זה?

שר צב"י - שיחה 09:47, 7 באוגוסט 2023 (IDT)

שר צב"י ככל שמדובר על פרשנות ופרטי הדינים הנוגעים לארבע מיתות בית דין נסתמך על ספרות חז״ל או לפחות פרשנות אחרת מקובלת, בשביל לנסח קריטריונים ברורים צריך לחשוב יותר אבל ההרחבה לעונש מוות פה מעוותת כפי שהיטיב להסביר מי נהר.

פרטים שנכנסים בקלות לאנצליקופדיה אמינים ומעניינים מספיק יופיעו עונש מוות ביהדות ובו נסתמך על מגוון מקורות רחב יותר.

או פשוט להפוך את הערך הנוכחי לעונש מוות ולכתוב ערך נפרד על ארבע מיתות בית דין. מקצועי - שיחה 11:15, 7 באוגוסט 2023 (IDT)

@מקצועי אפשר להסתמך על חז"ל ולהביא את זווית הראייה שלהם, אך לעולם לא כאמת היסטורית. מה גם שבחז"ל עצמו יש מגמות שונות בין המדרשים וגם בתוך התלמוד עצמו

כך שלא כל מה שמקובל היום כדברי חז"ל זה בהחלט מה שקובע בעניין. בכל אופן אני חושב שאפשר גם להציע את הערך הזה לפיצול יעשה טוב לשתי הסוגיות שר צב"י - שיחה 11:27, 7 באוגוסט 2023 (IDT)

שר צב"י כשכתבתי הסתמכות על ספרות חזל זה באופן מצומצם כלפי פרשנות המושגים והכללים ההלכתיים, ברור שלמגמות והפרשנויות השונות בחזל יש מקום ואפילו פרשנות מאוחרת יותר, אבל היא צריכה להיות ברת סמכא. האם מקורות חוץ תורניים הינם אוטוריטה בפרטי הדינים של ארבע מיתות בית דין ?

בנושאים אחרים (למשל גיל העולם) שייך לומר ״זווית הראייה של חזל״ לעומת ״זווית הראיה של החוקרים״ מקצועי - שיחה 11:37, 7 באוגוסט 2023 (IDT)

@מקצועי לא הבנתי, מה ההבדל? הרי ברור שגם בפרשנות התורה יש לחז"ל פרשנות מאוד מיוחדת שהושפעה מדברים רבים, כמו גם המיקום הגיאוגרפי

הדוגמא הפופולרית ביותר ואולי גם המובהקת ביותר היא הפרשנות של חז"ל בפסוק "לא תבשל גדי בחלב אימו" שבוודאי אינו כוונת הכתוב לפי הכללים המקובלים להבנת טקסטים.

כך גם ההסברים של חז"ל תבנית:עבודה זרה על שמש בגבעון דום, אלו דוגמאות לפרשנות מסויימת מאוד של חז"ל

שר צב"י - שיחה 11:43, 7 באוגוסט 2023 (IDT)

התכוונתי בתבנית לתת מראה מקום לתלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף כ"ט, עמוד א' שר צב"י - שיחה 11:45, 7 באוגוסט 2023 (IDT)

ההבדל הוא שמדובר על דין הלכתי גם אם יש השגות על הפרשנות החז״לית או התורנית הרי שפרקטית היא הקובעת (ואפשר לציין בערך את ההשגות שישנן) הערך עוסק במושג הלכתי לפי הכותרת שלו, ולפרשנות חיצונית אין שום משמעות מעשית. כל הפסיקה מבוססת רק על מסורת והפרשנות התורנית המקובלת.

הדוגמאות שהבאת מחזקים את טענתי, בערך בשר וחלב צוין שהמשמעות המילולית שונה ואת ההסברים על כך. אבל לא מוזכר שיש מי שמתיר לאכול לפי הפרשנות המילולית. מקצועי - שיחה 12:31, 7 באוגוסט 2023 (IDT)

זה אכן דין הלכתי, ובאמת אין מקום להכניס דעות הלכתיות ממקורות חיצוניים (יש דבר כזה?). אבל בפסקה שמדברת על יישום הדין ההלכתי, זו כבר פסקה שנוגעת להופעת הדין ההלכתי בהיסטוריה ובספרות. הפסקה הזו איננה הלכתית כלל.

אני אצטרך לקבל את הדעה שזמרי ועכן לא נהרגו בידי בית דין, עד שנמצא מקור לכך שבתי הדין של משה ויהושע (שהרמב"ם ודומיו הזכירו) היו מעורבים בהוצאה לפועל של נבואות משה ויהושע לגביהם.

