שיחה:ברוך מרדכי אזרחי

תגובה אחרונה: לפני 27 ימים מאת 77.127.113.197 בנושא שלמות חוסרים במידע

חשיבות עריכה

הרב אזרחי הוא מבולטי המחנכים בציבור הליטאי-חרדי, וחיבר סדרה של ספרים בחינוך. הללשיחה תיבת נאצות 22:11, 5 באפריל 2007 (IDT)תגובה

היא הוא כל-כך בולט, כדאי שזה יצויין בערך ואתה מוזמן להרחיב על כך. בנתיים הערך לא מצדיק את קיומו. שניים וחצי משפטים שבהחלט לא מסבירים מדוע הוא ראוי לערך. דובב 22:23, 5 באפריל 2007 (IDT).תגובה
מה לא ברור ב"סדרת הספרים הפופולרית"? הללשיחה תיבת נאצות 22:42, 5 באפריל 2007 (IDT)תגובה
ציינת כי הוא "מבולטי המחנכים בציבור הליטאי-חרדי". אם אתה מאמין שהוא כל-כך בולט וכל-כך משמעותי בציבור כה רחב, אז אני בטוח שתצליח למצוא יותר משניים וחצי משפטים לכתוב עליו. כרגע הערך בוודאי שלא מספק כל מידע על חשיבותו מלבד העובדה שכתב כמה ספרים. דובב 11:31, 6 באפריל 2007 (IDT).תגובה
גם אם לא היה בולט, כתיבת סדרת ספרים מספיקה בהחלט. וזה שאני לא יודע הרבה על זובין מהטה או על עירית לינור, לא אומר שהם לא זכאים לערך. הללשיחה תיבת נאצות 11:58, 6 באפריל 2007 (IDT)תגובה
כן, אבל בגלל שמדובר בשני אישים שחשיבותם לא מוטלת בספק, אין כל בעייה לדלות מעשרות מקורות מידע רב ולהוסיף אותו לערך. גם מבלי להתאמץ אפשר למצוא בוודאי יותר משניים וחצי משפטים על כל אחד מהם. בכל מקרה, כרגע לא ברורה לי חשיבותו - האם בגלל שהוא בולט או האם בגלל שהוא כתב ספרים (או בגלל שניהם). אם הוא כל-כך בולט בגלל הספרים שהוא כתב, אני בטוח שאפשר לכתוב על זה יותר מהמשפט - "הוא כתב סדרת ספרים" ואם בגלל שהוא בולט צריך להסביר למה הוא בולט. כרגע הערך לא מצליח להחזיק את עצמו. דובב 12:01, 6 באפריל 2007 (IDT).תגובה
ההבדל בין החברה החילונית לחרדית, היא שהחרדים לא נמצאים באינטרנט ובעיתונות הכללית, ואידך זיל גמור. הללשיחה תיבת נאצות 12:08, 6 באפריל 2007 (IDT)תגובה
איפה אתה רואה שציינתי את האינטרנט כמקור יחיד? אם הוא מהאישים הבולטים ביותר בציבור הליטאי-חרדי כפי שציינת, אני בטוח שלא בעיה למצוא עליו מידע שחורג משתיים וחצי שורות גם ממקורות אחרים או אפילו מאנשים שונים. קשה לי להאמין שאי אפשר למצוא יותר משתיים וחצי שורות על אחד מהאנשים שלהגדרתך הוא מהיותר בולטים בציבור של מאות אלפי איש, או במינימום יותר מידע על הספרות הכה חשובה שכתב. דובב 12:13, 6 באפריל 2007 (IDT).תגובה
אני מציע לך לא ליפול על הראש. גם אם לא היה בין הרבנים הבולטים בציבור הליטאי (אינטרנט!), הוא חיבר יותר ספרים מאיזה וליד באדיר או יוסי בניון. החילונוצנטריות כאן מדהימה אותי. אני יכול להבין מאיפה הגיעה תנועת ה"מחיקה" - אנשים התחילו לכתוב רבנים על הר"מים שלהם, בסדר. אבל זה לא צריך ליהפך למגיפת מחיקה. זה מזכיר לי שכשהרב שלמה זלמן אויערבך נפטר, נדהמו העיתונאים החילונים לראות 300,000 איש בהלוויה של אדם שהם לא ידעו עליו שומכלום. כאן אני מפסיק את הדיון, ומאחל לך בהצלחה בהצבעת המחיקה. הללשיחה תיבת נאצות 12:21, 6 באפריל 2007 (IDT)תגובה
