שיחה:מחאת דוד הנחלאווי/ארכיון 1

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

לראש הדף
לתחתית הדף

יצירת הערך עריכה

ממש נראה כאילו מנהל הקבוצה בפייסבוק החליט להעביר הילוך וליצור ערך בויקיפדיה. סגנון הכתיבה ירוד ומאד לא אינצקלופדי, ובכל אופן, אני באמת מתקשה להבין את חשיבות הערך. Ubub92 - שיחה

אני מקווה מאוד שאחד המפעילים יבצע את בקשתי בוק:במ. יואב נכטיילרשיחה 18:14, 4 במאי 2014 (IDT)
לא בטוח שאין חשיבות, כי מדובר במחאת פייסבוק אולי הראשונה שיש לה השפעה על צה"ל, שזכתה לתהודה וגררה תגובות פוליטיקאים ואפילו של הרמטכ"ל רא"ל גנץ: שאמר "הפייסבוק אינו תחליף או מקביל לשיח מפקדים". וגם המקרה עורר את השאלה לגבי זכות התגובה של חיילי צה"ל להתגרויות של הפלסטינים. מומלץ לקרוא-רון בן ישי, המחיר של "מחאת הנחלאווי", באתר ynet, 1 במאי 2014 אגסי - שיחה 18:36, 4 במאי 2014 (IDT)
לא אמרתי שאין חשיבות, אמרתי שצורת הכתיבה של הערך לא ראוייה. הערך באוויר כבר חצי שעה, מפעילי המערכת כנראה נמנעים מלמחוק אותו. זה עכשיו נושא בכותרות, שאת אומרת שכנראה הרבה אנשים נכנסים לערך וקוראים: "מקרה זה אינו מקרה בודד של חיילים שמושפלים ומותקפים על ידי ערבים וכאשר הם מגיבים הם נכנסים לכלא, אך זה היה הקש ששבר את גב הגמל". יואב נכטיילרשיחה 19:06, 4 במאי 2014 (IDT)
יואב נכטיילר, תאמינו לי איזה סטנדרט גבוה יש לכם לגבי זמני תגובה, תהיו בריאים... הועבר למרחב המשתמש ללא קשר לדיון החשיבות, ניתן לדון בכך אם וכאשר הערך יכתב בהתאם למציאות וברמה סבירה, בברכה, Nurick - שיחה 19:18, 4 במאי 2014 (IDT)
דברי אגסי שכנעו אותי, אכן יש לערך חשיבות. לגבי הכתיבה, אתחיל לכתוב משהו בערך (ואם יש מי אשר תחילתי זו אינה נראית לו, אל ינקפנו לבו, ויקליק במטותא על מקש השחזור), ואולי זה יסייע לאחיה מייזליש. הכצעקתה - שיחה 20:36, 5 במאי 2014 (IDT)

אשמח אם תכתבו לי מה יש לשפר בערך הזה אחיה מייזליש - שיחה 19:19, 4 במאי 2014 (IDT)

פתרון טוב, נוריק. בואו נתחיל מויקיפדיה:נקודת מבט נייטרלית. יואב נכטיילרשיחה 19:20, 4 במאי 2014 (IDT)
עובדות (למה הוא נכנס לכלא (חייל אלים בפלוגתו), מה הייתה השפעת המחאה (0)), ניסוחים (הפנה נשקו אל הערבי וכו') ומקורות (כתבה אחת - באמת?), דיי דומה למה שכתב יואב, בברכה, Nurick - שיחה 19:24, 4 במאי 2014 (IDT)
זה כאן משתמש:אחיה מייזליש/מחאת דוד הנחלאווי. מתניה שיחה 23:37, 4 במאי 2014 (IDT)

נקודת מבט נייטרלית עריכה

הערך, שוב, לא כתוב באופן נייטרלי (לדוגמה 'אנרכיסט דני אלים'), לא מגובה באף מקור וכל כולו מחקר עצמאי אחד גדול. אני חושב ש(שוב) יש למחוק אותו ולכתוב אותו מחדש ואז לדון בחשיבותו אם תתעורר דרישה כזו. בברכה, Nurick - שיחה 23:46, 4 במאי 2014 (IDT)

תודה Matanya. בברכה, Nurick - שיחה 23:49, 4 במאי 2014 (IDT)

(העברה משיחה:מחאת דוד הנחלוואי)

אי ניטרליות עריכה

הועבר לדף שיחת משתמש: עידו
. עידושיחה 16:40, 10 במאי 2014 (IDT)

לגבי החשיבות עריכה

יש חשיבות, יש רק לשכתב ולערוך. The Turtle Ninjaהטברנה של מו • תאריך ושעה - 20:04, 5 במאי 2014 (IDT)

