שיחה:יהושע בן נון

מיקום קברו של יהושע בן נון

קיימת סתירה בין מה שכתוב כאן (חירבת ערארה)לבין המסורת המתיחסת לכפר כפל חרת. למסורת זו מתיחס הערך "קבר יהושע בן נון". מוצע להתיחס בשני המקומות לשתי האפשרויותMichael Shefa - שיחה 19:49, 4 ביוני 2009 (IDT)

טקסט שהורד

הטקסט הבא הורד מהערך בשל שתי סיבות עיקריות:

1. צריך לבדוק מי עומד מאחוריו
2. יותר חשוב, הוא מהווה לפי הכתוב בו, הפרת זכויות יוצרים (יש למחוק אותו בקרוב)

פרט לכך יש לשכתב את התוכן גם אם הוא נשאר כאן. בברכה, טרול רפאים 14:45, 8 מרץ 2006 (UTC)

אלא שבמאה ה-20 נמצאו ממצאים ארכיאולוגיים אשר מאששים את קיומו של יהושוע ואת כיבושיו.

חומת העיר יריחו נמצאה בחפירות שנערכו באזור. עפ"י הארכיאולוגים, החומה התרסקה לאדמה ברעידת אדמה ולאכן מכן נשרפה, בדיוק כפ"י שמתואר במקרא (החומה נפלה מקולות השופרים לאחר שבעה ימים).

בחצור, שהייתה העיר החשובה בכנען, נמצאו פסלי אלילים חסרי ראש ולאחר מכן נמצא ראשם מתחתם.

ממצא המראה לנו שהכובשים באותה תקופה (תקופה שעפ"י הארכיאולוגים מתאימה לכניסת בני ישראל למצרים) הייתה התנגדות נחרצת לעבודת אלילים. הלא זה עם ישראל שבתורתו ציווי להשמדת כל הפולחן לאלילים.

מכתבי אל עמארנה נתגלו ובהם מבקשים מלכי כנען ממלך מצרים עזרה בהצלתם מעם המכונה עפירו/חבירו.

הארכיאולוגים קבעו כי עם זה הוא עם ישראל. כמו כן מתלוננים מלכי כנען שמלך שכם משתף עם העם פעולה, דבר התואם את המקרא (יהושוע בנה מזבח בשכם למרות שלא כבש אותה, ועדיין היה בארץ אויב כביכול).

בספרו של ההיסטוריון הביזאנטי פרוקופיוס נמצא מסמך המתעד את מותו של משה, ואת עליית מחליפו יהושוע בן נון (בשמות אלו!).

הפיניקים, שלפי הסברות נסו מהמזה"ת עקב כניסת בני ישראל וכיבושיהם המהוללים כתבו על עמודים במגוריהם החדשים "אנחנו האנשים שנסנו מפני הלסטים יהושע בן נון!" (תרגום ממילים פיניקיות).

יהוה ביקש מעם ישראל בתורה הקדושה לבנות מזבח עבורו בהר עיבל. עפ"י המקרא, מזבח זה נבנה לאחר זמן מה, כפי שמתואר בספר יהושוע. המזבח נמצא בחפירות ארכיאולוגיות. הממצא תוארך לתקופת ההתנחלות של בני ישראל בארץ כנען. הציווי במקרא הוא:

"אז יבנה יהושע מזבח לה' אלקי ישראל בהר עיבל. כאשר צוה משה עבד ה' את בני ישראל, ככתוב בספר תורת משה, מזבח אבנים שלימות אשר לא הניף עליהן ברזל, ויעלו עליו עולות לה' ויזבחו שלמים"

הממצאים:

א.נמצא מזבח עולה גדול עשוי אבנים גדולות בלתי מסותתות (כי ישנו הציווי בתורה: "לא תניף עליהן ברזל").

ב. מידות המזבח זהות למידות המתוארות במסכת זבחים, מידות ובמשניות.

ג. נמצאו עצמות של חיות כשרות שנשרפו. בעלי החיים שניתנו לזיהוי היו זכרים צעירים בני שנה בערך, בדיוק כפי שנצתווה יהושוע.

ד. המזבח נמצא מוקף בקיר סובב. אל ראש המזבח עולה "כבשׁ" בנוי מאבן שנועד לעליית הכהנים מן המזבח. דבר התואם את חוקי התורה.

