שיחה:חזרה בתשובה

שיחות פעילות

עריכהעריכה

לא נימקתי את השינויים כיוון שאתה (אורי רדלר) בעצמך לא נימקת. אם אתה לא מוצא לנכון להסביר את השינויים שערכת בטקסט שכתבתי - מדוע אני צריך? השינוי שאתה עשית היה הרבה יותר משמעותי מהשינוי שאני עשיתי. (אני לא מדבר על השינוי הנוכחי אלא הקודם).

ולעצם העניין - לומר שהם שאלו שיטות מהאוונגליסטים זה לא מדויק. יש ביניהם דמיון רב. פשוט כי כך צריך לעשות שטיפת מוח כמו שצריך. זה לא שאמנון יצחק יצא להשתלמות בארה"ב. לכן יותר נכון לומר שיש דמיון בין המטיפים. לא שגם זה נכון במדויק, אבל שיהיה. לומר שהם שאלו שיטות זה בעצם לטעון שהיתה דיפוזיה תרבותית. הטענה שלי היא שהיתה אבולוציה תרבותית (לא במובן הקלאסי נוסח טיילור ומורגן, אלא יותר בכיוון של סטיוארד והאריס.) "דוגמאות השאובות מארגומנטים ישועיים"? המחזירים בתשובה צריכים ללכת לשם? מה עם ספרות הדרש הענפה? השימוש באנלוגיות, בסיפורי עם וכו', הכל מופיע שם. לכתוב לאחר הקטע של שנות השבעים "השפעה עקיפה הייתה לגל הגדול של חזרה למיסטיקה ואמונה, במיוחד בהשראת אמונות שמקורן בהודו." זה פשוט לא נכון. המשפט הזה נכון לשנות התשעים במסגרת הניו אייג'.

"במקרים רבים, כמו בארגונים בעלי אופי מסיונרי דומה, נוהגים המחזירים בתשובה לעודד באופן סמוי או גלוי את העימות והניתוק, כדי להחליש את קשריו של החוזר בתשובה עם משפחתו הקודמת ולהעצים את הצורך שלו בחברה החדשה אליה הוא נכנס."

זה לא נכון. נראה לי שלא דיברת עם מספיק חוזרים בתשובה או שלא השתתפת במספיק כנסים של מחזירים בתשובה.

"נוצר לעתים נתק בין הילד והוריו, לפרקים עד כדי תחושה אצל הצדדים שהצד השני משול כמת." צר לי, אבל תחושה זו קיימת אצל חילונים ולא אצל החוזרים בתשובה. גם אם ישנה התרחקות, הם לא טוענים שההורים משולים למתים. ממש לא. שוב, כנראה לא דיברת עם מספיק חוזרים בתשובה.


Mort 12:46, 13 יולי 2005 (UTC)

