דרוש שכתוב לדוגמאות הלא מובנות לחלוטין האלו. אם מישהו מבין בנושא או בעל יכולת תרגום טובה, הרי הוא מבורך!--יואב שגי 21:50, 11 ינואר 2006 (UTC)

ערכתי את הקטע עד ל"שלבי ההתניה הקלאסית" עריכה

ערכתי קטע זה מחדש כדי לנסות ולהבהיר את הנושא, בנוסף הוספתי תרשים של ההתניה הקלאסית. אני חושב שכעת החלק שערכתי יותר ברור. שמחתי לעזור במה שיכולתי. יצחק ברדוגו

זה ניקרא גם NLP Anchoring עריכה

זה ניקרא גם NLP Anchoring

מתי התבצע הניסוי

הפסקה של האבחנות בין ההתניה הקלאסית לבין האופרנטית יוצרת בלבול רב עריכה

היי, משתמש:קניגס, קראתי את הפסקה שרשמת בנוגע לאבחנות וזיהיתי המון טעויות שנוגדות את הספרות המחקרית בתחום.

"ההבדל המרכזי בין ההתניה הקלאסית להתניה האופרנטית הוא שהתניה קלאסית עוסקת באופן רכישת תגובות רפלקסיביות מותנות, בעוד התניה אופרנטית עוסקת באופן רכישת תגובות רצוניות."

התניה קלאסית לא "עוסקת", אלא מתארת, ולא את האופן שבו "נרכשות תגובות רפלקסיביות", אלא את האופן שגירוי שלא היה בעל כוח עירור תגובה רפלקסיבית, כעת מקבל את הכוח הזה עקב ההצמדה הזמנית שלו לגירוי שבאופן ביולוגי כן עורר את התגובה הזו. במילים אחרות - התניה קלאסית מתארת את האופן שגירויים חדשים צוברים שליטה על תגובות רפלקסיביות עקב הצמדתם לגירויים שיש להם כוח כזה מבחינה גנטית. בתהליך זה הדגש הוא לא על היווצרות התנהגות חדשה. ההתניה האופרנטית לא "עוסקת" (מתארת) רק את האופן של רכישת תגובות רצוניות (אין מושג כזה בספרות הביהביוריסטית, יש התנהגות אופרנטית. אם השימוש במושג "רצוני" הוא בגלל ההנגשה לקוראים לא טכניים, אז אפשר להוסיף בסוגריים "התנהגות אופרנטית" עם קישור רלוונטי להסבר נוסף). ההתניה האופרנטית מתארת גם יחסים בין חיזוקים חיוביים, ענישה, אירועים מקדימים, שרשרות של התנהגות וכן הלאה.

את ההבדל המרכזי אפשר לנסח באופן אחר: ההבדל המרכזי בין ההתניה הקלאסית להתניה האופרנטית, הוא שהתניה קלאסית מתארת את האופן שגירויים שבעבר לא עוררו תגובות, יתחילו לעורר באינדיביד תגובות, לאחר שהופיעו בקירוב זמני עם גירויים ביולוגיים. בהתנהגות רפלקסיבית מערבת בדרך כלל את מערכת העצבים האוטונומית ואת והשרירים החלקים וקשורה בעיקר למשק הפנים של האורגניזם. ההתניה האופרנטית מתארת את האופן שהאינדיבידואל רוכש תגובות חדשות כאשר משפיע על העולם שסביבו ונחשף לתוצאות של התנהגותו. התניה אופרנטית בדרך כלל מערבת את מערכת העצבים המרכזית ומערכת השרירים של האורגניזם.

"לעומת ההבדל בסוג התגובה, שני מרכיבי ההתניה האחרים, הגירוי המותנה והגירוי הבלתי מותנה מופיעים הן בהתניה קלאסית והן בהתניה אופרנטית אם כי בסדר שונה. כשבהתניה קלאסית גירוי מותנה ובלתי מותנה מופיעים זה לצד זה, והתגובה (הרפלקסיבית) מופיעה בסוף התהליך. ובהתניה אופרנטית גירוי מותנה כלשהו, מניע תחילה את התגובה (הרצונית), ורק לאחר מכן מוצג הגירוי הבלתי מותנה כחיזוק."

המון טעויות שסותרות מאוד את העיקרונות הבסיסיים של התאוריה האופרנטית. המושגים "גירוי בלתי מותנה" ו"גירוי מותנה" קשורים רק להתנהגות רפלקסיבית. בהתנהגות אופרנטית לגירויים ישנם תפקידים אחרים מכיוון שהשפעתם היא שונה. גירוי שמופיע לפני התנהגות אופרנטית וגורם לה להתרחש נקרא גירוי מבחין (DISCRIMINATIVE STIMULUS) והוא לא "מעורר" את התגובה כפי שגירוי בלתי מותנה מעורר רלפקס, אלא הוא מעלה את הסבירות שההתנהגות האופרנטית תתרחש עקב החיזוקים שהתנהגות זו קיבלה בעבר כאשר הגירוי היה נוכח. זה 2 תהליכים שונים לגמרי עם פיזיולוגיה שונה לגמרי. החיזוק שההתנהגות ה"רצונית" משיגה, לא חייב להיות בלתי מותנה. הוא יכול להיות חיזוק חיובי מותנה, או חיזוק שלילי מותנה. ההתנהגות יכולה להוביל גם לענישה בלתי מותנת, או לענישה מותנת.

