שיחה:טראומה נפשית

הוספת נושא

בפיסקת "היסטוריה" מדובר על 3 פגיעות אותן הזכיר אריקסן, אז מדוע את פגיעת עמוד השדרה מייחסים לפגיעה הריגשית(השנייה) הרי זו פגיעה פיסית(ראשונה)?


ולא ממש מובן לי איך הדוגמא של הרכבת מתקשרת בטקסט של הערך אל הפגיעה הריגשית.

אני יכולה להסיק שכנראה שהקשר הוא שמפגיעת רכבת אדם יכול גם להנזק בנפשו, מאין "פגיעת הלם". משהו שלצערי נפוץ במציאות הארצישראלית שלנו תודות לקטיושות, הקסאמים והפיגועים.
אך זוהי רק מסקנה שלי, כדי שנוספים יבינו אולי כדאי לקשר זאת בצורה מפורשת יותר? Esther Simin - שיחה 17:58, 23 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
טראומטי
הפגיעות הראשונה והשנייה שתיהן במערכת העצבית/עמוד השדרה. לראשונה יש סימנים נראים לעין בניתוח פתולוגי, ולשנייה אין סימנים נראים. היא נובעת ממעין אובדן אנרגיה. בהקשר זה ראוי לציין שבתחילה שבתחילת השיח על הטראומה הנפשית נדרשה גם פגיעה גופנית כדי לקבל הכרה בפגיעה הנפשית.
לגבי הדיון על הרכבת, ראוי לדעת שמבחינה היסטורית, הדיון בטראומה כפגיעה נפשית עלה בהקשר של תאונות רכבת. זה מידע מעניין וחשוב, אם לוקחים בחשבון את הרכבת כסמל של העידן המודרני (תיעוש, ניוד, מהירות, צמצום תפיסות הזמן והמרחב הישנות...) - מה שמאפשר לנו לתפוס את הטראומה הנפשית כמחלה מודרנית באופייה ובמהותה. הטראומה הנפשית קשורה לא רק לרכבת גופא, אלא לשיח רחב שהתפתח סביבה, וכלל דיון על אופי האחריות החברתית במדינת הלאום המודרנית, שיח שבא לידי ביטוי במערכת חקיקה, ביטוח ופיצוי לנפגעי הטראומה, ובדיון שהתעורר באשר למידת האחריות של חברות הרכבות על בריאות הנוסעים שנפגעו בשל תאונה, והצורך להגדיר אנשים שסבלו מבעיות נפשיות - אך ללא פצעים גופניים - כנפגעים הראויים גם הם לפיצוי. זה ההקשר המיידי למאמר שכתב אריקסון.
לגבי ההיבט הרגשי, איני פסיכולוג, אך ניתן להסביר את הקשר שלה לרכבת כך: אני מציע לדמיין אדם שנוסע ברכבת, שהיא עבורו כלי תחבורה חדש ומפחיד, במחצית השנייה של המאה ה-19. הנסיעה מהירה מכל מה שהכיר קודם לכן, הנופים לא מוכרים לו, סביבו, בתא הקטן, במשך שעות, אנשים זרים ומוזרים שמעולם לא פגש. זו הייתה וודאי חוויה מלחיצה מאוד גם ללא תאונת רכבת. אפשר, אם רוצים, להגביר את החרדה אם מוסיפים לזה גם את הדרשה של הכומר/ראש הכפר שתיאר את הרכבת כמין "שטן שדוהר בשדות ופולט ענני מוות" (או תיאורים דומים, שהיו נפוצים, כמדומני, באותה תקופה). כעת ניתן אולי לדמיין מדוע, כשהרכבת התנגשה באחרת/ירדה מהפסים, הנוסע חש חרדה קיומית עזה.
אני מקווה שעניתי לשאלתך. אציין שאיני מומחה לטראומה, אבל למדתי קצת על ההיסטוריה שלה. בברכה, רועי בושי - שיחה 19:30, 23 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
אני חייבת לציין שמתיאורך הציורי אני יכולה להסיק שיש לך דמיון מפותח מאוד, גם התמונה סייע בהמחשת העניין. כמו גם העובדה שלמדת על ההיסטוריה של הנושא מעוררת הערכה. עם זאת לא ממש ברור לי למה לקשר פגיעה נפשית לפגיעה בעמוד שדרה שהיא פיסית, הרי אפילו אם איבדת אנרגיה זה פיסי.
מצד שני בוא ניתנק לרגע מעמוד השידרה- מספיק את המראה החזותי של האירוע בכדי לגרום לאדם להיפגע נפשית. אז מה בכל זאת הקשר לעמוד שדרה שניפגע "ריגשית"? ושוב נעים לי לדעת שאדם שהתעמק בההיסטוריה של הערך ענה לי בפירוט רב כל כך.Esther Simin - שיחה 13:14, 26 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
תודה על המחמאה. לגבי שאלתך: ראשית, הקישור הוא עובדה היסטורית. לא אני עשיתי אותו. כך החל, ככל הידוע לי, הדיון על הטראומה כפגיעה נפשית. שנית, משתמע מהשאלה שלך שטראומה נפשית היא דבר מה קיים, ואת אינך מבינה מדוע צריך לקשר אותה לפגיעה בעמוד השדרה. אבל כשאריקסון כותב, טראומה נפשית אינה קיימת, פשוטו כמשמעו, וודאי שאינה דבר ברור ומובן מאליו; ארקסון, בכתיבתו, מתחיל בעצם לכונן אותה. מעבר לכך, אני מניח שבעידן הפוזיטיביסטי בו הוא כותב, מחלה אינה יכולה להיווצר כך סתם מהאוויר, ויש צורך בגורם פיזי שיחולל אותה.
