פתיחת התפריט הראשי

שיחה:ישיבת חברון כנסת ישראל

פברואר 2005עריכה

מה הטענות שלך בדיוק

הטון בטקסט לא חיובי מדי, צריך למתן אותו במקצת. טרול רפאים 20:33, 5 פבר' 2005 (UTC)

אני עוד מיתנתי את עצמי
זה בהחלט עזר, רוב הערכים מהסוג הזה שאנשים מכניסים פה, צריכים לעבור מחיקה של חצי מהערך. פה מדובר על כמה שורות שצריך לשנות במקצת. טרול רפאים 20:40, 5 פבר' 2005 (UTC)

מה רע עכשיו

שיניתי קצת את הניסוח של המשפטים האחרונים (לא צריך להגזים) והורדתי את השכתוב. תודה רבה לך על הערך, טרול רפאים 21:41, 5 פבר' 2005 (UTC)
אכן ערך נאה, אתה יותר ממוזמן להירשם לויקיפדיה ולהמשיך לתרום כמשתמש רשום (אזהרה ידידותית, זה ממכר..) בברכה, מלך הג'ונגל 23:00, 5 פבר' 2005 (UTC)

הורדתי את הרב שך מרשימת בוגרי הישיבה. ממתי הוא למד בחברון ??

שינויעריכה

בוטל הקישור במילים "דוד כהן". הוא מתיחס לאדם שונה מהרב דוד כהן, ראש ישיבת חברון. Xcaliber 8 יולי 2005 09:22 (UTC)

אולי תכתוב ערך על האדם הנכון תחת הכותרת "דוד כהן (ראש ישיבת חברון)"? גילגמש שיחה 8 יולי 2005 09:25 (UTC)

משהו מבולבלעריכה

"בראשות הישיבה הרב הלל זקס הרב משה מרדכי פרבשטיין". שיחזרתי כי לא הבנתי בכלל מה המשפט הזה אומר. הכוונה באופן מילולי; איפה הפיסוק? -*- עמבה -*- 22:49:40, 2005-08-23 (UTC)

זה היה שיחזור פזיז, ובלי הסבר.. את צודקת שיש בעת פיסוק, אבל היא היתה שם גם ךפני תוספת האלמונית, ונשארה גם בגרסה שלך. emanשיחה 23:00, 23 אוגוסט 2005 (UTC)
שיחזרתי כי לא ראיתי שום הבדל חוץ מהתוספת "הרב הלל זקס" שהיא לא ברורה. זה חסר הקשר ובלתי מפוסק ולכן שיחזרתי. אם תפסק ותבהיר מה השם הזה עושה שם זה יהיה מצוין כי לי באמת אין מושג. אם גם לך אין מושג, אז צריך לשחזר.. -*- עמבה -*- 23:02:39, 2005-08-23 (UTC)
מה לא ברור? יש שם את רשימת העומדים בראש ישיבת חברון, והאלמוני הוסיף אליה שם. פיסקתי את זה. בכל אופן ככה לשחזר בלי נימוק זה מעשה שלא יעשה. בסוף תהיי גילגמש! emanשיחה 23:05, 23 אוגוסט 2005 (UTC)
במקרה הזה לא ראיתי צורך לנמק כי מי שהיה רואה את ההבדל בין הגירסאות היה רואה שמדובר שם בתוספת חסרת הקשר ופיסוק.
אני לא אהיה גילגמש ולו רק משום שאני לא בקטע של להיות גננת על אי אלו ויקיפדים :*). אני מעדיפה את החופש שבלהיות משתמשת רגילה :) -*- עמבה -*- 23:12:14, 2005-08-23 (UTC)
עמבה וגילגמש צודקים - זו אכן היתה השחתה שקשורה לפוליטיקה פנימית שם (בררתי את הנושא), הרב הלל זקס היה בעבר ראש ישיבה שם ולאחר מחלוקת פנימית הוא עזב ופתח ישיבה משלו כמו שצוין שם ממש כמה משפטים לפני זה, הוא עדיין מוסר שם שיעורים כ"מרצה אורח", אך לא מכהן כבר כראש ישיבה, המשחית היה כנראה אחד מ"חסידיו" שם. לכן אני משחזר שוב.--ג'ו בלאק 23:43, 23 אוגוסט 2005 (UTC)
גילגמש לא היה מעורב בזה. רק עמבה, וזו לא היתה הסיבה שהיא שיחזרה.
לעומת זאת השיחזור שלך הוא מוצדק. מראש לא היתה לי סיבה שלא להאמין לתוספת של האלמוני, אבל בכל זאת מכיוון שהוא אלמוני בדקתי בגוגל וראיתי את הרב ההוא מוזכר בקשר לישיבה (אם כי אני מודה שבמורה שהותירה בי איזשהו ספק שהוא עדיין שם). אבל אם אתה בא ואומר מה שאמרת, בודאי שאין לי סיבה לא להאמין לך. כל הכבוד על ההשקעה והבדיקה, ואם כבר טרחת, אולי כדאי למצוא מקום להוסיף את המידע שמצאת emanשיחה 23:48, 23 אוגוסט 2005 (UTC)
אין שום בעיה.--ג'ו בלאק 23:54, 23 אוגוסט 2005 (UTC)

בוגרי הישיבהעריכה

בנוגע לאלא שיצאו מהישיבה : מכיון שישיבה זו מיועדת למגזר החרדי ליטאי מן הראוי להוסיף בוגרים השיכים למגזר זה ובהם דמויות בולטות ביותר בציבור החרדי ולמשל הרב שך הרב מיכל לפקוביץ הרב בערל פוברסקי מפונוביז ועוד רבים ואחרים אשר שיכים גם לחינוך שהישיבה מעניקה כלומר הישארות בכתלי בית המדרש ולא אנשים כמו מנחם אלון אין בכוונתיח שתמחקו מישהו אבל לכל הפחות הוסיפו גם אותם

אתה מוזמן להוסיף את מי שאתה יודע עליו אריה א 09:10, 1 נובמבר 2005 (UTC)
לדעתי רשימה זו מנופחת מידי ומכילה עשרות אנשים שלא ברורה חשיבותם. הידרו 17:58, 9 באוקטובר 2007 (IST)
רוב הערך הוא בוגרי הישיבה, משהוא צריך לטפל בזה. הידרו - שיחה 16:57, 10 ביולי 2008 (IDT)

האם הצ"א אכן בוגר חברון? דומני שהוא בוגר עץ חיים משתמש:ygb6147. ערכתם את רשימת בוגרי הישיבה, באופן החופשי ביותר שניתן. ארזי הלבנון ואזובי קיר - ולא אכנס לפירוט - באותה נשימה ורשימה. יש מקום לרשום הרבה בוגרים כישיבה ענקית שיחודה בגיוון בוגריה

הורדתי את הרב שך מרשימת הבוגריםעריכה

הרב שך למד בסלבודקא אין הצדקה להורדה ניתן לתקן בסוגרים תקופה קצרה בלבודקא אגב בנו של הרב שך ד"ר אפרים למד בישיבת חברון

סלבודקא היא לא חברון-סורי!

הרב שלמה כץעריכה

כתבתי ערךבעבר על הרב שלמה כץ, א' מראשי הישיבה החשובים, ומשום מה הוא נמחק. הוא חייב להיות קיים באיזשהו מקום, ולכן אני מבקש שיוחזר. הערך מידי חשוב מכדי להסירו.

ואלה שמותעריכה

למה לא הוסיפו את מרן הרב משה מרדכי פרבשטיין, כראש ישיבה כיום. אין ספק שהערך מגמתי.

אני מצטרף לדעתו של הידרו: יש תחושה שהערך נועד לעשות פרסום לכל מי שעובד בישיבה, לשם מה צריך את שמות המשיבים או כל מק"ק מקומי ? אולי נוסיף את שמות המנקים או מנהלי המטבח האגדתיים (ו. ודומין) ואולי נוסיף גם את שמות האלתר'ס המפורסמים ? אלה אברכים צעירים שנכנסו לעבוד בזמן האחרון בישיבה, ואין להם מקום, כרגע, בערך אנציקלופדי. הדבר דומה לסטודנט תואר שני מאוניברסיטת תל אביב שמתרגל באיזה קורס של תלמידי תואר ראשון ושמו יוזכר בערך על אוניברסיטת תל אביב לדעתי אין שום חשיבות ברשימה זו (ולא שאני ח"ו מזלזל באנשים המוזכרים או בפעלם), היא מיותרת לחלוטין, ויש לשקול להשמיט את ריבוי השמות בערך.


ישנה כאן מגמה לא אמינה של כמה מחסידיו הישנים של אחד מאלו שפרשו לעוות את הערך החשוב כל כך. האם אפשר להשמיט את חלקו של הרב יוסף חברוני בישיבה לאחר שנתמנה לראש הישיבה המכריע והקובע בכל ולבעלים מוחלט של הישיבה ע"י הגר"י שפירא שליט"א ובצירוף חתימת כל גדולי ישראל, כשהוא מחזיק גם בפועל את הישיבה, אם לא בגלל הטייה סובייקטיבית ?

מצב הישיבה היוםעריכה

כל הקטע הזה מתייחס (לפי ידיעתי) לסניף גבעת מרדכי, בעוד שהערך מספר על 3 ישיבות שונות (עם רקע משותף). צריך הסבר או הורדת הקטע. --שפ2000 - שיחה 22:08, 31 ביולי 2008 (IDT)

גבעת מרדכי אינה "סניף" אלא נושאת השם והמהות. ואין צורך לשרבב את ההתפצלויות שקמו בשמות אחרים ובמהויות שונות, אמנם התיימרות יש אבל ללא הצדקה... מי שהתפכח (שיחה | תרומות | מונה) שכח/ה לחתום
שפ2000 צודק כמובן, והמגיב השני רחוק מלהיות אובייקטיבי. יאירשיחה 00:28, 19 בדצמבר 2008 (IST)
כמובן כל כותבי ומשכתבי המציאות תוך הדגשות שונות הנוגעות לקרית ספר לעומת הישיבה ודרכה הם "אובייקטיביים"...
רקע משותף לא הופך כל ישיבה לערך של "ישיבת חברון כנסת ישראל". יתכבדו האחרים ויתקיימו לעצמם בלי להיות ניזונים על חשבון אחרים בלי שתהא להם זכות לכך. מי שהתפכח (שיחה | תרומות | מונה) שכח/ה לחתום
בהתאם לדברי שפ הסברתי את הקשר בין הישיבה של זקס לבין חברון-גבעת מרדכי. יחסיות האמת • כ"ב בכסלו ה'תשס"ט 12:53:53
היכן עשית זאת? יאירשיחה 18:43, 20 בדצמבר 2008 (IST)

השלמה דחופה...עריכה

איך זה שלא כתוב כמעט כלום על גישתה המוסרית של שיטת סלבודקה? --בברכה, גוונא + שיחה + האם אתה מאזכר נכון? 12:01, 17 באפריל 2009 (IDT)

הרחבתי. יחסיות האמת • כ"ג בניסן ה'תשס"ט 13:14:52
יפהפה! לא חשבתי שזה יקרה כל כך מהר. אשריך מתוק. --בברכה, גוונא + שיחה + האם אתה מאזכר נכון? 13:21, 17 באפריל 2009 (IDT)

בוגריםעריכה

כרגע הרשימה מונה 53 בוגרים(!). אני מקבל את עמדת הקהילה שניתן לציין שמות בוגרים בערכים של מוסדות לימוד, אך המספר הזה גדול מדי. יש לצמצם את הרשימה לגודל סביר יותר (30 זה מספר סביר לדעתי). קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 17:59, 13 באפריל 2010 (IDT)

