שיחה:יונה (סוג)
הערך הזה מבולבל כרגע. הוא אמור לכלול מידע על הסוג, אך הוא מכיל מידע בעיקר על המשפחה יוניים, על המין הנפוץ יונת הסלע, ועל תת המין יונת הבית שבויתה מיונת הסלע. אני מציע ש"יונה" יפנה למשפחה, בדומה לנעשה בויקיפדיה האנגלית, ואילו שיווצר ערך יונה (סוג) שיעסוק ב-Columba, הסוג. 85.65.69.166 01:29, 2 בינואר 2010 (IST)
האם יונה שומעת? עריכה
האם יונה מסוגלת לשמוע או השינויים בזרמי האויר בסביבתה הקרובה בעת השמעת קול הם הגורמים לתגובתה לקול? ―109.64.119.91 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- מה ההבדל? השמעת קול משמעה שינוי בלחץ האוויר. odedee • שיחה 02:56, 20 במרץ 2010 (IST)
עורך הערך עוין את החיה יותר מידי ―אנונימי לא חתם
האם יונה משמיעה קול? עריכה
בודאי! היונה מנהמת! ולמה זה לא מוזכר בערך זה? (דרך אגב, האם היונה מנהמת מהפה או מהנחיריים?)
הערות עריכה
"העברת מחלות, הלשלשת יכולה להווה מצע גידול נוח לטפילים, גמו כן לשלשת היונים " במקום "כמו" רשום "גמו" ועד כמה שזכור לי בסיס לא הורס מתכות, אולי הכוונה ללשלשת חומצית?
- את הראשון תיקנתי, את השני איני יודע לכן נחכה למישהו שמבין. תודה! איתי פ. • שיחה 22:55, 29 ביוני 2010 (IDT)
אתה צודק, הן מפרישות חומצת שתנן מרוכזת כמנגנון לחיסכון במים, לשלשת היא חומצית מאוד
יש התנגשות לוגית בערך... עריכה
איך יכול להיות שהיונה נחשבת סמל שלום בתרבויות רבות כשהמקור של זה הוא בספר בראשית כשהספר הזה משותף ל2 דתות בלבד? אולי יש מקום לתיקון?
ערך מגמתי מגוייס מסחרית עריכה
זהו ערך מגמתי שלילי שנערך בצורה בוטה על ידי גורמים אינטרסנטיים עוינים לבעל חיים זה ואינם בקנה מידה אחיד עם ערכים אחרים, אובייקטיביים ומידעיים הרבה יותר. השתלטות ״מסלקי יונים״ או מדבירים על ערך בויקיפדיה פוגעת בפרוייקט כולו ומהווה דוגמא לבעייתיות באנציקלופדיה פתוחה. דורש עריכה מאוזנת ועניינית! 38.99.123.120 15:19, 1 ביוני 2013 (IDT)
קווין עריכה
אני ערכתי את הערך והוספתי בו מידע על קווין , והעורכים של הדף שינו זאת ,לדעתי זה שגוי מכיוון שיש דירקשניות (מעריצות של וואן דירקשיין) אשר לא יודעות מי זה קווין, וקווין הוא היונה של לואי .. לכן לדעתי הם צריכות לדעת מי הוא :) דירקשנית פוראבר - שיחה 15:06, 12 באוקטובר 2013 (IDT)
- צר לי אבל היונה קווין אינה חשובה מספיק כדי להיכנס לערך. את מוזמנת להרחיב את הערך על וואן דיירקשין בצורה אנציקלופדית. אופק כחול - ביבר הזכוכית 15:13, 12 באוקטובר 2013 (IDT)
משוב מ-18 בפברואר 2016 עריכה
בערך כתוב שהיונה מביאה לנח ענף של זית. לפי ספר בראשית היונה מביאה לנח עלה זית אולי בתרגומים או בספרים אחרים כתוב ענף בתורה כתוב עלה 95.86.83.248 13:31, 18 בפברואר 2016 (IST)
מצב שימור עריכה
מדוע אין מד של מצב שימור כמו ברוב החיות בויקיפדיה? 95.86.83.248 13:36, 18 בפברואר 2016 (IST)
היונה כשרה ואינה אלימה! היונה משל לעמ"י! עריכה
יונה היא חיה כשרה ואינה אלימה! טעות חמורה! כיום היא במגמת הכחדה ע"י המיינות האלימות (מקור כתום) שמחוררות את הביצים ואוכלות אותן טרם נהפכו לגוזלים. כשהיונה קולטת כי אין סיכוי לביצה להתפתח לגוזל, היא מסלקת אותו מן הקן כדי למנוע זיהום לביצה השנייה. היונה גם משולה לעמ"י. בשיר השירים הקב"ה מכנה את עמ"י כיונה. "יונתי בחגוי הסלע השמיעיני את קולך" וכן בקבלה. וכן כתוב על השכינה שמנהמת כמו יונה:"אוי לי שהחרבתי את ביתי אוי לי שהגליתי את בני"(ברכות ג, א).