איזה יופי זה למצוא את עצמי במצב שבו אני מסכים עם Mort בכל מילה שש"ז 16:23, 13 יולי 2005 (UTC)
קודם כל, את רוב השטויות שהעפתי ושיניתי קיבלת, כך שכבר התקדמנו כברת דרך. עניינית לנקודות שבהן תיקנת:
  1. אימוץ שיטות ישועיות ואבנגליסטיות: אימוץ שיטות, ואפילו מסיבי, אינו מצריך כלל "דיפוזיה תרבותית". תכלס, הישועים בתקופת הקונטר-רפורמציה היו הראשונים שפיתחו מתודות מסודרות לשטיפת מוח ורטוריקה שמטרתה "החזרה בתשובה" המשתמשת בטיעונים מעין-לוגיים. המחזירים בתשובה משתמשים למעשה בארסנל הטיעונים הישועיים כמות שהוא, בלי אבולוציה ניכרת לעין, לבד מהחלפת המונחים כדי לסבר אוזן מודרנית. אני לא יכול לקבוע זאת בוודאות, אבל ככל הנראה הטיעונים הללו חלחלו ליהדות דרך איזורי פולין וגליציה בראשית ימי החסידות. לרוב הטיעונים הישועיים מובאים בדיונים בקבוצות קטנות או בשיחה בארבע עיניים ואופייניים לשלבים הראשונים בהחזרה בתשובה (שלב ה"שכנוע" אלק).
כמובן שגם האבנגליסטים אמצו חלק ניכר מהטיעונים היישועיים, אבל ההשפעה שלהם ניכרת במיוחד באופן שבו נערכים ומתנהלים הכנסים ואופן הנאום של דוברים בכינוסים וכנסים. כאן אין בכלל שטיפת מוח ואני לא יודע למה אתה מקשר בין הדברים. בשיטות של שטיפת מוח לא משתמשים כלל (בכלל, יש אינפלציה בשימוש במונח ביחס לכל נסיון השפעה לא הוגן על דעותיהם של אנשים). השיטות של המחזירים בתשובה דומות לאלו של האסט, אי-אם, אימן, ושאר כתות, ולמרות שיש אלמנטים של שטיפת מוח כאן, הם מעודנים והשיטות מכוונות יותר לבנות לחץ חברתי וסוג של אקסטזה.
  1. "המחזירים בתשובה צריכים ללכת לשם? מה עם ספרות הדרש הענפה? השימוש באנלוגיות, בסיפורי עם וכו', הכל מופיע שם" -- אומר בעדינות שזה ככל הנראה לא נכון. רוב האנלוגיות, סיפורי הדרש וכו' הם ישועיים במקורם. אבל, לשמחתנו אפשר להכריע בנושא -- תן לי עשרה סיפורים כאלה, ואם לפחות חמישה מהם אינם מפולחים מהישועיות, אקבל את טיעונך.
  2. לגבי מיסטיקה ואמונה -- האם אתה מתנגד לקביעה שמדובר בהשפעות שמקורן בהודו או שאתה מתנגד לקביעה שהיה גל גדול של חזרה למיסטיקה ואמונה בתקופה של סוף שנות השבעים לערך? אורי 17:03, 13 יולי 2005 (UTC)
נתחיל מכך שאתה כותב "אני לא יכול לקבוע זאת בוודאות, אבל ככל הנראה הטיעונים הללו חלחלו ליהדות דרך איזורי פולין וגליציה בראשית ימי החסידות". אם אתה לא יכול לקבוע בוודאות, עליך חובת ההוכחה. אני רק טוען שהמחזירים בתשובה יונקים גם ממסורת דרשנית שיש סימנים לראשיתה עוד בתקופת התנאים והאמוראים. שימוש באקטואליה, שימוש באנלוגיות ("למה הדבר דומה"), סיפור בסיפורי מעשיות - כל זה ועוד היה כל הזמן בספרות הדרוש ובדרשות עצמן. הדרשנים משכללים את עצמן כמובן. מתפתחים בהתאם לתנאים של סוף המאה העשרים ותחילת המאה העשרים ואחת. (רק לשם דוגמא, חלקם מעוניינים ב"להוכיח" ופחות בלגרום להאמין. שמעתי את אמנון יצחק אומר - היום לא צריך להאמין. היום אפשר להוכיח. הוא מתכוון לסיאנסים, מוות קליני וכיוב. כמובן שהרצון להוכיח, ולהגיע ל"אמת", זה חלק משיח מודרני יותר. אבל אני מסופק אם אפשר לשייך אותו ספציפית לישועים).
המחזירים בתשובה מאוד מגוונים בדרכים שלהם, והסיבות בעטיין אנשים חוזרים בתשובה גם הן מרובות. לצמצם את זה לישועים זה בעייתי.
סתם לשם השעשוע האינטלקטואלי הנה סיפור - למה צריך לשייך אותו דווקא לישועים?
פעם רבי לוי יצחק מברדיצוב הלך בתשעה באב, ראה אדם יושב אוכל במרפסת לעיני כולם, יהודי בתשעה באב. הוא הזדעזע קצת. ניגש אליו ואמר לו, 'רבי יהודי, אתה יודע שהיום תשעה באב?' אז הוא אומר לו – 'כן, כן, אני יודע שהיום תשעה באב!' אמר לו - 'אז בטח אתה לא יודע שהיום זה צום שלא צמים.' אמר לו - 'אני יודע שזה צום ואני אוכל.' אמר לו 'אתה בטח לא יודע שבאותו יום חרב בית המקדש.' אמר לו, 'יודע גם יודע, נחרבו שני בתי מקדש!' אמר לו 'בטח הרופא אסר עליך לצום כיוון שאתה לא מרגיש טוב, חולה.' אמר לו – 'לא, אני בריא כמו סוס ואני אוכל בתשעה באב.' כל מה שהוא מנסה ללמד עליו סנגוריה הוא חוסם. בסוף פנה לשמיים ואמר – 'ריבונו של עולם, מי כעמך ישראל, מי כעמך ישראל. תראה איזה יהודי. מוכן לשים עצמו רשע ולא להוציא דבר שקר מפיו! מי כעמך ישראל!'
ועוד סיפור:
אחד עצבני עצבני, גם המלאכה שלו של עצבנים. הוא נהג משאית מלט. אתם יודעים מה זה לסחוב משאית מלט כל הזמן היא מתנהלת בכבדות, באיטיות. וכל זה מאחורה זה עובד, זה מסתובב ומסתובב, הוא צריך כל פעם לרדת. עבודה קשה, בשמש ברוחות בגשמים. ותמיד כשהוא בא הביתה יש לו חניה פרטית כשהוא מכניס את המשאית. אבל כל פעם יש לו בעיה. במדרכה הנגדית מול היציאה של החניה שלו חונים מדי הזמן רכבים ומצמצמים את אפשרויות התמרון שלו להסתובב. הוא משאית. אז כל הרחוב מכיר אותו. כששומעים את המשאית מגיעה, כולם יוצאים למרפסת להסתכל איך נגמר היום. צעקות, פיפ פיפ, פיפ. 'של מי זה? תתבייש לך איך אתה לא שם לב, זו חניה פרטית. תזיז, מה אתה לא רואה פה זה חניה פרטית, שילמתי עליה'. וצועק וצועק וצועק. בבוקר זה אומר סיפור. פיפ פיפ פיפ, מעיר את כולם... חוויה, ילדים עומדים מסתכלים כולם מבסוטים שהוא מגיע. יום אחד הוא חוזר, יום קשה, מתיש, לא פחות ולא יותר, לא מכונית במדרכה הנגדית, מכונית חדשה בתוך החניה שלו! וואו וואו... הבן אדם בא ברוורס, מפעיל, ואת כל המלט שופך על המכונית. זהו, אני חייב ללמד אותם לקח. יציקת בטון בחניה. גמר, נהנה, סידר את הכל, עולה הביתה רגוע, שליו. פתאום הוא רואה משפחה חברים מוחאים לו כפיים, 'מזל טוב מזל טוב, מזל טוב!' (מוחה כפיים ואומר זאת בקצב) מזל טוב? היום לא יום ההולדת שלי. אומרים לו - 'מה לא ראית את המכונית החדשה בחניה?' קנו לו מכונית - יצק אותה... הא הא... היא לא תתקלקל אף פעם... הא הא... הא לא צריך להחליף צמיגים... זה פרי הכעס. בשביל מה לכעוס? בצדק תשפוט עמיתך. אם היה לוקח את החיים בקלות לא היה מגיע לידי כעס.
Mort 18:55, 13 יולי 2005 (UTC)

הקישור לאתר חופשעריכה

הקישור הנ"ל, לפחות בצורתו הנוכחית מיותר, אם יש דף ספיציפי שם על הנושא אפשר לקשר, אחרת צריך למחוק. טרול רפאים 10:58, 24 יולי 2005 (UTC)

אפי איתם הבדרןעריכה

"לפרסום רב זכו מספר בדרנים וזמרים שחזרו בתשובה, שהמוכרים מביניהם הם אורי זוהר, רותי נבון, איקה זוהר, פופיק ארנון, אפי איתם, ואחרים."

אמנם, יש רבים שיטענו לשמוע את אפי איתם מדבר זה מופע סטנד אפ, ובכל זאת השורה הזו צורמת. גדי אלכסנדרוביץ' 16:21, 5 ספטמבר 2005 (UTC)

תיקנתי. בברכה,  _MathKnight_  (שיחה) 16:27, 5 ספטמבר 2005 (UTC)

הערך הזה מוטה ביותרעריכה

מתאר את החזרה בתשובה כתהליך חיובי מנקודת מבט דתית בלבד. לא מציג את המחקרים על אישיותם בהחלשה של החוזרים בתשובה, על המנגנונים השקריים המופעלים כדי להחזיר בתשובה, ואף את הלינק לאתר חופש מחק, שמא חלילה איזה חוזר בתשובה יתקל חלילה בדעה הפוכה --רמי נוידרפר 16:49, 5 ספטמבר 2005 (UTC)

הלינק לאתר חופש לא קשור לנושא הערך. לגבי מחקרים וישטות - אף אחד לא מונע ממך להוסיף את זה. גילגמש שיחה 16:45, 5 ספטמבר 2005 (UTC)

ובכן הנה הוספתי לינק שקשור ישירות לעניין --רמי נוידרפר 16:49, 5 ספטמבר 2005 (UTC)

לרמי - התלהטותך רבה מידי, ביטוייך חדים למדי, בנוגע לתיאוריך על המנגנונים השיקריים... שמא שירותי אתר חופש הינם שיקריים? וייעודיים לרפי השכל וחלושי הדעת? - בידי נמצא חומר רב מדי ומפורט לגבי התנהלותם הנלוזה של בעלי האתר ומפקחיו - אז בבקשה לא כאן המקום לתת ציונים ערכיים לגבי הצד שהנך מתנגד לו עקרונית, זה פשוט לא אובייקטיבי.