זו קצת בעיה, כי לישיבת חברון באמת בוגרים רבים בתחומים שונים. איך אתה מציע לסנן? גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 21:20, 13 באפריל 2010 (IDT)
האמת היא שאין לי מושג. הייתי מגביל את גודל הרשימה ומנסה לצמצם עד אליו. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 21:28, 13 באפריל 2010 (IDT)
מה הקרטוריון להוספות ומחיקות? --Gesheft - שיחה 14:58, 4 בינואר 2016 (IST)
בדרך כלל מכניסים רק כאלו שיש להם חשיבות אנציקלופדית מספיקה כדי שיהיה להם ערך משלהם בוויקיפדיה. או אנשים ששמם מזוהה עם ארגון/מוסד/פרשיה שיש לה חשיבות דומה. ביקורת - שיחה 15:13, 4 בינואר 2016 (IST)
כפי שכתוב למעלה, הדברים תלויים גם במספר הבוגרים המפורסמים. כאן יש הרבה מאוד והרף גבוה. נרו יאירשיחה • כ"ד בטבת ה'תשע"ו • 16:39, 5 בינואר 2016 (IST)

הרב צבי פלאיעריכה

באמצע הפיסקה אודות הרב הלל זקס מופיע משפט על הרב פלאי שהקשרו לא מובן. מישהו יודע להסביר? עזר - שיחה 09:37, 13 ביולי 2010 (IDT)

לא שמעתי על זה, אבל אני מניח שהכוונה היא שבעקבות הסכסוך שהוביל לפרישת הרב זקס, הרב פלאי החליט... גוונא שיחה ביבליוגרפיה של מקורות יהודיים 09:40, 13 ביולי 2010 (IDT)
אז משאירים את זה ככה? יש פה איזה חברונר? עזר - שיחה 09:46, 13 ביולי 2010 (IDT)
מפתיע עד כמה ישיבת חברון שמגלה יומרה של פתיחות והכרה טובה יותר של תרבות אחרת אין לה נציגות כאן (או לפחות מי שמצהיר על כך), ודוקא הבוגרים החייניקעס של פוניבז' מפגינים כאן נוכחות יפה  . גוונא שיחה ביבליוגרפיה של מקורות יהודיים 09:49, 13 ביולי 2010 (IDT)

חסרים בערךעריכה

למה אין שום איזכור לראש הישיבה הגאון ר' נחמן טוקר ואיך לראשי הישיבה הותיקים הרב ברוידא שהיה במועצת גדולי התורה ומזקני ראשי הישיבות והרב הלל זקס נכדו של החפץ חיים ומטאור תורני אין ערך בויקיפדיה אגב זכורני שלרב ברוידא היה ואולי מחקו מאן דהוא

סלבודקה וחברוןעריכה

היה מן הראוי לערוך רשימה נפרדת של תלמידי סלבודקה שלפני מלחמת העולם הראשונה, כמו הרבנים שך קוטלר קמינצקי ועוד. או לחלק את הערך של חברון גבעת מרדכי מהערך של סלבודקה המקורית, מה גם שאין קשר גדול בין שתי הישיבות צוריאל בן אביחיל - שיחה 13:48, 15 בספטמבר 2010 (IST) לאמיתו של דבר הישיבה בחברון היא ישיבה חדשה לגמרי שנפתחה בחברון על ידי הרב אפשטיין ואח"כ הצטרף אליה פינקל, ואילו הישיבה נשארה בסלבודה עד השואה בראשות חתנו של הסבא הרב שר, שהוא הקים אח"כ את הישיבה בב"ב, ותחת המשגיח הרב גרודז'נסקי חותנם של הרבנים וולבה רוזנברג וקרייזוירט צוריאל בן אביחיל - שיחה 13:52, 15 בספטמבר 2010 (IST).

זה בכלל טיפשות לייחס את הישיבה לעיר סלבודקא, הישיבה הוקמה בחברון ואין לה שום קשר לאירופה זה תלמידים אחרים וכו', רק השם נקבע זכר לישיבת כנסת ישראל סלבודקא. דוח - שיחה 08:12, 18 בינואר 2012 (IST)

זה לא מדויק, הישיבה שנארה בסלבודקא היא ישיבה אחרת. הסבא שהקים את הישיבה עלה לארץ עם ראש הישיבה וחלק נכבד מהבחורים והמשיכו את הישיבה בארץ. הרב שר שינה גם את אופי הישיבה ולא התיימר להמשיך את ישיבת חברון. הערה למה אין מילה בערך על חברון החדשה שהוקמה ב2016 עי בוגרי הישיבה מהפלג הירושלמי? בשונה משאר הישיבות שהתפלגו מהישיבה הם רואים בעצמם איזשהו המשך לישיבה (המחזורים שלהם ממוספרים מקלז ומעלה)

מדויק לגמרי. הישיבה בסלבודקה התפצלה, והישיבה בגבעת מרדכי לא. לא רלוונטי מה מישהו רואה את עצמו או איך הוא ממספר את עצמו. נרו יאירשיחה • כ"ד בתשרי ה'תשע"ט • 14:06, 3 באוקטובר 2018 (IDT)

ערכים מפוצליםעריכה

לא מובן למה יש ארבעה ערכים שונים על ישיבות סלבודקה השונים ולא ערך אחד כולל של כולם, שיכלול בתוכו את הסטורית הישיבה התפצלותה והקמתה בחברון ובירושלים וסניפיה השונים, למה צריך ארבע ערכים? אחדובי - שיחה 04:26, 7 באוקטובר 2010 (IST)

נו, באמת, מדובר בארבע ישיבות שונות, שאין ביניהם כל משותף אמיתי. דרכיה דרכי נועםשיחה • כ"ט בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 04:31, 7 באוקטובר 2010 (IST)
בהחלט הערך הנוכחי עתיד להיות מפוצל , כלומר ייכתב ערך מורחב על ישיבת כנסת ישראל סלבודקה. מי-נהר - שיחה 06:09, 7 באוקטובר 2010 (IST)
באמת, כבר הגיע הזמן 95.86.112.118 09:40, 21 באוקטובר 2010 (IST)

ישיבת חברון היא ישיבה חדשה שהוקמה כסניף לישיבת סלבודקאעריכה

מבחינה עובדתית זו טעות הגדרתית חמורה לייחס את ישיבת חברון בגבעת מרדכי לישיבת סלבודקא, פשוט אחרי שנסגרה ישיבת כנסת ישראל בסלבודקא פתח ראש ישיבה אחר דהיינו הרב אפשטיין בברכתו של רב נתן צבי ישיבה חדשה באותו קו שהיה לישיבת בסלבודקא, אבל היה ראש ישיבה חדש שהוא הרב אפשטיין וכן תלמידים חדשים, וגם אם תלמיד אחד הגיע משם לא נקרא שהישבה העתיקה את עצמה לשם, ישיבה שהועתקה פירושו שהישבה עברה במתכונתה וזה לא מה שקרה שם, ולכן שנת הקמתה של ישיבת חברון היא 1924 בעיר חברון. דוח - שיחה 07:41, 22 בינואר 2012 (IST)

אם "ישיבה" היא רק סך תלמידיה, הרי שבאותו אופן אפשר לטעון (בהפלגה) שישיבת חברון של היום אינה אותה של 24' שכן אף אחד מתלמידיה אז מצוי בה היום. גם המיקום אינו תנאי, וזהות ראש הישיבה - וודאי שלא. אז מה כן? הכלל לא ברור (לפחות לא לי), אבל במקרה זה בפרט- קריאת המאמר של ד"ר טיקוצ'ינסקי מניחה את דעתי שאכן מדובר באותה ישיבה עצמה, והוא נדרש לכך בפירוש. יאירשיחה 08:56, 22 בינואר 2012 (IST)
דוח, דבריך מוטעים. רוב הרבנים ורוב התלמידים עלו לארץ, כולל הסבא מסלבודקה. המיעוט נשאר בסלבודקה, וחלק עלו וחזרו. נרו יאירשיחה • כ"ז בטבת ה'תשע"ב • 16:50, 22 בינואר 2012 (IST)
יאיר, אני לא טוען שצריך שיהיו אותם בחורים ואותו ראש ישיבה במשך תקופת קיומה, אך תחשוב אם אני אפתח ישיבה באשקלון בשליחות הרב שמואל מרקוביץ זה ייקרא שפוניבז' עברה לאשקלון, היתכן? לכן אני טוען שמעבר ישיבה חייב להיות לו לפחות שני תנאים: א. שיהיה מעבר רציף כמו ישיבת דרך חכמה וכמו ישיבת חברון של שנת 29. ב. שבעת המעבר, הישיבה תעבור במתכונתה דהיינו אותו ראש ישיבה והקומץ העיקרי של התלמידים, והוא יותר מעבר טכני, אולם לאחר מכן היא תעבור שינויים.
בפרט לפי מה שנרו יאיר אומר שחלק מהבחורים נשארו שם אז זה ממש דומה לדוגמא של פוניבז', כיון שרצו לפתוח ישיבה כדוגמתה בארץ ושתשמש גם למפלט עבור תלמידי אירופה, אבל בסלבודקא המשיכה הישיבה כרגיל. גם טיקוצ'ינסקי מדבר בכלל על העתקת קו הישיבה. דוח - שיחה 07:59, 24 בינואר 2012 (IST)
זה דו שיח מוזר. רוב התלמידים עברו עם ראשי הישיבה, בשום אופן לא ישיבה אחרת שנפתחה "בשליחות", וזה כמובן גם מה שטיקוצ'ינסקי אומר. מיעוט התלמידים נשאר בסלבודקה. נרו יאירשיחה • כ"ט בטבת ה'תשע"ב • 22:41, 24 בינואר 2012 (IST)
נכון. דוח, האם יש כאן איזושהי פוליטיקה שאנחנו צריכים לדעת עליה? יאירשיחה 01:56, 25 בינואר 2012 (IST)
תסתכלו בערך עצמו איך שזה מנוסח בלשון "הוקם סניף", והטענה היא פשוטה, אם הישיבה ממשיכה להיות פעילה באותו מקום זה יכול להיות מקסימום סניף גם אם חלק מהתלמידים עברו לשם, וכשסניף נפתח הוא נפתח באותו רגע ולא לפני כן. כמו כן יאיר תסתכל בדברי המשתמש "צוריאל בן אביחיל" בדף השיחה הזה פיסקה "סלבודקא וחברון" ותיווכח שלא מדובר באיזו פוליטיקה אלא גם אחרים טוענים זאת וזה דבר שמתקבל על הדעת. דוח - שיחה 07:51, 26 בינואר 2012 (IST)
לאחר עיון נוסף איני בטוח אם רוב התלמידים עלו בפועל. הכוונה הייתה להעביר את הישיבה בכלל (גם כדי להימנע מבעיות של גיוס כפוי), תלמידים רבים עלו וכן שתי הדמויות הבולטות בישיבה. ודאי לא "זכר". אכן אשנה גם את האמור בערך לאור זאת. נרו יאירשיחה • ב' בשבט ה'תשע"ב • 12:24, 26 בינואר 2012 (IST)
נרו יאיר תיקנתי את כותרת הפיסקה לאור דבריך, אך עדיין זה משאיר מקום לעיון אם זה מעבר ישיבה או סניף שהוקם בשנת 1924. דוח - שיחה 07:27, 27 בינואר 2012 (IST)

שמות נטבחי תרפ"טעריכה

האם כדאי לציין בהערת שוליים, את שמות בחורי הישיבה שנטבחו בתרפ"ט?

