שיחה:השומר

מי הם אנשי "השומר" שהוצאו להורג במלחמת העןלם הראשונה ? ידוע על אנשי נילי נעמן בלקינד ויוסף לישנסקי. ומעניין לדעת מי מאנשי השומר ?

קטגוריית אנשי השומר

ברצוני להוסיף קישור לערך של "אנשי השומר", אך איני מצליח. הערך "אנשי השומר" הוא תחת הערך "לוחמי המחתרות". אשמח אם מישהו יעזור לי להוסיף אותו תחת הכותרת "ראו גם"

ערכים להכחלה

מהרחבת הערך בולטים כמה מושגים באדמומיותם:

• דב (ברלה) שויגר
• צבי בקר
• מרדכי יגאל - נכתב על ידי Yaelweiler טוקיוני 12:42, 23 באוגוסט 2010 (IDT)
• צבי נדב נכתב על ידי Yaelweiler טוקיוני 00:46, 24 באוגוסט 2010 (IDT)
• מאיר חזנוביץ
• סג'רה (מושבה) - יש ערך על החווה - שהוא למעשה ערך על הקולקטיב, שפעל רק שנה, אך המושבה כבר היתה שם קודם ואחרי.

המושבה סג'רה היא אילניה. יש מקום להרחיב את הערך. אמנון שביט • שיחה 01:38, 25 ביולי 2010 (IDT)

• לגיון העבודה - נכתב. טוקיוני 22:08, 15 באוגוסט 2010 (IDT)
• יצחק נדב - נכתב. טוקיוני 23:36, 15 באוגוסט 2010 (IDT)
• יחזקאל חנקין - הורחב בצורה משמעותית. טוקיוני 00:13, 23 באוגוסט 2010 (IDT)
• הקבוצה היפואית - הורחב טוקיוני 20:12, 29 באוגוסט 2010 (IDT)

השומר והקיבוץ החשאי

יש לנו ערך נרחב למדי על הקיבוץ החשאי שנוסד לאחר פירוק השומר, אך בערך חסר עדיין את הקשר בין השניים. נת- ה- - שיחה 20:19, 11 באוגוסט 2010 (IDT)

הערות

שלום, כל הכבוד לטוקיוני על הערך הנרחב ניכר כי הושקעה בו עבודה רבה.

אך כמה הערות:

(1) לא מקובל המשפט הגורף בפסקה הפותחת: "פעולות רבות של הארגון עוררו מחלוקות קשות ביישוב ובתנועה הציונית". אני נגד ההכללה הזאת. אשמח להשתתף בדיון בענין.

(2) המילים: "האתוס הציוני" - לא מקובלות על היסטוריונים חשובים - עדיף היה להמנע מהם. ולהשתמש במילים יותר מאופקות ומדויקות; כמו הרעיון הציוני וכו.

(3) חסר מקורות חשובים ב"לקריאה נוספת" - אשמח לשתף.

(4) הקיבוץ החשאי היה זרוע של "השומר" ונוהל על ידי חברי "השומר" (אחרי מלחמת העולם הראשונה צירפו אליהם "חדשים" אנשי העלייה השלישית חברי גדוד העבודה) - כך לפי תודעתם העצמית של אנשי "השומר". אמנם "השומר" פורק כלפי חוץ, לפני הקמת הקיבוץ החשאי. אבל רק כלפי חוץ. למעשה מסגרת "השומר" המשיכה. Yaelweiler - שיחה 23:25, 15 באוגוסט 2010 (IDT)

• שלום יעל. כמובן שאשמח לכל עזרה שתוכלי לתת. ההערה 2 מקובלת עלי. לגבי 1 אין לי בעיה להוריד את המשפט מפסקת הפתיחה - אך עובדתית היא נכונה - וארחיב על כך מאוד בהמשך. לגבי 'הקיבוץ החשאי' אשמח אם תוכלי לכתוב על כך. למען האמת אני לא בארץ ויש לי נגישות רק למקורות המתארים את פעילות השומר עד לסוף מלחמת העולם הראשונה. זו פעם ראשונה שאני שומע לגבי 'הקיבוץ החשאי'. כמובן גם אשמח לגבי 3. טוקיוני 23:41, 15 באוגוסט 2010 (IDT)

• • שלום יוני :-) ראיתי שהכנסת עוד שינויים רבים ומעניינים. אכתוב לך בהמשך היום. יעל Yaelweiler - שיחה 10:11, 16 באוגוסט 2010 (IDT)

אהלן יעל. עוד לא סיימתי את העבודה על הערך, צפויים עוד תוספות רבות ומעניינות! טוקיוני 19:32, 16 באוגוסט 2010 (IDT)

טוב. אני עוקבת ומתבוננת בצמיחה המרשימה של הערך. לא ~אפריע~ עד שתסיים את העבודה Yaelweiler - שיחה 21:22, 16 באוגוסט 2010 (IDT)

לקריאה נוספת

• ברכה חבס אליעזר שוחט [עורכים], העליה השניה, הוצאת עם עובד, תל אביב תש"ז.

הוא ספר מקורות חשוב וקלאסי להבנת השומר.

• יהודה ריינהרץ, שולמית ריינהרץ, מוטי גולני [עורכים], עם הזרם ונגדו, מניה שוחט, איגרות ותעודות 1909- 1960, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים, תשס"ה.

ספר מקורות חשובים להבנת השומר. אך הטיפול של העורכים בתעודות בעייתי מאוד. ועל כך:

• יעל ויילר ישראל, 'מניה שוחט שלא הכרתם', קתדרה, 125, תשרי תשס"ח, עמ' 176-172.
  

• יעקב גולדשטיין, בדרך אל היעד, "בר-גיורא" ו"השומר" 1907 -1935, הוצאת משרד הבטחון, תל אביב תשנ"ד.

ספר זה שנכתב על ידי מי ששימש בין השאר פרופסור באוניברסיטת חיפה עירער על העמדה המורכבת כלפי השומר כפי שהוצגה בדפיו הרבים של הספר המרכזי והחשוב : תולדות ההגנה בעריכת בן ציון דינור (ואגב לדעתי די שיכתב שהוא העורך והיו ג חלקים. שכן אנשי השומר מוזכרים בכל (8) הכרכים. אף על פי שעזרו על ידו כמובן עורכים רבים. אך הקול הדומנינטי במיוחד בענין השומר היה קולו של שאול אביגור). גולדשטיין הציב אופוזיציה שיטתית בספרו לתולדות ההגנה, שחשיבותה לדעתי בעיקר בעצם הצבתה.

