שיחה:יעקב עמידרור

בתוך סעיף עמדותיו: כתוב "קרא לכבוש את כל רצועת עזה.[3]" אבל הסימוכין שמובאים שם מובילים לדף שעוסק בכנס מדיטציה. מחקתי את השורה ואת הסימוכין. אם למישהו יש סימוכין ראויים שיחזיר את השורה

חשיבות לערך על עמידרור? אלוף לשעבר, רח"ט מחקר באמ"ן. בלי ספק חשוב דיו. ‏odedee שיחה 09:42, 7 בנובמבר 2006 (IST)תגובה

דרגת אחותו עריכה

כתוב בערך: "אהובה ינאי, הייתה קצינת פניות הציבור בצה"ל בדרגת אלוף משנה". ברם, קצינת פניות הציבור היא בדרגת סא"ל. האם היא המשיכה לתפקיד אחר בהמשך? השקמיסט 19:47, 6 בינואר 2007 (IST)תגובה

אהובה ינאי הנה אל"מ במילואים. ייתכן כי הוענקה לה במעמד סיום שירות הקבע, או מאוחר יותר בשירות המילואים. בכל אופן, אין בידי מידע הנוגע למועד קבלת הדרגה. קפ"ציות נוספות הינן בעלות דרגות גבוהות מסא"ל - הידועה שבהם היא תא"ל ליגום.Wierzbaשיחה 04:42, 11 ינואר 2007 (UTC)

פרטים בנוגע לראשית שירותו הצבאי של עמידרור עריכה

הפרטים הנוגעים לראשית שירותו הצבאי של עמידרור אינם חשובים, בעיקר בהתחשב בעובדה שקורס מ"כים הוא זניח בהשוואה לדרגת האלוף שלו. בעיה חמורה יותר היא שהם אינם מגובים בהפניות. לא הצלחתי למצוא כל הוכחה לכך שעמידרור אכן השתתף בפעילות מבצעית בצנחנים, לא כל שכן שהשתתף בלחימה במלחמת ששת הימים. את רוב שירותו הצבאי העביר במודעין בתפקידים תומכי לחימה. בנוסף, הטיעון ש"דבריו סולפו" בכתבה ב"הארץ" הוא שגוי ולא מבוסס. עמידרור מעולם לא טען שדבר סולפו, ודבריו הוקלטו והובאו בכתבה במרכאות.

