שיחה:דיכאון קליני

שיטות אלטרנטיביות

שיניתי את המשפט

• "כיום הולך וגובר השימוש גם בטכניקות מהרפואה המשלימה, שחלקן לא נבדקו באופן מסודר בניסוי קליני ואילו חלקן האחר נבדקו ונמצאו יעילות לטיפול בדיכאון"

ל-

• "כיום הולך וגובר השימוש גם בטכניקות מהרפואה המשלימה לטיפול בדיכאון, למרות שלא נבדקו באופן מסודר בניסוי קליני".

אפילו הטענה הזו צריכה ביסוס (האם באמת "הולך וגובר"?), אבל בלי ספק, את הטענה "שחלקן נבדקו ונמצאו יעילות" אי אפשר להשאיר תלויה באויר. אילו טכניקות נבדקו, ובידי מי? האם יש לכך תעוד מסודר בספרות המקצועית? אנשים קוראים את הדברים האלה. עוזי ו. 21:47, 20 דצמבר 2005 (UTC)

דיכאון הוא מחלה קלינית. אני מתכוון למחוק את הפסקה "טיפול אלטרניטיבי" כולה, עד שיוצגו מחקרים המוכיחים אפקטיביות של טיפולים כאלה. אם יש סיבות מצויינות שלא לעשות כן, זה המקום והזמן לדון בהן. עוזי ו. 21:56, 20 דצמבר 2005 (UTC)

אתם נזעקים כאן ללא צורך. אין מי שחולק היום על העובדה שישנן שיטות טיפול של הרפואה המשלימה שאכן מסייעות. מסיבה זו היום אפשר לקבל טיפול משלים דרך כל קופות החולים. יש לי הרגשה שהדרישה להצגת מחקרים היתה לא יותר מרטורית, כי לא באמת האמנתם שמישהו יטרח להביא לכאן רפרנטים, אבל בכל זאת - הנה הם לפניכם:

• דו"ח של ה-British Medical Association:

British Medical Assocation, Board of Sceinces(2000), Acupuncture - Efficacy, Safety and Practice, Londers, Harwood Academic.

• מתוך Biological Psychiatry:

Ulett, O.A., S.Han, et al. (1998), "Electroacupuncture: Mechanisms and clinical applications", Biological Psychiatry, vol.44, p.129-138

• מתוך כתב-העת של האקדמיה האמריקנית למדעים (אחד מהיוקרתיים ביותר במדע):

Cho, Z. H., S.C. Chung, et al. (1998(, "New findings of the correlation between acupoints and corresponding brain cortices using functional MRI", Proceedings of the National Acadmy of Sciences USA, Vol. 95 p.2670-2673

אלו הם רק שלושה מהמחקרים הידועים של סוף שנות ה-90, שבהם הוכח מעבר לכל ספק כי דיקור סיני (אקופונקטורה) יעיל כנגד דיכאון, לשיכוך כאבים ונגד מחלות שונות. מחקרים אלה (ואחרים) גרמו לארגון הבריאות העולמי להכיר באקופונקטורה כשיטה יעילה. למי שמעוניין, אני יכול להביא עוד רפרנטים רבים לעניין הזה. אתם פשוט לא מעודכנים. אתם משום מה מדמיינים שיש פה איזו מלחמה בין המדע לבין רופאי האליל שקמים עליו. אני בהחלט מבין אתכם, גם אני במצב כזה הייתי מתגייס להגן על המדע. אבל כאן מדובר בשיטות שיעילותן הוכחה, והוכרה ע"י הממסד המדעי כבר מזמן. זה נכון שישנן שיטות רבות של רפואה משלימה שלא נחקרו, או שנחקרו ונמצאו לא יעילות (או בעלות יעילות של פלצבו בלבד), אבל לא צריך להשחיר בגללן את כל השיטות, כולל אלה שנחקרו ונמצאו יעילות לא פחות מתרופות. הרפרטים שהבאתי נוגעים לדיקור סיני, ניתן למצוא דומים להם בנוגע לשיטות EMDR, נטורופתיה, ועוד רבות. שיטה שנחקרה ונמצאה לא יעילה (אם כי יש המפקפקים מתודית במחקר) היא הומיאופתיה. אני מציע, אם כן, שנחזיר את המשפט ההוגן שנכתב קודם - חלק מהשיטות לא נחקרו, חלק נחקרו ונמצאו יעילות. אם אתם רוצים אפשר גם לציין אילו שיטות נחקרו ואילו לא, אילו נמצאו יעילות ואילו לא. אבל זה הדבר הכי לא מדעי בעולם להתייחס לטווח רחב ושלם של שיטות שונות בתכלית אחת מהשנייה אותו הדבר, רק בגלל שכולן נכללות תרבותית תחת איזושהי קטגוריה. המדע חוקר כל שיטה ושיטה לגופה, וקובע לגבי כל אחת. כך ראוי שנעשה גם בוויקיפדיה. בן גרשון

• את המאמר הראשון (BMA) לא איתרתי - מה המקור המדוייק? (ראיתי מאמרים על כאב, ולא על דיכאון). השני הוא מאמר סקירה שמתייחס בעיקר לכאב (דיכאון מוזכר בדרך אגב), ולא מאמר מחקרי. למאמר השלישי אין לי גישה כרגע, אבל לפי הכותרת גם הוא לא עוסק בדיכאון. שיניתי את הפיסקה בגוף הערך, בהתאם למקורות המוסמכים ביותר, שהם נכון לעכשיו המלה האחרונה. (מאז מאמר הסקירה של ה- Cochrane לא פורסמו מאמרים על אקופונקטורה ודיכאון).
• מחקתי את המלים "מטופלים דיווחו על שיפור". בערך רפואי, הצבעה על אנקדוטות של הצלחה במסווה של "דיווחים" היא חוסר אחריות. עוזי ו. 01:31, 21 דצמבר 2005 (UTC)

• אוקיי. אחפש יותר טוב מחקרים נוספים. יש כאלה. אבל בכל מקרה, רציתי גם להדגיש כאן נקודה עקרונית, לאו דווקא ספציפית לגבי דיכאון. הרבה טיפולים משלימים אכן נמצאו יעילים במחקרים מבוקרים וכפולי-סמיות, כפי שהראו המחקרים שהבאתי כאן ועוד מחקרים נוספים. הפסילה על הסף והשלילה של כל מה שנכלל בקטגוריה "רפואה משלימה" (שהיא קטגוריה *תרבותית*), ממש לא לעניין. בהקשר זה אני ממליץ להסתכל בספרו של מנהל ביה"ח שערי-צדק ויו"ר המרכז הלאומי להשתלות איברים בישראל, פרופ' יונתן הלוי (מאוני' בן גוריון), "רפואה משלימה ואלטרנטיבית". הוא נותן שם סקירה הוגנת, ביקורתית ופתוחה של רבות משיטות הרפואה המשלימה המוכרות, ולגבי כל אחד מהן מסכם בתמציתיות את ממצאי המחקר המדעי שנערך - האם השיטה נמצאה יעילה, או לא יעילה, לאילו מחלות כן ולאילו מחלות לא, האם היא בטוחה וכו'. אני חושב שהגישה המוצגת בספר היא גישה ראויה לכל אדם רציונלי. ובכל מקרה, מה שטוב בשביל רופאים בכירים (כמו פרופ' הלוי הנ"ל וד"ר שרייבר, מחבר הספר שהוספתי ל"קריאה מומלת"), וטוב בשביל ארגון הבריאות העולמי, וטוב בשביל האקדמיה האמריקנית למדעים, וטוב בשביל ה Biological Psychiatry - צריך להיות טוב גם בשביל ויקיפדיה. לכן אני ממליץ לשנות גישה, ולאמץ גישה עדכנית יותר (לא רק בערך הזה). בכל מקרה אחפש מחקרים ספציפיים בנוגע לדיכאון.
• נקודה נוספת בנוגע לדיכאון - לא ניתן לעשות גזירה שווה בין מחלות פיזיות ובין הפרעות נפשיות, ובטח ובטח לגבי נוירוזות. בהפרעות כאלה (ואני מדגיש, נוירוזות ו*לא* פסיכוזות), נודעת השפעה רבה לרצונו של האדם, אמונותיו, מחשבותיו וכלל חיי הנפש שלו. אם טיפול פסיכולוגי (אני מדבר על טיפול פסיכו-דינמי, לא התנהגותי) יכול להחשב כיעיל (ואין לו דבר וחצי דבר עם הרפואה ועם המדע), אין שום סיבה ששיטות *קוגניטיביות* אחרות לא תחשבנה יעילות (ואני מדבר כאן על שיטות קוגניטיביות בלבד, טיפולים *נפשיים* אלטרנטיביים. לא פיזיים). גם התיאוריות השולטות בפסיכולוגיה (לא זו הביהוויוריסטית) של פרויד, יונג, אדלר ודומיהם הן תיאוריות שמקורן באינטרוספקציה בלבד, ואין להן שום הוכחה מדעית. אני מתקשה להבין מדוע שיטות כאלה נחשבות ליעילות (למרות שגם כאן אין מחקרים שתומכים בזה, והבסיס התיאורטי הוא לא פחות פסבדו-מדעי משל שיטות מהרפואה המשלימה) ושיטות מקבילות להן מהרפואה המשלימה לא תחשבנה יעילות. במקרה הזה אין כל הבדל בין השתיים, למעט הבדל תרבותי. בן גרשון 23:13, 22 דצמבר 2005 (UTC)