שכתבתי את הערך בצורה די מקיפה ונראה לי שאפשר להסיר את התבניתעריכה

ישפטו הקוראים95.86.79.35 01:50, 1 ביוני 2012 (IDT)

אתמול בלילה שכתבתי את הערך כנ"ל, כנראה שלא שמו לב בשל השעה המאוחרת, אשמח אם מישהו יתייחס לעניין ויוריד את תבנית העריכה.95.86.114.121 11:25, 1 ביוני 2012 (IDT)
לא תמיד יש לאנשים זמן להעיף מבט, בכל זאת כולם מתנדבים, לאחרי העברת עין מלמעלה זה בהחלט נראה משוכתב, וראוי להסרת התבנית • חיים 7 • (שיחה) • י"ג בסיוון ה'תשע"ב • 23:49, 3 ביוני 2012 (IDT)

משוב מ-4 באוקטובר 2012 - הוספות לבוגרי הישיבהעריכה

בבוגרי הישיבה יש להוסיף:הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית י-ם, הרב מיכל יהודה לפקוביץ' ז"ל ראש ישיבת פוניבז' לצעירים, הרב שמואל רוזנגרטן ראש ישיבות בעלזא, הרב אביעזר פילץ ראש ישיבת תושיה תפרח. זה מה שאני זוכר כרגע. 212.76.100.198 18:43, 4 באוקטובר 2012 (IST)

הרב איתן יפה'ןעריכה

תוסיפו את העדכון החדש: נכון לאב תשע"ג, הרב יצחק לנדא קודם לועד ג', והרב איתן יפה'ן שהיה ראש חבורה בישיבת מיד נהיה ר"מ בועד א'. 164.138.121.79 14:54, 4 באוגוסט 2013 (IDT)

רבנים חדשים בישיבהעריכה

מ"זמן חורף" נוספו רבנים חדשים בישיבה הרב רלבג והרב נחום בר חיים הם נוספו כ"משיבים" לועד ג ולמוסרי חבורות לועד ג.

יוסף חברוניעריכה

מדוע אין עליו ערך בנפרד כמו בשאר ראשי הישיבה?????


נו באמת...Shlomo zalman - שיחה 04:09, 9 בפברואר 2015 (IST)

התשובה האמתית היא: משום שלא נמצא המתנדב שיכתוב. יש חשיבות ברורה ואתה יכול לכתוב בעצמך כמובן. קרא קודם את המדריך לכתיבת ערכים. ביקורת - שיחה 23:03, 8 בדצמבר 2015 (IST)

מספר הבחורים כיוםעריכה

למיטב ידיעתי הוא נע בין 1300 ל1400. תיקנתי את זה ומשום מה מחקו את זה. נ.ב. יוצא לי להסתובב בישיבה כמה פעמים בשבוע.Shlomo zalman - שיחה 17:35, 30 בדצמבר 2014 (IST)

אתה אחראי ספירה? מנין הידע הזה? אנו הולכים לפי נתונים רשמיים ורשמיים למחצה, לא על פי ידע אישי • חיים 7שיחה • ח' בטבת ה'תשע"ה • 18:01, 30 בדצמבר 2014 (IST)
מקור המידע הרשמי היחיד הוא או ועד הישיבות או הנהלת הישיבה. למיטב ידיעתי אין להם אתר או משהו מעין זה. מצחיק לראות שבגירסה מ-2012 כבר כתוב 1200 תלמידים וטרם עודכן. על כל פנים בתחילת שנת הלימודים תשע"ה הנהלת הישיבה לא ידעה איך היא תסדר מקום בחדר אוכל ל-1351 תלמידים הרשומים בה. כאן המקום להוסיף שכל אחד שרוצה יכול לבוא ולראות שברגע זה מתבצעים שיפוצים המרחיבים את חדר האוכל ובקרוב ירחיבו את בית המדרש (הושגו אישורים). לא בכל דבר צריך להביא מקורות בזמן שכל בחור בישיבה יודע את הנ"ל. דרך אגב מה המקור למספר 1200? נת קייק - שיחה 14:49, 22 במרץ 2015 (IST)
מחר יבוא מישהו וישנה ל-1000, עם הנימוק המדויק שלך, כי זה מצחיק וכולם יודעים, ומה המקור ל-1300. ובכל זאת, איך בדיוק אתה יודע? נרו יאירשיחה • ב' בניסן ה'תשע"ה • 15:04, 22 במרץ 2015 (IST)
פשוט, אני גר בשכונה חרדית ויש לי כמה שכנים שלומדים שם ולדבריהם זה מסתובב בין 1200 ל-1400 תלוי בזמנים בשנה וכו'. המקור הכי טוב שאני יכול להמליץ לך זה להתקשר למשרד הישיבה ולשאול מה מספר התלמידים מבחינת ההנהלה.נת קייק - שיחה 15:14, 22 במרץ 2015 (IST)
גם את תשיג רשימה של המשרד זה לא יעזור לך. אני השגתי רשימה שמית של אחת החסידויות ועידכנתי על פיה, אך מישהו מחק לי את זה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
שטויות. כשהצגת מידע מוצק בהחלט שינית מספרים. נרו יאירשיחה • ד' בניסן ה'תשע"ה • 09:36, 24 במרץ 2015 (IST)
חסידות סלונים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
עניתי לך על זה בדף שיחת המשתמש שלך אז. גם זו אחת התוצאות של ההחלטה התמוהה שלך לערוך מחוץ לשם המשתמש, אתה לא עוקב אחר הדיונים ומשכפל אותם במקום שאינם רלוונטיים. נרו יאירשיחה • ד' בניסן ה'תשע"ה • 14:06, 24 במרץ 2015 (IST)
לא ענית ממין הטענה. אני ספרתי באופן אישי את המספר שציינתי (יש יותר אגב, אך הורדתי כמה עשרות שיש להניח שרק מקורבים או אלמנות). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
עניתי, בין היתר, שזה לא המקום לדון במקרה אחר (שהדיון בו נקטע בגלל החלטתך האמורה). אני טועה? נרו יאירשיחה • ד' בניסן ה'תשע"ה • 23:04, 24 במרץ 2015 (IST)
התכוונתי על דף השיחה ההוא. לא על כאן. אתה צודק לגבי זה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

אני לומד כיום בישיבה ולפי מה שידוע לי (מהעבודה על המקומות בימים נוראים) יש היום בישיבה 1450 בחורים

שלמה פלאיעריכה

הרב שחמה פלאי עוזב את הישיבה לזמן קיץ.

אכן תקוני תקנתיעריכה

משתמש:נרו יאיר למה אתה טוען "לתקוני שדרתיך" הרשימה צריכה להיות מסודרת בסדר הגיוני כלשהוא ,הציץ אליעזר הוא מגדולי הבוגרים למשל הוא צריך להיות בהתחלה. העורך היהודישיחה • ח' בסיוון ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים 00:47, 26 במאי 2015 (IDT)

יש לך גדולומטר? ואתה בטוח שכולם יסכימו איתו? במאות ערכים דומים השמות מסודרים לפי א"ב, אנשים השקיעו בזה שעות רבות במצטבר. עכשיו תשנה הכול ותתחיל אינספור ויכוחים בגלל שלדעתך הציץ אליעזר הכי גדול? נרו יאירשיחה • ח' בסיוון ה'תשע"ה • 00:52, 26 במאי 2015 (IDT)
לא שמתי לב שזה לפי אל"ף בי"ת של שמות משפחה, בסדר שיהיה. העורך היהודישיחה • י' בסיוון ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים

ישיבת חברון (ירושלים)עריכה

למה נקרא הערך ישיבת חברון (ירושלים), ולא ישיבת חברון או ישיבת כנסת ישראל (חברון)? אני לא יודע איך להתעסק עם זה... בתודה, דג ירוקשיחה • י"ח באב ה'תשע"ה 18:36, 3 באוגוסט 2015 (IDT)

ישיבת כנסת ישראל חברון - שמה של הישיבה בהיותה בחברון; ישיבת חברון - מטעה לחשוב שמדובר על אותה תקופה; זה הפתרון שנמצא. אם יש לך הצעה טובה יותר, כמו ישיבת כנסת ישראל "חברון", היתן לקיים על כך דיון. יש לעשות שימוש ב{{שינוי שם}}. ביקורת - שיחה 21:03, 3 באוגוסט 2015 (IDT)
בדיקה שערכתי בכמה אתרים "רשמיים" (בזק, דפי זהב, עולם התורה, משרד החינוך ועוד) העלתה כי השם הרשמי הוא ישיבת חברון "כנסת ישראל". אני חושב כי נכון יותר לשנות את שם הערך לשם זה. בתודה, דג ירוקשיחה • י"ט באב ה'תשע"ה 10:06, 4 באוגוסט 2015 (IDT)
בדרך כלל בלנק רשמי של הישיבה מכריע. אם תמצא "הסכמה" או מסמך דומה על בלנק של הישיבה שתוכל לקשר אליו, זה יתרום מאד לדיון. ביקורת - שיחה 10:12, 4 באוגוסט 2015 (IDT)
יש כאן ויכוח מה השם הרשמי? זה ודאי "ישיבת חברון כנסת ישראל" וכך גם מופיע בבלנקים ובשילוט על הבנין. ניתן לראות כאן. אך יש את הבעיה שציין ביקורת, שזה יטעה לחשוב שמדובר בישיבה בחברון, בנוסף לכך שאף שזה השם הרשמי, אף אחד לא מכנה את זה כך בשפת הדיבור. לשיקול החברים. מקוה לטובשיחה • כ"ח באב ה'תשע"ה • 10:49, 13 באוגוסט 2015 (IDT)
מקוה לטוב, כעת הערך מדבר גם על התקופה של הישיבה בחברון (הערך ישיבת חברון הוא דף הפניה). לפי כללי ויקיפדיה השם המועדף בכל מקום הוא השם הרשמי, ושאר הצורות המדוברות אמורות להיות דפי הפניה, לא להפך. בכל מקרה, תודה על התמונה. בתודה, דג ירוקשיחה • כ"ח באב ה'תשע"ה 15:00, 13 באוגוסט 2015 (IDT)
  בוצע ביקורת - שיחה 15:07, 13 באוגוסט 2015 (IDT)

יוסף חברוניעריכה

ממתי יוסף חברוני הוא ראש ישיבה???

הוא לא מונה מעולם לראש ישיבה, לא מוסר שיעור כללי, ואין לו תלמידים מבחינה דרך לימוד וכו'

(בהשוואה לנחמן טוקר או אפי' לחלק מהר"מים ברוב המדדים הוא יצא חסר, ואותם לא הוסיפו כראשי ישיבה)

הוא משמש מבחינה לימודית כאחד הר"מים ומבחינה ניהולית כמנהל כללי

הוא אמור להירשם כמנהל שזה עיקר עסקו והשפעתו בישיבה

(אני לא רוצה לחשוב על עריכה מוטית בעקבות אינטרסים)

192.55.54.42

אתה לא רוצה לחשוב, אבל זה מה שאתה עושה. אין לנו אפשרות לכמת תלמידים מבחינת דרך לימוד, אנחנו מתקשים בשל בעיות של מחקר מקורי אפילו לאפיין את ההבדל בדרך הלימוד בין ר' יחזקאל סרנא לר' משה חברוני, שלא לדבר על בין ר' מרדכי חברוני לר' אהרן יפה'ן. בניגוד למה שאתה אומר, הרב חברוני הבן מונה כן כראש ישיבה, אני לא יודע לגבי שיעורים כלליים מה קורה בפועל אבל יש לו את הזכות להעביר שיעורים כאלה. יתר על כן, אנחנו מודעים היטב לקבוצות אינטרס בקרב בחורי הישיבה שלא כ"כ אוהבים אותו ומדי פעם באים לכאן כדי להשחית את ====================המידע אודותיו. לכן, אני נאלץ לדחות את תרומתך עד שתחזיר אותה בתוספת מקורות. מה יותר פשוט? ביקורת - שיחה 21:42, 6 בדצמבר 2015 (IST)


אולי תוכל לספר לי מתי הוא מונה לראשות הישיבה?