• שלמה קפלנסקי [עורך], קובץ השומר, תעודות, זכרונות ודברי הערכה, הוצאת ארכיון העבודה, תל אביב תרצ"ז.

קובץ מקורות חשוב ועיקרי על השומר.

• כתב העת מחיינו של גדוד העבודה, תרפ"א-תרפ"ט 1921 - 1929. מהדורה חדשה יצאה לאור בשנים 1970- 1973, בהוצאת יד טבנקין.

בגליונות חומרים רבים של ועל אנשי השומר. Yaelweiler - שיחה 20:20, 17 באוגוסט 2010 (IDT)

עוד

• ישראל ברטל [עורך], העלייה השנייה, א-ג (מחקרים, מקורות, אישים), הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים תשנ"ח.

קובץ מחקרים ומקורות על תקופת ייסוד השומר.

• אליהו גולומב, חביון עז, א-ב, הוצאת מפלגת פועלי ארץ ישראל ומערכות, תש"י-תשי"ד.

קובץ מקורות של חבר ויריב של אנשי השומר. מייסד "ההסתדרות המצומצמת" מארגן ומנהיג ההגנה.

• מרדכי יגאל, עלי אוכף, [עורך: ירמיהו רבינא], הוצאת אגודת השומרים הא"י, תל אביב תשט"ז.

ספר מקור של כתבי חבר השומר.

הערות על הערך עצמו

אשמח לכתוב בתיאום ושיתוף עמך יוני . וכך גם לגבי התוספת והחיבור אל הקיבוץ החשאי - יתכן שערך זה הוא בכלל חלק בלתי נפרד מן הערך: השומר! Yaelweiler - שיחה 20:31, 17 באוגוסט 2010 (IDT)

בכבוד ובשמחה. תרגישי חופשי! טוקיוני 20:37, 17 באוגוסט 2010 (IDT)

לפתיחה

השומר נוסד על ידי ארגון "בר גיורא". אותם אנשים. הוא ארגון בת או גלגול מעשי של בר גיורא. מטרות בר גיורא: הקמת ריבנות יהודית בארץ ישראל, ובכלל זה צבא - לא פחות.

רקע

1) משפט הפתיחה אינו מדויק. נכון יותר לומר בניסוח מאופק : הבאים לארץ. חלק חשוב מן הבאים לארץ היו בעלי תודעה דתית (שמדורי דורות) וציונית (חדשה) בתמהילים שונים. ולכן אין הם "מהגרים" כלל, אלא "עולים" או "חלוצים" - על פי תודעתם העצמית ועל פי כוונותיהם. חלק מן הבאים היו מהגרים. אני סבורה שזה המיעוט מבחינה כמותית. בענין הזה, יש מחלוקת בין החוקרים שעוד יכתב עליה. גם החוקרים שמדברים על "הגירה" - אינם מתכחשים למערכת התודעה של הבאים.

2) הבדואים. "נהגו להתעלם" - נכון! ונקטו בכח הזרוע :-) אבל, עם זאת, תפיסתם את חוקי הקנין של הקרקע, היבול, ולפי עונות החקלאות השונות, הייתה אחרת. לפי מסורתם אופני השימוש בקרקע מתנהלים על פי מערכת כללים שונה! (על כך למשל במאמרו של גולדשטיין בקובץ של ברטל לעיל). Yaelweiler - שיחה 20:24, 18 באוגוסט 2010 (IDT)

כפי שאת רואה כל ההערות שלך מקובלות עלי. את מוזמנת גם לתקן בגוף הערך אם את רוצה. טוקיוני 22:49, 18 באוגוסט 2010 (IDT)

יוני היקר ערב טוב Yaelweiler - שיחה 23:11, 18 באוגוסט 2010 (IDT)

המשך רקע

3) מציעה לרכך את המשפט האחרון על הכאת איכרים. בערך כולם היכו איכרים (במשחק השליטה): ערבים, בדואים אנשי השומר, פקידי הברון, ואף איכרים. לקצר, ולכתוב על יחסים מתוחים / אלימים / שהופעלה בהם ... וכו'.

4) במשפט הראשון - להפריד בין המילים: בכינוי'העלייה.

מפלגת 'פועלי ציון', ארגון 'בר גיורא' והקולקטיב בסג'רה

5) "להחזיר לידהם את אדמותיהם" - צ"ל לידיהם.

הקמת השומר ושנים ראשונות

6) בשנים 1909 - להכחיל.

7) מנהל החוה ברמן - חסר שם פרטי.

בינתיים Yaelweiler - שיחה 01:44, 19 באוגוסט 2010 (IDT)

• מנהל החוה שמו: משה ברמן.

שנות השיא בפעילות האגודה

• למטה כתוב גם ארגון השומר. לכן, מציעה במקום האגודה - לשנות לחלופות: ארגון השומר, הארגון, השומר, וכו'.

8) המושב מרחביה הוא ערך בויקפדיה. מענין למה הוא כאן אדום.

9) "יציאה שסימלה" רצוי להחליף ל"מעשה שביטא את" וכדומה. (במקביל ויחד נסעו למשפטים שם גם בן גוריון ובן צבי).

היציאה מחדרה ורחובות

10) "אביב תרע"ג" - להוסיף 1913 - ולוודא שכך בכל השנים: העבריות, ומוכחל.

הקמת תל עדש

11) "באב תרע"ד" - + 1914

תקופת מלחמת העולם הראשונה

• לדעתי, יש לחדד היטב את הידע והניסוח בשתי השורות הראשונות.

בינתיים Yaelweiler - שיחה 17:55, 19 באוגוסט 2010 (IDT)

טופל. טוקיוני 18:53, 19 באוגוסט 2010 (IDT)

זוטות

יש מספר קישורים לדפי פירושונים:

1. אברהם שפירא
2. בונד
3. דגניה
4. באר
5. מרחביה
6. הגימנסיה העברית

קישור שגוי - אלכסנדר אהרונסון, צ"ל אלכסנדר אהרנסון.

בהצלחה, אבינעם - שיחה 18:05, 20 באוגוסט 2010 (IDT)

אהלן אבינועם. כיף להפגש שוב! ההערות שלך טופלו. תודה. טוקיוני 15:27, 21 באוגוסט 2010 (IDT)

תקופת מלחמת העולם הראשונה

שלום יוני,

סדרת האירועים המתוארת בפסקה הפותחת מורכבת למדי - כדאי לסדר בארבעת השורות הראשונות ניסוח חד ותמציתי - רצוי ללא העזרות בסוגריים.

