שיחה:חור שחור

שיחות פעילות
Gtk-dialog-question.svg ערך זה הוא נושאו של קטע "הידעת?" המופיע בתבנית:הידעת? 6 במאי - סדרה 2
ערך זה הוצע בעבר כמועמד להכללה ברשימת הערכים המומלצים
הוצג כמומלץ בעמוד הראשי (ראו תבניות עמוד ראשי):
  • 4 ביולי 2005
  • 29 בינואר 2009
  • 15 במאי 2009
  • 19 בנובמבר 2012
  • 6 בינואר 2018

לא כדאי להביא את הגרסא הקלאסית לפיתוח הנ"ל? היא הרבה יותר בהירה, ונותנת את אותם תוצאות בדיוק. (וכאן לפיזיקאים מנוסים ממני - האם היא באמת נכונה?). אשמח להוסיף אותה, אם תסכים איתי שהיא ראויה להכלל כאן. -רונן

אין מה להביא את הגרסה הקלאסית, אין לה שום משמעות לגבי חור שחור, הוא עצם יחסותי. העובדה שהנוסחה הקלאסית נותנת אותו דבר אולי ראויה לאזכור אבל לא יותר מכך. טרול רפאים 23:24, 4 פבר' 2005 (UTC)
אני לא מסכים שאין לה ערך. מעבר לקוריוז שהיא נותנת את התוצאה הנכונה, היא כן מסבירה מה הרעיון באופן כללי. מה שכן צריך להבהיר שזה בעצם לא פיתוח נכון, בגלל שהפיתוח הנכון צריך להעשות באמצעים של תורת היחסות הכללית. eman 23:52, 4 פבר' 2005 (UTC)
לגרסא הקלאסית יש ערך דידקטי גדול, אבל היא לא מתבססת על הנחות נכונות ולכן אינני חושב שכדאי להכניס אותה לערך. אם זאת, מומלץ לדעתי לתת קישור טוב שמוביל לחישוב הקלאסי. מלמד כץ 13:02, 9 באוקטובר 2006 (IST)

רדיוס שווארצשילדעריכה

במשוואה הרדיוס מתואר כ-r, אבל ממה שידוע לי צריכה להיות במשוואה R. אני מצטער אם משהו מדברי נשמע קטנוני, אבל בפיזיקה הניואנסים דווקא כן משנים, ראו f(חיכוך) לעומת F(כוח), או t(זמן) לעומת T(מתיחות) וT(זמן מחזור). האם הטעות נבעה מהתרגום שנעשה ע"י מישהו שלא בקיא בנושא או שאני בעצמי טועה? Ches 18:11, 8 מרץ 2005 (UTC)

אני לא הבנתי לאיזו משוואה אתה מתכוון, אבל אין דבר כזה שאות מסויימת היא קדושה. יש נהגים, אבל בעקרון אפשר לעשות הכל אם מגדירים בדיוק כל אות למה היא מתייחסת. נכון שרצוי לשמור על נהגים מקובלים ולא להתחיל להשתמש ב t בשביל מרחק וב x בשביל זמן. אבל פה אני לא ביוק יודע למה אתה מתייחס, אז אני לא יכול לומר מה כדאי ("כדאי", ולא "נכון") לעשת פה. eman 22:28, 8 מרץ 2005 (UTC)
R הוא רדיוס קבוע של כוכב(במקרה הזה של חור שחור), בניגוד ל-r שבד"כ בא לייצג מרחק משתנה ממרכז כוכב כלשהו. לדוגמא, R הוא רדיוס כדה"א, r הוא המרחק בין האבל ובין מרכז כדה"א. Ches 08:48, 10 מרץ 2005 (UTC)

שאלה...עריכה

יש לי שאלה: האם השמש תיהיה חור שחור?

כנראה שלא, אלא אם יתרחש אירוע בלתי צפוי, היא פשוט קטנה מדי. טרול רפאים 17:03, 26 ינואר 2006 (UTC)
ראי את הפסקה חור שחור#האם חורים שחורים קיימים?, ואת השמש#ההסטוריה של השמש ועתידה. עוזי ו. 17:08, 26 ינואר 2006 (UTC)

שאלהעריכה

מישהו יכול להסביר לי בידיוק את רדיוס שווארצשילד בבקשה זה דחוף!! למשל מה אני צריך להציב בכול אחד מהאותיות כדי שאני יקבל את המספר ליצירת חור שחור

בערך רדיוס שוורצשילד יש הסבר על כל הגדלים בנוסחה. odedee שיחה‏ 00:06, 8 מאי 2006 (IDT)

הועבר מהערך (תוספת של אלמוני)עריכה

יש לעבור על הקטע הבא ובמידת הצורך לשלב בערך. בברכה,  _MathKnight_  (שיחה) 17:00, 10 מאי 2006 (IDT)

המסה. לחורים שחורים רבים יש עצמים מסביבם, ועל ידי צפייה בהתנהגות העצמים ניתן לזהות נוכחות חור שחור. ניתן להשתמש במידות של התנועה של העצם ליד החור השחור המשוער כדי לחשב את מסתו. מה שמחפשים הוא כוכב או דסקת גז אשר מתנהגת כאילו שקיימת מסה גדולה בסביבה. לדוגמא - אם כוכב או דסקת גז נראה לעין מתנדנד או מסתובב ואין סיבה נראית לעין לתנועה זו ולסיבה הבלתי נראית יש השפעה כשל עצם בעל מסה גדולה מ-3 מסות סולאריות (גדול מידי מכדי להיות כוכב ניוטרון), אז יתכן שחור שחור גורם לתנועה.

השפעות עדשת הכבידה. תורת היחסות הכללית של איינשטין צפתה שכוח המשיכה יכופף את החלל. אשר הוצדק מאוחר יותר בעת ליקוי חמה כאשר מיקומו של כוכב נמדד לפני, בזמן ואחרי ליקוי המאורות. מיקום הכוכב השתנה בגלל שהאור מהכוכב כופף ע"י כוח המשיכה של השמש. לכן, עצם בעל כוח כבידה עצום (כמו של גלקסיה או חור שחור) בין כדור הארץ ועצם נרחק יכול לכופף את האור מהחפץ לנקודה כלשהי, כמו עדשה.

