שיחה:מבנה בית המקדש

עדיף לשבור את הערך לכמה ערכים - אחד לכל בית מקדש. דרור 21:44, 11 באוגוסט 2006 (IDT)

הרעיון שלי הוא שיש חוט חורז בין כל המקדשים, וניתן להציג את הדמיון ואת השוני. אבל אכן יש הפניה לערכי משנה, כדי ליצור את ההרחבה האמורה. הלל • שיחה 21:01, 12 באוגוסט 2006 (IDT)

לא רק זה, אלא שגם מהצד ההלכתי, ישנם מוטיבים שחייבים להימצא בכל המקדשים (כמובן, יכול לבוא ההיסטוריון שהמוטיבים קדמו להלכה, אבל נו...) בברכה, דניאל צבי 21:17, 12 באוגוסט 2006 (IDT)

מקורות חיצוניים לבית ראשון

עמנואל וליקובסקי טוען כי אלו אכן קיימים, אבל כולם חולקים עליו, וסוברים שמדובר במקדש(ים) כנעני - שווה אזכור כאן? בברכה, דניאל צבי 22:23, 13 באוגוסט 2006 (IDT)

כדאי באופן שולי. אולי בהערה. הלל • שיחה 01:30, 14 באוגוסט 2006 (IDT)

השמטה

איכשהו נשמט משכן גלגל למרות שמשכן נוב וגבעון מופיעים.. למעשה משכן גלגל ושילה נחשבים משכן לעומת בית המקדש ומשכן נוב וגבעון שלחלק מהדעות (רמב"ם) נחשבים גם מקדש. הקטגוריה עוסקת במבנה בית המקדש, לכן צריך להחליט:

• או להוציא את הדיון בכל סוגי המשכן (כולל אוהל מועד)
• או להכניס את כל סוגי המשכנים, כולל כולם (משכן גלגל לא מופיע, והאזכורים ביחס למשכן נוב וגבעון דורשים תיקון)
• או להכניס רק את משכן נוב וגבעון ובית המקדש

לטיפולכם אריקל 00:40, 16 באוגוסט 2006 (IDT)

גובה המקדש לפי רד"ק

אכן לא דייקתי, אולם רד"ק אכן מביא את האפשרות הזו (אגב, מהרי"א הוא אברבנאל מיודענו, בר-פלוגתתו הקבוע של מלבי"ם). כך במלכים:

"ושלשים אמה קומתו - ובדברי הימים והגובה מאה ועשרים! והקרוב אלי בזה כי על האולם לבד אמר, שהיה גבהו מאה ועשרים, והגובה הזה היה לו עם העליות שעליו, כי בספור מדות האולם אמר 'והגובה מאה ועשרים' ועוד אמר שם על האולם 'וגנזיו ועליותיו', ואם העליות היו על כל הבית, כמו שנראה מדברי רבותינו ז"ל, יהיה מה שאמר שם 'והגובה מאה ועשרים' עם העליות שעל הבית, והיה גבוה הבית מן הקרקע עד הספון שלשים אמה וגובה העליות תשעים אמה".

וכן הוא מביא את האפשרות הזו בדברי הימים:

"או היה כל הבית גבוה כאחד, ומה שאמר במלכים ושלשים אמה קומתו מקרקע הבית עד הספון ולמעלה מן הספון היו עליו' גובהן תשעים אמה כמו שנאמר וגנזכיו ועליותיו וכן אמר ועליות חפה זהב".

אמנם הוא מעדיף את האופציה שהובאה בשם רלב"ג בערך, ויש לתקן ולתת לרד"ק את זכות הראשונים. הלל • שיחה • תיבת נאצות 22:42, 20 באוגוסט 2006 (IDT)

לעזאזל, אתה מהיר! אכן, גם אני לא דייקתי, ואני אתקן. בברכה, דניאל צבי 22:47, 20 באוגוסט 2006 (IDT)

טוב, הוספתי את רש"י, והורדתי את הרלב"ג - לא נראה לי שיש עניין לפרט את דעותיו של כל פרשן (המצודות והמלבי"ם מזכירים את שתי הדעות והאברבנאל [לפי המלבי"ם - אין לי ספר כדי לבדוק בעצמי] והרלב"ג תומכים בדעה השניה). בברכה, דניאל צבי 22:01, 21 באוגוסט 2006 (IDT)

נאה. אבל אני מתפלא עליך שאתה מתייחס לפרשן של דברי הימים בתור רש"י, בעוד שידוע שהיה אחר מחסידי אשכנז. יכול להיות שרד"ק קדם לו? הלל • שיחה • תיבת נאצות 22:50, 21 באוגוסט 2006 (IDT)

האמת היא שהיה זכור לי משהו בסגנון, אך זה לא היה וזכר בערך רש"י, כך שהנחתי שפשוט זכור לי לא נכון (אם כבר עוסקים בזכרונות עמומים, יכול להיות שהפירוש לדבה"י הוא של מהר"י קרא? בברכה, דניאל צבי 22:54, 21 באוגוסט 2006 (IDT)