אני תומך בחשיבות. המחאה עשתה כותרות ענק בחדשות בארץ, וגם התפרסמה בחו"ל, תפסה את צה"ל לא מוכן, ואינו יודע כיצד להגיב. המחאה זכתה לתגובות רבות משלל פוליטיקאים פרשנים ואנשי צבא לשעבר. בנוסף העלתה לתודעת הציבור את מצבם של חיילי צה"ל שנקלעים לעימותים עם הפלסטינים כאשר אין הנחיות ברורות או שאין להם כלים מתאימים להגיב. אגסי - שיחה 20:15, 5 במאי 2014 (IDT)
לא ענק ולא נעליים. ברווז אינטרנטי שיעלם כלעומת שבא וטוב שכך. גילגמש שיחה 20:22, 5 במאי 2014 (IDT)
אין חשיבות. ליצור מחאה בפייסבוק זה לא בעיה; ליישם את עקרונות המחאה זה בעיה. אם היה מתחולל שינוי משמעותי בנושאים משמעותיים בעקבות המחאה, היא אפשר לכתוב על השינויים או על המחאה. אך בכל מקרה, לא ניתן לדעת את כל הנ"ל בלי שיעבור מספיק זמן. • צִבְיָהשיחה • ה' באייר ה'תשע"ד 20:27, 5 במאי 2014 (IDT)
אני סבור שישנה חשיבות, אותו חייל היה נר שהצית את המדורה הזו, אני מסכים עם אגסי, המחאה הזו תפסה את צה"ל עם "המכנסיים למטה". איני נביא בכדי כיצד זה יתפתח ולאן זה יוביל, אך במצבו העכשווי הוא בעל חשיבות • חיים 7שיחה • ה' באייר ה'תשע"ד • 20:30, 5 במאי 2014 (IDT)
החשיבות גם מתחזקת בעקבות תגובת הרמטכ"ל בני גנץ, שאמר : "פייסבוק כאן וזה עובדה, אבל הוא אינו מחליף או מקביל לשיח מפקדים. נפיק הלקחים". והורה על הסברה בכל היחידות. אגסי - שיחה 20:36, 5 במאי 2014 (IDT)
הפרשיה פרצה בסערה גדולה והיה נראה שהיא תתפתח לדבר גדול ורב-חשיבות, אך נראה שהיא נעלמת באותה מהירות שהיא פרצה. ככה זה בעולם הפייסבוק. החשיבות גבולית מאוד, וכרגע לא נראה לי מהצד שעובר. Ben tetuan - שיחה 20:39, 5 במאי 2014 (IDT)
כל המחאה הזאת תעלם מהר מאוד כשתצוץ מחאה חדשה. גילגמש שיחה 20:56, 5 במאי 2014 (IDT)
מחאת ענק שכבר עכשיו עשתה את שלה. מזכיר לי את הדיונים ההזויים שהיו כאשר הערכים על המחאה החברתית בישראל 2011 ודפני ליף עלו לראשונה. בורה בורה - שיחה 21:00, 5 במאי 2014 (IDT)
תמיד עולה הטיעון שמדובר בעניין שיישכח במהרה. עניין השכחה גם לא קריטי. בישראל יש קצב אירועים מסחרר, ולכן גם אירועים די חשובים לפעמים נשכחים בעקבות אירועים חדשים. אפשר להתנחם שבסוף התהליך המפרך לרוב ההגיון גובר, ואני מאמין שכך יקרה גם הפעם. כמו שסתיו שפיר הוחזרה , ודוד סטוליאר שנפטר השבוע נשאר ערך עצמאי, (בשניהם בוויקי האנגלית אפילו לא היה דיון חשיבות) וקירה רדינסקי שהדליקה היום משואה, שרדה דיון חשיבות. אגסי - שיחה 21:40, 5 במאי 2014 (IDT)
עד כמה שאני זוכר הערך אודות גב' ליף נמחק כשנכתב והושב רק לאחר שהוכח שהיא ממשיכה בעשיה הציבורית שלה. גילגמש שיחה 22:57, 5 במאי 2014 (IDT)
דווקא דפני ליף שרדה ברוב 60 מול 58. גם משה סילמן נשאר בוויקיפדיה (ברוב של 37 מול 26). אגסי - שיחה 23:13, 5 במאי 2014 (IDT)
אם כך, זכרוני בגד בי. תודה לאגסי שהזכיר לי והעמיד אותי על טעותי. גילגמש שיחה 23:22, 5 במאי 2014 (IDT)
לדעתי יש חשיבות למחאה, הן בתקדימיות שלה (אלפי חיילים מוחים נגד מדיניות הצבא) והן בהיקף. וכפי שהדברים נראים, גם בתוצאות. בברכה, MathKnight (שיחה) 00:41, 6 במאי 2014 (IDT)
איזה תוצאות? בצבא מתוקן כמו הצבא הרומי היו תוצאות. בצבא כמו הצבא הישראלי התוצאות הן לא משהו בלשון המעטה. גילגמש שיחה 00:54, 6 במאי 2014 (IDT)
אנחנו בזמנים שונים. זהו מרד דיגיטלי ראשון בצה"ל. בצבא נבהלו מהתקדים ומההשלכות, וקצין החינוך הראשי, שיגר איגרת למפקדי צה"ל וחייליו, ובה שורת כללים להתנהגות נאותה בפייסבוק. אגסי - שיחה 02:21, 6 במאי 2014 (IDT)
זה לא מרד, זו סתם הבעת תמיכה+תופעת העדר. כותרת סנסציונית בהארץ לא משנה את המצב. זה רק מראה גמה לא קורה שום דבר אמיתי והתקשורת נאלצת לנפח. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 03:38, 6 במאי 2014 (IDT)
יש חשיבות. Mr.Shoval - שיחה 07:24, 6 במאי 2014 (IDT)
+1 ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 09:14, 8 במאי 2014 (IDT)

השאלה האם תהיה חשיבות עוד חצי שנה... יש לא מעט מקרים שמגיעים לעיתונות. לא נכתוב ערך חיילות שבהצטלמו בעירום עם שחפצים וקסדות. Corvus,(שיחה) 18:41, 6 במאי 2014 (IDT)