בינויקיעריכה

שחזרתי לגרסה היציבה והגנתי. אתם מוזמנים לדון כאן. ירוןשיחה 16:05, 16 ביוני 2007 (IDT)

לא שיחזרת לגירסא יציבה. שיחזרת מעריכה שלי לעריכה של משתמש:Yellowblood שנעשתה היום. ועכשיו תסביר לי, ירון היקר, למה אתה חושב שבינוויקי לערכים en:Baal Teshuva ו-yi:בעל תשובה לא מתאימים. אם אין לך מה לענות, אז תבטל את העריכה שלך ותפסיק להשחית את הערך. שאמיל 16:11, 16 ביוני 2007 (IDT)
בכל מקרה זוהי אינה השחתה. אנא הימנע להשתמש במילה השחתה במקום שזוהי בבירור לא השחתה. לירן (שיחה,תרומות) 16:16, 16 ביוני 2007 (IDT)
הערכים ביידיש ובאנגלית עוסקים באותו דבר ויש שם בינוויקי לערך הזה. רק השם טיפה שונה. אני בטוח ב-100 אחוז שאם אני (או אתה) אכתוב פה ערך עם השם "בעל תשובה" הוא יימחק בשל כפילות. יש לציין גם שמשתמש:Yellowblood הוא אתאיסט קיצוני ורבות מעריכותיו היו לא נייטרליות בעליל (ראו תרומותיו ודף שיחתו). אז תשאלו אותו למה הוא מוחק בינוויקי ואז תשחזרו לגרסא ה"יציבה". שאמיל 16:20, 16 ביוני 2007 (IDT)
פרדי, אתה יותר ממוזמן להירגע. שיחזרתי לגרסה היציבה לפי עיון לא מעמיק, ואם נפלה טעות בידי אתה מוזמן להעיר לי בלי לקרוא לי משחית. התייחס לדברי לירן בעלי חשיבות רבה יותר מהמלצה - אלו דרכי ההתנהגות כאן. ירוןשיחה 16:23, 16 ביוני 2007 (IDT)
לאחר בדיקה - שחזרתי לעריכה של ילובירד, ששיחזר בעצמו לגרסה היציבה, לאחר שאלמוני הוסיף את הבינויקי. הגרסה היציבה היא זו ששחזרתי אליה. לגבי מה שאמרת - אני לא כאן לתת נימוקים. אתם אלו שניהלתם מלחמת עריכה - דונו על כך. ירוןשיחה 16:24, 16 ביוני 2007 (IDT)
טעות שלי. זכרתי שלפני כמה ימים ראיתי בויקי האנגלית ערך בשם Chazara Betshuva, ובגלל זה חשבתי ש-"בעל תשובה" זה ערך נפרד שם. בדקתי ובאמת קיים רק Baal Teshuva, כנראה שאיזשהו קישור שם הטעה אותי. אפשר כמובן להחזיר את הבינויקי. ‏ỹelloωblộớd ¤ שיחה 16:42, 16 ביוני 2007 (IDT)
במקרים כאלה לא יזיק גם common sence בסיסי ביותר ולא רק חישובים יבשים של ותק הגרסאות (איזו מהן "יציבה" יותר) בלי לטרוח להעיף מבט על התוכן שלהן. שאמיל 16:50, 16 ביוני 2007 (IDT)
אה, וסליחה אם פגעתי במישהו. אני מודה שהעצבים שלי מרוטים היום. שאמיל 16:50, 16 ביוני 2007 (IDT)
לפחות משהו חיובי יצא מהסיפור: יצרתי דף הפניה בעל תשובה. שאמיל 16:54, 16 ביוני 2007 (IDT)
טמבל, כנס למסנג'ר. ‏ỹelloωblộớd ¤ שיחה 16:57, 16 ביוני 2007 (IDT)
אני במסנג'ר, אלא שמחקתי אותך, למען האמת. שאמיל 17:04, 16 ביוני 2007 (IDT)

השוואה בין הערך "חזרה בתשובה" לערך "יציאה בשאלה" מעלה תמיהות.עריכה

מדוע "הקישורים החיצוניים" בערך יציאה בשאלה כה רבים (מאמרים רבים,קטעי וידאו, ועוד) וכה חד גוניים? כל הקישורים הינם חילוניים למהדרין, אין שום הפנייה לעמותה דתית המחזירה בתשובה. לעומת זאת בערך חזרה בתשובה לא די שישנן מעט קישורים חיצוניים (אין שום מאמר ואין שום קטעי וידאו), הרי שחלק מהקישורים הם חילוניים ואף אנטי דתיים. היכן האיזון? האם זה נובע מהתיסכול כי תופעת החזרה בתשובה הינה פי כמה וכמה מתופעת היציאה בשאלה? אם כן, ויקיפדיה איננה המקום לפרוק בו את התיסכול! ויקיפדיה אמורה להיות אנציקלופדיה ניטראלית ואמינה!

בשני הערכים יש עודף קישורים לא נחוצים ומוטים. התחלתי לקצץ ביציאה בשאלה ולדעתי כדאי לקצץ עוד. חי ◣ 9.09.2007, 23:27 (שיחה)

עדיין אין איזון. גם לא נראה שצימצמת משהו.

אתה מוזמן להסיר משם קישורים שמטים את הערך. בכל אופן, אם אתה רואה הפרה של נקודת מבט נייטרלית בערך מסוים, אין זו הצדקה להפר אותה בערך אחר. חי ◣ 10.09.2007, 09:19 (שיחה)
אם יש למישהו קישורים של אתרים שדנים בצורה מכובדת ביציאה בשאלה מנקודת מבט דתית וחרדית, אדרבה. אני ממש תומך בזה. מישהו מרים את הכפפה? רעיונאי 02:00, 17 בספטמבר 2007 (IST)

היתה דרושה תפיסה כוללתעריכה

שלום כולם, בד"כ אין לי הערות, אבל כאן ממש הפריעה לי ההגדרה המצומצמת הראשית שמותירה את החזרה בתשובה כשמורה לחילונים בלבד, ורק אם הם רוצים לעבור צד.

סליחה, אבל חזרה בתשובה אפשר לעשות מכל מקום על הסקאלה לכל מקום. גם בתחום אחד בלבד.

זהו ביטוי עתיק יומין שלא הומצא בדורות שלנו, וזה שבעשורים האחרונים נוח לכנות בשם הזה קבוצה מאוד מסוימת של אוכלוסיה או של חוויה מאוד מוגדרת של יחידים - לא מצדיק לדעתי כניעה מעל דפי ויקיפדיתינו.

תקנו אותי אם אני טועה (ואני לא דואגת, יעשו את זה מהר מאוד..)

