שיחה:כיבוד אב ואם

תגובה אחרונה: לפני 8 שנים מאת Uziel302 בנושא דיווח על טעות

ציטוט מהמקורות על טיב ההקבלה בין אלוהים להורים עדיף מהסבר פילוסופי שנשמע כסברתו של הכותב שש"ז 19:46, 26 פבר' 2005 (UTC)

הפרדת המורים עריכה

חשבתי שזה היה השחתה שנעשתה ע"י מורה מתוסכל, כשראיתי ששם הערך הוא "כיבוד הורים ומורים". זה זילות כבוד הדיבר החמישי. אני בעד לקרוא לערך "כיבוד הורים" ולהעביר את החלק של כיבוד מורים למקום אחר (או פשוט למוחקו). צהוב עולה 19:01, 29 מאי 2006 (IDT)

האם מצווה על הבן לכתוב ערך על אמו? עריכה

האם בן שאמו היא אישיות הראויה לערך בוויקיפדיה, חייב לכתוב עליה ערך בוויקיפדיה, משום מצוות כיבוד אב ואם? ואולי, עקב אותה מצווה, דווקא אסור לו לכתוב על האם ערך בוויקיפדיה? ומה כאשר האם היא גבולית, כלומר ייתכן שכתיבת הערך תגרור דיון חשיבות או הצבעת מחיקה? דוד שי - שיחה 22:24, 8 בספטמבר 2008 (IDT)תגובה

תצטרך לקחת בחשבון, שישנם מקורות הלכתיים האוסרים אף כתיבה של שם ההורה (ללא תואר כבוד כלשהו)... (כהרחבת האיסור לומר את שם האב או האם). --Rex - שיחה 22:39, 8 בספטמבר 2008 (IDT)תגובה
מצווה עליו לפתוח לשם הכתיבה בובת קש, כדי למנוע לזות שפתיים. אלא מה, מצוות כיבוד אב ואם ניתנה לבני אדם, ולא לבובות קש... עוזי ו. - שיחה 02:05, 9 בספטמבר 2008 (IDT)תגובה
אסור מדאורייתא! מישהו עלול להנחית על עצמותיה של הישישה תבנית:מקור... ברי"אשיחה • י' באלול ה'תשס"ח • 22:05, 9 בספטמבר 2008 (IDT)תגובה
רגע, מותר בכלל לפתוח בובת קש לפי התורה? ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 22:06, 9 בספטמבר 2008 (IDT)תגובה
ודאי. אתה לא יודע שהדתיים אוהבים קש?... ברי"אשיחה • י' באלול ה'תשס"ח • 22:17, 9 בספטמבר 2008 (IDT)תגובה

כיבוד אב ואם עריכה

תודה על המקור. לגופם של דברים, אינני מסכים להגדרה שחכמי המשנה יצאו כנגד המקרא המשווה כבוד אב לכבוד האם. להיפך, בעצמך כתבת שהסיבה היא שהאם חייבת אף היא בכבוד בעלה. למעלה מכך, התלמוד קובע מפורשות, כי במקרה שההורים גרושים, אין כל עדיפות לכבוד האב על פני כבוד האם. ברי"אשיחה • כ"א בכסלו ה'תשס"ט • 22:50, 17 בדצמבר 2008 (IST)תגובה