ה. על פי כלי הקרמיקה שנמצאו באתר, וכן חרפושית מסוג מצרי בעלת עיטור גיאומטרי שנמצאה באתר, מתוארך האתר בערך למחצית השניה של המאה ה13- לפנה"ס. תקופה זו היא תקופת יציאת מצרים.

ו. אין שום ציורים על גבי המזבח, דבר הבולט בניגודו לשאר מזבחות המיוחסים לעמים אחרים.

המידע לגבי הממצאים הארכיאולוגים סוכם מאתר אמיתות המקרא שנמצא בכתובת: www.haemet.net

הושע --> יהושע

מישהו זוכר, מי היה הפרשן שקבע כי היו"ד שנוספה לשמו של הושע היא אותה היו"ד שנשמטה משמה של שרי כששמה הפך לשרה?

זה רש"י בספר בראשית (י"ז, ה'), ומקורו מדברי חז"ל בתלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק"ז, עמוד א'. איש גלילי • שיחה • כ"ה בסיוון ה'תשע"ז • 04:06, 19 ביוני 2017 (IDT)

תשובה

רשי נראה לי (ממשתמש חסוי)

משוב מ-21 בדצמבר 2011

האיזה שבט הוא היה? הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
217.132.249.37 17:45, 21 בדצמבר 2011 (IST)

זה לא נכון שיהושע מופיע בפעם הראשונה במלחמת עמלק

זה לא נכון שיהושע מופיע בפעם הראשונה במלחמת עמלק הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
79.177.9.36 12:34, 6 במרץ 2012 (IST)

משפחתו של יהושע

מהפסוקים לא נשמע שיהושע נולד בארץ ישראל...(חום צהוב - שיחה 00:39, 6 ביולי 2015 (IDT))

זה נכון, יהושע לא נולד בישראל. הוא היה עוד בתקופת המסע לכנען... הנסיכה ארה - שיחה 17:17, 26 בדצמבר 2015 (IST)הנסיכה ארההנסיכה ארה - שיחה 17:17, 26 בדצמבר 2015 (IST)

לא נכון להציג את עניין לידתו של יהושע בארץ כנען כדבר ברור מספר דברי הימים, זאת פרשנות בדברי הספר, ואפשר בקלות גם לפרש אחרת. אפשר לכל היותר להציג (בתוספת מקור) דעה המפרשת כך את הפסוק. איש גלילי • שיחה • כ"ה בסיוון ה'תשע"ז • 17:49, 19 ביוני 2017 (IDT)

קישור לערך יתום

ניתן לקשר ערך זה לערך פגישת יהושע עם המלאך

אזכרתו של יהושע בין נון

מופיע בפעם הראשונה בספר שמות בפרשת כי תישא שהיה משרת את ה׳ (ולא במלחמת עמלק) יקותיאל סודרי - שיחה 23:46, 8 בינואר 2017 (IST)

פרשת בשלח קודמת לפרשת כי תשא, ושם (שמות, י"ז, ט'–י"ד) כבר נזכר יהושע במלחמת עמלק, זהו אכן האזכור הראשון. אגב, לא מדובר על שירות ה' אלא על שירות משה (שמות, ל"ג, י"א), וגם זה כבר נזכר קודם לכן בפרשת משפטים (שמות, כ"ד, י"ג). איש גלילי • שיחה • כ"ה בסיוון ה'תשע"ז • 04:01, 19 ביוני 2017 (IDT)

משוב מ-8 באוקטובר 2017

נהדר הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
79.180.96.186 14:53, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

קטגוריה

מישהו יודע להסביר למה הקטגוריה קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל 110 נשתלת אוטומטית? אין בה צורך, כיוון שהוא מופיע תחת קטגוריה:יהודים שהגיעו לגיל 110. טוסברהינדי (שיחה) 12:45, 19 בפברואר 2018 (IST)

עובדתית - יהושוע לא היה יהודי. היהדות החלה הרבה אחרי זמנו. הוא היה מבני ישראל

בן --> ּבין

מישהו יודע למה שמו ׳בין נון’ ולא ׳בן נון׳? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שאלה יפה.