+1. ‏אופקאלףשיחההצטרפו למיזם המקורי!18:44, 6 במאי 2014 (IDT)
לא נכתוב כי אין כזו מילה בעברית "שחפץ". בורה בורה - שיחה 10:07, 7 במאי 2014 (IDT)
בתופעת החיילות מדובר בתמונות בודדות (אולי כמה עשרות לכל היותר). במחאת הנחלאווי מדובר באלפי תמונות מחאה, אם לא עשרות אלפים. ההיקפים גדולים בכמה סדרי גודל. אני תומך בחשיבות גם בגלל ההיקף. בברכה, MathKnight (שיחה) 10:20, 7 במאי 2014 (IDT)
מתנגד, כיוון שעל אש לא צריך לשפוך עוד בנזין. בברכה, שי אבידן - שיחה - היכון, הכן, רוץ! 10:47, 7 במאי 2014 (IDT)
אם הערך יגיע להצבעת מחיקה, אני בעד מחיקתו. מסיבה: לא כל תופעה בציבור ראויה להיות מצוינת באנציקלופדיה. מספיק לנו את מחאת הקוטג'. Corvus,(שיחה) 11:57, 7 במאי 2014 (IDT)
כבר עכשיו רואים איך התופעה דועכת (אם עוד נשאר ממנה משהו). עוד חצי שנה התגובה תהייה "דוד מי?". בעד מחיקה. ‏Lionster‏ • שיחה 19:17, 9 במאי 2014 (IDT)
בעד השארת הערך. המרד הצה"לי הגדול שהיה עד עכשיו. § DuduB § שיחה § 14:08, 10 במאי 2014 (IDT)
כמו שהוסבר למעלה, לא מדובר במרד. חיילים העלו תמונות לפייסבוק, בלי פעולה מחוץ למדיה החברתית.Guy.mor - שיחה 14:55, 10 במאי 2014 (IDT)
אמנם זה לא מרד מהסוג הישן, שהייה קיים אלפי שנים, אבל זהו המרד הדיגיטלי הראשון, ותקדים שבצה"ל חוששים ממנו, ולכן החלו בפעילות הסברה נמרצת בקרב החיילים. בצה"ל מזהירים: המרדנות סביב דוד הנח"לאווי היא רק ההתחלה. אגסי - שיחה 15:06, 10 במאי 2014 (IDT)
זה רחוק מלהיות מרד. האשמה במרד במסגרת הצבא היא קשה ויש לה השלכות חמורות מאוד שיכולות להגיע לכדי מאסר ואפילו גזר דין מוות במדינות אחדות (יתכן שגם בישראל, אני לא בקי, אך ידוע לי על חייל ישראל אחד שהוצא להורג על ידי בית דין צבאי). מדובר במחאה ספונטנטית שנעלמה לחלוטין מהתודעה הציבורית יומיים לאחר שהתרחשה. בעוד שבועיים או שלושה איש לא יזכר את הדוד הזה. גילגמש שיחה 15:45, 10 במאי 2014 (IDT)
הנה עוד לינק בשבילך, כי אני בספק אם קראת את הלינקים בכלל או בעיון, ונראה שאתה לא מתחשב בדעת פרשנים נחשבים ובתגובת הצבא-רון בן ישי, המחיר של "מחאת הנחלאווי", באתר ynet, 1 במאי 2014. אגסי - שיחה 15:55, 10 במאי 2014 (IDT)
היו אלפי מקרי התקלות בין חיילים לבין נערים בשטחים. חלק הסתיים בתוצאות משמעותית יותר קשות. הסיבה שדווקא מקרה זה פורסם זה היא רק שהוא הפך לתופעת רשת. ל"מרד דיגיטלי ראשון" יש שחיבות אנציקלופדית רק אם הוא יפתח תקופה של מרידות דיגיטליים או של תגובות משמעת צבאיות שהם מעבר להכרזה של דובר צהל (דבר שנדע רק כעבור תקופה ממשוכת). גם התמונה של בחור-מה-שמו שהחזיק חתולה בזנבה גרר אלפי תגובות. אז מה, נפתח ערך גם עליו?. Corvus,(שיחה)
כאן היחוד שהמחאה גררה תגובות של דרגים בכירים בצה"ל, החל מהרמטכ"ל, לרבות פתיחת מסע הסברה בקרב החיילים, וגם התייחסות של נשיא המדינה ועוד כמה פוליטקאים, אנשי צבא לשעבר ופרשנים צבאיים. גם אם זה יישאר המרד הדיגטילי היחיד, הוא יהיה חשוב. אגסי - שיחה 20:53, 11 במאי 2014 (IDT)
אגסי, אני יודע שאתה בעד גישה מקלה בכל הנוגע לחשיבות, ואני מסכים איתך, אבל זה לא המקרה. במקרה הזה אני חושב שיש בלבול בין תמיכה במחאה עצמה לבין חשיבות הערך (כמובן שמי שתומך במחאה מאמין שהיא חשובה ומצדיקה ערך). ככל שיש יותר בעיות של ניטרליות בערכים פוליטיים, כך בולט יותר המתח בין חשיבות אנציקלופדית, לעמדות. Guy.mor - שיחה 11:04, 12 במאי 2014 (IDT)
דף שכתוב טוב, באופן נייטרלי ומגובה במקורות - על נושאים בוערים בסדר היום הציבורי ובהתאמה לכך בעלי חשיבות לא ברורה לטווח הארוך - דינו שונה, וקיומו שווה, בברכה, Nurick - שיחה 02:01, 12 במאי 2014 (IDT)
ראיתי שלאסתם הסיר את תבנית החשיבות, כיוון שהובהרה חשיבות בדף השיחה. האם תיפתח הצבעת מחיקה? אני לא מכיר את הנוהל, הרבה אנשים תמכו במחיקה. יואב נכטיילרשיחה 17:54, 12 במאי 2014 (IDT)
כל ויקיפד בעל זכות הצבעה רשאי לפתוח הצבעת מחיקה. Lostam - שיחה 17:56, 12 במאי 2014 (IDT)
הייתי פותח הצבעה, אבל לא זוכר מה הנוהל. Corvus,(שיחה) 11:28, 13 במאי 2014 (IDT)
Corvus, ראה ויקיפדיה:הצבעות מחיקה לפרטים נוספים. אם אין לך כוח להתעמק בזה, אין לי בעיה לפתוח את ההצבעה בשמך, אף שלאור הדיון בדף השיחה, איני בטוח שיש לה סיכויים גבוהים לעבור. בברכה, ‏Lionster‏ • שיחה 12:05, 13 במאי 2014 (IDT)
כן, תודה. אני טיפה עסוק בימים האלא. Corvus,(שיחה) 14:58, 13 במאי 2014 (IDT) פתחתי הצבעת מחיקה. אולי הערך ימחק מהפעם הראשונה, מבלי שנחכה חצי שנה עד שמישהו ימצא את הערך בשנית. Corvus,(שיחה) 21:52, 13 במאי 2014 (IDT)

חשיבות ציבורית נקבעת לאחר זמן, לא אחרי יומיים. יש בפייסבוק מחאות רבות. למעשה, כמעט בכל פעם בה אני נכנס לפייסבוק יש בו איזו מחאה. על חלק גדול מהן גם מדווח בתוכניות כאלה או אחרות במדיה למשך זמן קצר. (ואז הן נשאבות לתהומות הנשייה ונשארות שם). מחאת דוד הנחלאווי היא עוד מחאת פייסבוק, שהסתיימה אחרי כמה ימים. לא יותר ולא פחות. עצם כתיבת הערך בסמיכות כה גדולה לפירסום אותו "מם" בפייסבוק, מהווה מכשול. כשרוב האנשים ראו את הסיקור התקשורתי (בן ה-5 דקות) רגע אחרי הפירסום, לכאורה עשויה להיראו בו חשיבות ציבורית. אבל "ממים" בפייסבוק היו ויהיו. זאת המהות של פייסבוק. והטענה שדווקא לערך זה יש חשיבות מעבר ל"ממים" אחרים - היא טענה שיש להוכיח עם הזמן. לדעתי - אין כאן חשיבות המצדיקה ערך באנציקלופדיה. בברכה, דני. Danny-wשיחה 00:09, 20 במאי 2014 (IDT)

גם אם אתה צודק יש חשיבות לערך, כמייצג מפורט של תופעה רחבה, מחאת רשת, שתיאורה הכללי אצלנו קצר ביותר (ומביא את הערך שלפנינו כדוגמה). דוד שי - שיחה 05:23, 20 במאי 2014 (IDT)

Corvus אמר שפתח הצבעת מחיקה לפני שבוע. איפה הצבעת המחיקה? Guy.mor - שיחה 12:03, 20 במאי 2014 (IDT)

כמקובל, יש הפניה בראש הערך. ההצבעה תסתיים היום ב-21:49. דוד שי - שיחה 19:16, 20 במאי 2014 (IDT)

"הערה לשונית" עריכה

מי אחראי לפסקה המגוחכת על של ההערה הלשונית? פשוט הזייה. זה נקרא "נחלוואי" כי ככה קוראים לחיילים בנח"ל בסלנג הצבאי, לא בגלל שום סיבה היסטורית או תרבותית כזו או אחרת, ובטח לא מרמז במאומה על יחסים בין מדינות כאלה או אחרות. Ubub92 - שיחה