כפי שאתה מדגים היטב, הרפואה הממוסדת פתוחה לרעיונות "אלטרנטיביים" ובלבד שייבדקו ויעמדו בסטנדרטים שבהן נדרשים לעמוד טיפולים אחרים. לדוגמא, טיפול פסיכולוגי נבדק ונמצא יעיל לטיפול בדיכאון. לדעתי האישית, זו אכן ראיה שאכן מדובר באפקט תרבותי מסויים, ולכן לא אופתע כל-כך לשמוע שגם שיטות מוזרות יותר יצליחו (בניגוד לטיפול בסרטן באמצעות מים קדושים). קדימה, שייבדקו ויכנסו לשימוש שוטף. למרות זאת, אני לא מקבל את הקריטריון "מה שטוב לאקדמיה האמריקנית למדעים". באיזה מובן האקדמיה דנה בנושא הזה? לכל היותר אפשר להצביע על מאמרים שהתפרסמו בעיתונים שתחת חסותם (ובאלה יש עשרות אלפי עמודים מדי שנה). לדעתי צריך להצמד לספרי הלימוד בפסיכיאטריה, ולא לנסות להיות יותר מדי "מעודכנים". עוזי ו. 03:12, 23 דצמבר 2005 (UTC)

• התלבטתי אם להוסיף גם את הנקודה הזו, אבל בסוף החלטתי להוסיף. בכתיבת ערך כמו דיכאון דרושה אחריות רבה וזהירות רבה. אחד הדברים הקשים ביותר לאנשים עם דיכאון, הוא היאוש והמחשבה שאין דבר שיכול לעזור להם. באופן טבעי, כמו כל טיפול רפואי, גם הטיפול הפסיכיאטרי הוא לא בעל יעילות של 100% (לרוב מדובר בכשני-שלישים מהמטופלים בלבד שמצבם משתפר בשימוש בSSRIs), ולכן מסתובבים בחוץ הרבה מאוד אנשים עם דיכאון שהטיפול הפסיכיאטרי לא עוזר להם (ובטח לא הטיפול הפסיכולוגי). הדבר האחרון שהאנשים האלה צריכים הוא שמישהו יגיד להם שאין להם אלטרנטיבה, אין להם משהו שיכול לעזור להם, במיוחד לאור העובדה שיש משהו כזה. במנותק מהדיון לגבי היעילות האובייקטיבית של הרפואה המשלימה (שאותו ננהל בלי קשר), אין חולק על כך שלפחות כפלציבו, הטיפול המשלים הוא יעיל, וככל שהמטופל מאמין בטיפול, הוא יכול לסייע לו. זה נכון לגבי כל מצב רפואי, ובטח ובטח לגבי מצב נפשי, שבו נודעת השפעה רבה לאמונותיו ומחשבותיו של המטופל (וזה לא עיקרון של הרפואה המשלימה, אלא עובדה של הרפואה הקונבנציונלית, עליה אין חולק, בטח לא בקרב הפסיכיאטרים). אם כך, אני חושב שאפילו אם לא הייתה יעילות אובייקטיבית לרפואה המשלימה (ויש לה), עדיין היינו צריכים להזכיר אותה בערך, ולו בשל הסיבה הזו (ובטח בשל הסיבה שזו תופעה חברתית נרחבת ובלתי ניתנת להתעלמות, לא משנה מה חושבים עליה). כמובן שבנסיבות כאלה האיזכור של הרפואה המשלימה צריך להיות בהסתייגויות המתאימות.

מה שהפריע לי בערך כפי שהוא היה קודם, זה שהוא היה נראה יותר כמו מניפסט למען שימוש בתרופות פסיכיאטריות מאשר כערך אנציקלופדי, ורציתי לתקן את המעוות. זו אחת הסיבות שהוספתי תיאור של תופעות הלוואי של התרופות, שהן רבות. יש שימוש-יתר בתרופות אנטי-דיכאוניות היום, ורבים מהפסיכיאטרים מסכימים על כך. בנוסף לכך, רבים מהפסיכיאטרים יסכימו גם שיש תופעות לוואי *לא ידועות* ובלתי-אפשריות *מהותית* למחקר (כיוון שאין גישה תצפיתית לרגשות של האדם, אלא רק להתנהגות שלו). בקיצור, כשכותבים ערך כזה צריך לנהוג באחריות. אחד הדברים שהכי מזיקים כיום לאנשים הסובלים מדיכאון הוא המוסכמה החברתית המוטעית (שגם אינה נסמכת על שום מקור מדעי) שאין שיטות שיכולות לסייע לדיכאון מלבד טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי. רבים מהם מתייאשים אחרי כמה חודשים של טיפול פסיכיאטרי כשהם רואים שהוא לא עוזר (ולכשליש מהם הוא לא עוזר, כידוע), וכיוון שהם לא יודעים שיש עוד חלופות, הם מתאבדים. צריך להלחם במוסכמה הזאת, כי היא פשוט לא נכונה (גם בשל אפקט הפלציבו שעליו דיברתי, וגם בגלל המחקרים הקיימים - אבל זה דיון אחר). אני זוכר מעצמי, כמה מיואש הייתי כשהתרופות האנטי-דיכאוניות לא עזרו לי (שלוש שנים(!) הייתי בטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי, והמצב רק הדרדר. כשהפסקתי את התרופות והתחלתי לטפל בעצמי באמצעים של רפואה משלימה, המצב השתפר מאוד תוך כמה חודשים ומאז הוא מצוין כבר שנים). ואל תשתמשו נגדי כאן בטיעון ה"מקרה בודד" או אנקדוטלי, כיוון שלא הבאתי את זה כטיעון ליעילות הרפואה המשלימה, אלא כנקודה שצריך להתייחס אליה מבחינה חברתית כשכותבים ערך כזה. בן גרשון 00:21, 23 דצמבר 2005 (UTC)

זאת נקודה מצויינת. מצד שני, יש כל-כך הרבה שרלטנים שעטים בלי שום בושה על אנשים במצוקה, עד שאני מעדיף להחמיר ולא לפזר אשליות. מכיוון שזו סוגיה כל-כך רגישה, אני מעדיף להצמד לקונצנזוס המדעי ולא לשחק בהצלת אנשים דרך האנציקלופדיה. מה שכן צריך להיות ברור מהערך הוא שדכאון זו הפרעה מסוכנת (עם שעורי תמותה לחלוטין לא זניחים), שחייבת להיות מטופלת על-ידי איש מקצוע. גם רשימה של סימנים מחשידים לא תזיק. עוזי ו. 03:12, 23 דצמבר 2005 (UTC)

מסכים איתך לחלוטין - צריך להיות ברור מהערך שמדובר בהפרעה קשה שעלולה לגרום למוות, וגם שהיא חייבת להיות מטופלת ע"י איש מקצוע; עם זאת, אני חושב שחשוב גם להדגיש שגם כאשר הטיפול הפסיכולוגי והפסיכיאטרי נכשלו, לא אפסה התקווה ויש עוד שיטות שעשויות להועיל. אגב, את השרלטנים למיניהם אני אוהב בדיוק כמוך. ובשיטות של "מים קדושים" למיניהם אני מאמין בדיוק כמוך. אבל לא כל הרפואה המשלימה היא "קמעות ולחשים" (כהגדרתך). וזה נכון, שברגע ששיטה נחקרת ומוכחת כיעילה, היא למעשה יוצאת מגדר "הרפואה המשלימה" והופכת בעצם, לחלק מהרפואה הקונוונציונלית. מבחינה מדעית טהורה זה מה שהיה צריך להיות. במציאות זה לא קורה מסיבות תרבותיות. למרות שמכל בחינה מעשית זה קורה: אקופונקטורה, למשל, אתה יכול לקבל בבי"ח ובקופ"ח, ויש רופאים שיפנו אותך לטיפול הזה. בכל מקרה, איפה אנחנו עומדים ביחס לחילוקי הדעות לגבי הערך עצמו? אתה עדיין חושב שצריך למחוק את הפסקה על טיפול אלטרנטיבי כליל, או שאתה חושב שנצליח לנסח פסקה מאוזנת שתהיה מקובלת על שנינו? בן גרשון 18:08, 23 דצמבר 2005 (UTC)

אני חושב שהפסקה הנוכחית במצב סביר. כדאי להוסיף את שעורי התמותה למבוא, כדי שיהיה ברור שדיכאון זה לא "הרבה דיכי". עוזי ו. 18:38, 23 דצמבר 2005 (UTC)

• אוקיי, אני אעבור על הפסקה כפי שהיא כעת ואגיד אם יש משהו שמפריע לי.

מה שכן מפריע לי כבר עכשיו זה שינוי המשפט לגבי EMDR. דווקא השיטה EMDR היא אחת מאלה הכי פחות מוטלות בספק, ואני לא חושב שהתיקון שלך ל"מקרים אנקדוטליים" הוא במקום. אולי הניסוח שלי לא הובן כהלכה, אבל ההצלחה של EMDR חורגת בהרבה מהצלחה אנקדוטלית בלבד. הנה מחקרים ומאמרים רציניים שמאששים זאת:

• Wilson, S., L. Becker, et al. (1995), "Eye movement desensitization and reprocessing (EMDR) treatment for psychologically traumatized individuals", Journal of Consulting and Clinical Psychology, vol 63, p.928-937
• Wilson, S., L. Becker, et al. (1997), "Fifteen-month follow-up of eye movement desensitization and reprocessing (EMDR) treatment for posttraumatic stress disoreder and psychological trauma", Journal of Consulting and Clinical Psychology, vol 65.
• Chemtob, C.M., J. Nakashima, et al. (2002), "Brief treatment for elementary school children with disaster-related post-traumatic stress disorder: A field study", Journal of Clincal Psychology, vol.58, p.99-112
• Van Etten, M.L. et S.Taylor (1998), "Comperative efficacy of treatments for post-traumatic stress disorder: A meta-analysis", Clinical Psychology & Psychotherapy, vol. 5, p.126-144
• Spector, J. et J. Read (1999(, "The current status of eye movement sdesensitization and reprocessing (EMDR)", Clinical Psychology & Psychotherapy, vol. 6, p.165-174;
• Sack, M., W. Lempa, et al. (2001), "Study quality and effect-sizes - a meta-analysis of EMDR treatment for post-traumatic stress disorder", Psychotherapie, Psychosomatik, Medizinische Psychologie, vol. 51 (9-10), p.350-355;
• Maxfield, L. et L. A. Hyer(2002), "The relationship between efficacy and methodology in studies investingating EMDR treatment for PTSD", Journal of Clinical Psychology, vol. 58, p.23-41
• Stickgold R., J. A. Hobson, et al.(2001), "Sleep, learning, and dreams: Off-line memory reprocessing", Science, vol. 294, p.1052-1057
• Chambless, D., M. Baker, et al. (1998), "Update on empirically validated therapies, II", The Clinical Psychologist, vol. 51(1), p.3-16
• Chemtob, C.M., D. Tolin, et al. (2000), "Eye movement desensitization and reprocessing EMDR)", in Effective treatments for PTSD: Practice guidelines from the International Society for Traumatic Stress Disorder, E. A. Foa, T. M. Keane et M. J. Friedman, New York, Guilford Press, p. 139-155, 333-335
• The Evidence Based Clinical Practice Guidelines, Department of Health, United Kingdom (2001) .