אתה מצחיק אותי הלל. במקום לענות, אתה תוקף. אין לי כל רצון לבזבז את זמני בהצבעות מחיקה על רבנים, במיוחד כאשר סיכויי המחיקה (גם אם זה מישהו שהתמנה לרב שלשום ולא עשה דבר בחייו) הם כמעט אפסיים וחבל לי על הזמן שלי, כי בניגוד להצבעות על כדורגלנים בהם אנשים מפעילים שיקול דעת וגם אוהבי כדורגל (כמוני למשל) יצביעו "מחיקה" לעיתים קרובות (ראה את ההצבעות המתקיימות כעת), בערכי רבנים נראה לעיתים רחוקות יחסית אדם דתי/חרדי מצביע "למחוק" וההצבעה היא כמעט אוטומטית, גם אם לא ניתן להצביע על חשיבותו (וצר לי על ההכללה - לא כולם כך, אך לפי הצבעות רבות - רבים פועלים כך).
הסיבה העיקרית ששמתי תבנית "חשיבות" היא כי נמאס לי שכל יום צץ ערך על רב אחר (יש כאן עשרות או מאות כאלה) ש-99% מהם נחשבים ל"בולטים בחברה החרדית/דתית-לאומית", "השפיעו על עשרות אלפי איש", "פורצי דרך" (מחק את המיותר). צר לי, אבל אני כבר התחלתי לפקפק בעובדה שאוטומטית כל רב ישיבה או רב אחר הוא "פורץ דרך היסטורי" ברמה אנציקלופדית - זאת בדיוק הסיבה למה אני מתעקש על כך ומפקפק בעובדה שאדם שלא מצליחים לכתוב עליו יותר משניים וחצי משפטים הוא "מהבולטים בחברה הליטאית-חרדית". אם הוא כתב סדרת ספרים כה מוכרת ופורצת דרך אני בטוח שאפשר לכתוב על זה יותר מחצי משפט. אם הוא בולט בחברה של מאות אלפי איש אני בטוח שיש מה לספר על כך. זה נורא נחמד להשתמש בסיסמאות גדולות, אבל האמת היא שאני התעייפתי מכך. בגלל שהסיכוי למחיקה בהצבעה על ערך רב הוא נמוך מאד, אני מעדיף להשתמש בדף השיחה כבמה להבין מדוע אותו אדם הוא חשוב. ייתכן שאכן מדובר באחד מהרבנים היותר חשובים בישראל כיום - אין לי מושג - ובגלל זה אני מברר. קשה לי להאמין שאדם שהוא כל-כך כה בולט וכתב סדרת ספרים כל-כך משמעותית אפשר לסכם בשניים וחצי משפטים. אם תוכל להרחיב את הערך - מה טוב. אם לא - הוא יצטרף כנראה לעשרות הרבנים "פורצי הדרך" האחרים.
ושים לב עוד דבר - ראה את תגובתו של חנן - במקום לכתוב ולהסביר מה כל-כך חשוב ברב הזה - הוא תוקף את הכדורגלנים והתל-אביביים - אני לא יודע אם זה בגלל שהוא נואש, הוא שבאמת אין לו מה להגיד על הרב הזה, אבל זו עוד הוכחה לבעייתיות הזאת. במקום להצדיק קיומו של ערך אחר, מנסים לתקוף קיומם של ערכים אחרים (כאילו שזה מלחמה בין הרבנים לבין התל-אביבייפ - למרות שלפי התגובה שלך לעיל המזלזלת כל-כך כלפי כל מי שהוא חס וחלילה "חילוני" אני יכול להבין אותו). בברכה, דובב 12:30, 6 באפריל 2007 (IDT).תגובה

