פתיחת התפריט הראשי

אני מקווה שבחירתי בשם ערך בלתי-שגרתי היתה נכונה. לדעתי אין טעם להפריד לדיגיטלי ולאנלוגי; המושגים קשורים הדוקות האחד לשני. Pixie 01:22, 18 יוני 2005 (UTC)

כמה הצעות לתיקונים:

1. "אות דיגיטלי הינו אות מדויק, שניתן להגדיר את ערכו ה מספרי. זהו אות לא-רציף (בדיד), כיוון שתמיד קיים מרווח מסוים, שניתן להגדרה, בין שני אותות סמוכים" לא נראה כמו הגדרה. אות דיגיטלי הוא אות בדיד שיכול לקבל מספר מוגדר של ערכים שונים. האם במרווח מסוים התכוונת למרווח הדגימה של אות אנאלוגי? כי אם כן, לא כל האותות הדיגיטליים היו במקור אותות אנאלוגים ולא ברור על איזה מרווח את מדבר.

2. "המעבדים, התקני האחסון (דיסק קשיח, למשל) וכל רכיבי המחשב האחרים מורכבים ממיליוני יחידות מגנטיות זעירות; יחידות אלו יכולות להיות ממוגנטות (מצב המוגדר כ-"1") או לא-ממוגנטיות (מצב "0")" חוץ מהדיסק הקשיח שיכול להיות שעובד בשיטה מגנטית, לא נראה לי שזה מדויק לגבי כל המחשב. בדרך כלל, ערכיים לוגיים נקבעים על פי מתחים (בין עם בעזרת טרנזיסטורים ובין עם בעזרת קבלים שנטענים ונפרקים).

3. "זוהי מהותה של שפת המחשב הבינארית. שפה זו הינה, מטבעה, דיגיטלית" - לא מובן אפילו לי.

4. "המכשיר הידוע ביותר בקטגוריה זו הינו המודם, הממיר אותות טלפון אנלוגיים לאותות מחשב דיגיטליים", גם כרטיס הקול.

מאד חשוב להרחיב את החלק הראשון של המאמר. DaFLM 21:16, 19 יוני 2005 (UTC)

תרחיב את החלק הראשון של הערך. בעניין הערותיך:
2. אין חשיבות לאופן יצירת הערכים הלוגיים, ברגע שיש להם משמעות בינארית ולא רציפה, הם דיגיטליים.
3. נתונים בינאריים הם כמובן דיגיטליים, בדידים. המשפט עצמו לא מוצלח, שכתבתי אותו.
4. טיפלתי בהערה זו. דוד שי

תוכן עניינים

אנלוגי בעברית - תקבילי?עריכה

הרבה קורסים לאלקטרוניקה נקראים "אלקטרוניקה תקבילית". מצאתי כמה מילוני מונחים (כמו זה של מט"ח [1]) שמביאים את הערך תקבילי כשם נוסף לאנלוגי. אבל, באתר של האקדמיה ללשון [2] מופיע רק המונח אָנָלוֹגִי כתרגום התואר analog.

האם יש מקום להוסיף הערה בסגנון "המילה תקבילי משמשת לעיתים בעברית במקום אנלוגי"? יושי 16:59, 6 פברואר 2006 (UTC)

רציפותעריכה

הייתי מנסח את סיום הפסקה הראשונה: "בהנחה שהטבע הוא רציף ושאנחנו יכולים לתפוס זאת". מזמן עברו הפיזיקאים את שלב ה"אטומים" וגילו חלקיקים יותר ויותר בסיסיים (נכון לעכשיו, עד לקווארקים). השאלה אם הטבע הוא רציף או לא, נשארה פתוחה. שאלה נוספת שנשארה פתוחה היא - האם אנו מסוגלים לתפוס רציפות? כלומר, יתכן שהטבע הוא רציף אולם אנו מסוגלים לתפוס אותו רק כאטומי (בדיד).

תיקון טעות: מסכי מחשב אינם דיגטאלים!עריכה

כרטיס המסך בונה את התמונה באופן דיגיטאלי, אבל החיבור בינו לבין המסך עשוי ליהיות אנלוגי (VGA) או דיגיטאלי (DVI-D). המסך עצמו עשוי ליהיות אנלוגי לחלוטין (צג CRT), חצי/חצי או דיגיטאלי לחלוטין (צג LCD מטבעו הינו דיגיטאלי במובן הזה שכל תת-פיקסל מקבל סיגנל באופן דיסקרטי, אך הסיגנל ברמת תת-הפיקסל יכול ליהיות רציף ולא דיסקרטי, אם כי האלקטרוניקה שמניעה את המסך עשויה ליהיות דיגיטאלית לחלוטין מה שיוביל להזנה דיסקרטית בכל מקרה).

אתה צודק, הניסוח דורש שיפור. אני משער שהכוונה הייתה שהאות המוצג הוא מטריצה דיסקרטית (1024x768 למשל), בניגוד לאות וידאו של טלוויזיה, שבו אין הגדרה של רזולוציה אופקית. אתה מוזמן לתקן. ‏odedee שיחה 08:00, 26 ביולי 2007 (IDT)

ערך לשכתובעריכה

סימנתי את הערך לשכתוב. הוא בעייתי החל משמו הכולל לוכסן, המשך במה שיש בו - בעיקר דוגמאות לא ממוקדות - וכלה במה שאין בו - הגדרות ברורות, המרות בין דיגיטלי ואנלוגי ולהפך, מגבלות של כל גישה, ועוד ועוד. ‏odedee שיחה 13:43, 17 במאי 2009 (IDT)

כמעט כל הקישורים הם מהפניות ל"אנלוגי" או "דיגיטלי". נראה לי ששווה לפצל את הערך. כך גם נקבל ערך מקביל לערכים באנגלית. Tzafrir - שיחה 23:15, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

הערה לגבי הסעיף על המחשבעריכה

שלום, קודם כל רציתי לציין שהערך מוגדר בצורה מאוד ברורה ויפה. שמתי לב לאי-דיוק קטן שצרם לי (בתור מהנדס חשמל) - בסעיף על המחשבים נכתב ש"המעבדים, התקני האחסון (דיסק קשיח, למשל) וכל רכיבי המחשב האחרים מורכבים ממיליוני יחידות מגנטיות זעירות". זה מאוד לא מדוייק. דיסקים קשיחים אכן עשויים מיחידות מגנטיות, אך המעבד ושאר רכיבי המחשב עשויים ממעגלים משולבים, שהם מעגלים חשמליים, שבהם אבן הבניין הבסיסית היא "שער לוגי" - מעגל שבהתאם למתח הדיגיטלי בכניסותיו (מתח גבוה הוא "1" ומתח נמוך הוא "0") יוציא מתח דיגיטלי מסויים בכניסה. זוהי הצורה הבסיסית ביותר של חישוב/עיבוד מידע. 80.230.122.149 00:04, 19 בספטמבר 2011 (IDT)

תודה על התיקון. הכנסתי זאת בערך עצמו. ערן - שיחה 15:25, 19 בספטמבר 2011 (IDT)

ידידותי למשתמשעריכה

פעם ראשונה שנתקלתי בהסבר כל כך ידידותי למשתמש, פשוט, מרובה בדוגמאות. זכרו שהערך משמש גולשים שהם אינם מהנדסים (המהנדס כבר יודע את פירוש המונחים הללו...) ולכן יש להשאיר אותו מנוסח "בגובה העיניים". תודה. 65.35.58.253 02:57, 6 באפריל 2012 (IDT)

ביקורתעריכה

לא מפורט כמו שצריך

חזרה לדף "דיגיטלי/אנלוגי".