12) בקיץ תרע"ה + 1915

13) מנחמיה כי אנשים מכירים אותה בשם השני.

14) מציעה: בקיץ תרע"ה 1915, הוקם ארגון 'המגן' על ידי ... לישנסקי ... - כי בהקמת הארגון העיקר.

15) מציעה לפתוח את הפסקה בניסוח: משבר כלכלי חמור שרר בארץ בתקופת המלחמה ... לכתוב על מכות הארבה.

16) בל' אב תרע"ו + 1916

17) בקיץ תרע"ז + 1917

18) (שרבים מהם חשדו ... - משפט ארוך בסוגריים. עדיף לבטל סוגריים, ולמצוא את הניסוח.

19) לאחר מלחמת העולם הראשונה - האם הכוונה לתאריך מדויק של חתימת הסכם השלום. חשוב ניסוח חד.

20) "אנשי העליה השלישית" - קצת כללי. מדובר בעיקר בחניכי תנועת החלוץ אשר התקבלו לארגון. רובם היו אחר כך חברי גדוד העבודה.

בינתיים שבת שלום Yaelweiler - שיחה 18:39, 20 באוגוסט 2010 (IDT)

שבת שלום גם לך. ההערות טופלו. כמובן אם יש לך ניסוחים טובים יותר למקומות שהערת תרגישי חופשיה. שוב תודה! טוקיוני 15:46, 21 באוגוסט 2010 (IDT)

לא כל השומר הוא השומר

על משקל "לא כל הנוצץ זהב הוא". נדמה לי שיש להפריד בין הארגונים השונים על אף שמדובר באותם אנשים. למשל אלכסנדר זייד ואגודת השומרים קשורים להשומר, אך לא היו חלק ממנו. אם אני זוכר נכון אפילו לא קיבלו את זייד להשומר (בבר גיורא הוא כמובן היה), והוא די נודה מהחבורה וישן מחוץ לכפר גלעדי בשל כך. אני יודע שבהרבה ספרים רשום אחרת, אך זה מכיוון שגם כותביהם לא התייחסו לדקויות ורצו לפאר את ארגון השומר. דוגמה נוספת היא ארגון הרועה. אלו אמנם אותם אנשים אך עם ניואנסים שונים במקצת והיו התנגשויות בין הארגונים. Shannen - שיחה 10:32, 21 באוגוסט 2010 (IDT)

אהלן שנן. נראה לי שיש פה בלבול מסוים שכן אגודת השומרים נוסדה ב-1933, הרבה מאוד זמן לאחר פירוק השומר. מכל המקורות שאני מכיר זייד היה פעיל מרכזי ב'השומר' עד סופו - ולכן אני משער שאתה מתייחס למחלוקות בין זייד לבין אנשי ההגנה. למען האמת תקופת המנדט הבריטי היא מחוץ לתחום התמצאותי, אבל הדברים שאתה כותב עליהם נשמעים מרתקים ואשמח אם תוכל להביא מקורות שאוכל לקרוא עליהם. טוקיוני 15:04, 21 באוגוסט 2010 (IDT)

היי, לא סתם לא עניתי. כדי לענות לך בצורה רצינית אני צריך ללכת לספרייה. נשתמע. Shannen - שיחה 11:45, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

סבבה. אני מסוקרן לשמוע מה יתחדש. טוקיוני 18:28, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

taklada

אך נאלץ לדחות אותם בגלל מחסור בכוח אדם-are you intersting with help in fixing takladot?

בודאי, תרגיש חופשי. טוקיוני 13:25, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

taklada 2--וילושוביץ הצליחה לשכנע

תוספות

השאלה הזאת מופנת ליעל, מגיסטר ושאר הויקיפדים שעוזרים בעריכת דף זה. הערך כבר די ארוך אבל יש עוד דברים רבים שאפשר לכתוב על השומר. מצד שני כבר קצת עייפתי. לכן אשמח לדעת אם יש דברים שאתם חושבים שהם בחזקת הכרח, שעדיין לא נמצאים בערך. טוקיוני 21:29, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

לדעתי הערך מלא וגדוש. ויש אף כפיליות - אשר אני הייתי מבליעה. תעשה כמובן כהבנתך. עם זאת, אולי תאמר מה הנקודות החסרות כרגע לפי הרגשתך. אני חוזרת על הערותי העקרוניות בתחילת השיחה: (1) נושא האלימות השלילית (שכן אלימות ככלל זהו תפקידו של גוף חמוש כזה) מודגש מידי (אני מודעת לדעה אחרת). (2) רוב היהודים (וכנראה לא רק יהודים) אשר באו לארץ בשנות העליות הראשונות באו לארץ עם תודעה של ארץ הקודש במובנה המסורתי או המודרני הציוני. לכן הם אינם מהגרים ואי אפשר להגדיר אותם באמות המידה של ההגירה הגדולה אל ארצות העולם החדש באותה תקופה; הבאים לארץ היו עולים, גם אם תכננו פרנסות שונות בארץ או ראו בהיותם בה גורם ליצירת עושר חומרי. זו דעתי (אני מודעת לדעה אחרת). Yaelweiler - שיחה 21:46, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

מוזר - זכור לי ששניתי את 'הגירה' ל'עלייה' לפני זמן רב, ולא כך. בכל מקרה שיניתי את זה עכשיו. לגבי (1) אני לא חושב שיש הגזמה בתאור האלימות המוגזמת, אבל לא חושב שאפשר להשאיר את הערך בלי אזכור הנושא. כמובן אני פתוח לכל הצעה - כפי שבודאי שמת לב. טוקיוני 22:31, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

שיניתי את הניסוח בפרק על האלימות המוגזמת, אני מקווה שאת יותר בסדר עם זה עכשיו. טוקיוני 22:54, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

לא הייתי מאריך את הערך יותר (למעט הערתי להלן בדבר הפתיח), ואכן יש בו חזרות. ללא קשר, הערות בעקבות קריאה יסודית ועריכה:

• הפרק "השומר התנועה הציונית והיישוב" חלש, דורש שיכתוב וכנראה גם קיצור (רבות בו החזרות לעיל על דברים שנאמרו בפרקים אחרים). המשפט ”בקרב מפלגות הפועלים בארץ ישראל, השומר צמח מתוך מפלגת 'פועלי ציון', ומנהיג המפלגה בישראל - יצחק בן צבי היה חבר "השומר", וכך גם רוב חברי 'השומר'” - משובש ובלתי מובן. רשימת הבעד ונגד חוזרת על דברים שכבר נאמרו, ומנוסחת רע.
• גם סיפור "הכסף של ניל"י" לא ברור ודורש שכתוב.
• נדרש פתיח רחב יותר לערך כה מקיף, כזה שיהווה אבסטרקט ראוי של תוכן הערך.
• לא קשור לערך זה, אבל ניתן להרחיב את האולטרה קצרמר הקבוצה היפואית על סמך המידע כאן - בפיסקה הקטנה כאן יש יותר מידע מאשר בערך...

