שיחה:הקוראן

שם הערך

לפי התעתיק הערבי המילה צריכה להיכתב "קראן". (וגם "מחמד" הוא הכתיב התיקני). נכון שזו עבודה יותר קשה, אבל עדיף לתקן את הערך קוראן ולהחליפו בקראן.--נריה הרואה 21:33, 2 ספט' 2004 (UTC)

לאחרונה יצא תרגום חדש לעברית ושמו "הקוראן". כיוון שמדובר במומחה גדול לדבר, פרופ' אורי רובין, נראה לי שאין צורך בדיון נוסף. בהתאם לכך גם שיניתי את שם הערך מ"קוראן" ל"הקוראן". דוד שי 17:35, 18 יוני 2005 (UTC)

ואם אוציא מהדורה של התנ"ך ואקרא לה "התנ"ך"? האם זה יזכה את הערך בה"א היידוע, ונרוץ לשנות את שם הערך? בכל פעם שאני רואה ערך שמתחיל בה"א היידוע, אני נזכרת שפרק מתוך "מישהו מטפל בך", בו מתגלה כי 90% מן הנושאים מתוייקים תחת ה"א. למשל, "השיפוצים", "העובדים", וכן הלאה. ובנימה יותר רצינית, לו חיפשתי מידע על הקוראן, הייתי מחפשת אותו בערך קוראן. לו חיפשתי מידע על התנ"ך, הייתי מחפשת בערך תנ"ך. אפילו שיש רק אחד מכל אחד מן הספרים הללו (פחות או יותר). לכן לדעתי צריך שם הערך להיות ללא ה"א הידוע.ladypine 23:12, 24 אוקטובר 2005 (UTC)

Ladypine, אם תוציאי ספר "הלינוקס", אייחס לכך משקל רב, וכך אני מייחס משקל רב להחלטתו של פרופ' אורי רובין לקרוא לספרו "הקוראן", ולא "קוראן". מובן שאשמח לדעות של מביני עניין (דרור, איתי). דוד שי 23:59, 24 אוקטובר 2005 (UTC)

השם בערבית הוא "אל-קוראן" (القـُرآن). ‎"אל-" היא המקבילה הערבית ל-ה"א היידוע בעברית. איסטניס היה אומר שעדיף לכתוב "אל-קוראן" כדי לא ליצור שעטנז בין עברית לערבית, אבל אם פרופ' רובין נותן הכשר לצורה "הקוראן", אני מניח שהלכה כבית הלל. Dror_K 08:37, 25 אוקטובר 2005 (UTC)

ושכחתי עניין נוסף - מקובל בקרב המזרחנים לתעתק שמות ערביים אות-באות. כלומר: מחמד כנגד ‎محمد, אסלאם כנגד إسلام וכדומה. ככל שידוע לי (ותקנו אותי אם אני טועה), הנחיות האקדמיה ללשון העברית עבור טקסטים פופולריים הן לנהוג בערבית כבכל שפה אחרת, ולתעתק על-פי כללי התעתוק הרגילים. לפיכך: מוחמד, איסלם וכדומה. אני נוטה לצדד בגישה האחרונה, שכן רוב הקוראים אינם דוברי ערבית, ולנו אין אפשרות להוסיף ניקוד. לפיכך שיטת התעתוק הכללית קריאה יותר, ולמי שצריך לחפש את המונח בערבית, אפשר להציע את המקור הערבי בסוגריים. לעת-עתה, כמעין "פשרה" אני כותב שמות ערביים בכתיב מלא במיוחד - כל האותיות הערביות זוכות למקבילה עברית, ואני גם מוסיף אמות קריאה, למשל: איסלאם. את התחילית "אל" אני כותב עם מקף כדי שיהיה ברור שמדובר בתחילית ולא בחלק מהמילה, וכשאין הוגים את ה-ל, אני כותב "א-" בלבד. Dror_K 08:49, 25 אוקטובר 2005 (UTC)

שינויים בערך

עשיתי עריכה די יסודית לערך, אם מישהו מבין הכותבים המקוריים רואה בעיה בתיקונים או בכלל בנוסח החדש - אנא כתבו זאת כאן בדף השיחה. יש לי עדיין בעיה עם שתי פסקאות שכוללות ציטוטים נרחבים מן הקוראן. כמו שכבר כתבתי בערכים אחרים שקשורים באיסלאם, למיטב הבנתי, כל התרגומים המקובלים לעברית של הקוראן מוגנים בזכויות יוצרים. בעצם, יש שני תרגומים שבאים בחשבון: התרגום של ריבלין והתרגום של רובין. התרגום של בן-שמש שנוי יותר מדי במחלוקת בין החוקרים בארץ, ולכן עדיף לא להשתמש בו. התרגום של רובין יצא זה עתה לחנויות, ואף על פי שהוא תרגום קריא וטוב, יש להשתמש בו בזהירות מפליגה בגלל זכויות היוצרים. התרגום של ריבלין יצא לאור ב-1937, והוא נחשב "קלאסי". עד כמה שידוע לי, זכויות היוצרים פוקעות שבעים שנה לאחר מות המחבר, ולפיכך עדיין יש הגנה על התרגום הזה. בסיכומו של דבר, צריך לקצר את הציטוטים כך שיתאימו לכללי "השימוש ההוגן", ולציין מראה מקום לתרגום. כיוון שלא אני כתבתי את הערך המקורי, אשמח אם הכותב המקורי יציין מאיפה הוא לקח את התרגומים (אני משער שהמקור הוא התרגום של ריבלין, אבל כיוון שהוא לא נמצא תחת ידי, אני לא יכול להיות בטוח). Dror_K 06:05, 30 ספטמבר 2005 (UTC)

במפגש הוויקיפדים בחול המועד סוכות הוברר לנו שזכויות יוצרים על תרגום פגות 70 שנה אחרי הוצאת התרגום לאור (ולא אחרי מות המחבר, כנהוג לגבי יצירות מקוריות). אי לכך, התרגום של ריבלין יהפוך לנחלת הציבור בשנת 2007. שנחכה עוד שנתיים? Dror_K 08:40, 25 אוקטובר 2005 (UTC)

במקרה נתקלתי באמירה הזו עכשיו, ואציין רק שהיא לא נכונה. זכויות היוצרים על תרגומים פוקעות בחלוף שבעים שנה מסוף שנת מות המחבר או המתרגם, המאוחרת מבין השתיים. ואם כבר מזכירים זכויות יוצרים, הרי התרגום של רעקנדורף הוא נחלת הכלל, ואני מרכז מאמץ להקלידו. כל המעונין לסייע, ייצור קשר. Ijon - שיחה 21:34, 12 בדצמבר 2010 (IST)