השימוש ב"בִן" במקום "בֶן" מצוי בכמה מקומות במקרא, ראה ספר דברים, פרק כ"ה, פסוק ב', ספר משלי, פרק ל', פסוק א'. בכל זאת, יש כאן משהו חריג שאצל יהושע בן נון הניקוד הוא תמיד בחיריק ולא בסגול. הרד"ק (יהושע, פרק א', פסוק א') פירש, שמפני שיש כאן שתי מלים קטנות דבוקות - יותר קל לקרוא בחיריק, ומכאן השינוי. הרמב"ן (שמות, פרק ל"ג, פסוק י"א) לעומת זאת, פירש בצורה קצת יותר דרשנית, שהדבר קשור למעלת יהושע כגדול תלמידי משה, ולכן כינו אותו בצורה שמשתמעת כמו "בִּינוֹן", כלומר: הנבון. או "בין - נון", כלומר: מוליד הבינה (ל"נון" יש גם משמעות של הולדה, כמו "לפני שמש ינון שמו" בספר תהלים, פרק ע"ב, פסוק י"ז. איש גלילי • שיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ח • 14:19, 10 ביוני 2018 (IDT)

מיתולוגית

חברים, מדוע כל פעם מוחקים את הביטוי ״מיתולוגית״? יהושע בן-נון הוא דמות מיתולוגית מהמקרא, ופה זה לא ויקישביה. מה הסיפור? --4.15.208.126 22:33, 11 בספטמבר 2018 (IDT)

כל דבר מקראי הוא מיתולוגי כך שההדגשה הזו מיותרת. אוסיף שבביטול שלך "תיקנת" גם ל"הוא" במקום "היה" שזה טעות לשונית ברורה. דגש - שיחה 22:37, 11 בספטמבר 2018 (IDT)

אני לא סבור שזה ברור כלל. המילים ״מקראית״ ומיתולוגית״ אינן נרדפות וגם לא גוררות אחת את השנייה לוגית הכרחית. כרגע תלמיד יכול לפתוח את הערך הזה ולהבין שמדובר בכלל בדמות היסטורית. איש באמונתו יחיה וכו׳, אבל זה הרי לא הקונצנזוס המדעי לעניין זה. וויקיפדיה לא יכולה להסתיר את האמת כדי לסבר את האוזן לרגשות דתיים. אבקש לאפשר להחיל את הביטוי ״דמות מיתולוגית״ בערך זה. ולעניין הלשון, אני כמובן מודה לך על כך, אם כי אני בסך הכל שיחזרתי לגרסא הקודמת, שאותה לא אני ערכתי. --4.15.208.126 22:45, 11 בספטמבר 2018 (IDT)

אני מציע שתקרא היטב את הערך מיתולוגיה. אין זה משנה כלל אם אתה ערכת את הגרסה הקודמת אם לאו; כל עוד אין מדובר בשחזור השחתה, שומה עליך לבדוק שאתה לא מבטל דברים נוספים מלבד מה שאתה רוצה לשנות. דגש - שיחה 22:55, 11 בספטמבר 2018 (IDT)

ולאחר שקראתי את הערך מיתולוגיה לאיזה מסקנות עליי להגיע? אגב שים לב כמה דל הערך מיתולוגיה יהודית. וכאמור, אני מודה לך על תיקון השגיאה הלשונית, אני בסך הכל מסביר שלא עשיתי עריכה כללית, וממילא הערך לא שוחזר בגלל שגיאה לשונית אלא מפני התנגדות תוכנית. בינתיים אפילו ״דמות מקראית״ לא מופיע; להערכתי הקורא הסביר שיקרא בערך זה בהחלט עלול לשגות ולחשוב שמדובר בדמות היסטורית לכל דבר ועניין. אתה אינך סבור כך? --4.15.208.126 23:00, 11 בספטמבר 2018 (IDT)

בנוסח שלי לא הייתה בעיה; מששבת וחזרת על עריכתך (בניגוד לנוהלי ויקיפדיה:מלחמת עריכה), נאלצתי בלית ברירה לשחזר לגרסה היציבה. דגש - שיחה 23:03, 11 בספטמבר 2018 (IDT)

היי, אני לא התחלתי במלחמת העריכה, אני רק ניסיתי לסיים אותה בשיחה. --4.15.208.126 23:21, 11 בספטמבר 2018 (IDT)