יישר כוח ובהצלחה! Magister • שיחה 23:00, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

הערך אכן ארוך וטרם קראתי את כולו. ובכל זאת חסר בו מידע על הנצחה, שראוי לפחות לאיזכור בקצרה בסוף פרק המורשת: חלקת אנשי השומר בבית הקברות כפר גלעדי - תל חי (ראוי לערך נפרד לדעתי); מוזיאון בית השומר בכפר גלעדי; תל השומר, רחובות בערים רבות בארץ. מורשתו ויוקרתו גם השפיעו על תנועות ציוניות בחו"ל, ומכאן שמה של תנועת השומר הצעיר. אמנון שביט • שיחה 00:31, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

צודקים, אני אגש לטפל בנקודות הללו. טוקיוני 00:43, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

ביצעתי את ההערות בערך שביקשתם. מגיסטר - אשמח אם תוכל לעבור שוב על הפרקים 'הכסף של נילי' ו'השומר והתנועה הציונית' ותאמר אם הם בסדר עכשיו. בקבוצה היפואית אני מבטיח לטפל בהמשך. טוקיוני 19:33, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

ראשית תקופת המנדט הבריטי - עוד

כאשר מניה וישראל חזרו לארץ מגלותם בתורכיה ב-19' הם מצאו רק חלקים ושברים מן הארגון - כפי שנוסד ב-1909. הקיבוץ החשאי הבררני והאליטרי (לשיטתו) היה למעשה המשך או גלגול של השומר, בהתאמה למצב: הן למצבו שלו! הן לבקורת עליו במנהיגות הישוב לזרמיה, והן לנסיבות החדשות של הכיבוש הבריטי. שוחט וחבריו יסדו את הקיבוץ החשאי ואת גדוד העבודה, ממש באותם ימים (יוני-אוגוסט 1920) אשר השומר פורק רשמית והוקם ארגון ההגנה בכנרת (עתידו היה לוט בערפל). הקבוץ החשאי המשיך את השומר. גדוד העבודה היה המעטפת; מעין המשך של לגיון העבודה. בענין הזה מסכימים (בעלי העמדות השונות:) הן הכותבים בתולדות ההגנה, והן יעקב גולדשטיין. Yaelweiler - שיחה 18:35, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

הוספתי לערך. מה את אומרת על התמונות שמצאתי? אומנם הם באיכות נמוכה, אבל די מגניבות לא? טוקיוני 22:22, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

הערות השופטים

שופטי התחרות טוענים שאת הפרק 'פרשיות מעוררות מחלוקת בפעילות השומר' יש להוריד ולשלב בפרק ההיסטוריה. אני אינני מסכים, שכן הפרק אינו מדבר על אירועים בודדים שצריכים להשתלב בפרק ההיסטוריה אלא על נושאים מתמשכים הקשורים בפעילות הארגון, או לפחות בפעילות חלק מאנשיו.

הפרק גם חשוב מכיוון שפרשיות אלו עוררו מחלוקות רבות בתוך הארגון פנימה, וכעס רב על הארגון מבחוץ. היום אופפת הילה של כבוד והערצה לפעילות השומר ולכן ללא פרק זה קשה להבין מדוע בתקופתו היו רבים מאוד ביישוב שהיו מסוכסכים עם השומר. טוקיוני 23:30, 12 בספטמבר 2010 (IST)

ייתכן, אך הוא כתוב בצורה אנקדוטלית. החלקים "טרור יהודי" ו"שוד" תמוהים ביותר, והשאלה הראשונה שעלתה אצלי היא "היה או לא היה?". בחלק הראשון של טרור יהודי כתוב במפורש שהפעולות לא באו לידי מימוש. זה שמישהו כתב כל מיני דברים לא אומר שמדובר בדברים חשובים במיוחד. גם היום לא נדווח על כל אחד שמפזר איומים מסיבות כאלה ואחרות. מעבר לכך, לא ברור על סמך מה הוגדרו הנושאים האלה כטרור (ועיין בערך לצורך הגדרה ראשונית). האשמת אנשים בפעולות טרור היא דבר מה חמור ביותר שחייב להסתמך על סימוכין ברמה הגבוהה ביותר האפשרית.

לא ידוע לי שדוד תדהר היה גם שוטר, גם שופט וגם תליין, ולכן לא ברור מדוע טענתו כי היו מעשי שוד לכאורה נכנסה לערך. ואם יבוא מישהו ויגיד שראה את ברק אובמבה שודד את פורט נוקס נקבל את זה?

עוד דבר: הפסקה המתחילה במילים 1912 מתאר נסיון כושל לפעולת תגמול. אני מניח, מבלי לקרוא את הספרות הענפה בנושא, כי השומר לא תמיד זכה להצלחות. מדוע יש לציין את נסיון הנפל הזה?

בערך יש את הפרק "השומר והתנועה הציונית" (ומדוע לא "השומר והיישוב"?). מדבריך עולה שהפרשיות הללו קשורות קשר הדוק ליחסים אלה, ואם כך (לאור דבריך) יש לשלב אותן שם בהקשר הנכון. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 23:41, 12 בספטמבר 2010 (IST)

ההגדרה 'טרור' שייכת לחוקרים כמו גור-אל-רועי, ואף מוזכרת ב'ספר ההגנה' - וכך התייחסו למכתבים בזמנו. טרור משמעותו לא רק הרג ופיגועים - טרור פרושו שימוש בפחד כנשק, ולכן הקמת קבוצות טרור, הפצת כרוזים ושליחת מכתבים עם איומים ברצח היא פעילות טרור.