אני לא מקבל את הדעה שאי אפשר להזכיר יישומים של עונש המוות בידי הסנהדרין מפי מקורות חיצוניים. זה חלק רלוונטי בהחלט לערך. Yaakovyo - שיחה 14:10, 7 באוגוסט 2023 (IDT)

הפסקה אודות יישום הדין ההלכתי, קשורה גם לפרשנות ההלכתית, לא כל הוצאה להורג שייכת לארבע מיתות בית דין, מקורות שלא בקיאים בפרשנות עלולים לסווג עונשי מוות מסוימים כאילו הן שייכות לארבע מיתות אף שאינן כאלה. מי נהר נימק טוב ממני את הכשלים בערך.

אומר שוב, ערך על עונש מוות ביהדות יכול להיות מתאים יותר. מקצועי - שיחה 14:40, 7 באוגוסט 2023 (IDT)

Yaakovyo אני עכשיו רואה שכבר לפני 3 שנים העירו על זה אבל הערך המשיך להתנפח ברשימת הוצאות להורג שאינן קשורות כלל לנושא.

כל פסקת הדוגמאות זקוקה לשכתוב. מקצועי - שיחה 14:53, 7 באוגוסט 2023 (IDT)

תודה על התיוג. יש פה אכן פרק בעייתי ביותר (פרק במקרא) הן מבחינת פרקטיקת הצגת התוכן בו והן מצד התוכן עצמו. מבחינה זו צודקים מאד מקצועי, שמש מרפא וסיעתם. הצגת המקרים שבהם היו אירועים של המתה נעשתה בצורה לקויה המעידה על חוסר הבנת הנושאים הנ"ל ועל רבדי התוכן. אינני מדבר רק על הערבוב בין המתה שלא ע"פ דין, או המתה מדין מורד במלכות שאלו אינם נושאי הערך. אלא גם בכל הנוגע למקרים שבהם יש קשר מסוים בין האירוע לבין סוגיית מיתת בין דין. יש לשים לב להבדל בין תיאוריה לבין מעשה. ולהיזהר בנתינת משמעות למעשים שלא על בסיס מקורות. יתר על כן יש אף לשים לב לכך שגם אירועים שבהם דנים על ההיבט התיאורתי של מיתת בית דין בגלל ההקשר של תבנית המעשה העקרוני, והלמידה התיאורתית לגביו, שעדיין בין זה לבין לומר שבאותו אירוע המצויין במקרא שמדובר בהמתת בית דין אין זה בהכרח תואם. למעשה מרבית המקרים של המתה במקרא בימי משה לא היו ע"פ משה אלא ע"פ השם. שזה ליגה אחרת לגמריי של עונש המתה. (דרך אגב יש עניין המסור לחכמי הדורות בהתאם למצב הדור ומאפייניו לנהל את כל הפרקטיקה של בתי דין לדיני נפשות אם בכלל. ותקופת הנבואה בכלל ותקופת דור המדבר בפרט אלו הם מצבים אחרים לגמריי כשם שתקופת בית המקדש ותקופת הגלות אלו מצבים אחרים לגמריי.) טוב עשה משתמש:מקצועי ששם לב לכשל החמור הזה בערך וחובה אף להסיר בהקדם את המקרים שנותרו בו שאינם אלא הטעייה השטחה והוצאת האירועים הללו ממסגרתם הכוללת על משמעותיה. (אגב הרמב"ם במורה נבוכים מסביר מדוע אדון הנביאים (משה) הרג את המקושש שלא ע"פ דין תורה המקובל. כלומר הוא נצרך להסבר מיוחד מדוע שלא ע"פ ההלכה הרג משה את המקושש לא מפני שראוי לכך אלא מפני שהשעה הייתה צריכה לכך. לדוגמא ע"פ ההלכה כדי שאדם יהיה חייב במיתה בפני בית דין צריכים להתרות בפניו ושההתראה תכלול מה הוא חייב ואיזה סוג מיתה הוא חייב. וע"פ המקרא הם לא התרו בו כנדרש שהרי הם לא ידעו בכלל מה דינו שהרי כתוב "ויניחו אותו במשמר כי לא פורש מה יעשה לו" והרי כתוב בתורה מחלליה מות יומת ובכל זאת הם לא ידעו את דינו. משמע כמובע בספרי שלא ידעו איזה מיתה דינו ומכאן שגם אם עבר במזיד ובעדים הוא לא היה חייב ע"פ ההלכה במיתה כי התנאי של התראה לא התקיים בו במלואו. מי-נהר - שיחה 22:51, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

לשם ההגינות, הקרדיט מגיע לשמש מרפא, רק הדהדתי את הטענה לאחר שנחשפתי אליה.

