שיחה:המחאה

שתי הערות:

• ההמחאה היא רק מקרה פרטי של שטר חוב. המילה "שטר" אינה מוזכרת אפילו בערך. יש להתייחס אל ההמחאה בהקשר של דיני השטרות.

• אולי יש מקום לדף פירושונים שיכלול התייחסות להמחאת חיובים.

בברכה אלמוג 10:20, 9 בינואר 2007 (IST)

הרגע הבחנתי שהכותב החדש מחק לחלוטין את הערך המקורי שאני כתבתי, אשר היה לא רע, לדעתי הצנועה, וכתב משהו שלא כולם מרוצים ממנו, בלשון המעטה, לאור הדיון הנוכחי במזנון, ושעליו תתנוסס בקרוב, כנראה, תבנית לשכתוב. אני מבקש שאחד המפעילים ישחזר לערך המקורי. תודה, Pixie 21:18, 23 בינואר 2007 (IST)

האמת היא שגם הערך שלך לא היה משהו. טלי - מה יהיה? אני נשבע לך שב-17 בפברואר אני מוחק את הדבר הזה מתחת שמי הוויקיפדיה. ההערה שלי נמצאת כאן לריק כבר שלושה שבועות, ולא התייחסת. אני מאחל לך ציון גבוה בעבודה, אבל הערך, כפי שנכתב, שכולל כל דבר פרט למהות של ההמחאה ומהו שהופך אותה להמחאה, אינו ראוי. אלמוג 21:49, 31 בינואר 2007 (IST)

היסטוריה

על פי הסופר וולטר סקוט (בספר אייבנהו) מקורה של ההמחאה הוא בסוחרים יהודיים שחששו להסתובב ברחבי אנגליה עם כל כספם מפחד של שוד בדרך, ולכן הם כיבדו כתב התחייבות כספית באופן הדדי, אחד כלפי השני. מעניין לבדוק את מקורו של הסיפור. --אפי ב. • שיחה • 02:04, 2 בפברואר 2007 (IST) שמעתי גרסא שמקור המילה שיק הוא עברי: שטר קניין

צ'ק פתוח

צ'ק פתוח הוא צ'ק שלא נקבו בו ערך והמחזיק יכול למלא בו את הסכום גם לאחר שעושה השטר מסר אותו, ולא כפי שנכתב, כאילו זה צ'ק שלא רשמו בו את שם המוטב. זאת אף זאת, מה שהופך את השטר לסחיר הוא העובדה שלא הוגבלה סחירותו ולא העובדה שלא נקבו בו שם מוטב. גם אם נקבו שם מוטב, כל עוד לא הגבילו סחירות באחת הדרכים (שלא נמנו בערך, וחבל), יכול המוטב להסב את השטר על ידי ציון ההיסב בגבו. 99.232.203.75 12:52, 30 בנובמבר 2007 (IST)

אתה מוזמן לעדכן את הערך. דולב • שיחה 13:24, 30 בנובמבר 2007 (IST)

מה הרבותא בדבריך? זו מהותה של הויקיפדיה. לא? עוד טעות שיש בערך היא ששרטוט קרוס מונע פרעון מיידי. שרטוט קרוס בס"ה מונע קבלת כסף מזומן בדלפק תמורת השטר. מה שקובע את מועד הפרעון הוא התאריך שרשום בשטר. 99.232.203.75 15:46, 30 בנובמבר 2007 (IST)

עכשיו אני רואה שיש עוד שגיאה... כמה שגיאות אפשר לעשות בערך כ"כ קטן... "בעל השטר צריך לרשום למי ברצונו לשלם". טעות על גב טעות: קודם כל, לא "בעל ההמחאה", שמשמעו הוא "מקבל המחאה" או בלשון חוק "האוחז בשטר", אלא "כותב ההמחאה", או אפילו עדיף "עושה ההמחאה" (והכי משובח ומדוייק "עושה השטר"). שנית, עושה השטר לא חייב לכתוב לפקודת מי השטר. יכול להשאיר ריק, יכול לכתוב "מזומן", מה שהוא רוצה. יש בלבול מושגים כללי ואי דיוקים. "כל מי שמקבל את ההמחאה" זה לא ניסוח אנציקלופדי אלא ניסוח שמתאים לעלון מידע בעברית קלה לעולים חדשים. בעברית אומרים "אוחז כשורה בשטר מסב את השטר על ידי חתימה בגבו". וכו' וכו'. 99.232.203.75 16:03, 30 בנובמבר 2007 (IST)