אני גם מרגיש שהיא מהווה ניתוח-יתר של השם.
מה שכן, אני לא בטוח שאי אפשר היה להסתדר בלי המילים "מגוחכת" ו"הזייה". ‏אופקאלףשיחההצטרפו למיזם המקורי!10:20, 6 במאי 2014 (IDT)
הלצה של דוד שי. • צִבְיָהשיחה • ו' באייר ה'תשע"ד 10:21, 6 במאי 2014 (IDT)
בוודאי הייתי במצב רוח טוב כשכתבתי את ההערה (הרי חג היום, וגם יום הולדתי), אבל אינני משוכנע שלסעיף יפה התיאור "הלצה", משום שהוא מציג עובדה לשונית. Ubub92 כותב "ככה קוראים לחיילים בנח"ל בסלנג הצבאי", אבל מתעלם מהצורך בהסבר למקורו של שם זה, ובכך בדיוק עסקה ההערה הלשונית - בדומה לזחלאווי (בן זחלה), כך נחלאווי - זו צורה ערבית ולא עברית, והצורה העברית היא "נחלאי", אך רק מעטים השתמשו בה. מעניין שחייל גולני הוא "גולנצ'יק" - כאן באה לידי ביטוי השפעה מזרח אירופית. דוד שי - שיחה 11:16, 6 במאי 2014 (IDT)
ההערה הלשונית מתאימה אולי בערך על חטיבת הנח"ל. בשום שלב במהלך המחאה אף אחד לא הקדיש רגע למחשבה אם להגיד "נחלוואי" או "נחלאי", ולכן בערך כאן אין משמעות למקור השם "נחלאי" כמו שאין מקום להיסטוריה על חטיבת הנח"ל, או להיסטוריה של חברון למרות שזה התרחש בחברוןUbub92 - שיחה
Ubub92, תיקון קטן: שים לב שהמילה מסתיימת ב-אווי, AWI- (נחלאווי), ולא ב-וואי (נחלוואי). אלדדשיחה 11:28, 6 במאי 2014 (IDT)
אין לי התנגדות להסרת הערתי המלומדת, אף שמבחינה לשונית מקומה כאן, כפי שמלמד תוכנה. באשר לטענה "בשום שלב במהלך המחאה אף אחד לא הקדיש רגע למחשבה אם להגיד 'נחלאווי' או 'נחלאי'" - התמונה הזו מלמדת על חייל אמיץ אחד, ששחה עם הזרם ובמקביל שחה נגד הזרם. דוד שי - שיחה 11:51, 6 במאי 2014 (IDT)
ובכל זאת יש במילה ”דו-קיום לשוני מפעים בין עברית לערבית”, גדעון לוי, הארץ. Mr.Shoval - שיחה 12:29, 6 במאי 2014 (IDT)
אני שמח לגלות שכיוונתי לדעת גדולים. דוד שי - שיחה 12:32, 6 במאי 2014 (IDT)
חתן יומולדת יקר, אני בטוחה שלא חשבת אפילו לרגע שהפרשנות שלך לגבי כור ההיתוך של מדינתנו תשרוד יותר מדי זמן... • צִבְיָהשיחה • ו' באייר ה'תשע"ד 16:39, 6 במאי 2014 (IDT)

אף לחיילים מגלי צה"ל? עריכה

המחאה החלה בקרב חיילים, מכל יחידות צה"ל, כמו כן הצטלמו אחרים במערכת הביטחון, דוגמת שוטרים וכדומה ואף לחיילים מגלי צה"ל‏ שמישהו יסביר לי מדוע צריך לעשות את ההפרדה בין שלל חיילי צה"ל לחיילים בגלי צה"ל, מה גם שהלינק שמודבק כמקור מוביל לדף שהוסר. חיילי גלי צה"ל הם חיילים לכל דבר, למרות הדעות ה... פלורליסטיות שלהם,ואין צורך להבדיל ביניהם לבין שאר החיילים. Ubub92 - שיחה

הסרתי. דוד שי - שיחה 16:27, 6 במאי 2014 (IDT)
הדף לא הוסר, משחק שגוי בתבנית - רוב החיילים בגלי צה"ל תומכים בשינוי הוראות הפתיחה באש, באתר חדשות 0404‏. • חיים 7שיחה • ו' באייר ה'תשע"ד • 16:38, 6 במאי 2014 (IDT)
אבל ממש אין צורך במידע הספציפי על חיילי גל"צ. דוד שי - שיחה 17:36, 6 במאי 2014 (IDT)

נייטרליות עריכה

בלי קשר לשאלת החשיבות, שאני ממש לא בטוח שקיימת כזו, הערך לא נייטרלי ודי מטעה. בפסקה הראשונה בפרק הראשון רשום ש"...נערים ערבים בחברון התגרו, דחפו והיכו חייל..." - צפיתי שוב בסרטון ולא ראיתי שהם הכו אותו, ואי אפשר להסיק מהסרטון קביעה חד משמעית של מה היה בדיוק ארוע, כפי שהערך מציג כרגע את המקרה בצורה כה מובהקת). כמו כן בסוף הפסקה רשום במשפט סתום למדי שלאחר המקרה הוא נאסר. רק בסוף הפרק מובא ההסבר של צה"ל בצורה לא ממש מודגשת על הסיבה למאסר החייל. אליסף · שיחה 17:09, 6 במאי 2014 (IDT)

אליסף, ברור לכל שהערך על הפנים. רק שעוד לא הגיע מתנדב שהסכים לשכתב אותו ולהיכנס לכאב ראש הזה של עריכה על כל תג ותג. קודם כל שישרוד הצבעת מחיקה. שאם לא כן, למה לטרוח. • צִבְיָהשיחה • ו' באייר ה'תשע"ד 17:10, 6 במאי 2014 (IDT)
בוודאי ישרוד הצבעת מחיקה, אחרת עוד תהיה לנו מחאת "מחאת דוד הנחלאווי". דוד שי - שיחה 17:35, 6 במאי 2014 (IDT)
אגב, אני בעד לחכות עם הצבעת המחיקה לפחות שבועיים. ‏אופקאלףשיחההצטרפו למיזם המקורי!18:42, 6 במאי 2014 (IDT)
אני בעד לוותר על הקרנבל, או לפחות לדחות אותו, הבעיה שדי בויקיפד נחוש אחד, כדי שתיפתח ההצבעה. חברים רבים כאן הביעו תמיכה בחשיבות, ולהערכתי על סמך ניסיון העבר, כל הסיכויים שבתום המהומה, שאליה יצטרפו אנשים מהפייסבוק, הערך לא יימחק. אגסי - שיחה 10:44, 7 במאי 2014 (IDT)

אליסף, תראה שוב את הסרטון ושים לב שמאחורי החייל עובר נער ערבי שמחזיק אגרופן, אחיה מייזליש - שיחה 10:51, 7 במאי 2014 (IDT)