דיון מעניין. מעבר לפתרון הטוב-לדעתי שהוצע לנושא (הפסקה בתחילת הערך שעוסקת בזה), אני תוהה איך זה שדמויות כמו רמוס ורומולוס שייכות לקטגוריות של דמויות מיתולוגיות, ודמויות כמו יהושוע שייכות לכמה קטגוריות 'אישים'. 37.122.157.217 00:18, 13 בספטמבר 2018 (IDT)

"דמות מיתולוגית" זו לשון קצת עמומה בהקשר זה, אבל אני בטוח שאפשר למצוא הרבה מאוד מקורות שמתייחסים ליהושע במפורש כדמות בדיונית, או לפחות לא היסטורית. אבל צריך למצוא את המקורות האלה ולעיין בהם, ולצטט את מה שבאמת נאמר בהם. לא להעתיק אסמכתאות וגדמי אסמכתאות מוויקיפדיה האנגלית. ראובן מ. - שיחה 00:35, 13 בספטמבר 2018 (IDT)

יכול להיות שיהושע נחשב ״דמות מיתולוגית״ אם נשאל עורך דין שיתיחס לשפה כאל מתמטיקה. אבל הביטוי ״מיתולגי״ לא מאוד שייך לשדות השיח הרגילים של התחומים העוסקים במקרא, לא במוסדות דתיים ולא כ״כ באקדמיה. זה ממש נורמלי שדמויות רומיות כן יתוארו על ידי המילה הזו ודמויות מקראיות, שהמושג ״מיתולוגיה״ יחסית זר להן ולתיאורן לאורך השנים, פחות. בכלל, מבחינה ספרותית סיפורי יהושע והשופטים הם יותר אפיקה מאשר מיתולוגיה... לדעתי ״דמות מקראית״ מספיק בהחלט ומבהיר את העניין. בתיאור חייו, לעומת זאת, כן ראוי לייחס את העובדות למקורן ולא להביא אותן בישירות כאילו הן סטטיסטיקות כדורסל. נתנאל • שיחה 01:42, 13 בספטמבר 2018 (IDT)

אני מסכים עם קודמי שיש להשיב את המונח "דמות מיתולוגית/מיתית", המונח "מקראי" לא מספק (הוא מוזכר בספר יהושע, אז ברור שמדובר בדמות מקראית). ויקיפדיה צריכה להיות ביקורתית, ולהשתדל שלא לערב אידיאולוגיות או אמונות שונות, שאינן עולות בקנה אחד עם המחקר ההמרכזי המוכר בתחום. בזה כוחנו! --אמרי אביטן • שיחה 14 בספטמבר 2018 (IDT)

הרקע ההיסטורי של ספר יהושע

הטקסט הבא הורד על ידי דגש חזק ללא שהוצגה שום סיבה מדוע זה נעשה.--Om - שיחה 12:11, 13 בספטמבר 2018 (IDT)

הטקסט שהורד: ​

ספר יהושע הוא חלק מסאגה היסטורית שכללה את סיפורי השופטים, יהושע, הכוהן עלי ושמואל כולם ישראלים עם זיקה למקדש שילה. הוא נכתב ברובו בימי יאשיהו, כאשר הדמות של גיבורו הכובש את כנען בסערה היא הדמות שהסופר שפן בן אצליהו צייר למלכו, יאשיהו, עד שמלך מצרים טרף את הקלפים ורצח אותו. הוא יצר את דמותו של המצביא יהושע כדמות מראה אפולוגטית של יאשיהו על פי הדגם של מלכי אשור, סרגון ואשורבניפל, וחיבר את ספר יהושע המתאר את התהוות הישראלים בכנען ככיבוש אָלים ואכזרי. המלך הגיבור, בדמות יהושע בן-נון, אמור היה לכבוש בסערה את הפרובינציות הישראליות ולאחדן עם יהודה, נהרג ללא קרב, רחוק מארצו. המחקר האנתרופולוגי-ארכאולוגי על מוצא הישראלים מצייר תמונת מצב קרובה יותר לעולמם של האבות והשופטים בכנען מאשר לכיבוש אלים של בני ישראל שהשמידו אוכלוסייה מקומית בהנהגת יהושע.

ספר יהושע וספרי החומש אמורים לתאר אירועים שהתרחשו לפני תקופת המלוכה. ואולם מושגים רבים יכולים לרמוז למצבים ולאירועים הקשורים לימי סוף המלוכה שבה נכתבו הטקסטים. המושגים "מקום" ו"אדמת קודש" מרמזים למקדש ולמקדש יהוה בירושלים, אף על פי שהסיפורים מתרחשים לכאורה בחורב או ביריחו.