אלו מאמרים על טיפול ב- PTSD על-ידי EMDR, ולא בדיכאון. ובכלל, מה מיוחד ב- EMDR בהקשר הזה? במקום להגיד "כאשר הדיכאון נובע מטראומות, EMDR הוא טיפול מוצלח", צריך לומר "כאשר הדיכאון קשור במצב פוסט-טראומטי, הטיפול יתייחס גם למצב זה". עוזי ו. 23:11, 24 דצמבר 2005 (UTC)

חשבתי שמיותר לציין שPTSDהוא אחד הגורמים השכיחים ביותר לדיכאון, ושדיכאון הוא אחד הסימנים העיקריים של PTSD. טיפול בדיכאון שנובע מטראומה בלי לטפל בטראומה עצמה הוא בד"כ לא מוצלח, ולכן במקרים כאלה טיפול באמצעים שיעילים לPTSD יפיג את הדיכאון. כל זה טריוויאלי. אני כבר באמת לא מבין מה אתה רוצה. מה רע במשפט שכשהדיכאון נובע מטראומות, EMDR יעזור להפיג אותו??? הערך שלנו הוא על דיכאון, EMDR היא טכניקה שמפיגה סוג מסוים של דיכאון, למה לא לציין את זה, תוך ציון הסוג הספציפי של הדיכאון שלו זה עוזר??? בן גרשון 19:09, 25 דצמבר 2005 (UTC)

מה מיוחד ב- EMDR בהקשר הזה? זה הרי לא הטיפול היחיד (או המועיל ביותר) למצב פוסט-טראומטי. עוזי ו. 19:25, 25 דצמבר 2005 (UTC)

ומה מיוחד בטיפול פסיכולוגי? זה הרי לא הטיפול היחיד (או המועיל ביותר) למצב פוסט-טראומטי. ובכל זאת יש עליו פסקה שלמה. על EMDR אתה לא מוכן שיהיה אפילו משפט, למרות שיעילותו מוכחת?? הקריטריונים שלך תרבותיים לחלוטין, ורחוקים מאוד מלהיות מדעיים! בן גרשון 22:35, 25 דצמבר 2005 (UTC)

1. בערך על טראומה, אפשר לספר על כל הטיפולים למצבים פוסט-טראומטיים. בערך על דיכאון צריך לעסוק בדיכאון. אפשר לכתוב "במצבי דיכאון הנובעים ממכה באצבע, מקובל לטפל קודם-כל באצבע", אבל לא "במצבי דיכאון הנובעים ממכה באצבע אפשר לטפל על-ידי פלסטר ורוד".
2. מחיקת הפסקה שכתבתי על אקופונקטורה, בלי שום סיבה מתקבלת על הדעת, והחזרה לנוסח השקרי "חלק נבדקו וחלק לא", היא בעיני השחתה. מכיוון שכך, אין יותר מבחינתי טעם בדיון הזה, ואני מתכוון לערוך את הפסקה כפי שנראה לי. אם ייעשו שינויים לא מוצדקים אחר-כך, אני אפנה למפעילים בבקשה לחסום את המשחיתים. עוזי ו. 23:40, 25 דצמבר 2005 (UTC)

עוזי ו, נדמה לי שבניסיונך להגן על המדע ואוביקטיביות אתה נופל לתוך הגדרות תרבותיות וחוטא למדע הרבה יותר. להכריז על כל הישטות של רפואה משלימה שהן לא נבדקו בניסויים קליניים זו פשוט טעות. אם תרצה ךהיות מדוייק, אפשר לכתוב במדויק איזה שיטות נבדקו ואילו לא. מעבר לזה, זה שמשהו לא נבדק לא אומר שהוא לא קיים ושאין צורך לציין את קיומו הרלוונטי, וכמובן שזה לא מדעי לצאת חוצץ נגד שיטה שלא נבדקה, הרי מה שלא נבדק אי אפשר לומר עליו שהוא אינו יעיל בדיוק כפי שאי אפשר לומר עליו שהוא יעיל. המדע ביסודו צנוע, הוא מודע למגבלותיו ולגבולותיו, מי שרוצה להיות נאמן למדע אל לו לפסול דברים שטרם נבדקו ולהניח דברים שטרם נבדקו.

כיום, הממסד הרפואי מכיר ברפואה משלימה וביעלותה, עובדה שאפשר לקבל טיפולים כאלה בקופות חולים, האם לדעתך זה נכון להסתיר את המידע הזה? להסתיר אופציות נוספות? (מה גם, שחלק מהשיטות אכן נחקרו, ואכן הוכחה יעילותן) סכיזואלה

1. שמי "ו.", ולא "ו".
2. אם ידוע לך על שיטות שנבדקו ונמצאו יעילות לטיפול בדיכאון, אנא ספרי עליהן כאן. אלו מביניהן שגם עברו את מבחן הקונצנזוס הפסיכיאטרי ונמצאות בספרי הלימוד, יכנסו לערך.
3. זה שמשהו לא נבדק אינו אומר שהוא לא קיים, אלא שהוא לא נבדק. זו בדיוק הסיבה שאין לו מקום בערך, אלא כקוריוז ("הייתם מאמינים - למרות שדיכאון הוא מחלה מסוכנת, יש שרלטנים שמנסים לטפל בו במרק עוף, ויש פתאים שנופלים בפח").
4. ה"עובדה שאפשר לקבל טיפולים משלימים בקופות החולים" מוכיחה שקופות החולים החליטו לתת טיפולים כאלה, ולא שהם נמצאו יעילים מבחינה מדעית. עוזי ו. 23:40, 25 דצמבר 2005 (UTC)

1. על איזו השחתה אתה מדבר??? אני חשבתי שאנחנו מנהלים כאן דיון ומנסים לערוך בהתאם לדיון המתנהל. גם אתה שינית לא פעם דברים שאני כתבתי, והחזרת נוסחים שהם שקריים (לדעתי). אם עברתי על חוקי ויקיפדיה שאני לא מודע להם, אני מתנצל. אבל לא צריך לנסות להשתיק דעה לגיטימית. אני מבקש ממך לא לנהוג בשיטות דיקטטוריות. שוב, אני מדגיש, העריכה נעשתה בתמימות ללא כל כוונה רעה, הנחתי שאחרי העריכה אתה תערוך למשהו שיראה גם לך, או שתעיר משהו בדיון, וככה נמשיך לערוך עד שנגיע למשהו שמקובל על שנינו.
2. אל תגיד "אם ידוע לך על שיטות שנבדקו ונמצאו יעילות" - כאילו שאתה הולך להשתכנע אם רק יוצגו בפניך מחקרים. לא משנה כמה מחקרים יציגו לך, אתה לא תשתכנע. הדרישה שלך לראות מחקרים היא דמגוגית בלבד. הניסיון מראה שגם כשמראים לך מחקרים שלא תואמים את הדעות הקדומות שלך, אתה פשוט מתחיל לטעון טענות חסרות כל שחר ("מה מיוחד" ודומיה). ועוד בשם הרציונליות והמדע. בהתחלה היתה הדרישה רק לראות מחקרים. כשהראו לך מחקרים - פתאום הדרישה היא שזה יופיע גם בספרי הלימוד. והיה אם נמצא בספרי הלימוד, פתאום תעלה דרישה חדשה - שיהיה כתוב גם על לוחות הברית??
3. חלק מהשיטות נבדקו וחלק לא. זאת עובדה. הצגתי כבר המון מחקרים, ואני לא מתכוון להתחיל להעתיק פה עוד מיליון הפניות. אם זה לא שכנע אותך, כבר שום דבר לא ישכנע אותך והדרישות שלך חסרות שחר.
4. הדוגמא שלך על הפצע באצבע היא קצת טיפשית. כן, אם פצעים באצבע היו אחד הגורמים העיקריים והשכיחים ביותר לדיכאון, היה ראוי להזכיר גם אותם ושיטות שניתן לטפל בהם, ע"מ להפיג את הדיכאון.
5. אני באמת לא חושב שרק דברים שנמצאים בספרי הלימוד של הפסיכיאטריה צריכים להופיע בערך. קודם כל, גם דברים שהם בכלל לא מוכחים מדעית, ואנשים משתמשים בהם, צריכים להופיע בערך כתופעה חברתית, תוך הסתייגות (מהסוג שאתה כתבת - "למרות שלא נחקרו..." וכו'). שנית, אם משהו הוכח מדעית במחקר מבוקר והתקבל ע"י גופים מדעיים רציניים, אני חושב שהוא יכול וצריך להופיע פה. למה צריך שהוא יופיע גם בספר לימוד? לעתים לוקח שנים עד שספרי הלימוד משיגים את ההתקדמות המדעית המואצת.
6. גם אני מתחיל להתייאש מהדיון פה. אתה לא היחיד. חבל. יכל להיות פה ערך מאוזן. במקום זה יהיה פה ערך מוטה תרבותית חסר כל קשר למדע ולידע שיש היום על טיפול בדיכאון. בן גרשון 23:10, 26 דצמבר 2005 (UTC)

אתה כותב שברצונך לראות מחקרים, אך הללו הובאו בפניך על ידי בן גרשון. לאחר מכן אתה דורש קונצנזוס? מדוע קנצנזוס? האם כל מה שקיים בוויקופדיה חייב לייצג את הקונצנזוס או שמא היא עלולה להתעלות מעט על ההשקפה החברתית ולהציג דברים נוספים. (לא שונים, אלה נוספים). ועוד, אתה קורא להוספה הבהחלט תורמת שעשה בן גרשון (שעשה מעבר להוספת הפסקה החשובה על טיפול אלטנרטיבי, אלה גם שינה ניסוחים מיושנים למושגים הנכונים ובהחלט תרם לערך הזה רבות) השחתה. יש בדבריך נימה דיקטטורית שבהחלט אינה תואמת את רוח וויקופדיה.