הערך הזה יותר מדי ממוקד ביהדותעריכה

הערך הזה מתמקד יותר מדי בנושא החזרה בתשובה ביהדות ומתעלם התעלמות מוחלטת מן תנועת החזרה בתשובה (או השיבה אל הדת) בדת הנוצרית ובאיסלם.
נושא החזרה בתשובה אינו קיים אך ורק ביהדות אלא הוא תופעה גלובלית המקיפה גם את הנצרות (שם התופעה מוכרת בתור "נוצרים שנולדו מחדש") וגם באיסלם (שם תנועות כמו החמאס או האחים המוסלמים מטיפים לחזרה לאורח חיים מוסלמי אדוק). אז אי לכך אני מבקש שתינתן גם לתופעה העולמית של חזרה לדת מקום בערך. --אורן נוי דג - שיחה 09:58, 28 בפברואר 2008 (IST)

הערך הזה נכתב על חזרה בתשובה ביהדות. האם כדאי לשנות את השם שלו לחזרה בתשובה (יהדות), או לשנות קצת את הכותרת, לפחות כדי שיהיה ברור שהוא חלקי ולא נותן מידע מלא על הנושא? פלבאי צהוב - שיחה 14:23, 15 בנובמבר 2008 (IST)
המושג "חזרה בתשובה" מתאר שיבה אל הדת בדתות אחרות? אולי אפשר גם להוסיף ל"ראו גם" קישורים לתופעה יותר כללית, או בדתות אחרות,( אים יש). תבש"א - שיחה 11:21, 8 בינואר 2009 (IST)
חזרה בתשובה היא מושג יהודי מובהק. להתחזקות דתית בדתות אחרות יש למצוא שם אחר ולכתוב עליה בערך בשם האחר. דוד שי - שיחה 22:23, 15 בספטמבר 2010 (IST)
המושג המקביל באסלאם הוא "תובּה" (توبة) (אנ'). LianRad - שיחה 23:04, 7 בינואר 2012 (IST)

מחלוקות אסורות ?עריכה

כתוב( ב"חיי החוזרים בתשובה"):

[...]ובשל הרצון להימנע ממחלוקות אסורות[...]

מישהוא מוכן להסביר מה הכוונה ב"מחלוקות אסורות"? תמיר. 00:31, 4 בפברואר 2009 (IST)

פתיחה לא טובהעריכה

הערך תשובה עוסק בנושאים שמועלים בפתיחה. כאן מדובר בתופעה הסוציולוגית ולא במובן המקורי. --גוונא - שיחה 01:53, 27 במרץ 2009 (IST)

החזרה בתשובה בישראל משנות התשעיםעריכה

בפסקה הזאת מופיע קטע המתחיל, 'חוקרים רבים וכו' ואני רוצה להציג כאן את הבעייתיות שבה מתוך היכרותי עם הנושא.

ההשוואה בין החזרה בתשובה שמזכירה לאי מי את האוונגליסטים בארצות הברית, היא כמו שאני יגיד לחבר שהוא מזכיר לי את האפיפיור, להלן הנימוקים: הדת היהודית הינה העתיקה בעולם כידוע, ולה חומר עשיר בכתב העוסקים בענין החזרה בתשובה, שמשמש את הרבנים העוסקים בהחזרה בתשובה, ואם הכת הנ"ל משתמשת בדברים המזכירים את החזרה בתשובה ביהדות, (לא בדקתי את זה) אז צריך לכתוב בערך שלהם שהם מזכירים את החזרה בתשובה ביהדות, בפרט שהרבנים בדרך כלל אינם מכירים בכלל את סוגי הכתות הקיימים בעולם.

נרשם שמובטח לחוזרים בתשובה, חום ואהבה והבטחה לגאולה, גם זה לא מדויק בלשון המעטה, שכן הטיעונים המשמשים למחזירים בתשובה, הם הוכחות לקיומו של בורא עולם, והוכחות למתן תורה, ותרי"ג מצוות ועוד, המחייבים את היהודי לקיימם בכל מצב, ואין הבטחה לגאולה, אלא ציפיה לגאולה שכידוע נמשך כאלפיים שנה, ובענין החום והאהבה שקיים במחנה שומרי התורה, הינה תופעה קיימת שלעתים מקבלת ביטוי בהרצאות בנושא החזרה בתשובה, אבל אין זה בבסיס השיכנוע לחזרה בתשובה.

ואם בכל זאת זה מזכיר למישהו את האוונגליסטים יואיל בטובו לרשום זאת בדף המשתמש שלו, ולא בערך העוסק על החזרה בתשובה בהיבטים עובדתיים, ועם מקורות. הגדרה נכונה - שיחה 19:30, 28 באפריל 2009 (IDT)

הנימוקים שלך מוכיחים את טעותך ולא את צדקתך. אתה כותב שהמחזירים בתשובה אינם דומים למסיון וכותב גם שהמסיון כן דומה למחזירים בתשובה. יש כאן סתירה פנימית. אם א' אינו דומה ל-ב', הכיצד יתכן ש-ב' כן דומה ל-א'?
מאדם שמציג את עצמו בדף המשתמש שלו כפילוסוף, אפשר לצפות למעט יותר שליטה בתורת ההיגיון. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 01:35, 2 במאי 2009 (IDT)

חב"דעריכה

אין לי זמן וכוח להתחיל לשכתב את הערך מחדש, אך זאת אציין כי הערך מתעלם מגורם חשוב מאוד בכל התהליך. הרבי מליובאוויטש הוא שחולל את תנועת ההתקרבות לדת עוד משנות החמישים. בתי חב"ד הפזורים על פני תבל קירבו יהודים לצור מחצבתם עוד לפני שר' אמנון יצחק היה שם כדי להשמיץ את שם חב"ד.

לחב"ד מספר ישיבות לחוזרים בתשובה, בארצות הברית ישיבת הדר התורה ותפארת בחורים, היו שם לפני ערכים ואור שמח, גם בארץ ישנם ישיבות לחוזרים בתשובה כמו מעיינות, אור תמימים (אם כי אינני יודע מתע נפתחו והאם קדמו לדומיהם הליטאיים).