בפרק האחרון בספר יהושע מתגלה פולמוס סמוי בין שתי מסורות: האם מעמד מתן תורה התקיים במדבר על הר סיני או בעיר שכם, בירתה הראשונה של ממלכת ישראל, ואחת מערי-המלוכה בכנען, בתקופה הקדם-ישראלית של ימי תל אל עמרנה. מתוך כך מתקיימת תחרות סמויה גם בין דמותו של משה לדמותו של יהושע. וכך מתאר מחבר ספר יהושע את מעמד מתן התורה בשכם (יהושע כד, כה-כז). לפנינו שתי מסורות מקבילות של מעמד מתן תורה, שתיהן ישראליות, אך שתיהן מתעלמות זו מזו. מסורת יציאת מצרים שחוברה ביהודה, בידי סופרים ישראלים שחיו בירושלים, לא יכלה להתעלם ממסורות מתן תורה בשכם. למרות חילוקי הדעות בין חוקרים בנוגע למועד חיבורה של גרסה זו, אני מעריך שהיא עתיקה יותר מזו שהתקיימה במדבר. הגרסה הראשונה הייתה אוטוכטונית והסופרים הרפורמים מימי יאשיהו לא יכלו להתעלם ממנה ושילבו אותה בספר יהושע. במקביל, הם חיברו סיפור אלטרנטיבי מפורט שהלבישו על התגלות יהוה על ההר בסיני. סופרים אלה גם שילבו את יהושע לצד משה במסורת יוצאי מצרים. ספר יהושע, מכיר רק מקום פולחן אחד והוא מקדש שילה (יהושע טז, ז; יח, א, ח, ט, י; יט, נא; כא, ב; כב, ט, יב).

הטקסט הורד כי היו בו דברים שגויים, ובעיקר היה עבודת מחקר של חוקר אחד, ללא ייחוס לדעות החולקות. באופן כללי זה יותר מתאים לערך ספר יהושע, ולא לערך יהושע. איך בדיוק אתה מגדיר את אנשי התקופה ההיא כישראלים למשל? דגש - שיחה 12:17, 13 בספטמבר 2018 (IDT)

אז אתה מציע להוסיף את הפרק הזה לערך ספר יהושע? לגבי יחוס לדעות חולקות, אתה מוזמן להביאם. אני סיפקתי בהערות שוליים מספר ספרים של כותבים שונים.--Om - שיחה 12:28, 13 בספטמבר 2018 (IDT)

אני מציע להוסיף דברים מכאן לערך שם. רוב רובן של הטענות שם הן טענות לייחוס, ולא כאמת מוחלטת. (אין לחוקר דרך לדעת בוודאות, ש”הדמות של גיבורו הכובש את כנען בסערה היא הדמות שהסופר שפן בן אצליהו צייר למלכו, יאשיהו” או ”המלך הגיבור, בדמות יהושע בן-נון, אמור היה לכבוש בסערה את הפרובינציות הישראליות ולאחדן עם יהודה”.) אלו משפטים חסרי ביסוס, מעבר לכך שהן רעיון לייחוס. אגב: כתבת ”אני מעריך שהיא עתיקה יותר מזו שהתקיימה במדבר”, מי זה אני? יש מצב שהעתקת קטעים כלשונם מספרים בלי לתת קרדיט? דגש - שיחה 12:34, 13 בספטמבר 2018 (IDT)

רק הערה: אתה לא יכול להביא כאקסיומה דעה שבאופן ברור היא שנויה במחלוקת, ולשלוח מישהו אחר להביא את הדעה החולקת. יוני - שיחה 12:35, 13 בספטמבר 2018 (IDT)

מסכים לגמרי עם דברי דגש ויוני. Liad Malone - שיחה 17:56, 13 בספטמבר 2018 (IDT)

