שיחה:יעקב יצחקי
אדם שזכה שיישוב בישראל נקרא על שמו, זכאי גם לערך בוויקיפדיה (טוב, חוץ מרוזנוולד של כפר רוזנוולד). מובן ששתי השורות הקצרות שישנן כעת אינן ערך. דוד שי 03:17, 20 בדצמבר 2006 (IST)
אולי עדיף להכניס את שתי השורות של הערך בתוך הערך באר יעקב. תומר ט 19:17, 25 בדצמבר 2006 (IST)
שינוי שם הערך עריכה
צריך לשנות את הכותרת מ"יעקב יצחקי" ל"רבי יעקוב יצחקי"
- מקובל בשמות ערכים בוויקיפדיה לא להוסיף תארים לשמות האנשים אלא אם כן הדבר הכרחי לחלוטין. יאיר ח. 18:23, 27 באוקטובר 2007 (IST)
מתוך הערך - ההיסטוריה של היהודים ההרריים מקווקז עריכה
בין עמים השוכנים בארץ קווקז יושב עם קטן ודל, גוי אובד. ואם נוסעים וחוקרים כתבו עליו, עשו זאת כבדרך אגב, ולאחר יד. לא העמיקו לחקור ולהפיץ אור על קדמות ותולדות העם הזה. יהודי ההרים, או יהודי דאגסטן לפי הקבלה וממסורה הקדומה המה יוצאי עשרת השבטים, שהלכו שבי לפני מלכי אשור בשנה התשיעית להושע מלך ישראל, בימי ישעיהו בן אמוץ, הוא שנת שש לחזקיהו מלך יהודה 720 שנה לפני ספה"נ, ומני אז לא שבו אל ארץ אבותיהם. לא בימי ירמיהו שהלך להחזיר עשרת השבטים (מגילה י"ד ב') ולא בימי כורש מלך פרס שהעביר קול לעלות ירושלימה ולבנות בית ה'. על דברים אלה משיבים בני העדה: הגדה מספרת שאבותיהם יצאו מבבל והמשיכו לנסוע בערי פרס, ומשם הגיעו לשעמכי, שומכי, עיר בירה במדי, זו שירוואן ונתיישבו שם, וחלק נתיישבו בתבסראן, גם היא בארץ ובחבל מדי. הגדה שנייה מספרת שבימי נבוכדנצר הוגלו לבבל עם בוא הגזירות והמיסים של מלכי בבל, ואחרי מלך אחשורוש עזבו בבל ודרך פרס הגיעו למדי. הגדות אינן חומר בידי יוצרי דברי הימים, אין תעודות עתיקות המעידות אמיתות קבלתם. כי כל התעודות וספרים וגנזי האוצרות העתיקים נשרפו בעקבות העינויים הסבל והעריצות של העמים. "קאזי-מילא" "אזמט- באק" ו"שמיל", בשנתת 1847, שהרגו וחמסו את היהודים, על שללא עזרו במלחמותיהם עם ממכות רוסיא האדירה. והיהודים רצו לבוא תחת כנפי מלך חסד הוא מלך רוסיא. אנו מאמינים באמונה שלמה שדברי הזקנים כנים וישרים המה. מן הכתובים אנו למדים, שעוד לפני חורבן הבית הראשון, נשבה ישראל שלוש פעמים, 720-740-770 לפני הספירה, ובפעם האחרונה בימי שלמנסאר. הסופר מן המאה השלישית לספה"נ 'הירונימוס' כותב: קבלה בידי היהודים שמחכמיהם למד תורה תורה כידוע, כי האשורים והבבלים הוליכו שבי את היהודים. לא לבד את ארצות פרס ומדי כי אם אל ארצות בוספרוס ופאת צפון, ובוספרוס נוסדה על ידי הסקיטים הפראים בשנת 480 לפני ספה"נ ולדעת החוקר הרכבי פאת צפון הם ערים שנוסדו על ידי היוונים על חוף הים השחור. גם במצבות עתיקות שנמצאו בקרים מוכיחות שחיו שם וישבו יהודים, וההשערה שבאו דרך פרס ומדי (זו קווקז). הם ישבו על האדמה ונאחזו בה, כאנשי חופש, והיות וחופשיים היו, נפוצו ונתפשו בכל ארץ המזרח ועד לסין הגיעו. רק בתלמוד מוזכרים מעט פרטים על אודות גלות השבטים, במשנה שבת פ"נ כתוב על נחום המדי וזאת במאה הראשונה לספה"נ ומסתבר שהיו שם קהילות לא קטנות (בימי יוחנן זכאי). ובימי רבן גמליאל נשיא בירושלים נכתב לאנחא- דמדי גם כן במאה הא' לספה"נ. קהילות מדי חשיבותם במעלה שנייה אחר קהילות בבל. (בירושלמי מגילה פ' ד') מ"ה שנה לפסה"נ אנו מוציאים רבי שמעון ספרא די טרבנת, שהיה מלמד תינוקות שם. בספר תבואות הארץ ליוסף שווארץ כתוב: על אודות דרבנד שנבנתה בימי אלכסנדר מוקדון. רבי בנימין מטולידה כותב במאה הרביעית לספירה בזמן שלטונם של מלכי פרס שפרשו ממשלותיהם מבקעת שנער עד חוף ים-הכספי. ישבו היהודים שלווים ושקטים באין מחריד והרשות נתונה להם לבחור נשיאים ושופטים עליהם מקרבם. במאה החמישית משלו הכוזרים ומצב היהודים לא נודע. במאה השביעית, פרשו מלחמות האמונה של הערבים ועת צרה הייתה ליעקוב, ואחינו שתו מכוס התרעלה, רבים נשחטו ונשבו ונמכרו לעבדים. הכוזרים הכריעו הערבים ורווח ליהודים. באמצע המאה השמינית קיבל עליו בילן מלך הכוזרים בהשתדלות יהודי דאגסטני רבי יצחק סנגרי את דת ישראל, והוא ומלכים רבים אחריו היו למגן ומחסה ליהודים"(לפי דברי רבי יעקוב