לגבי הנושא הראשון - אתה יכול לשים תבנית מקור, העובדה שלא מצאת הוכחה אינה מתירה לך למחוק מידע (אגב, למה רק זה? לכל השאר מצאת הוכחות?). גם לא ראיתי שאתה עצמך הבאת סימוכין לכך שאת רוב שירותו הצבאי העביר בתפקידים תומכי לחימה. בעניין קורס מ"כים - גם לדעתי אין חשיבות לציינו, אבל כך נהוג בד"כ בערכי לוחמים אצלנו. נרו יאירשיחה • ה' באלול ה'תשע"ב • 01:41, 23 באוגוסט 2012 (IDT)תגובה
מאה אחוז, אפשר לשים תבנית מקור. אני יודע על הקריירה שלו בחיל המודעין, ולכן לא חיפשתי מידע. העובדה שאת רוב שירותו הצבאי (למעלה משלושים שנה, למיטב הבנתי) העביר בתפקידים תומכי לחימה כבר מופיעה, למעשה, בערך. התפקידים שביצע בחיל המודיעין הם תפקידים תומכי לחימה. בכל מקרה, לא ציינתי זאת בערך ולכן גם לא הוספתי מקור. דרך אגב: כרגע מופיעה גרסה מלוכלכת של הערך, בלי קישור שמפנה כהלכה. אני לא רוצה לערוך כדי שלא יאשימו אותי שוב במלחמת עריכה. אשמח אם תתקן בעצמך
אני לא מבין. כרגע נמצאת בערך העריכה שלך. נרו יאירשיחה • ה' באלול ה'תשע"ב • 01:52, 23 באוגוסט 2012 (IDT)תגובה
הסרתי את הציטוט השקרי - הוא פשוט לא אמר משפט כזה. הדברים שאמר היו בכלל בכנס שנערך שנה קודם לכן. כל הפרשה של הכתבות שפתאום נזכרו לכאורה בדברים שאמר לפני שנה וסילפו אותם מתוארת במשפט שהוספתי לדף הערך עם האסמכתאות לאתר ביקורת התקשורת לאטמה. אורח לרגע - שיחה 02:03, 23 באוגוסט 2012 (IDT)תגובה
מאמר הדעה בלאטמה אינו מביא ולו הוכחה אחת לכך שהדברים לא נאמרו. ההפניה לאתר המכון הישראלי לדמוקרטיה היא לסיכום עיקרי הדיון, לא לתמליל. לעומת זאת, המאמר ב"הארץ" מביא ציטוטים ישירים מהדברים שעמידרור אמר. אני לא מצאתי ולו מקום אחד באינטרנט שבו עמידרור הכחיש שאמר את הדברים. יותר מכך, תגובתו של עמידרור המובאת בסוף הכתבה היא עדות לכך שניתנה לו הזדמנות להכחיש או להתנער מהדברים והוא בחר שלא לנצלה - הזמנות שאתר "לאטמה" לא נתן לחיים לוינסון, דרך אגב. לפני שקוראים לי ולהארץ שקרנים כדי לבחון את העובדות, וזה עם כל הכבוד לדעותיהם הפוליטיות של עורכי ומוחקי הערך הזה. 2607:F140:400:1020:D69A:20FF:FE78:E466 02:09, 28 באוגוסט 2012 (IDT)תגובה
המאמר בלאטמה אינו עוסק בנשוא הערך, אלא בכתבה בעיתון "הארץ", ולכן שקוף שאין לו מקום בערך הזה. לגבי הנחיצות בקישור לכתבה ב"הארץ" אין לי דעה. ברור שהעורך נתן לכתבה כותרת סנסציונית בכוונה, והמידע המובא בכתבה עצמה אינו חיוני בהחלט לערך. גם אם מקשרים לכתבה ב"הארץ", רצוי לא להשתמש בכותרת הכתבה בגוף הערך, אלא בניסוח קצת יותר שקול של הדברים שנאמרו (בקישור עצמו צריך כמובן להשתמש בכותרת הכתבה). שורה תחתונה: הקישור למאמר ב"לאטמה" מיותר לחלוטין בערך הזה. הוא לא מוסיף שום מידע על נשוא הערך, ועוסק בביקורת של סמרטעיתון אחד על עיתון אחר. לקישור למאמר ב"הארץ" יש לדעתי ערך מסוים, אך יש לנסח את הדברים בגוף הערך באופן שקול שמסכם את תוכן המאמר, במקום לשקף את הכותרת הסנסציונית, ואפשר גם פשוט לוותר עליו. קיפודנחש - שיחה 23:14, 27 באוגוסט 2012 (IDT)תגובה