אם תתחיל פה מגיפה של מחיקת ערכי רבנים "זוטרים" (לדעת אנשים שלא מכירים אותם), אני מציע להתחיל גם במתקפת מחיקת שחקני כדורגל, דוגמגישים ושאר תל אביבים זוטרים. --Hmbr-חנן שיחה 22:15, 5 באפריל 2007 (IDT)תגובה

מה הקשר? אתה מוזמן לשים תבנית חשיבות על כל ערך שאתה חושב שלא ראוי, בלי קשר לערכים הללו. וכן, לא כל מנהל בית ספר או רב ישיבה זכאי לערך (למעשה רובם לא זכאיים לערך) בדיוק כמו שלא כל כדורגלן זכאי לערך. כמו כן, חבל שאתה מסתכל על זה מנק' מבט כל-כך צרה של "רבנים" נגד "תל-אביביים" וזה בהחלט לא ראוי אפילו להתחייסות. דובב 22:22, 5 באפריל 2007 (IDT).תגובה

אני לא שם אותם אחד מול השני. אבל שמתי לב שנוצרה לאחרונה העלאה סיטונית של ערכי רבנים למחיקה- אשר אינה מתבססת על עובדות אלא על חשיבה רווחת ש"יש יותר מדי ערכי רבנים בויקיפדיה". אם זו הגישה, אני חושב שכדאי לעשות ניקוי אורוות כולל. כי למרות שאני מסכים איתך שהערך אינו מספק, אם רב שהינו (על פי הכתוב) מבולטי המחנכים בציבור הליטאי-חרדי, שכתב סדרת ספרים פופולרית, או רב שייסד את אחת המדרשות הבולטות בארץ- אינם זכאים לערך- מה יגידו אזובי הקיר? Hmbr-חנן שיחה 22:54, 5 באפריל 2007 (IDT)תגובה

אני לא יודע אם זה מצדיק ערך, אבל אני יודע עליו קצת יותר פרטים.

הוא אדם מוכר כדמות כריזמטית, וידוע בשל נאומיו, וכן שיש לו מעריצים בקרב תלמידי הישיבה שלו ותלמידים מהעבר. מלבד על החוג המצומצם של תלמידיו, אי אפשר לדבר עליו כדמות משפיעה. הספרים שלו מפורסמים במיוחד בגלל העיצוב השונה שלהם. הוא מנסה להכניס את הפאתוס של ההרצאה לתוך הספר על ידי כתיבת כמה מילים סימן קריאה או שלוש נקודות ורווח שתי שורות. כך כל הספר מכיל יותר רווחים מטקסט, וזה משעשע אנשים ומגדיל את הפופולריות של הספרים. הוא כתב גם ספרים 'רגילים' של חידושים על התלמוד, אך בציבור הרחב לא ידוע על הספר הרבה מעבר לקיומו.

הוא אדם מוכר בקרב ציבור מסוים (חרדי ליטאי ישיבתי), אך אני לא יודע אם מקובל להכניס ערכים כאלו. שמעיה 12:29, 19 באפריל 2007 (IDT)תגובה


ערכתי קצת שלא יראה פירסומי. האוהב 21:28, 19 ביולי 2007 (IDT)תגובה


אגב, מחצית מהדברים הכתובים פשוט אינם נכונים. הוא כתב שלרב בן ובת. לרב יש שלושה חתנים לפחות. לא ברור האינטרס, כנראה מחלוקת פנים ישיבתית על תפקידם של החתנים האחרים האוהב 21:33, 19 ביולי 2007 (IDT)תגובה

פמפלט עריכה

זה בדיוק מה שקורה כשבחורי ישיבה כותבים ערכים על הישיבות שלהם במקום בפורטל:הלכה.

