שיחה:מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה
חשיבות עריכה
מי זה, מה זה ולמה זה כאן? • דגש חזק (מלפנים בקרה וייעוץ) • שיחה • כ"ה באייר ה'תשע"ח -מ' למט-מונים • 19:12, 10 במאי 2018 (IDT)
- אני לא יודע מה הקריטריונים למכוני הנצחה של מנהיגי האומה, אך נראה לי שמאותם סיבות שמכון פרס ויד בן צבי ועוד רבים אחרים הקיימים בויקיפדיה, המכון להנצחת גולדה מאיר מספיק חשוב. בהחלט ראוי לערך. Yossi Kimchi - שיחה 19:20, 10 במאי 2018 (IDT)
- מסכים. למה בעצם נמחק?ניצן צבי כהן - שיחה 19:47, 10 במאי 2018 (IDT)
- הועבר לטיוטה. • דגש חזק (מלפנים בקרה וייעוץ) • שיחה • כ"ו באייר ה'תשע"ח -מא' למט-מונים • 19:53, 10 במאי 2018 (IDT)
- מסכים. למה בעצם נמחק?ניצן צבי כהן - שיחה 19:47, 10 במאי 2018 (IDT)
בקשה לעדכון ערך עריכה
שלום רב,
נודה מאוד על עדכון הזוכים בפרס ראשת הממשלה גולדה מאיר לשנת 2019 בטקס שנערך במכללת אורנים: שדולת הנשים בישראל וכפר הנוער החינוכי התיישבותי ניצנה.
בראש ועדת הפרס בשנת 2019 עמדה שופטת בית המשפט העליון (דימוס) אילה פרוקצ׳יה. חברי ועדת הפרס הם פרופ' יערה בר-און, נשיאת מכללת אורנים; השגריר גיל השכל; שאול רחבי, נכדה של גולדה מאיר ויו"ר מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה; ועו"ד ד"ר מורן סבוראי ממשרד בשה זבידה סבוראי.
שדולת הנשים בישראל הוקמה בשנת 1984 והפרס ניתן לה כאות הוקרה על תרומתו הייחודית ויוצאת הדופן של ארגון זה לקידום ערך השוויון בחברה הישראלית בכלל, וקידום שוויון זכויות נשים בפרט תוך התייחסות מיוחדת לזכויות נשים חרדיות וערביות במקומות העבודה, ושיפור תנאי חייהן, מעמדן ורווחתן.
הכפר החינוכי ההתיישבותי ניצנה נוסד בשנת 1986 על ידי אריה לובה אליאב ומנהלו הנוכחי הוא דוד פלמח. הפרס ניתן לכפר כאות הוקרה מיוחדת על היותו מפעל ציוני רב הישגים בתחום חינוך צעירים, עידוד עליה וקליטה של עולים בישראל, חיבור בין אוכלוסיות שונות בישראל, מתן בית וחינוך לצעירים מבקשי מקלט, בתרומה ליישוב ופיתוח הנגב, ובהטמעת ערכי אהבת אדם והסביבה.
תודה רבה, אמיר 31.168.254.183 13:57, 30 באפריל 2020 (IDT)
- תודה רבה. הוספתי לערך. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 14:24, 30 באפריל 2020 (IDT)
משוב מ-3 בנובמבר 2020 עריכה
31.168.254.183 14:20, 3 בנובמבר 2020 (IST)בראש ועדת הפרס בשנת 2020 עמדה השופטת (בדימוס) אילה פרוקצ'יה. חברי ועדת הפרס היו ד"ר חגי צורף, נשיאת מכללת אורנים, גיל השכל, סמנכ"ל משרד החוץ וראש מש"ב, שאול רחבי, נכדה של גולדה מאיר ויו"ר מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה, ועו"ד ד"ר מורן סבוראי ממשרד בשה זבידה סבוראי:
עמותת "רוח נשית: עצמאות כלכלית לנשים נפגעות אלימות" – על פעילותה הברוכה לקידום עצמאותן הכלכלית של נשים נפגעות אלימות בישראל. פעילותה של העמותה כוללת חתירתה לשינוי חברתי מתוך ראייה פמיניסטית ומחויבות לצדק חברתי ומגדרי וסיוע לנשים לפרוץ את מעגל האלימות, דרך השתלבות בתעסוקה, בירור ומיצוי זכויותיהן ופיתוח עצמאות כלכלית.
