שיחה:הומור

שיחות פעילות

.עריכה

שטות מוחלטת. וכדאי לתקן. הומור בהגדרתו הוא התבוננות ברוח טובה על חוסר התואם בחיים. דהינו דרך של הסתכלות על ההתרחשויות בחיים ולא תוכנית בידור. ההומור הוא כלי המאפשר התבוננות על אופי אנשים והתנהגותם ונקודות מבט בדרך ביקורתית והיא מנוצלת בעיקר עלידי החלש יותר ככלי נגוח למשל וככלי לתגובה. ישנן קטגוריות רבות להומור כמו טבע האדם, הומור פילוסופי, משחקיי לשון, פרודיה וכן הלאה. השימוש בהומור על מנת לגרום לשעשוע ונחת רוח הוא כלי מקובל המכיל אלמנטים שונים כמו גורם הפתעה אבסורדי, הצבעה על חולשות, פגמים נורמטיביים וכו'. (אוריק)

אוריק- למה שלא תצרף את מה שכתבת כאן לערך עצמו? (חוץ מהמילים שטות גמורה). שים לב שאפשר לחלק את מה שאמרת לכמה נושאים: הסיבות לשימוש בהומור (הכוללות, אם נודה על האמת, גם שימוש בהומור למטרות הפוגה ובידור וגם שימוש בהומור למטרות צרכניות כמו תוכניות בידור), סוגי הומור שונים, מרכיבי ההומור עצמו וכו'. תודה על ההערה, אפרת 10:50, 3 אוגוסט 2005 (UTC)

ממש לא ברורעריכה

על פי הערך, אני לא אמור להיות מסוגל לצחוק מאותן בדיחות במלכוד 22 בפעם המאה (אבל אני כן), וכשאני חוטף מכה בראש מול קהל אני לא אמור להיות מסוגל לצחוק על זה. זה פשוט לא נכון עובדתית, ולכן לא ברורה הנכונות של הערך. גדי אלכסנדרוביץ' 18:30, 7 יוני 2006 (IDT)

כמובן שייתכן ותוכל לצחוק על עצמך כשאתה נופל או חוטף מכה. זו יכולתם של בעלי חוש הומור לראות את עצמם הם בפרופורציה ולהתייחס גם לעצמם כ"אחר". למעשה, חלק ניכר מההומור של קומיקאים בנוי על היכולת שלהם ללעוג לעצמם (אם כי לא תמיד הלעג הזה נובע מתחכום יתר. לפעמים הם פשוט עושים את "מה שעובד").
כשאתה צוחק בפעם המאה מאותן בדיחות ב"מלכוד 22" המנגנון הפועל הוא בדרך כלל שונה מכפי שאתה סבור: אינך צוחק מאותה בדיחה באותו אופן -- אתה צוחק מאותה בדיחה, אבל בכל פעם מפן אחר שאתה מגלה בה. אם אתה צוחק כל פעם מאותה בדיחה ממש ובאותו אופן ממש, זה לא קשור לחוש הומור. ישנו מנגנון נוסף, שאני חושב שכדאי לעמוד עליו, והוא ההתבוננות השונה באותה סיטואציה, ומציאת "זווית מפתיעה" בדבר החוזר על עצמו, לכאורה. כשאתה צוחק וחוזר וצוחק מאותו דבר עצמו, פועל מנגנון אחר, שכפי שאמרתי אינו קשור להומור אלא לצרכים רגשיים ונפשיים אחרים ומצבים רגשיים ונפשיים אחרים (חשוב על המצב בו אנשים מעשנים מריחואנה וצוחקים מדברים שאינם הומור). ז'נה פרלפה-פרנסה 21:41, 7 יוני 2006 (IDT)
תודה שאמרת לי מה אני חושב, מה הצרכים שלי וממה אני צוחק. גדי אלכסנדרוביץ' 21:53, 7 יוני 2006 (IDT)
לא אדון בנושא. שחזרתי את המאמר ואתה מוזמן להוסיף כרצונך. אורי רדלר 18:29, 9 יוני 2006 (IDT)
חבל לי שזו הצורה שבה אתה מגיב לביקורת. גדי אלכסנדרוביץ' 18:46, 9 יוני 2006 (IDT)
כדי שלא תיווצר אי הבנה: אינני רוצה לעסוק או להגן על הערך ולכן שחזרתי. אין כאן עניין אישי כלל, חלילה. חשבתי שאני מקל, אבל כמובן שאפשר לבצע כל שינוי בכל צורה שהיא, בערך כצורתו קודם או כצורתו עכשיו. תהנו. אורי רדלר 18:59, 9 יוני 2006 (IDT)

