שיחה:ברכת יעקב

שכתוב

הטבלה לא מסודרת והפרטים לא תואמים את הכותרות. מלבד זאת הערך חסר סדר וביקורתיות. נת- ה- - שיחה 12:38, 9 בינואר 2009 (IST)

להלן תגובתי ובזה אני מסיר את המעקב -

1. מחיקה המבוא היא ללא כל הגיון, הרי הוא מסביר את הרקע של ה"ברכות".
2. אשר לטבלה, תאמין לי שמשה רבינו לא כתב את הטקסט כדי שיתאים לטבלה ולכן ניתן להציב את הקטעים רק בערך. ואם יש טעות פה ושם אנא תקן.
3. אשר ל"ביקורתיות" - את זה אני משאיר לאלא אשר אומנתם בכך, ודי לחכימא ברמיזה.
4. אני מפםיק את המעקב על הערך, כדי שלא להתנגש איתך, דבר שאין לי כל עניין.
5. את הערך שלי, כולל תוספות נמצא למצוא בקישור החיצוני בויקישיבה.

שבת שלום. ותקוים בהם תפילת דוד המלך ע"ה "ארדוף אויבי ואשיגם ולא תשוב עד כלותם" - תפילת הרב שמואל אליהו לחיילי צה"ל בגבול חבל עזה - שיחה 13:19, 9 בינואר 2009 (IST)

הטבלה היא מיטת סדום. יש לפרק את הטבלה לפסקה נורמלית לכל בן, שתחילתה ציטוט מלוא הברכה, ואחר כך דברי פרשנות. דוד שי - שיחה 23:31, 2 במרץ 2009 (IST)

שינוי שם הערך

אני מציע לשנות את שם הערך ל'נבואות יעקב לבניו' או 'נבואת יעקב לבניו' משום שהאמירות שאומר יעקב לבניו אינן ברכות אלא נבואות, כפי שניתן לראות מהפסוקים עצמם, למשל מכך שביחס לראובן, שמעון ולוי הוא בא בביקורת בלבד. וכן כתבו גם המפרשים, שאלו נבואות ולא ברכות (למשל ראב"ע, רד"ק וחזקוני, וכך עולה מרש"י, רמב"ן ועוד רבים על בראשית מט, א). מתייג את אמרי אביטן, דבירותם, קובץ על יד, טוויג, יואל מרקו, יאיר דב, Meni yuzevich, שילוני, shaishyy, היידן, david7031, Zozoar, Nahum, תלם, מי-נהר, בן עדריאל, סנסן ליאיר, מר נוסטלגיה, יהודי מהשומרון, איש גלילי, biegel, , צור החלמיש, בר-כח, דוד שי, מבני הנביאים, עמית אבידן, ראובן מ., Neriah, ספסף, TergeoSoftware, עומר קדר, בן דרוסאי, AviStav, צורייה בן הראש, מגבל, משה כוכבי, Ani6032, Yair BN, פעמי-עליון, Effib, פיטר פן, איתמראשפר, יחיאל הלוי, הימן האזרחי, SuperBasil, נתן טוביאס, באלדורבעלי הידע בתנ"ך ו בעלי הידע ביהדות. יאיר דב • שיחה • כ"ח באדר ה'תשע"ח • 20:46, 14 במרץ 2018 (IST)

אני מעדיף את השם הנוכחי, וכפשוטו של מקרא. מרבית הפרשנים, כולל חז"ל עצמם במספר מקומות, מציינים זאת כ"ברכה" ולא כ"נבואה" (פרויקט השו"ת נותן יחס של פי 20 לטובת השם הנוכחי). קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 20:59, 14 במרץ 2018 (IST)

יש להעיר שהדיון אמור להיות גזירה שווה גם לערך ברכת משה.

המינוח נבואות פחות ייחודי מאחר וכל התורה היא נבואה וגם אם לא מבחינים בכך לעיתים הרי שיש בה גם נבואות מובחנות רבות במפורש.

וכאמור מאחר וזה נוגע גם לברכות משה אז אצל משה הדבר (הנבואות הרבות) ניכרים עוד יותר.