הפסקה על אותנטיות היסטורית / מחקר היסטורי

ברוב הפסקה לא מדובר על דמותו של יהושע, ולכן לכאורה יש להעבירה לערכים העוסקים בתקופת ההתנחלות או לערך על ספר יהושע. אלא שהערכים האחרים עולים עליה עשרת מונים בהצגה הביקורתית של הנושא. הפסקה הראשונה כאן הסתמכה על מאמר בלוג של חיים מזר, שבעצמו אינו מפנה למקורות מחקריים.[1] לאחר מכן יש פירוט מייגע לגבי מה קרה במאה ה-12 לפנה"ס לכל מיני ערים שמוזכרות בספר יהושע. הנקודה היחידה שרלוונטית לערך זה, היא שהסיפורים אינם נחשבים להיסטוריים ולכן יהושע אינו נחשב לדמות היסטורית. מעבר לכך אין להיסטוריונים הרבה מה להגיד עליו. מסיבות אלו קיצרתי וערכתי את הפרק. בברכה, גנדלף - 00:26, 21/08/19

יש להיסטוריונים הרבה מאוד דברים להגיד על הכיבוש של הארץ בידי יהושוע. עם זאת, אני חושב שערך על דמות תנכית צריך להתרכז בעיקר בה ופחות בביקורת מדעית. את השתשלשות האירועים ההיסטוריים עדיף, לפי דעתי, לכתוב בערכים אחרים. במקרים יוצאי דופן של אירועים חשובים מאוד כמו יציאת מצרים אפשר להרחיב גם על הביקורת. כאן עדיף לפי דעתי להמעיט ומה שנשאר זה מספיק. גילגמש • שיחה 06:16, 21 באוגוסט 2019 (IDT)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

מובא בערך כי על פי המדרש יהושע נישא לרחב הזונה מיריחו. המקור המצויין הוא ספרי זוטא פרק י'. חיפשתי את המקור, ובפרק המדובר לא מופיע יהושע בן נון. בפרק שלפניו מופיע מדרש בנושא דומה על הנביא הושע בן בארי, ואולי הוא המקור לטעות. מציעה למחוק את השורה הזו מהערך (או להביא מקור נכון)

מקור: ספרי זוטא פרק י

דווח על ידי: יעל אזולאי 2A00:A040:193:3142:981B:6732:316F:B105 08:06, 1 באפריל 2020 (IDT)

נתתי מקורות אחרים. דוד שי - שיחה 10:05, 1 באפריל 2020 (IDT)

יהושע בן נון בספרות ובטלויזיה

על יהושע בן נון נכתבו רק יצירות ספרות מועטות בעברית,נעשתה סדרת קומיקס על פי הספר של אפרים סידון ואבנר אברהמי"תנ"ך עכשיו שהייהת סטירה על ישראל העכשוית במסווה של סיפור מחדש של ספר יהושע ולא נעשו סרטי קולנוע כלל. אבל נעשו כמה סירטי טלוזיה כולל פרק ידוע בסדרת המדע הבדיוני "מנהרת הזמן "בשם "חומות יריחו " שבו נוסעים בזמן חוזרים אל ימי יהושע ומביאים לנפילת חומות יריחו בסוג של פרדוקס של מסע בזמן. בניגוד לשאר פרקי הסדרה פרק זה מעולם לא הוקרן בטלוזיה הישראלית מחשש ששיפגע ברגשות הציבור הדתי.

קראו על כך עוד : אלי אשד "יהושע בן נון ורחב מיריחו גיבורי ספרות ושירה קומיקס וטלוזייה" בבלוג "המולטי יקום של אלי אשד ,2020

https://no666.wordpress.com/2020/11/18/%d7%99%d7%94%d7%95%d7%a9%d7%a2-%d7%91%d7%9f-%d7%a0%d7%95%d7%9f-%d7%95%d7%a8%d7%97%d7%91-%d7%9e%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%97%d7%95-%d7%92%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%aa/

זיהוי קברו של יהושע בגליל העליון

מובא בערך זיהויו של מיקום קבר יהושע של הנוסע רבי פתחיה מרגנסבורג, רבי פתחיה אכן מזהה את קברו של יהושע בגליל העליון, אך לכאו' דבר זה נובע מטעות בזיהוי מכיוון שבספר יהושע מתואר שיהושע נקבר בגבול נחלתו, נחלת יהושע לא מגיעה עד הגליל, וודאי שלא עד הגליל העליון. (טעות זו נבעה כנראה מאי בקיאות במפה בימיהם, ועל אחת כמה וכמה אי בקיאות בהתאמת תיאור גבולות נחלות השבטים למפה). נראה לי שכדאי לציין עובדה זו לפחות בסוגריים או בהערה בגוף הערך בצמוד לאזכור של זיהויו של רבי פרחיה. יהודה היהודי - שיחה 18:14, 23 בנובמבר 2020 (IST)