מי-נהר נראה לי יהיה קשה לנכש את הערך הזה, אולי עדיף להפוך אותו לעונש מוות ביהדות וליצור ערך חדש נקודתי לארבע מיתות בית דין. מקצועי - שיחה 22:36, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

יש היגיון בדבריך. אך הערך פה איננו בשל להצגתו כערך ראשי גם לנושא עונש מוות ביהדות. כך שעבודה רבה בכל מקרה נדרשת. ומשכך כנראה שעדיף קודם לוודא שהערך פה על ארבע מיתות בין דין ייכתב כמו שצריך בלי לעשות בו סלט. מי-נהר - שיחה 23:09, 6 באוגוסט 2023 (IDT)

תודה למי נהר על הההסבר המפורט. מה שהסרתי אכן היה מינימלי. כל פסקת הדוגמאות צריכה שכתוב. אציין שפירוט דומה קיים גם בערך מורידין ולא מעלין וגם בערך מוסר (הלכה). שמש מרפא - שיחה 11:28, 7 באוגוסט 2023 (IDT)

מסכים עם יעקביו, שר צב״י וביגל שיש להזכיר בערך מיתות בית דין שתוארו במקורות חיצוניים, ומקווה שיעקביו ימצא בקרוב את המקור מרמב״ם עלע בתי הדין של משה ויהושוע. מסכים גם עםע האחרים שיש צורך בכתיבת ערך על הוצאה להורג לפי היהדות. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 18:36, 7 באוגוסט 2023 (IDT)

אשמח אם המצדדים גם יוכלו לנמק.

הנימוק העיקרי עד כה, הוא אסוציאציה ״ארבע מיתות בית דין״ זה עונש מוות, אז אוסף הדוגמאות של עונשי מוות מתאים לפה.

מול זה עלו טיעונים ברורים למה זה לא שייך וחורג מנושא הערך. מקצועי - שיחה 18:45, 7 באוגוסט 2023 (IDT)

אני מתנגד לכל הכנסת מקרה שאינו כולל

א. אחת מארבע מיתות בית דין כהלכתן.

ב. פסק הדין להריגה נקבע בבית דין של סמוכים.

כל מקרה אחר אמור להיות עניין לערכים אחרים. Yyy774 - שיחה 18:58, 7 באוגוסט 2023 (IDT)

לצערי ויקיפדיה נהייתה גרסה של ויקישיבה. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה 19:02, 7 באוגוסט 2023 (IDT)

האם בנושא משפטי תיכנס לערך כלשהו דעה משפטית על פי מקור שאינו בעל השכלה בתחום ? מקצועי - שיחה 23:53, 7 באוגוסט 2023 (IDT)

Biegel שכחתי לתייג מקצועי - שיחה 23:55, 7 באוגוסט 2023 (IDT)

יש לשים לב להבדל בין משפט הסנהדרין, משפט הנבואה (במקרה זה המינוח איננו משפט אלא הוראה), ומשפט המלכות. אלו פרקטיקות שונות שלכל אחת יש את המגבלות שלה. המקרה של משה ויהושע מורכב כי הם החזיקו בכל אחד מה"כובעים" הללו אך לא פעלו בכל מקרה בהתאם לאותו תפקיד/סמכות. בניגוד לדורות שאחריהם שבהן החלוקה הייתה מובחנת בבעלי תפקידים נבדלים. מי-נהר - שיחה 23:09, 7 באוגוסט 2023 (IDT)

מתייג גם את בעלי הידע במשפט עברי במחילה ממי שכבר תויג עם בעלי ידע ביהדות. מקצועי - שיחה 23:50, 7 באוגוסט 2023 (IDT)

תומך במסקנה המוסכמת שיש צורך בערך נפרד על עונש מוות ביהדות. בינתיים, כמדומני שרוב מוחלט של עונשי המוות המוכרים לנו מההיסטוריה היהודית - לא בוצעו כמיתת בית דין, ואין להם מקום בערך הנוכחי, בוודאי לא כ"דוגמאות". בברכה, משה כוכבי - שיחה 00:17, 8 באוגוסט 2023 (IDT)