יש לציין גם את ההתייחסות השונה בחב"ד כלפי החזרה בתשובה. בעוד שאצל האחרים הדבר נקרא "קירוב רחוקים", במובן שיש כאן אדם רחוק, שהאדם ה"קרוב" אמור לקרב, הרי שבחב"ד מדברים על חילוני כיהודי שאינו שומר תורה ומצוות אשר יש לקרבו לחיים מעשיים של שמירה התורה, אך לא לקרבו ליהדות, שכן הוא קרוב ליהדות מיום לידתו כיהודי. זהו הבדל מהותי בגישה שיש לשים עליו דגש. ויקפדן מלמד - שיחה 22:17, 14 באוגוסט 2009 (IDT)

היו שליחים כבר בתקופת הריי"צ. חתנו לא זכאי לכל הקרדיט. ‏DGtal‏ - שיחה 08:13, 31 באוקטובר 2016 (IST)

שם הערךעריכה

הערך, כפי שהוא כתוב כעת, לא מדבר על חזרה בתשובה (האם המונח המתאים הוא Repentance ?) אלא על המושג היהודי "בעל תשובה" נפטון - שיחה 13:45, 14 בנובמבר 2009 (IST)

ומה לא בסדר בזה? אילו הצעות שיפור קונקרטיות יש לך?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 15:43, 14 בנובמבר 2009 (IST)
לפי מה שאני מבין, ההצעה של נפטון היא לשנות את שם הערך לבעל תשובה. אני   בעד השינוי מוטי - שיחה 15:50, 14 בנובמבר 2009 (IST)
לא הצלחתי להבין את הטענה "הערך, כפי שהוא כתוב כעת, לא מדבר על חזרה בתשובה". לא ברור לי מדוע יש להחליף את המושג הנפוץ "חזרה בתשובה" במושג הפחות נפוץ "בעל תשובה". דוד שי - שיחה 19:31, 14 בנובמבר 2009 (IST)
סיבה פרוזאית מאד, המושג "חוזר בתשובה" משמש בדתות שונות כתיאור אדם שהתרחק מהדת ומצוותיה וחוזר למקורותיו. מילים מתאימות למושג זה הן penitent, repentant יש גם תיאור לאדם שהיה חלוני והפך לדתי becoming a believer או was reformed, אבל "בעל תשובה" הוא מושג יהודי בלבד.נפטון - שיחה 23:18, 14 בנובמבר 2009 (IST)
באיזה דתות (ושפות?) המושג "חוזר בתשובה" משמש לתאר אדם שהתרחק מהדת? repent משמעו בערך "להכות על חטא", לא להתרחק מהדת. המונח השגור בעברית מודרנית הוא "חוזר בתשובה" ולא "בעל תשובה". ‏odedee שיחה 00:55, 15 בנובמבר 2009 (IST)
גם אם דבריו של נפטון נכונים, הדרך לטפל בהם היא במתן תבנית "פירוש נוסף" בראש ערך זה, ולא בשינוי שמו. דוד שי - שיחה 06:25, 15 בנובמבר 2009 (IST)
odedee, לא קראתי כראוי את דברי, המשפט המלא הוא "כתיאור אדם שהתרחק מהדת ומצוותיה וחוזר למקורותיו" נפטון - שיחה 11:40, 25 בנובמבר 2009 (IST)

רשימת חוזרים בתשובה, בסוף הערךעריכה

אנשים שהוגדרו חוזרים בתשובה, והעדויות מהערכים עליהם:

  • אהוד בנאי - בערך עליו כתוב "בנאי היה במהלך רוב הקריירה המוזיקלית שלו שומר מסורת, ובתחילת שנות האלפיים התקרב אף יותר לדת והחל לחבוש כיפה ולשמור שבת"
  • צבי יחזקאלי - "בשנים האחרונות התקרב למסורת היהודית ולהגותו של רבי נחמן מברסלב."
  • מאיר בנאי - "בשנת 2007 הוציא בנאי את האלבום "שמע קולי", אשר כלל שירים שנכתבו על ידי משוררים יהודיים מתקופות שונות"
  • אביתר בנאי - "ב-22 ביוני 2009 יצא לחנויות האלבום המלא, "לילה כיום יאיר", בהפקתו של אמיר צורף. באלבום ניתן לראות את תהליך התקרבותו של בנאי לדת, בשירים כמו "אורייתא" שמספר על ההתחברות שלו עם התורה, או בשאר שיריו שקטעים רבים מהם לקוחים מספר תהילים או ממגילת שיר השירים. "

אני סבור שאת מי שהבאתי כאן אפשר להסיר מהרשימה. יוסאריאןשיחה 09:41, 1 בדצמבר 2009 (IST)

כל הרשימה היא בעלת אופי פרסומי משהו. בשלב ראשון הסרתי את השמות הללו. דוד שי - שיחה 20:29, 1 בדצמבר 2009 (IST)

עירבוב בערךעריכה

לענ"ד צריכים להיות ערכים על א. מצוות התשובה. ב. חזרה בתשובה, כאשר הראשון יעסוק בהרחבה בענין המצווה הזאת, והשני יעסוק בתופעה החברתית של חזרה בתשובה על כל היבטיה ולא לערב ביניהם. טיפוסי - שיחה 18:28, 13 באפריל 2010 (IDT)

יש לנו ערך על תשובה ביהדות. הערך הזה אכן אמור לסקור את התופעה החברתית בלבד, כפי שכתבת. Rex - שיחה 20:16, 14 באפריל 2010 (IDT)

היחס לחוזרים בתשובהעריכה

נכתב בערך, כי היחס לחוזרים בתשובה הוא דו ערכי, כאשר נמנעים מלהשתדך עמם. כמה מילות הסבר: א. קיים חשש אמיתי, לגבי שמירת טהרת היחוס וטהרת המשפחה אצל הורי החוזרים בתשובה. אמנם בדרך כלל חשש זה קטן, ולכן אין פוסקים לאסור באופן ברור על פיו, אבל ודאי יש הנזהרים לכתחילה. ב. אצל חלק מהחוזרים בתשובה, המהפך של החזרה בתשובה אינו משום עיון פילוסופי עמוק ביסודות הדת, אלא מתוך התלהבות (רגעית), וקיימת אפשרות שהחזרה בתשובה היא ביטוי לאישיות גבולית, דבר הניכר גם כלפי חוץ בארחות חייהם ובהתנהגותם של חלק מהחוזרים בתשובה (כגון ריקודים באמצע הרחוב כדי למשוך תשומת לב, או החמרה במצוות באופן הנתפס אצל הרואים כמשונות). חוזר בתשובה המשתלב היטב בחברה החרדית, עד שהמתבונן אינו יכול להכיר שהוא חוזר בתשובה, בדרך כלל קל לו למדי גם בענין הזיווגים (למרות א דלעיל) ורק מי שהתנהגותו מזהה אותו בקל כחוזר בתשובה, אצלו הדבר יוצר ריחוק וחשש.

