שיחה:יחיד ורבים הלכה כרבים

כפילות

קיים ערך זהה בשם הכרעת רוב בדיינים. --Joalbertine - שיחה 20:04, 22 בספטמבר 2018 (IDT)

הערכים דומים אך אינם זהים. אכן שני הערכים עוסקים בנגזרת של דין רוב (הלכה), אך לכל אחד יש מאפיינים משלו. בברכה בן-ימין - שיחה 23:52, 22 בספטמבר 2018 (IDT)

לא הבנתי. מה פירוש "לכל אחד יש מאפיינים משלו"? האם הערכים עוסקים באותו נושא או לא? (התשובה היא: כן.) --Joalbertine - שיחה 04:53, 23 בספטמבר 2018 (IDT)

בעלי הידע בהלכה בעלי הידע בהלכה דעתכם? בברכה בן-ימין - שיחה 12:49, 25 בספטמבר 2018 (IDT)

נ"ל שיש לאחד. יש תשובות של כמה מגדולי האחרונים שיחיד ורבים הלכה כרבים שייך רק בבית דין או סנהדרין. וכן נראה שעיקרם אחד. למרות השינויים שביניהם. yairde • שיחה • ט"ז בתשרי ה'תשע"ט • 13:23, 25 בספטמבר 2018 (IDT)

עוד לא גיבשתי עמדה ברורה בנושא. מתלבט. בינתיים אעיר לJoalbertine שבכדי לפתוח דיון איחוד, יש להציב תבנית איחוד על שני הערכים. אגב, לא ברור את איזה ערך אתה מעוניין להשאיר, ואיזה ערך יוכנס לתוכו. דגש - שיחה 15:20, 25 בספטמבר 2018 (IDT)

זה מתיש. כששמתי תבניות איחוד, מחקו אותן בטענה שאסר להציב תבנית לפני שהתקיים דיון. כשיש דיון, מתלוננים שצריך תבניות. חלאס.

אני בעד שמירה על השם "הכרעת רוב בדיינים" כי זו השפה שבה מתוארת המצווה מדאורייתא. הכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים" צריך להופיע שם בגדרי המצווה. --Joalbertine - שיחה 15:56, 25 בספטמבר 2018 (IDT)

מצטרף לJoalbertine. שמו הרשמי של הערך כאן עוסק בכלל מצומצם הנוגע למשניות שמזכירות מחלוקת בין תנא יחיד ל'חכמים', והנשען על הכלל הרחב זיל בתר רובא, אך בפועל חלק גדול מהערך עוסק בכלל הרחב של רוב, ולא ביחס בין יחיד לרבים אלא בין רוב למיעוט, לכן אין מקום לערך הזה ודינו להתמזג לערך רוב (הלכה). מתייג את בעלי הידע ביהדות יאיר דב • שיחה • כ"א בחשוון ה'תש"ף • 10:51, 19 בנובמבר 2019 (IST)

בעד איחוד, זהו אותו הכלל. יהודי מהשומרון - שיחה 11:29, 19 בנובמבר 2019 (IST)

נמחק בעקבות הערתו הנכונה של Joalbertine להלן. על פניו נראה לי שאכן יש לאחד. אם מאחדים, צריך לשמר את הערך יחיד ורבים הלכה כרבים ולהטמיע בתוכו את החומר הנוסף שבערך השני. זאת משני טעמים: 1. 'יחיד ורבים' זה מושג, ותמיד ראוי להעדיף מושג על פני הגדרה עצמאית שלו. 2. יחיד ורבים הוא הנושא הראשי, לפי חלק מן הפוסקים מדובר על בית דין. כך שהכרעת הרוב בדיינים היא נגזרת שלא כוללת את כל הערך הראשי, כלומר, את האפשרות שהכלל של יחיד ורבים נכון גם בפסיקת הלכה כללית. • פּ‏ִירֵאוּס § שִֹיחָה • 12:17, 19 בנובמבר 2019 (IST)

פיראוס אוי ואבוי. "הכרעת רוב בדיינים" היא מצוות עשה המופיעה במוני המצוות. איך אפשר לומר שהיא צריכה להסתפח לכלל הלכתי? --Joalbertine - שיחה 14:06, 19 בנובמבר 2019 (IST)