מי היה הממנה? באיזה אולם? ומי היו הנוכחים?

ומהם המקורות הכ"כ קדושים לכל זה?

ואני אגב נמצא שם כבר משנת 2003 עוד לפני רוב הצוות הקיים שם היום ומעולם לא שמעתי שהוא התמנה, לא מוזר?

ואם כוונתך לתואר מורנו בעלייה לתורה, מה עם הרב נחמן טוקר? והוא דווקא מוסר שיעור כללי לפחות 18 שנה, והיה לו גם מעמד הכתרה בראשות קהל רב, ובעבר היו לו הרבה תלמידים מקרב בחורי הישיבה

ומאיפה הידיעה המופלגת אודות אותם בחורים בעלי אינטרס, אולי גם היא מהמקור המטה הנ"ל שמשחד גופי תקשורת לא מעטים?

ואגב, בקרב בחורי הישיבה אולי 8% קוראים לו בשם אחר מהשם "יוסי" (ובישיבות ובפרט בישיבת חברון מי שקצת מכיר, המציאות קובעת. עיין ערך שאר ראשי הישיבות שהובאו ע"י בחורים)

סוף דבר: מחוסר ידיעה לא מוסיפים מידע ומידע המוטל בספק מושמט 134.134.139.76 22:02, 6 בדצמבר 2015 (IST)

בגוגל תוכל למצוא מקורות רבים שבהם הוא מכונה ראש הישיבה. הידע האישי שלך דינו להידחות מפניהם. נרו יאירשיחה • כ"ד בכסלו ה'תשע"ו • 22:15, 6 בדצמבר 2015 (IST)
אוסיף: השימוש בשם פרטי או בשם חיבה לכל מי שלא אוהבים הפך לנגע ידוע בעולם הישיבות וחבל שאתה עושה בו שימוש, גם בישיבת פוניבז' נקרא אחד מראשי הישיבה בשם החיבה שלו, והדבר לא סותר את העובדה שהוא התמנה לראש הישיבה, וכיום עומד כראשה הבלתי מעורער של אחת משתי הישיבות שהתפצלו מפוניבז'. ביקורת - שיחה 22:34, 6 בדצמבר 2015 (IST)

נרו יאיר ואני חשבתי שויקיפדיה נועדה שכ"א יתרום מהידע והידיעה שלו ולא בשביל אינדקס למה שכתוב בגוגל וגם אתם (-כנראה העורכים) מודים שבחורי הישיבה (קרי: היודעים)ערכו לא פעם ולא שתיים כמוני במאמר המוסגר:הערך מדינת ישראל גם לא עולה בדיוק בקנה אחד עם מה שתמצא בכל אתרי החדשות בגוגל, הלא כן? כנראה שטובה ראיה מקריאה ועאכו"כ מקריאה בגוגל שכן לא מדובר במחקר או מאגר ידע שיטתי

ולך מר בקורת בישיבת פוניב'ז חלק קוראים לו כך בחיבה ובאמת הוא לא היה נחשב ראש ישיבה כלפי החלק השני שקרא לו כך בזלזול עוד מלפני הפילוג, ובישיבת חברון הוא לא נקרא כך בחיבה...

וחוצמזה מה עם הרב נחמן טוקר? 134.134.139.72 23:01, 6 בדצמבר 2015 (IST)

ובכן טעית. ידע אישי הוא בעייתי ובמקרים רבים נחשב מחקר מקורי ולכן פסול. כמובן ויקיפדיה לא נועדה לחיסול חשבונות עם אנשים שאתה מכיר. במקרים האלה אנחנו דבקים במקורות מסודרים. אחרת יבוא מחר אנונימי אחר ויטען אותן טענות ביחס לראש הישיבה החביב עליך. מה אתה מציע שנאמר לו? שאנחנו סומכים רק עליך? נרו יאירשיחה • כ"ד בכסלו ה'תשע"ו • 23:07, 6 בדצמבר 2015 (IST)

א.בשביל ענין הידע האישי צירפתי את ידיעתם (לא דעתם) של עוד הרבה עורכים שככל הנראה לא כולם מדמיינים

ב.ואם יבואו עוד הרבה אנשים ויטענו ששלמה פלאי איננו משגיח אולי באמת הם צודקים? אתה בודאי לא יודע

ג.ולגופו של ענין הכתרה של ראש ישיבה בכל ישיבה קורית בטקס מסודר, ע"ע ישיבות מיר פוניבז' (2 הצדדים) קריית-מלך עטרת-שלמה וכו' וכו' (ואפי' באי אלו סמינרים חרדיים), אין עדויות שטקס כזה התקיים, גם לא בגוגל. אלא כנראה שהשם רה"י בעיתונות הוא כינוי למנהל כמו הגר"א כהנמן בפוניבז' [ביתר פירוט: לא אמרתי שהישיבה לא שייכת לו או שהוא לא ראוי וכדו' ענינים אישיים וגם נתונים במחלוקת רק ציינתי שמבחינת התפקיד איך שהוא מוגדר בישיבת חברון וכמדומני גם בשאר הישיבות הוא (עדיין-אם תרצה) לא משמש כראש ישיבה לא מונה, לא אומר שיעור כללי, לא מחזיק תלמידים, ועוד]

ד.ודרך אגב אני אוהב את כל צוות הישיבה באותה המידה

סופו של דבר: אם תרצה לדבוק בטענתך תוכל שכן אתה עורך ואני לא, אבל גם אם תכתוב אותה באותיות קידוש לבנה היא לא תהיה אמת (עשה נסיון סע ישיבה תתחקר 3 בחורים ותדע את האמת) באהבה רבה וביקר192.55.55.37 23:44, 6 בדצמבר 2015 (IST)

יוסף חברוני הוא ממשפחת ראשי הישיבה. בחברון כמו ברוב הישיבות הגדולות והמרכזיות ראשות הישיבה עוברת בתורשה כך במיר פוניביץ וסלבודקה. בהתאם לזאת, מר חברוני נחשב כראש ישיבה להבדיל מהרב טוקר. אנחנו מודעים לזה שבין הבחורים אין לו הערצה גדולה, אך זה לא משנה את העובדות. אנא תרום למיזם בדרכים אחרות. יעלי 1 - שיחה 23:45, 6 בדצמבר 2015 (IST)
הערה אחת לגבי מה שכתבת (אנונימי) "שכן אתה עורך ואני לא", זו טעות, אתה עורך ככל עורך אחר. ההבדל היחיד הוא שאתה פשוט לא מודע לצורת הבנייה של האנציקלופדיה הגדולה בתבל כאנציקלופדיה שיתופית, אני מציע שתמשיך לתרום בתחומי הידע שלך עד שתקלוט את רוח המיזם. ביקורת - שיחה 00:31, 7 בדצמבר 2015 (IST)
"אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה, שמתוך כך זוכרהו (בבלי ברכות לא א): בעניין קציצת בהרת ולאו ועשה ד"השמר בנגע הצרעת". ביקורת - שיחה 00:35, 7 בדצמבר 2015 (IST)

הוספתי מקור לשביעות רצונך. ביקורת - שיחה 23:02, 8 בדצמבר 2015 (IST)

הרב נחמן טוקרעריכה

כל הנקודות שכתבו בפסקה הקודמת ביקורת נרו יאיר על הרב יוסף חברוני כסיבה להגדירו מבחינה אנציקלופדית כראש ישיבה שייכים גם ברב טוקר, בחיפוש פשוט בגוגל הוא מוזכר כראש ישיבת חברון וככה גם מתיחסים אליו בישיבה (-אולי בלעג אך כראש ישיבה), הן מבחינת התואר והן מבחינת הכיבודים הנלוים (מצד המערכת), וגם הוא חתן של ראש ישיבה (דוד של חברוני), כך שלא מובן ההבדל ביניהם.

יש מקורות שהוא ר"מ, ויש גם כמה שהוא ראש הישיבה. נראה שזה מה שמכונה "מראשי הישיבה". נרו יאירשיחה • י"א בסיוון ה'תשע"ו • 13:59, 17 ביוני 2016 (IDT)
כן. ר' נחמן הוא "מראשי הישיבה", בעוד שלר' יוסף חברוני יש גם טענה לבעלות ולראשות הישיבה בפועל. ביקורת - שיחה 19:32, 17 ביוני 2016 (IDT)

פלפל שחור??עריכה

מישהו הוסיף פה שנוהגים בחברון, להניח בשבת בעמדת הקפה, צלוחית פלפל שחור   יש למישהו מושג למה? ומה בנוגע לפפריקה או כמון... עוד תמהתי למה הסבא מסלבודקה הורה לא לקרוא לתורה בצירוף שם האב? ואיך מזהים מי בדיוק, הרי לא משתמשים בשם משפחה. יעלי - שיחה 09:27, 12 בינואר 2017 (IST)

גדלות האדם ותגובה לפלפל שחור...

הסיבה לכך שהסבא הורה לקרא בלי שם האב הוא לתת כבוד לבחור שהוא חשוב וראוי לעלות לתורה בזכות עצמו לא צריך 'זכות אבות' וזה כמובן ע"פ שיטתו -גדלות האדם. ודבר נוסף שהנהיג הסבא הוא התיעצות עם הבחורים המבוגרים בישיבה לכבדם ולתת שאיפה לצעירים לגדול ולהצליח. אך בשנים האחרונות דבר זה התבטל לחלוטין יש הטוענים שזה ירידת הדורות והבחורים לא בכזו רמה . אך כמובן שיש לפקפק בזה שהרי ירידת הדורות נמצאת גם אצל רשאי הישיבה ובאופן יחסי הסבא שהיה גדול שבענקים יתיעץ עם בחור שהיה הרבה מתחתיו [כגון המשגיח הגר"מ חדש בזמן שלמד אלו בתור בחור בישיבה] כך היום רשאי הישבה מול הבחורים זה בדיוק אותו הדבר לכאורה! והנשא של הפלפל שחור ודאי שאין לזה שום סיבה אמיתת ובוודאי בלי קשר לרה"י וכנראה בסיבה הא שבליל שבת נהוג להגיש טשולנט לכן היו מניחים פלפל שחור לתיבול ולכן נשאר שבליל שבת מניחים פלפל שחור ויש גם קפה בליל שבת בחרד אוכל ואין שום קשר בינהם!!!15:12, 17 באוגוסט 2017 (IDT)15:12, 17 באוגוסט 2017 (IDT)Yoni76 - שיחה