שאלה : מהו מקור השם הומור, האם מקרו בלטינית ? ומה פירושו ? האם זהו מזג האדם ? או שמא "לחלוחית" ? תודה מראש על התשובות, אם אפשר גם הפניה למקורות.

תודה שוב

ידידה הדס

זקוק לעריכה מחודשתעריכה

נדמה לי שהערך מתייחס להיבטים מסוימים מאוד, וצדדיים מאוד, שבהומור. הערך כלל אינו מקיף את המושג משום בחינה - אין כאן הגדרה מדויקת של הומור, לא מתוארות כאן הסיבות לשימוש בו וכו' וכו'. נדמה לי שבערך בדיחה יש מידע שעשוי להועיל כאן, ולמעשה, אולי כאן מקומו. סגי נהור 07:12, 3 ביוני 2007 (IDT)

נראה לי שצריך גם להתיחס להומור בקונוטציה יותר רחבה-כמו תרבות (למשל-"קיפוד אחד מגיע לקנות שמנת בכד,מביאים לו את השמנת והוא שופך אותה על הקיר,שואלים אותו "קיפוד, למה עשית את זה?" הוא עונה "כאלה אנחנו הקיפודים לא צפוים..."-רק רוסים צחקו מזה),מעמד חברתי, דת, השכלה וכו'

הומור זה לא משהו אחיד ומהערך אפשר לחשוב שיש רק הומור שמבוסס על 2-3 עקרונות כאלו.ברוך הרצוג

חבר'ה, האטימולוגיה של המילה הומור לא נכונהעריכה

המילה באה מיוונית (צריך ממש חור בהשכלה כדי לשכוח מהומרוס) תציצו בויקי האנגלית

לא, המילה הומור במקורה לטינית. בויקי האנגלית כתוב שמקורה בארבע הליחות ביוונית χυμός (כימוס), ואילו בתחתית החור של השכלתי הומרוס הינו משורר.שנילישיחה 22:51, 28 בדצמבר 2007 (IST)
אין לבלבל בין הומרוס ששמו באנגלית הוא "Homer" לבין הומר סימפסון שהוא המקור האטימולוגי הנכון של המילה "הומור". השמח בחלקו (-: 22:56, 28 בדצמבר 2007 (IST)
לא יוונית, אלא לטינית, umor, שפירושו "לחות" וגם שמן של ארבע הליחות. "כימוס" לא קשור. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 23:56, 28 בדצמבר 2007 (IST)

לא מצחיקעריכה

לא יודע מה איתכם אבל כל הקטע עם הפסנתר והדוקטור ממש לא היו מצחיקות או מפתיעות משן


צודק בטירוף! יש פה בעיה צריך למצוא בדיחה מצחיקה לשם....

ביהדותעריכה

נא סייעו למלא - הפניתי למראי מקום: ראו להלן:

בתרבות היהודיתעריכה

ההומור סייע בידי אבותינו ואמותינו לשמור על שפיות בעולם אכזרי למדי. בהסטוריה היהודית רשומים מאסות שלמות שכולן הומור, וכמו כן ידועות בדיחות רבות שמקורן בתרבות היהודית.

