שיחה:מוצא האדם (ספר)

תגובה אחרונה: לפני 16 שנים מאת צ'כלברה בנושא ציטוט מהספר שלו..

מה פתאום "מוצא האדם"? הספר קרוי מוצא המינים The Origin of Species! אביהו 05:24, 27 ינו' 2004 (UTC)

תיקון קל להערתי הקודמת אכן ב-1871 יצא ספר ושמו: The Descent of Man, and Selection in Relation to Sex. אבל ברור מתוכן הערך שהכוונה בעצם ל"מוצא המינים" שהוא הספר החשוב יותר. אביהו 05:31, 27 ינו' 2004 (UTC)


מודה ועוזב, ירוחם. אכן ב-1871 יצא ספר ושמו: The Descent of Man, and Selection in Relation to Sex. אביהו 07:30, 27 ינו' 2004 (UTC)

מטרת ויקיפדיה ללמד ולהוסיף מידע. זה בסדר, אביהו, גם אני לומד כאן המון דברים חדשים ובהחלט שמח שאחרים לומדים ממני. הרי זו כל המטרה שלשמה התכנסנו כאן, הלא כן? בן הטבע 09:52, 27 ינו' 2004 (UTC)


למה כל הזמן מנסים לסייג את המדע, למה לא את הדת? הרי המדע הוא המכנה המשותף לכל התרבויות, ודת - כל אחד מאמין ששלו הנכונה. למה להוסיף לכאורה? האם תוסיפו גם שהארץ מסתובבת סביב השמש רק לכאורה? Avibliz 20:57, 8 מרץ 2004 (UTC)


אם המילה מוכחת מפריעה למישהו, הוספתי פירוט - התאוריה מגובה בהוכחות הן מן המאובנים והן בהשוואת DNA בין בני אדם לקופים. כעת זה לא אומר את המילה המגונה מוכחת אבל גם מסביר למה האבולוציה מוכחת. חוץ מזה יש לאימן טעות. תאוריה מדעית אפשר להוכיח ואפשר גם להפריך, מה שלא קרה לאבולוציה. דת למשל לעולם אי אפשר להפריך..... אגב משפט מפורט בדבר ההוכחות הללו היה במאמר המקורי, הועתק לפליאואנתרופולוגיה ונעלם כליל. Avibliz 21:01, 8 מרץ 2004 (UTC)

לדעת פילוסופים של המדע, ובהם קרל פופר וקרל המפל, תאוריה מדעית ניתנת להפרכה, אך לא להוכחה. אני מקווה שאבי אינו חולק עליהם. דת אכן אי אפשר להפריך, וזה המבדיל אותה ממדע. הערך פליאואנתרופולוגיה לא נעלם, רק תוקנה שגיאת כתיב בשמו. דוד שי 03:36, 9 מרץ 2004 (UTC)
אני מקוה שהעריכה האחרונה שלי תשביע את רצון הכל. ניקיתי את כל ההיבטים שאינם קשורים לנושא הערך - הספר "מוצא האדם". הוספתי קישורים לערכים אבולוציה ופליאואנתרופולוגיה ומחקתי את כל הקישורים החיצוניים שאינם רלוונטיים לערך זה וכבר מופיעים בערכים הנ"ל.
לענין ה"הוכחות", ומעבר למה שציין דוד שי: לשיטתם של קרל פופר ואחרים, מרבית התיאוריות של דארווין לא יכולות להיות מוגדרות כתיאוריות מדעיות, מכיון שאין ניסוי אמפירי שיכול להפריך אותן. מסיבה זו הותרתי את הניסוח הפומפוזי של אבי בליזובסקי - "מאות אלפי הוכחות" - כמות שהוא, ואני סומך על האדם הנבון שיקרא וישפוט...
לגופו של הערך: אינני מבין מפני מה יש צורך ליחד ערך לספר "מוצא האדם", ספר שאפילו בויקיפדיה האנגלית לא הוקדש לו ערך מיוחד, ושלא התפרסם ולא עורר סערה כמו "מוצא המינים" - בעוד של"מוצא המינים" ולספרים חשובים עוד יותר לא יוחד כל ערך.
Naftali 06:59, 9 מרץ 2004 (UTC)

לא נראה לי אמיתי כל הסיפור הזה. בשביל לטעון טענות כאלה חייבים להביא הוכחות אמיתיות. עד אז מה שכתוב בתורת ישראל זה נכון. אלוהים הוא זה שברא את האדם ולא הקוף.