המאמר בלאטמה חולק על הכתבה בהארץ, כך שאם יש מקום לה אז יש מקום גם לדעה החולקת. כפי שאתה עצמך אומר - יש פער בלתי סביר בין הכותרת בהארץ ובין התוכן. ייתכן שהפתרון הוא זה שאתה מציע בסוף, להוריד את כל העניין. נרו יאירשיחה • י' באלול ה'תשע"ב • 01:03, 28 באוגוסט 2012 (IDT)תגובה
"להוריד את כל העניין" זה לא פתרון. התבטאותו של עמידרור חשובה ומשמעותית, מכיוון שהיא משקפת את עמדותיו הערכיות. 2607:F140:400:1020:D69A:20FF:FE78:E466 02:09, 28 באוגוסט 2012 (IDT)תגובה
המאמר בלאטמה לא "חולק" על הכתבה בהארץ, הוא מבקר אותה בלי לחלוק על העובדות, ומביע ביקורת שיש לעיתונאי אחד על עיתונאי אחר, ללא כל קשר לנושא הערך. בין אם מביאים או לא מביאים את הכתבה מהארץ,לכתבה מלאטמה אין מקום בערך הזה. קיפודנחש - שיחה 08:07, 28 באוגוסט 2012 (IDT)תגובה
גם עמידרור עצמו ביקר את הכתבה בהארץ בלי לחלוק על העובדות: ראו את טיעונו ש"לא התנסח כראוי" כאן. הוא גם כתב ש"יש יותר מחוסר הגינות בציטוט מדיון אקדמי תיאורטי על דברים שאינם עומדים להחלטה מעשית גם אם הדברים יוצאים לאינטרנט באתרו של אותו מקום. עד לפרסום אפילו לא ידעתי שהדברים שוחררו לאתר." במילים אחרות, יש כאן הודאה בכך שאמר את הדברים, והתמרמרות על כך שהם התפרסמו. יוצמח - שיחה 08:24, 28 באוגוסט 2012 (IDT)תגובה
אני חולק עליך. ראשית כדאי לצטט לא שלוש מילים ("לא התנסח כראוי") אלא את המשפט המלא של עמידרור:
"אמרתי באותו דיון, כמו שאני אומר בכל מקום באותו עניין, כי יש מדינות שבהן נהוג להוציא להורג פחדנים שכאלה. אם היה מי שהבין כאילו אני ממליץ לאמץ זאת גם אצלנו – הרי שלא התנסחתי כראוי". הכותרת של הארץ ודאי פופוליסטית, ומועד פרסומה מחזק את הטענה שהיא גם מגמתית. אבל מה לגבי הציטוט בגוף הכתבה? האם עמידרור מודה ביחס לנכונותו? איני בטוח, אבל זה גם לא ממש משנה מה היו המילים המדויקות באותו אירוע שהארץ ניסה לעשות ממנו עניין גדול שנה אחר כך.
חשובה הרבה יותר עמדתו העקרונית, ובפרט משפטים אחרים שאמר שם עמידרור באותו נושא: "קיים צורך לחדד את חשיבותה העליונה של השגת המשימה תוך נכונות להקריב את החיים ולהרוג את חיילי האויב. המאמץ לפגוע בהבנה זו הוא חלק מניסיונות רבים לסרס את יכולת הצבא להילחם. הניסיונות הללו מובלים על ידי אינטרסנטים המפעילים כל אמצעי כדי להפחיד את המפקדים ואת החיילים מלפעול על בסיס עקרונות אלה וע"י אנשים תמימים הרוצים רק טוב ואינם מבינים שצבא שיאבד את נכונותו להקרבה ואת נחישותו לנצח – יפסיד במלחמה". במילים אחרות, מן הראוי שהערך יכלול לא רק את הסקנדלים שניסה הארץ ליצור כדי למנוע את מינויו של עמידרור, אלא גם את עמדותיו העקרוניות באותם תחומים, כפי שהן באמת. נרו יאירשיחה • י' באלול ה'תשע"ב • 17:59, 28 באוגוסט 2012 (IDT)תגובה