בתנ"ך ובספרות הקדומהעריכה

בשנים האחרונות יש הטוענים כי אין כלל הומור בתנ"ך ובספרות חז"ל, והכל כתוב באופן יבש.[הערת שוליים: הפנייה למאמרו של מאיר שליו ועוד על ההומור בתנך ובספרות התלמודית]

על החולשות האנושיות:
(אדם) "האשה אשר עמדי, היא השיאתני..."
(נח) "ויטע כרם"
(אחי יוסף) הנה בעל החלומות הלזה בא...
(יעקב) גנובתי יום וגנובתי לילה!
(שאול) והם אמרו... (שמואל: ומה קול הצאן הזה באזני)
(דוד) וירא אישה רוחצת על הגג...
(איוב) "בכל זאת 'לא' חטא בלשונו".
לעג על עמי הסביבה:
קין...
"טרם ישכבו ואנשי העיר - אנשי סדם - נסבו על הבית, מנער ועד זקן, כל העם מקצה..."
"... אל נא אחי תרעו: הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש. אוציאה נא אתהן אליכן..."
"... ויאמרו: "גש הלאה". ויאמרו: "האחד בא לגור וישפוט שפוט"...
"...ותאמר הבכירה אל הצעירה: אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ..." ..."ותקרא שמו מואב"...
לעג על שמות:
משא צור... משא בבל...
הומור "מצבים":
"...ואשלחה להגיד לאדוני ולמצוא חן בעיניך. וישובו המלאכים אל יעקב לאמור:
באנו אל אחיך - אל עשיו, וגם הולך לקראתך....... וארבע מאות איש עמו."

"נאום בלעם...נופל וגלוי עיניים"..."ותרא האתון"..."ויפתח ה' את פי האתון"

"קראו נא לבעל"

"קום ברק ופדה"

"להיות כל איש שורר בביתו ומדבר כלשון עמו"

"ויאמר חרבונה: גם הנה העץ..."

"על משמרתי אעמדה, ואתיצבה על מצור! ואצפה לראות: מה ידבר בי, ומה אשיב על תוכחתי?! -- ויענני ה' ויאמר..."


על מבטאים ובעיות דיבור ושפה:
"כי כבד פה וכבד לשון אנוכי"... "גם תמול גם שלשום גם מאז דברך אל אדוני"... "שלח נא ביד תשלח"... "אמור אל בני ישראל פקוד יפקוד..." ..."אהיה אשר אהיה"
"אמור שיבולת!" והיה אם יאמר סיבולת..."
"דבר אל עבדיך...ואל יהודית - כי שומעים עבדיך!"
"וידבר משה את כל הדברים האלה..."
הומור "גילוי סודות" בתוך הדיבור:
"לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה, וגם אתה לא הגדת לי, וגם לא שמעתי בלתי היום"
"הכי קרא שמו יעקב? ויעקבני פעמיים! את בכורתי לקח (אופס), והנה עתה לקח את ברכתי."
"מה עז מארי (אופס)..." ויאמר: לולא חרשתם בעגלתי לא מצאתם חידתי".
הומור שחור:
כי מקרה אחד יקרא את כולם - גם זה הבל!
עוד זה מדבר, וזה בא...
אולם גע נע לנפשו...
העמדת דמויות נלעגות:
וינסו החרטומים גם הם בלטיהם...
(קורח) ויביאו את מחטותיהם...
(בלעם) ולא הלך כה וכה אחר הנחשים
(הפלשתים) עם שמשון
(רחבעם) "קטני - עבה ממותני אביכם"
(נעמן) ... נהרות חבור וגוזן...

בתלמוד ובמדרשיםעריכה

סיפורים מבדחים:

שלושה שישבו על ספסל ובא האחרון ונשברה. ... כגון פפא בר אבא.
ר' זירא ור' יוחנן... לשנה אחרת... "אין סומכים על הנס".
בניכם אינם שלכם...

ביטויי ויכוח מצחיקים

ושמא כאן היית?

