שיחה:מגילת ון אמון

הוספת נושא

ההעברה מ"ון אמון" ל"ואן אמון" שגויה. נכתב Wen-Amon. לכן יש להחזיר ל-וֶן-אָ‏מוֹ‏ן. שמחה - שיחה 18:10, 5 במאי 2009 (IDT)Reply[תגובה]

לא לשווא הכלל הוא לדון לפני ביצוע העברה. חבל שלא נעשה כך מראש. ‏odedee שיחה 20:57, 5 במאי 2009 (IDT)Reply[תגובה]
מצטער, טעות שלי. אפשר להעביר חזרה. אני אפנה לדיון את כותבת הערך, שתביע גם היא את דעתה. yanshoofשיחהבואו לאמץ ערכים יתומים 12:05, 6 במאי 2009 (IDT)Reply[תגובה]
שתי הצורות של כתיבת השם קיימות בספרות. בתרגום שעשה יבין למגילה ב- 1935 הוא תרגם ל- ון אמון וכך כתבתי בהתחלה. אבל מצאתי שחלק מהחוקרים כותבים ואן אמון. למשל דבי הרשמן שהינה ארכאולוגית וכתבה מאמר בנושא כותבת ואן אמון. השאלה היא מהו הכלל לתעתיק של שם שמקורו אינו בעברית.Hanay - שיחה 16:33, 6 במאי 2009 (IDT)Reply[תגובה]
במקור המצרי המקושר מן המאמר נמצא בשורה הראשונה הכתיב "וונו-ימן" (המקף לא במקור), כאשר נהוג לתעתק "ימן" כ"אמון" (כפי הנראה על בסיס התעתיק התנ"כי). לא ברורה לי סיבת ההתעלמות של תעתוק השם המקובל מן הסימן השלישי בשם (הו' הסוגרת ב"וונו"), אבל בהחלט סביר שאני מתייחס אליו לא נכון ומדובר בסימן מגדיר - אין לי המילון של פאולקנר בהישג יד (נשאר בבית), אז אני לא יכול לאמת את זה (או לבדוק אם זה בכלל "ווננ" ולא "וונ").
בכל מקרה, המצרית, בדומה לעברית, נכתבה על בסיס עיצורים. לפיכך קל מאוד לתעתק אותה לעברית בכתיב חסר, אבל תעתוק לשפות לטיניות מכניס כל מיני תנועות משוערות, לא פעם חסרות בסיס.
בנוסף, כמו בערבית, יש למצרים W אבל אין V. אני נוהג לתעתק את זה תמיד עם שני ו', אבל איך שבא לכם.
כך שהתעתוק הנכון ביותר יהיה כפי הנראה "וון אמון" - המצרים לא מכניסים א' בחלק הראשון של השם, אז אין סיבה שאנחנו נעשה את זה.
--The duke - שיחה 12:40, 27 ביולי 2011 (IDT)Reply[תגובה]

חסרה תמונהעריכה

מדוע אין כאן תמונה של האיגרת?

מה סוף הסיפור?...עריכה

וון אמון מצליח לפרוץ דרך לנשיאת העיר ומבקש את עזרתה. ואז? 80.230.50.163 19:56, 3 בפברואר 2013 (IST)Reply[תגובה]

סיפור מתח  . כך זה יישאר, זה מה שנמצא. חלק מהמגילה לא שרד. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך
חזרה לדף "מגילת ון אמון".