קרינה. בעקבות נפילה של עצם לחור שחור, מתאספת דסקת ספיחה לוהטת המסתחררת במהירות אדירה עד שהיא נבלעת ע"י חור שחור. הפרשי המהירות גורמים לחיכוך ולהתלהטות חומר לטמפרטורות עמוצות, שכתוצאה מהן הוא מקרין קרני רנטגן. בנוסף, עלולים להיווצר שני סילוני חלקיקים מהירויות יחוסתיות הנפלטים בכיוון אנכי לדסקת הספיחה. זיהוי עצם כזה כחור שחור, נובע מהנחה נוספת, שאין עצם\ים היכולים להיות כה מסיביים באזור הזה.

חשוב לזכור שחורים שחורים אינם 'שואבי אבק קוסמיים', הם אינם יכולים להכיל הכל. למרות שלא ניתן לראות חור שחור, קיימת עדות בלתי ישירה שהם אכן קיימים. ישנה קבוצת פיזיקאים קטנה שעדיין מתנגדים לרעיון.

קיום חורים שחורים. לפי תורת היחסות הכללית, חורים שחורים יכולים להתקיים. היא גם חוזה את היווצרותם כאשר כמות מסוימת של מסה תתכנס לתחום קטן מספיק במרחב בתהליך הנקרא קריסה כבדתית. ניתוח קוונטי הוביל למסקנה שכוכב בעל 3 מסות שמש יהיה חייב להגיע לנקודה זו בשלב של חייו. כשהכוכב יכלה את כל הדלק הגרעיני שלו, הוא יתכווץ לגודל הנדרש כדי לעבור קריסה כבדתית. מרגע שהקריסה מתחילה, שום חוק פיזיקלי לא יכול לעצור את הקריסה, והוא נהפך לחור שחור. חורים שחורים מגבול זה יכולים להיווצר רק אם החומר שממנו הם עשויים ידחס עקב כוח שהוא לא כוח הכבידה שלו. הלחץ העצום הנרדש היה כנראה קיים רק בימיו הראשונים של היקום.

נפילה לחור שחור. נניח שאסטרונאוט נופל למרכז החור השחור מסוג שווארצשילד במהירות, כשרגליו הקדמיות קדימה. ככל שהאסטרונאוט מתקרב לאופק האירועים, כך לוקח יותר זמן לפוטונים שהוא שולח לצאת משדה הכבידה. צופה אחר מן הצד יראה שהאסטרונואוט מאט ככל שהוא מתקרב לאופק האירועים ונראה לו שאליו הוא לעולם לא יגיע. אולם יחצה האסטרונאוט את אופק האירועים בזמן סופי. ברגע שיחצה את אופק האירועים לא ניתן יהיה לצפות בו מן הצד. בזמן הנפילה, האסטרונאוט ישים לב שרגליו וגם ברכיו מוסטות לאדום ואחר כך נהפכות לבלתי נראות. ככל שהוא יתקרב למרכז החור, הבדלי הכבידה בין ראשו לרגליו יהפך למוחשי יותר, האסטרונאוט ירגיש שהוא נמתח ולבסוף יקרע. בקרבת הסינגולריות, הפרשי הכבידה גדולים מספיק כדי שהגוף יתפרק תאטומים. בחורים שחורים גדולים במיוחד, כמו אלה הנמצאים במרכזי גלקסיות, הנקודה שבה כוחות אלה נהפכים למשמעותיים נמצאת הרחק בתוך אופק האירועים, כך שהאסטרונאוט יכול לחצות את אופק האירועים ללא פגע. לאומתם, בחורים שחורים קטנים יותר, ההפרשים נעשים למשמעותיים עוד לפני אופק האירועים.

מהירות המילוטעריכה

בגרסאות קודמות נכתב בערך זה כי מהירות המילוט גבוהה יותר ממהירות האור. הדבר איננו נכון - משום שאין דבר המסוגל לנוע יותר ממהירות האור! זאת אני אומר על סמך חוקי אינשטיין בתורת היחסות - והדבר הזה ידוע ומוכח

נכון שעל-פי תורת היחסות דבר אינו יכול לנוע במהירות גדולה ממהירות האור. עם זאת, "מהירות ההמלטות" איננה מהירות אלא מספר, המציין מה חייבת להיות מהירותו של עצם המצליח להמלט מן הגוף. למספרים מותר להיות גדולים ממהירות האור. כאשר מהירות ההמלטות גבוהה ממהירות האור, דבר אינו יכול להמלט. עוזי ו. 17:02, 18 יוני 2006 (IDT)

האמת היא שלא ממש הבנתי אותך...

נתרכז בעיקר: "מהירות ההמלטות" איננה המהירות של אף עצם ממשי, אלא גבול תאורטי של משהו. לכן אין שום מניעה לכך שהיא תהיה גבוהה ממהירות האור. עוזי ו. 21:27, 18 יוני 2006 (IDT)

לא מומלץ להשתשמש במושג מהירות מילוט בהקשר של חורים שחורים - במיוחד אם מתייחסים לחורים שחורים במובן היחסותי. למהירות מילוט יש יותר משמעות לגבי חורים שחורים לפי המודל המקורי של ג'ון מיצ'ל או של לפלס.מלמד כץ 02:07, 9 באוקטובר 2006 (IST)

למה לא? חור שחור הוא דבר שלא ניתן להימלט ממנו. מכיוון שהמהירות הגדולה ביותר שתיתכן היא מהירות האור, ושום דבר לא יכול להימלט מחור שחור, כולל האור, נובע מכך שמהירות המילוט מחור שחור גדולה ממהירות האור. ירון 02:09, 9 באוקטובר 2006 (IST)
שלום ירון. ראשית אתה צודק - השימוש במהירות מילוט נכון לוגית. הבעיה עם ההגדרה היא שזאת אינה הדרך המועדפת להבין מה זה חור שחור. יחסות כללית גורסת שמסה מעקמת את המרחב ,ובגלל שהמרחב בקרבת החור השחור כה מעוקם, המסלולים של כל הגופים ואפילו של אור, לא חוצים את אופק האירועים מבפנים החוצה. נקודה נוספת היא הצד הפרקטי. נניח שאנו באים לחשב אם עצם כלשהוא הוא גוף שחור. נעשה זאת על-ידי חישוב המרחב מסביבו (גאומטריית שוורצשילד למשל) ולא על-ידי חישוב מהירות מילוט. לסיכום, אני חושב שאם אנו מתייחסים לחור שחור הנובע מתורת היחסות הכללית לא כדאי לדבר על מהירות מילוט, אלא על עקמומיות המרחב.מלמד כץ 12:59, 9 באוקטובר 2006 (IST)

רגע מהי ההגדרה של חור שחורעריכה

ההגדרה של חור שחור היא שמהירות המילוט עולה על מהירות האור?