בהלכהעריכה

משחרב בית המקדש אין לצחוק

בספרות המגידיםעריכה

ויכוח שני המגידים מדובנא מי מהם הוא המגיד מדובנא
המנהל החכם והפועל הפשוט

בחסידותעריכה

סיפורי ר' נפתלי מרופשיץ
הרבי שמעולם לא חייך בסדק, לא יכל לעצור עצמו
הרשלה מאוסטרופוליה בחצר רבי ברוך ממעזיבוז
חכמי חלם וההתנגדות לחסידים


בספרות היידישאיתעריכה

טוביה החולב וסיפורי שלום עליכם (ביטויי עיוות הכתובים המציגים את אמת המציאות)
ספרות הציניות המרירה (י.ל. פרץ)

בספרות העבריתעריכה

שי עגנון, ...
עוז (ירה בכולם ולבסוף ירה בעצמו. פרק ב': אומרים: מזל שלא ידע לכוון כך שאיש לא נפגע.)

בספרות הישראלית החדשהעריכה

מה היה קורה אם שכחנו את דב.
נו תמותי כבר
יהונתן גפן (הבדיחה כבר בשמו)
אבא חדש

אסופות בדיחותעריכה

ספר הבדיחה והחידוד

בספרות ילדיםעריכה

הומור בשואהעריכה

"האם הגעתם עד מלאך המוות" - (בספר "כף הקלע - זכרונות מאושוויץ" - על שאלת אחד האסירים כביכול הוא מודאג לגבי מקום מגוריו, כאשר מפקד המחנה התפאר על כיבושי הנאצים. המפקד ענה ברצינות: 'בקרוב נגיע גם לשם'.)
"מת מהרציקוס אמביליקוס" (= שברון לב. כך רופא מחנות ברגן בלזן חתם בתעודות הרשמיות)

הומור בסרטים ישראליםעריכה

גסויות ודאחקותעריכה

...

הומור עדיןעריכה

קלרה הקדושה: תחילת הסרט "מדע בדיוני עתידני" שבעה חודשים לאחר הקרנת הסרט. סוף הסרט והרוסים המדברים אל הקהל הישראלי ברוסית, ולועגים לו על חוסר הבנתו. ... הוסיפו כאן
-- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • כ"א בכסלו ה'תש"ע • 22:38, 7 בדצמבר 2009 (IST)

הומור בשיריםעריכה

חד גדיא
שירי ה"תנך" איזבל היתה... "נח... הוא לא חשב באותו רגע..."
שירי תנועות נוער
מכתב מאמא
רק חיימקה שלי
איך האביב יודע שהגיע הזמן...

שני סוגי הומור (טווין)עריכה

קלמנס הידוע בשמו מארק טווין, רשם פעם מאמר על ההבדל בין ההומור האנגלי בעל אגרוף המחץ, להומור האמריקני (אותו הוא חיבב יותר) הנסמך על אופן הסיפור, והמספר עצמו ולא על התוכן.

כדי להדגים זאת, סיפר בדיחה אנגלית: בעת קרב הולך החייל אל החזית ורואה פצוע קשה קטוע רגל מפגז תותח, החוזר אל העורף. אוסף החייל את הפצוע והולך נגד כיוון הקרב, בעוד חבריו ומפקדיו כולם ממשיכים אל החזית. האש כבדה, ופצצת מרגמה חולפת ועורפת את ראש הפצוע שעל כתפי החייל, אך הוא אינו שם לב לכך וממשיך בנסיגה. לאחר זמן מה הוא מגיע לקצין העוצר אותו, ושואל אותו לפשר התנהגותו. יש לי כאן קטוע רגל אדוני, אומר החייל. הקצין פוקד עליו לפרוק את הפצוע ולהניחו על הקרקע. החייל מציית, וכשרואה את המצב אומר: "אבל הוא אמר לי שזו היתה הרגל!".

אחר כך מספר הבדיחה עובר בין כולם ואומר: "תפסת? תפסת? הוא אמר שזו היתה הרגל". - כמה פאטתי. כמה נלעג. כמו להחזיק זנב של לטאה ולהציג אותה לילדים.