לא אמרו שזה בסוף מסבחה? יואב נכטיילרשיחה 09:40, 8 במאי 2014 (IDT)

לא אמרו הנער הפלסטיני טען שזו היתה מסבחה. ואם אתה עדיין בספק תראה את הסרטון בהילוך איטי - http://www.youtube.com/watch?v=W9HerEnb0y8 , אחיה מייזליששיחה • ח' באייר ה'תשע"ד • 21:14, 8 במאי 2014 (IDT)

רגע, אתה טוען שנער פלסטיני מסוגל לשקר?! הימניות הרדיקלית הגיעה אפילו לויקיפדיה :) --אבישי111 - שיחה 13:57, 9 במאי 2014 (IDT)
אבישי זה לא קשור לפה אם הוא יכול לשקר או לא (והוא שיקר), אתם סתם גוררים את השיחה לסתם ולא על הערך. § DuduB § שיחה § 14:07, 10 במאי 2014 (IDT)
אתה צודק, אך כשדנים על ניטרליות והבאת שני הצדדים, צריך שהצד השני לא יהיה שקרן פתולוגי ואידאולוגי. --אבישי111 - שיחה 22:40, 10 במאי 2014 (IDT)

1, 2, 3, 4, אני מקווה שראיתם את הסרטון שמקושר עכשיו מהערך (הערה 9 כרגע) ואני בספק אם אתם עדיין חושבים שזה אגרופן... נייטרליות מאיתנו והלאה. בברכה, Nurick - שיחה 00:19, 12 במאי 2014 (IDT)

נכון שבסרטון זה רואים מסבחה, אבל מה רצית להגיד בזה? מישהו דקר בסכין ואחרי 5 דקות נתפס עם ספר תהילים ביד... זו ראייה? בורה בורה - שיחה 11:10, 12 במאי 2014 (IDT)
משתמש:Nurick, בסרטון שאני הבאתי (הערה 8 כרגע) רואים שזה אגרופן לא פחות משרואים בסרטון שאתה הבאת שזו מסבחה, ויכול להיות שהיה לו גם אגרופן וגם מסבחה, אחיה מייזליששיחה • י"ב באייר ה'תשע"ד • 15:40, 12 במאי 2014 (IDT)

שחזור עריכה

יזהרברק, אתה מוחק מקור שהוא רלוונטי לערך ומחזיר שם בזוי לסרטון. העובדה שזהו שם הסרטון לא אומרת שאנו חייבים שיופיעו מילים בזויות כל כך גם כאן. מעבר לכך, אין ספק שזו עדיין אותה תקרית והגרסה הנוכחית מפורטת יותר (לכתוב שהאיש בשחור נעצר לאחר המקרה זו במקרה הטוב הטעיה), אני מסכים שזו לא הוכחה חותכת שזוהי מסבחה ולא אגרופן אבל גם הסרטון הראשון אינו הוכחה שזהו אגרופן. ויקיפדיה אינה מקום למחקר ראשוני אלא למידע שניוני ושלישוני. בברכה, Nurick - שיחה 00:30, 12 במאי 2014 (IDT)

ניסחתי מחדש - כנראה שזה עדיין לא מושלם, אך עם זאת, נא לשמור על נייטרליות. בברכה, Nurick - שיחה 00:35, 12 במאי 2014 (IDT)
יזהרברק, אפשר לקיים את הדיון כאן ולא בתקצירי העריכה? תודה. החייל הזה הוא לא איזה מופת לשום דבר - מי שמרביץ למפקדים (היהודים, אפשר לציין) שלו, טענותיו לא שוות את הביטים שהן תופסות בשרת של וויקיפדיה... הוא יכול לטעון (ואגב איני מאשים אותו הנער הזה קפץ מאחוריו וגם מחרוזת תפילה יכולה להכאיב/לבלבל/לחנוק ויכול מאוד להיות שמצדיקה דריכה בפני עצמה) מה שהוא רוצה, עליך מוטלת החובה להביא מקור ועם אתה רוצה למחוק הערות אחרות, אז כדאי שהוא גם יהיה אמין, בברכה, Nurick - שיחה 00:51, 12 במאי 2014 (IDT)
בדיוק הייתי בדרכי להגיב כאן. אשמח לראות מקור לכך שנהוג לעצור מיידית כל מחזיק אגרופן, או למצער, מקור קביל לכך שמישהו טוען שזו המציאות. בגרסה של משתמש:Numbernine9 וגם לאחר עריכתך, הדבר מוצג כעובדה ברורה ללא מקור. עצם הראיות מהסרטונים לכאן או לכאן, נתונות במחלוקת, כדחזינן, ולכן ראוי שגם בערך עצמו יוצגו כמחלוקת. אני אישית סבור שהראיה מהסרטון השני מופרכת מיסודה ולכן מחקתיה, אבל כרגע (עד שעורכים נוספים יביעו את דעתם בדיון) לכל הפחות ראוי שזה יוצג כמחלוקת, ויצפה הקורא וישפוט. יזהר ברקשיחה • י"ב באייר ה'תשע"ד • 00:59, 12 במאי 2014 (IDT)
נתחיל בכך שהחייל לא ראה אגרופן כלל בזמן הארוע ולא זו הסיבה שהוא דרך את הנשק. הוא כנראה דרך אותו כי הוא נבהל בגלל שהנער השני קפץ מאחוריו. ראה ציטוט של החייל מYNET; ”ואני אפילו לא שמתי לב לאגרופן עד שראיתי את הסרטון”. שני הצדדים מסתמכים על סירטונים, אני רק מחכה שמישהו כבר יפרסם את הסרטון המלא - הרי ברור שזהו המשך של אותו וידאו ואפשר לחבר את הזמנים... לגבי האגרופן, כל מי שמחזיק נשק בגדה מעוכב, גם הרבה שלא, נחפש לך מקור, בברכה, Nurick - שיחה 01:05, 12 במאי 2014 (IDT)
יש מקור לכך שאסור לשאת אגרופן, בברכה, Nurick - שיחה 01:10, 12 במאי 2014 (IDT)
לשון החוק לא מלמדת על אכיפה בפועל אבל ניחא. נקודה יותר משמעותית היא באמת דברי החייל עצמו. הם בהחלט יכולים להסביר מדוע הנער לא נעצר מיד. פשוט אף אחד לא נתן דעתו לכך שהחזיק אגרופן. יזהר ברקשיחה • י"ב באייר ה'תשע"ד • 01:34, 12 במאי 2014 (IDT)
הוא איתם במשך זמן רב, כל הארוע מתחיל כשהם מעוכבים, הוא לא החייל היחיד שנמצא שם ואתה מבצע מחקר מקורי - והרי מה הסיכוי שהנער, כשהחייל מסתכל עליו, יכניס לכיס אגרופן ויוציא מחרוזת תפילה? גם זה מחקר מקורי. ואני עדיין מחכה לסרטון המלא שיראה לנו שזהו אותו חפץ. שלא יהי לך ספק שעוצרים גם בארץ וגם בגדה לחקירה כל אדם עם סכין/אגרופן ובלי הסבר סביר, בברכה, Nurick - שיחה 01:44, 12 במאי 2014 (IDT)
גם היות העובדה שלא נעצר מיד רמז לכך שלא נשא אגרופן היא מחקר מקורי. הגירסה הנוכחית, ללא שתי הסברות - מקובלת עלי. רק אעיר, שגם אם נאמר שזו הייתה מחרוזת תפילה, ברור שבזמן האירוע היא הייתה מלופפת בהידוק סביב האצבעות, במצב אגרופן. אין הסבר אחר לכך שלא רואים שום התנדנדות של חרוזים (חוץ מההסבר שזו אכן לא מחרוזת תפילה). יזהר ברקשיחה • י"ב באייר ה'תשע"ד • 17:17, 12 במאי 2014 (IDT)
אני משער גם שזו הייתה מחרוזת תפילה מוחזקת מהודקת על היד - וזה גם מסוכן אם כי פחות מאגרופן (ובטח נשמע פחות מאיים), בברכה, Nurick - שיחה 23:14, 12 במאי 2014 (IDT)