באופן דומה בנושא פעולות התגמול, אף שפעולות אלו לא יצאו לפועל, הדיון סביבם והניסיון הכושל היו סלע מחלוקת מתמשך בתוך הארגון. למעשה הוויכוח על נושא פעולות התגמול ממשיך להעסיק את כוחות ההגנה היהודיים בארץ ישראל עד היום הזה - וזה חשוב לציין שהדיון בנושא החל כבר אז, ואף הנסיונות הראשונות לביצוע פעולות תגמול.

באשר להצעה שלך לשלב את הפרק בתוך הפרק 'השומר והתנועה הציונית' ההצעה הזאת היא לא טובה, היא לא אפשרית. מה שאפשר לעשות הוא לשנות את סדר הפרקים: להעביר את הפרק הזה לפני הפרק 'השומר והתנועה הציונית'. מבחינת סדר החשיבות הפרק על היחסים עם התנועה הציונית חשוב יותר (ולכן צריך להיות קודם) אבל מבחינת מתודית - קריאה של פרק הפרשיות קודם, יכול אכן להועיל בקריאת הפרק על היחסים.

לגבי ההערה על 'למה לא השומר והיישוב' אכן התלבטתי בנושא הזה, אבל מדובר לא רק על היחסים עם היישוב בארץ אלא גם על היחסים עם התנועה הציונית בחו"ל.

לגבי דוד תדהר - אף אחד לא נותן לא את הסמכות להיות תובע שופט וחבר מושבעים - ולכן אני לא מציין את השוד כעובדה.

אני חושב שיש לך בעיה עם הפרק כיוון שאתה רואה בה 'נסיון לשחוט פרות קדושות' - שהרי אנשי השומר נכנסו למורשת שלנו כדמויות הרואיות מעוררות הערצה ונקיות מרבב. אני חושב שהם אכן היו דמויות הרואיות מעוררות הערצה אך אי אפשר להבין את פועלם ואת הקשיים הגדולים בפניהם הם ניצבו ללא אזכור של המחלוקות הקשות שבפניהם הם ניצבו וגם של הטעויות שביצעו חלק מחברי הארגון. טוקיוני 00:37, 13 בספטמבר 2010 (IST)

מוטב שלא תייחס לי כוונות נסתרות. העמדה שלי לגבי פרקים מסוג זה ידועה.

ואם דוד תדהר היה אומר שלדעתו הם רצחו את ארלוזורוב היינו רושמים את זה? יש להוציא את הקטע הזה בתור התחלה.

לטרור יש הגדרה ברורה מאוד, ושליחת מכתבים זה לא אחד מהם. אחרת כל מי ששולחים לו מכתב אזהרה מעורך דין יגיד שהתובע הוא טרוריסט.

אין מה לעשות, הפרק דורש שכתוב כי כל מה שאמרת כאן לא מגולם בכלל בערך. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 07:30, 13 בספטמבר 2010 (IST)

מכתב איום הוא לא טרור, מכתב איום ברצח הוא טרור. כאמור הדעות שלנו לא חשובות כיוון שהצגתי מספיק מקורות הקוראים לפעילות 'טרור'. דוד תדהר אגב רצה לחקור את רצח אלרוזורוב אבל הורידו אותו מהתיק, כך שהוא לא מאשים אף אחד בנושא. השומר אגב כבר לא היה פעיל בתקופת רצח אלרוזורוב ולכן את התיק הזה אי אפשר להפיל עליהם. אבל אולי אפשר את רצח קנדי ולינקולן. טוקיוני 10:05, 13 בספטמבר 2010 (IST)

השימוש במילה טרור

דיברתי עם ברוקס כדי לגשר על המחלוקת שהתגלתה בדף השיחה הזה שנוגע לשימוש במילה 'טרור' בפרק 'פרשיות מעוררות מחלוקת'. הטענה שלי היתה שמקורות מהתקופה וכן מיטב החוקרים עשו שימוש במילה טרור. המאמר של גור-אלרועי שנמצע בקישורים החיצוניים דן בסוגיה בהרחבה, קורא לפעולות המוזכרות בערך 'טרור', מצטט מכתבי איכרים המתלוננים שמעשי השומרים כלפי האיכרים הם 'טרור', ואף מזכיר מאמר שכתב בר-בורוכוב שנקרא 'הטרוריסט והשומר'. גם 'ספר תולדות ההגנה' שהוא המקור הראשי לחקר התקופה, והוא ספר שאוהד מאוד את פעילות השומר, מציין (בעמוד 251) בהקשר לשביתה בסג'רה: "חבורת הצעירים המתמרדת החליטה להשתמש הפעם בנשק הטירור. בני החבורה החליטו לשלוח מכתב איום בעילום שם...".

מנגד ברוקולי העלה את הטענה שהמשמעות של המילה טרור השתנתה עם השנים - ולכן לא מתאים לקרוא לסעיף 'טרור יהודי' - כיוון שמה שנחשב בזמנו לטרור לא מוגדר היום בתור טרור. לפיכך אני משנה את שם הסעיף מ'טרור יהודי' ו'השלטת טרור'. אני חושב שבמטבע הלשון הזה משתמשים היום לתיאור לא רק מחבלים מתאבדים אלא גם אנשים מהמשרד שצועקים ומאיימים וכו'. טוקיוני 22:12, 13 בספטמבר 2010 (IST)

דיון

שלום טוקיוני, קראתי את הדברים אשר נכתבו עד כאן. ואני שואלת, אם תרצה בדיון מיושב ובירור משותף של הסוגיות השונות? יעל - שיחה 09:01, 15 בספטמבר 2010 (IST)

אהלן יעל. מה שלומך? אם את מתייחסת לפרק האחרון בדף השיחה אני חושב שהדיון הגיע להסכמה ושכל הצדדים מרוצים. בהתחלה לא הבנתי את הכוונה של ברוקולי, אבל הוא צ'וטט איתי והסביר את הכוונה, ומאז השיחה הזאת אני יותר ויותר מבין שהוא צודק. המקורות שהבאתי להצדקת השימוש במילה טרור מתייחסים לאקט של 'השלטת טרור' - בדיוק כמו שבוס שצועק על העובדים שלו 'משליט טרור במשרד'. לעומת זאת הניסוח הקודם בפיסקה 'טרור יהודי' - ממנו משתמע שהיו קבוצות שפעלו כארגון טרור - וזה מונח שבדיבור היום יש לו משמעות שונה (ארגון העוסק בביצוע פיגועים). לכן שיניתי את הניסוח ואני חושב שעכשיו הניסוח תקין. טוקיוני 21:11, 15 בספטמבר 2010 (IST)