צודק בהחלט. אבל צריך מקור האומר זאת, כדי שנוכל לציין אליו, לבל נחטא במחקר ראשוני. מתייג את אמרי אביטן, דבירותם, קובץ על יד, טוויג, יואל מרקו, יאיר דב, Meni yuzevich, שילוני, shaishyy, היידן, david7031, Zozoar, Nahum, תלם, מי-נהר, בן עדריאל, סנסן ליאיר, מר נוסטלגיה, יהודי מהשומרון, איש גלילי, biegel, , צור החלמיש, בר-כח, דוד שי, מבני הנביאים, עמית אבידן, ראובן מ., Neriah, ספסף, TergeoSoftware, עומר קדר, בן דרוסאי, AviStav, צורייה בן הראש, מגבל, משה כוכבי, Ani6032, Yair BN, פעמי-עליון, Effib, פיטר פן, איתמראשפר, יחיאל הלוי, הימן האזרחי, SuperBasil, נתן טוביאס, באלדורבעלי הידע בתנ"ך. איש גלילי • שיחה • ז' בכסלו ה'תשפ"א • 18:24, 23 בנובמבר 2020 (IST)

בדיוק לכן לא עשיתי לבדי אלא פתחתי דיון. תודה על התיוג של בעלי הידע בתנ"ך, חיפשתי לתייג אנשים שיכולים להבין בעניין אבל לא מצאתי את התבנית. יהודה היהודי - שיחה 18:34, 23 בנובמבר 2020 (IST)

ציינתי, בצירוף מקור. בן עדריאל • שיחה • ט' בכסלו ה'תשפ"א 14:10, 25 בנובמבר 2020 (IST)

מחוסר זמן לא עברתי על כל המאמר שציינת במקור, אך ברפרוף קל ראיתי שהוא מביא שמסורת זו המובאת בר' פתחיה מצביעה על מקום בגליל התחתון באזור הר הארבל.

במקור בר' פתחיה שנמצא לפני כתוב "והלך לגליל העליון(!) ועמד בהרים, ושם ניתאי הארבלי בארבל... ובאמצע ההר קבור יהושע בן נון" (ומעט לפני"כ מדבר על "טבריה וציפורי וכל הערים שבמישור - גליל התחון") אתה יודע לעשות סדר בדברים? (אולי הארבל שר' פתחיה מדבר עליו זה לא מה שאנו קוראים לו הארבל אלא משהו שנמצא בגליל העליון?) יהודה היהודי - שיחה 16:40, 25 בנובמבר 2020 (IST)

לידת יהושע בארץ ישראל

שלום משתמש:דגש, תקנתי את מקום לידתו של יהושע לארץ ישראל על פי האמור בדברי הימים א פרק ז פסוקים כה-כז וראיתי שמחקת את דברי. אשמח לדעת מה המקור שלך לכך שנולד במצרים. בברכה, עידו84.110.114.50 23:33, 3 באוקטובר 2021 (IDT)

אולי כי בעת שנולד לא היו יהודים בא"י אלא במצרים. שמש מרפא - שיחה 01:14, 4 באוקטובר 2021 (IDT)

זו פרשנות לא מוכרחת בדברי הפסוק, שנסתרת ממכלול הסיפור התנ"כי. היא בוודאי לא יכולה להיות מוצגת כאמת מוחלטת. דגש - שיחה 01:20, 4 באוקטובר 2021 (IDT)

פרק ממצאים

מיינתי את המידע בין הפרקים. לגבי המשפט "ערים מסוימות שכבש יהושע על פי המקרא נכבשות מחדש בידי אחרים מאוחר יותר" מן הפרק של חקר המקרא – אם מישהו יודע באופן ספציפי יותר על מה מדובר, ייתכן שזהו פרט רלוונטי נוסף להוסיף לפרק הממצאים. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 23:29, 18 בדצמבר 2021 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר ביהושע בן נון שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13673 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20120609221128/http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13673 לכתובת המקורית.
• http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13680 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20131022062151/http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13680 לכתובת המקורית.
• http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=12997 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20131010223410/http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=12997 לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 04:06, 15 בנובמבר 2022 (IST)