מחיקת הערך

הערך היה ערך משפטי, שנכתב על ידי מי שאינו משפטן, במסגרת "פרוייקט דרבי" הידוע לשימצה. הערך היה רצוף בשגיאות מתחילתו ועד סופו ש- 99.232.203.75 (תגיד, עכשיו כשאנחנו מכירים, אפשר לקרוא לך פשוט 99?), ציין, בצדק, אך חלק מהן. הטקסט לא הוסיף דבר לאיש, ולא היה מה להציל. המחאה היא רק מקרה פרטי של שטר ולפיכך הפכתי את הדף כרגע לדף הפנייה, כי במצבו הנוכחי לא הייתה לו תקומה. אם יימצא אי פעם מי שיוכל לכתוב ערך רציני תוך שימוש בלשון משפטית נכונה על מאפייני ההמחאה, בנבדל משאר סוגי השטר, הוא מוזמן. עד אז הדף יהפוך להפנייה. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 17:29, 30 בנובמבר 2007 (IST)

אלמוג, כידוע לא נדרש תואר אקדמי או כל השכלה פורמלית אחרת כדי לכתוב בוויקיפדיה, כך שלא ברורה לי דרישתך לכתיבה בלשון משפטית. האם לא עדיפה כתיבה בעברית עממית, פשוטה ויום יומית כדי שגם קוראים שאינם משפטנים יוכלו לקרוא ולהבין את הערך? בתור מפעיל ותיק בוויקיפדיה ומשפטן בעצמו, ציפיתי ממך כי תערוך, תתקן את הטעויות ותשפר את הערך במקום להופכו להפניה לערך כוללני יותר. דולב • שיחה 17:50, 30 בנובמבר 2007 (IST)

להלן הערך בעברית עממית, שגם בסטיונר בשוק של איסלמבד יוכל להבין: "צ'ק זה מין נייר כזה שכותבים עליו למי לשלם כסף, כאילו כשאתה קונה משהו בחנות ואין עליך מזומן או כרטיס אשראי. סוחרים שלא רוצים לשלם אומרים כל הזמן "הצ'ק בדואר אחשלי, תוך יום יומיים הוא אצלך, מילה של שאול". אתה מוזמן להכניס לערך על השטרות 99.232.203.75 17:55, 30 בנובמבר 2007 (IST)

כפי שגם 99... הבין, בנושא ההמחאה דרושה כתיבה משפטית, הנוקבת במושגים המשפטיים הנכונים, כשם שהדבר נכון לגבי ערכים מקצועיים במתימטיקה או ברפואה. הערך הזה נכתב מתחילתו ועד סופו מבלי שתהיה כתובה בו המילה "שטר". הדבר דומה לכתיבת ערך על וושינגטון מבלי להזכיר את ארצות הברית. על אף שיש לי מערכת עיכול ומדי יום אני משתמש בה, לא אתיימר לכתוב ערך על מערכת העיכול, שכן אין לי ספק שאטעה במושגים הבסיסיים. גם כאן, גם במכשיר פיננסי עממי, השווה לכל נפש, ושכל אחד משתמש בו, לא השכילה הכותבת, במסגרת העבודה האקדמית שהגישה, להציג את הנושא באופן שיהיה ברור לכל מחד, ומדוייק משפטית מאידך. אין די בכתיבה עממית, פשוטה ויום יומית. יש לנקוב במונחים הנכונים. הדבר ניתן לשילוב, כפי שאני עצמי הוכחתי בערך חוזה. הייתי עורך ומתקן את הטעויות לולא הדבר היה דורש עבודה רבה השקולה לכתיבת הערך מלכתחילה מחד, ומאידך, רוב הכתוב לא נגע דווקא להמחאה כהמחאה, אלא לדיני השטרות, שמקומם בערך "שטר". במקרים דומים של ערכים משפטיים בעבר תיקנתי וערכתי. כאן האמן לי שהדבר היה פשוט בלתי אפשרי. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 17:57, 30 בנובמבר 2007 (IST)