טעותעריכה

בערך כתוב שריש לקיש נפטר לאחר שרבי יוחנן עלב בו.ערכתי ותיקנתי בהתאם למובא בגמרא כאן שהעובדה הפשוטה היתה אחרת, שריש לקיש נפטר בעקבות הקפדתו של רבי יוחנן. אשתו של ריש לקיש היא אחותו של רבי יוחנן באה והתחננה לפניו שימחל על כבוד התורה, והוא לא מחל. להבא נא לבדוק במקור לפני שמתקנים. דרכיה דרכי נועםשיחה • ז' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 01:45, 15 בספטמבר 2010 (IST)

ודאי שהעובדה החשובה היא ש ר יוחנן הזכיר לו את עברו. השאר לא בעל משמעות לערך. נוסף אין להשתמש בבטוי כמו הקפיד. Dangling Reference - שיחה 01:57, 15 בספטמבר 2010 (IST)
אני מסכים עם Dangling Reference. התיאור "הקפיד עליו במעשה מסוים" מסתיר כליל את העובדות החשובות לעניינו, במין סודיות שאפילו בתיאור מבצעי "המוסד" אין למצוא אותה. מילות המפתח בסיפור הן "אמר ליה: לסטאה בלסטיותיה ידע". דוד שי - שיחה 06:57, 15 בספטמבר 2010 (IST)
כן דוד, אבל לא זו הסיבה בשלה נפטר ריש לקיש. אם רוצים סתם כך לתאר את כל הסיפור, שיתארו אותו מההתחלה עד הסוף. אני מוכן להביא לכם את כל המפרשים עד לפה. אבל אם הכוונה לתאר את פטירתו כתוצאה מאמירתו של רבי יוחנן, זה ממש לא נכון. הוא נפטר בגלל שאמר לרבי יוחנן 'משהו אחר, שרבי יוחנן הקפיד עליו. מומלץ לפתוח את הקישור שהבאתי ולראות בפנים. אולי אפשר אפילו לתרגם בגוגל מארמית לעברית. דרכיה דרכי נועםשיחה • ז' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 07:00, 15 בספטמבר 2010 (IST)
קראתי שוב את הסיפור, בארמית ובעברית, ואין לי ספק שמותו של ריש לקיש נגרם עקב הסכסוך בינו ובין רבי יוחנן, שתחילתו במה שאמר רבי יוחנן "לסטאה בלסטיותיה ידע" (בוויקיפדיה היה נחסם על כך). התיאור המפיע כעת בערך "למרות זאת רבי יוחנן עלב בו כשהזכיר לו את תקופת היותו שודד, תקרית שבסופה חלה ריש לקיש ומת" מדויק, וגם התיאור שהיה קודם שהתחלת לטפל בערך "לאחר שרבי יוחנן עלב בו כשהזכיר לו את תקופת היותו שודד, חלה ריש לקיש ומת" הוא תיאור מדויק. דבריך שתיאור זה הוא "עמרצות" כלל אינם נכונים, וחבל שנאמרו. דוד שי - שיחה 08:36, 15 בספטמבר 2010 (IST)
עם זאת, הנוסח "תקרית שבסופה חלה ריש לקיש ומת" הוא מטעה, שכן משמעות הדברים עלולה להטעות את הקורא שהעלבון היה כה עמוק עד שבסופה מת ריש לקיש. למעשה, הוא נפטר בגלל קפידא של רבי יוחנן דרכיה דרכי נועםשיחה • ז' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 15:58, 15 בספטמבר 2010 (IST)
הנוסח אינו מטעה, פרשנותך היא המטעה. מה מקורה של "קפידא" זו, החשובה לך כל כך? דוד שי - שיחה 21:30, 15 בספטמבר 2010 (IST)
המשפט מגמתי (לא בדקתי מי ערך אותו) "למרות זאת עלב רבי יוחנן בריש לקיש" - פרשנות של הכותב, המציג את האמורא הקדוש רבי יוחנן כמי שעלב באנשים, למרות שכמובא בגמרא הוא אמר לו זאת במהלך דיון הלכתי כאשר רצה להעדיף את דעתו ההלכתית של ריש לקיש על פני דעתו הוא, בנימוק שריש לקיש בקי יותר בהלכות אלו. בנוסף לכך, הדבר מציג את ריש לקיש כמי ש"נעלב" "עד מוות", דבר שאינו נכון לא מיניה ולא מקצתיה כמו שנתבאר לעיל. דרכיה דרכי נועםשיחה • ז' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 21:35, 15 בספטמבר 2010 (IST)
טול קורה מבין עיניך, הרי אתה מציג את רבי יוחנן כרוצח, שבקפידתו המית את ריש לקיש. דוד שי - שיחה 21:57, 15 בספטמבר 2010 (IST)
קודם כל אני לא מציג כלום. אני מעדיף לכתוב מה שכתוב ולא להמציא דברים חדשים. רוצח? רבי יוחנן הרג אותו? רבי יוחנן הקפיד עליו, והקדוש ברוך הוא התובע את כבודם של תלמידי חכמים (עיין בריש פרק מי שמתו) ומדקדק בצדיקים כחוט השערה, הוא שלקח את ריש לקיש לישיבה של מעלה. דרכיה דרכי נועםשיחה • ז' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 22:01, 15 בספטמבר 2010 (IST)
זה הזמן לפרוש מדיון זה. דוד שי - שיחה 22:04, 15 בספטמבר 2010 (IST)
רצונו של אדם הוא כבודו. דרכיה דרכי נועםשיחה • ז' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 22:10, 15 בספטמבר 2010 (IST)
כדי לזכות תנא מרצח - החלטת להפיל זאת על האל... עולם הפוך ראיתי... Rex - שיחה 09:52, 16 בספטמבר 2010 (IST)
האמורא(!) ר' יוחנן הוא אדם, וככזה הוא נתון לשיפוטנו. האל לעומתו אינו נתון כלל לשיפוטנו, ומושגי הטוב והרע שנכונים לגבינו אינם חלים בדיון עליו. דאלאלה אל חאירין - שיחה 00:55, 27 בדצמבר 2010 (IST)

קישורים חיצוניים לארגוני 'חזרה בתשובה'עריכה

הוספתי את הקישור לאתר 'אחינו' www.acheinu.co.il ברשימת הקישורים החיצוניים של אתרי ארגונים של חוזרים בתשובה. כדוגמת ארגון שופר וארגון הידברות שכבר היו שם ברשימה. אין לי מושג מדוע הקישור הזה בוטל! זהו ארגון שפונה בעיקר לצעירים מתחזקים החוזרים בתשובה. הקישור קשור ביותר לערך חזרה בתשובה - ויכול להועיל ביותר לקוראים את הערך.

ויקיפדיה היא לא מנוע חיפוש ולא כל קישור שמתאים אפשר להוסיף. הקישור צריך לתרום מידע אנציקלופדי ניכר על הכתוב בערך. גילגמש שיחה 18:35, 27 באוקטובר 2010 (IST)
זאת אומרת שאני יכול להוסיף מידע על הארגון בערך עצמו, ולתת לארגון קישור ב'קישורים חיצוניים'?
כמובן שלא. גילגמש שיחה 19:27, 27 באוקטובר 2010 (IST)

חזרה בתשובה בתרבות הישראליתעריכה

אמנם עד לפני כמה שנים המשפט הזה "בכולן בולטת תחושת האובדן של משפחותיהם וחבריהם החילוניים של החוזרים בתשובה, וספקנות כלפי ההחלטה לעבור אל החברה החרדית המסוגרת" היה נכון, אבל מאז שהחלו חלקים מאושיות התרבות הישראלית לחזור בתשובה בלי לעזוב את עולמם הקודם הדבר השתנה. דוגמאות לדבר הם 'מקימי' של נעה ירון ומכלול יצירתו של אביתר בנאי שהוא כולו סיפור של חזרה בתשובה.