גם אני וגם בן גרשון כבר ערכנו וכתבנו מאמרים בוויקופדיה, חלכם עסקו ברפואה משלימה, בעבר הצלחנו להגיעה לפשרה הגיונית אם אנשים התומכים בדעותיך. חבל שזה לא המקרה.

אולי כדאי לפנות למישהו שיעזור לנו להגיע לפשרה. סכיזואלה 09:36, 28 דצמבר 2005 (UTC)

אני מציע גם לבן גרשון וגם לסכיזואלה לוותר על עמדת הקדוש המעונה; אתם דוחקים את עצמכם להצהרות לא מבוססות על מה שאני אעשה או לא אעשה אם יקרה משהו שעוד לא קרה. המחקרים שהצגתם עד כה אינם שייכים לנושא הערך (שהוא, כזכור, דיכאון), והעובדה שאתם טוענים שוב ושוב שהם כן קשורים, עלולה ליצור רושם שלא טרחתם לקרוא אותם.

אני מוכן להסביר שוב את העמדה שלי באשר לתוכן הערך: כדי לדווח שטיפול בשמן הקודש מסייע לחולים בדיכאון, לא מספיק להציג מאמר (או חמישה) שמראים שטיפול כזה עזר. צוות הכותבים הנוכחי של הויקיפדיה אינו מוסמך לשפוט שהמאמרים אכן מוכיחים באופן מספק טענה כזו. צריך להבין שהטיפול הרפואי המומלץ אינו משתנה כעלה נידף ברגע שמתפרסם מאמר בספרות המקצועית (אני מנחש שמתפרסמים בערך חצי מליון מאמרים ברפואה מדי שנה). כדי להביא לשינוי כזה, צריכות להצטבר מספיק עדויות; השינוי קורה כאשר המומחים בתחום משתכנעים שהטיפול החדש אינו מזיק, ושהוא מועיל. קונצנזוס כזה בא לידי ביטוי במאמרי מערכת בעיתונים המובילים, ואז גם בספרים המחייבים כגון DSM וספרי הלימוד בפסיכיאטריה.

באשר לאזכור של תופעות חברתיות מטרידות (כמו פניה לשיטות שלא נבדקו באופן מספק כאמצעי לטיפול בבעיות רפואיות חמורות), אני מצטרף לדעתך שצריך להזכיר אותן בערך. אין צורך לומר שחלילה לנו מליצור רושם כאילו "טיפולים" כאלה מועילים, בזמן שאין לנו שום ראיה לטענה חזקה שכזו. עוזי ו. 08:39, 1 ינואר 2006 (UTC)

האמת היא שאני כבר די התייאשתי. כל פעם שנדמה לי שאנו פותחים בדיון הגיוני אתה משתמש בעוד ביטוי כמו "שמן הקודש" המעיד על כמה שאין שום קשר בין גישתך לבין המדע, שלא פוסל כלום, ובלבד שיעמוד בקריטריונים מתודיים ברורים. גישתך היא תרבותית ואתנוצנטרית, ושימוש דמגוגי במונחים כמו "שמן הקודש" או "לחשים וקמעות" מעיד על כך יותר מכל דבר אחר. אין לי כוונה להתחיל עוד פעם לכתוב כאן שורות על גבי שורות של הפניות למחקרים, כי אני יודע שלא באמת מתייחסים אליהם. הטענה כי הם לא קשורים היא מופרכת, השורה הארוכה של מחקרים בנושא EMDR קשורה קשר הדוק לדיכאון (ואני לא מתכוון להתחיל לכתוב שוב על הקשר הכלכך טריוויאלי בין PTSD לדיכאון). בכל מקרה, אני שוב מפציר בכל מי שההוגנות יקרה לו לקרוא בשני הספרים אליהם הפניתי (ובמיוחד זה של ד"ר שרייבר, העוסק ספציפית בדיכאון), ואז אולי נראה פה ערך יותר קרוב למציאות ולגישה המדעית. בן גרשון 11:42, 2 ינואר 2006 (UTC)

האמת היא שגישה תרבותית זה לא דבר כל-כך רע. EMDR אינו מתיימר אפילו לטפל בדיכאון ישירות, אלא במצבים פוסט-טראומתיים (ודרך הטיפול הזה, גם בדיכאון). לכן אין מקומו כאן. לעומת זאת, יש שרלטנים שמוכרים שמן-קודש (דווקא) לטיפול בכל דבר, וטוב שאתה מסכים שאין לאזכר טענות מגוחכות כאלה בערך. מכיוון שאתה לא מתעייף מלטעון שהצגת מאמרים רלוונטיים, אשתדל גם אני לא להתעייף: מעולם לא קראת אותם. עוזי ו. 17:09, 2 ינואר 2006 (UTC)

אם גישה תרבותית זה דבר חיבי בעיניך, נדמה לי שלעולם לא נוכל להסכים... אולי תנסה לעיין בספרים שהומלצו לך? סכיזואלה 22:37, 2 ינואר 2006 (UTC)

בהזדמנות. איכשהו, המהדורה האחרונה של Kaplan and Sadock's Synopsis of Psychiatry נראית לי יותר רלוונטית. עוזי ו. 22:50, 2 ינואר 2006 (UTC)

ואני לתומי חשבתי שויקיפדיה אמורה להיות דמוקרטית, פתוחה ושייכת לאנושות כולה ולא אתנוצנטרית ביחס לתרבות ספציפית... כנראה שטעיתי. יופי לעוזי ו. שהוא אוהב גישה אתנוצנטרית מערבית, אבל לויקיפדיה עקרונות משלה. ולמרות היומרות הדיקטטוריות עוד לא ראיתי שלעוזי ו. ניתנה גישה גם לשינוי הערכים הבסיסיים ביותר של ויקיפדיה. כמה יוהרה צריך בשביל להגיד לבן אדם מה הוא קרא ומה לא, ועוד לקבוע בכזו נחרצות. רק מראה שוב כמה גישתך מדעית.. אבל זה בכלל לא רלוונטי. אתה מנסה להפוך דיון עקרוני לדיון אישי, ואני לא אתן יד לכך. מה שרלוונטי הוא שכל שיטה המטפלת בPTSD רלוונטית מאוד לכל מה שקשור בדיכאון. אבל לא משנה, הערך הזה כבר מזמן הפך לבדיחה. תמשיכו לכתוב שדיכאון הוא "מחלת נפש" (מונח מיושן ופוגעני) ושאין שום דרך לטפל בו חוץ מתרופות, שלמעשה נועדו רק למקרים הקשים שלו, ותמשיכו להתעלם משיטות שהוכרו ע"י המדע. כך מובטח לכם ערך מצוין. אני חושב שכדאי שמישהו יעזור למצוא פשרה. בן גרשון 01:23, 3 ינואר 2006 (UTC)

חשבתי שכולם בעד דיון תרבותי. אם יש משהו מערבי בדרישה לכתוב דברי אמת ולא למרוח את הקורא בשטויות, אני מודה ב"אתנוצנטריות". ועכשיו אני הולך לצייר לעצמי שפם. עוזי ו. 02:02, 3 ינואר 2006 (UTC)

אה, לא לא. בגלל זה הדגשתי שגישתך לא מדעית. אם כל מה שהיית מבקש הוא שתהיה נאמנות למדע, לא הייתי מאשים אותך באתנוצנטריות. אני לא פוסט-מודרניסט ואני מאמין בערכים מוחלטים. זה לא אתנוצנטרי להאמין במדע. אבל להתעלם מהכרה של המדע בדברים מסוימים מסיבות שהן תרבותיות בלבד - זה אתנוצנטרי. אבל כבר כשכתבתי את זה ידעתי שתציג את זה כאילו אני מציג את דרישתך למדעיות כאתנוצנטרית, למרות שהדגשתי חזור והדגש שלא לזו הכוונה. בכל מקרה, איזה שפם בכוונתך לצייר? שפם כשל עמיר פרץ? או שפם של חתול? אני מקווה שלא שפם של דיקטטורים מהמאה הקודמת, נראה לי שאתה קצת יותר נחמד מהם. ושוב, אני חוזר ומציע שנכניס צד שלישי לעניין. בן גרשון 15:31, 3 ינואר 2006 (UTC)

אתה חוזר ואומר שיש הכרה של המדע ב"דברים מסויימים", בלי שתוכל להרים את נטל ההוכחה אפילו במקרה אחד (אין צורך לומר שהוכחת טענה כזו במקרה אחד תספיק בדיוק עבור אותו מקרה; וש"יש מאמרים" זה לא "הכרה של המדע"). אין לי שום התנגדות להצטרפות מדיינים נוספים. עוזי ו. 17:57, 3 ינואר 2006 (UTC)

שאול המלך

האם באמת כל כך קל לאבחן את שאול המלך כסובל מדיכאון? ואולי הייתה לו בעייה אחרת? לדעתי כדאי לשנות את המשפט; אני חסום ובחופשת ויקי, וגם לא ממש מבין בנושא, אז אשמח אם מישהו אחר יעשה את זה. 85.65.70.185 18:33, 3 ינואר 2006 (UTC)

שם הערך

דכאון, או דיכאון? מה נכון עפ"י כללי הכתיב הנהוגים בויקיפדיה?