התבטאותו שצוטטה בהארץ עריכה

אני מבקש לדון בשאלה אם ההתבטאות, שמהדיון לעיל נראה שאכן נאמרה, צריכה להיכנס לערך - נראה שהיא עוררה הד ציבורי, עמידרור עצמו התייחס אליה, גם אתר לאטמה ואחרים. האם יש סיבות שלא להזכיר אותה, תוך הבאת תגובתו של עמידרור לכך שהיה מדובר בדיון תיאורטי? יוסאריאןשיחה 08:40, 28 באוגוסט 2012 (IDT)תגובה

במקרה זה בקשתך התמלאה עוד לפני שהספקת לבקש. כבר יש דיון. נרו יאירשיחה • י' באלול ה'תשע"ב • 17:59, 28 באוגוסט 2012 (IDT)תגובה
הדיון נסחף וחדל מלעסוק בנושא איזכור ההתבטאות. יוסאריאןשיחה 20:15, 30 באוגוסט 2012 (IDT)תגובה
אני מסכים ומציע לחזור לשאלה המקורית. יוצמח - שיחה 05:32, 1 בספטמבר 2012 (IDT)תגובה
ההצעה של יוסאריאן מקובלת עלי מהסיבות שהוא ציין. נראה לי הוגן לאזכר את תגובתו של עמידרור שהדיון היה תיאורטי ולקשר למאמר שכתב. יוצמח - שיחה 22:57, 2 בספטמבר 2012 (IDT)תגובה
אני שב ושואל - האם יש סיבות ענייניות להתנגדות? יוסאריאןשיחה 10:08, 4 בספטמבר 2012 (IDT)תגובה
כנראה שאין סיבה עניינית, ובכל זאת הימין הקיצוני שוב מכתיב איך ויקיפדיה נראית. נכנסתי לערך ובחיי שאני מתבייש.

