ערך זה הוא נושאו של קטע "הידעת?" המופיע בתבנית:הידעת? 25 במרץ - סדרה 2
ערך זה הוא נושאו של קטע "הידעת?" המופיע בתבנית:הידעת? 25 במרץ - סדרה 2
  --Yoavd - שיחה 11:39, 25 בספטמבר 2008 (IDT)תגובה

שם הערך 1 עריכה

לדעתי הערך צריך להופיע תחת מאיץ התנגשויות ההדרונים, עם הפניה מLHC. --Eranb 17:19, 4 יולי 2004 (UTC)


העברתי את הדף, כך שבמילה האדרונים מופיעה האות א'. הסיבה לכך היא שקיים ערך האדרון ולא הדרון, וכך השם נכתב בכל הערכים.--[[משתמש:Roybb95|רועי | שיחה |]] 19:04, 10 נוב' 2004 (UTC)

שם הערך 2 עריכה

לדעתי, השם "מאיץ התנגשויות ההאדרונים" לא נשמע טוב. אם העברית מרשה הייתי מציע: "מנגיש ההאדרונים הגדול". אשמח לשמוע הצעות נוספות. מלמד כץ 01:37, 31 בינואר 2007 (IST)תגובה

זה נשמע הרבה פחות טוב... מה פתאום לתרגם collider כ"מנגיש"? מתי פגשת את המילה הזו בעברית? ‏odedee שיחה 04:50, 31 בינואר 2007 (IST)תגובה
אכן קשה לתרגם collider. אולי אפשר להסתפק ב"מאיץ ההאדרונים הגדול". הבעיה עם "מאיץ התנגשויות ההאדרונים" היא שלא מובן אם זה "מאיץ התנגשויות" או "מאיץ האדרונים". אנו צריכים למצוא ביטוי שהמשמעות שלו תהיה: "המאיץ הגדול שגורם להתנגשויות של האדרונים". מלמד כץ 04:58, 31 בינואר 2007 (IST)תגובה
הצעה נוספת: אולי נקרא לו פשוט "מאיץ החלקיקים LHC" ? מלמד כץ 12:59, 31 בינואר 2007 (IST)תגובה
כשמחליטים על פתרון, כדאי שיהיה כזה שיתאים לשאר המאיצים. נראה לי שכפי של-CERN קראנו פשוט כך, כך יאה גם ל-SLAC, ל-SSC ול-LHC. תרגומים של השמות שלהם (אלא אם כן יש כבר כאלה שתפסו בעברית ואני לא מודע להם) נועדו לכישלון, ובכלל לא לנו להמציא אותם. אם לא הולכים על ראשי התיבות, לדעתי פשוט "מאיץ LHC", שלא יחשבו ש-LHC הוא סוג של חלקיק או משהו. ‏odedee שיחה 08:11, 2 בפברואר 2007 (IST)תגובה
אני נוטה להסכים עם מלמד כץ בעניין זה. בשם הרשמי שלו הוא רשום בתור collider ולא particle accelarator (כמו שכתוב במפורש נגיד בfermilab)ולכן בשם העברי צריך שיהיה משהו כמו מנגיש ולא מאיץ.

חוקרים ישראליים עריכה

לפי דעתי ראוי לציין מדענים\מהנדסים ישראלים העובדים על הפרוייקט וכן שיתופי פעולה עם מוסדות מחקר ישראליים (טכניון, מכון ויצמן) אם אלו קיימים.

אחד מהם הוא החוקר אריה מלמד כץ, אבל הוא כמובן יסרב שנכניס את שמו לערך, כך שנסתפק בף השיחה... חגי אדלרתבניות בערכים מחכות לך! • י"ב בטבת ה'תשס"ח • 18:29, 20 בדצמבר 2007 (IST)תגובה

לא כדאי להוסיף הערה לגבי הסיכוי להפסקת הקיום? עריכה

דמט ככל שאני חושב על זה אני יותר מתעצבן. כאילו, למה לנסות אם יש סיכוי מאוד קטן שהכל ייעלם? אם אלוהים היה קיים הוא היה נורא מעוצבן על האחד שלחץ על הExecute

אל תדאג, בני האדם רחוקים מלהתקרב לכוחות הפועלים ביקום הזה. דניאל ב. 04:16, 18 במרץ 2008 (IST)תגובה

אבל בכל זאת, WHAT IF? יהיה ממש מבאס.