לפרופ' ועו"ד יובל אלבשן – על פעילותו הענפה, המשלבת חזון, תיאוריה ומעשה שכולם יחד סובבים סביב תרומה חברתית מיוחדת לקידום השוויון והצדק החברתי במדינת ישראל. עשייתו של אלבשן כוללת כתיבה אקדמית בתחום המשפט במובן הרחב, הקמת מרכזי זכויות, פעילות לחקיקה חברתית, הנגשת ידע בעניין זכויות, וחינוך דורות של אנשים שהולכים גם הם בדרכו.
בנוסף, ועדת הפרס העניקה ציון לשבח לשנת 2020 למרכז "כרמל להדרכה בינלאומית ע"ש גולדה מאיר". המרכז נוסד בשנת 1961 על ידי מש"ב – סוכנות הסיוע הלאומית של ישראל במשרד החוץ – כדי להוציא לפועל תוכניות הכשרה בתחום החברתי-כלכלי, בדגש על שוויון מגדרי והוא ממשיך לפעול ברוח הערכים שהתוותה גולדה מאיר בתקופת כהונתה כשרת החוץ.
הפרס מוענק מידי שנה כתרומה על ידי עורכי הדין גלעד זבידה, אמיר בשה וד"ר מורן סבוראי
בקשה לעדכון ערך עריכה
````שלום רב, נודה לעדכון הערך בשים לב לזוכי הפרס בשנת 2020
בראש ועדת הפרס בשנת 2020 עמדה השופטת (בדימוס) אילה פרוקצ'יה. חברי ועדת הפרס היו מר גיל השכל, סמנכ"ל משרד החוץ וראש מש"ב, שאול רחבי, נכדה של גולדה מאיר ויו"ר מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה, ד"ר חגי צורף, לשעבר ראש תחום תיעוד והנצחה בארכיון המדינה ועו"ד ד"ר מורן סבוראי ממשרד בשה זבידה סבוראי. הפרס חולק לשני זוכים: הפרס חולק לזוכים הבאים:
לעמותת "רוח נשית: עצמאות כלכלית לנשים נפגעות אלימות" – על פעילותה הברוכה לקידום עצמאותן הכלכלית של נשים נפגעות אלימות בישראל. פעילותה של העמותה כוללת חתירתה לשינוי חברתי מתוך ראייה פמיניסטית ומחויבות לצדק חברתי ומגדרי וסיוע לנשים לפרוץ את מעגל האלימות, דרך השתלבות בתעסוקה, בירור ומיצוי זכויותיהן ופיתוח עצמאות כלכלית.
לפרופ' ועו"ד יובל אלבשן – על פעילותו הענפה, המשלבת חזון, תיאוריה ומעשה שכולם יחד סובבים סביב תרומה חברתית מיוחדת לקידום השוויון והצדק החברתי במדינת ישראל. עשייתו של אלבשן כוללת כתיבה אקדמית בתחום המשפט במובן הרחב, הקמת מרכזי זכויות, פעילות לחקיקה חברתית, הנגשת ידע בעניין זכויות, וחינוך דורות של אנשים שהולכים גם הם בדרכו.
בנוסף, ועדת הפרס העניקה ציון לשבח לשנת 2020 למרכז "כרמל להדרכה בינלאומית ע"ש גולדה מאיר". המרכז נוסד בשנת 1961 על ידי מש"ב – סוכנות הסיוע הלאומית של ישראל במשרד החוץ – כדי להוציא לפועל תוכניות הכשרה בתחום החברתי-כלכלי, בדגש על שוויון מגדרי והוא ממשיך לפעול ברוח הערכים שהתוותה גולדה מאיר בתקופת כהונתה כשרת החוץ.
