שיחה:הבנק הבינלאומי
מרכיבי הבנק עריכה
גם אם המידע על מיזוג "קופות ומוסדות פיננסיים קטנים מקומיים ומעמדיים שהוקמו בשנות ה-20 בארץ ישראל כגון: אוצר המעמד הבינוני, קופות הלוואה וחסכון בנתניה, ראשון לציון, רמלה, טבריה וחדרה, קופת מלווה חקלאות פתח תקווה" לשם הקמת הבנק מופיע בספר תולדות הבנק, הוא אינו נכון (או שלא הובן נכון). כפי שניתן ללמוד מהערך בנק לסחר חוץ ומהאסמכתאות שבו, מוסדות פיננסיים אלה מוזגו לבנק לסחר חוץ יותר מעשר שנים לפני הקמתו של הבנק הבינלאומי הראשון. לפיכך די בציון העובדה שהבנק לסחר חוץ נמנה עם מרכיבי הבנק הבינלאומי הראשון, ואין צורך לציין את המוסדות שבלע במהלך קיומו.
הערה קטנה: אין צורך לציין שספיר היה שר האוצר דאז - בסיפור היסטורי ברור שכל הדמויות הן כתוארן אז, ולא בתוארן הנוכחי, שהוא (כבר עכשיו, או בבוא העת) "ז"ל". דוד שי - שיחה 22:16, 28 ביולי 2013 (IDT)
- אינני מקבל את הפרשנות הזו (ולא אתייחס להערה בדבר כושר ההבנה). הפירוט לא מיותר, ולא יקרה אסון אם יופיע בשני הערכים. לעצם העניין, הפירוט נותן תמונה רחבה יותר על המגוון הרב של המוסדות הכספיים שהביאו ליצירת הבנק. אני מחזיר את העריכה ואבקשך שלא להסיר את המידע עד לקבלת דעות נוספות בנושא. תודה.--כ.אלון - שיחה 22:23, 28 ביולי 2013 (IDT)
- הגרסה שלך היא פשוט הטעיה של הקורא, כי אתה מציין גופים שנבלעו בבנק לסחר חוץ עשר שנים קודם להקמת הבנק הבינלאומי הראשון, כאילו השתתפו בהקמה. עדיפה על גרסתך גרסתו של עדירל, שאינה מטעה, אך לדעתי המידע שבה מיותר (די בהופעתו בערך בנק לסחר חוץ). דוד שי - שיחה 23:06, 28 ביולי 2013 (IDT)
- אני מסכים עם דוד שי לגבי הכללת המידע. בעת יצירת הבנק הבינלאומי, קופת מלווה וחסכון היו היסטוריה. באותה תקופה כל הבנקים עסקו ברכישות ומיזוגים. בנק לאומי רכש את קופת רחובות סניפים חדשים לבנק לאומי, חרות, 21 בנובמבר 1960, טבריה כנראה בכלל נרכש על ידי הפעולים, למרות שאיני בטוח בכך הזמנה, דבר, 28 באפריל 1957 וחדרה נרכשה על ידי בנק אגודת ישראל: בנק אגודת ישראל, מעריב, 21 בינואר 1972. לגבי הגרסה שלי, אני לא יודע לגבי טבריה ופתח תקווה, וחדרה הגיעה דרך בנק אגודת ישראל. עדירל - שיחה 23:15, 28 ביולי 2013 (IDT)
- אני מקבל את השארת גירסתו של עדירל. הפירוט הזה צריך להיות חלק מן הערך. ושאלה במאמר מוסגר: האם בכל אחת מהערים היה רק מוסד פיננסי אחד מן הסוגים הללו? לא. האם לא יתכן כי מוזגו מוסדות כספיים נוספים לאחר מיזוג הבנק לסחר חוץ? כן. קופת נתניה למשל, מוזגה בוודאות לאחר הקמת הבנק הבינלאומי.--כ.אלון - שיחה 23:22, 28 ביולי 2013 (IDT)
- אני מציע שתציג בפנינו את המקור עליו אתה מסתמך כדי שנוכל לברר את העובדות לאשורן. עדירל - שיחה 06:22, 29 ביולי 2013 (IDT)
- המקור מפורט בהערת השוליים מס' 2. הספר אינו נמצא בהישג ידי כרגע. אשתדל להשיגו בהמשך. בשלב זה, עשה במידע כפי הבנתך.--כ.אלון - שיחה 21:04, 29 ביולי 2013 (IDT)
- אני מציע שתציג בפנינו את המקור עליו אתה מסתמך כדי שנוכל לברר את העובדות לאשורן. עדירל - שיחה 06:22, 29 ביולי 2013 (IDT)
- אני מקבל את השארת גירסתו של עדירל. הפירוט הזה צריך להיות חלק מן הערך. ושאלה במאמר מוסגר: האם בכל אחת מהערים היה רק מוסד פיננסי אחד מן הסוגים הללו? לא. האם לא יתכן כי מוזגו מוסדות כספיים נוספים לאחר מיזוג הבנק לסחר חוץ? כן. קופת נתניה למשל, מוזגה בוודאות לאחר הקמת הבנק הבינלאומי.--כ.אלון - שיחה 23:22, 28 ביולי 2013 (IDT)