@מקצועי אסביר לך היכן הטעות לדעתי ומה פשר העקיצה שלי. ארבע מיתות בית דין הן פרקטיקה, יישום של ענישת מוות. אין טעם להתמקד בהן ועוד יותר אין טעם לפצל לערך על הטכניקה בפני עצמו ולערך על עצם ההוצאה להורג בפני עצמו, כשם שאין טעם לפצל את הערך קידוש להרמת כוס היין טפח, התבוננות בנר השבת, ויכולו (למרבה הטמטום כבר יש ערך כזה), ברכת בורא פרי הגפן, ברכת מקדש השבת ושתיית היין מהקידוש. ולעניננו, אין הצדקה לערך שיעסוק רק בטכניקה איך הורגים, ואם כבר אז יש לעשות ערך על סקילה בפני עצמה ועל שריפה בפני עצמה ועל הרג בפני עצמו ועל חנק בפני עצמו. כל מה שמאחד אותם הוא, ובכן, שהן דרכים שבהם הסמכות הדתית ממיתה אנשים. (מכאן נבעה העקיצה שלי שעל כל תת נושא וחצי סעיף קטן יש כאן ערך כאילו היינן ויקישיבה). Biegel • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה 00:18, 8 באוגוסט 2023 (IDT)

@Biegel, אין קשר לטכניקה. ביהדות יש עונש ד' מיתות ויש המתות בהקשרים אחרים ולצרכים אחרים. יש במסגרת מלחמה, יש כהגנה עצמית, יש כמניעת סכנה מהציבור, ויש גם מורידין ולא מעלין. מה שאתה עושה זה היטפלות לטפל והנחת העיקר. המגמה שאתה מצביע עליה אכן קיימת לצערי, אך לה קשר לדיון זה. שמש מרפא - שיחה 00:23, 8 באוגוסט 2023 (IDT)

@שמש מרפא כל הדוגמאות שציינת אינן הוצאה להורג ולכן אינן שייכןת לנידון. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה 00:28, 8 באוגוסט 2023 (IDT)

מה לעשות שחלק מהן הוכנסו לערך. שמש מרפא - שיחה 00:29, 8 באוגוסט 2023 (IDT)

Biegel תודה. מעריך את ההבהרה שלך.

אוקי יש מידת צדק בטענתך. אך אם כן צריך ערך אחד כללי על עונש מוות ביהדות שבו תהיה בין היתר פסקה אודות ארבע מיתות בית דין (אינני מביע עמדה נחרצת הם יש מקום לערך נפרד לזה) המצב הנוכחי הוא דין קונקרטי שהוסט ונסחף למחוזות אחרים. מקצועי - שיחה 00:32, 8 באוגוסט 2023 (IDT)

שמש מרפא Biegel סבור שצריך לרכז את כל מה שקשור לענישה בלי קשר לטכניקה, הדוגמאות הנוספות שנתת הינן מנותקות מעונש. מקצועי - שיחה 00:33, 8 באוגוסט 2023 (IDT)

@מקצועי אכן כך אני סובר. לילה טוב. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה 00:34, 8 באוגוסט 2023 (IDT)

אז התערבבו כאן שני דיונים. הדיון המקורי עסק בשורת הדוגמאות, מכל הסוגים והמינים.
אכן עדיף ששם הערך יהיה המתה ביהדות. שמש מרפא - שיחה 01:32, 8 באוגוסט 2023 (IDT)

שמש מרפא האם אתה בעד לאחד המתה מחמת ענישה יחד עם המתה מסיבות אחרות ?

אגב השם מעורפל, בעוד שהוא יעסוק במקרים בהם היה היתר/הוראה להמית השם לא מבהיר זאת. מקצועי - שיחה 01:38, 8 באוגוסט 2023 (IDT)

אנסה לסכם את הדיון כי הוא קצת התפזר:

א. בנוגע להמתות בהוראה נבואית (אנ'), בהוראת שעה (יהדות), מתוקף מורד במלכות או ההיתרים להרוג ללא בית דין, נראה שיש הסכמה כללית שהן מתאימות יותר לערך "עונש מוות ביהדות", "דיני נפשות" או "המתה ביהדות" (ההבדלים בשם הערך יכתיבו את קטגוריות ההמתה). אשמח לשמוע דעות לגבי השמות לערך. בינתיים כהתחלה יצרתי את טיוטה:עונש מוות ביהדות, כניסיון ראשוני.