עלי לציין רק שלא קראתי את המאמר של אריקסון מזמן. אני עונה מהזיכרון ומקווה שתשובתי מדויקת. רועי בושי - שיחה 14:30, 26 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
קודם כל בבקשה. שנית, אם הבנתי אותך נכון, אתה אומר בעצם שלפני אריקסן לא היה כזה מושג "טראומה נפשית". ושכיוון שהוא הגה אותו, ומשם זה התחיל להתגבש, אי אפשר להתווכח עם כך.
אם זו כוונתך אני מסכימה. אך לדעתי, לסיים ערך בתחילת התגבשות של מושג, משבש משהו ברצף הדברים. למה למשל לא להתחיל מההיסטוריה ולסיים במשמעות שניתנת לערך כיום, כשכיום המושג הרבה יותר מלוטש ומדוייק? מה דעתך?Esther Simin - שיחה 16:05, 26 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
אני לא חושב שאריקסון השתמש בעצמו במונח "טראומה נפשית". היו לטראומה כמה שמות קודמים, מקבילים לעיתים, כמו "הלם פגזים" או "הלם קרב". אבל שם התחיל הדיון בפגיעה נפשית שמתחוללת כתוצאה מסיטואציה קיצונית ופתאומית, שנגרמת מגורם חיצוני (תאונה, פיצוץ, אונס...) וגורמת לסימפטומים מסוימים. הדיון הזה התגלגל בסופו של דבר להגדרה הקלינית של טראומה נפשית. ההגדרה המרכזית הנוכחית, ה-PTSD היא צעירה יחסית, והופיע ב-DSM רק בשנת 1980.
אני חושב שערך על טראומה נפשית צריך להתחיל בהגדרה של המונח, ורק אח"כ צריכה להופיעה ההיסטוריה שלו. בכל אופן, ברור שהערך רחוק מלהיות גמור, וודאי שהחלק ההיסטורי חסר. אולי יום אחד אקח על עצמי את המשך כתיבתו. אם בינתיים את רוצה ללמוד על ההיסטוריה של הטראומה הנפשית, את מוזמנת לעיין בספר: The Harmony of Illusions: Inventing Post-Traumatic Stress Disorder של Allan Young.
אגב, אני לא משוכנע שהיום ההגדרה כל כך מלוטשת ומדויקת.
בברכה, רועי בושי - שיחה 20:06, 26 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
מסכימה בהחלט שזה צריך להתחיל בהגדרה ולהמשיך בהיסטוריה. אך בהיסטוריה כדאי לכלול לא רק את ההתחלה אלא גם את ההמשך, עד ימינו.
צודק, ההגדרה כיום היא לא עד כדי כך מלוטשת כמו שהיא תיהיה בעתיד. אבל - היא בוודאי הרבה יותר מלוטשת מבעבר. לכן בהיסטוריה יהיה הגיוני להראות את התהליך של ההגדרה מהעבר עד כיום.
יהיה כמובן מעניין להעשיר את הידע שלי בנושא, אבל לא אוכל להתחייב שאבין שם הכל, היות והאנגלית שלי עוד לא ברמה אוניברסיטאית. Esther Simin - שיחה 15:42, 27 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
זו אמונה מאוד תמימה בהתפתחות של אבחונים רפואיים. אני לא חושב כמוך בנושא הזה. לפחות לא בקשר ל-PTSD. וכפי שכתבתי למעלה, אולי יום אחד יהיה לי הכוח להמשיך ולכתוב על ההיסטוריה של המונח. רועי בושי - שיחה 21:32, 28 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
למה אתה מתכוון? האם ההגדרות והמושגים לא משתנים עם הזמן? המדע צועד קדימה, ההגדרות משתנות. בכל שלב, בכל תקופה יש את ההגדרות שמאפיינות אותה. לכן בתקופה שלנו, ההגדרה שמקובלת כיום היא זו שהכי תתאים להכתב באנציקלופדיה עדכנית כמו זו. Esther Simin - שיחה 22:38, 28 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
אגב בשורה האחרונה כתוב שגם מגנט מאבד מכוחו העצבי, איזה מין עצבים יש למגנט...?Esther Simin - שיחה 22:56, 28 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
למגנט, כמובן, אין כוח עצבי. אריקסון טוען שכשם שמגנט, שקיבל מכה חזקה, מאבד מכוחו, כך עמוד שדרה שקיבל מכה חזקה מאבד מכוחו העצבי. זו אנלוגיה, דוגמה שעוזרת להבין את טיעונו.
ואכן, מושגים משתנים עם הזמן. זה לא אומר שהם צועדים קדימה. התפיסה הפופולארית של המדע והרפואה רואה בהשתנות שלהם צעידה קדימה, לעבר מדע אמיתי, מדויק, נכון וטוב יותר. בתפיסה ביקורתית לא תופסים את השינויים במדע כקידמה בהכרח. רועי בושי - שיחה 08:59, 29 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]