התרומה לפרס מוענקת על ידי עו"ד גלעד זבידה, עו"ד מורן סבוראי ועו"ד אמיר בשה 31.168.254.183 14:48, 16 בנובמבר 2020 (IST)
- הוספתי, תודה רבה. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 19:10, 17 בנובמבר 2020 (IST)
עדכון זוכים בפרס גולדה מאיר עריכה
בראש ועדת הפרס בשנת 2021 עמדה נשיאת בית הדין האררצי לעבודה, השופטת (בדימוס) נילי ארד. חברי ועדת הפרס היו השגריר גיל השכל, תא"ל סוזי יוגב, ד"ר חגי צורף, שאול רחבי, נכדה של גולדה מאיר ויו"ר מכון גולדה מאיר ומורן סבוראי. הפרס וחולק לשני זוכים: הפרופ׳ פנינה להב, על תרומתה המיוחדת להצגת מורשתה של גולדה מאיר בארץ ובחו"ל מנקודת מבט פמיניסטית; הפרופ׳ יואב גלבר, בעקבות צאת ספרו "רהב, דרכה של ישראל אל מלחמת יום הכיפורים 1970-1973" ציון לשבח הוענק לנעה רוגובסקי מקיבוץ חצרים, על תכנית רדיו שהפיקה בנושא חייה ופועלה של גולדה מאיר, במסגרת עבודת גמר. בראש ועדת הפרס בשנת 2022 גם עמדה נשיאת בית הדין האררצי לעבודה, השופטת (בדימוס) נילי ארד. חברי ועדת הפרס היו השגריר גיל השכל, תא"ל סוזי יוגב, ד"ר חגי צורף, שאול רחבי, נכדה של גולדה מאיר ויו"ר מכון גולדה מאיר ומורן סבוראי. הפרס וחולק לזוכות: הסופרת גלילה רון-פדר-עמית – על ספרי הנעורים והילדים שנכתבו על ידה על ראשת הממשלה גולדה מאיר, בהוצאת מודן הוצאה לאור. הסופרת הוציאה לאור את ספרה הראשון בשנת 1971 ומאז ראו אור מאות כותרים פרי עטה, שרבים מהם הפכו לקלאסיקה, תורגמו לשפות רבות ואף עובדו לקולנוע ולטלוויזיה. בשנים האחרונות, כתבה הסופרת את סיפורי חייהם של אישים ציוניים, מתוך החשיבות שהיא מייחסת לחשיפת הדור הצעיר לדמויות מופת שתרומתן למפעל הציוני ולחברה הישראלית ראויה לציון. השנה, בחרה גלילה לספר את סיפורה של גולדה מאיר, וזאת בצמד הספרים שכתבה "פלדה רכה", שראה אור לאחרונה ומיועד לבני נוער, ו"למה דווקא אני", שיראה אור בחודש מאי 2023 ומיועד לילדים בגיל בית הספר היסודי. הספרים מתארים את גולדה, את אהבתה הרבה למדינה, את הקרבתה הגדולה למען החלום הציוני, את תרומתה העצומה לחברה הישראלית ולסולידריות החברתית, ואת התפקידים הציבוריים הרבים אותם מילאה בנחישותה כאישה פורצת דרך בעולם של גברים. הספרים תורמים לשימור מורשתה וזכרה של גולדה מאיר ומהווים אבן דרך בהעברת הסיפור של תרומתה העצומה לישראל, לדור הצעיר.
לסדרה "הנבחרות" ושלוש יוצרותיה – אפרת שלום דנון, אוסנת טרבלסי וליאור אלפנט – על סדרה יוצאת דופן ופותחת עיניים בעניין מקומן של הנשים בפוליטיקה הישראלית. הסדרה "הנבחרות" היא סדרה דוקומנטרית שעלתה ב-כאן 11 והיא מספרת את סיפורן של הנשים בפוליטיקה הישראלית, מימין ומשמאל. הסדרה כוללת ראיונות וקטעי ארכיון עם נשים שבחרו להתקדם במשעולי הפוליטיקה הישראלית, האתגרים, החששות, התקוות, החלומות, השאיפות ותפישות העולם שהניעו אותן ובין היתר האופן בו הן חושבות ומתנהלות ביחס לזכויות נשים וקידום נשים. לאורך כל הסדרה, שזורים אמירות, תמונות וקטעי ארכיון הנוגעים לראשת הממשלה גולדה מאיר וברור כי חלק ניכר מהנשים בפוליטיקה הישראלית לאורך השנים נשאו עיניים ושאבו השראה מגולדה, ראשת הממשלה הרביעית של מדינת ישראל והאישה השלישית בעולם שהגיעה לתפקיד כה רם. היוצרות – אפרת שלום דנון, אוסנת טרבלסי וליאור אלפנט – מספרות שהרקע והטריגר לסדרה הוא הרצון לספר את הסיפור של גולדה מאיר "האם הגדולה של המנהיגות בישראל" שלדברי היוצרות נעשה לה עוול מגדרי ובין היתר משום שהיתה "אישה לבד, בין גנרלים". 31.168.254.183 16:11, 7 בדצמבר 2022 (IST)