  1. הסבא מסלובודקה היה מגדולי הקפדנים, כך שלכתוב: "אין למתוח ביקורת שלילית על תלמיד שאינו פועל כנדרש, אלא להסביר לו את הפוטנציאל הטמון בו תוך נתינת כלים למימושו" מעורר בי גיחוך.
  2. כן, זה מה שמוכרים לחבר'ה בעטרת, שהרבי שלהם הוא היחיד בדורנו שממשיך את מסורת סלובודקה. אני לא יודע מאיפה להתחיל, אבל רק לצורך הפתיחה: גינוני חשיבות לבד הם לא מסורת סלובודקה.
  3. "הישיבה המודרנית ביותר" - ניסוח עילג של בחורי ישיבות. במה הישיבה מודרנית בדיוק? בשירותים שם יש שטיפה אוטומטית? האוכל מתבשל ללא מגע יד אדם?
  4. וגם במונחי ציבור הישיבע בוחערס החרדי, מי אמר שזו הישיבה הכי מודרנית? מה עם סילבר, לדוגמה? גוונא שיחה ביבליוגרפיה של מקורות יהודיים 15:02, 9 ביולי 2010 (IDT)תגובה
א) עד כמה שזכור לי מהרב דב כ"ץ ועוד, הסבא מסלבודקה התרכך עם השנים, ובמיוחד לאחר שהגיע לארץ. ב) אתה טוען שהרב אזרחי לא ממשיך את המסורת או שאינו היחיד? ג) גם אני שמעתי שעטרת נחשבת המודרנית ביותר. לא מבחינה טכנולוגית אלא מצד הפתיחות. אולי צריך לשנות את המונח. לבושתי אני לא יודע מה זה סילבר, אבל כמובן יש להשוות לישיבות מהשורה הראשונה, לא עם שערי יושר נניח. נרו יאירשיחה • כ"ז בתמוז ה'תש"ע • 19:14, 9 ביולי 2010 (IDT)תגובה
לאחר שהגיע לארץ זה כבר ערוב ימיו. כולם מתרככים בזקנותם. זה שהוא לא היחיד זה ודאי, השאלה האם בכלל הוא ממשיך את המסורת הזאת דורשת מקור רציני שכמובן אין.
נכון, בז'רגון הישיבתי עטרעס נחשבת לישיבה מודרנית. אך מה זה "מודרנית"? לא מדובר על ישיבה משוכללת; ישיבה מודרנית היא ישיבה בה התלמידים עושים דברים שלעיתים לא מקובלים בישיבות אחרות כמו החזקת פלאפון, הליכה בחליפות ועניבות מצועצעות משל היו סוחרים בוול סטריט וכדו'. אני מציע להעיף את הביטוי האווילי הזה, שרק מבלבל ולא משקף כלום, ולמצוא מישהו שינסח את הדברים בצורה אנציקלופדית. זה עלבון.
סילבר היא ישיבה מעולה, ממש לא לפרחחים כמו שערי ישר, שזה שעומד בראשה היה בעצמו הר"מ המוביל בעטרעס עד שהחליט לפתוח ישיבה משל עצמו.
נרו, לא בשבילי ולא בשביל כבוד בית אבא: צריך למחוק את הפסקה הזאת בשביל הקורא הפוטנציאלי שלנו ובשביל כבוד הישיבה. גוונא שיחה ביבליוגרפיה של מקורות יהודיים 22:59, 9 ביולי 2010 (IDT)תגובה
גוונא ידידי, לא רק בסוף ימיו. שיטת "גדלות האדם" של הסבא היא מן המפורסמות, ואני מפנה אותך לכרך ג' של "תנועת המוסר". איני יודע אם הרב אזרחי הוא היחיד, מן הסתם לא. אתה עצמך מודה שעטרת נחשבת מודרנית, ואף פירטת, אז השאלה היחידה היא איך להגדיר זאת נכון בערך. כמובן לא חשדתי שיש לך אינטרס. אני מתקן כמה עניינים בערך לאור דבריך. נרו יאירשיחה • כ"ט בתמוז ה'תש"ע • 09:37, 11 ביולי 2010 (IDT)תגובה