אתר דעת

אתר דעת הוא אתר שמספק בדרך-כלל מידע בענייני הדת היהודית. העמודים שהם כתבו על הקוראן הם פולמוסיים (מנסים להוכיח שבקוראן יש סתירות, שהוא משבש את התורה היהודית וכיוצא באלה), והוא כולל אי-דיוקים (אם כי לא שגיאות גסות). להלן משפט פולמוסי ובעייתי במיוחד מתוך האתר: "בקוראן יש תערובת דעות שונות, מפני שמחמד עצמו לא ידע קרוא וכתוב, וסופרו כתב את כל חזיונותיו. רבות הסתירות בקוראן, חסרות ויתירות והוספות למכביר." - יש ויכוח הן במסורת המוסלמית והן בין ההיסטוריונים האם מוחמד אמנם לא ידע לקרוא ולכתוב. לא ידוע לי על סופר שכתב כביכול את דבריו. ההנחה המקובלת היא שדברי מוחמד נאמרו כנאומים והועברו בעל-פה כמקובל בחצי האי ערב (וגם במקומות אחרים) באותה תקופה. סתירות יש אמנם בקוראן, בשיעור שאינו עולה על הסתירות בכתבי קודש של דתות אחרות, אבל לחלוטין לא ברורה ההערה לגבי "חסרות, יתירות והוספות למכביר" (מנין לכותב המאמר שפסוק כלשהו בקוראן מיותר?). לאור כל זאת, האם יש מקום להסיר את הקישור החיצוני הזה? יש לציין שאתר דעת מקושר אצלנו לנושאים בענייני יהדות, השאלה היא האם ראוי להביא אותו כבר-סמכא גם בענייני איסלאם. Dror_K 19:09, 25 אוקטובר 2005 (UTC)

טוב ייעשה אם הקישור יוסר לא לדבר , רק שהמאמר שכתוב באתר דעת אינו ענייני ונוטה לצד אחר . רצוי להוסיף פסקה על העובדות שאומתו מדעית מהקראן, כגוד הצהרת הקוראן שהאדמה בצורה עגלגלה הדומה לביצה , הצהרתו שעור בני אדם הוא זה אשר אחראי על הרגש, הצהרתו שהמים המתוקים בים נפרדים מהמים המלוחים ועוד.

דבר-מה מהמזנון שדורש הבהרה

במזנון, במסגרת הדיון "ערכים בנושאי דת" הופיע המשפט הבא: "מובן מאליו שבערך קוראן בויקי תצויין העובדה שרוב החוקרים סבורים שהוא נכתב לא על ידי מוחמד אלא על ידי שורה של כותבים לאורך זמן רב". אני לא מכיר את התאוריה הזו. אפשר לקבל הפניה למקור מחקרי שעוסק בכך? ככל הידוע לי, הקוראן, ויהיה כותבו אשר יהיה (או מי שאמר אותו כנואם לפני קהל), מראה אחידות מבחינת השפה והסגנון, ולכן יש להניח שנוצר בידי אדם אחד או מספר מצומצם של אנשים בתוך זמן קצר. ההבדל העיקרי הוא בין הסורות "של מכה" לעומת אלה של "אל-מדינה", אבל הוא לא מצדיק הנחה שהקוראן נכתב בידי כותבים שונים ולאורך זמן. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 10:11, 6 יוני 2006 (IDT)

פסקה חסרה

לדעתי, חסרה בערך הזה פסקה לגבי כותב הקוראן ושנת הכתיבה, בדומה לזו שבתנ"ך#מחבריהם של ספרי התנ"ך. pacman • שיחה 11:02, 21 יולי 2006 (IDT)

אילו היינו יודעים היא אפשר לכתוב. אף אחד לא יודע מי כתב את הקוראן. עד כמה שאני יודע, מחקרים פילולוגיים מאשרים שהוא נוצר במאה ה-7 לספירה, ויש סיכוי סביר שהוא אכן ניתן כסדרה של נאומים מפי אדם ששמו מוחמד בן עבדאללה ממכה. המסורת המוסלמית מספרת על גרסאות אחדות של הקוראן, ועל ועדה שישבה בימי הח'ליף עת'מאן בן עפאן, וגיבשה גרסה אחידה. לא מפתיע שנאומים שנאמרו בעל-פה ונשמרו הודות לאנשים ששיננו אותם, מתקיימים בכמה גרסאות, שהרי יש גבול לזיכרון האנושי. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 11:32, 21 יולי 2006 (IDT)

אני מבין. בכל זאת, כדאי לציין את מה שכן ידוע - ההשערות שציינת. pacman • שיחה 11:33, 21 יולי 2006 (IDT)

תיקונים

1. כדי שלא תתפס המסורת המוסלמית בקלקלתה כמחקה דתות אחרות, טוענת המסורת שהקוראן וכתבי הקודש היהודיים והנוצריים הועתקו ממקור שמימי שמכונה הלוח הגנוז (اللَّوْح المحفوظ). - אין צורך לפרש את התאולוגיה המוסלמית. מספיק להביא את הדברים כפי שהם. חוץ מזה, לא המסורת המוסלמית טוענת את הדברים, אלא הקוראן עצמו.
2. התיקון הוא האסלאם המקורי, כשם שאברהם אבינו היה חניף (אדם שמאס בעבודה זרה). - המשפט לא מנוסח היטב, ובעצם הוא מיותר. הדברים כבר נאמרו בערך יותר מפעם אחת.
3. עד כמה שידוע לי התאולוגיה המוסלמית מסבירה את הסיפורים המקבילים במקרא ובקוראן בכך ששני הספרים נובעים מאותו מקור שמימי, אלא שהיהודים והנוצרים עיוותו את הטקסט המקורי.

הרשיתי לעצמי להוסיף מספר דברים- החזרה על אותם סיפורים שחלקם נמצא כבר במקרא וחלק אשר לא נזכר זה מהטעם שנפל שינוי כלשהו בספרי הקודש הראשונים , ושהקוראן מה שנחשב הספר האחרון עליו לחזור על כל מה שנזכר במקור בספרים אלה ולאמת אותן (وَأَنْزَلْنَا إِلَيْكَ الْكِتَابَ بِالْحَقِّ مُصَدِّقًا لِمَا بَيْنَ يَدَيْهِ مِنَ الْكِتَابِ وَمُهَيْمِنًاعَلَيْهِ)المائدة 5 --Zeain al3abeden of Córdoba - שיחה 01:21, 24 ביולי 2008 (IDT)

1. פסוק קוראני איננו סורה. סורה היא מקבץ של פסוקים. פסוק קוראני מכונה "איה" (آية).
2. חניף איננו תואר לאדם מוסלמי, אלא מילה שמשמעותה אינה ברורה לחלוטין, ומקובל להבין אותה כ"מונותאיסט". המילה "משתפים" مشركون אין פירושה כופרים, כי אם עובדי אלילים (יש הבדל בין המונחים). כופר הוא كافر או ملحد.
3. הקוראן אינו רואה בנצרות פוליתאיזם. אדרבא, הוא מכבד את הנצרות כדת שראשיתה דת אמת, אך אחריתה בסטייה לכאורה מן הדרך הנכונה. ההתנגדות ל"שילוש הקדוש" אינה נובעת מתפיסה שלו כפוליתאיזם.
4. יש הבדל באיסלאם בין "שליח" (رسول) לבין נביא (نبي). ישו נחשב נביא. רק מוחמד נחשב "שליח".