"בקונדיטוריה הצרפתית המסורתית משתמשים בפלפל שחור במתכונים ובמשקאות המבוססים על שוקולד על מנת להדגיש את טעמו של השוקולד." (הערך פלפל שחור), אני חושב שישנן תרבויות בדרום-אמריקה שבהן מקובל להוסיף פלפל או חומר חריף אחר לקפה (השחור).
המנהג לקרוא לתורה בשם הבחור בלי שם האב, קיים גם בישיבות שמנהגיהן אינם שאובים מסלובודקה. אולי מקור המנהג בליטא, או שראשי ישיבות אחרות חשבו על אותו רעיון מכיוונים שונים. ניתן לנמק את אותו דבר גם בשפלות האדם של נובהרדוק: להזכיר לבחור שאין לו שום מעלה בגלל אבותיו, ועליו לעבוד את ה' בעצמו. ביקורת - שיחה 15:46, 17 באוגוסט 2017 (IDT)

הפלפל השחור מונח שם לא בישביל שיתשמשו בו אלא כחלק ממסורת הישיבה זו אחת מהשטויות שמקפידים עליהם בישיבה

מספר התלמידיםעריכה

סופו של דבר- יש הצדקה לזה שבערך כתוב

נכון לשנת 2017 לומדים בישיבה כ-1,400 בחורים

ובתבנית כתוב כ-1200? בקרה וייעוץשיחה • ט"ז בחשוון ה'תשע"ח • 15:32, 5 בנובמבר 2017 (IST)

מומלץ לא להוסיף תגובות לדיונים ישנים. מאחר שלא הובא מקור לשינוי המספרים החזרתי ל-1200. גם נראה לי סביר יותר, כי ברוב השנים האחרונות קיבלו 200 או פחות. נרו יאירשיחה • י"ז בחשוון ה'תשע"ח • 14:53, 6 בנובמבר 2017 (IST)
בשנה האחרונה קיבלו למעלה מ 250 וכך בשנה קודם יוני - שיחה 14:56, 6 בנובמבר 2017 (IST)
העברתי עכשיו לסוף הדף, משתמש:בקרה וייעוץ, אנא עשה זאת בעצמך בפעם הבאה. יוני, לפי הפרויקט של כיכר השבת בשנה האחרונה 220 ובזו שלפניה 200. שים לב להבדל בין מספר המתקבלים לראיונות ומספר המתקבלים הסופי. נרו יאירשיחה • י"ז בחשוון ה'תשע"ח • 15:04, 6 בנובמבר 2017 (IST)
אנלא יודע מה כתוב בכיכר השבת. המקור שלי הוא אישי (אחיינים...) והא מספר שמחזור תשע"ח מונה 258 בחורי חמד ההוגים בתורה בהיכל הישיבה. לגופו של עניין אני מסכים שאתה צודק, יש להשאיר כך עד להבאת מקור יותר אמין מהאחיינים שלי... יוני - שיחה 15:13, 6 בנובמבר 2017 (IST)
על פי החשבון שנערך בזמנו בשיחה:ישיבת נתיבות חכמה#מספר הבחורים בישיבה (על פי הקישורים שם) הישיבה נמצאת כיום באזור האלף תלמידים... האם החשבון בחברון שונה? בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 10:23, יום שישי בשבת, כ"א בחשוון ה'תשע"ח (IST).
למיטב זיכרוני יצא שם 500 או 600. נרו יאירשיחה • כ"א בחשוון ה'תשע"ח • 11:39, 10 בנובמבר 2017 (IST)
התכוונתי, על פי חשבון שמבוסס על החשבון מדף השיחה של ישיבת נתיבות חכמה (אינני יודע את מקורו הראשון), ישיבת חברון כנסת ישראל מונה כיום כ-1000 תלמידים... האם טעיתי? בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 20:50, מוצאי שבת, כ"ב בחשוון ה'תשע"ח (IST).
לא חישבתי בדיוק, אבל נראה שזה הכיוון. משתמש:ביקורת? נרו יאירשיחה • כ"ב בחשוון ה'תשע"ח • 21:23, 11 בנובמבר 2017 (IST)
בערך כך. מה שכן, בחברון כמו בפוניבז' ובמיר, ה'קיבוץ' גדול יחסית, אז יכול להיות בקלות שאנחנו מפספסים 200 בחורים. ביקורת - שיחה 21:38, 11 בנובמבר 2017 (IST)
לכן חשבתי ש-1200 מדויק יותר. נרו יאירשיחה • כ"ב בחשוון ה'תשע"ח • 21:51, 11 בנובמבר 2017 (IST)

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

אני לא מבין את החשבון שלכם. המספרים שהזכרתם פה נוגעים רק למתקבלים לתחילת ועד א'. מלבד אלה מצטרפים עוד חדשים בזמן קיץ (זה חידוש של השנים ההאחרונות) ויש חדשים שמגיעים בועד ב'. חשבון בסיסי וגס:
ועד א: 220 (למרות שיוני מכיר 260)
ועד ב: בערך 250
ועד ג: נגיד 230
ועד ד: נגיד 210
ועד ה: נניח רק 200
ועד ו: אני מניח שכ 100, אולי יותר.
ועד ז: כמדומני בערך 60
רק אלה 1270, ויש עוד מועד ח ומעלה, לדעתי זה 1400 בטוח.
הערה חשובה כל המספרים האלה הם הערכות בלבד, סביר שאני טועה, אך לצורך הדיון זרקתי מספרים. אנא הביעו דעתכם. בתודה אגלי טל - שיחה 17:09, 4 בדצמבר 2017 (IST)

זורק שאלה: מספר התלמידים נכון למתי: א' אלול, או ט' באב? בקרה וייעוץשיחה • ט"ז בכסלו ה'תשע"ח • 17:13, 4 בדצמבר 2017 (IST)
אתה צודק. ניסיתי להעריך נכון לעכשיו. לדעתי בעבר היה פער גדול בין התאריכים השונים, אבל בעקבות השינוי והוספת זמן קבלה בקיץ, זה כנראה די התקזז. בברכה אגלי טל - שיחה 17:31, 4 בדצמבר 2017 (IST)
אשמח לדעתם של נרו יאיר, יעלי והאלקושי. לילה טוב אגלי טל - שיחה 22:42, 4 בדצמבר 2017 (IST)
א. לא הבנתי מה המקור. הערכות זה לא מספיק טוב. ב. כמה מצטרפים בזמן קיץ, ולמה דווקא אז? ג. מה לגבי עזיבה ונשירה? אפס עגול? נרו יאירשיחה • י"ז בכסלו ה'תשע"ח • 00:13, 5 בדצמבר 2017 (IST)
אני מצטערת אבל לי אין מושג. עקרונית אם משתמש וותיק אומר, אני יודע שזה ככה - יודע לא מעריך, וזה בגבולות הסביר, נראה לי זה בסדר. יעלי - שיחה 01:17, 5 בדצמבר 2017 (IST)
נרו יאיר, באתי לתקן שהחשבון שלכם לא כלל את כל הנתונים. אגלי טל - שיחה 01:40, 5 בדצמבר 2017 (IST)

ע"פ נתונים מסידור המקומות ביוה"כ האחרון לומדים בישיבה 1458 בחורים

היסטוריה של אנשי צוותעריכה

לדעתי הערך עוסק בישיבה ובבעלי התפקידים בה, ואין צורך לכתוב היכן הר"מים כיהנו קודם. זה פרט שמתאים לערך על ר"מ, אם וכאשר הוא לזכאי לזה. נרו, לזה התכוונת בעריכה זו? בקרה וייעוץשיחה • ט"ז בכסלו ה'תשע"ח • 14:24, 4 בדצמבר 2017 (IST)

גם. זה היה רק חלק מהעריכה. נרו יאירשיחה • ט"ז בכסלו ה'תשע"ח • 14:42, 4 בדצמבר 2017 (IST)
לא הולך להתעקש על זה, אבל בגדול אשיות שהוחלט כן לאזכר (ר"מ) ואין עליה ערך (גם לא נראה שיהיה בעתיד הקרוב) פרט כזה (שהיה ר"ם בישיבה אחרת) ראוי לאזכור. יוני - שיחה 14:49, 4 בדצמבר 2017 (IST)
אם לפני כן הוא לימד בישיבה חשובה ומרכזית (במקרה שלנו אור ישראל), זה נראה לי פרט בעל משמעות וראוי לאיזכור. בברכה אגלי טל - שיחה 14:55, 4 בדצמבר 2017 (IST)
לא סביר בעיניי להכניס לערך פרטים ביוגרפיים על כל ר"מ לאורך השנים. אנחנו לא אמורים לכסות את כל הידע האנושי. ועוד, אם אור ישראל חשובה ומרכזית - רוב הישיבות הליטאיות הגדולות חשובות לא פחות. נרו יאירשיחה • ט"ז בכסלו ה'תשע"ח • 15:05, 4 בדצמבר 2017 (IST)
לא פרטים ביוגרפיים אלא פרטים על המעבר. הוא עבר לחברון מאור ישראל, זה לא סתם פרט מעברו. כמובן שאור ישראל מרכזית, היא אחת מ-5 הישיבות החשובות אני מניח (בערך). מה שהתכוונתי לומר זה שלא צריך לציין את זה שר"מ הגיע לישיבה מאיזו ישיבה קטנה, מהכולל, או מישיבה זניחה. אבל מעבר מישיבה מרכזית (ואולי גם במקרים של מעבר מישיבה "רצינית ומוכרת") זה ראוי לאיזכור. בברכה אגלי טל - שיחה 15:14, 4 בדצמבר 2017 (IST)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: צריך להקשיב לשיח. הרב לויסון מוזכר כך בנשימה אחת ("אה.. ההוא שהיה ר"מ באור ישראל") זה לא איזה פרט ביוגרפי זניח. ברור שלא נכתוב הרב אברהם לויסון לשעבר מתפלל ותיק עם הרב קנייבסקי ואיש סודו של רבי ניסים ודיין מחליף בבד"צ שומרי החומות בנו של בערל השוחט של גאולה אך הפרט המדובר נותן הגדרה לבן אדם ולישיבה (ר"מ שעובר מישיבה לישיבה נותן איזושהי הגדרה על 2 הישיבות) אגב, ראה בהרבה מערכי רבנים שיש בהם פרק על משפחתם מוזכר כל אחד עם תקציר פעילות. יוני - שיחה 15:17, 4 בדצמבר 2017 (IST)
כמו אגלי טל, לא יזיק תיאור בכמה מילים. אנו מנסים לתת מידע לקוראים. יעלי - שיחה 17:02, 4 בדצמבר 2017 (IST)
אני לא רואה מדוע המעבר חשוב יותר מפרטים ביוגרפיים אחרים. לדעתי חשוב יותר למשל אצל מי קיבל את דרך לימודו, אבל גם את זה לא הייתי מכניס, בטח לא בישיבה שקיימת כבר קרוב למאה שנים. ערכי רבנים כמובן אינם רלוונטיים, זה דיון אחר. אנחנו מנסים לתת מידע רלוונטי לקוראים, וגם להימנע מפירוט יתר. מלבד זה, לדעתי רוב הציבור הליטאי לא ימנה את עטרת בחמשת החשובות ביותר. נרו יאירשיחה • ט"ז בכסלו ה'תשע"ח • 19:58, 4 בדצמבר 2017 (IST)

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

למה עטרת? ואגב, לציין על כל אחד מהצוות היכן למד זה בהחלט רלוונטי לדעתי. בברכה אגלי טל - שיחה 20:21, 4 בדצמבר 2017 (IST)