אני מוכרח לומר לך שבעטרעס יש קצת פולחן אישיות כלפי הרב אזרחי, כך שהם מפיצים את שמו כממשיך האמיתי והיחידי של שיטת סלובודקה. הדבר הזה חסר שחר, ואני לא מכיר אף מקור מוסמך שטוען זאת.
אין לי בעיה עם שיטת הסבא מסלובודקה, יש לי בעיה עם הקביעה שהיא מיושמת בעטרעס. גוונא שיחה ביבליוגרפיה של מקורות יהודיים 11:27, 11 ביולי 2010 (IDT)תגובה
כרגע (אולי גם קודם?) לא כתוב שהוא היחיד אלא מהיחידים. כמה ראשי ישיבות שאתה מכיר מדברים הרבה על יישום רעיון גדלות האדם? אתה טוען שהוא כלל לא מיישם את זה וכל העניין הוא פיקציה? נרו יאירשיחה • כ"ט בתמוז ה'תש"ע • 12:34, 11 ביולי 2010 (IDT)תגובה
הרב וילנסקי מסילבר, הרב יצחק הקר, ורבני ישיבת חברון (טוקר, פרבשטיין ואולי גם שני הכהנים). אלה אני מכיר, וכנראה יש עוד.
אני טוען שאין לנו שום מור לכך שהוא מיישם את הגישה הזו, והמקור הקיים לא מהימן. ולמה לא מהימן? כי אלו תלמידיו. אמרת שאתה לא מכיר את עטערעס, אבל הולך שם פולחן אישיות רציני סביב ר' ברוך מרדכי (ולא שאין על מה, הוא מאוד כריזמטי), ומכיוון שהוא חתנו של ר' מאיר חדש, מסתדר לטעון שהוא גם ממשיך את גישתם של מנהיגי סלובודקה המיתולוגית. גוונא שיחה ביבליוגרפיה של מקורות יהודיים 12:42, 11 ביולי 2010 (IDT)תגובה
טוב, לפי עריכותיך אני רואה שהוויכוח הוא עובדתי. מאחר ולדעתי אני יודע את העובדות אין לי כל כך מה להמשיך. גוונא שיחה ביבליוגרפיה של מקורות יהודיים 14:17, 11 ביולי 2010 (IDT)תגובה
גוונא, אל תתייאש כל כך מהר. אמרתי שאני לא מכיר את סילבר. אני לא חושב שתלמידיו יכתבו שהוא מיישם את זה בלי שום בסיס. אתה אומר שראשי ישיבות רבים מיישמים - והוא לא? אני מציע לשמוע חוות דעת של משתמשים נוספים בעלי ידע בתחום. נרו יאירשיחה • כ"ט בתמוז ה'תש"ע • 14:18, 11 ביולי 2010 (IDT)תגובה
אז לא הבנתי, אם אתה לא טוען ההיפך ממני כי אינך יודע, מה גורם להחזקה בגירסה היציבה? גוונא שיחה ביבליוגרפיה של מקורות יהודיים 14:20, 11 ביולי 2010 (IDT)תגובה
השאלה צריכה להיות הפוכה. היו מי שטענו (תלמידיו, לפי דבריך) שכך היא שיטתו. כמדומני ששמעתי על זה בעבר, אבל זה לא משנה. אתה טוען לכאורה שתי טענות הפוכות: מחד - ראשי ישיבות אחרים מחנכים כך, ומאידך - הוא לא מחנך כך? קודם לכן טענת שזו בכלל לא שיטת הסבא מסלבודקה. אז מה בעצם אתה אומר? נרו יאירשיחה • כ"ט בתמוז ה'תש"ע • 14:23, 11 ביולי 2010 (IDT)תגובה
לפני שאשטח שוב את טענותי, כדי לבדוק את היעילות שבכך עלי לשאול האם אתה משחזר כי אתה מציג עמדה נגדית? ואם לא אז בגלל מה? גוונא שיחה ביבליוגרפיה של מקורות יהודיים 14:25, 11 ביולי 2010 (IDT)תגובה
הסברתי בתגובה הקודמת את עמדתי, אם משהו לא ברור בה תשאל. עכשיו אני שואל בדיוק אותה שאלה: בהנחה שמטרתך אינה למחוק את הפסקה בכל טענה שהיא ויהי מה, מה בעצם אתה אומר? נרו יאירשיחה • כ"ט בתמוז ה'תש"ע • 14:48, 11 ביולי 2010 (IDT)תגובה