אתה צודק, התבלבלתי. התכוונתי שהמצווה של הליכה אחרי רבים היא הנושא הראשי, וממנו מסתעפים הכרעת רוב בדיינים ולפי דעות מסוימות גם הכלל של יחיד ורבים הלכה כרבים. אם כן אני צריך לחשוב מחדש על דעתי לגבי איחוד הערכים. • פּ‏ִירֵאוּס § שִֹיחָה • 14:14, 19 בנובמבר 2019 (IST)

קשה לי לומר אם לאחד או לא, שכן זה תלוי בתוכן ובגודל. כרגע אכן קיימת כפילות בין הערכים. אם התוכן של ערך זה, יהיה ארוך גם שלא בהקשר של סנהדרין, אלא בעיקר בהיבטים של מחלוקות בין הפוסקים (וודאי כך אמור להיות, שכן יש בכך דיונים רבים), אני בעד להפריד את הערכים. לדוגמה, שאלת התייחסות לרב ותלמיד כדעה אחת או שתיים, מוכרת יותר בהיבט ההלכתי ולא בהיבט הסנהדראי, ומשכך הכנסתו בתוך הערך על ערך היסוד שעוסק בסנהדרין - היא חטא לאמת ובגדר של מחקר ראשוני (עד שלא יהיה לכך מקור המגבה את קיום הכלל גם בסנהדרין). ויש עוד הרבה דוגמאות כאלו. בין אם מאחדים, ובין אם לאו, השם "הכרעת רוב בדיינים" הוא שם ראשוני שהומצא אצלנו, ואין לו אח ורע, גם לא בגוגל אחר שכבר הומצא אצלנו. כלומר, אף אין מי שבא לשכפל אותו. הוא נשמע מאוד לא מוצלח. עדיף ממנו הביטוי המקראי של "אחרי רבים להטות" שמוכר הרבה יותר בהקשר זה. קובץ על יד • שיחה • 11:31, 20 בנובמבר 2019 (IST)

נגד איחוד. אמנם בעיקרם הם עניין אחד, אך כל אחד מהמושגים הללו "תפס" מושג ועניין משל עצמו. Biegel - שיחה 17:44, 20 בנובמבר 2019 (IST)

בעד איחוד לשם שהציע קובץ על יד: אחרי רבים להטות (או אחרי רבים להטת). נ"ב: קובץ, צ"ל "אח ורע", ולא "אך ורע"... בן עדריאל • שיחה • כ"ד בחשוון ה'תש"ף 09:15, 22 בנובמבר 2019 (IST)

כתיב חסר - לא מקובל אצלנו (לדוגמה, לא תחמוד, ולא "לא תחמד"). ה"אך" - כמובן טעות בלא שימת לב. ה"רֵע" הוא אחיו ורעו של ה"אח", אך לא של ה"אך". תיקנתי. תודה. קובץ על יד • שיחה • 20:10, 23 בנובמבר 2019 (IST)

יחיד ורבים = אחרי רבים להטות. כדאי לבדוק

מזה שנים רבות שעזבתי את הישיבה ואיני כה בקיא בתלמוד ובהלכה. לא בדקתי את העניין עכשיו, אבל לא בטוח שמדובר בשני מושגים זהים. הכלל של יחיד ורבים הלכה כרבים, לא חל תמיד. ולעתים קרובות פוסקים דווקא כיחיד גם אם הרבים חולקים. ואילו אחרי רבים להטות, שוב לפי זכרוני, הכוונה כשבית דין יושב לדון. במקרה זה הכרח לקבל את דעת הרוב. שאם לא כן כיצד פוסקים לעתים קרובות דווקא כדעת היחיד? טל ומטר - שיחה 19:05, 17 באפריל 2023 (IDT)

מספר החינוך ומהתוספתא המצוטטים בערך עולה שהפסוק הוא המקור להכרעת הרוב הן בדיונים הלכתיים כלליים והן בדיונים על מקרים ספציפיים בבית דין. אין זה אומר שלא יכול להיות הבדל בין שני הדינים, שהאחד יהיה גורף ולשני תהיינה הסתייגויות מסוימות. עמד (שיחה | תרומות) • כ"ז בניסן ה'תשפ"ג • 01:21, 18 באפריל 2023 (IDT)