- אני מסכים עם דוד שי לגבי הכללת המידע. בעת יצירת הבנק הבינלאומי, קופת מלווה וחסכון היו היסטוריה. באותה תקופה כל הבנקים עסקו ברכישות ומיזוגים. בנק לאומי רכש את קופת רחובות סניפים חדשים לבנק לאומי, חרות, 21 בנובמבר 1960, טבריה כנראה בכלל נרכש על ידי הפעולים, למרות שאיני בטוח בכך הזמנה, דבר, 28 באפריל 1957 וחדרה נרכשה על ידי בנק אגודת ישראל: בנק אגודת ישראל, מעריב, 21 בינואר 1972. לגבי הגרסה שלי, אני לא יודע לגבי טבריה ופתח תקווה, וחדרה הגיעה דרך בנק אגודת ישראל. עדירל - שיחה 23:15, 28 ביולי 2013 (IDT)
- הגרסה שלך היא פשוט הטעיה של הקורא, כי אתה מציין גופים שנבלעו בבנק לסחר חוץ עשר שנים קודם להקמת הבנק הבינלאומי הראשון, כאילו השתתפו בהקמה. עדיפה על גרסתך גרסתו של עדירל, שאינה מטעה, אך לדעתי המידע שבה מיותר (די בהופעתו בערך בנק לסחר חוץ). דוד שי - שיחה 23:06, 28 ביולי 2013 (IDT)
הקובץ הבא מוויקישיתוף שמשמש בדף הזה או בפריט הוויקינתונים שלו הועמד למחיקה מהירה עריכה
הקובץ הבא מוויקישיתוף שמשמש בדף הזה או בפריט הוויקינתונים שלו הועמד למחיקה מהירה:
באפשרותך לראות את הסיבה למחיקה בדף תיאור הקובץ המקושרים לעיל. —Community Tech bot - שיחה 08:23, 30 בספטמבר 2020 (IDT)
שם הערך עריכה
שמו הרשמי של הבנק הוא "הבנק הבינלאומי הראשון לישראל, והוא ממתג עצמו בשם "הבינלאומי". השם הנוכחי הוא משהו באמצע. בנוסף, "הבנק הבינלאומי" (או "הבנק הבין-לאומי") הוא חלק משמם של בנקים רבים (ראו en:International Bank, ויש להפוך אותו לדף פירושונים. לטעמי ראוי לשנות את שם הערך שלפנינו לשם הרשמי, וגם את הקטגוריות לשנות בהתאם. דוד שי - שיחה 13:54, 4 באוגוסט 2022 (IDT)
- מסכים--כ.אלון - שיחה 17:22, 4 באוגוסט 2022 (IDT)
בעד חלש, אמנם עדיף להצמד לשם הרשמי וכדאי ליצור את דף הפירושונים, אך כרגע זה הערך היחיד ששמו כולל "הבנק הבינלאומי" ודף הפירושונים יטריח קוראים שמעוניינים לקרוא על הבנק הבינלאומי הראשון לישראל ויאכזב את אלה שמתעניינים בבנקים אחרים. דג קטן - שיחה 21:16, 4 באוגוסט 2022 (IDT)
נגד. אמנם השם "הבנק הבינלאומי הראשון לישראל" הוא השם הרשמי של הבנק, אבל בפועל השם הזה איננו מוכר ואיננו בשימוש. הבנק מוכר בתור "הבנק הבינלאומי". אפילו באתר הבנק אני לא רואה את השם "הבנק הבינלאומי הראשון לישראל" בשימוש, ובתאור תולדות הבנק באתר כאן הבנק מכונה "הבנק הבינלאומי". צריך כמובן לציין את השם הרשמי המלא בערך, אבל אני חושב ששם הערך צריך להשאר בשם המוכר. בברכה, מכונת הקפה - שיחה 09:29, 5 באוגוסט 2022 (IDT)
- בדף הבית של הבנק לא תמצא את השם "הבנק הבינלאומי" אלא רק "הבינלאומי", וכך גם בסניפי הבנק (ראה תמונה בערך), כך שלפי העיקרון שהצגת יש לשנות את שם הערך להבינלאומי. דוד שי - שיחה 09:49, 5 באוגוסט 2022 (IDT)
- אכן, במיתוג של הבנק השם הוא הבינלאומי, ואין לי התנגדות לשינוי לשם זה. בהערת אגב, הסתכלתי בערכי בנקים ישראלים שונים בויקיפדיה, ונראה שאין אחידות בבחירת שמות לערכי בנקים. כך למשל, בנק יהב ולא השם הרשמי שהוא בנק יהב לעובדי המדינה, וגם ONE ZERO ולא השם הרשמי וואן זירו הבנק הדיגיטלי. מנגד, יש למשל את בנק דיסקונט לישראל, ולא בנק דיסקונט או פשוט דיסקונט. בברכה, מכונת הקפה - שיחה 11:55, 5 באוגוסט 2022 (IDT)
- בדף הבית של הבנק לא תמצא את השם "הבנק הבינלאומי" אלא רק "הבינלאומי", וכך גם בסניפי הבנק (ראה תמונה בערך), כך שלפי העיקרון שהצגת יש לשנות את שם הערך להבינלאומי. דוד שי - שיחה 09:49, 5 באוגוסט 2022 (IDT)
- ראיתם את השם הארוך של תנובה? יאצקין52 - שיחה 14:25, 9 באוגוסט 2022 (IDT)