הערך טעון פישוט עריכה

בימים הקרובים הערך צפוי להיות מאוד צפוי...

אינני רוצה לקלקל את דמותו, אך לדעתי -

 
יש לפשט ערך זה: הערך מנוסח באופן טכני מדי, וקשה להבנה לקהל הרחב.
יש להוסיף מבוא אינטואיטיבי שיסביר את הרעיונות והמושגים בצורה פשוטה יותר, רצוי בליווי דוגמאות ותוך שימוש באמצעים אינפוגרפיים. אם אתם סבורים כי הערך איננו ברור דיו או שיש נקודה שאינכם מבינים בו, ציינו זאת בדף השיחה שלו. יש לציין כי ערכים מדעיים רבים מצריכים רקע מוקדם.
יש לפשט ערך זה: הערך מנוסח באופן טכני מדי, וקשה להבנה לקהל הרחב.
יש להוסיף מבוא אינטואיטיבי שיסביר את הרעיונות והמושגים בצורה פשוטה יותר, רצוי בליווי דוגמאות ותוך שימוש באמצעים אינפוגרפיים. אם אתם סבורים כי הערך איננו ברור דיו או שיש נקודה שאינכם מבינים בו, ציינו זאת בדף השיחה שלו. יש לציין כי ערכים מדעיים רבים מצריכים רקע מוקדם. עריכה


ברי"אשיחה • ח' באלול ה'תשס"ח • 20:06, 7 בספטמבר 2008 (IDT)תגובה

סידרתי לך שקלורימטר אתה כבר מבין... וברצינות, אני לא חושב שיש פה ניסוחים לא סבירים בעליל כמו בערכי המתמטיקה. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ח' באלול ה'תשס"ח • 20:12, 7 בספטמבר 2008 (IDT)תגובה
אם הנושא ב"כותרות", אולי כדאי להגן מפני עריכה של אנונימים? ‏עדיאל20:15, 7 בספטמבר 2008 (IDT)תגובה
ביקשתי הגנה לשבוע. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ט' באלול ה'תשס"ח • 00:49, 9 בספטמבר 2008 (IDT)תגובה

רק שש שנים? עריכה

למה שיפעל רק שש שנים? מה יכול להתקלקל שם? חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ט' באלול ה'תשס"ח • 00:28, 9 בספטמבר 2008 (IDT)תגובה

זאת התוכנית הראשונית. אחר כך יאריכו (בהתאם לתוצאות). מלמד כץשיחה 00:39, 9 בספטמבר 2008 (IDT)תגובה

בטיחות עריכה

לא ברור לי אם המשפט "זאת למרות שטיעונים מסוימים הוכחו באמצעים תיאורטיים בלבד, ובעיקר קיומה התיאורטי אך הלא מוכח עדיין של קרינת הוקינג והחיזויים התיאורטיים של המודל הסטנדרטי" מתייחס לטענות אלה שחושבים שהמאיץ בטוח או לאלה שלא. הנס מאייר - שיחה 05:43, 10 בספטמבר 2008 (IDT)תגובה

המשפט מנוסח בצורה די מעורפלת גם בגרסה האנגלית, ממנה תרגמתי אותו. הם נורא מהירים שם באנגלית: עשו 34 עריכות מאז שתירגמתי את הקטע הזה (לפני מספר שעות), ובין השאר מחקו את המשפט הנ"ל. אני מסכים עם כל העריכות שלהם, וחושב שעכשיו הניסוח הרבה יותר ברור, ולכן תיקנתי בהתאם. ברק שושני - שיחה 06:10, 10 בספטמבר 2008 (IDT)תגובה
האם שמת לב שהערך נערך למעלה מ-2000 פעמים, מהם 500 בשבוע האחרון? --Yoavd - שיחה 06:59, 10 בספטמבר 2008 (IDT)תגובה
כן, וזה כמובן לא מפתיע בהתחשב בכך שמדובר על אירוע עכשווי. אבל את הפסקה הזאת תירגמתי דווקא מ-w:Safety of the Large Hadron Collider שנערך "בסך הכל" 204 פעמים בשבוע האחרון. ברק שושני - שיחה 12:18, 10 בספטמבר 2008 (IDT)תגובה