הגזמה קלהעריכה

המושג "אובדן" לגבי חזרה בתשובה ב"התייחסות לחזרה בתשובה בתרבות הישראלי" נשמע לי קצת מוגזם.

עודד ניצני ואדרבהעריכה

אני מתקשה להבין מדוע פעמיים מופיעה התבנית "דרוש מקור" בסעיף "חיי החוזרים בתשובה" ? יש איזו בעיה? חושבים שהרב ניצני לא קיים או לא מנהיג קהילה , או לא מפרסם שנים את דעתו הפופולארית שחוזרים בתשובה צריכים לפתח מסגרות עצמאיות מחוץ לחיים החרדיים? איזו מקורות נחוצים כאן?דרול * שיחה ו 13:30, 27 בינואר 2011 (IST)

אני תוהה מה הקהילה הזו רלוונטית. למה אירוע מקומי שקרה בשנה האחרונה מקבל פסקה בערך כה מרכזי? דניאל ב. 14:18, 7 בפברואר 2011 (IST)
למיטב ידיעתי לא מדובר באירוע מקומי מהשנה האחרונה , אלא בתופעה מתמשכת שקיימת כבר חמש עשרה שנה והולכת ומתפשטת. אין לי עדיין מידע שלם ומוסמך על היקף התופעה וגם חסרים לי הרבה פרטים, אבל המידע שישנו די בו כדי להבהיר את חשיבות התנועה ןלהפריך את מה שנכתב עליה בערך עד אתמול. אני אציב תבנית "בעבודה".דרול * שיחה ו 14:24, 7 בפברואר 2011 (IST)
התוכן הנוכחי לא מדבר בעד עצמו. הוא כתוב רע ואיזוטרי וכרגע דינו להימחק. דניאל ב. 14:25, 7 בפברואר 2011 (IST)
אתה צודק לגמרי ולכן הנחתי על הערך תבנית "בעבודה" , במטרה להביא אותו לרמה המקובלת במיזם.דרול * שיחה ו 14:40, 7 בפברואר 2011 (IST)

ישראלים יוצאי שכונות מצוקהעריכה

מאיפה באו השטויות האלה? אצל עדות המזרח לא היה ממה לחזור בתשובה בניגוד ליוצאי אירופה, אז בטח שלא ה"קושי החברתי והכלכלי" לא גרם להם לחזור בתשובה. זה עניין ידוע בהבדל שבין המוצאות... מישהו יכול לצטט מקורות? כי לא שמעתי שום מקור אמין שמדבר על דבר כזה בכלל. אם כבר מה שקרה בשכונות המצוקה זה שלמדו ממקומות אחרים בעולם להתרחק מהיהדות. נשמע כאילו מי שכתב את החלק הזה יוצא מנקודת הנחה שלא היו דתיים שומרי מסורת מעולם ופתאום הם צצו... דעה מצחיקה בפני עצמה :)

גם אני מתנגד להגדרת פיסקה זו- ישראלים יוצאי שכונות מצוקה ופתאום הם מוגדרים כיוצאי איסלאם - מה נדחף כאן האיסלאם - אתם רוצים תגידו בני עדות המזרח, ספרדים, או ישראלים יוצאי שכונות מצוקה, מה ההגדרה האיסלאמית הזו. שנית- האם בגלל מעמדם בחברה הישראלית הם באו לחזור בתשובה? כאילו דופקים את המדינה?? זה בולשיט, היה להם קל ונוח לחזור בתשובה בגלל הצרות וחוסר הנוחות שלהם בחיים האישיים ולא קשור בכלל למעמד בחברה הישראלית- מי כתב את זה איזה צפוני תלוש?46.116.122.135 00:42, 12 ביוני 2011 (IDT)

המונחים "יוצאי ארצות האיסלאם" או "יוצאי ארצות ערב" הם מונחים מקובלים לתיאור מזרחים וספרדים בקבוצה אחת. הפרשנות שלך לציון מעמדם בחברה הישראלית פשוט פרנואידית. הכוונה היא לא שהם ניסו "לדפוק את המדינה", אלא שהמעמד הנחות (שהתבטא בדרכים שונות) גרם להם לתסכול שהחזרה בתשובה יכלה לשכך. --ענבל • י' בסיוון ה'תשע"א • 02:23, 12 ביוני 2011 (IDT)

תשובה מול חזרה בתשובהעריכה

אני מכירה אומנם בעובדה שהביטוי "חזרה בתשובה" לא מתייחס רק למעבר בין אורח חיים חילוני לשמירת מצוות, אלא לתהליך נפשי עמוק ורחב יותר, אבל הנושא מפורט כבר בערך תשובה. על פי התבוננות בשני הערכים, הפרק הראשון ("חזרה בתשובה בהגות היהודית") מתאים לשם. לדעתי, הערך הזה צריך להתמקד בסוגיות שעומדות בפני החוזר בתשובה, באופן דומה לערך יציאה בשאלה. --‏InbalabnI‏ 17:37, 22 במאי 2011 (IDT)


קישור שבורעריכה

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 00:30, 15 במאי 2013 (IDT)

מחיקת פסקא "התארגנויות של בעלי תשובה"עריכה

אמנם אם יהיו התאגרנויות בקנה מידה גדול של בעלי תשובה קקהילות גדולות זה יהיה ראוי אך כל עוד זה קהילות קטנות מקומיות, וכשהן גודלת קצת הן מתערות באופן טבעי בציבור החרדי, אין ממשות לפסקא זו. לדעתי היא כרגע מיותרת ומטעה כיוון שנוצרת התחושה שיש התארגנויות כאלו כתופעה. ואין ממש כזו תופעה.
דעות בנושא?
בברכה, Tshuva - שיחה 07:25, 25 בנובמבר 2013 (IST)

טעות קטנהעריכה

בחלק של הסטטיסטיקה כתוב ש"מתוך כ-200 אלף אזרחים ישראלים בוגרים המגדירים את עצמם כחוזרים בתשובה, 58.1 אלף גדלו בבית חילוני".