הועבר משיחת משתמש: נרו יאיר עריכה

שלום, שמתי לב שהסרת את הקישור לכתבה מעיתון הארץ. קראתי בעיון את דף השיחה ולא הבנתי מה כתוב בדף השיחה שמצדיק את הסרת הקישור. קראתי בעיון גם את הכתבה בעיתון הארץ, וברור לי שאם הדברים לא היו נאמרים היתה מוגשת תביעת דיבה נגד העיתון. עם כל הביקורת החריפה שיש לי אישית נגד העיתון ועורכיו, וזו גם הסיבה שהפסקתי את המינוי על העיתון לאחר עשרות שנים שהייתי מנוי עליו, העיתון מפרסם רק דברים בדוקים בכתבות כאלו. אנא הסבר לי מדוע מחקת הציטוט כך שאבין. תודה. --Yoavd - שיחה 08:17, 28 באוגוסט 2012 (IDT)תגובה

שלום רב וברוך הבא. אם כבר קראת את הדיון (שבו אגב לא התחלתי אלא הצטרפתי לאחת הדעות וגם לא הייתי הראשון שהסיר את המשפט), מן הראוי להמשיך באותו דיון שם. ודאי ראית גם שיש סתירה בין הידיעה לבין הכותרת. לגבי הארץ - אולי תופתע לשמוע שהוא מוביל את רשימת כלי התקשורת שבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות מצא שעברו על חוקי האתיקה, כלומר הם בהחלט לא מפרסמים רק דברים בדוקים. ראה בערך הנ"ל. נרו יאירשיחה • י' באלול ה'תשע"ב • 17:44, 28 באוגוסט 2012 (IDT)תגובה
"מוביל את רשימת כלי התקשורת שבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות מצא שעברו על חוקי האתיקה"? - ממש לא נכון. מה גם שכמעט כל העבירות האתיות שבהן "הארץ" כן נמצא אשם לא נבעו מפרסום של דברים לא בדוקים. יוצמח - שיחה 04:09, 29 באוגוסט 2012 (IDT)תגובה
בהנחה שעברת ביסודיות על הקישור שצירפת, ודאי ראית שם לא פחות משמונה מקרים שבהם נמצא שהארץ עבר על חוקי האתיקה. בעבר ספרתי גם את המקרים של שאר כלי התקשורת, ובראש הרשימה עמד הארץ (נדמה לי שגם לידיעות היה מספר זהה). המקרים האמורים כוללים בהחלט גם פרסום דברים מאוד לא בדוקים (שלא לומר שקרים מגמתיים, בפרט בכותרות), כמו במקרים של דיין ושטיינברג. נרו יאירשיחה • י"א באלול ה'תשע"ב • 16:38, 29 באוגוסט 2012 (IDT)תגובה
בהנחה שעברת ביסודיות על הקישור שהתייחסת אליו, ודאי ראית שם רק שבעה מקרים שבהם נמצא שהארץ עבר על חוקי האתיקה. אחד מהם היה בנוגע למכבי תל אביב בכדורסל, שעיתונאי לא פנה אליה כדי לקבל את תגובתה לכתבה. השני נגע לתמונה שהארץ התבקש להבהיר שהיא לא קשורה ישירות לכתבה שאליה צורפה. השלישי בנוגע למקרה שבו צלם הבטיח למצולם שלא לפרסם את תמונתתו - והפר את ההבטחה; הצילום פורסם בהארץ, המצולם תבע את העיתון, הפסיד, ערער ואז זכה בפיצויים - והארץ פרסם ידיעה לקונית על זכייתו. המקרה הרביעי הוא של כותרת שלא שיקפה נאמנה את תוכנה של כתבה מסויימת. בחמישי - הארץ לא פנה למושא הכתבה כדי לבקש את תגובתה. רק במקרה אחד בית הדין קבע כי אתר האינטרנט של העיתון לא אימת מספיק ידיעה שפרסם, וגם במקרה הזה הייתה דעת מיעוט שתמכה ב"הארץ".
בנוגע לדני דיין: ביה"ד קבע שהארץ עבר עבירה אתית בכך שלא ביקש את תגובתו של דיין לכתבה עליו, ובכך שמאחת מכותרות המשנה "השתמע שמר דיין הבטיח לנציגי הממשל האמריקאי שמתנחלים יתפנו בתמורה לפיצוי". בוודאי גם שמת לב שבית הדין קבע כי "התרשמנו שהשימוש השגוי במילה "מבטיח" נעשה בתום לב, על מנת להתאים את מבנה המשפט למבנה האחיד של כותרת-המשנה" ורק אז הוסיף "אולם העובדה שהדבר נעשה בתום לב אינה מרפאת את ההפרה של סעיף 6(ד) לתקנון האתיקה הקובע: 'הכותרת לא תהיה מטעה'".
אז עם כל הכבוד (ויש הרבה כבוד, באמת), הטענה שלך ש"המקרים האמורים כוללים בהחלט גם פרסום דברים מאוד לא בדוקים" היא מאוד לא בדוקה. הדיון כאן הוא בנוגע ל*תוכן הכתבה* ולא בנוגע להתאמת הכותרת לתוכנה. נראה לי שיש כאן הסכמה שהכותרת שהעורך נתן לכתבה היא לא לעניין. אבל על תוכן הכתבה אפילו מר עמידרור בעצמו אינו חולק. עם כל הכבוד לסטנדרטים העיתונאיים של לאטמה וערוץ 7 נראה לי קצת תמוה שהערך מבוסס עליהם ולא על עיתון כמו הארץ. יוצמח - שיחה 22:44, 29 באוגוסט 2012 (IDT)תגובה