יצרתי הפניה מדכאון לדיכאון, עכשיו הכל בסדר. יואבי2 18:04, 3 יולי 2006 (IDT)

אפידמולוגיה או שכיחות

אני חושב שצריך להחזיר את שם הכותרת אחורה - לאפידמיולוגיה זו כותרת כוללת יותר שמכילה נתונים נוספים פרט לשכיחות המחלה באוכלוסיה - למשל איך היא מתפלגת בין המינים, בין הגילאים וכד'. --חאקויאק 17:12, 5 יולי 2006 (IDT)

המכניזם הביולוגי של דכאון?

בערך מוצג שתיאוריית החוסר בנוריו-טרנסמיטורים היא התיאורייה הרווחת. האם תיאוריה זו אינה בלתי נכונה בעליל? הרי נדרשים שבוע עד חודש לתחילת פעולת התרופות, למרות שרמות הנ"ט קופצות מיד לאחר נטילת הכדורים, ומכאן שהבעייה היא מורכבת יותר. למישהו יש דיעה אחרת או שאפשר לשנות את הניסוח כך שהתיאוריה הזו תוצג כתיאוריה ראשונית ולא כ"התזה הרווחת"? --חאקויאק 19:20, 15 יולי 2006 (IDT)

בהחלט, זה פגם בולט מאוד בתיאוריה, לפחות כפי שהוצגה כאן. --יהלום צהוב 12:16, 27 בנובמבר 2006 (IST)

תקופת ה delay של השבועיים-שלושה ממתן SSRI עד לשיפור בתסמינים ממש לא סותרת את היפותזת הסרוטונין על הדיכאון (serotonine hypothesis of depression), והיום היא מוסברת לגמרי. אפשר לקרוא על כך בספר physiology of behaviour של carlson. בן גרשון 04:29, 19 בדצמבר 2006 (IST)

אתה מוכן לחלוק עימנו את ההסבר? לא מצאתי בקרלסון התייחסות לנקודה הזו. אולי פספסתי. --חאקויאק 02:08, 9 בפברואר 2007 (IST)

ערך מומלץ

יש משהו שמונע מהערך להיות ערך מומלץ? כי לדעתי אפשר כבר להתחיל את הנוהל, אבל אשמח לקבל דעה נוספת... ‏eytanar‏ • שיחה • תרומות 12:04, 9 במאי 2007 (IDT)

הערות

ערך נאה. הנה מספר הערות:

• בפרק "מבוא" דרושה הבחנה ברורה יותר בין דיכאון רגיל לדיכאון קליני. האם "שבועיים של ירידה קשה במצב הרוח" מגדירים דיכאון רגיל או קליני? האם לאורך הערך מדובר רק על דיכאון קליני?
• בפרק "אפידמיולוגיה": האם האחוזים בשורה הראשונה מדברים על אחוז האנשים שסבלו אי פעם מדיכאון או אחוז האנשים שסובלים כעת.
• בפרק "סיבות לדיכאון": האם אפשר לפרט טיפה על התאוריות הפסיכואנלטיות.
• בפרק "טיפול": רשום "טיפול זה אינו נחשב למוצלח במיוחד באנשים דיכאוניים." - מי הם אנשים אלו? האם זאת איננה הגדרה של כל האנשים הסובלים מדיכאון? מלמד כץ 00:56, 23 במאי 2007 (IDT)

סוגי דיכאון

נקודה טובה, דרוש פירוט גם לגבי סוגי הדיכאון, ידוע לי שהפסיכולוגים נוהגים להגדיר דיכאון לפי סוגים, כגון "דיכאון קל" מול "דיכאון עמוק", "דיכאון אפטי" מול "דיכאון סוער", מה ההבדלים ביניהם בדיוק? יש להסביר זאת בערך, כמו כן, מה הם הסיכויים לצאת מדיכאון קליני? יואבי2 17:28, 23 במאי 2007 (IDT)

שינוי שם הערך

הערך מדבר על דכאון קליני, הפרעה נפשית ידועה, ולא על הרגש דכאון, שהוא נורמלי לחלוטין. אני מציע לשנות את שם הערך לדכאון קליני, וליצור ערך נוסף בשם דכאון שיעסוק ברגש. דבר דומה נעשה בויקיפדיה האנגלית, ובויקיפדיות אחרות. ע11 - שיחה 12:57, 15 באוגוסט 2008 (IDT)

אדרבא, צור.

רק לגבי המינוח: באופן כללי לגבי כל ההפרעות הנפשיות - יש להחליט אם הולכים לפי ה-ICD או לפי ה-DSM. אביעדוס - שיחה 04:11, 4 באוקטובר 2008 (IDT)

השם באנגלית

האם לשם באנגלית יש קשר לשם בעברית, או שאפשר למחוק אותו? נראה לי יותר הגיוני לכתוב "דיכאון (או בלועזית "דיפרציה")", כמו שעושים כשיש למחלות שם בעברית ושם די נפוץ בעברית-אנגלית. כתיבת השם באנגלית לא נראית הגיונית (כמו לכתוב "עצב (Sadness)"). תודה, אריה ה. - שיחה 17:33, 16 ביולי 2010 (IDT)

השינוי בהגדרה

אשמח להסבר לגבי השינויים שנעשו בהגדרת "דיכאון" כפי שניתן לראות בהשוואת הגרסאות הזו. האם דיכאון אינו הפרעה נפשית? (ואגב, הפרעה נפשית = מחלת נפש, ראו דיון בשיחה:הפרעה נפשית). זו הפרעה נפשית תמיד, לא רק "במקרים קיצוניים"; גם דיסתימיה, שהיא דיכאון מתון יחסית, היא הפרעה נפשית. מה דעתכם? Ravit - שיחה 15:29, 10 באוגוסט 2010 (IDT)

דיכאון הוא כן הפרעה והוא כן תופעה נפשית. בחלק מהמקרים זו גם מחלת נפש לכל דבר. השאלה היא אם כל מי שנמצא בחודש של דיכאון קל הוא חולה נפש. בעניין הזה באמת נצטרך לדון בדף השיחה של הערך "מחלת נפש" ולא כאן. תודה. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 11:59, 12 באוגוסט 2010 (IDT)

שיניתי גם את עריכתי בהתאם. אם הערך מחלת נפש והערך הפרעה נפשית ממילא מאוחדים, אז לא צריך בכלל להשתמש פה במושג מחלת נפש. מספיק לכתוב הפרעה נפשית ולסגור את העניין. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 12:16, 12 באוגוסט 2010 (IDT)

לכך התכוונתי. תודה על תיקון ההגדרה. Ravit - שיחה 21:36, 12 באוגוסט 2010 (IDT)

מריחואנה רפואית

אני סובל מדיכאון כבר שנים ושום דבר מהתרופות הרעילות שהרופאים נתנו לי לא עוזר חוץ ממריחואנה רפואית, כיום הדבר אמנם לא חוקי בישראל, אבל אני עובר על החוק הטיפשי הזה בשביל שאוכל להרגיש קצת יותר טוב לפעמים.

בכל אופן... שווה להזכיר גם את הניסיון לטיפול בצמח הזה, מכיוון שאני יודע שיש הרבה אנשים שמשתמשים בצמח לטיפול בדיכאון, והוא ניתן גם במדינות מסויימות לסובלים מדיכאון. תודה.

האם תוכל להפנות אותנו לחומר בנושא מריחואנה רפואית?. עִדּוֹ - שיחה 20:15, 23 בינואר 2011 (IST)

צ"ל "לחומר כתוב"... עוזי ו. - שיחה 20:19, 23 בינואר 2011 (IST)

שאלתי פסיכאטרית בעניין, והיא אומרת שמקובל לטפל על ידי קנביס ב PTSD, שלעתים קרובות דיכאון קליני הוא חלק ממנו. עם זאת כעקרון קנאביס אינו מומלץ לשימוש קבוע אצל חולי דכאון, מפני שאחרי הקלה בתחילה, הוא גורם להחמרה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 19:10, 15 בדצמבר 2012 (IST)

טיפול פסיכודינמי לעומת CBT

נושא ערכו של הטיפול הפסיכודינמי לעומת ה-CBT בדיכאון הוא מורכב, אך הוצג בערך באופן המוטה חד-צדדית לטובת ה-CBT, עד כדי הצגת הטיפול הפסיכודינמי כטיפול מזיק (!). ערכתי על מנת להציג את שתי האלטרנטיבות באופן חסר פניות, תוך שימור המקור אליו הפנה העורך שנטה לטובת ה-CBT.