הערה קטנה עריכה

בפסקה על מטרות הניסוי, הניסוח הנכון הוא שמסתם של החלקיקים הסימטריים אמורה להיות קטנה יחסית, לא?

המסה של בני הזוג הסופר-סימטריים שטרם התגלו לא ידועה ואין דרך לחזות אותה. מניסויים קודמים (שבהם הם לא התגלו) אפשר לפסול את האפשרות שהיא נמוכה, כלומר להציב חסם תחתון על המסה שלהם. מלמד כץשיחה 18:24, 10 בספטמבר 2008 (IDT)תגובה

אני מבולבל מהמפות עריכה

במפה אחת יש 4 מאיצים במפה שנייה רק שניים. בערך מדובר על מאיץ LEP אבל אין לו זכר במפות. אולי זה מאיץ SPS? במפה אחת המאיץ סגלגל ובמפה שנייה עגול... אז מה הוא באמת? כדאי לתת תקן שמות אחיד במפות ובערך. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"א באלול ה'תשס"ח • 23:06, 10 בספטמבר 2008 (IDT)תגובה

המנהרות של LHC ו-LEP זהות, כלומר שני המאיצים נמצאים באותו מקום במפה. ל-LHC יש שתי משמעויות (אולי כדאי להבהיר את זה בערך): המאיץ הטבעתי הגדול או הקומפלקס של המאיץ הגדול יחד עם שאר המאיצים הקטנים יותר. מלמד כץשיחה 23:13, 10 בספטמבר 2008 (IDT)תגובה
אז כדאי להבהיר הכל בערך. אם אני מבולבל, כמוני הקוראים. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"א באלול ה'תשס"ח • 23:25, 10 בספטמבר 2008 (IDT)תגובה
רבותי המלומדים, האם תוכלו להוסיף כמה מילים (גם כאן וכמובן גם ב-CERN) מה זה SPS ? ‏ΔΜΫטרם התאושש מחופשת ויקישיחה • 10:42, 11/09/2008 י"א באלול ה'תשס"ח

הספק הגלאים עריכה

ראיתי בסרטון כי הם יכולים לבצע 1.6B מדידות לשנייה. כדאי להוסיף פרט זה לערך. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ט"ז באלול ה'תשס"ח • 23:50, 15 בספטמבר 2008 (IDT)תגובה

זה נתון לא מובן. על איזה סרטון מדובר? מלמד כץשיחה 23:55, 15 בספטמבר 2008 (IDT)תגובה
הסרטון הזה. הכתב אגב אומר 600M מדידות לשנייה, אבל בחורינו הטובים תרגמו 1.6B מדידות לשנייה... חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ט"ז באלול ה'תשס"ח • 00:13, 16 בספטמבר 2008 (IDT)תגובה
בכל אופן הסרטון טועה. קצב האירועים יהיה גבוה, כנראה 600 מיליון אירועים בשנייה ואחר כך אפילו מיליארד אירועים בשנייה, אבל הגלאים רושמים את כל האירועים שמתרחשים באותה חצייה של שני bunches שמגיעים בכיוונים מנוגדים יחד. קצב החציות של ה-bunches עומד על 40 מיליון פעמים בשנייה וזה בעצם קצב פעולת הגלאים. בהנחה שבחצייה כזו יש לכל היותר אירוע מעניין אחד, שאר האירועים יהיו רעש רקע. זה די מוסבר בערך עצמו. מלמד כץשיחה 00:30, 16 בספטמבר 2008 (IDT)תגובה