אם רצונך לדקדק בפרטים, בבקשה, לפי הסדר בקישור שצירפת (שהוא מהמאוחר למוקדם), ובמושגים שבהם השתמשו בתי הדין עצמם:

  1. רועי פטל: פרסום תמונה ללא קשר לידיעה, בניגוד לכללי האתיקה.
  2. דני דיין: הפרת שני סעיפים בתקנון האתיקה: אי בקשת תגובה וכותרת משנה מטעה ובלתי סבירה. אגב, פסק הדין שם מאלף, מומלץ לקרוא עד כמה מגוחכות היו טענות הארץ, שכמובן נדחו, ראו כאן.
  3. שטיינברג: דיווח חד צדדי ללא בדיקה מספקת.
  4. מנשה דרור צדיק: פרסום המפר לא פחות משישה סעיפים בתקנון: פרסום שאינו "מדויק, הוגן ואחראי", אינו עומד ב"חובת הגינות", הימנעות מפרסום שקיים עניין ציבורי בפרסומו, הימנעות מתיקון הטעות במהירות, סיקור בלתי הוגן של הליכי משפט, וכן סיקור של פס"ד של העליון באופן שאינו דומה לסיקור של פס"ד המחוזי, וזאת משום שהמחוזי פסק לטובת הארץ והעליון לחובתו.
  5. כרמון: אי בקשת תגובה. אגב, בערכאה הראשונה נפסק גם כי לא נערך בירור מוקדם לפני הפרסום, אך בערעור הושגה הסכמה לפרסם ידיעה המדברת על אי בקשת תגובה בלבד ולבטל את ההחלטה הראשונה.
  6. מכבי תל אביב: הפרת שני סעיפים, פרסום בלתי מדויק ומטעה, ואי קבלת תגובה.
  7. דריימן: הארץ הודה שהכותרת אינה משקפת את רוח הדברים, אך אמר שהדבר נעשה בשגגה והצדדים הגיעו להסכמה.
  8. גליק: פרסום כותרת מטעה.

אם כן, יש לנו שלושה מקרים של פרסום מידע שגוי או מוטה (שטיינברג, צדיק, מכבי ת"א) ושלושה מקרים של כותרות מטעות, דבר חמור לא פחות ואולי יותר (דיין, דריימן, גליק). זה רק בעשור האחרון, רק במקרים שבהם מישהו טרח להתלונן, ורק בבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות. אנו עוסקים בהחלט גם בכותרות מטעות ומוטות, ואם הביטוי "לא בדוקים" מפריע לך, אתה יכול לשנות בהתאם, ל"פרסום בלתי בדוק, מטעה או מוטה". זה לא ממש משנה. העיקר הוא שהארץ מוביל במעבר על חוקי האתיקה, מכל הסוגים. הרקורד של ערוץ 7 טוב הרבה יותר (מקרה אחד של אי פרסום תגובה באתר באנגלית), כך שההנחה שלך שהסטנדרטים העיתונאיים של הארץ גבוהים יותר אין לה כלל על מה לסמוך. זה לא אני אמרתי, זה בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות. נרו יאירשיחה • י"ב באלול ה'תשע"ב • 20:47, 30 באוגוסט 2012 (IDT)תגובה