להוסיף לדף עריכה

יש לציין שהנער השני עובר קרוב ומאחורי החייל בעת דריכת הנשק (סוג של קופץ לעברו מאחור) ו(אם זה נכון) ששני הנערים שייכים לארגון שצילם את הסרטון והעלה אותו לרשת, בברכה, Nurick - שיחה 01:58, 12 במאי 2014 (IDT)

נראה לי שהעיסוק בנ"ל נכנס לרזולוציה מוגזמת --95.86.74.48 10:09, 12 במאי 2014 (IDT)

הפגנה שולית שלא ראויה לאזכור עריכה

בערך מצויינת הפגנה קטנה, של כמה עשרות בני אדם, ביניהם חבר כנסת לשעבר. זו הפגנה שולית לעומת התגובות ברשת, שהן עיקר המחאה. הפגנה זו לא ראויה לאזכור בערך. -- ‏גבי‏ • שיח 20:13, 13 במאי 2014 (IDT)

אכן שולית, ובלי המשך או הדים. יש מספיק תגובות אחרות XX-59-40 - שיחה 20:17, 13 במאי 2014 (IDT)
ודאי שהיא ראויה לאזכור, במיוחד שהיא ממחישה שהמחאה חרגה מגבולות הרשת והגיעה גם למחאה מעשית. שלא לדבר על כך שחבר כנסת לשעבר הטריח את עצמו והגיע. בורה בורה - שיחה 20:31, 13 במאי 2014 (IDT)
חבר כנסת לשעבר הטריח את עצמו והגיע? באמת? היו לי חברי כנסת לשעבר בטקס סיום של התיכון (הטריחו את עצמם)... אפילו הגעה של חבר כנסת היא שולית (מילא חבר ממשלה וגם אז) אבל ח"כ לשעבר? למי אכפת? בברכה, Nurick - שיחה 23:55, 13 במאי 2014 (IDT)

העיקר חסר מן הספר עריכה

האייטם סביב החייל דוד אדמוב היה רק הקש ששבר..., הערך צריך לספר על הרקע שקדם לכך כלומר על מצב מתמשך בו חיילי צה"ל פקודים ומפקדים ובני משפחותיהם חשים שהחיילים מופקרים בשטח לפני אחרי ותוך כדי. זה המשפט הכתוב באודות שך דף הפייסבוק המדובר: "דם חיילנו אינו הפקר וצריך לומר זאת בקול! שמים סוף להפקרת חיילי צה"ל.". וזה היה תוכן הרבה מאד מהמוחים ומהמרואיינים ומהכתבות שנילוו ופורסמו לצד הענין של המקרה של הנחלוואי. לא לכתוב את זה זה להשמיט את העיקר. מי-נהר - שיחה 00:49, 16 במאי 2014 (IDT)

נכון, וזה צריך להופיע בפיסקה "רקע". --בן נחום - שיחה 00:59, 16 במאי 2014 (IDT)
הוספתי. דוד שי - שיחה 07:42, 16 במאי 2014 (IDT)

פרק הרקע עריכה

בהמשך לחטיבת הדיון הקודם נכתב כעת פרק הרקע כדלהלן: "כיבוש שטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה בידי צה"ל במלחמת ששת הימים הוסיף לצה"ל תפקיד חדש, שאותו הוא ממלא מאז - שליטה באוכלוסייה אזרחית של פלסטינים. מצב זה יצר חיכוך גובר בין חיילי צה"ל ובין האוכלוסייה הפלסטינית. חיכוך זה צומצם בעקבות הסכמי אוסלו, שהביאו ליציאת צה"ל ממרבית הערים הפלסטיניות, ותוכנית ההתנתקות, שהביאה ליציאת צה"ל מרצועת עזה. בחברון החיכוך נמשך, משום שהיא העיר היחידה ביהודה ושומרון שבה קיים יישוב יהודי לצד העיר הפלסטינית. מעשי רצח הדדיים בין תושבי העיר היהודים והערבים, ובהם טבח מערת המכפלה ורצח שלהבת פס, הגבירו את העוינות בין יהודים לערבים בעיר. חיילי צה"ל מיחידות קרביות נשלחים למשימות שיטור ואבטחה בחברון, ומדי פעם מתרחשים עימותים בין התושבים הפלסטינים והחיילים הישראלים."