זה מעניין שיש עוד גישות מלבד אלה המוכרות לי, נתת לי חומר חדש למחשבה. תודה לך.Esther Simin - שיחה 18:47, 29 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]


קישור שבורעריכה

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 06:39, 25 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]

טראומה נפשיתעריכה

- הועבר מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות
יש הרבה טעויות כתיב, משפטים לא הגיוניים מבחינה תחבירית. מקשה על הבנה

- סוף העברה

בהלת: מילה שלא קיימתעריכה

הסרתי את החלופה העברית "בהלת", שלא קיימת במילונים. לכאורה הכותב התכוון למילה בַּהֶלֶת (שמות מחלות: צהבת, כלבת, אדמת, חזרת, חצבת וכד'), אבל מילה זו לא קיימת. הכותב כנראה התבלבל בצורת הסמיכות של המילה בֶּהָלָה.

דוגמה (מאמר): "ארה"ב: בהלת ענק במטוס לאחר שמכשיר גלקסי עלה באש", כתוב בֶּהָלַת עֲנָק, סמיכות של בֶּהָלָה (כלומר בֶּהָלָה ענקית), בניגוד למילה בַּהֶלֶת שלא קיימת. --BakGF - שיחה 18:08, 29 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]

חזרה לדף "טראומה נפשית".