אור ישראל כמובן, אבל זה נכון גם לגבי עטרת. נרו יאירשיחה • ט"ז בכסלו ה'תשע"ח • 21:02, 4 בדצמבר 2017 (IST)
חברון, פוניבז', נניח תפרח, מי עוד נחשב יותר ממנה? בברכה אגלי טל - שיחה 21:10, 4 בדצמבר 2017 (IST)
לא הבנתי מה התקטננות, הגיוני לציין על ר"מ שעד שמונה כיהן כר"מ בישיבה אחרת. זה אינו פירוט יתר כלל ואנו נוהגים כך במאות ערכים אחרים. לא ביקשתי לכתוב את כל תולדותיו מאז היום שנולד, אלא לציין כי בהקשר לעבודתו, עשה את העבודה הזאת פעם בישיבה אחרת. יעלי - שיחה 22:27, 4 בדצמבר 2017 (IST)
בעד להכניס, הפרט הזה הוא משמעותי ביותר, כמו יוני. הָאֶלְקֹשִׁישיחה • ט"ז בכסלו ה'תשע"ח 22:38, 4 בדצמבר 2017 (IST)
"משמעותי ביותר" עבור תולדות הישיבה? נו באמת. אגלי טל, אני חושב שיש עוד, אבל בכל מקרה השאלה אינה מי עוד נחשב יותר, אלא אם דווקא היא במקום הרביעי או החמישי. ייתכן למשל שיש עוד עשר ישיבות ברמה הבאה. נרו יאירשיחה • י"ז בכסלו ה'תשע"ח • 10:27, 5 בדצמבר 2017 (IST)
אני לא חושב שיש עוד עשר. אבל גם אם היו זה ראוי לאיזכור. תיאור מלא של העניין. הוא לא סתם 'התמנה' הוא עבר מישיבה פלונית. בברכה אגלי טל - שיחה 10:40, 5 בדצמבר 2017 (IST)
כל הר"מים וראשי הישיבה והמשגיחים שמונו אי פעם בישיבה כלשהי (או בכל מוסד אחר) לא סתם התמנו אלא עשו משהו אחר קודם. על כל פנים אני מקבל כמובן את עמדת הרוב. נרו יאירשיחה • י"ז בכסלו ה'תשע"ח • 11:06, 5 בדצמבר 2017 (IST)
במקרה של משרה זניחה ולא רלוונטית, לא אתמוך באיזכור. בברכה אגלי טל - שיחה 11:14, 5 בדצמבר 2017 (IST)
באופן כללי, בערך על ישיבה יש מקום למידע שמלמד אותנו משהו בעל משמעות עליה. בערך של אור ישראל זה משנה, נניח, אם אחד הר"מים היה קודם ר"מ בחברון, זה מלמד על חשיבותה של אור ישראל, אם כי גם שם חסרון פרט כזה לא היה סוף העולם. כאן המצב הוא הפוך. לכן לא למדנו כלום על הישיבה מכך שאחד הר"מים (מתוך עשרות שלימדו בה לאורך השנים) לימד בישיבה זו או אחרת, כל עוד לא מדובר בישיבות חשובות יותר מחברון. נרו יאירשיחה • י"ז בכסלו ה'תשע"ח • 11:26, 5 בדצמבר 2017 (IST)
אבל אין חשובות יותר..... אגלי טל - שיחה 11:28, 5 בדצמבר 2017 (IST)
יפה, אז במקרה זה אין מידע רלוונטי, אבל יש מספיק דברים אחרים. נרו יאירשיחה • י"ז בכסלו ה'תשע"ח • 11:32, 5 בדצמבר 2017 (IST)

תומכי תורהעריכה

מישהו יכול להסביר לי למה להוריד את מה שכתבתי על הת"ת בישיבה???? אריה4791 - שיחה 22:08, 11 בינואר 2018 (IST)

למיטב הבנתי תיארת את המצב הרגיל בישיבות הליטאיות (וסליחה שאיני מוסיף כאן כמה סימני קריאה). בעניין מספר התלמידים, חישבתי את התלמידים שהתקבלו בכל שש(!) השנים האחרונות, קישורים בשיחה:ישיבת נתיבות חכמה, וזה לא מגיע ל-1100. גם אם נניח שכולם עדיין לומדים שם, או שעל כל אחד שיצא נכנס אחד אחר, זה עדיין רחוק מ-1400. נרו יאירשיחה • כ"ה בטבת ה'תשע"ח • 15:36, 12 בינואר 2018 (IST)
על תומכי תורה, אני כמו נרו יאיר. זה דבר רווח בישיבות רבות, וניתן להוסיף אותו בערך ישיבה. אין פה משהו מיוחד לחברון. לעומת זאת "האוצר של חברון" הוא משהו כן מסוים יותר, ואני מוכן לדון גם עליו. הוא בטח לא משמש לבסיס עבור תומכי תורה. למען האמת, כשהבחנתי בזה רציתי להסיר את הפסקה שנוספה; טוב עשה נרו שהסיר זאת, ואינני מבין למה לא להחזיר כעת לגרסה היציבה. קובץ על ידשיחה ♦ 16:17, 12 בינואר 2018 (IST)
כמו קובץ ונרו. הת"ת - ככל הישיבות. אדרבה, טוב יעשה אריה אם ירחיב את הפרק של "אוצר הספרים" (עם מקורות, כמובן) זה ספריה מכובדת עם היסטוריה מעניינת. לגבי מס' התלמידים כבר כתבתי לעיל שמהידע ה'אישי' שיש לי אריה צודק, אך ללא מקור טוב יותר מהחישוב לעיל מסכים אני עם נרו שאי אפשר לשנות, אם אריה יביא מקור ברור - מה טוב. יוני - שיחה 21:30, 13 בינואר 2018 (IST)
אשמח אם מי שתומך במספר הנוכחי יפרט את החשבון שתומך בכך. בתודה אגלי טל - שיחה 23:20, 13 בינואר 2018 (IST)
כאמור, התלמידים שהתקבלו בשש השנים האחרונות לא מגיעים ל-1100. פרטים למעלה. נרו יאירשיחה • כ"ו בטבת ה'תשע"ח • 23:50, 13 בינואר 2018 (IST)
הסברתי שם שהמספרים שהובאו מתייחסים לקבלה של זמן אלול בועד א' בלבד, יש רבים שמתקבלים בקיץ כל שנה. לכן גם ששת הועדים הראשונים כבר עוברים בהרבה + קיבוץ לא קטן. בברכה אגלי טל - שיחה 00:13, 14 בינואר 2018 (IST)
א. רבים (כמה זה באמת רבים?!) מתקבלים בקיץ גם אם איש לא עזב? למה לא מקבלים יותר מלכתחילה? ב. למיטב הבנתי הרוב מתחתנים במהלך השנה הששית (או עוזבים למיר ועוד). כמה יש בקיבוץ בשנה שביעית ומעלה? נרו יאירשיחה • כ"ז בטבת ה'תשע"ח • 00:17, 14 בינואר 2018 (IST)
א. מכיון שבכל שנה מתחתנים רבים, מתפנה מקום בקיץ וזו כנראה הסיבה למועד הקבלה הנוסף הזה. שים לב, בקיץ מתקבלים לא רק לועד א' אלא בעיקר לשאר הועדים. בשנים האחרונות לא מקבלים לועדים המבוגרים בזמן אלול אלא רק בקיץ. ב. בשנה השביעית יש מן הסתם כחמישים, עוד חמישים לכל השאר. בברכה אגלי טל - שיחה 00:29, 14 בינואר 2018 (IST)
יפה, אז גם לפי החשבון שלך מגיעים ל-1200 לכל היותר. נרו יאירשיחה • כ"ז בטבת ה'תשע"ח • 00:37, 14 בינואר 2018 (IST)
אני לא מבין למה אתה חושב כך. האם תוכל לתת לי את החשבון שלך, כולל מה שהוספתי כאן? אשמח לחשבון חדש ומשוקלל, לא להפניה לחשבונות ישנים. בתודה אגלי טל - שיחה 08:00, 14 בינואר 2018 (IST)
אני מקווה שהבנת איך הגעתי לפחות מ-1100 שהתקבלו לששת השנים האחרונות. על גבי זה אתה אומר שבקיץ מתפנה מקום ונוספים בחורים מבוגרים. לא כתבת כמה (ואשמח אם תעשה זאת עכשיו), אך מאחר שמדובר במי שמתקבלים למקומות שהתפנו - עדיין נשארנו עם פחות מ-1100. אתה אומר שמהשנה השביעית ומעלה יש עוד מאה. כך הגענו לפחות מ-1200. נרו יאירשיחה • כ"ז בטבת ה'תשע"ח • 10:22, 14 בינואר 2018 (IST)
לא, לא הבנתי. אני מבקש שוב שתפרט את החשבון שלך. לא עשית זאת באף מקום בדף השיחה. מכיון שאתה מתנגד לשינוי של כאלה שמתבססים על מידע כזה או אחר, מן הראוי שתפרט מה הבסיס שלך למספר הקיים. בברכה אגלי טל - שיחה 11:34, 14 בינואר 2018 (IST)
כתבתי למעלה: "חישבתי את התלמידים שהתקבלו בכל שש(!) השנים האחרונות, קישורים בשיחה:ישיבת נתיבות חכמה, וזה לא מגיע ל-1100". נרו יאירשיחה • כ"ז בטבת ה'תשע"ח • 11:35, 14 בינואר 2018 (IST)
לדעתי מן הראוי היה שתכתוב כאן את פירוט המספרים התומכים בסברתך ולא תפנה לדיון אחר שבו יש מספר קישורים שהחשבון של כולם יחד מביא לשיטתך למספר הקיים בערך. אתה מונע שינוי, מן הראוי שתפרט את עמדתך. איש לא צריך לעשות חשבונות כדי להבין אותה. בברכה אגלי טל - שיחה 12:07, 14 בינואר 2018 (IST)
נו באמת. עשיתי את העבודה לפני כמה ימים וזה המספר שאליו הגעתי. אתה או כל אחד אחר יכול להשקיע את הזמן שאני כבר השקעתי, לחזור על המהלך ולתקן אותי אם טעיתי. אם עדיין אינך מבין מה עשיתי אני יכול לנסות להסביר שוב. אם אתה רוצה לעבור לשיח פורמליסטי, מי שרוצה לשנות חובת השינוי עליו, לא להפך. לחילופין אפשר פשוט למחוק את המספרים ולכתוב "כאלף". נרו יאירשיחה • כ"ז בטבת ה'תשע"ח • 12:14, 14 בינואר 2018 (IST)

──────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────── לא הבנתי מה עשית לפני כמה ימים. על כל פנים, דוקא משום שעשית עבודה והגעת למסקנה, מן הראוי שתפרט את החשבון שלך כדי שאחרים יוכלו להתרשם ממנו בלי לחשב הכול מחדש. בעיני, הפניית החולקים עליך ל"ראה בדף שיחה פלוני, יש שם שישה קישורים שונים, חישבתי אותם יחד וזה מה שיצא" היא לא צורה נכונה לדיון. לא טענתי שאתה חייב לעשות זאת ופורמלית אתה אכן 'מכוסה'. המילים 'ראוי', ו'נכון' משובצות בדברי ביד רחבה. בברכה אגלי טל - שיחה 12:22, 14 בינואר 2018 (IST)