זאת אחת ההגדרות, אם-כי לדעתי לא הטובה שבהן.מלמד כץ 02:09, 9 באוקטובר 2006 (IST)
ומהי לדעתך הגדרה טובה יותר? ירון 02:10, 9 באוקטובר 2006 (IST)
אני מציע: חור שחור הוא עצם בעל שדה כבידה כה חזק, עד ששום גוף, ואפילו אור, אינו יכול להתנתק ממנו. מלמד כץ 12:51, 9 באוקטובר 2006 (IST)

הערה: זוהי לא ההגדרה המלאה, ראוי גם להוסיף כי חור שחור הוא בלי נפח, זאת אומרת שהוא חייב להכיל סינגולאריות. באופן תאורתי יכול להיות כוכב "רגיל", מספיק גדול עד שמהירוט מהילטו תעלה על מהירות האור, (זהו לא חור שחור!)

אם מהירות המילוט מפני כוכב כלשהוא גדולה ממהירות האור אז הוא חור שחור. נכון שבתוך כל חור שחור נוצרת סינגולריות כבידתית, אבל לא הייתי מכניס את זה להגדרה עצמה. במילים אחרות עיוות המרחב-זמן נובע מהמסה - בין אם היא מרוכזת בנקודה אחת (סינגולריות) ובין אם לאו. מלמד כץ 21:07, 15 בינואר 2007 (IST)

חור שחור זעירעריכה

אני מציע לבנות ערך חדש בשם חור שחור זעיר כתרגום ל-mini black hole (באנגלית קוראים לו גם micro black hole). השתמשתי במינוח הזה במאמר לכתב-העת גלילאו. האם ערך כזה קיים כבר? האם למישהו יש התנגדות לשם המוצע? מלמד כץ 14:56, 9 באוקטובר 2006 (IST)

עדכון הערךעריכה

לכל הויקיפדים שלום. התחלתי לבצע עדכון לערך מצוין זה כדי להוסיף מידע עדכני, ולנקות ממנו כמה שגיאות קטנות. היום עבדתי על המבוא. אני מתכנן להתקדם לאט עם הפרקים ולעבור משם לעריכת ערכים קרובים כדי ליצור אשכול רחב בנושא החורים השחורים. אשמח לשמוע את דעתכם. במיוחד אשמח אם תתיחסו לשמות של סוגי החורים השחורים שהצעתי: חור שחור זעיר, חור שחור קדמון, חור שחור כוכבי, חור שחור בינוני וחור שחור על-מסיבי.

באנגלית: mini black hole, primordial black hole, stellar mass black hole, intermediate-mass black hole, supermassive black hole לגבי חור שחור כוכבי וחור שחור בינוני בחרתי לקצר את התרגום. נראה לי שהתרגום המלא מעט מסורבל.מלמד כץ 20:15, 10 באוקטובר 2006 (IST)

מאחל לך בהצלחה! לגבי התרגום- אני מסכים עם כולם, הם הגיוניים. (חור שחור בינוני ועל מסיבי זה התרגום הנפוץ ממילא, אגב) ירון 23:07, 10 באוקטובר 2006 (IST)
היום ערכתי, הוספתי ותיקנתי פרטים בפרק ההיסטוריה. אשמח לשמוע תגובות והערות. יש לי התלבטות במיוחד לגבי הנקודה הבאה: ההיסטוריה של חקר החורים השחורים היא עשירה ביותר. לא התייחסתי בהיסטוריה לשתי נקודות שנראות לי חשובות - המשפט של פנרוז לגבי קיומה של סינגולריות בכל חור שחור, וגילוי חורים שחורים על-מסיביים. האם לדעתכם המקום הנכון הוא בהיסטוריה או בהמשך הערך? מלמד כץ 11:16, 12 באוקטובר 2006 (IST)

בעקבות ביקורת כללית של עמית על העריכה שלי בערך זה, אני מרגיש צורך לנמק את השינויים שעשיתי. באופן כללי אני מוחק רק דברים שאינם נכונים ומוסיף פרטים חשובים. אני מוסיף גם קצת רקע, בדרך-כלל בסוגריים או בין פסיקים ואותו ניתן למחוק - אם מישהו מרגיש שהוא מיותר.

מבוא: הוספתי הגדרה מקובלת יותר של חור שחור (אבל שמרתי גם על הקודמת). הורדתי משפט שלדעתי שפחות מתאים לאנציקלופדיה: "אף אחד לא יכול לקחת לו מהמסה, או להאיר אותה עם פנס"; הוספתי מידע על שתי שאלות פתוחות מרכזיות הקשורות לחורים שחורים והוספתי סיווג שלהם לפי גודל. שינוי נוסף שעשיתי הוא שהורדתי את ההבחנה בין חור שחור קלאסי לחור שחור קוונטי. מקובל היום להתייחס לפיזיקה בגישה קוונטית ועל-כן אין מקום לתת תיאור קלאסי בלבד, אם הוא מתנגש עם התיאור הקוונטי (בכל אופן לא במבוא).

היסטוריה: השארתי את כל הפרטים, ואפילו את הטריוויה לגבי מסע בין כוכבים שאני לא משוכנע שכאן מקומה, אבל לא רציתי להוריד פרטים נכונים. אספתי את המשפטים הבודדים לפסקאות ותיקנתי את הפרטים הבאים: מיצ'ל כתב את מכתבו לקוונדיש ולא לחברה המלכותית; היה חסר הפרט שמיצ'ל פיתח את התיאוריה שלו בהתאם לתפיסה החלקיקית של האור (בעקבות דעותיו של ניוטון); מיצ'ל ייחס סבירות גבוהה לקיומם של חורים שחורים ולא כפי שהיה כתוב; היה חסר הפרט שעל פי תורת הקוונטים האור עשוי מחלקיקים אבל עדיין חלקיקים חסרי מסה ואז עוד חשבו שכבידה לא משפיעה עליהם; גבול צ'נדראסקאר לא קשור לחורים שחורים אלא הוא רק הקדמה לגבול גבוה יותר שכן קשור וכמובן - צ'נדראסקאר לקח בחשבון יחסות פרטית ולא כללית; וילר המציא את השם ב-1967 ולא ב-1969; לא היה מובן הקשר לפולסארים מתוך הכתוב. הורדתי את המשפט האחרון ("על־פי תורת היחסות הכללית, דורשים חורים שחורים, כפי שלרוב מבינים אותם...) שלא קשור להיסטוריה ומקומו בהמשך המאמר. מלמד כץ 15:01, 13 באוקטובר 2006 (IST)