מה המקור של זה בתלמוד? תמיד אפשר להוסיף. זה טוב.
אין קשר בין החלק הראשון של דבריך "חכמי המשנה יצאו כנגד המקרא" לבין "הסיבה היא שהאם חייבת אף היא בכבוד בעלה". הסיבה הזאת אין מקורה בתורה.
את המקור אכתוב מייד. הקביעה שחז"ל התנגדו למקרא היא תמוהה, מוטה ושיפוטית. ניתן לכתוב כי על אף שפשוטו של מקרא אינו מבדיל בין הורים נשואים לשאינם כאלו, חז"ל פירשו את המקרא המשווה את כבודם של ההורים רק במקרה שבו אין האשה מצווה לכבד את בעלה, כלומר כשהם גרושים. ברי"אשיחה • כ"א בכסלו ה'תשס"ט • 22:57, 17 בדצמבר 2008 (IST)תגובה
המקור: מסכת קידושין דף ל"א עמוד א'. ברי"אשיחה • כ"א בכסלו ה'תשס"ט • 22:59, 17 בדצמבר 2008 (IST)תגובה
סידרתי את הערך ועכשיו הוא יותר ברור.
בחייך, חדל להוציא מקראות מפשוטן. העובדה שחכמי המשנה פירשו והוציאו משהו שאינו מבחין בין כבוד אם לאב, למשהו שכן מבחין - חשובה. אין במקרא, וגם לא במשנה, דבר בעניין גרושים או לא. אם זאת התפתחות מאוחרת בתלמוד - כדאי לכתוב על זה. בכבוד קרב וכתוב.
לא טענתי שזו כוונת המקרא, אלא שהשוויון שלדבריך דיברה עליו התורה הוא אכן אמיתי, אך לא תקף בכל מצב. האם לדעתך אין האשה חייבת מן התורה לכבד את בעלה?! ברי"אשיחה • כ"א בכסלו ה'תשס"ט • 23:06, 17 בדצמבר 2008 (IST)תגובה
אני חושב שהשאלה היא לא אם האשה חייבת בכבוד אישהּ, אלא האם גם הוא חייב בכבודה. אני מניח ששניהם חייבים בכבוד רעהו מן התורה, שהרי הם "בשר אחד".
לעניין הפרשנות, כדאי גם להוסיף את דברי הרמב"ם בהמשך משנה תורה "אבל אמרו חכמים, האב קודם לאם בכל מקום, מפני שהוא ואימו חייבין בכבוד אביו." - הדבר מלמד שהוא יצר מדרג 1. אב 2. אם שחייבת בכבוד האב 3. מסקנה בן חייב בכבוד האב כשהוא סותר את כבוד האם.
ובכן, אין זה תלמוד אלא ברייתא המצטטת את רבי אליעזר ורבי יהושע, חכמי המשנה. ברי"אשיחה • כ"א בכסלו ה'תשס"ט • 23:17, 17 בדצמבר 2008 (IST)תגובה
יפה יפה. אבל אם אני מבין נכון את הגמרא, אין כאן הכרעה, שכן רבי יהושע כבר מכריז שאין כאן באמת מצב של גירושין: בא לפני רבי יהושע, אמר לו כך, אמר לו: 'רבי, נתגרשה. מהו?' אמר ליה: 'מבין ריסי עיניך ניכר שבן אלמנה אתה, הטל להן מים בספל וקעקע להן כתרנגולין'.
ואפשר שטועה אני.
אם כבר טרחת ועיינת שם, הואל נא וקרא את פירוש רש"י. ברי"אשיחה • כ"א בכסלו ה'תשס"ט • 23:40, 17 בדצמבר 2008 (IST)תגובה
הלוואי והיה לי שטיינזלץ מפורש ומפוסק או וילנא. אני נעזר בתלמוד אינטרנטי של מכון ממרא.
בכל מקרה, אני מקווה שאתה מסכים שרש"י זה רק פירוש, ואין מעמדו שווה למעמד הטקסט עצמו.
אגב, אני חושב שהבנתו של הרמב"ם את פשט הפסוק 'איש אמו ואביו תראו' - שגויה. אין הכוונה למורא אם ואב. לדעתי הכוונה היא שהאיש וגם ואמו וגם אביו - ייראו [את ה']. ולא - '[כל] איש - יירא את אמו ואת אביו'.
ואין כאן או בדיבר שבעשרת הדברים, עדפנות כלשהי לסדר הבאת ההורים.
ידידי, רש"י אינו כותב אחרת מהטקסט אלא מפרש אותו. יכולתי לכתוב שלדעתי פירוש הגמרא אינו כפי שכתבת אלא שונה, אך העדפתי להפנות אותך לפרשן מוסמך. בכל מקרה, אחרי שתקרא את דבריו, תווכח, מן הסתם, שבבן גרושה אין קדימות לאב על האם.
ההבנה בפסוק "איש אמו ואביו תיראו" כציווי לירא מההורים אינה הבנתו של הרמב"ם, אלא של חכמי המשנה במסכת קידושין. גם לולי כן, הייתי טוען שהפירוש שלך לפסוק הוא מופרך; וכי יש לצוות על אדם שאביו ואמו ייראו את ה'?! הלא אם יש ציווי על "איש... תיראו", הרי שהוריו כלולים בציווי זה! מלבד זאת, מדוע מופנה הציווי לאיש? וכי בידו לכוף את אביו ואמו לירא את ה'?! אין זאת, אלא שהשעה המאוחרת שבה נכתבו הדברים הייתה בעוכריך... ברי"אשיחה • כ"א בכסלו ה'תשס"ט • 08:33, 18 בדצמבר 2008 (IST)תגובה

משוב מ-1 בנובמבר 2013 עריכה

כתוב במשנה תורה להרמב"ם

בהלכות ממרים 

שעיקר המצווה זה לא להכות ולא לקלל מה שכתוב בדף זה אחרי העיקר הזה נקודה

5.22.130.216 08:07, 1 בנובמבר 2013 (IST)תגובה

דיווח על טעות עריכה

פרטי הדיווח עריכה

בפסקה של עונש מוות אפשר להוסיף שהמקלל את הוריו זה גם לאחר שההורים מתו (סנהדרין דף פה עמ' ב).

בהכאה - צריך להיות הכאה שעשה בהם חבורה (סנהדרין דף פד עמ' ב) דווח על ידי: 212.179.159.253 14:41, 16 בנובמבר 2015 (IST)תגובה

לדעתי ההרחבה על איסורי קללה והכאה צריכה להיות במסגרת ערכים נפרדים על איסורים אלו. בערך יש קישורים אדומים המזמינים יצירת ערכים חדשים על הנושאים הנ"ל. ‏ Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 15:22, 16 בנובמבר 2015 (IST)תגובה


חזרה לדף "כיבוד אב ואם".