חוץ מבן זוג, היונה גם נאמנה ולא מחליפה את ביתה כל עוד הוא לא נחרב ותמיד חוזרת להקימו מחדש ולדגור בו שוב אף אם נלקחו ביציה בעבר. משום כך השתמשו ביונה בעבר למשלוח דואר ביודעם נאמנה שתשוב לביתה ותמסור המעטפה...
אצל חלק עדות יש מנהג להאכיל חתן וכלה ביצי יונה-לסמל את נאמנותם זל"ז כל ימי חיותם.
מעניין לדעת האם האב הזכר מאכיל את הגוזל הזכר, והאם הנקבה את הנקבה או להפך.
חשוב להוסיף כי תמיד שני הביצים הם זכר אחד ונקבה אחת. מעניין אם תמיד הזכר נולד ראשון.
יש מצוות עשה ולא תעשה מדאורייתא של "שילוח הקן" "שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך"(דברים כב, ז) ו-"לא תקח האם על הבנים"(דברים כב, ו)-שלא לנצל את מסירותה של היונה לגוזליה ולא ללוכדה כשאינה בורחת מהצייד כדי להגן על בניה, אלא לקחת את הביצה רק לאחר שילוח האם. מצווה זו היא סגולה מן התורה לזיווג, בנים, דירה, אריכות ימים ובגדים נאים... מצווה זו נעשית בלילה משום שאז בוודאי הדוגרת היא ה"אם" שרואה בחושך ונמצאת אז בקן בשונה מן הזכר שדוגר רק ביום. המשמורת מתחלפת לפני שקיעה. הצער של האם היונה(המינימלי-שלא לפגוע באם ולשלחה קודם ללקיחה) מעורר רחמי שמים על בניו-היונים וכשהיא בוכה על בניה שהלכו וביתה שנהרס, גם הוא בוכה ומביא מזור לבניו אהוביו. (החינוך תקמד, תקמה)
(אפשר להחזיר את הביצים לקן אך לפעמים היונה לא תחזור לדגור עליהם מחשש שאינן ביציה.) 213.8.158.196 00:41, 30 במרץ 2017 (IDT)
שינוי שם עריכה
ליונה (סוג) כדי לא לבלבל עם מיני יונים אחרות. 2A01:6500:A051:9A37:E0E3:6445:1646:9149 20:26, 18 במרץ 2018 (IST)
בעד. יוניון ג'ק - שיחה 20:34, 21 במרץ 2018 (IST)
בוצע. יוניון ג'ק - שיחה 23:30, 5 באפריל 2018 (IDT)
מה לגבי כל יונות הנוי המתורבתות? עריכה
יש כל כך הרבה סוגים (והם לא מוזכרים): יונת אריה, קינג, טווס, הולנדי, לפחות 20-30 סוגים.. •• המטריקס - שיחה 13:11, 29 באפריל 2019 (IDT)
הצעה עריכה
אולי כדאי להוסיף אזכור של הספר "מפריח היונים" של אלי עמיר, בו היונה משולה לעם ישראל. 45.80.91.28 17:09, 19 ביולי 2020 (IDT)
בעניין הפסקה: "יונים ובני אדם"- יש הרגשה של יצירת עויינות ורתיעה, מידי, מהיונים!, לדעתי. עריכה
להלן ציטוט הפסקה: "יונים ובני אדם היונים ידועות כנשאיות ומפיצות של מחלות בקרב בעלי חיים ובני אדם. מרבית המחלות המופצות על ידי יונים מועברות על ידי הלשלשת שלהן. מספר מחלות המועברות על ידי הלשלשת הן: אורניתוזיס, דלקת המוח, דלקת ריאות, סלמונלה וטוקסופלזמוזיס. היונים נעקצות על ידי מספר סוגים של טפילים (וקטורים) כגון פרעושים, כינים, קרדיות, קרציות, יתושים, עכבישים, וחרקים עוקצים נוספים. מחלות נוספות המופצות על ידי יונים הן מחלות תלויות וקטור כגון קדחת מערב הנילוס.