הערה: יש לחור שחור על-מסיבי גם עוד שם והוא חור שחור ענק, בספרם של סטיבן הוקינג ושל צבי פירן הם כותבים "חור שחור ענק" כיד להוסיף זאת. נקודה למחשבה

"מטריקת שוורצשילד מהווה פתרון של משוואת איינשטיין במסגרת תורת היחסות הכללית"עריכה

מה זה "מטריקת"??? חגי אדלר 23:29, 20 בנובמבר 2006 (IST)

תודה על ההערה. מטריקה היא בעצם הדרך בה מחשבים מרחק בין שתי נקודות. למשל בגאומטריה אוקלידית דו-ממדית ריבוע המרחק בין שתי נקודות הוא:  . המטריקה מגדירה את המרחב-זמן.מלמד כץ 23:41, 20 בנובמבר 2006 (IST)

ההגדרה של חור שחורעריכה

אומנם מהירות המילוט מחור שחור היא גבוהה ממהירות האור אך לדעתי זו לא ההגדרה היחידה.

הרי בכל חור שחור ישנה סינגולארית, כך שאם יהיה כוכב גדול במיוחד שמהירות המילוט ממנו גבוהה ממהירות האור הוא לא ייחשב כחור שחור בגלל שהכוכב העצום הזה תופס נפח במרחב, והוא לא סינגולארית.

ההגדרה שמופיעה בערך היא:
חור שחור הוא עצם בעל שדה כבידה כה חזק, עד ששום גוף, לרבות אור, אינו יכול להתנתק ממנו.
לגבי מהירות המילוט, אם ננסה לחשב את גודלה אז נמצא שעבור חורים שחורים (ורק עבור חורים שחורים) מהירות המילוט גבוהה ממהירות האור. הסינגולריות, דרך-אגב, לא מגדירה חור שחור, אלא היא נמצאת בתוכו וקיומה נובע מקיומו של החור השחור. בנושא סינגולריות ראה גם את השערת הצנזורה הקוסמית. הגבול החיצוני של החור השחור יכול להחשב כאופק האירועים שלו, כך שאם הרדיוס של כוכב גדול יותר מרדיוס שוורצשילד שלו אז הוא לא חור שחור ומהירות המילוט מפני הכוכב קטנה ממהירות האור. האם זה עונה על השאלה?מלמד כץ 22:11, 20 בדצמבר 2006 (IST)


  • במובן התאורתי כל גוף בעל מהירות מילוט גבוהה ממהירות האור חייב להפוך מיידית לחור שחור! אך לא כולם יודעם זאת, עכב זאת חשוב לציין את עניין הסינגולארית

חור שחור וסינגולריותעריכה

הועלו בדף השיחה מספר טענות על כך שבהגדרת החור השחור (הכוונה למשפט הפתיחה של הערך) צריכה להופיע התייחסות לסינגולריות. לדעתי אין בכך צורך, מהסיבות הבאות:

  1. קיומה של סינגולריות בתוך חור שחור היא משפט מתמטי ולא פיזיקלי. במילים אחרות, בגלל הגאומטריה המיוחדת של חור שחור צריכה להיווצר בו נקודה סינגולרית.
  2. צופה שנמצא מחוץ לחור השחור (מחוץ לאופק אירועים) לעולם לא יידע אם יש בחור השחור סינגולריות או לא.
  3. תכונותיהם של חורים שחורים הוגדרו לפני הוכחת המשפט בדבר הסינגולריות בתוך החור השחור.
  4. ההגדרה המקובלת כיום מקשרת בין חור שחור לאופק אירועים מסביבו. אם השערת הצנזורה הקוסמית לא נכונה אז תיתכן סינגולריות עירומה בלי אופק אירועים סביבה. סינגולריות זו לא תהיה חור שחור על פי ההגדרה המקובלת.
  5. כוח הכבידה אחראי להיווצרות החור השחור, ולכן זה נכון לציין את הכבידה בהגדרת החור השחור. לעומת זאת, סינגולריות אינה אחראית להיווצרות החור השחור, אלא היא עצמה נוצרת בגלל הכבידה. מלמד כץ 00:24, 26 בינואר 2007 (IST)

מלמד כץ: אתה מתייחס לחור שחור כדבר ברור וקיים; אזי אי אפשר לכתוב את זה בצורה כזו.

התיאוריה צופה את קיומם של חורים שחורים, וכיום יש כבר הרבה ראיות לקיומם של חורים שחורים. איפה הבעיה? מלמד כץ 21:42, 14 בפברואר 2007 (IST)

גילוי נאותעריכה

הוספתי שני "קישורים חיצוניים" למאמרים שפרסמתי בכתב העת גליליאו אודות חורים שחורים. מלמד כץ 18:44, 26 בפברואר 2007 (IST)

וכי יש כאן אי מי החושד בכוונותיך הטהורות...? חגי אדלר 18:58, 26 בפברואר 2007 (IST)
תודה על האמון. מלמד כץ 19:12, 26 בפברואר 2007 (IST)
אגב, כדאי אולי שתיצור "תבנית:גליליאו" כמו שיצרתי "תבנית:אבני דרך" ותשתמש בה בכל ההפניות. חגי אדלר 19:22, 26 בפברואר 2007 (IST)
אני אחכה לראות אם גליליאו יפרסמו עוד כתבות באתר הזה (בדרך כלל הם מפרסמים באתר שבו התפרסמו גם הכתבות של אבני דרך). מלמד כץ 20:50, 26 בפברואר 2007 (IST)

שאלהעריכה

מה מקור השם - חור שחור??? תודה!