לא רק מוחמד נחשב כשליח , בעיקר כל שליח הוא גם כן נביא אך לא כל נביא הוא גם שליח , ישו נחשב לשליח ולנביא באסלאם אגב, שליח בעיקר זה מי שנשלח לאומה מסויימת בדברי ה'.--Zeain al3abeden of Córdoba - שיחה 01:21, 24 ביולי 2008 (IDT)

1. כשמצטטים מן הקוראן, מקובל להביא את שם הסורה ו/או את מספרה, ואת מספר הפסוק. אין צורך לציין אם הסורה היא "מכיה" או "מדניה". את זה יכול לראות כל מי שיפתח את הקוראן במקום המתאים.
2. אני אישית מעדיף לא להשתמש בתרגומים של שמות הסורות, כי חלק מהם אפשר לתרגם בכמה צורות וזה מבלבל. השימוש במילה "בשורה" במקום "סורה" בעייתי מאוד, ולא מוסכם על רוב החוקרים. בינתיים השארתי רק את מספרי הסורות בציטוטים שמופיעים בסוף הערך.
3. הפסקאות האחרונות בערך עשירות בציטוטים מתורגמים. חשוב מאוד לציין מי המתרגם. אם מדובר בתרגומים שפורסמו לפני פחות מ-70 שנה ייתכן שיש עליהם זכויות יוצרים.
4. אין צורך "להמליץ" על תרגומים. אפשר לתאר אותם בפשטות בלי להעתיר עליהם מחמאות.
5. ניתן להשוות פסוקים אלו למקורות מקראיים ויהודים שונים, ובמיוחד הפסוק השני ניתן להשוואה לפיסקה "ברוך אתה השם, אלוהינו מלך העולם" המוכרת לנו מן התפילה. הפסקה הזאת מיותרת, כיוון שהיא אינה מוסיפה מידע. מובן מאליו שאפשר להשוות פסוקים מן הקוראן למקורות יהודיים ונוצריים, ומי שקרא בעיון את הערך מבין שיש לא מעט הקבלות. הדמיון בין הפסוקים הקוראניים לבין התפילה היהודית אינם מספיקים כדי לבסס הקבלה ביניהם. כמו כן, אם כבר משווים את הקוראן לתפילה יהודית, חשוב לציין את שמה של התפילה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 22:06, 24 באוקטובר 2006 (IST)

מחיקת קטע שכולל סתירה פנימית

הקטע הבא נמחק מהסיבות שיפורטו להלן:

"אחת הביקורות על הדת המוסלמית בידי המחקר המערבי, טוענת כי יש סתירה בין הפניה של אלוהים אל האנושות כולה, לבין הפניה אל הערבים בערבית גבוהה ואסורה בתרגום."

1. מן הראוי שטענה כזאת תובא בשם אומרה. כלומר, יש לכתוב מיהו הטוען כך.
2. הקטע כולל סתירה פנימית. הטענה כי אסור לתרגם את הקוראן היא טענה תאולוגית. הטענה כי יש סתירה בין האיסור על התרגום לבין פניית האל אל האנושות כולה אף היא טענה תאולוגית. מדובר אם כן בפולמוס תאולוגי. המחקר המערבי של האיסלאם אינו עוסק בתאולוגיה. יש אם כן שלוש אפשרויות: (1) הטענה הועלתה בידי תאולוג מערבי שהתפלמס עם האיסלאם. (2) מדובר בטענה של חוקר מערבי שסולפה. (3) מדובר בטענה של חוקר מערבי לא-רציני. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 11:32, 24 בדצמבר 2006 (IST)

אישית, אני מכיר את הטענה הזו ממקור לא כ"כ מערבי - היא מופיע כבר בספר הכוזרי. דניאל צבי 11:56, 24 בדצמבר 2006 (IST)

אם כך, זו באמת טענה תאולוגית הנוגעת לפולמוס בין-דתי, וזו לא טענה מחקרית (ובאמת, גם לא כל כך מערבית). אין לי בעיה להוסיף אותה, אבל בהקשר מתאים, למשל בפסקה: "הקוראן בעיני דתות אחרות", ועם מראה מקום מתוך ספר הכוזרי. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 15:04, 24 בדצמבר 2006 (IST)

מראה המקום הוא במאמר הראשון, פיסקה ו. אשר לאם וכיצד לשלב את זה בערך - אשאיר את זה לשיקולך. ברצוני רק להעיר, שלמרות דברי הקודמים, אין כאן זהות מוחלטת לביקורת שהורדת מהערך, אבל יש כאן דמיון רב. דניאל צבי 16:07, 24 בדצמבר 2006 (IST)

זה קטע מעניין מאוד, אבל כדי לשלב אותו בערך צריך הקשר רחב הרבה יותר. אני תוהה אם לא צריך לכתוב ערך חדש בנושא, ערך שיעסוק באופן ספציפי בפולמוס הבין-דתי. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 01:18, 25 בדצמבר 2006 (IST)

הקוראן נאסר מלכתחילה לתרגום לשפות אחרות וזה נאמר בספר לחיות עם האסלם שנכתב על ידי פרופ' לאסלם מהאוניברסיטה העברית.הסיבה שהמוסלמים בתחליה התנגדו לתרגום כי זה ניסיון לחקות את הקוראן שהיא יצירה אלוהית מושלמת (בעינהם כמובן).דבר זה לא עמד בלחץ המן או יותר נכון המציאות כלומר משעה שרבים הזרים שהתאסלמו ולא ידעו ערבית לא הייתה ברירה אלא לתרגם את הקוראן.מצד שני עד היום רבים המוסלמים שטוענים שניתן להבין את הקוראן באמת רק בערבית וכמו כן שהתרגום הורס את הקוראן.חשוב להוסיף שאת הסורה הראשונה בקוראן שהיא התפילה מצפים גם ממי שלא דובר ערבית להקריא בערבית.מקפר 22:21, 1 בנובמבר 2007 (IST)

אני מתנצל על השחזור ובכל זאת

שני שינויים שנאלצתי לשחזר:

1. יש לנו כללים לתעתיק מערבית. על-פי הכללים האלה, לגיטימי בהחלט לכתוב מוחמד, כיוון שזו הצורה הנפוצה בעברית, וכיוון שהיא משקפת היטב את ההגייה (בערבית קלאסית). את התעתיק "מחמד" אנחנו מכנים "תעתיק מדויק". תעתיק כזה מופיע בראש הערך מוחמד. אפשר להשתמש בו בטקסט רגיל אם הוא נפוץ בקרב דוברי עברית. במקרה הזה אני חושב שהתעתיק "מוחמד" בכל זאת נפוץ יותר.
2. "סגנון הכתיבה בקוראן נע בין פרוזה ערבית קלאסית לסגנון חצי לירי" - המשפט הזה מוסיף לכאורה מידע, אבל בפועל הוא מבלבל. הסגנון של הקוראן מכונה "סג'ע" והתיאור הניטרלי ביותר שאפשר לתת לו הוא "פרוזה מחורזת", כלומר אלה פסוקים שאינם כתובים במשקל, אבל הם מתחרזים אלה באלה. זהו בוודאי סגנון "ערבי קלאסי", אבל יש גם סגנונות ערביים קלאסיים אחרים. לגבי הביטוי "חצי לירי" - לא ברור לי מה משמעותו בהקשר הזה, ובכל מקרה נראה לי שהוא נכון רק לגבי הסורות האחרונות בקוראן (הסורות של מכה), ולא לגבי הסורות הארוכות יותר (המדניות). ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 05:11, 27 בדצמבר 2006 (IST)

הקראן לא כתוב כולו בסג'ע

ההשקפה שהקראן כתוב כולו בסג'ע היא מיושנת ולא קבילה יותר במחקר. Blachere ו-Zwettler כבר מזמן הפריכו השערה זו. הסגנון הקצבי המחורז (או מחורז למחצה) של הסג'ע, שהיה סגנונו של הכאהן, אופייני בעיקר למספר סורות קצרות ולמקטעים בתוך סורות ארוכות. כתבתי לירי למחצה משום שסגנון זה אינו פרוזה ואינו שירה. אפשר לכנותו פרוזה מחורזת הכתובה במקצב. שאר הסורות נכתבו בפרוזה עם חריזה רופפת, שאינם נחשבים סג'ע. כדי לבדוק את טענתי אתה יכול להסתכל בEI2. הקביעה שלי כי מרבית הקוראן רשום בפרוזה (גם אם חרוזה באופן רופף) וכי רק חלק קטן ממנו מופיע בסג'ע (לא פרוזה ולא שירה, מעין סגנון קצבי מחורז) היא התפיסה השלטת כיום במחקר. Nik Sage • שיחה 05:58, 27 בדצמבר 2006 (IST)

תיקון

"חשוב להדגיש: בניגוד לתנ"ך או לברית החדשה מעמדו של הקוראן הוא דברי אלוהים חיים," - לדעתי אין מקום לשורה שכזאת שכן יש כאלה שמאמינים שהתורה או לפחות חלקים ממנה כן הורדו מה' ואין שום חשיבות בכלל למשפט שכזה ולכן אין להדגישו בכלל. משתמש:Dudushlomo

שאלה תאולוגית קשה

התוכלו להסביר איך המוסלמים מתרצים את הקושי והסתירה הגדולה שבאמונתם, שהרי מצד אחד כתוב מפורש בקוראן (לפחות פעמיים בסורה 2 ו 45) שהיהודים הם העם הנבחר ע"י אללה ומאידך הם טוענים שאללה עזב את היהודים לטובת המוסלמים, ונשאלת כאן שאלה גדולה, איך יתכן שאללה יבחר באומה ואחר כך הוא יתחרט על בחירתו ? הרי ברור שאללה אינו טועה חלילה. האם האסלאם מתמודד עם שאלה פשוטה וענקית זו ? אם כן, נא כיתבו, תודה. כנראה שאין על כך תשובה.

אתה שואל שאלה תאולוגית מעניינת, ואני אענה לך בקיצור נמרץ, כיוון שנושא הערך הוא הקוראן, ולא דעת האסלאם על היהדות.

1. המוסלמים אינם טוענים כי הבחירה ביהודים כעם הנבחר הייתה נצחית. אני חושב שאפילו בדת היהודית אין טענה כזאת (עיין בספר עמוס פרק ט' פסוק ז'). מבחינת התאולוגיה המוסלמית, היהודים שירכו דרכיהם ולפיכך ירדו דברי האל שוב אל מוחמד בערבית כדי שיביא אותם אל העם הנבחר החדש. קבל זאת או דחה זאת, אך זוהי התאולוגיה המוסלמית.
2. שאלת החרטה של האל היא שאלה תאולוגית-פילוסופית גדולה שמופיעה בכל הדתות המונותאיסטיות. הנה לך סתירה-לכאורה שאומרת דרשני מספר שמואל א' - עיין בפרק ט"ו פסוק י"א, ואחר כך באותו פרק בפסוק כ"ט. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 14:09, 26 בפברואר 2007 (IST)

תשובה לדרור. חן חן על דבריך, אולם עליך לדעת כמה דברים יסודיים ביהדות.

א.ביהדות נקבע שהקשר בין עם ישראל להקב"ה הוא ניצחי, עיין לדוגמא בויקרא כ"ו מ"ד שם מבואר שלמרות שהקב"ה מעניש את עם ישראל על חטאיו, אולם אין הוא מפר את בריתו איתם.

ב.אין אצל הקב"ה חרטה כיון שהוא חסר טעויות, הקב"ה איננו בן אדם שמתחרט על טעויותיו,ופסוק מפורש הוא בבמדבר כ"ג י"ט "לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם, ההוא (האדם) אמר ולא יעשה ודיבר ולא יקימנה".

ג.מה שמצאנו פסוקים בתורה המורים כביכול על חרטה כמו בבראשית ו' ה', אינם אלא בחינת "דיברה תורה כלשון בני אדם" (עיין שם אבן עזרא והרמב"ן).

שאם לא כן, הפכת את הבורא בעיניך למוגבל, ולכך לא יסכימו אפילו המוסלמים, כי גם בעיניהם הוא איננו מוגבל.

ד.בקוראן סורה 10 כתוב שכל מוסלמי הרוצה להבין דברים ביסודות האמונה ישאל את היהודים שיש להם את התורה. מכאן מוכח שתורת ה' שניתנה למשה קיימת עכשיו אצל היהודים, שאם לא כן, יוצא שמוחמד טעה בהוראתו למאמיניו ללמוד את התורה מהיהודים. וכאמור בתורה מבואר שהקב"ה כרת ברית עולם איתנו כמו בשמות ל"א י"ז ועוד. וטענה חזקה זו הביא ר' נתנאל בירב פיומי מחכמי יהודי תימן הקדמונים, והוא מגיע למסקנה שמוחמד נישלח בשביל הערבים עובדי האלילים ולא אל היהודים שהם העם הנבחר (גם בעיני האסלאם).

ה.שכחת לציין שספר עמוס שהיפנת אליו,מסתיים כך "הנה ימים באים...ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו ונטעו כרמים ושתו את יינם... ונטעתים על אדמתם ולא ינתשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם אמר ה' אלדיך".