שחזרתי את הערך, לאחר שקראתי אותו בעיון ולא מצאתי בו טעויות מסעירות, והוא משקף את ההמחאה בעיני כהדיוט, שכותב ומקבל המחאות כבר שנים רבות, בלי לדעת שזו פעולה משפטית מורכבת. נאמנים עלי דברי אלמוג שבערך חסר מידע חשוב, ולכן הוספתי עליו את תבנית:להשלים, בתקווה שאלמוג אכן ישלים את החסר. גם אם עקרונית המחאה היא סוג של שטר, ניתן לפרט גם בערך העוסק בה כמה ממאפייניו של השטר הרלבנטיים לה, שהרי שטרות אחרים נדירים מאוד בחיי היומיום. ואם ממש הרגזתי את אלמוג, ובתגובה אמצא בבוקר ערך בן 90K, שמסביר מהו צ'ק ומהו שטר, גם זה בסדר. דוד שי 21:13, 31 בדצמבר 2007 (IST)

לאחר כ-15 עריכות שלך ושל דולב הערך התגבש למשהו שלא ממש מטעה את הקוראים, וגם נותן מושג כללי על המחאה, גם אם מעומעם משהו ופחות מדוייק מהרצוי. זהו שיפור של ממש לעומת הערך הקודם, כמו שכתבתי, אותן 15 עריכות שקולות מבחינת העבודה והיקפה לכתיבת הערך מחדש, וזו עבודה שלא רציתי לעשות ב-30 בנובמבר, ועדיין אין ברצוני לעשות ב-1 בינואר. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 09:18, 1 בינואר 2008 (IST)

ועדיין יש בערך חלק ניכר מהבעיות שהיו בו. הערך כתוב באופן פולקלוריסטי ויום-יומי ולא באופן משפטי. הפיכתו לערך ראוי דורשת, ראשית, שימוש בלשון נכונה - מושך, נמשך, מסב, נסוב, אוחז, אוחז כשורה וכיוצא בזה, הנעדרים לחלוטין מהערך פרט לפיסקת הפתיחה בה הוספתי אותם על מנת למנוע בזיון גמור. הערך כתוב יותר כמדריך יום יומי ומעשי ל"איך לכתוב צ'ק", ולא יורד למהותו של הצ'ק, ולמבדיל אותו מבחינה משפטית מסוגי מכשירים פיננסיים אחרים. צ'ק הוא ראשית לכל מסמך סחיר. הערך כמעט ומתעלם מאלמנט חשוב זה. התייחסות לכמה דברים שנחמד אם יהיו בפרק - ביטול צ'ק, אחיזה ואחיזה כשורה, זיוף, היסב, מסירה, נכיון, קבל, קיבול, וזו רק ההתחלה. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 09:31, 1 בינואר 2008 (IST)

המחאה בנקאית

הייתי מציע שתמצא את הדרך לשלב את הדברים הבאים, המבוססים על הידע שלי בבנקאות, בבנק השני בגודלו, עד שנת 2000. אולי מאז המצב יותר טוב או יותר גרוע. אני נוטה לסייפא.

1. בעקבות השימוש לרעה גם בהמחאות בנקאיות היו מגבלות לסחירותו. בין השאר, אדם שקבל המחאה בנקאית לא יכול להיות בטוח שיקבל את תמורתה בבנק. הייתה פרוצדורה בעבר , שלא אפרט, לפיה בודקים כל שיק לפי נוהל מפורט ועד שלא ברור לחלוטין כי השיק תקין - לא פורעים אותו. גם אם אתה ממתין בדלפק לבצע את עיסקת הזדמנות חייך ! סכומים מעל גודל מסויים לא נפרעים במזומנים, אפילו לקונה השיק - אלא אם נעשים תאומים מראש - הידועים רק למנהלי הסניף. גביית שיק כזה עלולה לקחת ימים אחדים.
2. הייתי מוסיף גם את הבעיה של אבדן השיק. במקרה כזה על קונה השיק לספק ערבות , להנחת דעתו של הבנק, לתקופה לא קצרה שאם השיק בכל זאת יפדה, יהיה עליו לפצות את הבנק. בקיצור שיק בנקאי אינו מכשיר נח כפי שהיה פעם.
3. על שאר חלקי הערך בהזדמנות אחרת. ‏Daniel Ventura‏ 16:14, 20 בפברואר 2008 (IST)