ראה בפרק חור שחור#היסטוריה: המדען ג'ון ארצ'יבלד וילר, שהיה ידוע בהמצאת שמות פשוטים למושגים מסובכים, המציא את השם ב-1967 כדי לא להשתמש בשם המסורבל "כוכב שעבר קריסה כבידתית מלאה", והחל להשתמש בו בכנס שהתקיים באותה שנה בלי להסביר למה הוא מתכוון כשהוא אומר "חור שחור". שאר הפיזיקאים הבינו מיד את כוונתו ותוך מספר שנים החלו להשתמש בשם בכל העולם. מלמד כץ 15:06, 9 באפריל 2007 (IDT)
המשמעות של השם היא: "חור" - בגלל שדברים נופלים לתוכו אבל לא יוצאים ממנו, ו"שחור" - בגלל שהוא לא פולט קרינה. מלמד כץ 15:08, 9 באפריל 2007 (IDT)
ובלי משים יצרת פה מועמד נוסף להידעת! חגי אדלר 11:00, 10 באפריל 2007 (IDT)


ראוי לציין שלפני שנקבע סופית השם "חור שחור" התלבטו בין שם זה לבין השם "גוף אפל".

שאלה...עריכה

האם מישהו יודע או שלמישהו יש רעיון כיצד להמחיש את תופעת החור השחור בהרצאה לנערים בגילאים 12-13?

אפשר להשתמש בחוק הכבידה של ניוטון ולא בתורת היחסות הכללית

חור שחור הוא כמו מגנט גדול ליד הרבה חתיכות ברזל קטנות

הערה + רעיוןעריכה

  1. "נניח שאסטרונאוט נופל לעבר חור שחור מסוג שוורצשילד (חור שחור שאינו מסתובב), כשרגליו קדימה. ככל שהוא מתקרב לאופק האירועים, כך לוקח לפוטונים שהוא שולח חזרה יותר זמן לצאת משדה הכבידה. צופה מרוחק יראה את האסטרונאוט מאט ככל שהוא יתקרב לאופק האירועים, שאליו, בעיני הצופה המרוחק, האסטרונאוט לעולם לא יגיע." - פוטונים לדעתי נעים במהירות האור כל הזמן לא? ממה שידוע לי אינטראקציה כבידתית אמנם משפיעה על פוטונים, אך בדרך של הקטנת התדירות (הגדלת אורך הגל), ולא ע"י שינוי המהירות. דבר זה נוסה והוכח. אין לי מושג אם בחורים שחורים זה אחרת.
  2. דבר נוסף - ידוע למשל שהכוח החשמלי מועבר ע"י פוטונים, כלומר שני גופים טעונים חשמלית חשים כח ביניהם הודות לחילופי פוטונים. תיאוריות שונות גורסות כי הדבר נכון גם לגבי כח הכבידה. מכל מקום, בהנחה שפוטונים אינם יכולים לצאת מחור שחור (אחרת היה מקרין למשל אור..), כיצד הוא פולט מידע לגבי מטענו החשמלי? במידה וידוע מטענו החשמלי, הרי זה בגלל שהוא נמדד (ע"י חילופי פוטונים), ואם הוא מחליף פוטונים, הרי שפוטונים יוצאים ממנו, ואם הם אכן יוצאים, הוא לא שחור. נראה לי שיש פה סתירה.--Darth.Vader 01:34, 30 באפריל 2007 (IDT)
  1. הכבידה משפיעה על קצב זרימת הזמן - היא גורמת להתארכות הזמן. בשעונו של צופה מרוחק יעבור זמן ארוך מאוד על כל שנייה בשעונו של האסטרונאוט, ולכן הוא לעולם לא יראה אותו חוצה את אופק האירועים.
  2. ניתן להסביר את האינטראקציה בעזרת חלקיקים וירטואליים, שלא חלים עליהם כללי תורת היחסות הפרטית, וזה פותר את הבעיות שציינת. מלמד כץ 23:30, 29 באפריל 2007 (IDT)
  1. מהכתוב מבינים כי הכבידה מאיטה את החלקיקים, בדומה לדרך בה כדוה"א מאט כדור הנזרק אל-על. אולי כדאי לציין את מה שאמרת על התארכות הזמן.
  2. ניתן גם לא להסביר בכלל. השאלה אם חלקיקים וירטואלים כאלה קיימים, או שזה סתם נפנופי ידיים. --Darth.Vader 01:34, 30 באפריל 2007 (IDT)
  1. צודק. אני מיד מתקן.
  2. חלקיקים וירטואליים קיימים ויש המון אישושים ניסיוניים לקיומם. מלמד כץ 01:44, 30 באפריל 2007 (IDT)

אם דיברת על פולט מידע... מה זאת אומרת פולט מידע???

קרינת הוקינגעריכה

טקסט לא מעוצב

איך קרינת הוקינג מסוגלת להפלט מן חור שחור, הרי שעל מנת לעשות זאת היא צריכה לעבור את מהירות האור - מה שכמובן לא אפשרי?

אלו חלקיקים וירטואליים שנוצרים על גבול החור השחור. מלמד כץ 17:15, 12 ביוני 2007 (IDT)


שיחה ארוכהעריכה

אני לא יודע אם זה אפשרי (מבחינת עקרונות ויקיפדיה), אבל בהתחשב בעובדה שאורך השיחה על הערך מתקרב לאורך הערך עצמו, אולי כדאי לערוך איכשהו את השיחה כך שתהיה קצרה בהרבה, מתומצתת ותבהיר מה הנושאים העומדים על הפרק? ניסיתי להבין מתוך השיחה האם יש דברים שזקוקים לשינוי כלשהו לדעת הקהילה, ונשברתי באמצע.
דבר נוסף, יותר דעה אישית מכל דבר אחר - חור שחור הוא אובייקט יחסותי בלבד, ולכן נראה לי שכדאי לתת את ההגדרה היחסותית (אובייקט שרדיוסו קטן מרדיוס שוורצשילד שלו) כבר בפסקת הפתיחה.
בנוסף, הערך כמעט ולא מכיל נוסחאות ופיתוחים, ולכן עומד ברמה מעט יותר גבוהה משל מדע פופולרי. בכלל, חורים שחורים זה נושא ענק, ולכן אני חושב שאולי כדאי לפצל את הערך לערך ראשי ומספר ערכי משנה, כשבכל אחד הסבר ברמת ההדיוטות וגם פיתוחים מתמטיים ברמה האוניברסיטאית. אני אנסה לבנות מודל לאיך הערך אמור להיראות לדעתי ואפרסם אותו כאן (בתקווה שבאמת אצליח להזיז את עצמי לעשות את זה). עמך ישראל 23:36, 28 באוגוסט 2007 (IDT)