בנוסף נבואות אינן מתארות את כל הסגולות הכלולות בתוכן המובע בערכים אלה מאחר ויש בהן גם התייחסות לפנימיות של הבנים/שבטים. ואף תוכן נוסף. מי-נהר - שיחה 21:08, 14 במרץ 2018 (IST)

מאחר ואני קצר בזמן, אין לי פנאי אפילו לפתוח ספר, מה שזכור לי זה שיעקב אמר להם "האספו והגידה לכם..(לא זוכר) באחרית הימים". היה ניתן להסיק מכך שזו נבואה. לא זוכר מי אומר אולי רש"י אולי הגמרא שיעקב בא למסור להם נבואה ונסתמה נבואתו. ולכן הוא בירך אותם. יש כאלו שהתעקשו שזו אכן נבואה, אבל לפי הפשט אלו ברכות. בברכה ומתנצל שאין לי זמן לחקור לעומק. ✭ עט הזמיר ✭ - שיחה 21:17, 14 במרץ 2018 (IST)

לגבי טענתו של קובץ, אני דווקא חושב שפשוטו של מקרא הוא נבואה. שהרי בפועל הוא לא מברך אותם אלא מוסר להם 'מידע' על נחלותיהם וקורותיהם בעתיד. וכאמור, גם דברים שאין אפשרות לכלול אותם במילה 'ברכה' כמו דבריו לראובן, שמעון ולוי. איני יודע מה בדיוק חיפשת בפרויקט השו"ת, אבל כל הפרשנים על הפסוק: "האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים", או כותבים במפורש שאלו נבואות ומדגישים שאלו לא ברכות. או שעולה מדבריהם שאלו נבואות. וכאמור, זה גם פשט הפסוקים.
לגבי טענת מי נהר, לא הבנתי מה הכוונה שכל התורה היא נבואות? התורה נכתבה בנבואה, אבל היא מתארת לעיתים סיפורים, לעיתים מצוות, לעיתים ברכות ולעיתים נבואות.
דבר נוסף, אני חושב שההשוואה לברכת משה לא מדויקת. ראשית, שם התורה מגדירה במפורש את דבריו כברכות (ציטוט מהזיכרון): "וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלוהים את בני ישראל לפני מותו". ואכן התוכן שם משלב גם ברכות: "יחי ראובן ואל ימות...שמע ה' קול יהודה...".
לגבי רש"י שהזכיר עט הזמיר, לשון רש"י היא: "בקש לגלות את הקץ ונסתלקה שכינה ממנו והתחיל אומר דברים אחרים". אינני יודע על סמך מה אתם אומרים שהפשט הוא שאלו ברכות, כאשר בפועל הוא לא מברך אף אחד, וכפי שאומרים גדולי העולם הראב"ע, רד"ק, חזקוני, רמב"ן וכו'. ברכה היא איחול, לא תיאור עובדה עתידית. הברכות היחידות שקשורות לעניין הן אלו שמופיעות לאחר הנבואות: "איש אשר כברכתו ברך אותם", ושם רש"י כותב: "והלא יש מהם שלא ברכם אלא קינטרן. אלא כך פירושו: 'וזאת אשר דבר להם אביהם' - מה שנאמר בענין. יכול שלא ברך לראובן שמעון ולוי? תלמוד לומר: 'ויברך אותם' - כולם במשמע". כלומר גם לרש"י שסובר שמה שאמר יעקב לשאר השבטים כן נחשב לברכה, מ"מ אי אפשר לקרוא לכל האמירות הללו של יעקב בשם 'ברכות' מכיוון שחלקן אינן ברכות אלא נבואות של 'קנטור'.
לכן אני סבור שהרבה יותר מדויק לכתוב 'נבואות יעקב לבניו', משום שלפרשנים רבים וחשובים אלו לא היו ברכות (ולענ"ד זה גם פשט הפסוקים). וגם לרש"י לא כל האמירות הללו הן ברכות, אך כולן נבואות (כלומר גם האמירות שרש"י קורא להן 'ברכות' הכוונה נבואות על דברים טובים שיגיעו לשבטים, ולא ברכה במובן הרגיל). ולכן זהו השם המתאים לערך לעניות דעתי. יאיר דב • שיחה • כ"ח באדר ה'תשע"ח • 21:56, 14 במרץ 2018 (IST)