מהמשך דבריך הרושם הוא שכן הבנת מה עשיתי (נכנסתי לששת הקישורים, בדקתי כמה התקבלו לחברון כל שנה, וחיברתי את ששת המספרים יחד). מאחר שכאמור כבר השקעתי בזה זמן - אני סבור שראוי ונכון שמי שחושש שטעיתי (ואכן איני חסין מטעויות) יקדיש לנושא החשוב כמה דקות (שממילא מבוזבזות על הדיון הזה) ויבדוק את כל המהלך מתחילה עד סוף. הרי אם אפרט את המספרים בדף השיחה ייתכן שאטעה גם שם בדרך. כך נוכל לוודא שבאמת הכול בסדר. נרו יאירשיחה • כ"ז בטבת ה'תשע"ח • 12:26, 14 בינואר 2018 (IST)
זה היה לפני כמה ימים? על כל פנים, אינך חייב לעשות את שביקשתי, לדעתי טיעונים בדף שיחה צריכים להיות מפורטים. לא הפניות להפניות והדרכה איך לחשב. צר לי שדעתך שונה. בברכה אגלי טל - שיחה 12:32, 14 בינואר 2018 (IST)
אם זה משנה, לפי הרישום למעלה, חישבתי את זה לפני יומיים. גם החישוב הזה שטרחתי לעשות הוא לפנים משורת הדין. חובת הראיה היא על מי שרוצה לשנות. נרו יאירשיחה • כ"ז בטבת ה'תשע"ח • 12:46, 14 בינואר 2018 (IST)
חשבתי שכוונתך לדיון אליו הפנית. פתחתי את הקישורים האלה, לדעתי לפחות חלקם שגויים. לפעמים גם מתפרסם מספר ואז בשל לחצים וכדו' נכנסים עוד בחורים. אנסה לברר מכלי ראשון מה המספר כיום. בברכה אגלי טל - שיחה 13:30, 14 בינואר 2018 (IST)
נראה לי קצת מצחיק החישובים/ניחושים הללו שמתבססים חלקם על הנחות סטטיסטיות חסרות בסיסי כמו ניחוש אחוז הנישאים בשנה. אם יש לזה בסיס סטטיסטי רציני - בבקשה, אם לא מוטב לעסוק בעובדות ולא בהשערות. ידוע לי כי המספר נע בסביבות 1300-1400 וכמובן המספר משתנה כל שבוע, אשתדל לברר בימים הקרובים את המספר המדייוק. אתם כמובן לא חייבים לקבל ממני אך המספרים האחרים שנזרקו פה הם גם חסרי כל סמכות. לעובדות שמסבירות את זה חלקית או נותנות רקע:
  1. כפי שאמר אגלי טל, הקבלה לועדים המבוגרים היא בקיץ. הסיבה שהיא בקיץ אינה רק משיקולי מקום, אלא משיקולים נוספים של פיזור החלצים ועוד. כמות המתקבלים בקיץ היא נכבדת, אין לי מספרים.
  2. ישנה קבוצה מסויימת קבועה מקהילה מסויימת שמגיעה בכל שנה לישיבה ומונה כעשים בחורים ויותר לועדים המבוגרים, קבוצה מבודלת מלבד המכסות הרגילות
  3. הקבלה לועדים המבוגרים היא בכל שנה, כך שבכל שנה מתרחב כל ועד. למעשה ועד ממוצע בהגיעו לועד חמישי ואף כבר לועד שלישי מונה הרבה מעל 200.
  4. בחברון לא עוברים למיר כשמגיעים לועד שישי, ממש לא. אולי לועד עשירי וגם זה לא תמיד. יש שם גם (מעט כמובן) רווקים מבוגרים אחרי גיל פנסיה. אחוז המבוגרים גדול יותר מרוב הישיבות, מפני שהמספר הגדול מאפשר להם לא להיות חריגים.
  5. כבכל ישיבה, יש דינמיקה של תנועת בחורים במשך השנה ולא רק בעונות הרישום. שלא ככל ישיבה, התנועה היא כמעט רק חד-כיוונית, מספר היוצאים מהישיבה שלא דרך דלת הנישואין הוא זעום
כל אלו לא נתונים, זה רק רקע להבין למה לא רציני לחשב את זה כמו בית ספר תיכון לפי מספר הנרשמים שהתקבלו בראש חודש אלול. או לחשב בכלל לפי השערה. מספר הבחורים גם משתנה כל העת בעשרות בחורים לחודש שמתחתנים והוא אינו יציב. הממוצע לאורך השנה הוא כ-1300 נכון לשנים האחרונות. אשתדל לברר נתון מדוייק נכון להיום. בברכה, דוד - שיחה 10:58, 18 בינואר 2018 (IST)
לקחנו מקדם ביטחון רחב בעניין מספר הנישאים, גם אתה תסכים שהרוב הגדול מתחתן עד תחילת שנה שביעית. אני סקרן לשמוע איך אתה מחלק את המספר שלך לוועדים, אבל בכל מקרה, אם גם אתה מדבר בשורה התחתונה על 1300, הרי שכל הדיון מיותר, ו"כ-1,200" הוא פשוט תיאור סביר. נרו יאירשיחה • ב' בשבט ה'תשע"ח • 11:42, 18 בינואר 2018 (IST)
את המספר שלי אני יכול לנסות להסביר את החלוקה, אך זה יהיה אמנם ניחוש יותר טוב משלך (אני מכיר יותר) אך עדיין ניחוש. לכן אני מסתפק בעובדה שאני יודע שזה המספר, לא על פי חישוב אלא על פי מידע מאלו שיש להם גישה לנתונים, מידע ששמעתי כמה פעמים במשך השנים כולל בירור בעקבות דיון זה. אם הייתי מנסה לחשב ולשער לבד יכולתי להגיע לכל מיני מספרים אחרים לכאן ולכאן. לא הבנתי למה אם אני אומר 1300 אז 1200 זה סביר. אני אמרתי 1300-1400 שזה המספר ששמעתי כמה פעמים. שמן הסתם לקראת סוף שנה זה קרוב יותר ל-1250 ובתחילת שנה ל-1400, לאור התיאור שמניתי ולאור מה ששמעתי אני מעריך ממוצע גס של 1300 על פיזור שנתי. אז לא הבנתי למה מתאים 1200. בכל מקרה הדיון נראה לי די מיותר, אנו לא עוסקים בהשערות (אלא אם זה לשם דיון) אם נצליח להביא מספר מהימן, אפילו אם לא נוכל לציין לכך מקור רשמי אך זה יתקבל על דעת המשתתפים כאן יש מה לכתוב. אבל לכתוב מספר על סמך ספקולציות זה לא מתחיל אפילו. דוד - שיחה 12:08, 18 בינואר 2018 (IST)
כוונתי שהפער בין 1200 ל-1300, פחות מ-10%, לא שווה את הוויכוח. נרו יאירשיחה • ב' בשבט ה'תשע"ח • 12:31, 18 בינואר 2018 (IST)


מעמד הבחורים בישיבה והקשר להפגנות מדי פעםעריכה

הבלגנים ידועים, וסיבתם ידועה. אף אחד מהבחורים לא מפגין כנגד ר' דוד כהן, אלא כל המפגינים מפגינים נגד שליטתו של הרב חברוני בישיבה ומה שהם מפרשים כצעדים מצידו נגד הבחורים. לפיכך, הוא דאג לצמצם את שליטתם בישיבה, מה שמוביל מדי פעם למהומות בישיבה. משתמש:נדנד מסיר שוב ושוב את ההקשר להרב חברוני בפרשה, מה שידוע ומפורסם (ואף מוזכר בחלק מהכתבות המצורפות), מה שמוביל אותי לתהות האם הוא עורך בתשלום. • דגש חזקשיחה • א' באב ה'תשע"ח • 12:09, 13 ביולי 2018 (IDT)

הדברים ברורים ( למי שיודע... ) שהסיבה שמפגינים מנגד הרב חברוני בלבד היא בגלל שר' דוד הוא גם דמות רוחנית. ובכל מקרה הענין הוא שמבחינה אנציקלופדית העובדה הלא מבוססת שהרב תברוני הוא האחראי הבלעדי, והשאלה ההיסטורית ממש האם בדרך כלל שאר ראשי הישיבה עמדו לצידו או לא - איננה רלוונטית. במבט של אדם שאינו בישיבה, ובוודאי במבט 5 שנים קדימה, הענין חסר משמעות ל ח ל ו ט י ן. ויקיפדיה איננה אתר חדשות, ויש כאן זילות ויקיפדיה. התעקשותו של דגש חזק לשרבב את שמו של הרב חברוני בכח מעלה את התהיה האם הוא עורך בתשלום. נדנד - שיחה 12:22, 13 ביולי 2018 (IDT)
קצת הבדל קטן: אני נמצא כאן מעל לשלוש שנים, ועורך במגוון נושאים כך שאין סיבה להניח שעריכותיי הן בתשלום. לגופו של עניין, יש כאן כמה עובדות ברורות 1. ר' חברוני התבסס בישיבה. 2. מעמד הבחורים נחלש. 3. מאז שזה קרה יש הפגנות פעם בשנה וחצי שנתיים נגד הרב חברוני. הכל מצורף בקישורים. מה זה אומר לנו? • דגש חזקשיחה • א' באב ה'תשע"ח • 12:29, 13 ביולי 2018 (IDT)

המציאות היא כזו: מסמנים את חברוני כי הוא יעד קל. האתרים החרדיים הם בושה לאינטלגנציה ובסיפור הזה הם פשוט מופעלים בידי כמה בחורים צעירים. כל המריבה הזו וקודמותיה הן סערה בכוס מים, ואי אפשר לכתוב עליהם בוויקיפדיה בלי מחקר מסודר, וודאי לא ממרחק שבוע. השטויות על מעמד הבחורים בחברון, היו מיתוס בישיבה שכבחורים מאוד אהבנו, אבל כבר במריבות קודמות (מריבוֹנוֹת, תחילת כהונת ר' זיסל ור' הלל) נעשה שימוש לעתים בבדיחה הזו על החלשת מעמד הבחורים ובלה-בלה-בלה. יכול להיות שזה עוזר לחברונערס להרגיש בגדלות האדם, אבל לעשות מזה משהו אנציקלופדי ברצינות תהומית זה הזנייה של ויקיפדיה לדרגת כיכר השבת, ובמקרה הזה כיכר השבאב. ביקורת - שיחה 12:37, 13 ביולי 2018 (IDT)