מספר התלמידים עריכה

כדי לא לשחק בגוזמאות ולחטוא בשקרים - מן הראוי להשמיט את מספר תלמידי הישיבה כיום. גרש - שיחה 10:06, 11 ביולי 2010 (IDT)תגובה

ידוע לך שהמספר אינו נכון? אם הטענה היא רק מצד הספק - היינו צריכים להוריד את המספרים מכל הישיבות, וזה לא המצב. 400 אינו מספר גדול בישיבה ליטאית מוכרת. נרו יאירשיחה • כ"ט בתמוז ה'תש"ע • 14:21, 11 ביולי 2010 (IDT)תגובה
אני מדבר מידיעה. משום כבוד התורה וכבוד הישיבה מוטב להימנע מלהיכנס למספרים מדויקים. גרש - שיחה 21:54, 11 ביולי 2010 (IDT)תגובה
זו הבעיה. כשכותבים אנציקלופדיה בשביל כבוד של כל מיני. גוונא שיחה ביבליוגרפיה של מקורות יהודיים 01:00, 12 ביולי 2010 (IDT)תגובה
בן דודי יה"ו מכלה את מרבית זמנו בעטרעס, הוא טוען שבמקרה הרע אפשר אולי להוריד אפס מה-400. או במילים אחרות, ניראה לי שגרש רומז שמי שמחפש את כבוד התורה, צריך ללכת למיר למשל Guy.al - שיחה 00:23, 5 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה

מה זה "ראש מוסדות"? עריכה

הבן בן ציון הוא מעל אביו? נשיא המוסדות, מעין הרב שטיינמן בכמה ישיבות? או שמא זו דרך (מעט מבלבלת) לקרוא למנהל האדמיניסטרטיבי בשם מכובד? נרו יאירשיחה • כ"א באב ה'תשע"ה • 11:37, 6 באוגוסט 2015 (IDT)תגובה

ראה בערך תארים רבניים. בתודה, דג ירוקשיחה • כ"א באב ה'תשע"ה 12:27, 6 באוגוסט 2015 (IDT)תגובה
למדתי שם שזה תואר כבוד חרדי למנהל מוסדות. הקוראים אצלנו לא מכירים את השפה המכובסת הזו, ולכן מן הראוי להסתפק בתיאור העובדתי של תפקידו. נרו יאירשיחה • כ"א באב ה'תשע"ה • 12:35, 6 באוגוסט 2015 (IDT)תגובה
התואר הרשמי של "הגרב"צ" אזרחי הוא רו"מ הישיבה. אם תרצה, תוכל להוסיף הסבר... בתודה, דג ירוקשיחה • כ"א באב ה'תשע"ה 14:09, 6 באוגוסט 2015 (IDT)תגובה
זה לא תואר אבירות או משהו, וגם לא איזה תואר יהודי עתיק. מיותר להזכיר את זה. להשכלה כללית, כמה מנהלי מוסדות נוספים מכונים כך? נרו יאירשיחה • כ"א באב ה'תשע"ה • 14:14, 6 באוגוסט 2015 (IDT)תגובה
הרב אליהו בקשי דורון, הרב שלום ארוש, הרב שמעון כהן, הרב יעקב משה הלל, הרב משה בן-טוב, הרב יאשיהו פינטו, הרב יעקב חנניה ברנשטיין, הרב יעקב צענרויט הרב שמעון נוביק, הרב אברהם יעקב סלומון, הרב אלימלך שוורץ, הרבנים אהרון ויצחק שרגא קוטלר, הרב מנחם שלמה בקרמן, הרב חיים מאיר הורוביץ, הרב אבנר עמר, הרב יוסף גרשון הורוביץ, הרב יורם יפת, הרב בן ציון אזרחי ועוד... מצטער על הרשימה הארוכה; סנן לפי הצורך. בתודה, דג ירוקשיחה • כ"א באב ה'תשע"ה 15:43, 6 באוגוסט 2015 (IDT)תגובה
עניתי בשיחה:תארים רבניים. נרו יאירשיחה • כ"ב באב ה'תשע"ה • 11:50, 7 באוגוסט 2015 (IDT)תגובה
שמתי לב, מה שכתבת שם נכון מאוד אבל לשם. כאן באתי להוכיח כי התואר רו"מ קיים, והוא נמצא בשימוש בציבור הדתי-חרדי, בין בצורת ראשי תיבות ובין בצורתו המלאה ראש מוסדות, בין לנשיאי מוסדות ובין למנהלי מוסדות. כל שם הבאתי עם קישור; אני מניח לעצמי שאתה מכיר בעיקר את השמות הראשונים, שם בעיקר מופיע התואר בצורתו המלאה, כנראה שלא שמת לב לכך. את שאר השמות לא ביקשתי ממך להכיר... בתודה, דג ירוקשיחה • כ"ב באב ה'תשע"ה 12:46, 7 באוגוסט 2015 (IDT)תגובה
לא אמרתי שאין תואר כזה. יש כמובן רבנים שהם ראשי מוסדות, את זה אני מכיר. אני דן בראשי התיבות האלה, לא בתואר "ראש מוסדות". בשורה התחתונה עושה רושם שזה תואר לא נפוץ גם בציבור החרדי (ודאי הדתי, שם לדעתי לא קיים כלל), אבל לעניינו מה שחשוב הוא שאינו מוכר בקרב רוב הקוראים אצלנו. נרו יאירשיחה • כ"ב באב ה'תשע"ה • 13:39, 7 באוגוסט 2015 (IDT)תגובה
אז עכשיו אתה דן בתדירות השימוש בראשי תיבות... אם זה מה שבוער לך, אתה יכול לפתוח אותן. בכל מקרה, גם אם התואר לא נפוץ (גם לי אין שכן רו"מ...), מדובר בתואר מוכר שבציבור החרדי לא מרימים גבה כששומעים אותו.
עושה רושם שראשי התיבות משמשים בכמה מובנים נפרדים (ראש מוסדות מצד אחד, רב ומנהל מצד שני, אולי עוד אפשרויות). זה יוצר בלבול. זה מלבד היותם בלתי מוכרים, לכל הפחות לקורא שאינו חרדי, וגם לגבי חרדים עוד לא השתכנעתי. לדעתי רבים חושבים שזה ר"מ. נרו יאירשיחה • כ"ב באב ה'תשע"ה • 16:39, 7 באוגוסט 2015 (IDT)תגובה
נ"י, זה שהתואר אינו מוכר זה לא אומר שהוא וסביבתו (וסביבתו של אביו, וסביבת הישיבה שאותה הוא מנהל) לא משתמשים בה, ושאנשים שרוצים מידע עליו (או על אבא שלו, או על הישיבה שאותה הוא מנהל) לא חייבים לדעת אותו. ובכלל, שאלה אישית, עד כמה אתה חרדי או נמצא בסביבה חרדית? ככל הידוע לי, בסביבה החרדית התואר מוכר ומשומש, או לפחות: אף אחד לא מוכן לחשוף את העובדה שאינו מבדיל בין ר"מ לרו"מ... בתודה, דג ירוקשיחה • כ"ג באב ה'תשע"ה 22:45, 8 באוגוסט 2015 (IDT)תגובה
ייתכן שהם משתמשים, כל עוד התואר לא מוכר לציבור הרחב איננו צריכים להשתמש בו, מה גם שיש בו גם כפל משמעות (ראש מוסדות? רב ומנהל?) וגם מידה של הטעיה (מנהל פשוט אינו רב. חד וחלק). הזהות שלי לא משנה לדיון הזה. נרו יאירשיחה • כ"ג באב ה'תשע"ה • 22:48, 8 באוגוסט 2015 (IDT)תגובה
עד כמה רחב אתה צריך את הציבור? "הציבור" הוא ציבור האנשים הרוצים מידע על בנו של הרב ברוך מרדכי אזרחי. הם אמנם לא מכירים את התואר, אבל מאוד ישמחו לדעת אותו ולמה הוא משמש (בהקשר של הרב בן ציון), להרחבת הידע שלהם. עיין כאן והגד לי אם אני צודק... בתודה, דג ירוקשיחה • כ"ד באב ה'תשע"ה 00:34, 9 באוגוסט 2015 (IDT)תגובה
אני חושב שהקורא רוצה לדעת מה הוא באמת (מנהל המוסדות), ולא איזה תואר מטעה או מבלבל הדביקו לו. אם היה מדובר בערך של בן ציון עצמו הייתי כותב שהוא מכונה אמנם את התואר "רו"מ הישיבה" (שמשמעותו לא לגמרי ברורה), אך משמש בפועל כמנהל ולא כרב. מה אתה רוצה להסיק לענייננו מ"ויקיפדיה אינה מילון"? נרו יאירשיחה • כ"ד באב ה'תשע"ה • 01:06, 9 באוגוסט 2015 (IDT)תגובה