כמה הערות קטנות עריכה

  1. אני לא למדתי שדות אבל ממה שהסבירו לי העובדה שלניוטרינו יש מסה היא תיקון למודל הסטנדרטי (התיקון הראשון והיחיד עד כה), אבל בשום פנים ואופן לא שוללת אותו לגמרי.
    המודל הסטנדרטי צופה באופן מפורש מסה 0 לנייטרינו בגלל הסימטריה של הכוח האלקטרו-חלש. מודל שתהיה בו מסה לנייטרינו אכן יהווה הרחבה (תיקון) למודל הסטנדרטי. בכל אופן הוספתי כמה מילים.
  2. 'בהתאם לתורת היחסות הפרטית האנרגיה של חלקיק עולה ככל שמהירותו גדלה', גם בהתאם למכניקה הניוטונית האנרגיה גדלה ככל שהמהירות גדלה, וזאת עובדה אינטואיטיבית. הייתי מוריד את האזכור של תורת היחסות הפרטית שכן הוא רק עלול לבלבל את הקוראים.
    תוקן.
  3. 'בניית המאיץ היא אחד הפרויקטים הגרנדיוזיים במדע' - אני לא אוהב את המילה גרנדיוזיים. לא יהיה נכון לומר שזהו הפרויקט הגדול ביותר בהיסטוריה של המדע? גדול יותר אפילו מהנחיתה על הירח?
    תוקן.
  4. לא כדאי להזכיר בפיסקת הפתיחה את הסיבות המרכזיות לבניית המאיץ: מציאת ההיגס, פלסמת קוארק גלואון (שחזור התנאים ששרו זמן קצר לאחר המפץ הגדול) ויצירתם של מיני חורים שחורים?
    הוסף.
  5. חבל שהמצב של הערכים CERN ומאיץ הLEP כל כך גרוע.
    מאיץ LEP נכתב.
  6. הפיסקה של 'מטרות הניסוי' כתובה בצורה מאוד יבשה, היה נחמד אם אפשר היה להוסיף לשם כצת פלפל. בנוסף לא כתוב שם שום דבר לגבי הנושא של הקוארק-גלואון פלסמה, מה שבעיתונים זכה לכותרת 'שחזור התנאים שהיו ביקום רגעים ספורים לאחר המפץ הגדול'.
    הוספתי פסקה כללית בפתיחת הפרק ועוד פסקה על פלזמת קווארקים-גלואונים. יוני, אתה יותר ממוזמן לערוך ולהרחיב.
  7. כדאי לכתוב משהוא על הקשיים הכלכליים שאיתם התמודדו בוני המאיץ שאילצו אותם לראשונה לחפש מימון גם מחוץ לגבולות אירופה - והם אכן קיבלו מימון רב מארה"ב ומיפן.
    עד כמה שידוע לי ארצות הברית משקיעה כסף בהתאם למספר החברים שלה בפרויקט, כפי שעושות שאר המדינות החברות. חברות ב-CERN שהן על תקן משקיף, כמו ארצות הברית, יפן, רוסיה, ישראל, ועוד, משלמות לעתים קצת יותר. אני חושב שאותו מצב היה קיים גם בניסויים קודמים, כמו LEP.
  8. כדאי לכתוב משהוא על רשת המחשבים ה 'GRID' שנבנתה לצורך ההתמודדות עם כמויות המידע העצומות הנוצרות בניסוי. באותה פיסקה אפשר גם להזכיר את העובדה שבצרן התחילה רשת האינטרנט.
    כתבתי פסקה לגבי ה-grid. לגבי ה-WWW - אולי כדאי לפרט על כך ב-CERN.