יש כאן מידע מיותר מאד ומאידך חסר המידע העיקרי ביותר כדלהלן:
א.למרות שהערתי זאת בחטיבת הדיון הקודם שהרקע הבסיסי ביותר למחאה כפי שבא לידי ביטוי בצורה מפורשת בכתבות ובראיונות היטב הוא בראש ובראשונה" הרגשתם של החיילים ואזרחי ישראל כי צה"ל ומדינת ישראל אינם נותנים לחיילים הנמצאים בשטח את הכלים והוראות ההתנהגות המתאימים בכדי להגן על עצמם. ובנוסף לכך הם חשים כי צה"ל אינו מגבה אותם לאחר מעשה. כפי שנכתב ב"אודות" של דף הפייסבוק: "דם חיילנו אינו הפקר וצריך לומר זאת בקול! שמים סוף להפקרת חיילי צה"ל." אף אחד ובוודאי לא רוב רובם של משתתפי המחאה, לא טענו שיש להם טענות נגד הימצאות צה"ל ביו"ש או בחברון. להיפך הם אמרו שהם מוכנים לשוב ולבצע משימות דומות.
ב.הצגת המחאה על רקע הימצאות צה"ל ביו"ש היא בלתי נייטראלית בעליל. יש לכל הפחות ממחלוקת ציבורית האם לצה"ל ולמדינה אין כלים ופתרונות להתמודדות או שיש להם אך הם נמנעים משיקולים לא ענייניים או שגויים להתנהל נכון ושבשל כך המצב לקוי ומתדרדר לאן שהוא מתדרדר.
ג.התיאור הנ"ל אינו מיוחד רק לחברון לא מצד הבעיות ולא מצד המתחים. זה מאפיין של כל יו"ש (ויש שיאמרו גם שכך זה בפרדיס או בישובי בדואים בנגב.)
ניתן לראות בסרטונים הרבים בדף המחאה וכן אלו שפורסמו בכתבות השונות שעלו מאתרי התקשורת בתקופת האירוע הנ"ל וכמובן גם הרבה לפניו. על מקומות שונים ואירועים רבים בהם דפוס זה חוזר על עצמו ולכן תיאור חברון ומאפייניו אינו רלוונטי בדווקא. המחאה של החיילים והאזרחים לא הייתה דווקא על העיר חברון.
לכן יש לכל הפחות להסיר את התוכן הידוע והמיותר הבא: "חיכוך זה צומצם בעקבות הסכמי אוסלו, שהביאו ליציאת צה"ל ממרבית הערים הפלסטיניות, ותוכנית ההתנתקות, שהביאה ליציאת צה"ל מרצועת עזה. בחברון החיכוך נמשך, משום שהיא העיר היחידה ביהודה ושומרון שבה קיים יישוב יהודי לצד העיר הפלסטינית. מעשי רצח הדדיים בין תושבי העיר היהודים והערבים, ובהם טבח מערת המכפלה ורצח שלהבת פס, הגבירו את העוינות בין יהודים לערבים בעיר. חיילי צה"ל מיחידות קרביות נשלחים למשימות שיטור ואבטחה בחברון, ומדי פעם מתרחשים עימותים בין התושבים הפלסטינים והחיילים הישראלים."
ומאידך לציין בצורה ברורה ומפורטת את תחושותיהם המתמשכות של חיילי ואזרחי צה"ל אודות מדיניות הפעלתם והגנתם בשטח.
אמנם במסגרת הדעות הקיימות להסבר מדוע יש לצה"ל וחייליו בעיה בשטח קיים ההסבר של השמאל אודות עצם ההימצאות שם. אולם ספק עד כמה אם בכלל אלו לקחו חלק במחאה זו ובתמיכה בפעולת הנחלאווי שדרך את נשקו. כך שגם אם זה רקע אפשרי נוסף להסבר הבעיה, אין זה תיאור של נסיבות המחאה. שכאמור לא הייתה נגד הימצאות צה"ל ופעולותיו ביו"ש או בחברון כלל.
ד.אם כבר אז יש גם להתייחס לשינוי בעולם בצורת סיקור אירועים והבאת עדויות מהשטח מה שמשפיע על המדיניות , דבר שהוא מאפיין מאז השימוש באייפון והיוטיוב וכיו"ב.מי-נהר - שיחה 21:37, 17 במאי 2014 (IDT)
פסקת הרקע שגויה ומטעה, ויש לשכתבה מהיסוד או להסירה. בברכה, MathKnight (שיחה) 22:31, 17 במאי 2014 (IDT)
פרק הרקע מדויק ביותר, אם כי נזקק לתוספות, לפי הערותיו של מי-נהר, ואפרט להלן:
א. האמירה "דם חיילנו אינו הפקר וצריך לומר זאת בקול! שמים סוף להפקרת חיילי צה"ל." היא חלק מהמחאה שלפנינו, ולא חלק מהרקע לה. הוספתי פסקה קצרה על האווירה שבה צמחה מחאה זו.
ב. התקרית שבה עוסק הערך קרתה בחברון דווקא בגלל מאפייניה המיוחדים של חברון המתוארים בפסקת הרקע. כאמור בסעיף א של תגובתי, הוספתי ]סקה על תחושות הימין.
ג. בחברון המצב חמור מאשר ביתר יו"ש, משום שהחיכוך אינטנסיבי יותר. לא דומה חברון לאריאל. התוכן העוסק בחברון רלבנטי ביותר כרקע לתקרית, גם אם לא נעים לשמוע אותו. "את תחושותיהם המתמשכות של חיילי ואזרחי צה"ל אודות מדיניות הפעלתם והגנתם בשטח" ציינתי, בהתאם לסעיף א בתגובתי.
ד. הוספתי פסקה על ההתפתחות הטכנולוגית.
כיוון שכך, הסרתי את תבנית השכתוב. MathKnight, אם עדיין יש לך השגות על תוכן הפסקה, נסה לפרט, בדומה למי-נהר. דוד שי - שיחה 04:35, 18 במאי 2014 (IDT)
לא חבל לכם על ויכוח בערך שאולי ימחק? אם לא ימחק, אז תדונו. גילגמש שיחה 04:54, 18 במאי 2014 (IDT)
חשוב לשפר ערך שיש עליו הצבעת מחיקה, כדי לשכנע שהערך נחוץ. מובן שיש לשקול מה הסיכוי למחיקת הערך, כדי להחליט על כדאיות ההשקעה בו. להערכתי הערך לא יימחק. דוד שי - שיחה 05:20, 18 במאי 2014 (IDT)

לדוד שי, אם כל הכבוד מה שהסברת לעיל אלו דברים שהם נימה אישית שלך לכל הנושא. לא התקרית בחברון ולא דוד הנחלאווי הם האישייו של המחאה או הרקע שלה. אתה כנראה לא האזנת לא לראינונות לא לרצועות השידור לא לכתבות של רועי שרון ושל גיא לרר ולא קראת את הפוסטים האישיים שכתבו בכמות היסטרית בדף הפייסבוק של המחאה. הדברים במקורות הנ"ל הם אסמכתאות מפורשות , חבל שנצטרך לבזבז את הזמן כדי למצוא בדיוק את דקת השידור המתאימה ולהראות מראי מקום בכתבות רבות. זה לא מגיע לנו בדבר כזה שפתוח לכולם להראות ברחל בתך הקטנה את הדברים כפי שהם בשונה מזוית שבחרת להתמקד ולהציג אותה. מי-נהר - שיחה 05:07, 18 במאי 2014 (IDT)