ניתן לארכב את דף השיחה - תראה למשל את שיחה:גן חיות. למיטב ידיעתי אין כרגע סוגיות פתוחות בדף השיחה. לגבי משפט הפתיחה - הוא צריך להיות ברור ככל האפשר ולא כדאי להכניס בו מושג מסובך כמו רדיוס שוורצשילד. בכל אופן, אתה מוזמן להתחיל כאן דיון בנושא על מנת שנוכל לחשוב יחד אם יש מקום לשיפור. באופן כללי, אני חושב שכדאי להמעיט בנוסחאות בערכי ויקיפדיה, אבל לעתים אין ברירה. בוא נחשוב יחד איפה יש מקום להוסיף נוסחאות. אגב, בזמנו כשעבדתי על עריכת הערך בחרתי לא לנגוע יותר מדי בשמות הפרקים ובסדר שלהם, אלא רק בתוכן, אבל ייתכן שכעת יש מקום לשדרוג נוסף. אריה מלמד כץשיחה 00:00, 29 באוגוסט 2007 (IDT)
זה דף ארוך? מארכבים ב-100K. חגי אדלר 00:39, 29 באוגוסט 2007 (IDT)
אני לא בטוח היכן בודקים את גודל הדף בקילובייטים, אבל העובדה היא שהשיחה נעשתה מסורבלת וקשה לקריאה. אני לא אעשה את זה על דעת עצמי, אבל אני מציע לארכב את דף השיחה.
מלמד כץ, מה שאמרת מהווה בסיס לויכוח עקרוני על איך צריכים ערכים בויקיפדיה להיראות. בעוד שרבים האנשים שנכנסים לערכים על מנת לקבל רושם כללי לגביהם, רבים גם האנשים שרוצים לקבל מידע מדוייק (ומתמטי) לגבי ערכים בתחומים המדעיים. אני יודע שאני עצמי השתמשתי בויקיפדיה (לרוב האנגלית) מספר פעמים רב בדיוק לזה, בעיקר בתחום המתמטיקה אך לא רק. הערך הזה בעייתי מהבחינה הזאת, מכיוון שבעוד שהוא תוצר של המתמטיקה של היחסות הכללית, הוא מייצר עניין רב בקרב האוכלוסייה הכללית.
זה מעלה שאלה נוספת - האם יש מקום ליצור ערך נוסף שיתמקד בפיתוחים המתמטיים וידבר אל סטודנטים לפיזיקה בעלי רקע בתחום, או שמא יש להכניס את זה לתוך הערך עצמו? שכן אני משוכנע שיש מקום להוסיף כאן חלקים ברמה מתמטית גבוהה יותר. עמך ישראל 09:42, 29 באוגוסט 2007 (IDT)
רק לצורך הדוגמה, לדעתי יש מקום להוסיף הסברים על דיאגרמת פנרוז ותהליך פנרוז (שכל אחד מהם זכה לערך בפני עצמו בוויקי האנגלית). עמך ישראל 09:52, 29 באוגוסט 2007 (IDT)
את הגודל אתה יכול לראות בגרסאות האחרונות. באופן כללי, דפי שיחה מכילים גם דיונים קודמים ולא רק "דברים שעל הפרק" אז אין בעיה שיהיו טיפה ארוכים. בקשר לדבריך, אין מדיניות עקרונית לגבי פיתוחים מתמטיים, ואם הפיתוח נחוץ על מנת לעשות את הערך ברור יותר אז מוסיפים אותו. דיאגרמת פנרוז ותהליך פנרוז (שהם דברים שונים ולא קשורים) ראויים לערך משל עצמם, אך ניתן ורצוי להזכיר אותם גם בחור שחור. אריה מלמד כץשיחה 09:57, 29 באוגוסט 2007 (IDT)
אם כך יש לנו מחסור רב בערכים - לאף אחת מהמטריקות (פרט לנוסחה האחת של מטריקת שוורצשילד) או אוספי הקואורדינטות לא נפתח ערך, ואין אפילו נוסחה שמתארת אותם. עמך ישראל 10:14, 29 באוגוסט 2007 (IDT)

לא שכחנו משהו? האם המסה של הגוף הנופל עצמו, אפסית ככל שתהיה, אינה מזיזה את אופק הארועים?עריכה

כל הזמן נטענת הטענה שמאחר ובאופק הארועים בכיוון הנפילה של גוף נופל, מהירות האור היא 0 (שכן, אור אינו יכול לברוח בכיוון זה) הרי שהנופל אפקטיבית נע במהירות האור ולכן קצב מעבר הזמן עליו הוא 0 ע"י מתבונן מהצד. ולכן לעולם הוא לא יראה כאילו הוא נופל-ממש לתוך אופק האירועים, ע"י מתבונן מהצד.

זה כמובן נכון - אבל שכחנו משהו קטן (מאוד): התוספת של מסת הנופל לחור השחור אינה באה בחשבון רק לאחר שהמסה עברה את אופק האירועים אלא גם לפני כן - כלומר, ברגע שהמסה עברה את גבול אופק האירועים ה"עתידי", כלומר את אופק האירועים שיהיה *לאחר* שהחור השחור יבלע אותה. ואז, באותו הרגע בו המסה עוברת את הגבול של אופק האירועים העתידי - באותו הרגע, אופק האירועים באמת גודל לגודלו העתידי תוך כדי בליעת המסה, כפי שהיא נראית ע"י מתבונן מבחוץ.

למה? כי לפי משפט גאוס אין הבדל מבחוץ, בין מערכות עם מאסה X בתוך תחום Y שיש בהן הרבה אלמנטים: מבחוץ נרגיש את אותה המשיכה. ולכן ברגע שגוף מגיע קרוב מספיק לאופק הארועים כך שמסת החור השחור + מסת הגוף אמורה להזיז את אופק האירועים כך שהוא יראה כאילו הוא "בולע" את הגוף - זה באמת מה שיראה צופה מבחוץ.

אז צופה מבחוץ לא יראה מסה כאילו היא מתקרבת לנצח לאופק האירועים אך לעולם לא נבלעת בו - אם נזניח לרגע את אפקט ההחלשות וההסטה לאדום של האור - אז הצופה מבחוץ דווקא כן יראה תוך זמן סופי (אולי גדול מאוד אבל כזה שאפשר לחשב), את המאסה ממש 'נבלעת' ע"י אופק האירועים. יותר מכך: ככל שהחור השחור מאסיבי יותר, כך תוספת המאסה תיצור תזוזה קטנה יותר באופק האירועים - ולכן יקח יותר זמן לגוף הנופל אל החור השחור 'להיבלע' ע"י צופה מהצד. אמנם, זמן זה עשוי להיות מליוני שנה במקרה קיצוני - אבל לא אינסוף!