אז אני שמח שאתה מודה שהביטוי "בלתי בדוק" אינו תקף ברוב המקרים. למרבה הצער, גם שניים משלושת המקרים שאתה מתייחס אליהם (שטיינברג, צדיק, מכבי ת"א) אתה מנפח ומסלף:
  1. צדיק: הארץ לא פרסם פרטים מפסק דין שניתן נגדו, אלא הסתפק בתאור פרטי המקרה. בית הדין לא כתב בשום מקום שפרטי המקרה שתוארו בהארץ היו "לא בדוקים". אני מסכים שהייתה כאן עבירה אתית, אבל זה ממש לא מעיד על כך שהעיתון מפרסים פרטים לא בדוקים.
  2. מכבי תל אביב: כמובן, מקרה רלוונטי ביותר לערך על יעקב עמידרור. פסק הדין הכיר בכך ש:" לטענת הנילון, הכתבה באשר ליחסים העכורים בין שלף לגרשון מבוססת על מקור אמין שלא ניתן לפרסם את שמו מחמת חסיון עיתונאי". כלומר, להארץ היה מקור, שהוא לא רצה לחשפו. מידע שגוי או מוטה? על זה נאמר - יאללה יאללה.
בנוגע לידידנו שטיינברג, אז כן, פעיל ימין קיצוני עמוס בכסף, שעושה ימים כלילות כדי לרדוף אחרי ארגונים שנמצאים שמאלה מליברמן וכצ'לה, הצליח למצוא כתבה שבה הכתב, רחמנא לייצלן, התבסס והתמקד בדבריהם של נציגי ארגוני שמאל ולא הזכיר את עמדתה הרשמית של מדינת ישראל. ממש איום ונורא. כמובן, ערוץ 7 היה ונשאר מופת של איזון בין דעותיהם של מתנחלי מגרון לאלה של אריה אלדד.
לא נראה לי שנסכים בעניין, ואני מציע שבכל זאת נחזור לשאלה שיוסריאן העלה. יוצמח - שיחה 05:31, 1 בספטמבר 2012 (IDT)תגובה
כפי שכבר כתבתי - הנושא אינו המילה בדוק, אלא אמינותו של הארץ בכלל, והרי כל הדיון הנוכחי התחיל מכותרת מטעה. אבל גם ברמת בדיקת המידע, לגבי מכבי ת"א - איננו יודעים אם היה מקור, אנו יודעים שהארץ אמר שיש לו מקור. זהו פרט אחד, בפרטים אחרים קבע בית הדין שדברים שהארץ אמר בפירוש בדיון שהם השערות הוצגו בפועל בעיתון כעובדות, ולכן פסק בית הדין שהעיתון פרסם מידע "בלתי מדויק ומטעה". בעניין שטיינברג, אין זה רלוונטי כלל אם לדעתך הוא פעיל ימין קיצוני ומה הוא עושה. הנשוא כרגע הוא הארץ, ובית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות פסק שבפרשה זו הארץ "פרסם דיווח חד צדדי ללא בדיקה מספקת". אתה יכול כמובן לחלוק ולפרסם פסק דין אחר, אבל זה מה שבית הדין אומר. נרו יאירשיחה • ט"ז באלול ה'תשע"ב • 20:31, 3 בספטמבר 2012 (IDT)תגובה
אני מציע שמי שמחפש את "אלוף העבירות האתיות" יחלק את מספר ההפרות שהוכרזו ככאלה על ידי בית הדין במספר הידיעות העיתונאיות, מוטב מכך - מספר המילים בידיעות העיתונאיות, והכי טוב - מספר המילים שמבוססות על מחקר עיתונאי ולא על הודעת יחצ"נות בידיעות עיתונאיות , בעיתון היומי. יוסאריאןשיחה 20:39, 3 בספטמבר 2012 (IDT)תגובה
מה שאתה אומר הוא נימוק שאולי ניתן היה להביא בטיעונים לעונש, אילו היה, אבל עדיין הארץ הוא האלוף. זה כמו לומר שזה לא חוכמה שארה"ב מובילה את טבלת המדליות, משום שהיא גדולה ועשירה וכך הלאה, ועדיין - היא המובילה. אגב, מספר המילים אינו רלוונטי ולדעתי יש בהארץ הרבה מאוד הודעות יח"צנות. נרו יאירשיחה • ט"ז באלול ה'תשע"ב • 22:02, 3 בספטמבר 2012 (IDT)תגובה
יהי כן, הוא אלוף העבירות, ועדיין העיתון האתי ביותר שיוצא לאור בארץ, אולי ביחד עם מקור ראשון, אבל עולה עליו בהיקפו, בעושרו ובאלמנטים אחרים. יוסאריאןשיחה 10:12, 4 בספטמבר 2012 (IDT)תגובה
אלוף העבירות ועדיין האתי ביותר?! אני לא רואה איך זה הולך יחד. הארץ מוטה באופן מובהק, לא פחות מהעיתונות הדתית והחרדית, אלא שבניגוד אליהן הוא מנסה להצטייר כמאוזן. נרו יאירשיחה • י"ז באלול ה'תשע"ב • 15:52, 4 בספטמבר 2012 (IDT)תגובה