בהררי"ץ מילת "סנגר" בשפת טאט הוראתה מבצר, ודרבנד נקראת כן בגלל הייתה בצורה, ובערבית דרבנד היא שער הסנגר, או "באב אל באב" שפירושו "שער השערים"). במאה התשיעית והעשירית תחת ממשלת הכוזרים ישבו היהודים לבטח. בימי עובדיה מלך הכוזרים 920 התנפלו הישמעאלים על היהודים וטבחו בם, החריבו בתי תפילה, המלך ציווה להרוס מסגדים ומן היום ההוא לא אירע רע ליהודים. במאה ה-11 הרוסים וזיל מלך ביזנטיה בזיל-השני הגיעו על הכוזרים בשנה 1016 עשו בהם כלה, וממלכתם מצב היהודים הורע. במאה ה- 12 משלו מלכי בגדד וטוב היה ליהודים, ובנימין מטודלה מספר בשנת 1174 לספה"נ, בזמן ממשלת הכליף, יוסף אבול מצפור המכונה מסתהדי, ובבבל באותה עת ראש הגולה הנשיא רבי דניאל בן חסדא מגזע מלכות בית דוד, וכל קהלת שנער פרסן וכרסן וכו' כל ארץ ארם נהרים(ארמניה) וארץ אלניה היא הארץ מוקפת הרים, ואין לה אלא שער ברזל(דרבנט) שעשה אלכסנדרוס, באים אליו לקחת סמיכה ורשות. והנוסע רבי פתחיה מרגנשבורג מספר שבביקורו בשנת 1180 את המקומות ההם, 'היה מצב היהודים טוב מאוד'. מתחילת המאה ה-13 עד לסוף המאה ה-18 עברו היהודים משואה לשואה. בערך 500 שנה אחרונות משלו כאן המונגולים, הפרסים והטורקים, היהודים סבלו רבות. הסבל כלל הרס, שריפה, בעיקר נשרפו ספרים וכתבי יד עתיקים. וכשגורשו המלכויות האלה על ידי הרוסים, רווח ליהודים, והתחילו להתארגן. רבנים, בתי מדרש, קבצו ספרי דת ומוסר.. נשלחו האנשים לליטא ולפולין ללמוד בישיבות. התלמוד הגיע לקווקז בזמנים קדומים. הנוסע אלדד הדני, שהיה במאה התשיעית, כותב שנמצאו עלים ישנים מהתלמוד כתובים על קלף, וכן כתבי יד עתיקים ומצבות עתיקות ימים. אלדד הדני מוסיף שהיהודים האלה משתייכים לשבט יששכר היו חכמים גדולים ועוסקים בתורה, שישבו מזרחית ליד הכספי. יהודי קרים פנו בזמנים קדומים לשאול בענייני דת ואמונה בעצת אחיהם בקווקז, גם התלמוד הגיע אליהם בדרך זו". ...
פסקה זו אין מקומה בערך, אך חבל שתאבד. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 23:52, 9 בינואר 2010 (IST)
דיווח על טעות עריכה
פרטי הדיווח עריכה
בערך מדובר על החיבור "אהלי יעקב", חסרה מהותו של החיבור - ביאור למחזור לימים נוראים (ראש השנה ויום הכיפורים).
מקור: בידינו, כצאצאים שלו, עותק של הספר. על הכריכה מצוין "מחזור אהלי יעקב לראש השנה וליום הכיפורים", והתוכן הוא אכן נוסח המחזור עם ביאור.
דווח על ידי: אור סיקוראל 93.172.116.155 18:43, 2 ביוני 2019 (IDT)
- תודה על הדיווח, תוכלו בבקשה להוסיף קישור לאתר בו נמצא הספר? WikiLester - שיחה 19:57, 2 ביוני 2019 (IDT)
- WikiLester הקישור ישנו ב"קישורים חיצוניים" [1] [2]. זה באמת חומר מרתק. יוני - שיחה 21:33, 12 ביוני 2019 (IDT)
- יוני, זה צריך להיות כהערת שוליים ולא (רק) בקישורים חיצוניים. WikiLester - שיחה 18:47, 13 ביוני 2019 (IDT)
- WikiLester הקישור ישנו ב"קישורים חיצוניים" [1] [2]. זה באמת חומר מרתק. יוני - שיחה 21:33, 12 ביוני 2019 (IDT)
דאגסטן עריכה
נרו יאיר למה הורדת את הקישור הפנימי לרפובליקת דאגסטן? אולי תוכל להרחיב את ה"לא" בתקציר העריכה. WikiLester - שיחה 22:19, 3 ביולי 2019 (IDT)
- לא מסובך. הרפובליקה הוקמה אחר שנפטר. נרו יאיר • שיחה • ל' בסיוון ה'תשע"ט • 23:33, 3 ביולי 2019 (IDT)
- תודה. WikiLester - שיחה 07:39, 4 ביולי 2019 (IDT)
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (מאי 2023) עריכה
שלום עורכים יקרים,
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר ביעקב יצחקי שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
- https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsArticles/sefunotVIII_OCR.pdf נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20200801024437/https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsArticles/sefunotVIII_OCR.pdf לכתובת המקורית.
כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.
הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 02:50, 19 במאי 2023 (IDT)