ו. בקיצור, אינני רואה מוצא ומפלט למוסלמים מהבעיות הקשות שהעליתי כאן.

בברכה, המומחה.

כל מה שהבאת לעיל הם תירוצים תאולוגיים. זה דבר לגיטימי, השאלה היא רק מה המקום הראוי להם. בוויקיפדיה אנחנו לא עוסקים בתאולוגיה (אלא לכל היותר מתארים אותה בערכים שעוסקים בכך). מבחינת המוסלמי הדתי, כל הטיעונים שהבאת לעיל הם פרשנות יהודית חסרת משמעות לדברים, שאמנם הורדו אל היהודים בחסדו של אללה, אך מרוב עיוותים וסילופים אין עוד לסמוך על הנוסח שלהם. גם על הפסוק שהבאת מן הקוראן ניתלו מן הסתם תלי תלין של פירושים שמסבירים מתי ראוי לשאול את היהודים ומתי לא ראוי לשאלם. מבחינת המוסלמים, למשל, מותר לאכול בשר משחיטה יהודית, שכן היא כשרה גם לשיטת האיסלאם, אבל יהודי לא יכול לפרש את הקוראן. בעניין דברי של ר' נתנאל בירב פיומי - גם לפי ההלכה המוסלמית היהודים אינם נחשבים כעובדי אלילים ואין להתייחס אליהם ככאלה, אולם הם אינם הולכים בדרך הנכונה. אני מקווה שהדברים האלה מבהירים פחות או יותר את המצב. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 14:05, 6 במרץ 2007 (IST)

תודה על תשובתך, אך נדמה לי שדברי לא הובנו כל צרכם ובפרט דברי ר' נתנאל, שהרי מדבריך יוצא שמוחמד היה נביא שקר שהרי הוא הורה למוסלמים ללמוד תורה אצל היהודים והוא לא ידע שהם "עיוותו וסילפו" את התורה!, ומכאן הוכחתו של ר' נתנאל שהתורה שאצל היהודים איננה מסולפת אם המוסלמים רוצים להשאיר את מוחמד כנביא אמת. כי איך יתכן שנביא אמת לא יהא מודע לסילופם של היהודים עד כדי כך שיורה לחסידיו ללכת ללמוד אצל היהודים את התורה "המסולפת" שקבלו מהשמים ? היתכן שנביא אמת יורה לחסידיו ללמוד מ"המסלפים", דבר שרק יכול להזיק לאמונתם ? ואל תשיבני שהוא לא ידע שהיהודים סילפו, כיוון שאי ידיעה גורלית זו מוכיחה שאינו נביא אמת ! לכן, אם הינך רוצה להשאירו בגדר של נביא אמת, אתה מוכרח לומר ע"פ הקוראן שהתורה של היהודים אמת. אני מקווה שדברי כעת הובנו.

דבר נוסף, כיון שגם לפי האסלאם ה' אינו מתחרט כמו בן אדם, איך הם מסבירים את אמונתם האומרת שלאחר שה' בחר בעם ישראל והנהיגם אלפיים שנה עד הופעת מוחמד ופתאום הוא "התחרט" והחליט לבחור במוסלמים, הרי זהו חילול כבוד ה' לייחס לו חרטות של בן אנוש!. לא הישבת לי על כך מאומה.

וכיון שכבר אנו עוסקים באמונה,אשאל שאלה אחרונה, מניין למוסלמים הבטחון שה' דיבר עם מוחמד ? הרי לפי האמונה שלהם הוא דיבר איתו ביחידות ללא שום עדים על מפגש זה, בניגוד גמור לאמונה היהודית שה' דיבר עם כל עם ישראל במעמד הר סיני. בברכה, המומחה.

אין לי אלא להפנות אותך אל החוגים ללימודי האיסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטאות אחרות. יושבים שם מטובי החוקרים של האיסלאם, ותוכל ללמוד שם על התאולוגיה המוסלמית ועל הקשר בין אסלאם ליהדות. אני יכול בנוסף להפנות אותך לספרים המצוינים של חוה לצרוס יפה בסדרת האוניברסיטה המשודרת, וכן למאמרים של אורי רובין ושל מיכאל לקר. אורי רובין אפילו פרסם לאחרונה תרגום חדש של הקוראן בליווי הערות. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 20:19, 6 במרץ 2007 (IST)

תודה על ההפניות. המומחה.

אני יכול לחסוך על השואל את הטרחה לשאול ועל המשיב את הטרחה להשיב ע"י תשובה קצרה ועניינית, אלוא והיא שבקוראן לא נאמר שהיהודים הם העם הנבחר, לשם הבנת פסוק בקוראן יש להיזקק לתפסיר ואין לפרשו כל אדם כפי שנשפו חושקת , ולגבי הטענ המופרכת שהקוראן מצווה לשאול את ההיהודים !!שם נאמר (اسالوا اهل الذكر) דבר זה אי אפשר לפרשו כמתיחס ליהודים -אלא הפירוש של זה הוא שהמסולמים שלא בקיאים שישאלו את אלו המוסלמים הבקיאים בקוראן, וכל זה בהרחק מהדיון הפילוסופי על החרטה של האל,אף שמוסלמים מאמינים שהאל אינו מתחרט , ואינו נשאל על מה הוא עושה אך הוא שואל, כך שבקוראן אף פעם לא נטען שבני ישראל ולא היהודים להבדיל , הם עם סגולה או עם נבחר ,לפי המסורת המוסלמית האיסלאם הינו הדת הטבעי "אלפיטרה الفطرة" שכל בן אדם נולד עליו,גם מאמינים שהינה הדת של שאר הנביאים אברהם ישו משה ויעקב, הערה נוספת היא שגם המוסלמים אינם טוענים להיות עם סגולה ,אך הם טוענים שהם אלו הקרובים ביותר לאמת ת ולדרכם ותורתם ומסורתם של הנביאים מאברהם ועד מוחמד חותם הנביאים עליהם התפילות והשלום

על פי הקוראן, עם ישראל הוא העם הנבחר מכל העמים

כך כתב מוחמד בקוראן בסורה 2, 122 אני מצטט: "הוי בני ישראל, זיכרו הטוב אשר עשיתי אתכם, ואשר העדפתי אתכם על פני כל האדם!".

סורה 45, 16 :"ולפנים, נתתי לבני ישראל את הספר והחכמה והנבואה, ונכלכלם מן המטעמים, ונפלה אותם מכל האדם!"

דבר אחרון, מוחמד ציווה למאמיניו ללמוד תורה אצל היהודים, כך כתוב בסורה 10, 94 :"אם יש לך ספק כלשהו בדבר מה שהורד אליך (הקוראן), שאל את שקיבלו ולמדו את הספר לפניך (בני ישראל)!"