קישור חיצוני

― הועבר מהדף שיחת משתמש:Calidrago

שלום לך. לצערי נאלצתי להסיר את הקישור לאתר החיצוני שהוספת, למרות שהוא אינפורמטיבי ותורם לערך, וזאת משום שמדובר בקישור לאתר מסחרי, דבר שאינו מקובל בוויקיפדיה ומהווה פרסומת. תודה על ההבנה, Ravit - שיחה 00:06, 7 במרץ 2014 (IST)

רוית, זוהי הפניה למאמר מתוך קורס בנושא דיכאון וחרדה שהועבר ב-1995 לרופאי משפחה. מאוד אינפורמטיבי, מאמר של עשרות עמודים, לא איז גימיק של ווב. הרבה יותר מקישורים אחרים, מסחריים הרבה יותר שיש בערך (למשל, בטיפולנט, שזה חרטא שבלוני, PSYCHOLOGIA.CO.IL זה אתר מסחרי לגמרי, קוגנטיקה זו רשת מסחרית לגמרי (עם קישור ריקני לחלוטין), mifgash.info - זו קליניקה פרטית והקישורית עם תוכן סתמי לגמרי, ו- SOCIALPHOBIA, שיש בו כמה מילים על טיפול תרופתי, וכלל לא עוסק בדיכאון. לא ברורה לי המחיקה. חשבתי לתומי שוויקיפדיה אמורה להפנות לתוכן איכותי. Calidrago - שיחה 00:31, 7 במרץ 2014 (IST)

כפי שכתבתי לך, הסרתי את הקישור החיצוני בצער רב, מכיוון שאני מסכימה איתך שהוא אינפורמטיבי. אבל הפרסומת שבראשו בולטת מאוד. אתה בהחלט מוזמן להסיר קישורים לאתרים אחרים שאתה חושב שהם מסחריים אם אתה נתקל בהם, כולנו לפעמים מפספסים וזה לא עניין של איפה ואיפה; הסרתי בעצמי את הקישורים שציינת, תודה לך על הפניית תשומת ליבי. (לא הסרתי את בטיפולנט כי הוא פורטל ולקסיקון המקיף מונחים רבים גם אם ברמת העמקה בינונית יחסית, והוא לא אתר מסחרי יותר מאתרים לגיטימיים אחרים עם פרסומות בצד כמו ynet). אגב, חשוב לי לציין שלפחות במקרה אחד או שניים מאלו שציינת, זכור לי שעד לפני שנה-שנתיים הקישורים לא הכילו שום תוכן מסחרי ושום קישור פנימי לתוכן כזה, אלא רק המאמר נטו.

אשמח מאוד לצרף את הקישור אם המאמר יעלה במסגרת אתר אחר שאינו מסחרי. בכל אופן, אם אינך מסכים לפעולתי, זה בסדר, איני היחידה כאן; אתה מוזמן לפנות לוויקיפדים ותיקים אחרים, או לכתוב בדף השיחה של הערך. אפשר גם להפנות את חברי הקהילה אל הדיון בדף השיחה של הערך מויקיפדיה:לוח מודעות. בברכה, Ravit - שיחה 14:22, 7 במרץ 2014 (IST)

רוית אני קודם כל מעריך את עבודתך ואת יושרתך. אמנם איני עורך דגול, אבל התחלתי לערוך בשנת 2006, ואהבתי נתונה לכל חבריי העושים במלאכה. אין 'אתר אחר' שבו ד"ר רויטמן יוכל להעלות בו מאמר כזה, בטח לא בשלמותו, עם כל תיאורי הקייסים וכו'. זה כמעט לא פורמט אינטרנטי, אלא אקדמי. אם יוסר הכיתוב "מכון השרון - אבחון ייעוץ וטיפול נפשי" מראש המאמר (ומניה וביה בשאר המאמר אין הפניות או טלפונים וכדומה) - האם זה יהפוך את הקישור לתקין מבחינתך? Calidrago - שיחה 15:03, 7 במרץ 2014 (IST)

מבחינתי כן. (אגב, יש קישורים וטלפונים גם בסוף המאמר, ובנוסף בראש המאמר כשמצויין שם הכותב אז מצויין באותו משפט "מכון השרון - אבחון טיפול וייעוץ נפשי"). מצד שני, כמו שבאתרים הנ"ל התווספה בשקט-בשקט לאחר שנה-שנתיים הפרסומת למעלה, כך יכול לקרות גם כאן (אל תיקח את זה אישית, כמובן, מניעיי הם ענייניים בלבד). אז מבחינתי זה בסדר כרגע אם יוסרו כל הפרסומות, אבל אולי עורכים אחרים יחשבו אחרת. אגב, אם זה פורמט אקדמי, אפשר לפרסם במקורות אקדמיים או כמעט-אקדמיים, ובאינטרנט אפשר למשל ב"פסיכולוגיה עברית". ותודה על המילים החמות :) סופשבוע נעים, Ravit - שיחה 15:40, 7 במרץ 2014 (IST)

ראיתי שהחזרת את הקישור. אני מתנצלת, אולי לא הבהרתי את עצמי מספיק טוב: כל השליש העליון של הדף, הכולל את הלוגו של המכון וכל הטקסט שמסביב והקישורים החל מהמילים "דף הבית" ועד "צור קשר"; וכן כל החלק התחתון שבקצה המאמר כשגוללים כלפי מטה, שבו כתוב בקטן, החל מ"דף הבית" וכלה בטלפונים ואימייל - כל זה תוכן מסחרי... בברכה, Ravit - שיחה 22:25, 7 במרץ 2014 (IST)

אז באמת לא הבנתי - זה עדיין בתוך האתר, המאמר לא עומד תלוי באוויר. אין אפשרות לשנות את המסגרות, את הלוגו. זה נראה לי סביר מאוד בצורה הזאת, אין קריאה לפעולה, אין "השאר פרטים". Calidrago - שיחה 22:29, 7 במרץ 2014 (IST)

אם כך, עמדתי היא שהמאמר הוא אינפורמטיבי ותורם, אך האתר בו הוא מופיע הוא פרסומי ומסחרי, ולכן לא יוכל להופיע בוויקיפדיה. ראה גם ויקיפדיה:מה ויקיפדיה איננה. אבל אולי לאחרים יהיו דעות אחרות; האם זה יהיה בסדר מבחינתך שאעביר את הדיון הזה אל דף השיחה של הערך, ואפנה לשם ויקיפדים נוספים מלוח המודעות? Ravit - שיחה 22:49, 7 במרץ 2014 (IST)

אין בעיה, מה שיחליטו החברים מקובל עלי Calidrago - שיחה 22:55, 7 במרץ 2014 (IST)

― סוף העברה

למי שמצטרף לדיון, אציין שמדובר בקישור הזה. נשמח לתגובותיכם. תודה, Ravit - שיחה 09:42, 8 במרץ 2014 (IST)

אני מסכים עם המחיקה. מעבר לכך שמדובר בפרסומת המוצגת כמאמר, האתר שבו מוצג המידע הוא אתר פרטי שאיננו מקור אמין ואיכותי. הד״ר החתום על המידע לא כלל מקורות לדבריו, ולכן התוכן נסמך על המוניטין שלו בלבד. כל עוד החומר לא נכלל בפרסום מקצועי ומבוקר, יש להתייחס אליו כמחקר מקורי שאין לייחס לו אמינות (למען הסר ספק, איני טוען שהמידע לא נכון, אבל לא ניתן גם לקבל כמובן מאליו שהוא נכון).

לדעתי האישית, המאמר לא מוסיף הרבה לערך - לפי כותרתו, הוא נלקח מקורס לרופאי משפחה, מלפני 19 שנה, ואני מקווה שרופאי משפחה לא זקוקים לוויקיפדיה כדי ללמוד את הנושא כיום. צחקשוח (Laugh Tough) - שיחה 18:29, 8 במרץ 2014 (IST)

למיטב ידיעתי והבנתי, עצם העובדה שמדובר באתר מסחרי אינה בעיה כשלעצמה. יש כאן כמה שאלות אחרות שעד כה לא עלו בדיון: (1): האם פרסום המאמר מפר את זכויות היוצרים של המחבר? (2) האם המאמר כפי שהוא מופיע באתר המדובר זהה למאמר המקורי, או שהחברה ערכה ושינתה אותו? (3) מה היא מהות המאמר? האם הוא נכתב עבור החברה, הופיע בפרסום מדעי, הוא תקציר של קורס או הרצאה? ולבסוף, (4) האם המאמר איכותי (לא לדעת עורכי ויקיפדיה דווקא, אלא לדעת אנשי מקצוע בתחום)? מעבר לשאלות אלו, העובדה שמדובר באתר מסחרי, ושבראש הדף ובתחתיתו מופיע מידע נוסף שלא קשור למאמר אלא לחברה המסחרית, לא צריכה להוות מכשול לקישור למאמר. רווית, האם תוכלי להצביע על הסעיף בויקיפדיה:קישורים חיצוניים או בדף מדיניות אחר שממנו עולה שאי אפשר לקשר למאמר באתר מסחרי? קיפודנחש 19:20, 8 במרץ 2014 (IST)

קיפודנחש, אני מציע שתפתח את האתר המקושר ותקבל תשובות לשאלותיך. לא צריך לקרוא הכל, רק את הכותרת הכוללת את שם המחבר, ואת המידע שבתחתית. אם זה כשר, אז אין משמעות לדרישת מקורות: כל אחד יכול לפתוח אתר פרטי, למלא בו איזה תוכן שהוא רוצה, ולהוסיף אותו כמקור לערך בוויקיפדיה, וגם להשתמש בוויקיפדיה לקידום עסקיו על ידי כתיבת מאמרים באתר, בלי שאיש בודק אותם, והפניה אליהם. צחקשוח (Laugh Tough) - שיחה 22:18, 8 במרץ 2014 (IST)

ההנחה המובלעת בדבריך כאילו לא טרחתי לפתוח את הקישור גם לא נכונה, וגם טיפלה מעליבה. שים לב שבדברי בהחלט ציינתי שיש שאלות רבות, וביניהן השאלה האם מדובר במאמר איכותי. אין לי מושג בדברים הללו, ועל כך לא הבעתי דעה - בסך הכל התייחסתי לעצם העיקרון של קישור למאמר שמופיע בדף של חברה מסחרית, שלמיטב ידיעתי אינו פסול ואינו אסור. אם המאמר אכן מייצג נאמנה מאמר שהופיע ב-1995 בקורס לרפואת המשפחה (שאלות נוספות ששאלתי), אז די ברור שהתיאור שלך (מישהו פותח אתר ממלא אותו במה שהוא רוצה, וכותב בו מאמרים) לא מתאים למציאות. קיפודנחש 23:58, 8 במרץ 2014 (IST)