כמה הערות:

דוד שי, כתבת: "לדעת פילוסופים של המדע, ובהם קרל פופר וקרל המפל, תיאוריה מדעית ניתנת להפרכה, אך לא להוכחה. אני מקווה שאבי אינו חולק עליהם. דת אכן אי אפשר להפריך, וזה המבדיל אותה ממדע."

ראשית: סר קרל היה פילוסוף של המדע שהתעסק בענייני אינדוקציה. החבר המפל, אם אינני טועה הוא היסטוריון של המדע שחיבר ספר אודות הפילוסופיה של הטבע.
לא סר קרל, לא החבר המפל ולא שום פילוסוף של מדע יכולים להפריך תיאוריה. זו זכות השמורה למדענים בלבד.
שנית: אף אחד מהמדענים מעולם לא ניסה להוכיח תיאוריה, אלא לאשש אותה בלבד.
כדברי סר קרל (שאני מעריך את תבונתו) תיאוריה אפשר להפריך באופן מוחלט ולהיפך בלתי אפשרי, קרי להוכיחה. אבל, אלה דיבורים שאינם קשורים לעשייתם של המדענים, אלא סתם התפלספות בעלמא. המדענים מנסים לאשש ככל האפשר את התיאוריות המדעיות ולא מעבר לכך. זה שסר קרל (שכתב בעצמו לא מעט דברים מופרכים) ישב בבית וחיבר מאמרים שלא קשורים למציאות, זו זכותו של כל נושא תואר אבירות, בדיוק כמו סר דיוויד בקהאם.
שלישית: את החלק העוסק באמונה בכל דת אפשר להפריך או לאשש. אני לא מכיר שום דבר שאי אפשר להפריך או לאשש. לדוגמא: אלוהים – אי אפשר להוכיח שהוא קיים ואי אפשר להוכיח שהוא לא קיים, אך מאחר שמדענים לא מנסים להוכיח כפי שאמרתי, אזי אפשר לאשש את הימצאותו או להפריכה. השאלה היא: למי יש את הכלים המדעיים, מהם ומי יקבע אותם. התשובה: זו בעצם הבעיה כולה – אין הסכמה בעניין זה.
ראה אותי כדוגמה: הנני חוטא מעט במדעים, אך מעולם לא טענתי שאין אלוהים באופן מוחלט. קשה לי להאמין שישנה השגחה עליונה שמפקחת על מעשיו של כל אחד ואחד מאיתנו, אך לא מצאתי כל סתירה שישנו כוח עליון כלשהו, קרא לו אלוהים אם תרצה. אני קורא לו כוח עליון. השאלה היא: אם ישנו אלוהים אז מי ברא אותו ואז: מי ברא את יוצרו של אלוהים וכן הלאה והלאה. משום שאין לשאלות האלה שום תשובות מדעיות, כדאי להניח להם. בשביל זה יש פילוסופים, גם של מדע וגם של דת. מובן שישנם חלקים בדת שאי אפשר להפריך 'עדיין כי הם לא בנויים בצורה המדעית המקובלת, למשל המסורת בדת. בין אם אנו חילוניים ובין אם אנו דתיים, בין אם אנו צמים ביום כיפור או מקיימים בו משתה, הרי כולנו תמיד מתעניינים אם כבר תקעו בשופר בצאת החג. הסיבה היא מאד פשוטה, בין אם אתה מאמין שמצוותיך נכתבות בספר החיים אם לאו, הרי אתה שייך תמיד לקבוצה מסוימת. במקרה שלנו זהו הלאום. כולנו שייכים לאומה היהודית ובין אנו אתיאיסטים, דתיאיסטים, אורתודוכסים, רפורמים או קונסרבטיבים, הרי המסורת בסופו של דבר מכתיבה את חיינו, אם נרצה או לא נרצה. כוחה של המסורת חזק יותר מכל כלי מדעי שקיים ולכן אי אפשר לטפלה בכלים מדעיים של ימינו, אפילו שפסיאודו מדעים דוגמת סוציולוגיה ופסיכולוגיה מנסים לפעמים. הרי, גם לפני אלפי שנים ידעו היוונים הקדמונים שכדור הארץ עגול הוא אך לא היו להם כלים מדעיים. כשפיתחו ספינות הראויות להפליג באוקיינוס יצא החבר מגלן למסעו ואחת הספינות בפיקודו איששה זאת סופית. בפי העם זו הוכחה מספקת, בפיו של סר קרל לטעון שהשמש תזרח גם מחר בוודאות מוחלטת היא חוצפה שעוברת כל גבול. בסופו של דבר, הכול עניין של מינוח. אני באופן אישי, שולל אינדוקציה זו מתוך הכרה שתורת ההיגיון עדיין בחיתוליה. שום לוגיקן לא יצליח לשכנעני שהשמש לא תזרח מחר, אף אם הטיעון הלוגי נכון הוא. את הבעיה יש לחפש בלוגיקה, לא אצלי.
שלישית: החבר המפל לדעתי נסחף מעט בטענתו כי ד"ר זמלויס הציג היפותזה לעצמו. אני מכיר היטב את מציאות גילוי הרעיונות החדשים ומציאות זו שונה מהדרך בה הוא מתאר זאת בכתביו. לפי הבנתי, גם החבר קון מתאר את התהליך באופן שונה.