בלי ספק, גם לפי האסלאם וגם לפי הנצרות, היהודים הם העם הנבחר! לפי האמת, היו צריכים המוסלמים והנוצרים לאהוב את היהודים אהבה גדולה כי הם ניבחרו על ידי האל. חבל שהקינאה ביהודים משגעת אותם.

כל הציטוטים הנ"ל נמצאים בערך קוראן.

אני אעיר לך הערות ככליות אך הן חשובות עד מאוד: מוחמד לא כתב את הקוראן ,הינו דברי ה' חיים , שהם ביידינו היום כפי שירדו על האחרון שבין הנביאים מוחמד , שעליו נאמר (נביא אקים להם מקרב אחיהם (אחי בני ישראל בני ישמעאל ) כמוך, ונתתי דברי בפיו, ודבר אליהם את כל אשר אצונו" (דברים י"ח, י"ח). )

1. הנחת העם הנבחר מהתנ"ך ומהקראן הקרים : בתנ"ך אין כל רעיון דומה אך לא ארחיב מאחר ומובר בערך הקוראן : מה שאתה עשית את לא צטטת אתה חתכת את המלים , זה כמו לומר "אל תבוא לשיעור באיחור" ואתה רק צטטת "אל תבוא לשיעור ", דבר שמן הסתם אינו אמין .

פירוש של סורת אל בקרה 2:122(אורי רובין): (הוי בני ישראל זכרו את החסד נטיתי לכם ברוממי אתכם מכל שוכני העולמים * הישמרו מפני יום אשר בו לא תוכל נפש לזולתה במאום ,ודמי כופר לא יילקחו מידיה ולא תועיל לה כל השתדלות והם לא יוושעו) אמת אמר ה'

הפסוק השני שהזכרת (לא אומר צטטת ) גם כן אינו מעיד על העדפה מטעם כלשהו , ספר ניתן לפנים לאברהם ,להוד לצאלח , לשית' בנו של אדם . הפסוק השלישי אתה פעם נוספת נוטה לפרשן אותו בצורה שתהיה נוחה איתך , בפסוק נאמר תשאלו את אלו הבקאים בקוראן , איך יהודים ונוצרים יכולים להיות בקיאים בקוראן?

בבואנו לפרש את הפסוק הראשון , גם רובין מצא לנכון לתרגם את המלה פד'לנאקום לרוממנו אותכם, שורש זה מוזכר פעמים רבות בקוראן בהתיחס לעמים אחרים גם כן ,אנשי נוח המאמנים , המאמינים שהיו במערה וכו' , מעניין למה לא טענת שגם עמים אלה הם עם נבחר? בקוראן בדרך כלל החלק האחרון של הפסוק מפרש את החלק הראשון , בחלק השני נאמר שאם לא תעבדו את ה' כפי שהוא חפץ ותהיו ישרים , שום דבר לא יעזור לכם בלצאת מהגיהינום, המובן של פדלנאקום הוא עם נבחר כפי שאתה טוען איך אפשר שהאל מזהיר מגיהינום אותכם באם תסטו מדרך הישר? בד"ך כלל כשאנו רוצים לבדוק פירוש מסויים של פסוק, לא חסר ספרי פרשנות לקוראן , אבן כת'יר אלטברי אלג'לאלין ,אלקורטובי ......

למגיב המוסלמי, שלום. כתבת כי בקוראן ניכתב "הוי בני ישראל זכרו את החסד נטיתי לכם ברוממי אתכם מכל שוכני העולמים"... מוכח מכאן שה' יתעלה רומם את עם ישראל מעל כל העמים. במילים אחרות, מפורש בקוראן שעם ישראל הוא העם הניבחר.

לגבי הפסוק השני כתוב "בני ישראל" לא אברהם לא שת ולא נוח.

לגבי הפסוק השלישי, אתה כנראה לא יודע אבל יש הרבה יהודים שבקיאים בקוראן יותר טוב ממוסלמים.

יצא לי לדבר עם מלומדים מוסלמים והם הודו לי כי עם ישראל אכן היה העם הניבחר, אלא שאחר כך הם טוענים שהוא שלח את מוחמד (למרות שאין שום הוכחה), כל המוסלמים בארצותיהם היו משוחחים עם היהודים במשך מאות שנים והחשיבו את היהודים כעם הניבחר כפי שהוכחתי מהקוראן.

למעלה הטענה היהודי שמתעקש שעמו הוא עם נבחר.

איכה? הרי בעם שלך יש את הפושע ואת האנס האמנם הוא עם נבחר? הקוראן העצום,קודם כל יהודים לא יכולים להבין יותר ממוסלמים בקוראן כי זה מדע בפני עצמו ולא כצו התנך שורות כתובות ותקרא,למרות שגם בתנך דרוש ביאור וכו',כאמור גם כן אף מוסלמי לא יומר לך שיהודים הם עם נבחר,הוא לא יכול לומר לך מה שלא כתוב,מדובר שם על בני ישראל ולא יהודים,שני דברים שונים, היהדות שלך היום היא הצטברות של מנהגים שנצברו על פני השנים ואף יהודי לא מכחיש זאת,כלומר הישראלי בזמן משה היה עובד את האל בדרך שונה ממך. העיקר הוא שם נאמר העדפנו אותכם על פני העולמים שם יש לשאול איך הועדפו ? בזמנו כולם היו עובדי אללילים והם העם היחיד שאלוהים בחר לשלוח לו נביא מקרבם,נביא משה עליו השלום. כך הם הועדפו. עם נבחר זו רק עוד פקציה שאפילו אצלכם אינה מוכרעת. לבסוף אתה נשכר כעבודת ידך

תשובה לדבריך. גם לעם הנבחר יש רוצחים וגנבים, עובדה היא שהתורה שקבעה שעם ישראל הוא העם הנבחר, היא בעצמה אומרת "לא תרצח" "לא תגנוב". כלומר, כבר התורה ידעה שיש לעם הנבחר רוצחים וגנבים.

יש הבדל בין המוסלמים בזמן מוחמד לבין המוסלמים בזמננו בגלל הרבה פרשנויות ומנהגים שנוספו במהלך אלף השנים האחרונות, עם כל זאת, המוסלמים של ימינו הם ממשיכי דרכם של המוסלמים בזמן מוחמד. אותו דבר לגבי בני ישראל, יש הבדל בין בני ישראל בזמן משה רבנו לבין בני ישראל בימינו, בגלל הרבה פרשנויות ומנהגים שנוספו במהלך שלושת אלפי השנים האחרונות. אולם, עם כל זאת, אין ספק שבני ישראל של ימינו הם ממשיכי דרכם של בני ישראל בזמן משה.

ונסיים בשני אמירות ברורות של הקוראן שקבע שה' ראה בעם ישראל את העם הנבחר מכל העמים. וכידוע, ה' לא מתחרט, כי הוא לא בן אדם. בסורה 2, 122 אני מצטט: "הוי בני ישראל, זיכרו הטוב אשר עשיתי אתכם, ואשר העדפתי אתכם על פני כל האדם!".