היונים מהוות לעיתים מטרד לבני-האדם. הן מתגודדות בקבוצות גדולות שמייצרות כמות פסולת רבה באזור מגוריהן. לעיתים קרובות הן מתמקמות בקרבת מגורי האדם במקומות כגון מסתורי כביסה, גגות, מרפסות וכו' וגורמות ללכלוך, ריח רע, והעברת מחלות; הלשלשת יכולה להווה מצע גידול נוח לטפילים; לשלשת היונים חומצית ובעלת תכונות קורוזיביות, כך שהיא גורמת להרס של מתכות מגולוונות כמו מרזבים ושלדי מתכת."
יונים ובני אדם... עריכה
היונים הנם ידידות טובות וקדושות של בני האדם מתקופות מוקדמות, ואפילו קדומות. בני האדם נהגו לדאוג לשובכים, תאי קינון, בניית גגות עם רעפים אשר מכילים קיני ציפורים, על מנת לסייע לידידותינו היונים, והציפורים בכלל, למצוא מקומות קינון יבשים וחמים, ובכך גם זכו להנות מחברות מקסימה עם העופות והציפורים שבסביבתם. הטבע שנולדנו אליו, כל דבר שנמצא בו מבחינתינו הוא עובדת טבע, והוא קדוש. ועלינו להתייחס אליו בכבוד. ולמצוא פתרונות הרמונים, אוהבים, חומלים, ומספקי צרכים, לכל הצדדים. ביימינו, יש דווקא נטייה כן לאמץ את הציפורים לאיזורינו החמימים, וכן לעזור להם כאמור. למצוא פתרונות לקינון במקום חמים ומוגן. ואפילו לבנות להם תיבות קינון ושובכים. ולעזור בהזנתם, אם אין מספיק צמחיה ומקורות חלבון ומים בסביבה. אז רצוי פחות להבהיל את האנשים, ופחות להשתמש במילים אשר שופטות את קיומם כ "מטרד", כיוון שהם חלק מהטבע ומעגל החיים הקדוש שאנו חיים בו, ויש אנשים שיעדיפו לראות בהם דווקא תוספת רצויה ואהובה בסביבתינו, חברים טובים ממש, במיוחד בסביבה עירונית שחסר בה מרוח הטבע הטובה. וכן אם שלשלת וצואת ציפורים ועופות עלולים לגרות למחלות ובעיות, יש להראות את זה כאזהרה מהצואה והצרכים של כל סוגי החיות ו/או כל סוגי העופות או לפחות כמה מהם ביחד, ולא להשמיץ מדי את היונים כמשהו בלעדי הנושא מחלות, הצרכים שלהן/השלשלת לא נושאת יותר מחלות בהכרח מהצרכים של שאר העופות החיות בטבע סביבינו, ניראה שזה מידי מייצר הסתה ואפילו שטנה נגדן, ורתיעה לא הכרחית, ואולי אפילו אלימות והפרעה לקיום שלהם, כן לא להתקרב ולא לגעת בצואות וצרכים של בעלי חיים אחרים, אבל אין צורך לנדות ולגרש אותם בגלל שבתופעת הצרכים של בעלי החיים, יש גם בקטריות וחיידקים, גם צואה של אדם בטבע ושל חתול ותוכי, ואנפה,ואפילו של חיפושיות, נמלים, ותולעים, קרוב לוודאי תשא חיידקים ובקטריות. ואולי אפילו לתת פיתרון שהוא לא גירוש ודחייה בשל הסיכון המסויים,: "כמו להזהר שלא לגעת, כדאי לשטוף את האיזור"...וכד' וגם לגבי הכינים אני מטילה ספק, יכול להיות שמישהו התבלבל בין כינים לקינים.../-: אני נוטה לחשוב שמדובר בהשמצה לא מדעית ולא מדוייקת!
תזוזת הראש עריכה
כתוב בערך שראש היונה זז קדימה בלבד ורק גופה זז אחורה. זו כמובן טעות וכנראה הכוונה שהראש זז קדימה ביחס לסביבה ולא אחורה (כלומר הוא נשאר במקום בזמן שהגוף זז קדימה) אבל הוא כן זז אחורה ביחס לגוף. צריך לנסח יותר טוב. 37.60.47.166 23:04, 30 ביולי 2022 (IDT)