מסקנה: אינני יודע מה דעתו של אבי "הידען", אבל דומני שהצגתי בפניך דרך חשיבה שונה ממה שמייצג סר קרל. אני בכל אופן לא מתיימר להיות פילוסוף ואני בז לכל תארי האבירות למיניהם. פגשתי בני שבטים שלא יודעים את הוד מלכותה אליזבט השנייה והם יכולים ללמד אותה אבירות מהי. בכלל, לפנות לבג"ץ כדי לשלול פרס זה או אחר מתומרקין ומחבר מרעיו נראה לי אווילי לחלוטין. שלא נדבר על הפרס. מי שרוצה להתכבד בפרסים, שימלא טופס בהגרלת הלוטו ויתפלל שקיים אלוהים.

נפתלי, מצאתי שתי טעויות בדבריך:

התיאוריה שהציגו החבר אלפרד ראסל והחבר צ'ארלס רוברט, ניתנת לאישוש בניסויים אמפיריים ולכן, גם הצליחו להפריך כמה חלקים שבה, דוגמת כך שהברירה הטבעית היא המנגנון היחיד להתהוות המינים. נכון להיום לא כך הוא.

הספר "מוצא האדם" נמצא במחלוקת עזה מאז צאתו לאור ומעורר סערה רבה עד עצם היום הזה.

לשאלתך, מדוע יש ערך לספר זה, שתי תשובות:

האחת – הספר חשוב מאין כמוהו ואם לחבר פוטר יש עד עתה כמה ערכים, אז רצוי שגם לספרנו יהיה לפחות אחד.

השנייה – ראיתי צורך להבדיל בין הספר לבין המדע העוסק בחקר מוצא האדם, קרי פליאואנתרופולוגיה. לכן, יצרתי את שני הערכים שהם מהחשובים ביותר בויקיפדיה.

בברכה, בכבוד רב ובמלוא ההערכה,

האביר בעל דמות היגון, דון בן הטבע 13:11, 26 אוג' 2004 (UTC)

שאלה לגבי שם הערך עריכה

מדוע יש צורך בהפניה מ-מוצא האדם ל-מוצא האדם (ספר). האם יש משמעות נוספת ל"מוצא האדם" ? John Doe 11:27, 19 פבר' 2005 (UTC)

כן, בטח שיש. קורא יכול לחשוב שמדובר בתיאוריה כלשהי. גילגמש שיחה 11:31, 19 פבר' 2005 (UTC)

ציטוט מהספר שלו.. עריכה

האם אני יכול לצטט שני עניינים מעניינים ביותר שלו שכתובים בספרו ואף לציין עמודים ולכתוב כל זה על הערך? Natan7 01:36, 26 באפריל 2007 (IDT)תגובה

עדיף שתכתוב אותם כאן ונדון על כך. --> צ'כלברה . דבר . שב . צחק 01:38, 26 באפריל 2007 (IDT)תגובה
חזרה לדף "מוצא האדם (ספר)".