ההבדל הבסיסי הוא שעד לפני 6 שנים לא חשבו על שימוש בהעפת בחורים כחלק מכלי המשחק. מה שאומר שגם אם היו טענות כאלו (ולא היו טענות כאלו, וגם אם כן לא השתמשו בהם ברצינות), הקטע הזה הוא משמעותי מדי בתולדותיה של הישיבה כיום. • דגש חזקשיחה • א' באב ה'תשע"ח • 12:48, 13 ביולי 2018 (IDT)
אתה כנראה לא מכיר את תולדות הישיבה. צר לי. ביקורת - שיחה 12:52, 13 ביולי 2018 (IDT)
מלה בסלע, ביקורת!! דגש חזק יושב לו בא' 500 ובטוח שכל העולם הוא חברון. מתרגש מיומיים שמאתיים צעירים נלהבים ( שלא לומר - מפגינים זועמים... ) לא נכנסו לסדר א'. לא ראוי, לא ראוי. נדנד - שיחה 12:58, 13 ביולי 2018 (IDT)
כאן היית בטוח שאני יושב לי ב600. מעניין מתי אעבור לפנימייה ג'. • דגש חזקשיחה • א' באב ה'תשע"ח • 15:02, 13 ביולי 2018 (IDT)
ביקורת, תוכל לפרט לי מתי העיפו בחורים מהישיבה (ובמספרים כאלו ובקצב כזה) בעשורים הקודמים? אדרבה, תכיר לי. • דגש חזקשיחה • א' באב ה'תשע"ח • 15:02, 13 ביולי 2018 (IDT)
צריך לתאר בקצרה ובאופן מאוזן את המהומות בישיבה, כמו שהיינו עושים גם בישיבות אחרות. נרו יאירשיחה • א' באב ה'תשע"ח • 13:14, 13 ביולי 2018 (IDT)
בדיוק מה שעשיתי, עיין בגרסאות קודמות בעריכה שלי. נדנד - שיחה 13:59, 13 ביולי 2018 (IDT)
אגב הסיפור הנוכחי נגמר. נדנד - שיחה 14:04, 13 ביולי 2018 (IDT)
אני מבין שמוקד המחלוקת הוא בשאלה אם ההפגנות קשורות ישירות לרב חברוני או שזה רק התירוץ. אם ביקורת מכיר את המצב בשטח ובטוח לחלוטין שזה רק תירוץ - אני סומך עליו. אחרת - נגזר עלינו להסתמך על המקורות. נרו יאירשיחה • א' באב ה'תשע"ח • 16:41, 13 ביולי 2018 (IDT)
מוקד המחלוקת לטעמי הוא האם ראוי בכלל בשלב הזה להזכיר את ה"אירועים" הללו. כמו כל מוסד שבו בחורים צעירים, יש מדי פעם "דברים שלא הולכים לפי הספר". החרדים נורא מתרגשים כשקורה דבר כזה במוסד תורני, זה ממש "תלמיד קם ברבו" ולא עוד מחאת סטודנטים מינורית נגד החלטת האוניברסיטה להעלות את שכר הלימוד או שקר כלשהו. אבל אנחנו לא אמורים להתרגש מזה, וגם במקרה של פוניבז' לא נתנו טיים-ליין שיכלול כל הפרת סדר או אירוע אלים (מי מדבר על "הפגנות"...) אלא רק על 'פיקים' משמעותיים וארוכים במריבה. לכן, לטעמי, בראייה אנציקלופדית אם האירועים יסתיימו במה שהם כעת, אין שום סיבה להזכיר את זה, גם אם הנהלת הישיבה תתעקש על השעיית הבחורים ה"בעייתיים" לטווח ארוך.
ראשי הישיבה מובילים בשנים האחרונות קו יותר "פרום", מסיבותיהם השמורות עמם. הזרוע המבצעת הוא כמובן הרב חברוני שגם מנהל את הישיבה, אבל שום דבר לא קורה בלי הוראה ברורה של ר' דוד, שהוא לפחות במקרה הזה גם היוזם של המהלכים. יתכן שאם המהלך הזה יצליח, וזה דבר שאפשר לראות רק לאורך שנים, זה יהיה משמעותי כדי לכתוב על כך.
הערה לסיום: כבר רמזתי לעיל, שבשם האתוס של "בחברון הבחורים קובעים", התנהלו גם בעבר אירועי מרי מול ראשי הישיבה. אני זוכר תלישת מודעות שנתלו בהוראת ר' זיסל על איזה שינוי קל בסדרי הישיבה (לא זוכר כבר מה, ממש קל) בלי "להתייעץ עם הבחורים". זה טפח לכולם על האגו וזה היה נהדר, אבל בזה זה הסתכם. ביקורת - שיחה 16:55, 13 ביולי 2018 (IDT)
אני חושב שיש מקום להזכיר בקצרה שביתות והעפות שמגיעות לתקשורת החרדית, במיוחד בישיבה בולטת כמו חברון. תלישת מודעות זה פחות חשוב. נרו יאירשיחה • ב' באב ה'תשע"ח • 21:56, 14 ביולי 2018 (IDT)
התקשורת המקוונת החרדית זה בדיחה. אין לך מושג כמה קל להריץ ידיעה לשני הגופים העיקריים בה: שום אינדיקציה לחשיבות או למשהו. כמובן שאם זה יתמשך נדע על זה, אבל אם לא, נדע שזה כאב בטן של סופ"ש של מישהו. ביקורת - שיחה 22:10, 14 ביולי 2018 (IDT)
אין לך מושג על מה אתה מדבר. גם ר' דוד העיף את הנכד שלו בשבוע האחרון, נכון? • דגש חזקשיחה • ג' באב ה'תשע"ח • 13:31, 15 ביולי 2018 (IDT)
העברתי את ההערה שלך למקומה הכרונולוגי, ממש במקרה שמתי לב אליה במקום שבו הנחת אותה. אני לא מכיר את האירוע שאתה רומז אליו, מה שברור הוא, ושוב - בראייה אנציקלופדית, שמקרה חד-פעמי חריג ככל שיהיה עשוי להתרחש מדי פעם בכל מקום דינמי שאינו מתנהל לפי כללי תגובה כבולי פרוטוקול, אנציקלופדיה לא מרבה לעסוק באנקדוטות, והקטע שאנחנו דנים בו אכן מציג כעת תהליך ולא אנקדוטות, ועצם קיומו של התהליך הוא מחקר מקורי והרהורי לב זמניים של חלק מבחורי הישיבה. העמדת הדברים כעובדה עושה מאיתנו צחוק למרות שהם עברו את מבחן הדיוק הקפדני של כתבי כיכר השבת ובחדרי חרדים הידועים כמי שיושבים שבעה נקיים על כל טיפת דיו המנטפת מכתבות מוכנות שנשלחות אליהם בדוא"ל ועולות לרשת כעבור כמה דקות. ביקורת - שיחה 17:22, 15 ביולי 2018 (IDT)
הערת אגב

החזרת המשפט "עם התבססות מעמדו של הרב יוסף חברוני כאחד מראשי הישיבה" תחת התקציר "החזרה לגרסה הנייטרלית והעובדתית" מלמדת על אי-הבנה של המושג עובדתי. מי מדבר על נייטרלי. ההחזרה חזרה ונשנתה תוך התבססות קצרה על "דף שיחה", בעוד שבדף השיחה הזה נטען שוב ושוב שמדובר ב"פייק ניוז" והוצאת דברים מהקשרם. ביקורת - שיחה 17:22, 15 ביולי 2018 (IDT)

@ביקורת: בתור מישהו שמכיר את הנושא מקרוב: מכיר את הנפשות הפועלות, אין לי דעה בויכוח שיש בישיבת חברון, וגם אם יש לי, לא אביע אותה, וודאי שלא כאן. כל מי שמכיר מקרוב את הנושא, משני הצדדים, יודע שהיה טוויסט בישיבה. חסידי הרב חברוני לא יכחישו אותו, ויסבירו לך מדוע בדור של היום צריך לשמור על הישיבה בפרומקייט, להעיף בחורים במידת הצורך, ולא לתת לבחורים לנהל את הישיבה (החל מפרטים טכניים וכלה בעניינים רעיוניים). מתנגדי הרב חברוני יאמרו לך כמובן שהוא הורס את הישיבה, וזה חורבן לכל מה שהאלטער חינך וכו' וכו'... יתר ראשי הישיבה חלוקים לעיתים על אופן ההתנהלות, אך הם שכירים ומכיוון שכך גם במקרים בהם דברים לא מצאו חן בעיניהם, קולם לא נשמע ברמה. לא הייתה מצידי שום הבעת עמדה, אלא הבאה של כמה עובדות: 1. הנהלת הישיבה נוגסת אט אט בכוחם של הבחורים ומעבירה אותו אט-אט לידי הצוות; 2. המילה האחרונה בדברים הללו נתונה בדרך כלל בידי הרב חברוני; 3. בעיני הבחורים זה לא מצא חן ולכן הם הפגינו; 4. ראשי הישיבה גיבו אותו ברוב הפעמים. יש הבדל ברור בין חוסר נייטרליות, לבין מסך עשן שנובע מחוסר ידיעה. • דגש חזקשיחה • ג' באב ה'תשע"ח • 17:33, 15 ביולי 2018 (IDT)

הצבעה על פסקת "עצמאות בהנהגות"עריכה

אני עורך בזאת הצבעה: נא להביע דעה על הנוסח של דגש חזק ועל הנוסח שלי, אותו ניתן לראות בגרסאות קודמות ( הנוסח האחרון שלי ). נדנד - שיחה 14:26, 13 ביולי 2018 (IDT)



באין צבעות, ובהתחשב בדיעות הנ"ל, אני מחזיר לנוסח שלי. נדנד - שיחה 16:30, 13 ביולי 2018 (IDT)

אין הצבעות בדף שיחה, ועליך לחכות הרבה יותר משעתיים. נרו יאירשיחה • א' באב ה'תשע"ח • 16:37, 13 ביולי 2018 (IDT)
לא התכוונתי הצבעה רשמית. נדנד - שיחה 17:44, 13 ביולי 2018 (IDT)
ומה דעתכם על הגירסה הזו לא נראה לכם יותר הגיוני? אשמח לתגובת משתמש:דגש חזק משתמש:נרו יאיר משתמש:ביקורת קפדניקו - שיחה 09:00, 15 ביולי 2018 (IDT)

בורות מוחלטתעריכה

מאז היכרותי את הישיבה (2005) וקריאתי את הערך הזה מהימנות ויקיפדיה העברית מפוקפקת מאד בעיני.Heimlichf - שיחה 01:47, 29 ביולי 2018 (IDT)

אני מציע שתכתוב כאן מה מציק לך. מניספטים לא ברורים ואלמוניים (יחסית) אינם מקדמים ידע. • דגש חזקשיחה • י"ז באב ה'תשע"ח • 01:50, 29 ביולי 2018 (IDT)

זו תחושתי האישית ולא מסמך מחייב ואת המציק לי לא כתבתי למען לא נכנס לדיונים אינסופיים ביחס לכללי הכתיבה הנהוגים בויקיפדיה, מה היה, והאם אני משוחד מחשבתית או ממונית, וכו' וכו' עיין בדף השיחה למעלה ותרווה נחת

אמנם כן נסה בעצמך (אופס חטאתי. מחקר עצמי או משהו) שאל כל בחור שלמד לומד וילמד (ילמד ז.א. רקע משפחתי כזה) על מהימנות הערך בצורה כללית בלי להיכנס לפרט זה או אחר ותשמע דברים דומים

אגב למדתי וגם כעת בעוד ישיבות להם ערכים בויקיפדיה והם לא גרמו לי את התחושה הקשה הזו (ר.ל. לא הכרותי עם המקום גרמה לתחושה הזו אלא גריעות הערך) Heimlichf - שיחה 04:28, 29 ביולי 2018 (IDT)

כל עוד אינך נכנס לפרטים ההערה פשוט חסרת תועלת ואין טעם בדיון הזה. נרו יאירשיחה • י"ז באב ה'תשע"ח • 10:47, 29 ביולי 2018 (IDT)

לטעמך אכן, לטעמי התועלת שידע הקורא התמים שהקשר בין הערך למציאות מיקרי בהחלט רבה היא. אגב מסופקני האם אי מי מכותבי הערך למד בישיבה שחורה בכלל ובישיבת חברון בפרט.Heimlichf - שיחה 17:28, 30 ביולי 2018 (IDT)

הקורא התמים לא נכנס לדף השיחה. נרו יאירשיחה • י"ח באב ה'תשע"ח • 18:08, 30 ביולי 2018 (IDT)
חזרה לדף "ישיבת חברון כנסת ישראל".