תודה על תגובותיכם. למיטב הבנתי ולעניות דעתי (גילוי נאות: אני פסיכולוגית ולא פסיכיאטרית), המידע בקישור הוא איכותי (המספרים והאחוזים המופיעים שם כמובן לא עדכניים לחלוטין, אך החריגות בוודאי לא גדולות). רופאי המשפחה גם כיום לצערי לא מקבלים הכשרה מספקת באשר לזיהוי וטיפול בחולים רבים שלמעשה לוקים בדיכאון וחרדה, אז זה ממש לא קישור בלתי תורם, הלוואי וכל איש טיפול ורפואה שנותן שירות לציבור היה קורא אותו. מבחינת זכויות יוצרים והקשר למחבר - התוכן מופיע באתר של המחבר עצמו, שהוא בעליו של המכון; וזהו תעתיק של הרצאה שהוא עצמו נתן, לא בדיוק מאמר (וזה בסדר). לגבי המדיניות בנושא אתרים מסחריים - יש התייחסות מפורשת לכך בויקיפדיה:קישורים חיצוניים#לאלו דפים לא לקשר? - סעיף 4 - "אתרים בעלי אופי פרסומי מובהק", ובויקיפדיה:מה ויקיפדיה איננה סעיף 10 "מדיום פרסומי" וכמה פסקאות מתחת בסעיף 5 "כלי לפרסום ולקידום עצמי". Ravit - שיחה 20:58, 9 במרץ 2014 (IST)

רוית, עברתי על התוכן (בדילוגים ורפרוף), ובדקתי את כמות המידע. בדף יש כ-11,000 מילים, והדפסתו היתה דורשת 65 עמודים. הוא לא מחולק לפרקים ואין לו תוכן עניינים, טבלאות או תרשימים. אם קראת אותו מתחילתו ועד סופו, אני מצדיע לך... בקטעים שקראתי יותר בעיון יש תערובת של התפארות, רכילות, התבטאויות לא מקצועיות כמו "מה שקרה בפגישה הבאה יכול להיות תסריט לסרט של היצ'קוק", ומדי פעם גם מידע שנראה ענייני וחשוב. אני אפילו לא פסיכולוג, אבל ברור לי שזה לא מאמר מדעי או רפואי. הטענה של מעלה המידע "זה כמעט לא פורמט אינטרנטי, אלא אקדמי" מעוררת תמיהה. יתכן שבהרצאה פרונטלית הפירוט הזה עוזר לקהל להיות מחובר, אבל אם את מצפה שהרבה רופאים יקראו אותו, נראה לי שזה לא יקרה - ולו מפני שהוא ארוך מדי. אני מוכן לשנות את דעתי אם יימצא פסיכיאטר או רופא משפחה שימליץ עליו.

קיפודנחש - לא התכוונתי להעליב, אבל הערכתי שלא קראת את הכל כפי שאני לא קראתי את הכל. חלק משאלותיך נענות בפשטות על ידי עיון בכותרת הדף ובתחתיתו ולכן הפניתי לשם. רווית נתנה תשובות ישירות לשאלות הראשונות ואני מסכים עם דבריה. כדי לענות על שאלת האיכות, כפי שאמרת, מישהו שכן מומחה בתחום צריך לקרוא את המידע ולחוות דעה. על פניו, זה תוכן לא איכותי - מאמרים איכותיים נמדדים בין השאר באיכות המקורות שלהם, וכן במספר המאמרים שמקשרים אליהם (זו הוכחה ל"נחשבות"). כאן אין לא מזה ולא מזה. באין ראיה שמדובר בתוכן איכותי, ברירת המחדל היא שזה לא, ונטל ההוכחה הוא על מי שטוען שזה איכותי ולא עלי ועליך.
הטענה שהחומר הועבר בקורס לא מוכיחה שום דבר - קורס מטעם מי? מי השתתף בו? כמה פעמים הועבר? העברת חומר שיווקי כקורס היא פרקטיקה מקובלת.
אני מסכים שעצם היות האתר מסחרי אינו פוסל אוטומטית קישור אליו, אבל במקרה זה, המסחריות מצטרפת לבעיות האחרות ואין דבר שמטה את הכף לצד השני. צחקשוח (Laugh Tough) - שיחה 23:47, 9 במרץ 2014 (IST)

רק אציין שוב שמדובר בתמליל של הרצאה ולא במאמר, לכן המבנה הוא "הרצאתי". בנוסף אציין שמאמרים אקדמיים של פסיכולוגים כוללים לעתים קרובות תיאורי מקרה מפורטים, כפי שמתואר כאן, לכן זה ממש לא רכילות. Ravit - שיחה 00:03, 10 במרץ 2014 (IST)

אני מסכים עם רוית ועם קיפודנחש, ולא כל כך ברור לי האיסטניזם שלך צחקשוח: מדובר בתכני הרצאות, ולא במאמרים אקדמיים. מדובר בחומר מקורי, רחב יריעה עד מאוד, ולא במלל שנכתב למטרה פרסומית כזאת או אחרת. החומר כתוב בשפה מדוברת ומכיל קייסים (ומי שקרא ספרים כמו של יורם יובל "סערת נפש" או של שטרנגר - זו השפה הרווחת, ולא מונחים לטיניים, וגם שם אין מקורות או הפניות). הוא נכתב על ידי איש מקצוע והועבר לאנשי מקצוע, חזקה עליו שהוא עומד בקריטריון איכות כלשהוא. אף אחד מהחברים פה לא חבר ועדה אקדמית בפסיכיאטריה. אני לא רואה עילה לפסילת הקישור - לא פורמלית (בקריטריונים כאן ויקיפדיה:קישורים חיצוניים#לאלו דפים לא לקשר?) - ולא מהותית. Calidrago - שיחה 10:57, 10 במרץ 2014 (IST)

אנא שים לב שלא הבעתי דעה לגבי עצם ההתאמה של המאמר, אלא רק בשאלה העקרונית, האם העובדה שהמאמר מופיע באתר מסחרי פוסלת את השימוש בו. לעצם העניין אין לי דעה, אם כי אודה שדברי צחקשוח (שגם בהם לא התעמקתי) נשמעים די משכנעים. המשפט הזה: "הוא נכתב על ידי איש מקצוע והועבר לאנשי מקצוע, חזקה עליו שהוא עומד בקריטריון איכות כלשהוא" מצביע על הבעייתיות: למעשה איננו יודעים מה ה-credentials של כותב המאמר, ואיננו יודעים בפני מי ניתנה ההרצאה ובאיזו מסגרת, וה"חזקה עליו" שהסקת, כפי שעלול להסיק כל קורא סביר, בעייתית. קיפודנחש 23:13, 11 במרץ 2014 (IST)

לטעמי, עיצוב האתר הוא זה שמונע את שילוב הדף הזה בקישורים מתוך ויקיפדיה. הפרסומת בולטת מאוד בכל דפי האתר ופרטיו של המכון מופיעים באופן ברור בראש הדף ובתחתיתו. כל מידע שמופיע באתר זה נועד להביא לכך שמי שמתעניין בנושא יכיר את המכון הספציפי הזה ואת דרכי ההתקשרות עמו. לפיכך, אין לקישור כזה מקום. יכול להיות שאם הפרסום מסביב למאמר היה "רך" יותר, כן היה לזה מקום. במצב הנוכחי, אם נאשר קישור שכזה, הדבר יפתח דלת לרבים שיחפצו לקשר לאתרים שלהם, בהם מעט תוכן איכותי נשתל בתוך בליל של פרסום גס. Ldorfman • שיחה 01:46, 12 במרץ 2014 (IST)

קיפודנחש, אתה יכול לראות מה ה- CREDENTIALS באתר עצמו (בקישורית אודות). מדובר באיש מקצוע, מדובר בטקסט שאינו פרסומי. בעיני - כאן - מתמצה הבחינה הפורמלית לעניין התוכן. Ldorfman, זה אתר של קליניקה - בוודאי שיש בו פרטי התקשרות וכדומה, בדיוק כפי שמצופה מאתר פרטי שאינו חלק מעמותה / מלכ"ר. הכללים, כפי שהותוו בהנחיות קישורים חיצוניים, אינם פוסלים מקישור ל"תוכן איכותי בתוך בליל של פרסום גס", (וזה לא המקרה בכל אופן - לא הרישא ולא הסיפא). "מעט תוכן איכותי בתוך בליל פרסום גס" זה "בטיפולנט", שמשום מה עובר את הקריטריונים של החברים כאן. בשורה התחתונה - צריך לנסח כלל אחיד כדי שתיגזר גזירה שווה לכולם ויהיה ברור מתי כן ומתי לא. אני בעד לאפשר ההפניה, הכללים הנוכחיים סבירים בעיני, ומאפשרים אותה. אם משנים את הכללים - זו צריכה להיות החלטה קוהרנטית ברורה וגורפת.Calidrago - שיחה 17:18, 16 במרץ 2014 (IST)

התמודדות אישית

בפסקה דיכאון קליני#התמודדות אישית עם הדיכאון מופיעות שיטות "עממיות" לטיפול בדיכאון, ללא סימוכין. עשוי להיווצר רושם ששיטות self-help אלה הן יעילות לטיפול בדיכאון קליני. למיטב ידיעתי טענה זו אינה מקובלת, בלשון המעטה. ב"התמודדות אישית" הייתי מצפה לתוכן אחר לגמרי: להשוואה, התמודדות אישית עם עיוורון מתמקדת בדרכים להמשיך בחיים משמעותיים ולשפר את איכותם, ולא בניסיון לרפא את העיוורון. אני תוהה אם יש לשכתב או להסיר לחלוטין פרק זה. צחקשוח (Laugh Tough) - שיחה 13:34, 5 במאי 2014 (IDT)

מצטרף. בעד להסיר לחלוטין. למרות שלחלק מהדברים יש הסתמכות כלשהי, האזכור לא סביר לערך אנציקלופדי, קל וחומר לערך שנושאו רפואי-מדעי ולכן אמור לכלול אך ורק תוצאי מחקר מקובלים. אפשר ליצור דף רשימה או קטוגריה של ערכי self-help, עם תת קטוגריה לשיטות עזרה עצמית שאוזכרו בהקשר עם דיכאון. Israel3292 - שיחה 14:40, 5 במאי 2014 (IDT)

שיטות אלטרנטיביות

Israel3292, הסרת תוכן שעסק בטיפולים אלטרנטיביים לא יעילים. אני מסכים שהפרק לא צריך לעסוק בהתנהגות של אנשים שלא מצאו פתרון, אבל מחקרים שלא מצאו יעילות הם הדבר הקרוב ביותר שהמדע מכיר להוכחת אי יעילות. לא המחקרים נכשלו אלא שיטות הטיפול. זה מידע אנציקלופדי חשוב.