אטימולוגיה

אם האיות המקובל הוא cheque מדוע בתחילת הפסקה מופיע איות אחר ("מקורה של המילה האנגלית "צ'ק" (Check)"). ? ‏ costello • ‏ שיחה 16:33, 20 בפברואר 2008 (IST)

הסרתי, מפני שגם ללא הסתירה זה מיותר, הרי האיות מופיע בהמשך הפסקה. דוד שי 16:38, 20 בפברואר 2008 (IST)

הערה

ערך נאה מאוד. לא ראיתי בערך שלשם פרעון ההמחאה על הנפרע לחתום בגב המחאה (למעט הפקדה לחשבון הנפרע על-ידי אדם אחר, עם חותמת "זיכינו"). דוד שי 16:36, 20 בפברואר 2008 (IST)

אוריינטציה ישראלית

הערך כתוב על פי החוק הישראלי, למשל בהמחאות אמריקניות וקנדיות מופיע בהמחאה שם המושך ומענו אבל לא תעודת הזהות שלו כמו בהמחאות ישראליות. צריך לכתוב באופן כללי יותר על המחאות ולאחר מכן מה מיוחד בחוק הישראלי. --אפי ב. • התחברו ל♥ • 11:16, 29 באפריל 2011 (IDT)

תוקף לפדיון או חידוש

שאלה האם צ׳ק שחלפו מספר שנים ממועד הנפקתו ניתן לדרוש להחליף אותו בחדש? מאור ש. - שיחה 17:01, 27 במאי 2013 (IDT) חבל שאין תשובה מאור ש. - שיחה 12:16, 30 ביולי 2013 (IDT)

מתוך "הכה את המומחה", ארכיון 216:
האם צ׳ק שחלפו מספר שנים ממועד הנפקתו ניתן לדרוש להחליף אותו בחדש? מאור ש. - שיחה 19:20, 30 ביולי 2013 (IDT)

צ'ק לא מנפיקים, אלא כותבים.
אתה יכול לבקש, שיחליפו לך אותו בחדש, אך איש לא חייב לעשות זאת (ללא הבנה אחרת שתחייב אותו לכך).
אם אינני טועה, המחאה ניתן לפדות 180 יום מכתיבתה. דוד הירושלמי - שיחה 19:59, 30 ביולי 2013 (IDT)

לא "מכתיבתה" אלא מהמועד הנקוב בה. בנצי - שיחה 23:59, 30 ביולי 2013 (IDT)

זה מה שנקרא "מנהג הבנקאים". בנק לא יכבד המחאה אחרי חצי שנה מהמועד בה - אולם לפי פקודת השטרות - שיק תקף במשך 7 שנים. אם מושך השיק לא מוכן להחליף שיק אחרי אותה חצי שנה - יכול אוחז השיק להפעיל הליכי גבייה, כגון הוצאה לפועל. חזרתי • ∞ • שיחה 07:02, 31 ביולי 2013 (IDT)

@חזרתי, לא ידעתי זאת.
עכשיו שאלה: אם אכן זו לשון החוק (מה שנשמע הגיוני), מדוע "מנהג הבנקאים" הוא אחר?
בכל זאת, בנק הוא גוף מפוקח. מניין הוא לוקח לעצמו לנהוג באופן שסותר/מייתר את הוראת החוק?
דוד הירושלמי - שיחה 14:03, 1 באוגוסט 2013 (IDT)