לסיום אני רוצה לשבח את הכותבים על העבודה היפה שלהם על הערך. טוקיוני 13:35, 25 בספטמבר 2008 (IDT)תגובה

הגבתי לחלק מההערות. אריה מלמד כץשיחה 23:59, 25 בספטמבר 2008 (IDT)תגובה
שיפצתי את הערך בהתאם להערות. מבין הערכים הנלווים נראה שהכי דחוף לשפר את CERN ולכתוב את פלזמת קווארקים-גלואונים (en:Quark-gluon plasma). מלמד כץשיחה 22:36, 26 בספטמבר 2008 (IDT)תגובה
המאיץ היום קיבל 20 דקות ב60 דקות של CBS. היה מעניין! חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ט באלול ה'תשס"ח • 04:30, 29 בספטמבר 2008 (IDT)תגובה
CERN שוכתב. מלמד כץשיחה 23:30, 12 באוקטובר 2008 (IST)תגובה

ארה"ב עריכה

צריך לכתוב משהו על כך שארה"ב תיכננה לבנות מאיץ נפרד ונאלצה להצטרף ל-LHC רק אחרי שהקונגרס ביטל את הפרויקט. טרול רפאים - שיחה 15:13, 14 באוקטובר 2008 (IST)תגובה

נושא מאיץ SSC מוזכר בערך. מלמד כץשיחה 14:55, 15 באוקטובר 2008 (IST)תגובה
מצוין, כנראה פספסתי. טרול רפאים - שיחה 19:45, 31 באוקטובר 2008 (IST)תגובה

מרשימת ההמתנה עריכה

הערך מרתק, מלווה באיורים ובצילומים מרהיבים, ראשית כתיבתו בשנת 2004 אך עבר שדרוג רציני ביותר בחודשים האחרונים על ידי משתמשים רבים ובעיקר על ידי מלמד כץ. --Yoavd - שיחה 13:05, 25 בספטמבר 2008 (IDT)תגובה

למרות ההערות הקטנות שהוספתי אני חושב שהערך ראוי להמלצה! טוקיוני 13:52, 25 בספטמבר 2008 (IDT)תגובה
ערך טוב ומפורט! אני חושב שמגיע לו להיות מומלץ.HeLg (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
יש מקום לפירוט על היסטריית "סוף העולם יגיע". אאל"ט, ילדה בהודו מתה בגלל זה. נוי - שיחה 17:34, 27 בספטמבר 2008 (IDT)תגובה
הוספתי כמה משפטים בפרק חששות בטיחותיים. אריה מלמד כץשיחה 18:12, 27 בספטמבר 2008 (IDT)תגובה
ערך מצוין. דוד שי - שיחה 21:19, 28 בספטמבר 2008 (IDT)תגובה
יש להמליץ על הערך כמה שיותר מהר בכדי שהוא יהיה עדיין רלוונטי לקוראים בדף הפתיחה.--Galoren.com - שיחה 11:21, 3 באוקטובר 2008 (IDT)תגובה
ערך מעולה! כל הכבוד לאריה (וג'ודי?) על ההשקעה הגדולה והמבורכת בערך, וכמובן לכל הכותבים האחרים. הוא בהחלט מתאים להיות ערך מומלץ כבר כרגע. (אבל לא צריך למהר, המאיץ יהיה רלוונטי לעוד הרבה זמן - עדיין לא הפעילו אותו בכלל...) ברק שושני - שיחה 14:14, 3 באוקטובר 2008 (IDT)תגובה
דוגמת מופת איך כותבים ערך קריא לכל אדם על נושא מסובך. כמה הערות:
  • הפתיח ארוך מדי לטעמי. אני מציע לצמצם לפיסקה אחת או שתיים ואת השאר להעביר לפיסקה ראשונה בערך שתקרא "סקירה כללית".
  • יש כמה ערכים אדומים שממש חייבים להיות. למשל פלזמת קווארקים-גלואונים, שדה היגס, שותפי על.
  • להרחיב על שאר הניסויים שיהיו בסדר גודל של ניסוי ATLAS.
  • כדאי אולי ליצור "Timeline" של המאיץ בו יתוארו הארועים העיקריים. למשל:
תאריך אירוע תחום מדעי פריצת דרך הערות
10 בספטמבר 2008 הפעלת המאיץ המאיץ הגדול והמורכב בהיסטוריה
19 בספטמבר 2008 תקלה גורמת להתחממות המגנטים הדיפוליים דליפת הליום גורמת השבתת המאיץ לחודשיים
2010 גילוי בוזון היגס פיזיקת חלקיקים אישוש המודל הסטנדרטי צוות הניסוי מקבל את פרס נובל...