משוב מ-21 באוקטובר 2016 עריכה

למה לא כתוב על משפחתו גיסיו ר אהרון ור משה חדש 87.68.53.155 03:05, 21 באוקטובר 2016 (IDT)תגובה

די בכך שמוזכר חותנו הרב מאיר חדש. איננו אתר גנאולוגי. נרו יאירשיחה • י"ט בתשרי ה'תשע"ז • 14:03, 21 באוקטובר 2016 (IDT)תגובה

תמונה עריכה

מציע להחליף את התמונה בערך לתמונה זו שצילמתי אתמול:

 
הרב ברוך מרדכי אזרחי

נא הביעו את דעתכם האם אכן תמונה זו עדיפה על התמונה הנוכחית בערך. פיראוס - שיחה 10:35, 5 באוקטובר 2018 (IDT)תגובה

מתייג את משתמש:נרו יאיר משתמש:גוונא משתמש:ביקורת משתמש:יעלי 1 משתמש:מוישימי פיראוס - שיחה 13:17, 5 באוקטובר 2018 (IDT)תגובה
יש צדדים לכאן ולכאן. מה שכן היא פרונטלית יותר ועדכנית יותר, נוטה לתמוך בהחלפה. ותודה על המאמץ לצלם, חסרים לנו תמונות טובות ועדכניות של רבנים רבים. ביקורת - שיחה 13:39, 5 באוקטובר 2018 (IDT)תגובה
גם אני מודה. לטעמי הנוכחית מוצלחת יותר, אפשר להוסיף גם את זו. נרו יאירשיחה • כ"ו בתשרי ה'תשע"ט • 14:20, 5 באוקטובר 2018 (IDT)תגובה
תומך.-מוישימישיחה • כ"ח בתשרי ה'תשע"ט • 21:08, 6 באוקטובר 2018 (IDT)תגובה
הנוכחית יותר ייצוגית. אפשר לה וסיף גם את זו ולציין שזה מ-2018 ועדכני. יעלי - שיחה 22:47, 6 באוקטובר 2018 (IDT)תגובה

דיווח שאורכב ב-03 במאי 2022 עריכה

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: דרוש מקור

הרב נולד בירושלים וגר בירושלים ולא בפתח תקווה אמר בעצמו

הוספת התואר "מרן" חשובה או לא? עריכה

העורך דג ירוק, ראיתי את העריכה האחרונה שלך, בה ביטלת כמה הוספות מיותרות (כמו ההוספה היח"צנית כי הרב מונה כיורש של הרב אדלשטיין) וביניהן גם את ההוספה שלאחרונה הוסיפו לנשוא הערך את התואר "מרן" בעיתון יתד נאמן. אני בעצמי מתלבט אבל נוטה שיש חשיבות בכך שהרב סומן כמי שראוי, לצד שלושה רבנים נוספים, להיות המנהיג הבא, וכבר כעת הינו אחד מארבעת המנהיגים החשובים לאחר הרב אדלשטיין. אודה לך אם תבהיר למה אין חשיבות לציון העובדה הזו. ידך-הגדושה - שיחה 21:02, 26 ביולי 2022 (IDT)תגובה

ללא כל קשר הרב מונה בתור יורש וצריך שיכתבו את זה כמה שיותר מהר חיים זקס - שיחה 21:20, 31 במאי 2023 (IDT)תגובה
ינוח כבודו. כבודו כתב גם בדף אחר שהוא מונה כיורש. יש כמה יורשים? חלוקה שוה? יתן כבודו זמן לכל זה לנוח ולהתייצב ואז נוכל לעדכן. ביקורת - שיחה 21:34, 31 במאי 2023 (IDT)תגובה
התואר מרן ניתן לכל חבר מועצת שעבר את גיל 90, ללא קשר למועמדותו ביום שאחרי; התואר גם לא מוזכר בערכים של מרנן הנוספים. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 21:58, יום שלישי בשבת, כ"ז בתמוז ה'תשפ"ב (IDT).

מקום הולדתו עריכה

בעלי הידע בחרדים בעלי הידע בחרדים
בויקי נתונים כתוב פתח תקוה וכך גם בידיעה על פטירתו, באתר כיכר השבת

אבל בפרק הביוגרפיה בערך כתוב שנולד בירושלים. מקצועי - שיחה 13:40, 26 באוקטובר 2023 (IDT)תגובה

גיל הנישואין עריכה

בויקיפדיה כתוב שהתחתן בגיל עשרים ושבע בפורום לתורה כתוב בגיל עשרים וארבע ובחבדפדיה כתוב בגיל עשרים ושמונה, מישהו יודע בן כמה באמת הוא היה? 2A01:6500:A042:D995:4376:CA65:3508:D59414:11, 27 באוקטובר 2023 (IDT)תגובה

ע"פ האגרון,בנו הגדול בן ציון אזרחי נולד ב-06/12/1954 (י"א כסלו תשט"ו). אם נוסיף לפחות עוד כ-9 חודשי עיבור, נגיע לחודש מרץ 1954 (באמצע תשי"ד), שאז היה הגרב"מ בן 25, כך שודאי שלא הגיוני שהיה בחתונתו בן 27-28, וכנראה היה בן 24-25. שפתים דולקות - שיחה 15:23, 27 באוקטובר 2023 (IDT)תגובה

שלמות חוסרים במידע עריכה

מתלמידיו הרב יוסף לסרי ראש ישיבת אש התלמוד בירושלים77.127.113.19701:16, 29 במרץ 2024 (IST)תגובה

חזרה לדף "ברוך מרדכי אזרחי".