סורה 45, 16 :"ולפנים, נתתי לבני ישראל את הספר והחכמה והנבואה, ונכלכלם מן המטעמים, ונפלה אותם מכל האדם!"

יחס הקוראן ליהודים

מה עם פסוק 9:5 בקוראן, לא מצאתי גרסאה עברית אבל רק גרסאה אנגלית: "9:5 Then, when the sacred months have passed, slay the idolaters wherever ye find them, and take them (captive), and besiege them, and prepare for them each ambush. But if they repent and establish worship and pay the poor-due, then leave their way free. Lo! Allah is Forgiving, Merciful."

נאמר שיחס הקראן ליהודים לא היה חד משמעי . אם אפשר להעמיק נקודה זו , כי היא לא ברורה לי.

הכוונה היא שהקוראן מתייחס ליהודים וליהדות בחיוב בפסוקים מסוימים, ומגנה אותם בפסוקים אחרים. אני אנסה לחדד את הנקודה הזאת. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 18:33, 1 ביולי 2008 (IDT)

ירושלים והקוראן

האם העיר ירושלים מוזכרת לפחות פעם אחת בספר הקוראן? אם כן, היכן בדיוק? אם לא, מדוע סבורים רבים שכן? 85.250.90.129 12:50, 16 ביולי 2008 (IDT)

למעשה עצם האזכור בקוראן אינו גורם מכריע בהאם עיר זו מקודשת או לא באסלאם, כי מדינה לא נזכרה וגם מכה לא נזכרה (לא במפורש אך נאמר על המקום בו ממקום הבית העתיק "בקה" שהוא חלק ממכה). אך בסורת אלאסראא שם מסופר על איך שהנביא מוחמד עליו התפילות והשלום עלה השמיימה מבית אלמקדס, השם ירושליים כירושליים א נאמר בסורה זו אך מה שנאמר זה :"שישתבח הוא אשר הסיע את עבדו בלילה מהמסגד החראם "אלמסג'ד אלחראם שבמכה" למסגד האקסא זה שבירכנו סביבו"{سُبْحَانَ الَّذِي أَسْرَى بِعَبْدِهِ لَيْلاً مِّنَ الْمَسْجِدِ الْحَرَامِ إِلَى الْمَسْجِدِ الأَقْصَى الَّذِي بَارَكْنَا حَوْلَهُ لِنُرِيَهُ مِنْ آيَاتِنَا إِنَّهُ هُوَ السَّمِيعُ البَصِيرُ} (سورة الاسراء/1) ובמקומות שונים יש התיחסות לארץ כאל הארץ הקדושה. הפסוק דבר בצורה ספיציפית על מסג'ד אלאקסא ,על המחלוקת באם מדובר במסגד הממוקם בבית אלמקדס(כשמה אז בין הערבים) ביום שאחרי מקרה האיסראא הנביא ישב ויספר לבני קורייש על המסע שאירע לו הם אמרו לו תאר לנו את בית אלמקדס אם אכן היית שם (והוא לא נסע לשם לפני כן) הוא התחיל לתאר את ירושליים ואבו בקר שהיה סוחר והכיר את ירושליים אמר לו צודק אחרי כל תיאור ומשם הוא קבל את שמו הצדיק. אז יש קונצנזוס שמדובר על מקום שממוקם בירושליים ,זה בנוסף לחדיתים רבים שמדברים על בית אלמקדס והמסגד האקצא.אם יש לך עוד בירור אנסה להבהיר לפי היכולת שלי--Zeain al3abeden of Córdoba - שיחה 17:38, 16 ביולי 2008 (IDT)

השם מחמד

יש חוסר אחידות בערך. בכמה מקומות כתוב שמו של נביא האסלאם בתעתיק מדויק מחמד ובכמה מקומות בתעתיק חופשי מוחמד. אישית אני מעדיף את התעתיק המדויק, אבל בכל מקרה צריכה להיות אחידות. יש הצעות? יונבל - שיחה 21:29, 10 באוגוסט 2008 (IDT)

תרגום סורת אלפאתחה

התרגום לחלק מפסוק מספר 7 - سيرة الذين انعمت عليهم - היה "אלה אשר הענקת להם את חסדך" ושונה ל"אלה אשר הענקת להם את רחמיך". המילה أنعمت פירושה להעניק نِعم או نعمة - "חסד". לכן תרגום זה מדויק יותר מאשר "להעניק רחמים", שהיה צריך להיות כנראה מלשון رحمة. יונבל - שיחה 07:07, 23 באוקטובר 2008 (IST)

גרסאות לא עת'מאניות של הקוראן

הקטע הבא הוסר מהערך: הח'ליף עת'מאן אסר על הפצת גרסאות אחרות של הקוראן, אולם נשמרו קטעים של הקוראן בגרסאות שונות במקצת, למשל על קירות מסגד אל אקצא.^{[דרוש מקור]}.

החלק הראשון דווקא כן מבוסס, או לפחות מסופר עליו בהיסטוריורפיה המוסלמית. באנציקלופדיה של האסלאם, בערך codices of the quran, נאמר כי בזמנו של הח'ליף עת'מאן בן עפאן קובץ נוסח אחיד ויצאה פקודה להשמיד את כל הנוסחים האחרים. במקורות המוסלמים, בעיקר בפרשנות, נשמרו קריאות שונות של מילים ופסוקים בקוראן, שהופיעו כביכול בנוסחים הלא-עת'מאניים. יונבל - שיחה 19:38, 24 בינואר 2009 (IST)

יש לך מראה מקום מדויק מהאנציקלופדיה של האסלאם? מדובר במקור אמין ללא ספק, הבעיה היא שאין לי גישה אליו. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 22:28, 24 בינואר 2009 (IST)

Leehmuis, Frederik. "Codices of the Qurʾān." Encyclopaedia of the Qurʾān. General Editor: Jane Dammen McAuliffe, Georgetown University, Washington DC. Brill, 2009. לגבי הטענה שעל קירות מסגד אלאקצא יש גרסאות לא עת'מאניות של הטקסט - היא מוכרת לי, אבל כרגע אני לא מוצא לה סימוכין. יונבל - שיחה 09:22, 25 בינואר 2009 (IST)

עדכנתי את הפסקה הרלוונטית והוספתי את ההפנייה למאמר הנ"ל. יונבל - שיחה 15:53, 26 בינואר 2009 (IST)

תודה רבה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 16:56, 26 בינואר 2009 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.usc.edu/dept/MSA/quran/
  • In סורה on 2011-11-23 02:19:24, Socket Error: 'Connection timed out'
  • In סורה on 2011-11-28 00:54:57, Socket Error: 'Connection timed out'
  • In סורה on 2013-05-04 16:51:06, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In הקוראן on 2013-05-05 03:21:56, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In סורה on 2013-05-05 08:07:00, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In הקוראן on 2013-05-14 18:37:20, Socket Error: 'Name or service not known'

--Matanyabot - שיחה 21:37, 14 במאי 2013 (IDT)

קשר למשנה

בערך כתוב "סידור הסורות המקובל הוא טכני - מהסורה הארוכה ביותר עד הסורה הקצרה ביותר, אם כי יש חריגות משיטה זו (שיטה דומה שימשה גם בעריכת המשנה)." איפה בדיוק שיטה של סידור על פי אורך שימש במשנה? או שמא הכוונה היא למשהו אחר? בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שיחה • כ"א בשבט ה'תשע"ו • 20:28, 30 בינואר 2016 (IST)

היהודים *וגם* הנוצרים הם עם הספר?