תודה שלומי טוב :-) איך מזג האויר בדנמרק? האם מרגישים כבר את הסתו? לי נראה, שבכל האמור לשימוש במילה: "טרור", כאן, הדברים מורכבים ורבי פנים יותר ... כמו כן, נראה לי שיש לאמץ את מסקנות הועדה (מקצרמר למובחר) ולעשות אינטגרציה בין חלקים מסוימים בערך. מה דעתך? יעל - שיחה 21:57, 15 בספטמבר 2010 (IST)

איזה סתיו? פה מזג האויר התחלף מחורף חמים (בזמן שיש קיץ בארץ), לחורף קריר, ועוד מעט יגיע החורף הקר והאפל. לנושא האינטגרציה - כתבתי למעלה ששילוב פרק 'הפרשיות' בפרק 'ההיסטוריה' הוא לדעתי לא רעיון טוב וגם לא רעיון ישים.

אגב למרות שהתחרות הסתיימה, העבודה על הערך עוד לא הסתיימה. איך יכולתי לא לכתוב על חיי החברה בארגון? על החתונות שבהם החופה הוחזקה על ידי רובים? על מרוצי הסוסים? על מעמד האישה בהשומר? בקיצור לא ברור איך אף אחד לא שם עדיין תבנית השלמה על הערך. טוקיוני 22:22, 15 בספטמבר 2010 (IST)

הערך אינו אינטרגטיבי. אם תרצה - אפרט. דעתי היא שרעיון האינטגרציה של הועדה: חיוני, נחוץ וישים. בנוסף, גובר בערך הקול הפוסט-ציוני - הרבה מעבר למקומו הנכון, בנוף ההיסטוריוגרפיה הישראלית, וכפי שראוי בערך באנציקלופדיה עברית. יעל - שיחה 22:54, 15 בספטמבר 2010 (IST)

יעל - לא צריך לקלל (ומבחינתי פוסט-ציוני זו מילה גסה). כמובן שאני רוצה שתפרטי כיוון שאני לא יכול לעשות כלום עם הערות כלליות. כמו שראית כל ההערות שלך עד כה התקבלו. טוקיוני 23:17, 15 בספטמבר 2010 (IST)

טוקיוני היקר, המונח "פוסט-ציוני" - הוא מונח מקובל בהיסטוריוגרפיה הישראלית - ויש מגוון של עמדות (רגשיות, ואחרות) כלפיו. אני אפרט ונמשיך את הדיון. בינתיים ערב טוב לך :-) יעל - שיחה 23:23, 15 בספטמבר 2010 (IST)

פעולות תגמול + אלימות מוגזמת

יעל הורידה את הפרק של 'פרשיות מעוררות מחלוקת בפעילות השומר' ושילבה את רוב התוכן שלו בשאר הערך. לגבי רוב השילובים אין לי בעיה - לדוגמא הנושא של הכסף של נילי וההתנקשות בלישנסקי אפשר אכן לשלב אותם בפרק ההיסטוריה, וכנראה שהיא צודקת וזה אכן המקום הנכון יותר למקם את ההתייחסות לפרשיות הללו.

לעומת זאת אני לא מסכים להורדת ההתייחסות לפעולות התגמול ולאלימות מוגזמת. אלו לא אירועים בודדים שמקומם בפרק ההיסטוריה אלא נקודות מחלוקת שהיוו סלע מריבה בתוך השומר וכלפי השומר לכל אורך פעילות הארגון. יותר מזה אלו נקודות שימשיכו ללוות את הפעילות הבטחונית הישראלית עד עצם ימינו אלו. לכן יש להם מקום בתור פרק נפרד. יכול להיות שצריך למצוא שם מתאים יותר לפרק. טוקיוני 22:42, 21 בספטמבר 2010 (IST)

"יעל הורידה את הפרק" הנ"ל על פי המלצותיה המפורשות של הועדה (מקצרמר למובחר):

המלצות הועדה

" ... הועלו טענות מוצדקות (לדעתנו) על כך שבערך יש חזרתיות מסוימת על מידע. על אף נסיונותיו של הכותב לפתור את הבעיה היא לא טופלה ב-100%, אך המאמץ אכן ניכר וראוי לשבח. נציין כי הפרק "פרשיות מעוררות מחלוקת בפעילות השומר" ראוי להשתלב בפרק ההיסטוריה, שכן מדובר במידע היסטורי פרופר ואין סיבה להפרידו. הפרדה זו עלולה ליצור גם בעיית NPOV כיוון שלא ברור מדוע נבחרו פרשות אלו ולא אחרות. הערות נקודתיות: הערך לוקה מבחינת מקורותיו כיוון שאין בו מספיק הערות שוליים. בערך יתווספו כמה תבניות ^{[דרוש מקור]} במקומות שנראה לנו כי בהם יש צורך במקור ספציפי ולא במקור כללי ברשימת "לקריאה נוספת. במקומות אחדים ישנם מונחים או משפטים שאינם ברורים כל צורכם, והם יסומנו עם ^{[דרושה הבהרה]} ובתוכה הסבר קצר מה מהות התהייה. לאחר תיקון הבעיות שצוינו לעיל ניתן יהיה להמליץ על הערך בלב שקט".

מאמרו של גור אלרואי אשר עליו מתבסס טוקיוני

שנוי במחלוקת אצל חוקרים (בלשון עדינה) ולא כאן המקום לפרטה. אציין שגם מחקריו האחרים על תקופת העלייה השנייה שנויים במחלוקת אצל חוקרים (ובלשון עדינה). טוקיוני בחר להפוך את הערך השומר, לדף תעמולה למאמרו של אלרואי (החוקר היחיד שמוזכר בשמו בערך שחיבר טוקיוני ועוד כמה פעמים. כאילו אין חוקרים אחרים, בעלי דעות אחרות, ובשפע). חבל מאוד ולא מקובל. יעל - שיחה 23:04, 21 בספטמבר 2010 (IST)