ולעומת זאת הנה בדיחה כפי שמספרים אותה אמריקנים. אין לה התחלה ולא סוף אך היא כולה אוחזת את השומעים. המספר הוא שמן ומעט מסריח, בעל עין אחת גדולה מחברתה. השעה היא עת ערב, וכולם מחכים לצלצול שיודיע שאפשר כבר לפרוש מן השדה. הוא מתחיל לגחך כשנזכר בסיפור וכולם שותקים ומעלים על פניהם ארשת אדישה. אחד שואל: "מה". ומפלי השומן של המספר מתחילים לרעוד. כל השומעים מתחילים לגחך, אך מחזיקים עצמם. נזכרתי - אומר המספר: שמעתי על אישה אחת צבעונית שנפטרה בתחילתה של סופת שלגים. מכירים - אומרים כולם, אך המספר ממשיך: הבעל החליט שהוא ימהר ויקבור אותה לפני שהסופה תסתיים. אך רגע לפני שכיסה את גופתה, הוא ראה את הטבעת שעל אצבעה, ולא יכל להסיר אותו. הוא משך בחזקה ולקח את האצבע כולה. בקושי הגיע לביתו, וברגע שסגר את הדלת היה נדמה לו שהרוח משמיעה מילים. "מיהוווווווו שלקח את הטבעת שלי. החזירווווווווו את הטבעת שלי". כאן הוא משתתק לרגע וכולם מתקרבים כדי לשמוע יותר טוב. הוא מתחיל לצחוק שוב, אך הפעם כולם בודקים את הנעליים שלהם. האיש נכנס לבית ונועל היטב את הדלת. הוא מאזין אך דומה שהרוח הפסיקה. כל השומעים נאנחים לרווחה. וכשהמספר מגחך, אחד השומעים אפילו מכה בידו על ברכו ומשמיע גניחה. ... המספר מוציא ממחטה ומקנח את אפו, וכולם מחייכים אחד לשני, עד שאחד המבוגרים ביותר, פותח את פיו ומתגלה חור מצחיק בין שיניו, וכולם מתחילים לצחוק בפה מלא. אבל אז המספר אומר: אבל נדמה היה לו שאולי הוא כן שומע משהו. וכולם מאזינים יחד עם המספר. כן. הקול כאילו התקרב. מיהווווווו שלקח את הטבעת שלי. אבל למרות שהקול התקרב הוא נשמע חלש יותר. השומעים מתקרבים אל המספר והדבר חוזר מספר פעמים, כל פעם האיש נכנס עמוק יותר לבית ,ותחת מצעי המיטה בחדר השינה שלהם. וכשהשומעים כבר נמצאים בחבילה אחת כולם עם גרונות נטויים וראשיהם נוגעים כמעט בראש המספר, הוא אומר שוב והפעם בלחש כה רב, שרק שריקות אותיות השין נשמעות ממש: מיהוווווווו שלקח את הטבעת שלי?!". "טוב נו קחי אותו! קופץ המספר וצועק.

זה סיפור. אין לזה שום משמעות, אין בזה שום חכמה, ולא צריך "לתפוס את זה". אבל כמה זה חי? כמה זה אמיתי? כמה זה נושם?
-- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • כ"א בכסלו ה'תש"ע • 22:38, 7 בדצמבר 2009 (IST)

הערך הזה ראוי ליותר מכךעריכה

מחקתי את הקטע שהיה פעם קטע הפתיחה, על הגדרת ההומור, שנראה לי ריק למדי. לטעמי החל מ"שני העקרונות של ההומור" הדברים די חסרי ערך, ספקולציות לא מבוססות. אבל אשאיר את המלחמה הזאת לאחרים, אסתפק במה שהוספתי בתחילת הערך. רון אהרוני - שיחה 21:23, 3 בספטמבר 2011 (IDT)

חבר'ה, אם אתם לא תשכתבו אני אשכתבעריכה

הערך הזה נורא ואיום, לפחות החל מן החלק על "שני עקרונות ההומור". בדקתי: לערך הזה נכנסים עשרות אנשים מדי יום, והם מקבלים משהו די הזוי, לטעמי. העניין של הבחנה בין "אני" ל"אחר" לא מתאים אפילו לבדיחה אחת שאני מכיר: משחק מלים הוא הבחנה בין אני לאחר? (מה עושה עכבר שחטא? מחפש מחילה. לא בדיחה נפלאה. אבל הבדלה בין אני ואחר? אמא'לה. ותורת הומור צריכה להיות הומוגנית, כלומר להסביר בעזרת עיקרון אחד. לומר שלכל בדיחה מתאים עיקרון אחר משמעו שאינך איש מדע).