אעבור על הערך פעם נוספת לתוספות. חגי אדלרשיחה • שנה טובה וגמר חתימה טובה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ד בתשרי ה'תשס"ט • 15:24, 13 באוקטובר 2008 (IST)תגובה

  1. ציר הזמן אכן שימושי, אבל כרגע יהיו בו רק שני אירועים - אולי אחרי שיפעילו אותו ויהיה מה לכתוב, תהיה הצדקה לקיומו.
  2. את שדה היגס יצרתי עכשי כהפניה לבוזון היגס (אין צורך בשני ערכים נפרדים, גם באנגלית זה כך).
  3. את שותף-על אני כותב ברגעים אלו ממש.
  4. לדעתי הפתיח דווקא בסדר, אבל אתה מוזמן לנסות לפצל אותו כפי שהצעת. ברק שושני - שיחה 15:38, 13 באוקטובר 2008 (IST)תגובה
  1. לדעתי ניתן להכניס את ציר הזמן כבר עכשיו. אפשר להכניס אירועים עוד לפני ההפעלה עצמה, כגון ההחלטה על הבנייה או חפירת המנהרה בה הוא שוכן. חגי אדלרשיחה • שנה טובה וגמר חתימה טובה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ד בתשרי ה'תשס"ט • 15:56, 13 באוקטובר 2008 (IST)תגובה
טוב, אתה צודק... אפשר להשתמש במקורות האלה: [1] [2] [3] (השלישי מכיל הערכות לתגליות עתידיות - אפשר לכלול אותן בציון המקור) ברק שושני - שיחה 16:04, 13 באוקטובר 2008 (IST)תגובה
אני מתנגד לקיצור הפתיח. זה מלאכותי ומזלזל באינטיליגנציה של הקורא. הפתיח מיועד, במהותו, לסקירה כללית של נושא הערך. לגבי ציר הזמן, גם זה נראה לי מעט מיותר- יש לסקור את האירועים החשובים בתחילת הפתיח ולפרט עליהם בהמשך. נוי - שיחה 16:49, 13 באוקטובר 2008 (IST)תגובה
"מלאכותי"? "מזלזל"? מנין הקביעות הללו? הפתיח כאן כמעט 6K. אין פתיח כזה, למיטב זכרוני, בשום ערך בוויקיפדיה. זה גם יותר ארוך משליש מהערכים אצלנו... סקירה כללית נותנים בשתי פסקאות. חגי אדלרשיחה • שנה טובה וגמר חתימה טובה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ד בתשרי ה'תשס"ט • 17:02, 13 באוקטובר 2008 (IST)תגובה
הקביעות האלו הן דעות, סובייקטיביות אבל לגיטימיות. קודם כל, ראה למשל היסטוריה של צ'ילה. סקירה כללית- לא ראיתי דבר כזה בשום אנציקלופדיה, ולדעתי לא צריך להיות. קורא שרוצה לקרוא בקצרה על המאיץ, יקבל שישה קילובייט- אני לא יודע מה קורא שלא מסוגל לעמוד בזה מחפש כאן. נוי - שיחה 17:08, 13 באוקטובר 2008 (IST)תגובה
היסטוריה של צ'ילה... זה לא ערך, זו אנציקלופדיה על צ'ילי! והפתיח שם גרוע. סתם זרקתי שם "סקירה כללית", אפשר לקרוא לזה בכל שם אחר. זה לא שייך אם הקורא עומד בזה או לא, זה פשוט אינו תמצות הערך. חגי אדלרשיחה • שנה טובה וגמר חתימה טובה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ד בתשרי ה'תשס"ט • 17:16, 13 באוקטובר 2008 (IST)תגובה
הפתיח של מאיץ LHC אכן קצת ארוך. מצד שני, הוא מתמצת את הערך, כך שלא בטוח שכדאי לקצץ בו. לגבי הטבלה - רעיון טוב. לגבי הרחבה על הניסויים - בעתיד יש לכתוב לפחות על כל אחד משני הגדולים (אטלס ו-CMS) ערך בפני עצמו. שאר הניסויים בינוניים עד קטנים (הן מבחינת גודל והן מבחינת חשיבות). מלמד כץשיחה 23:16, 13 באוקטובר 2008 (IST)תגובה
הקטע על ניסוי CMS הורחב. מלמד כץשיחה 15:59, 18 באוקטובר 2008 (IST)תגובה
אני לא חושב שפתיח ארוך הוא בעייתי במקרה הזה. טוקיוני 20:07, 18 באוקטובר 2008 (IST)תגובה