אין כזה דבר 58.1 אלף אזרחים. 213.151.50.10 14:55, 17 בדצמבר 2013 (IST)

אפשר לכתוב כ-58,100 אזרחים וכו'. ‏DGtal‏ - שיחה 08:07, 31 באוקטובר 2016 (IST)

בעלי תשובה נודעיםעריכה

הפרק "בעלי תשובה נודעים" הוא מין name dropping ענק, שאינני רואה בו צורך - לשם כך ישנה קטגוריה:חוזרים בתשובה. חוזרים בתשובה יש בכל שדרות החברה, ואין מקום להדגשת הידועים שבהם, הדגשה שנושאת אופי של תעמולה. יש מקום להזכיר את החוזרים בתשובה שפעלו למען החזרה בתשובה, אך לא יותר מכך. דוד שי - שיחה 22:09, 6 בינואר 2015 (IST)

לדעתי, הפרק מתאר רק כמה חוזרים בתשובה שנודעו בכך ומוסיף פרטים על תהליך החזרה בתשובה שעשו. נראה לי שהפרק מתאים לנושא הערך, הן באורכו והן בתוכנו. ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 08:24, 7 בינואר 2015 (IST)
לדעתי אכן יש מקום לציין דוגמאות של חוזרים בתשובה שהתפרסמו ככאלה, גם אם אינם פועלים למען החזרה בתשובה. זה כולל אומנים כאתי אנקרי ובני משפחת בנאי, שחזרתם בתשובה השפיעה מאוד על יצירתם. את רוב האישים יש להסיר, במקביל לקיצוץ דומה גם ביציאה בשאלה#אישים שיצאו בשאלה, אם כי שם המצב הנוכחי גרוע פחות. בברכה, גנדלף - 09:27, 07/01/15
בעיניי זה מיותר. יש כל כך הרבה אנשים מפורסמים, וההגדרה "מפורסם" היא גם כל כך רחבה, שבדיוק בשביל זה יש קטגוריה. מסכימה עם דוד שי. • צִבְיָהשיחה • ט"ז בטבת ה'תשע"ה 14:02, 7 בינואר 2015 (IST)
דווקא אחד הדברים הכי מעניינים הוא בעלי התשובה המפורסמים. Tshuva - שיחה 07:56, 31 באוקטובר 2016 (IST)
באיחור של כמעט שנתיים אני מתכבד להסכים עם דוד שי. אנחנו מנסים לכתוב אנציקלופדיה ולא את "פנאי פלוס-המיטב". Eladti - שיחה 08:19, 31 באוקטובר 2016 (IST)

ציון האנומליה של רבוי בעלי תשובה בקרב אמניםעריכה

יש לציין את רבוי בעלי התשובה בקרב אמנים בישראל. מעניין גם אם יש למישהו מידע על מחקר אקדמי שנעשה בנושא.
בינתיים מה שמוצאים בקלות הוא כמה כתבות שמדברות על הנושא בכלי התקשורת הסטנדרטיים.
בברכה, Tshuva - שיחה 07:59, 31 באוקטובר 2016 (IST)

אני בכלל לא בטוח שהאנומליה הזו עוברת בדיקה סטטיסטית. כל מהפך אישי שעוברים אמנים בולטים מגיע לתקשורת, בעיקר הרכילותית, אבל להגיע למסקנה שזה מספר חריג סטטיסטית מצריך אישוש רציני. תחושת הבטן שלי היא שלא מדובר על מספרים גדולים מהרגיל. ‏DGtal‏ - שיחה 08:05, 31 באוקטובר 2016 (IST)
לא יודע להעריך תחושות בטן. מוצאים כתבות רבות העוסקות בנושא. ומכיוון שכך זוהי דעה ציבורית נרחבת יחסית. ומכיוון שכך יש לציינה. Tshuva - שיחה 11:32, 31 באוקטובר 2016 (IST)
אני מסכים עם שיחה . דוד שי - שיחה 17:59, 31 באוקטובר 2016 (IST)

חסרה התייחסות למחזירים בתשובהעריכה

חסרה התייחסות להתנגדות לתופעת המחזירים בתשובה, וכן לסממנים המיסיונרים של תנועת חב"ד ואחרות המנסות להשפיע על ילדים ונערים לחזור בתשובה 82.166.83.95 12:45, 14 בפברואר 2017 (IST)

השגה על קביעה במאמרעריכה

צפיתי במקרה בערוץ 8 בחלקו הגדול של הסרט המעולה "אור חוזר" [1], שעוסק בדור הראשון של גל החוזרים בתשובה של שנות ה-70 ושל ילדיהם שלחלק מהם כבר ילדים משלהם. בערך אצלנו כתוב לגבי אותו דור של חוזרים בתשובה: " ישראלים בני המעמד הבינוני: מלחמת ששת הימים, 1967, ומלחמת יום הכיפורים, 1973, היוו אירועים מכוננים בחברה הישראלית. תחושה של הרואיות מצד אחד, ושבריריות כאוטית מצד שני, גרמו לישראלים רבים לתהות על קיומם, זהותם ועצם משמעות חייהם. רבים מאותם מחפשי דרך מצאו באמונה הדתית מענה לשאלותיהם הן מהבחינה האישית והן מהבחינה הלאומית."
לדעתי, כאחד שחווה מסביבו חוזרים בתשובה בסוף שנות ה-70, תחילת ה-80, אני סבור שהדגשים פה שגויים. לדעתי, למלחמות לא הייתה השפעה גדולה. אולי ל"ניתוץ האלילים" אחרי מלחמת יוה"כ, שהביא להכרה שלא צריך ללכת כעיוור אחרי מה ש"המבוגרים והמנוסים" אומרים, הייתה השפעה על ההיתר הפנימי לחצות את הקווים מחילוניות גמורה לחזרה בתשובה. אבל לדעתי, ההשפעה המרכזית על התופעה הייתה השפעה (מאוחרת מעט) של תנועות הנגד בארה"ב ובאירופה (שאצלנו בוויקיפדיה זכתה לשם המגוחך "ילדי הפרחים"); ההתמקדות ב"עצמי" וחיפוש עצמי, הפלורליזם שהביא גופים חילוניים, כמו בתי ספר למשל, לשלוח את ילדיהם לחוות ולהיפגש עם גורמים דתיים והדחיפה לבחון הכל בעיניים פתוחות וללא שיפוט מוקדם. כל אלו הם שאפשרו לנוער חילוני גדול לבחון את אפשרות החזרה בתשובה וגם אם רק 2-3 אחוזים מאלו שבחנו את הנושא חזרו בתשובה, עדיין היו אלו מספרים גדולים למדי ותופעה שזכתה לבולטות בחברה ובתקשורת.אודי - שיחה 20:49, 9 באפריל 2019 (IDT)

משוב מ-12 באוגוסט 2019עריכה

במילים אחרות: "חזרה בתשובה" פירושו "חזרה בחזרה". יופי של עברית קלוקלת!!! באותה המידה גם הביטוי "חזרה בשאלה" מהווה עברית קלוקלת למהדרין כנ"ל. 109.66.98.206 10:06, 12 באוגוסט 2019 (IDT)

חזרה לדף "חזרה בתשובה".