ליאיר דב נכבדי. לשאלתך, כל התורה היא נבואה ולא רק שהיא נבואה אלא נבואה שהוצרכה לדורות וככל שהנבואה במדרגה גבוהה יותר, כך היא מובעת בצורה פרוזאית יותר ולכן ספרי נביאים ראשונים למשל הינם פרוזאים יותר מאשר ספרי נביאים אחרונים והינם במדרגה גבוהה יותר מאשר האחרונים. ואין צריך שתהא הבעה של לשון נבואה בכדי שהתורה תהיה דברי נבואה לדורות. ודוגמא לכך היא מצוות כתיבת ספר תורה הנלמדת מ"כיתבו לכם את דברי השירה הזו" שנאמרה לאחר שירת האזינו ואינה מתייחסת רק לשירת האזינו אלא למצוות כתיבת כל ספר התורה מאחר וכל התורה שירה היא, גם החלק הפרוזאי שבה וגם השירות שבה. ראה הנצי"ב שם. לגבי דבריך שברכה הינה איחול סבורני שהינך טועה. ברכה איננה איחול גם אם לעתים האיחול כלול בה. מי-נהר - שיחה 22:20, 14 במרץ 2018 (IST)

מי נהר, חוששני שלא הבנת את דבריי. ברור לי כמוך שהתורה היא נבואה, וגם הדגשתי זאת, שהתורה נכתבה בנבואה. אבל יש הבדל בין המעמד של התורה כספר נבואי (בדרגה הגבוהה ביותר של הנבואה) לבין התוכן הכתוב בה. התורה לא מתארת רק נבואות, היא אפילו לרוב לא מתארת נבואות אלא דברים אחרים. בדרך כלל היא מספרת עובדות שקרו. לעיתים היא מתארת מצוות שה' צווה את ישראל, לעיתים היא מתארת שבועות, קללות, ברכות, וכו'. ולעיתים היא מתארת נבואות. למשל, כשהתורה מתארת שה' אמר לרבקה: "שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר", היא מתארת נבואה. אך כשהיא מתארת שאברהם הלך מאלון מורה לבית אל, היא לא מתארת נבואה אלא סיפור עובדתי. לכן לומר שכל התורה היא נבואה זו אמירה שאין לה קשר לענייננו, כי השאלה היא מה התורה מתארת בסיפור הזה, האם היא מתארת ברכות שיעקב ברך את בניו, ואז הכותרת המתאימה לערך היא 'ברכת יעקב', או שהיא מתארת נבואות שהוא ניבא לבניו שיקרו להם ב'אחרית הימים', ואז השם המתאים הוא 'נבואות יעקב לבניו'.
לגבי טענתך שברכה היא לא איחול, אתה מוזמן לעיין בתורה ולראות שברכה שאדם מברך את השני (ולא שה' מברך בני אדם, וכן לא שאדם מברך את ה', אלו ברכות מסוג אחר) היא דווקא כן איחול ולא מסירת מידע מה יקרה לו בעתיד (=נבואה). למשל, ברכת לבן ואימו לרבקה: "וַיְבָרֲכוּ אֶת רִבְקָה וַיֹּאמְרוּ לָהּ אֲחֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו". זו לא נבואה, זה איחול. וכן: "וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו וַיְבָרֲכֵהוּ וַיֹּאמֶר רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ ה': וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹוהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ: יַעַבְדוּךָ עַמִּים וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ לְאֻמִּים הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ אֹרְרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרֲכֶיךָ בָּרוּךְ". גם זו לא נבואה אלא איחול, בשונה ממה שנאמר לרבקה: "ורב יעבוד צעיר", שזו נבואה ולא איחול. כנ"ל: "וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמוֹר בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ אֱלֹוהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה". יאיר דב • שיחה • כ"ח באדר ה'תשע"ח • 22:39, 14 במרץ 2018 (IST)

יאיר, לשאלתך מה חיפשתי: ראה בדף זה את הגדרת החיפוש ואת תוצאותיו. כמובן שלא הכול רלוונטי, אבל די בחצי מהמופעים בשביל להתרשם מה מקובל יותר בספרות היהודית. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 23:17, 14 במרץ 2018 (IST)

נגד שינוי השם. הקטע ידוע כ"ברכות יעקב לבניו". וגם הקטע חותם במילים "איש אשר כברכתו בירך אותם".--Nahum - שיחה 10:12, 15 במרץ 2018 (IST)