הכיוון יפה. עיקום המרחב-הזמן גורם לכך שאור לא יכול לצאת מאופק האירועים החוצה. אולם, גם אם אופק האירועים גדל, כמו בדוגמה שהבאת, האור לא יכול לצאת מאופק האירועים החדש, וצופה חיצוני לא יראה את הגוף חוצה את אופק האירועים החדש (הגדול יותר). אריה מלמד כץשיחה 02:52, 19 באוקטובר 2007 (IST)
ומה אם משהו נופל לחור השחור, ואני רואה אותו קפוא על אופק האירועים, ואז בא עוד משהו, ועוד אחד, ואופק האירועים החדש מכסה את הדמות הקפואה שאני רואה. אז אני כבר לא אראה אותו וזה יהיה כאילו הוא נכנס לחור, לא? סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 03:07, 18 בנובמבר 2007 (IST)

דווקא זכרתי משהו על זה שהזמן המוערך להיווצרות חורים שחורים, גדול מגיל היקום... או שאני טועה?עריכה

אתה מתבלבל עם ננס שחור. חגי אדלר ~ תבניות בערכים מחכות לך! 03:03, 18 בנובמבר 2007 (IST)

נפילה לחור שחורעריכה

כאשר אסטרונאוט נופל לחור שחור ,צופה חיצוני (שלא מושפע מכוח הכבידה של החור השחור)רואה את האסטרונאוט מעט ומעט ובגלל ההסטה לאדום אי אפשר להבחין באסטרונאוט. אך האם האסטרונאוט יחצה את אופק האירועים ביחס לצופה חיצוני (התארכת הזמן).

שאלהעריכה

 
חור שחור

ראיתי את התמונה הזאת איפשהו, אבל אני לא זוכר מאיפה. מישהו יודע מאיפה היא לקוחה?

לפי ויקישיתוף, מכאן. Leia - שיחה 20:24, 13 באפריל 2008 (IDT)

שאלהעריכה

מה גודלו של חור שחור?

ראה הדיאגרמות בערך, בסעיף "היווצרות חורים שחורים". באופן כללי הגודל תלוי במסה - חפש "רדיוס שוורצשילד" בסעיף "פיזיקה מתמטית". עוזי ו. - שיחה 20:23, 16 באפריל 2008 (IDT)
אמרו לי שהוא מאוד קטן מפני שהוא כוכב דחוס--איתי10 - שיחה 20:28, 16 באפריל 2008 (IDT)

גלי כבידה וחורים שחוריםעריכה

האם גלי כבידה יכולים לצאת מן חורים שחורים?

גרביטונים ממשיים (לא וירטואליים) לא יכולים לצאת מתוך החור השחור. מלמד כץשיחה 14:50, 14 במאי 2008 (IDT)

במשפט האחרון בערךעריכה

"מכיוון שלכדור הארץ יש רדיוס ממוצע של 6371 קילומטרים, יהיה עליו להדחס 4‎ × 10^26 פעמים כדי לקרוס ולהפוך לחור שחור." מה זאת אומרת להידחס X פעמים? מה ההגדרה פה של פעולת דחיסה אחת? דניאל ב. 19:15, 5 במאי 2009 (IDT)

אני מבין שצריך להקטין את הנפח פי אותו מספר. כלומר נפח לאחת הדחיסה יהיה הנפח המקורי מחולק במספר הזה. אולי באמת עדיף לנסח בעזרת הקטנת נפח ? ‏Jacobs‏ • שיחה (15.05.2009 - 09:04)

עקרון או עיקרוןעריכה

בהתחלה רציתי רק שיהיה אחיד לאורך הערך, אבל עכשיו אני סקרן - איזה איות מקובל בויקי ? מתוך 20 הערכים הראשונים שעולים בחיפוש "עיקרון" בויקי, 14 הם באיות "עקרון" ורק שלושה הם "עיקרון". ‏Jacobs‏ • שיחה (15.05.2009 - 08:52)

עיקרון היא הצורה הבסיסית ועקרון בסמיכות.
המממ... תיקנתי בהתאם בערך. תודה ! ‏Jacobs‏ • שיחה (15.05.2009 - 09:01)

בחינת המלצהעריכה

הצבעה על הסרת/השארת ההמלצה מתקיימת כאן. ‏Ori‏ • PTT‏ 13:11, 1 בנובמבר 2009 (IST)

כוכבעריכה

הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה

האם חור שחור נחשב לסוג של כוכב, או שהוא עומד בפני עצמו? Ely1 - שיחה - כולנו עם האיטי 13:19, 26 בינואר 2010 (IST)

חור שחור אינו חייב להיות כוכב. ראה לדוגמא חור שחור זעיר. ‏עדיאל‏ 13:29, 26 בינואר 2010 (IST)
כן התכוונתי לכוכב שקרס לחור שחור, שהרי חורים שחורים זעירים לא ממש קיימים באופן טבעי Ely1 - שיחה - כולנו עם האיטי 13:38, 26 בינואר 2010 (IST)
דווקא סוברים שבטבע ישנם חורים שחורים זעירים רבים (ואפילו ייתכן שהם נוצרים באטמוספירה בכל עת). בכל אופן אין הבדל איכותי בין חור שחור זעיר לחור שחור שמימי. לפי הגדרה בערך, כוכב הוא גרם שמים עשוי פלזמה המתרחש בו היתוך גרעיני, וכמובן שאין זה נכון לחור שחור. דניאל ב. 14:08, 26 בינואר 2010 (IST)

האם לא כדאי להוסיףעריכה

את המטריקות שפותרות חורים שחורים מסובכים יותר, כי ברגע שכתבת את פתרון שוורצשילד, לעשות את ההכללה לחור שחור עם מטען זו לא עבודה קשה מדי, בכל אופן אני חושב שלפחות יש לדון בכך שלחורים מסובכים יותר יש שני אופקי אירועים

האם חורים שחורים קיימים?עריכה

לפי פיסקת הפתיחה "מיעוט בקרב הפיזיקאים לא מסכימים כי חורים שחורים קיימים" מי הם אותם הפיזיקאים? מה הטיעונים שלהם? כיצד הם מסבירים את התצפיות לפיהן החורים אכן קיימים? ללא תשובות לשאלות הללו יש למחוק את המשפט הנ"ל--Itayba - שיחה 00:34, 23 באוגוסט 2011 (IDT)