גם לגבי EMDR, השאלה היא לא אם זה טיפול יעיל או לא אלא אם נעשה בו שימוש (יעיל או לא) לטיפול בדיכאון. אם אתה יודע על כך שלא נעשה בו שימוש כזה מעולם, אז מחיקתך מוצדקת; אבל אחרת רצוי דווקא שתהיה התייחסות, ובמידת הצורך ציון שאין ראיות ליעילות השיטה.

אינני נוהג לשחזר עריכות, לכן אשמח אם תתקן או תתייחס.

מעבר לכך, תודה על עזרתך בשיפור הערך הזה, שזקוק לכך מאוד. צחקשוח (Laugh Tough) - שיחה 16:13, 5 במאי 2014 (IDT)

הפרק אמור לעיסוק בטיפולים הקיימים, לא בטיפולים שנבדקה יעילותם והתבררו כטעות, אכן יש לזה ערך אנציקלופדי - בערך על טיפולים אלטרנטיביים. רק במקרה שטיפול מסויים נעשה מפורסם בהקשר לכותרת הערך, יש מקום להזכירו. ובאופן כללי ערך אנציקלופדי הוא לא ספר, אמורים להופיע בו רק הנושאים המוכרים, מוסכמים, וחשובים להבנת הנושא. בקשר לEMDR; מדובר בטיפול לפוסט טראומה, שמעולם היה בשימוש למקרי דיכאון, לא ידוע לי גם על מחקר כזה (ההשפעה על הפרעת אישיות גבולית למשל נחקרה, אבל גם במקרה זה עד כמה שידוע לי לא נהוג לטפל בEMDR בשום מקום). Israel3292 - שיחה 16:39, 5 במאי 2014 (IDT)

הפסקה על חוסר היעילות של אקופונקטורה צריכה בוודאי לחזור לערך. עוזי ו. - שיחה 18:35, 5 במאי 2014 (IDT)

החזרתי Israel3292 - שיחה 18:53, 5 במאי 2014 (IDT)

יש בעיה בהתחלה, בנתונים על דיכאון

בפסקה הראשונה כתוב ש: "ממחקרים על אוכלוסיית ארצות הברית עולה כי כ-3.4% מהלוקים בדיכאון קליני , ועד 60% מהמתאבדים סבלו מדיכאון קליני או הפרעת מצב רוח אחרת.‏" לא יודעת מה הכוונה המקורית, אולי ש3.4% מאוכלוסיית ארה"ב סובלת מדיכאון קליני, על כל פנים אין ספק שבלתי אפשרי ש3.4% מהלוקים בדיכאון קליני סבלו מדיכאון קליני או הפרעת מצב רוח אחרת. ―95.86.123.123 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אבדה לך מלה. בערך כתוב "ממחקרים על אוכלוסיית ארצות הברית עולה כי כ-3.4% מהלוקים בדיכאון קליני מתאבדים, ועד 60% מהמתאבדים סבלו מדיכאון קליני או הפרעת מצב רוח אחרת". עוזי ו. - שיחה 02:29, 9 באפריל 2015 (IDT)

טיפול בגרייה מגנטית

העברה מהערך:

• "טיפול לא פולשני אשר מגרה את האזור הרלוונטי לדכאון במוח ומביא לשיפור בתסמיני המחלה. הטיפול מאושר על ידי ה-FDA האמריקאי לטיפול בחולי דכאון שניסו תרופות נוגדות דכאון אך לא חוו שיפור. הטיפול גם מאושר על ידי הCE האירופאי ועל ידי משרד הבריאות הישראלי. זהו הליך המתקיים במרפאת חוץ, ללא הרדמה, סיכון לאובדן זכרון או תופעות לוואי מערכתיות. במהלך הטיפול, החולה חובש קסדה מרופדת המכילה סליל המייצר אותות מגנטיים קצרים, בדומה לאותות במערכות MRI, והשדות המגנטיים מגרים את האזור היעודי במוח. ההליך דורש טיפולים יומיים של 20 דקות במהלך 4-5 שבועות. לאחר כל טיפול, המטופל יכול לחזור הביתה באופן עצמאי, ולהמשיך בשגרת היומיום."

אני רחוק מלהיות מומחה בנושא, אבל השיטה עדיין בניסויים [1], ואי אפשר לספר עליה כאילו היא כבר סטנדרט רפואי מוכר. עוזי ו. - שיחה 15:01, 12 באוקטובר 2015 (IDT)

התחילו לטפל בשיטה הזו כבר http://www.mindclinic.co.il/%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%AA/ Unicorn47 - שיחה 06:07, 30 באוקטובר 2021 (IDT)

כמה השגות חשובות

ישנן הפרעות נפשיות שונות היכולות להיות מלוות באפיזודה דיכאונית. לכן אפיזודה דיכאונית והפרעת דיכאון מז'ורי בהחלט אינם שני דברים זהים משום בחינה שהיא. כך זה גם ב DSM5.

נקודה שניה: אמנם השם דיכאון קליני מקובל בספרות המדעית ובספרות היעץ העוסקת בדיכאון אך איך זה השם התקני והרשמי של ההפרעה. השם התקני והרשמי הוא דיכאון מז'ורי או בעברית דיכאון רבא. כדאי לשקול לשנות את שם הערך ואז לעשות הפנייה לדיכאון קליני כך שגם מי שמחפש שם זה יגיע לדיכאון מז'ורי. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
79.180.154.237 16:17, 15 באוגוסט 2017 (IDT)

דיווח שאורכב ב-18 ביולי 2020

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

דיכאון קליני הוא מונח שגוי ורווח בשפה העברית היומיומית. אין למונח הזה כל תוקף קליני ומעולם לא היתה אבחנה כזו בשום ספר אבחנות מוכר.

המונח התקף בהקשר זה הוא דיכאון מז'ורי.

נ. ב אני מוסמך בבריאות נפש קהילתית, לכן כדאי לקחת הערה זו בכובד ראש.

גם אני חשבתי בעבר על כך. נכון שכפי שמצויין בערך עוד בפתיח הדיכאון הקליני נקרא בסיווג האמריקאי DSM 5 דיכאון מג'ורי שהוא מונח נפוץ בפסיכיאטריה בארץ מזה כמה עשורים. אבל קיימים סיווגים חשובים אחרים כמו הסיווג של ארגון הבריאות העולמי ICD-10 בשימוש גם בארץ , המכנה את האפיזודה של דיכאון מג'ורי ואת ההפרעה הדיכאונית המג'ורית בשמות "אפיזודה דיכאונית" (Depressive episode) ובהתאמה - "ההפרעה הדיכאונית החזרתית" (Recurrent Depressive Disorder). לכן השם דיכאון הקליני הוא לא רע, כי קולע לכל המונחים האלה, בלי להיות קשור יותר מדי באופנות של הסיווגים המשתנים. עדיין חסרה בוויקיפדיה העברית ערך על ההפרעה הדיכאונית המג'ורית, שנקראה בעבר הפרעה אפקטיבית חד-קוטבית ושב-ICD-10 נקראת הפרעה דיכאונית חזרתית או רקורנטית Ewan2 - שיחה 03:27, 18 ביולי 2020 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בדיכאון קליני שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.pnas.org/content/early/2011/04/20/1104836108.abstract נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20130430004615/http://www.pnas.org/content/early/2011/04/20/1104836108.abstract לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 22:41, 3 באוקטובר 2022 (IDT)

תוקן, תודה Ewan2 - שיחה 22:37, 12 בנובמבר 2022 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בדיכאון קליני שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.gogay.co.il/content/article.asp?id=2018 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20110524141838/http://www.gogay.co.il/content/article.asp?id=2018 לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 04:50, 11 בנובמבר 2022 (IST)

תוקן, תודה.Ewan2 - שיחה 22:31, 12 בנובמבר 2022 (IST)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

דיכאון מאז'ורי או לא דיכאון בתחתונים או דיכאון שניצלים (לא בטוח מה השם התקני בעברית - אבל זה לא זה) דווח על ידי: 2A00:A041:795F:F200:C506:8FBC:C742:5713 16:40, 10 בינואר 2023 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (ינואר 2024)

שלום,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בדיכאון קליני שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• https://www.maccabi4u.co.il/2468-he/Maccabi.aspx?TabId=2470_2471_2472 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20230412062011/https://www.maccabi4u.co.il/2468-he/Maccabi.aspx?TabId=2470_2471_2472 לכתובת המקורית.
• https://www.camoni.co.il/מהו-דיכאון נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20230426134659/https://www.camoni.co.il/מהו-דיכאון לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 04:06, 21 בינואר 2024 (IST)