1. אני חושב שזה מאוד לא הוגן להגיד שיש דף תעמולה למאמר של אלרועי. הערך מתבסס בעיקר על 'ספר תולדות ההגנה', ועל הספרים שנמצאים בקישורים חיצוניים ובהערות השוליים. כמובן שבמידה ויש מאמרים וחוקרים חשובים שחסר התייחסות אליהם - נשמח להוסיף הפניות, בשביל זה יש לנו פה היסטוריונית מדופלמת כמוך.
2. הטענה שהמאמר של אלרועי לא מקובל על החוקרים - אני לא נתקלתי בה. אשמח לראות מאמרים שטוענים כך - ואם אכן אלרועי שיקר/עיוות/סילף אזי כמובן שיש להוריד כל אזכור לדברים שלו מהכתבה. לי לא היה יסוד לחשוב כך מכיוון שהמאמרים שלו התפרסמו מעל במות ראויות (קתדרה, הארץ...).
3. בכל הקשור ל'אלימות מוגזמת' הפסקה התייחסה לדברים הכתובים ב'ספר ההגנה' וב'חולמים ולוחמים' וגם על טענות מהמאמר של אלרועי. הפיסקא נוסחא כך שיהיה ברור שהפעלת אלימות שלא לצורך היתה תופעה שראשי ומייסדי השומר גינו בכל תוקף, אך ככל הנראה השומרים הצעירים וחסרי הניסיון חטאו בכך.
4. פעולות תגמול - זה נושא שבכלל לא נמצא במאמרים של אלרועי וחשוב שיופיע בערך. בדיוק כמו שהרעיונות על הקמת כוח צבא יהודי בארץ ישראל, התיישבות בקולקטיב וכו' צמחו מהשומר, כך גם ההתלבטויות לגבי שאלת פעולות התגמול החלו מהשומר.
5. לסיום אני לא מבין למה הוספת כאן ציטוט של דברי הועדה. ההערות הנקודתיות שלהם - הם אכן הוסיפו תבניות 'מקור' ותבניות 'דרוש הבהרה' וטיפלתי בכל הנושאים שהיו מבוקשים. על קיומו של הפרק 'פרשיות..' התייחסתי (ראי למעלה בדף השיחה) והתנהל דיון עם אחד השופטים והגענו להסכמה. צריך לציין שהועדה איננה 'בית משפט עליון' שקובע פסיקות החקוקות בסלע. הועדה היא שלושה ויקיפדים מצויינים, שהתכנסו בשביל להכריע איזה ערך צריך לזכות בתחרות הכתיבה. לזכותם יצוין שהם עשו עבודה רצינית מאוד בקריאה של כל הערכים בתחרות, אבל זה עדיין לא אומר שכל דבר שהם כותבים במסקנות שלהם זה חוק. צריך גם לומר שבנוסף אליהם שורה ארוכה של ויקיפדים מצוינים עברו על הערך, וביצעו בו הגהה ועריכה, ואף אחד מהם לא מצא פסול בפרק המדובר.
6. בברכה, טוקיוני 00:13, 22 בספטמבר 2010 (IST)

שימוש בכוח צבאי על ידי יהודים במרחב ריבוני בארץ ישראל

• "הרעיונות על הקמת כוח צבאי יהודי בארץ ישראל" במתכונת מודרנית, החלו להשמע כבר במחצית המאה ה-19. והיו נחלתם של אישים, אירגונים ותנועות. השומר הוסיף נדבך חשוב וקובע: עקרוני ומעשי.
• פעולות תגמול הם חלק מיצירת מרחב ריבוני, והחלו כאיסטרטגיה כבר בהגנה העצמית בפוגרומים ברוסיה בראשית המאה ה-20.
• שימוש בכוח, על ידי יחידים בניגוד למדיניות, הוא תופעה שכיחה בכל ארגון חמוש.
• נוכל לשכלל את הערך בסוגיות אלו ונוספות, תוך כדי עיון ודיון במקורות. יעל - שיחה 08:23, 22 בספטמבר 2010 (IST)

אולי המקום להרחיב על הנקודות הללו זה במסגרת היחסים בין 'השומר' והתנועה הציונית. חוץ מזה חלק מהעברות שעשית לפרק ההיסטוריה בעייתיות ואני הולך לתקן. לדוגמא היציאה מרחובות לא היתה בעקבות מכתבי האיום ברצח, אלא להפך. אני אטפל בזה בערב. טוקיוני 09:37, 22 בספטמבר 2010 (IST)

תקרא שוב. ומכל מקום, הרחבתי. ויש עוד מה. יעל - שיחה 10:21, 22 בספטמבר 2010 (IST)

הניסוח עכשיו מצוין! טוקיוני 23:17, 23 בספטמבר 2010 (IST)

חן חן לך יוני :-) יעל - שיחה 23:25, 23 בספטמבר 2010 (IST)

מחיקת הבוסנים מארץ ישראל בטענת: לא מכיר

מוזרה מאוד.

ראשית אפשר לנהל על כך שיחה - בלעדיה המחיקה מטעמי "לא מכיר" מראה על זילזול כלפי הכותב/הכותבת של מידע זה.

שנית, חיפוש קל במרחב הערכים היה מיידע את המוחק במה שהוא אינו יודע. בורות אינה מחלה חשוכת מרפא. כידוע. יעל - שיחה 21:47, 25 בנובמבר 2010 (IST)

סליחה, חשבתי שמדובר בתקלדה. טוקיוני 22:14, 25 בנובמבר 2010 (IST)

צריך

איזה בוט שיישר את כל ה: "השומר", 'השומר' והשומר, לשם אחד מקובל. יעל - שיחה 16:16, 12 בדצמבר 2010 (IST)

טוקיוני-הבוט סידר סוף סוף. טוקיוני 18:37, 19 במאי 2011 (IDT)

תודה - הבחנתי עתה (הבוט שלי בחופשת ויקי). יעל

חצי תמונה?