לא ניתן לצפות מאדם סביר (ממוצע) שידאג לכיסוי מיידי של שיק מסוים מחשבונו במשך שבע שנים רצופות, ולכן המנהג של מעבר להליך אחר אחרי חצי שנה הוא מאוד הגיוני (החזרה של שיק מסיבת אין כיסוי עלולה לגרום לנזק רב למושך). באופן כללי הבנקים נתונים לפיקוח הדוק מאוד, וכל הנהלים העיקריים שלהם מאושרים ונבדקים ע"י הפיקוח. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אכן כך, וזה לא סותר ולא מייתר את הוראות החוק. החוק (פקודת השטרות) לא מדבר על זה שהבנקים צריכים/חייבים לכבד שיק במשך 7 שנים. 7 שנים הם משך הזמן שבו נשארת בתוקף התחייבות מושך השיק כלפי מי שאוחז בו (אני לא נכנס למקרים שבהם השיק חולל או אחיזה שאינה כשורה). את ההתחייבות הזו ניתן לממש ע"י הצגת השיק לגביה באמצעות מוסד בנקאי במשך חצי שנה מהתאריך הנקוב בו (ואני לא נכנס למצב שבו מושך השיק לא כתב תאריך במקום המיועד לכך), או באמצעים אחרים במשך שש וחצי השנים הנותרות (או שמע שש שנים וחצי? שאלה בלשון ששכחתי מה הכלל). חזרתי • ∞ • שיחה 23:29, 1 באוגוסט 2013 (IDT)

מתוך פקודת השטרות (נוסח חדש): "44 (ב) (2) שטר שהוא בר-פרעון עם דרישה, יש להציגו, בכפוף להוראות הפקודה, תוך זמן סביר לאחר הוצאתו, כדי להחיב את המושך, ותוך זמן סביר לאחר הסבתו, כדי להחיב את המסב. כשבאים לקבוע מהו זמן סביר, יש לשים לב לטיבו של השטר, למנהג הסוחרים לגבי שטרות מעין זה ולעובדות של המקרה המיוחד; ולעולם שטר שהוא בר-פרעון עם דרישה יש להציגו לפרעון תוך ששה חדשים לאחר תאריכו, או תוך זמן קצר יותר שהיתנוהו המושך או המסב, או תוך זמן ארוך יותר שהיתנהו המושך ושלא יעלה על שנים עשר חדשים". חזרתי • ∞ • שיחה 00:18, 3 באוגוסט 2013 (IDT)

@חזרתי, רב תודות!!!
מעניין!
בנוסף ההסבר שלך, אכן מספק טיעון חזק והגיוני לגבי נזילותו המיידית של השק.
אגב, שש שנים וחצי.
קל לזכור, לפי הקריין המדווח על שער הדולר שנקבע על 3 שקלים ומחצית השקל.
ולא רק לגבי "חצי" כמובן. כך למשל, 3 שקלים ו-40 אגורות, ולא 3 נקודה 4 שקלים. וכן, 26 מעלות ושליש המעלה. דוד הירושלמי - שיחה 23:52, 3 באוגוסט 2013 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (מרץ 2023)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במחאה שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.boi.org.il/he/ConsumerInformation/RestrictedAccountsAndCustomers/Pages/Default.aspx נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20131203064732/http://www.boi.org.il/he/ConsumerInformation/RestrictedAccountsAndCustomers/Pages/Default.aspx לכתובת המקורית.
• http://www.boi.org.il/he/BankingSupervision/BankingLegislation/Pages/Default.aspx נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20131203064737/http://www.boi.org.il/he/BankingSupervision/BankingLegislation/Pages/Default.aspx לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 11:44, 2 במרץ 2023 (IST)

משוב מ-7 בינואר 2024

חשוב לציין לספר הצ'ק בהלכה - ודיני כרטיסי אשראי ועסקי בנק המחבר ע"י הרב פנחס מנחם ליפשיץ הסכמות הגר"ש וואזנער, הגר"י ראטה זצ"ל וילחט"א הגר"מ שטרנבוך הגר"מ שפרן הגר"נ נוסבוים ועוד 2 כרכים  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
141.226.169.244‏ 00:25, 8 בינואר 2024 (IST)