או שיש טעות בערך, או שאולי כדאי להוסיף "גם" ("גם הנוצרים נחשבים לעם הספר"). רן כהן • שיחה 22:10, 10 במרץ 2016 (IST)

מה ה"טעות"? הניסוח של הערך בעניין הזה נראה לי נכון, אולי תסביר מה לדעתך הבעיה. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • א' באדר ב' ה'תשע"ו • 12:07, 11 במרץ 2016 (IST)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

מפנה את תשומת ליבכם לסתירה הקיימת בטקטס: במקום אחד כתוב שיהודים כונו "אהל אל כתב" ובמקום אחר באותו ערך כתוב שהנוצרים כונו "אהל אל כתב". אני לא יודעת מה נכון פרט לזה שהנשיא ריבלין טען שהביטוי מיוחס ליהודים. דווח על ידי: 31.154.154.106 14:46, 15 במאי 2016 (IDT)

אין בכך שום סתירה גם הנוצרים וגם היהודים כונו "אהל אל כתב", ההיהודים בגלל התורה והנוצרים בגלל הברית החדשה. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ז' באייר ה'תשע"ו • 17:40, 15 במאי 2016 (IDT)

לא רשמתם

אבל לא רשמתם מתי המוסלמים קוראים בקוראן הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
141.226.162.32 15:05, 21 במאי 2017 (IDT)

סעיף 10, איסוף הקוראן - ניסוחים לא אנציקלופדיים

למשל: "זיד היה מכותבי ההשראה האלוהית, ומשנני הקוראן בעל פה, והיה חכם ירא אללה. בנוסף לזה הוא נכח בעת התגלות הקוראן לנביא מוחמד".

זו אנציקלופדיה, לא ספר דת. הסרתי חלק מן התארים הדתיים אך יש להמשיך ולערוך. דב ט. - שיחה 20:14, 31 באוקטובר 2019 (IST)

פטרה, גיבסון

פטרה תחתונה; על פי חוקר ההיסטוריה האסלאמית וארכיאולוגיה, דן גיבסון, זה המקום בו חי מוחמד בצעירותו וקיבל את הגילויים הראשונים שלו. כפי שמראים המסגדים ובתי העלמין המוסלמים הראשונים, זה היה גם הצ'יבלה הראשונה של המוסלמים.

הסרתי את הנ"ל (שליווה תמונה של המקום). דן גיבסון הןא חוקר מטעם עצמו שפרסם כמה ספרים בהוצאה עצמית. הדעה שלו לא משקפת את הדעה המקובלת במחקר ולא ראוי להציג אותה כאילו היא בעלת חשיבות מכרעת. אפשר להוסיף פסקה שעוסקת בנושא ולהביא את מגוון הדעות. סיון ל - שיחה 15:27, 29 בינואר 2021 (IST)

דיווח על טעות

מצב טיפול: לא טעות

אם יש לך ספק כלשהו בדבר מה (מן הקוראן) שהורד אליך שאל את (בני ישראל) שקיבלו ולמדו את הספר לפניך." (סורה 10 פסוק 94).

לפי תרגום הקוראן שבידי נראה כי הפסוק מופיע בסורה 10 פסוק 93 , ולא 94.

ברק לוי

כנראה לא טעות. לפי המקור הזה באנגלית הפסוק הוא 94 -La Nave Partirà שיחה 07:13, 6 בנובמבר 2021 (IST) -La Nave Partirà שיחה 07:15, 6 בנובמבר 2021 (IST)

'תורת משה חלקית'

בפיסקה השנייה תחת תת הכותרת רקע נכתבו דברים אלה: "... לכן ייתכן כי הקוראן והכתבים הכתובים בו אינם שלמים ואינם כפי שהתכוון מוחמד בדבריו. אלא תורת משה חלקית שתורגמה בקיצור לשפה הערבית..." כל מילה מיותרת. ומי הוא החוקר העומד מאחורי דברים אלה? בחור בשם חי בן זאב. חיפוש קצר בגוגל מעלה שזהו שם בדוי. חושש שלא ראוי לפרסם בויקיפדייה טענות של חוקר שלא עומד בגלוי מאחורי דבריו. טל ומטר - שיחה 12:46, 21 בפברואר 2023 (IST)

בן זאב חי וגם עם ישראל חי. ומי יודע אולי גם כ' חי. אני די חדש כאן וחושש למחוק משפטים בערכים שאיני בקי בהם די הצורך. אבל לדעתי יש למחוק בזריזות משפטים מטורללים של "חוקר" שמקורם בבורות ואולי גם באיבה אם לא בגזענות. בברכה. טל ומטר - שיחה 19:14, 21 בפברואר 2023 (IST)

ראיתי שהערך מסתמך בעוד מקומות אחדים על ספרו של חי בר זאב, וייתכן שגם הם בעייתיים. כדי לשלול את ההסתמכות על מקור זה יש למצוא בר סמכא ששולל אותו ישירות (במאמר ביקורת) או בעקיפין (מציג עובדות אחרות). בכל אופן, את המשפט "אלא תורת משה חלקית שתורגמה בקיצור לשפה הערבית" הסרתי משום שהוא ספקולציה. קובץ על יד, סיון_ל, מלא כל הארץ כבודי, Tshuva, Yoelpiccolo31, amikamraz, Eldad, בן עדריאל, oz1988, ויקי4800, Ommnia, מגבל ‏בעלי הידע באסלאם מה דעתכם? דוד שי - שיחה 04:23, 22 בפברואר 2023 (IST)

כמי שמכירה את התחום שנים לא מעטות אני יכולה לומר בוודאות כי חי בן זאב, כפי שהוא מכנה את עצמו, אינו נחשב לחוקר בתחום ובוודאי שלא מקור מוסמך. לא בדקתי מה הן "תרומותיו" לערך, אבל יש לי חשש סביר שעדיף להסירן. אשתדל לעבור על הערך בקרוב. סיון ל - שיחה 13:10, 22 בפברואר 2023 (IST)