התמונה הראשונה בערך GuardsC.png זכורה לי מאלבום כלשהו על תולדות בטחון ישראל שהיה ברשות הורי כשהייתי ילד, אך לצערי לא הצלחתי לאתר אותו כיום ואינני זוכר את שמו המדוייק. אני די בטוח שהתמונה כפי שהיא מוצגת בערך היא למעשה רק החצי השמאלי של התמונה הכוללת, מה שמסתבר גם מיחס הרוחב-גובה הלא-תקני ומכך שכמה מן האנשים חתוכים בצד ימין. יהיה נחמד אם ניתן לאתר ולהביא את התמונה המקורית. H. sapiens - שיחה 11:47, 31 במאי 2011 (IDT)

מסתבר שאתה צודק! במקור העלתי את התמונה מתוך גליון ישן של דבר - שבה רואים את התמונה בשלמותה (אתה יכול לראות בהיסטוריית הגרסאות של התמונה) - אבל איכות התצלום ירודה. אח"כ מצאתי בארכיון הציוני שבהרווארד גירסה ברזולוציה גבוהה יותר - ולא שמתי לב שהיא חתוכה. אני אנסה למצוא שם גרסא לא חתוכה. תודה! טוקיוני 15:03, 31 במאי 2011 (IDT)

בוויקישיתוף כבר היתה תמונה מלאה. שוב תודה. טוקיוני 15:11, 31 במאי 2011 (IDT)

אחלה. האם יש בין המצולמים דמויות ידועות? אם כן, כדאי לציין. אביעדוס • שיחה כ"ח באייר ה'תשע"א, 22:00, 31 במאי 2011 (IDT)

סחתיין על התגובה המהירה! משעשע מה שנתקע לאנשים בראש (וממש אין לי זיכרון צילומי). כמו אביעדוס גם אני אתעניין אם ניתן לזהות כמה מן המצולמים. H. sapiens - שיחה 23:11, 31 במאי 2011 (IDT)

מרשימת ההמתנה

ערך מעניין שהשתתף בתחרות מקצרמר למובחר בשנה שעברה ודורג במקום השני. מאז עבר עריכות נוספות, ואני חושבת שהוא ראוי להיות ערך מומלץ Hanay • שיחה 14:46, 13 במאי 2011 (IDT)

בעד - יופי של ערך. H. sapiens - שיחה 13:59, 14 במאי 2011 (IDT)

בעד, ערך מצויין שפם אדום - שיחה‏ 23:45, 19 ביוני 2011 (IDT)

בדף זה לא מצביעים, לכן אל תשכחו להצביע שנית, כשיעבור הערך לרשימת ההצבעה. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 23:47, 19 ביוני 2011 (IDT)

תחילת הקמת השומר

אני מצטט, " בחורף 1909 אחד השומרים הצ'רקסים של המושבה בית גן ירה למוות באיכר יצחק בלום, לאחר מריבה ביניהם " . היכן המקור לתיעוד הרצח?Beco1977 - שיחה 17:51, 1 בפברואר 2012 (IST)

בספר יואב רגב, בית גן, מושבה בגליל התחתון, 2005, מתואר: "רצח יצחק בלום מיבנאל בעת קציר בשדה בידי שומרים שפוטרו מעבודתם והמשך מעשי השוד והגזל בעיקר מצד הבדווים, הטילו אחריות רבה על צעירי המושבה שראו עצמם אחראים לבטחונה! נראה כי ברשות בני המושבות יבנאל ובית־גן היו כלי נשק רבים משלהם". הרצח מתואר גם בענייני המדינות, הצבי, 25 במאי 1909. כדאי לדאוג לדיוק ההיסטורי של הדברים. מעניין יהיה לכתוב ערך על יחסי היהודים והצרקסים בארץ ישראל. לפחות בתחילת הדרך היהודים לא שבעו נחת מהצרקסים. עדירל - שיחה 18:48, 1 בפברואר 2012 (IST)

יש כאן כמה סתירות בין המציאות לבין הדברים האחרים שנכתבו בכל מיני ספרים. היות ועם היווסדה של כפר תבור ב 1901 ( היא נוסדה בעלייה הראשונה ע"י יהודי יוצאי רוסיה ) דווקא אלו היו היהודים שביקשו את עזרת הצ'רקסים בהגנה מפני כנופיות דרכים. אני לא מעוניין לפתוח כאן סוג של תיבת פנדורה ( גם יהודים באותה התקופה באותו האזור התלבשו בלבוש צ'רקסי כדי להפחיד את הכנופיות ) הספקתי לשמוע באוזניי מכמה יהודים ילידי האזור כי לא היו סכסוכים של ממש באזור בתחילת ההתיישבות. אשמח להיעזר בך במקורות, כדי שאוכל להשוות למקורות אחרים ולבחון את הנושא לעומק. והנה המייל שלי : aibeknapsogmail.com אשמח אם תיצור איתי קשר שם, כי יש עוד דברים אחרים שאני מעוניין להיעזר בך אם אפשר :) Beco1977 - שיחה 20:51, 1 בפברואר 2012 (IST)

שלום איבק, מה שלומך? מקורות רבים לסוגית יחסי השומר-הצ'רקסים נמצאים בערך עצמו; אם יעברו עליהם באופן שיטתי אפשר למצוא רבות. כמי שחקרה את התקופה אני מוצאת שהיחסים היו מעורבים והשתנו מאתר לאתר ומעת לעת. נכון שהצ'רקסים היו מודל חיקוי לרבים מאנשי העלייה הראשונה, וגם לרבים מאנשי העלייה השנייה ובכלל זה אנשי השומר; בינהם לבין צ'רקסים היתה השפעה וידידות וגם היו תחרות, וסכסוכים ואף קשים. אנשי השומר התנהלו בעקרון וכשיטה באופן לא גורף כלפי מגזרים וקבוצות אחרות: (יהודים ולא יהודים) היו חברויות והיו יריבויות. בברכה, יעל י 20:59, 1 בפברואר 2012 (IST)

תודה יעל :)23:32, 1 בפברואר 2012 (IST)

תודה איבק :) יעל י 23:35, 1 בפברואר 2012 (IST)

מסכים אם כל מה שיעל כתבה. עדירל - יהיה מבורך עם מישהו יכתוב בכללות על הקהילה הצ'רקסית בארץ ישראל. טוקיוני 18:48, 2 בפברואר 2012 (IST)

הערך מושקע אך מתעלם כמעט לחלוטין מהרקע להקמת הארגון

הרקע חייב להופיע בפסקת הפתיחה ולהסביר לקורא שהארגון נועד להגן על היישוב מפני מעשי רצח, גניבה וונדליזם שספגו מצד הערבים והבדואים. הערך מתקיים במרחב מנותק , מתעלם מהעבודה שהעוינות הערבית היא שהביאה להקמתו.

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.izkor.gov.il/HalalKorot.aspx?id=506380
  • In השומר on 2013-12-20 08:02:40, Error: [Errno 104] Connection reset by peer
  • In השומר on 2013-12-30 20:29:13, Socket Error: 'Connection refused'

--Matanyabot - שיחה 22:29, 30 בדצמבר 2013 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (יוני 2023)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בשומר שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Alroey.pdf נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20160303221315/http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Alroey.pdf לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 22:32, 9 ביוני 2023 (IDT)