אני לא רוצה לכתוב, כי פרסמתי ספר ("האדם מנתק משמעות") עם תורת הומור. מנומקת, אמנם, אבל אני מכיר את הויקיפדים הנכבדים, זה לא ילך. אז אני מציע שמישהו יכתוב משהו. הערך הזה, כאמור, ראוי ליותר.

רון אהרוני - שיחה 23:26, 2 בפברואר 2012 (IST)

ניסיתי לשפרעריכה

מחקו. אבל אולי זה יעורר מישהו לשפר. כי מה שהוחזר הוא שערורייתי ברמות. רון אהרוני - שיחה 12:16, 3 בפברואר 2012 (IST)

הדףעריכה

אני חושבת שהכל בסדר עם הדף! -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

איום ונורא...עריכה

הערך הזה נערך בכל מיני כיוונים בכל מיני גלגולים והתוצאה היא ערך מזוויע ממש. מחריד. איום. תפלצת. מה עושים? במקום שמישהו ייקח ויציג מבט כללי וקוהרנטי, יש אסופת כוונות טובות ומשיכה בכל הכיוונים המסתכמת בעליבות. אני נבוך שיש משפטים שאני כתבתי שעדיין מופיעים כאן... הייתשלהדוס - שיחה 00:26, 4 באוקטובר 2012 (IST)

חבל על מילים כל כך קשות, מספיק לראות את תבנית השכתוב ולהבין שיש בעיה לאורך כל הערך. תודה על שכתוב ההגדרה. נשמח אם מעבר להסרת מקורות, תוכל גם לסייע ולשכתב את כלל הערך. Ravit - שיחה 12:22, 4 באוקטובר 2012 (IST)
בעיה בהסרת המקורות - זה הופך את כל מה שכתוב ממקורות חיצוניים לגניבה ספרותית ו/או הפרת יוצרים. אני חושבת שיש פה בלבול בין "הערות שלויים" שנועדו לתת את הקרדיט למקור הספרותי (יהיה אשר יהיה), לבין "קריאה נוספת", ששם באמת צריכים להיות רק מקורות רלוונטים שמתאימים לערך. למען ההגינות והמקצועיות אני חושבת שצריך להחזיר את מראי המקום. Chenspec - שיחה 15:51, 6 באוקטובר 2012 (IST)

מקורותעריכה

באחת העריכות הקודמות הוסרו המקורות מהערך - לדעתי ללא סיבה ותוך חשיפה לגנבה ספרותית (ראו פסקה קודמת). בעריכות החדשות ראיתי בקשות למקורות ובצדק. לדעתי צריך להחזיר את ההפניות המקוריות שהיו בגרסה הזאת - גרסה מתאריך 03:19, 26 בספטמבר 2012 מאת JackieBot (שיחה | תרומות). Chenspec - שיחה 20:46, 26 באפריל 2013 (IDT)

שלום חן,
ייתכן שמישהו עשה משהו לא נכון בעבר בנושא המקורות, אך הערך הזה במצב גרוע בכל מקרה, לא רק בנושא המקורות. מה שבולט לעיני זה שאין קו עקבי בכתיבת הערך - אם הייתי יכול לגייס את הזמן הדרוש לכך, הייתי מוחק כמעט את כל התוכן ומתחיל לכתוב אותו מהתחלה. בברכה. ליש - שיחה 08:03, 27 באפריל 2013 (IDT)

הכנסת הומור לתוך הערך הוויקיפדי על הומורעריכה

בתמונה של פיטר ברויגל-

"ציור של פיטר ברויגל המתאר עיוורים המובלים על ידי עיוור - בסוף המאה ה-16 זה נראה להם מצחיק" שכוייח.

חזרה לדף "הומור".