ב. בנוגע למקרי המתות ממקורות חיצוניים, מדובר בשלושה: הסיפור על העדים הזוממים במעשה שושנה בסופו, הסיפור על יעקב אחי ישו אצל יוסף בן מתיתיהו בקדמוניות היהודים כ, ט, והסיפור על סטפנוס הקדוש במעשי השליחים ו-ז. לא הצלחתי להבין מהדיון את דעות המגיבים. נראה לי פשוט שאפשר להשאיר את זה, אלא אם גם כאן יש רצון להעביר את הדוגמאות דווקא לערך החדש.

Biegel Nahum איתמראשפר שר צב"י שמש מרפא מקצועי מי-נהר שמיה רבה Yyy774 משה כוכבי Yaakovyo - שיחה 07:27, 8 באוגוסט 2023 (IDT)

@Yaakovyo,

1. מעשה שושנה לא מדבר על דין עד זומם שעדים העידו שמשקר אלא על סתירה פנימית - לכן לא שייך לערך זה.
2. יעקב בן יוסף לא נשפט בבית דין ולכן אינו שייך לפה.
3. לגבי סטפנוס, לפי הערך אני לא מוצא על איזו עבירה עבר שמצדיקה מיתת בית דין על פי הדין. לכן אני מסתפק.

ובאופן כללי מרגע שגלתה הסנהדרין לחנות, וביתר שאת מרגע שלא נותרו סמוכים בישראל אין מקרה של מוות באחת מארבע מיתות בית דין. Yyy774 - שיחה 08:17, 8 באוגוסט 2023 (IDT)

1. במעשה שושנה נכתב במפורש: "ויעשו להם כמשפט תורת משה "ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו"".
2. גם אצל יעקב אחי ישו נכתב במפורש שהדבר נעשה בפני הסנהדרין. עיין בקדמוניות היהודים שם.
3. מסית ומדיח לפי ההלכה אינו זוקק אפילו התראה, ומיתתו בסקילה.

אני מבקש שרק מי שמכיר את המקורות שייתן את דעתו. המינימום זה להיכנס לקישורים שהוספתי כאן בתגובות.

Yaakovyo - שיחה 08:23, 8 באוגוסט 2023 (IDT)

@Yaakovyo אני לא רואה סיבה לא להשאיר את סיפורי ההמתות במקורות חיצונים על ידי בית דין בגוף הערך

בכל אופן תודה על ההשקעה

שר צב"י - שיחה 09:25, 8 באוגוסט 2023 (IDT)

תודה ל-Yaakovyo על המיקוד של הדיון. ברם אני מסכים עם קודמיי בגין אי התאמת המקורות החיצוניים לערך זה. יש פערים גדולים מאד בין מה שנראה מסיפור לבין הקביעה שהם במסגרת המתה תחת הפרקטיקה של 4 מיתות בין דין. לדוגמא זה שנאמר ויעשו להם כמשפט תורת משה... באותה מידה יכול להיות כתוב במקרה מקביל, על הוצאת עין ויעשו להם כמשפט תורת משה שנאמר עין תחת עין. האם יכולנו להסתמך על ההיגד הנ"ל כדי להביא דוגמא כזו ? לא כי ע"פ ההלכה לא מוציאים עין תחת עין. ותחת הקטגוריה של תורת משה ישנם הרבה מאד דברים. לכן מבחינה מתודית אנו לא יכולים לקרוא במקור הנ"ל ולקבוע על דעת עצמנו שיש הלימה מובהקת בין המעשה לבין הנידון. וכל שכן בכדי להציג זאת כדוגמא לנושא הנידון בעוד הדוגמא יכולה להיות בדיוק היוצא מן הכלל שאיננו מעיד עליו ואף איננו נובע ממנו בהכרח גם אם נראה ככזה. מי-נהר - שיחה 21:38, 8 באוגוסט 2023 (IDT)

Yaakovyo דעתי שאין להכניס דוגמאות בערך הנוכחי אלא אם ברור בוודאות שהמקרה נופל תחת ההגדרה, כל שאר המקרים יופיעו בערך החדש.

אנסה להמשיל ברוח התקופה, נניח ערכים על עילות שונות של פסילת חוק, בכל אחת יש פסקת ביקורת על האקטיביזם ונכניס בה דוגמאות של אקטיביזם של עילות אחרות. מקצועי - שיחה 02:03, 10 באוגוסט 2023 (IDT)

יצרתי כעת את הערך עונש מוות ביהדות. מוזמנים לשפר ולהרחיב אותו Yaakovyo - שיחה 14:51, 16 באוגוסט 2023 (IDT)