"התניה קלאסית מהווה רכיב חיוני בהתניה אופרנטית[4]. מפני שחיזוק (גירוי בלתי מותנה) שניתן בהתניה אופרנטית כגמול לביצוע פעולה רצויה, מופיע בסמיכות יחסית לגירוי נייטרלי אקראי שעורר את הפעולה, ובהתאם לחוקי ההתניה הקלאסית הסמיכות הופכת את הגירוי הנייטרלי לגירוי מותנה, קרי לגירוי שיוצר תגובה מותנית (רפלקס) שבמקור החיזוק יוצר באופן טבעי. התגובה המותנית מקשרת בין הגירוי המותנה לחיזוק, וכך יוצרת ציפייה לחיזוק שמעלה את המוטיבציה לפעולה. ככל שהגירוי המותנה יחזור ויופיע בסמיכות לחיזוק כך הוא יתחזק ותדירות הפעולה תגבר."

בלבול מטורף שמערבב כמה וכמה תהליכים התנהגותיים. אין לי מושג אם לא הבנת נכון את מה שהפסיכולוג הזה כתב ותרגמת לא נכון, או שהפסיכולוג פשוט גם לא מודע לעקרונות ניתוח ההתנהגות (ואכן כנראה שרוב הסיכויים שזה ככה, כי לפי מה שרשום עליו באתר לא נראה שיש לו קשר כלשהו לאירגונים אקדמיים שקשורים לניתוח התנהגות). התהליך ההתנהגותי שתואר בפסקה הזו לא קשור להתניה קלאסית. ההתניה אופרנטית (במבנה הכי פשוט שלה) בדרך כלל מורכבת מרצף תלת שלבי: האירוע המקדים בסביבה (גירוי דיסקרימינטיבי, לא גירוי מותנה!), שגורם להופעת התנהגות (אופרנטית, לא רפלקסיבית ולא "רצונית) שמובילה לתוצאה כלשהי (או תוצאה מחזקת, או מענישה, או חוסר תוצאה). התוצאה של ההתנהגות יכולה להיות חיזוק מותנה/בלתי מותנה וכן הלאה. החיזוק עצמו יכול להפוך למותנה בגלל התניה קלאסית, אבל מה שתיארת בפסקה הזו זה דייסה עם כל סוגי המושגים. המושג "מוטיבציה" בספרות של ניתוח התנהגות קשור לתהליכים אחרים לגמרי.

מבקש לקחת את מה שרשמתי לצומת ליבך. הפסקה הזאת יוצרת בלבול בין המושגים הטכניים ולא מובילה להבנה נכונה של המידע שרצית לשתף.ביהביוריסט - שיחה 10:46, 6 באוגוסט 2020 (IDT)תגובה

אם הפסקה יוצרת בעיניך בלבול מדוע אתה רוצה לבלבל אותה עוד יותר עם הגדרות טכניות, ניסוחים אקדמיים, וכל מיני דקדוקי עניות שרק יוצרים בלבול ואינם מתאימים לקוראי אנציקלופדיה, בכתיבה אנציקלופדית בשונה מאקדמית השפה המדוברת עדיפה עשרת מונים מאשר הפיכת הערך לבלתי קריא עבור רוב רובם של הקוראים. לדוגמא הניסוח "התניה קלאסית מתארת את האופן שגירויים חדשים צוברים שליטה" הוא ניסוח נוראי עבור המשתמש הממוצע. אפשר ורצוי להוסיף מילון מושגים לערך, או להשתמש בסוגריים כפי שהצעת אבל לא מעבר לפעם אחת. בכל מקרה מי שמתעניין ברמה גבוהה לא ילמד בויקיפדיה, ומי שמעוניין רק לקבל מושג לא יבין את ויקיפדיה אם היא תהפוך לאוסף של מאמרים אקדמיים.

לגבי הערה בקשר לאופן הצגת ההבדלים בין ההתניות, יש כלל שאומר שככל שההבדל בין שתי תוצאות נעשה ברור יותר, כך ההבדל בין הפעולות שהביאו לאותן תוצאות הופכות לפחות רלוונטיות. לצורך הדוגמה מיותר למנות את ההבדלים בין פעולת אפיית עוגה לבין נטיעת עצי קוקוס. העניין פה הוא ששתי ההתניות נראות דומות כי קיימים בהם מושגים ופעולות שמזכירות האחת את השניה והקורא הממוצע שואל את עצמו מה ההבדל, אז יש שורה של הבדלים שנכתבו באתרים שונים, מיותר לדעתי ורק מוסיף על הבלבול, ורק לשם כך ראיתי צורך בהדגשת ההבדל ברמת התוצאה וכל המוסיף גורע. לגבי הרשימה שכביכול יוצרת בלבול בין התניה קלאסית לאופרנטית. הכל מבוסס על המאמר שהבאתי בהמשך, יתכן שהרשימה מיותרת אם כי יתכן שכדאי להבהיר שהיא מבוססת על התזה. הייתי גם מציע לך ללמוד קצת על הפרופסור שכתב את המאמר לפני שאתה מביע את דעתך כלפיו, העובדה שהדברים לא מובאים בספרים שאתה קראת לא אומר שהדברים אינם נכונים, מה גם שאין אפשרות להבין את הצורך הביולוגי של התניה קלאסית כשלעצמה או להבין איך התניה אופרנטית מקודדת ביולוגית ללא התניה קלאסית. ההסבר נראה לי כל כך נכון וחשוב שראיתי לנכון להוסיף אותו לערך. לכל היותר הייתי מדגיש שמדובר בתיאוריה מסוימת שמחברת בין שתי התיאוריות אם החיבור אכן יוצר בלבול לטענתך.--קניגס - שיחה 12:23, 9 באוגוסט 2020 (IDT)תגובה

חזרה לדף "התניה קלאסית".