עידכונים עריכה

אני לא יודע מהי מדיניות ויקיפדיה לגבי עידכונים שוטפים אבל קצת מפריע לי שכתוב לדוגמא "סביר להניח שההתנגשויות הראשונות של הפרוטונים יתרחשו רק באביב 2009". יכול להיות שכדי לעדכן כל כמה חודשים או שעדיף לכתוב בצורה יותר כללית "נגרם עיקוב רציני" ללא ציון תאריכים? ירון ק. - שיחה 11:57, 11 בפברואר 2010 (IST)תגובה

צריך לעדכן כל מה שאפשר. אם יש לך אינפורמציה לגבי הניסוי - כדאי להוסיף אותה ישירות לערך בצירוף סימוכין למקור המידע האחד והיחיד - שיחה 11:59, 11 בפברואר 2010 (IST)תגובה
תודה ירון, מחקתי את המשפט שכבר לא נכון, כמו כן שאתה רואה טעויות כאלה אתה יכול לתקן בעצמך. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 12:33, 11 בפברואר 2010 (IST)תגובה

ויקיפדיה או אנציקלופדיה עברית? עריכה

"התנגשויות ראשונות, באנרגיה כוללת של TeV ‏ 14 (טרה-אלקטרון-וולט), צפויות להתרחש ברבע הראשון של 2010. המאיץ צפוי לפעול במשך שש שנים לפחות עם הפסקות ביניים לצורך תחזוקה". 109.186.49.253 21:53, 16 בדצמבר 2012 (IST)תגובה

תודה, תיקנתי. דוד שי - שיחה 22:21, 16 בדצמבר 2012 (IST)תגובה


קישור שבור עריכה

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 10:15, 15 במאי 2013 (IDT)תגובה

קישור שבור 4 עריכה

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 10:15, 15 במאי 2013 (IDT)תגובה


איך מתרגמים לעברית spallation עריכה

שלום, אני כותב ערך על העיר Lund בשוודיה. מסתבר שתכף מסיימים לבנות שם גם סינכוטרון וגם מאיץ חלקיקים שהולך לנפץ בלי בושה גרעינים עם נויטרונים על-ידי, אהם, spallation. האם המציאו לזה כבר מילה בעברית? ואולי סתם הפגזה זה מספיק ? https://en.wikipedia.org/wiki/European_Spallation_Source תודה Hexagone59 - שיחה 21:25, 22 בינואר 2019 (IST)תגובה

שלום odedee תוכל לעזור? Hexagone59 - שיחה 22:49, 27 בינואר 2019 (IST)תגובה
spalling מתורגם להִתְנַתְּזוּת (לפי מילון כימיה (תשמ"ט, 1989). ניתוּז משויך אמנם למונח sputtering אבל נראה לי שאפשר לומר לקוראים שהנויטרונים ניתזים על הגרעינים. ליאור पॣ • כ"ב בשבט ה'תשע"ט • 11:55, 28 בינואר 2019 (IST)תגובה

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (פברואר 2023) עריכה

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במאיץ LHC שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 01:39, 4 בפברואר 2023 (IST)תגובה

חזרה לדף "מאיץ LHC".