א. תודה על ההפניה. ב. אם תעיין שם, תראה שאזכורים רבים של 'ברכת יעקב' אינם קשורים כלל לסיפור זה, אלא לשם ספר 'ברכת יעקב' או לברכות שיעקב קיבל מיצחק או שברך את אפרים ומנשה או את יוסף וכו'. כך שזה ממש לא פי 20. אבל אכן יש שם רבים שמכנים כך את דברי יעקב לבניו. בעיקר במדרשים ובספרי החסידות. ג. אף על פי כן, סבורני שהשם המדויק יותר הוא 'נבואות' למרות שהוא פחות מקובל ועממי, משום שביחס לכינוי האמירות הללו כ'ברכות' יש פרשנים רבים שמתנגדים במפורש, כפי שהזכרתי, אך אין חולק על כך שאלו נבואות (שלדעת המדרשים מבחינה טרמינולוגית ניתן לכנותן 'ברכות'), ולכן זהו לדעתי השם היותר מתאים ומדויק להן. ד. מכיוון שאני לא רואה חשיבות יתירה בכך, אין לי כוונה להמשיך להשקיע זמן במשא ומתן על כך. אם לא השתכנעתם - יישאר הערך בשמו הנוכחי. יאיר דב • שיחה • כ"ח באדר ה'תשע"ח • 10:28, 15 במרץ 2018 (IST)

ב. ציינתי במפורש שלא הכול רלוונטי, כמו בכל חיפוש בלתי מדוקדק, אך עדיין די אם חצי מהם רלוונטיים. זה לא באמת משנה אם פי 20, פי 10 או פי 7.2 - עדיין ההפרשים גדולים באופן משמעותי. ג. יש פרשנים אחרים שכן רואים זאת כברכות, ורבים מתוך אלו הסבורים שאלו נבואות, עדיין מסכימים שעל זה נסוב הפסוק "איש אשר כברכתו ברך אותם", כך שהם מסכימים לשם "ברכה" לפחות כשם שאול, ולכן אל לנו להכריע בבחירת השם. את ההבנה שמדובר בנבואה ניתן לציין אפילו בפתיח, אך אין סיבה להחליט את זה בשם הערך. ד. זכותך, כמובן. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 10:42, 15 במרץ 2018 (IST)

אין מקרא יוצא מידי פשוטו, ועל אף דברי הפרשנים, הרי שעל פי פשוטו של מקרא, המקרא עצמו מתייחס לדברי יעקב לבניו כאל 'ברכות'.--Nahum - שיחה 10:33, 15 במרץ 2018 (IST)

נחום, כנראה לא קראת את התכתובת עד כה. קרא אותה ותראה שממש לא מוכרח שזה פשט הפסוקים, ההיפך, הפשט הוא דווקא שאלו נבואות ולא ברכות. ולכן כתוב: "וזאת אשר דיבר אליהם ויברך אותם" כלומר הוא דיבר אליהם את "אשר יקרא אתכם באחרית הימים", ואחר כך ברך אותם איש כברכתו. וכאמור, ביחס לראובן, שמעון ולוי וודאי שאי אפשר לומר שאלו ברכות אלא רק נבואות. ולא בכדי דווקא הפרשנים המסבירים שאלו נבואות ולא ברכות, הם פרשני פשט, ואילו המדרשים הם אלו שמתייחסים לאמירות אלו כברכות. יאיר דב • שיחה • כ"ח באדר ה'תשע"ח • 10:37, 15 במרץ 2018 (IST)

קראתי את התכתובת ואני מכיר את הפרשנים. עדיין, המקרא עצמו מכנה את הדברים 'ברכות', בניגוד לדברי הפרשנים. מכאן שאלו אינם מפרשים את פשוטו של מקרא.--Nahum - שיחה 10:52, 15 במרץ 2018 (IST)

הסברתי מקודם למה המקרא לא מכנה את האמירות הללו בשם 'ברכות', זה מדויק בפסוקים. לא רואה טעם לחזור שוב על הדברים. יאיר דב • שיחה • כ"ח באדר ה'תשע"ח • 10:57, 15 במרץ 2018 (IST)

אף לדעתי השם הנוכחי עדיף, מאחר וביטוי זה מקובל יותר, (כפי הנראה שם זה אינו טעות). בברכה לכל מצווה יש ערך • בן-ימין • שיחה 21:16, 15 במרץ 2018 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בברכת יעקב שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.yba.org.il/show.asp?id=22243 נמצא כקישור שבור. לא נמצא בארכיון.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 13:19, 2 באוקטובר 2022 (IDT)

שם הערך למה לא ברכות יעקב?

למה לא ברכות יעקב במקום ברכת יעקב, כמדומני שזה השם המקובל Avreymaleh • שיחה 23:46, 16 באפריל 2024 (IDT)