האם תוכל להצביע על פרט כלשהו שהוא נימה אישית? הרי מדובר בעובדות פשוטות. יש לך עובדות אחרות? הבא אותן. דוד שי - שיחה 05:20, 18 במאי 2014 (IDT)
נימוקי דומים לאלה של מי נהר. החיכוך אינו מוגבל רק לחברון, והסכמי אוסלו בוודאי שלא הקטינו את החיכוך בסופו של דבר (התקרית התרחשה אחרי הסכמי אוסלו). כמו כן השורה "מעשי רצח הדדיים בין תושבי העיר היהודים והערבים, ובהם טבח מערת המכפלה ורצח שלהבת פס" יוצרת את הרושם המוטעה שיהודי חברון וערביי חברון רוצחים אחד את השני במידה שווה והדדית בעוד שלעומת מאות פיגועים שביצעו פלסטינים ובהם רצחו עשרות יהודים, פיגועים מצד יהודים בחברון הם נדירים ביותר ולמעט המקרה של גולדשטיין כמעט שלא נרצחו ערבים בחברון על ידי יהודים. בברכה, MathKnight (שיחה) 10:40, 18 במאי 2014 (IDT)
החיכוך בחברון ייחודי לעיר זו - בערים פלסטיניות אחרות אין חיילים העוסקים בפעולות שיטור וחשופים להתגרויות, וזאת בזכות יציאת צה"ל מהערים הפלסטיניות בעקבות הסכמי אוסלו. את המשפט העוסק במעשי הרצח ניסחתי מעט אחרת. דוד שי - שיחה 22:41, 18 במאי 2014 (IDT)
למה הרקע מתחיל מששת הימים? אפשר להתחיל מהקמת המדינה או אולי מראשית הציונות או אולי מהכיבוש העותומני או אולי מהכיבוש המוסלמי או מחורבן בית שני וכו'. יש גבול לפוקוס הרחב שנותנים לאירוע כל כך זניח

עריכה נרחבת וחשובה נמחקה עריכה

גלגמש שלום וחג שמח. מחקת עבודה מאומצת, אשר:

א. הביאה מקורות ל"דרוש מקור"
ב. תיקנה שגיאות חמורות וחזרות
ג. שחזרה נכונה את מה שהיה
ד. תיקנה את הרקע - והציג את חמשת הצלמים סביב הנער - ואת שלבי ביום התקרית המתוחכם (וגם אופן הצגתו מחוץ להקשרו)
ה. תיקנה את ההקדמה המוטה והמטעה כפי שהיה רשום - כולל מקורות
ו. תיקנה ודייקה לגבי המחאה, טענותיה וסיבותיה
ז. תיקנה לגבי עמדת הצבא, ותיקנה לגבי השוגים בהבנת עמדת הצבא, כפי שהתברר מאוחר יותר (התקשורת, ורק בעקבותיה - המוחים)

אגב עסקתי בנושא אחר לחלוטין (הזיות של אנרגיה חופשית), וראיתי בחיפושים את 'דוד הנחלאוי'. לא הכרתי בכלל במה מדובר, משום מה דילגתי על זה בתקופה שזה קרה, כי הייתי בטוח שמדובר בסלפי חולני עם אסירים או משהו דומה לזה. הסרטון הראשון שראיתי היה סרטון המחאה עם ההסברים באנגלית, ובו רואים את 'האגרופן'. אך גם לאחר ההבהרה של 'שוברים שתיקה' שמדובר במחרוזת תפילה, עדיין בבירור מדובר בתקרית חמורה של תקיפת חייל ובמצב קירבה כזה, כשעדיין לא נעשתה עליו בדיקה גופנית, בהחלט מתאים ונכון לכוון ואף לדרוך את הרובה. ור' השוטר שנדקר בידי הנערה בבידוק ליד מודיעין, והחייל שנורה ונהרג בחברון.

כדי להקדים תרופה למכה, אני בטוח שתשחזר, אם לא שחזרת כבר את עניין ה"פלסטיני" בהקדמה. ולעניין זה יש לי רק כמה שאלות קטנות: האם כשהבריטים תקפו במלחמת העולם הראשונה את ירושלים התושבים שגויסו לצבא התורכי היו "פלסטינים"? האם החיכוך של צה"ל עם ערביי הגליל, חיפה, בית חנינה, לוד, רמלה, יפו, לפני מלחמת ששת הימים, היה חיכוך עם פלסטינים? האם תושבים אלו היום הם פלסטינים? האם הדרוזים או המוסלמים תושבי הגולן הם "פלסטינים"? האם הדרוזים תושבי סוריה הם פלסטינים? או תושבי לבנון? ואם לא, איפה בדיוק הגבול? ומהי נקודת הזמן ממנו יש 'פלסטינים' המזוהים עם מוסלמים בלבד? האם חיילי הלגיון הירדני לפני ששת הימים היו "פלסטינים"? האם הבדואים בנגב הם פלסטינים? אם כך האם הבדואים בירדן הם פלסטינים? ואם הם מאותו השבט? והאם אותם שבטים בצפון סיני הם פלסטינים? ובדרום סיני? ובערב הסעודית? האם הצ'רקסים הם פלסטינים? האם סבתא רבא שלי הירושלמית, ואחיה ראש כולל גליציה בעיר העתיקה (ברובע המוסלמי) היו פלסטינים? ואם כך האם אני פלסטיני? ואם כך האם היה חיכוך בין צה"ל לביני? ושוב חג שמח -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • י"ד בתשרי ה'תשע"ה • 08:56, 8 באוקטובר 2014 (IDT)

לגבי פלסטינים - נושא זה לא קשור לערך ואין בכוונתי לענות עליו. לגבי התיקונים - אין בעיה עם תיקונים. הבעיה הייתה עם ההרחבה הגדולה מאוד שהוספת לערך. גילגמש שיחה 09:39, 8 באוקטובר 2014 (IDT)
למה כל כך הרבה מלל מיותר? ערביי יש"ע הם פלסטינים, והיו כאלה גם ב-1967. דוד שי - שיחה 16:41, 8 באוקטובר 2014 (IDT)
גיל, אבל מחקת את כל העבודה שלי. תוריד את ה"הרחבה" - תמליל ותסריט הארוע, שהוא בסך הכל פסקה אחת, אמנם מוצג שורה שורה - ותשאיר את התיקונים.
דוד, ב-1967 הם היו ירדנים. אני יכול לתת לך כמה כתובות של חברים ערבים מבוגרים ממני, שגרים שם, שזוכרים היטב, ושיספרו לך כי כך אמנם היה. -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • ט"ז בתשרי ה'תשע"ה • 12:55, 10 באוקטובר 2014 (IDT)
הם היו פלסטינים שהתגוררו בשטח שבשליטת ירדן (ואין זה משנה אם גם הייתה להם אזרחות ירדנית). דוד שי - שיחה 06:36, 11 באוקטובר 2014 (IDT)
חזרה לדף "מחאת דוד הנחלאווי/ארכיון 1".