לא, לא. אין קשר. אין ספק שמדובר במישהו מן החסידים (היו גם שטענו לזהות אותו במדויק). נראה לי שהזיכרון העמום שלך מתייחס לפירוש "רש"י" על מדרש רבא, שככל הנראה היה לר"י קרא יד ורגל בו. הלל • שיחה • תיבת נאצות 22:56, 21 באוגוסט 2006 (IDT)

העברה מהמשכן

להלן פיסקה העוסקת בהבדלים שבין המשכן למקדש ורלוונטית לערך זה (אם כי דורשת עריכה רצינית) נריה 02:27, 21 באוגוסט 2006 (IDT):

ההבדל בין משכן למקדש

בעניין ההבדלים בין משכן למקדש קיימים כמה הסברים:

1. יש שנוקטים שההבדל הוא ש'משכן' הכוונה למבנה עצים (עצי שיטים), ו'מקדש' הוא מבנה אבנים. אמנם גם משכן שילה עשוי היה מאבנים, אך יש המתבססים על לשון התלמוד הבבלי (זבחים קיח, א), שלפיו ההבדל הוא במציאות של תקרת אבן, ולמשכן שילה לא הייתה תקרה כזו; אך לרוב הדעות (ראה עמוד הימיני סימן א ס"ק ג) אין להוכיח מקיום תקרת האבנים. יש הסוברים כי למשכן נוב ולמשכן גבעון הייתה תקרת אבן, ולפי הסבר זה הם נקראו 'מקדש' (חז"ל אינם מכנים אותם אלא בשמות 'נוב וגבעון', ללא שם תואר).
2. קיימת טענה, שמבוססת על התוספתא (זבחים יג, יח) ועל התלמוד הירושלמי (מגילה פ"א הי"ב), שבמשכן לא היה נמצא ארון הברית, אך במקדש ארון הברית היה. יש שצידדו בטענה זו והביאו רמז מלשון דברי דוד המלך "רְאֵה נָא אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּבֵית אֲרָזִים וַאֲרוֹן הָאלוקים יֹשֵׁב בְּתוֹךְ הַיְרִיעָה" (שמ"ב ז, א-ב). אך יש שדוחים גישה זו, וראָייתם - גם אחרי שהארון נגנז בימי בית ראשון ושני, המקומות נקראו מקדש (עמוד הימיני סימן א ס"ק ג); וכן גם מכך שהארון לעתים היה במקומות שבוודאי אינם 'מקדש', כגון בגבעת קרית יערים (שמ"א ז, א) ובבית עובד אדום הגיתי (שמ"ב ו, יא).
3. הרב שאול ישראלי מביא את הפסוקים המתארים את הציווי לבנות את המקדש: "וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ.. וְהֵנִיחַ לָכֶם מִכָּל אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב וִישַׁבְתֶּם בֶּטַח. וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אלוקיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם שָׁמָּה תָבִיאוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מצווה אֶתְכֶם..." (דברים יב, ו-יג). וכשהוא מתבסס עליהם הוא טוען שהציווי לבניית 'מקדש' (ולא 'משכן') קיים רק ' לאחר שיניח לך מכל אויביך ', רק אז מתקיימת 'המצווה להקים המקדש על מקום קבוע'.
4. הדעה המקובלת מבדילה בין כל מבנה שלא היה בירושלים, ולא נבנה מתוך שאיפה עולמית. כך רק מקדש ראשון ושני שהיו בירושלים מהווים 'מקדש', לעומת שאר המבנים המהווים 'משכן'. המשך גישה זו נעוץ בטענה על 'צו האל' שניתן רק למקום בו האל בוחר "כִּי אִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ שָׁם תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ וְשָׁם תַּעֲשֶׂה כֹּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ" (דברים יב, יד); כאשר המקום שהאל בחר בו היה ירושלים, והמקומות האחרים נבחרו בידי בשר ודם לתקופה זמנית.

יש לציין שגם המשכן נקרא מקדש (למשל בציווי על הקמתו - 'ועשו לי מקדש'), כך שהדיון כולו אינו אלא בלשון המאוחרת יותר, שיצרה בידול בין השניים.

רצוי להשוות למקדשים בני אותה תקופה בדתות אחרות ובמקומות אחרים הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
87.69.227.202 04:53, 26 בספטמבר 2013 (IDT)

המקדש ושימושיו

אני לא יודע אם כחלק מערך זה או שצריך להיות לזה ערך נפרד, אבל כדאי לכתוב על מבנה המקדש ביחס לשימוש שהשתמשו בו (זאת אומרת סקירה כללית של בית המקדש ביחס לעבודה בו וקדושתו){אם יש ערך כזה אשמח להפניה}David7031 - שיחה 23:44, 9 ביולי 2017 (IDT)