תומך בהצעתו של Itayba להסיר את השורה. יש גם אנשים שחושבים שהעולם שטוח ושכדור הארץ בן כמה אלפי שנים, לא צריך להוסיף לכל עמוד בויקיפדיה שקיימים אנשים שלא מסכימים עם הקונצנזוס, אלא אם כן מציינים גם שאותם אנשים הם בעלי השכלה אקדמית רלוונטית ומציגים את טיעוניהם. מציע להסיר את השורה עד אשר יווספו הנתונים שציינתי. Fastidipedia - שיחה 16:08, 28 בינואר 2013 (IST)
כמו לכל תיאוריה בפיסיקה תמיד יהיו מתנגדים, אני בעד להסיר שורה זו בכל מקרה בגלל הקונצנזוס סביב התיאוריה (כמו להשאיר ספק בערך של אבולוציה וכו', תמיד יהיו מתנגדים לא תמיד מקומם כאן), 16:13, 28 בינואר 2013 (IST)

משוב מ-30 בספטמבר 2011עריכה

שגיאה: יש לתקן את מימדי המסות הרשומות בקטע השלישי לק"ג\מטר בשלישית. 93.173.33.160 14:07, 30 בספטמבר 2011 (IDT)

צודק, תיקנתי. ‏Setresetשיחה 21:30, 30 בספטמבר 2011 (IDT)

נמצאו החורים השחורים הגדולים ביקוםעריכה

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4157513,00.html

"גודלו של חור שחור" ?עריכה

מתחת לאיור תחת המקטע "היווצרות חורים שחורים", מופיע הכיתוב "השוואה... גודל של חור שחור...". איך אפשר לטעון שלחורים שחורים יש גודל קבוע יחסית למשהו אחר??
כמובן שלסינגולריות אין גודל אז הדיון חייב להיות לגבי אופק האירועים, אך עבורו אפשר לקבוע רק חסם תחתון, אבל לא חסם עליון. אופק האירועים של חור שחור הוא פרופורציונלי למסתו (ע"פ פתרון שוורצשילד) ויכול להגיע לכל מרחק תאורטי מהסינגולריות (כמו במקרה של חורים שחורים שמסתם מיליוני ומילארדי פעמים מסת השמש). לחור שחור בעל מסה עצומה כמו שגילו שיש במרכז הגלקסיה שלנו יהיה, אם כך, אופק אירועים גדול בהרבה מזה של שני גרמי השמיים האחרים באיור.

אם כן, אין שום משמעות לאיור המדובר שמראה שגודלו של חור שחור הוא קטן מזה של כוכב נייטרונים (שקוטרו קילומטרים ספורים). האם הכוונה לאופק האירועים של חור שחור שמסתו בדיוק מעל גבול אופנהיימר-וולקוף (בערך 9 קילומטרים)? אם כן, האיור יהיה סביר כי הגודל המוערך של כוכבי נייטרונים הוא בין 12 ל-15 ק"מ.

אשמח לשמוע חוות דעה של המבינים הרציניים בנושא. אם אני צודק אשמח לתקן את הכיתוב כך שלא יטעה אנשים. Fastidipedia - שיחה 07:00, 18 בינואר 2013 (IST)

הכוונה היא לא שיש גודל קבוע. אבל יש גודל אופייני עבור חורים שחורים שנוצרו מכוכבים.
נסה לתקן את הדברים כך שלא יהיה מקום לטעות, ונראה מה ייצא. emanשיחה 16:17, 28 בינואר 2013 (IST)

קישור שבורעריכה

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 08:04, 4 במאי 2013 (IDT)


קישור שבור 2עריכה

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 08:04, 4 במאי 2013 (IDT)

הצעת הסרה ממומלציםעריכה

  ערך זה מועמד להמלצה או להסרת המלצה. מומלץ להיעזר בקריטריונים כדי לבחון את הערך. הנכם מוזמנים להעיר ולהגיב בדיון זה ולבקר מועמדים נוספים.

דיוןעריכה

מבלי להבין יותר מידי, יש לי תחושה לא טובה על הערך. • חבר לחיים - אמצו כלב!Ori‏ • PTT‏ 23:22, 31 באוגוסט 2014 (IDT)

מתייג את משתמש:טוקיוני ואת משתמש:Corvus. גילגמש שיחה 10:50, 5 בספטמבר 2014 (IDT)
התוכל לפרט? Corvus,(שיחה) 12:08, 5 בספטמבר 2014 (IDT)
משתמש:Ori בהיעדר תגובה אוריד את הערך מרשימת ההמתנה. עם כל הכבוד תחושת בטן זה לא מספיק על מנת להסיר ערך מומלץ. יואב נכטיילרשיחה 18:07, 5 באוקטובר 2014 (IDT)


אמינות הערךעריכה

האם הערך מתסמך על מקורות אמינים? אילו? שירי תל אביב 84.228.158.37 18:36, 19 באוקטובר 2015 (IDT) איך אנו יכולים לדעת שמומחים כתבו מאמר זה ולא ילד שבא לעבוד על אנשים

הערך אמור להפנות אל מקורות. המקורות אמורים להיות אמינים ולא כל מני דפים מבלוגים של אנונימים. אבל אם הערך אינו מפנה אל מספיק מקורות, או שמפנה אל מקורות מפוקפקים, אז הוא לא אמין. לשיפוטך, שירי. 31.154.166.50 18:45, 19 באוקטובר 2015 (IDT)
היי שירי כל השינויים בויקיפדיה נבדקים וכל השחתה מבוטלת. רוב המידע הנכנס לויקיפדיה יש מקורות אך אם בכל זאת נמצאה טעות את מוזמנת לתקן או להודיע על כך בדף השיחה . (Sbhtkd - שיחה 18:47, 19 באוקטובר 2015 (IDT))

דיווח שאורכב ב-21 במאי 2019עריכה

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

צריך להיות כתוב :"מהירות המילוט ממנו" ולא "מהירות המילוט שלו"

אתה בהחלט צודק. הערך כבר תוקן על ידי משתמשי ויקיפדיה. יוני דוד - שיחה 18:23, 21 במאי 2019 (IDT)
חזרה לדף "חור שחור".