קישור שבור עריכה

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 11:00, 4 במאי 2013 (IDT)תגובה


קישור שבור 2 עריכה

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 11:04, 17 ביוני 2013 (IDT)תגובה

גויים דוברי עברית עריכה

איני יודע מדוע, אבל האמירה הזו גורמת לי חלחלה, ובאופן אישי, אין לי כל ספק שהוא אכן אמר אותה. אולם לא הצלחתי למצוא מקור מהימן המביא את האמירה בהקשרה. בפרט, בניגוד למה שמופיע בגוגל, אין שום מקור שמורה על כך שהוא אמר זאת בראיון עיתונאי כלשהו. יתכן שהוא אמר למשל "כמשמגיעים לבית הכנסת, החילונים הם סתם גויים דוברי עברית", ויתכן גם שהוא אמר "שבאה העת להלחם למען המולדת, צריך להזהר משום שהחילונים הם גויים דוברי עברית". הכצעקתה - שיחה 09:13, 9 באפריל 2014 (IDT)תגובה

אני די בטוח שאני זוכר את הראיון, וזו לא הייתה כתבה וציטוט דרך אגב. לכן המקור הזה צודק ואיש לא סתר אותו. בכל מקרה, לוינסון איננו המקור. לגבי ההקשר, לא היה מקום לטעות. ציטוט מלא יותר של משפט שלם תמצא אצל מתי גולן: "מבחינתנו, היהודים הדתיים, החילונים הם גויים דוברי עברית" [1]Uri R (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
הזיכרון שלך אינו מקור. הכצעקתה - שיחה 19:02, 10 באפריל 2014 (IDT)תגובה
בוודאי שהזיכרון שלי איננו מקור. איש לא טען זאת. הבאתי מקור בקישור לעיל וחיזקתי אותו בזכרוני. גם הבאתי מקור לתהיות ההקשר שלך. יתרה מכך אתה בעצמך הסרת מהערך מקור בו כתוב היה שמדובר היה בראיון עיתונאי. אז יש לנו כבר שני מקורות כתובים שונים שאומרים שמדובר היה בראיון עיתונאי. אני אומר לך שאני זוכר אותו, ואתה מסיר זאת בשם ספקולציה סובייקטיבית שלך ומתחיל מלחמת עריכה נגד הגרסא היציבה בה זא כתוב? לא יתכן. אורי שיחה 04:11, 11 באפריל 2014 (IDT)תגובה
ההבדל מבחינתי הוא קל ערך, ואני יכול לראות את ההיגיון גם בגישה שלך, שלמרות שהאפשרות שמדובר באגדה אורבנית אינה מבוטלת מבחינתי. שים לב שיש יותר, אולי הרבה יותר, משני מקורות כתובים. אבל, אם תבדוק את התאריכים, אולי תגלה משהו מעניין. הכצעקתה - שיחה 16:52, 11 באפריל 2014 (IDT)תגובה
גם לי זכור שהיה ראיון. השאלה היא רק מה בדיוק הוא אמר, המקורות שהבאתם חלוקים. נרו יאירשיחה • י"א בניסן ה'תשע"ד • 17:55, 11 באפריל 2014 (IDT)תגובה
היכן אתה רואה מחלוקת? אנא הבא את הגרסאות השונות. לי הן נראות די עקביות. אורי שיחה 20:21, 11 באפריל 2014 (IDT)תגובה
במקור הראשון שאליו קישרת אתה, כתוב: "(למעשה הוא רק ציטט חבר, ובהסתייגות)". נכון או לא? נרו יאירשיחה • י"ב בניסן ה'תשע"ד • 21:34, 12 באפריל 2014 (IDT)תגובה
באחד משני המקורות שמציינים בראיון אכן כל כתוב. באף אחד מהמקורות הרבים שרק מתייחסים לציטוט ולא מציינים ספציפית שמדובר בראיון זה לא מוזכר. אני לא חושב שזה נכון. מה שיותר חשוב, זה גם לא משנה אם זה נכון. כשאדם נשאל מה הוא חושב על נושא מסויים והוא עונה "בוא ואספר לך מה חבר שלי אומר על זה…" זו דרך להביע את דעתו. פרטי הכלי הספרותי לא משנים. הערך האגב של הכתב אין משמעותה שהוא לא אמר את הדברים, שלא התכוון אליהם, או שהם הוצאו מהקשרם. הכל נשאר אותו הדבר. אורי שיחה 22:29, 14 באפריל 2014 (IDT)תגובה
יש שתי "מחלוקות". א. האם יש סימוכין לכך שהדברים נאמרו בראיון עיתונאי. (לדידי לא, משום שכל הסימוכין הם משניים. לא אומרים באיזה ראיון, וכנראה מתכוונים לידיעה ב"הארץ", שבה הדברים מצוטטים, אבל לא כראיון. ב. מה היה ההקשר המלא. נדמה לי שכאן הדיווח של מתי גולן הוא מספק. הכצעקתה - שיחה 10:15, 12 באפריל 2014 (IDT)תגובה
א. מקור משני הוא לגיטימי. יש לנו שניים כאלו. אף אחד מהם לא מרמז אפילו שמדובר על ידיעה ב"הארץ" ושניהם מדברים בפציפית על ראיון, ששני ויקיפדים שונים פה גם זוכרים אישית. אורי שיחה 22:29, 14 באפריל 2014 (IDT)תגובה
ובכן, ככל הנראה כולנו טעינו. לפי המידע המופיע כאן [2] האמירה היתה הרבה יותר מוקדם, בשנת 1996 (בראיון להארץ, או לידיעות אחרונות?) והציטוט המלא היה: "יש הרבה חכמה בטענה שהחילונים הם לא יותר מגויים דוברי עברית.חוץ מהעברית, במה מתבטאת היהדות שלהם, החילונים? מבחינתנו, היהודים הדתיים, אתם גויים דוברי עברית.". הכצעקתה - שיחה 10:37, 12 באפריל 2014 (IDT)תגובה
טוק-בק של בלוג הוא לר בדיוק שיא הסמכויות. להוציא את תאריך הגיליון, הוא גם לא מוסיף דבר למה שכבר כתוב כאן. אורי שיחה 22:29, 14 באפריל 2014 (IDT)תגובה
לי היה נדמה שמדובר בכתב הארץ, שחר אילן. אבל זה לא ממש משנה, כי אני בואחר לעסוק בענינים אחרים בחדשים הקרובים כך שיהיה לכם בהצלחה בדיון. הכצעקתה - שיחה 00:55, 15 באפריל 2014 (IDT)תגובה
הבלוג אכן שלו, אבל את דברים עתב הטוקבקיסט Mosheshy בשעה 30/6/11 15:04. אורי שיחה 16:45, 16 באפריל 2014 (IDT)תגובה

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (מרץ 2023) עריכה

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר ביעקב עמידרור שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 08:25, 8 במרץ 2023 (IST)תגובה

חזרה לדף "יעקב עמידרור".