שיחה:מלון המלך דוד

ערך זה נכתב או הורחב במסגרת תחרות הכתיבה
הערך השתתף בתחרות הכתיבה "מקצרמר למובחר"
ערך זה נכתב או הורחב במסגרת תחרות הכתיבה
הערך השתתף בתחרות הכתיבה "מקצרמר למובחר"

הערה בנושא האדריכלות של המלון: לעניות דעתי שמו של אחד מהאדריכלים הנו בנימין חייקין ולא צייקין כפי שניכתב. בנימין חייקין היה אדריכל מאוד פעיל בנוף הירושלמי של ראשית המאה. עבודותיו הידועות ביותר הינן בקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים, ובראשם התיאטרון הפתוח. הערה נוספת היא שחובה על כותב הערך, אם אכן ברצונו להפוך את הערך לערך מובחר, היא לפרט דברים בנוגע לעיצוב הפנים של המלון שהנו בעל ערך ברמה הבין-לאומית. מידע על העיצוב ניתן למצוא בשלט הסבר קטן אך עשיר במידע, המוצב על אחד מעמודי הלובי של המלון ובו גם מוזכר שמו של המעצב (שהיה שוויצרי), העיצוב מאזכר אלמנטים מתקופות קדומות. (אם הייתי בירושלים הייתי הולך בעצמי לראות את הכתוב שם, אך לצערי לא אהיה שם בזמן הקרוב). כמו כן, ברחבי הלובי מפוזרות יצירות אמנות מרשימות, דבר שלא קיים במלונות אחרים בארץ - וגם אותן ראוי לסקור.מיכאלי 15:49, 5 בספטמבר 2006 (IDT)תגובה

השם צייקין מופיע בספרו של דוד קרויינקר - "ירושלים מבט ארכיטקטוני". דרור 13:12, 6 באוקטובר 2006 (IST)תגובה
השם הוא צ'ייקין, ומקורו כמובן בחייקין. מדובר בבן הפלג הבריטי של המשפחה הארצישראלית הוותיקה, וכך חתם על עבודותיו: צ'ייקין. תמרה 20:44, 20 בנובמבר 2006 (IST)תגובה

פיצוץ המלון עריכה

בפרק פיצוץ המלון נכתב כי ג'ון שאו, המזכיר הראשי של ממשלת המנדט בא"י, הורה לא לפנות את שוהי המלון באומרו "לא באתי לכאן כדי לקבל פקודות מיהודים". דבריו של האיש המצוטטים בספר "עמוד האש" (עמ' 439) הם אחרים לחלוטין: "..זה לגמרי לא נכון (שהבריטים קיבלו אזהרה על פיצוץ המלון), שום אזהרה לא נמסרה לי או למישהו אחר בבניין. ואפילו קיבלתי אזהרה כזאת, אפילו נניח שקיבלתי, לא הייתי יכול לפנות את האנשים בזמן שעמד לרשותי". אשמח לקבל הבהרות על המקור עליו הסתמך כותב הערך בפרק. אבירם 22:53, 5 באוקטובר 2006 (IST)תגובה

המקור הינו הספר "המלונאים" המופיע בערך - והציטוט מופיע גם בערך הראשי שלנו. דרור 13:12, 6 באוקטובר 2006 (IST)תגובה
הספר "המלונאים" בהוצאת מלונות דן הוא לא המקור האמין והטוב לנושא כה רגיש ושנוי במחלוקת היסטורית עד היום כמו פיצוץ מלון המלך דוד. גם בערך הראשי אין מקורות של מאמרים או ספרים היסטוריים אקדמיים. איתרתי את מקור המשפט, בכתבה בעיתון "הארץ", ושם כתוב כי נושא האזהרה שנוי במחלוקת ודבריו של שאו היא לפי עדות על דיווח של ישראל גלילי למנחם בגין. בכל מקרה, שיניתי קצת והוספתי הסתייגות. אבירם 13:57, 6 באוקטובר 2006 (IST)תגובה
איך אם כן מסבירים את זה שהצרפתים מהקונסוליה השכנה וכן המכון האפיפיורי למקרא הודו שקיבלו טלפון עם התרעה והתבקשו לפתוח את החלונות מפני ההדף, בעוד שהבריטים מכחישים? שנית, תצפיתנים של האצ"ל דיווחו בזמן אמת על השמעת אזעקה ואף על תחילת פינוי מהיר, אלא שברגע האחרון החליט מישהו להחזיר את כולם. נראה לי ששאו פשוט כסתח את עצמו. תמרה 20:44, 20 בנובמבר 2006 (IST)תגובה

ברברים עריכה

בערך כתוב:"המלצרים היו ברברים שהובאו ממצריים או סודאן". אולם בערך ברברים (עם) כתוב, ובצדק, שתפוצת הברברים אינה כוללת את סודאן. מכאן שהמשפט דורש תיקון. הסיפורים ששמעתי בילדותי על המשרתים במלון דיברו על כושים מגודלי גוף ואילו הברברים אינם שחומי עור אלא בעלי חזות ים תיכונית. מכאן נובע שהמשרתים כנראה לא היו ברברים כלל. מלכת אסתר 09:24, 6 באוקטובר 2006 (IST) יתכן שמדובר בטעות שלי (אין בידי כרגע הספר ממנו לקחתי את המקור ואני לא יכול לבדוק אם המונח ברברים היו בו או שהיה תוספת שלי. מכל מקום, המלצרים הובאו ממצריים וסודן). דרור 13:12, 6 באוקטובר 2006 (IST)תגובה

הסרתי את עניין הברברים. מבלי לזלזל בחשיבותם של המלצרים, לצורך העניין ניתן להסתפק בשיוכם הגאוגרפי והלאומי ולוותר על חקר שורשיהם האתניים. מגיסטר 14:35, 6 באוקטובר 2006 (IST)תגובה

עריכה עריכה

ביצעתי עריכה מקיפה בערך, שכללה הגהה לשונית וקצת דילול של חלוקת היתר לתת-תת-פסקאות. הסרתי את ראשי הפרקים מרמה 4 ואיחדתי פסקאות קצרות מאוד לפרקים באורך סביר. כמו-כן, הסרתי את המידע על מסיבת יום ההולדת של טדי קולק - מדובר בתיאור של "אירוע נושא" (theme party) שהוא דבר שבשגרה מלונות יוקרה ואתרי ארועים, ואין בו כל חידוש או ייחוד המאפיין את המלך דוד וטדי קולק. הסרתי גם את תמונת דגם המלון במיני ישראל - עם כ"כ הרבה תמונות של המלון עצמו באורגינל, אין צורך בתמונה חלקית ומקוצצת של מיניאטורה שלו. לדעתי ניתן לדלל עוד מספר תמונות, זה ייטיב עם הערך שכן "מרוב עצים לא רואים את היער". מגיסטר 10:57, 6 באוקטובר 2006 (IST)תגובה

מסכימה לגמרי בעניין התמונות, במיוחד שכמה מהתמונות חוזרות על עצמן בוריאציה. תמרה 20:44, 20 בנובמבר 2006 (IST)תגובה

התמונות בערך עריכה

התמונות מפוזרות בצורה שגורמת לרווחים גדולים בין השורות. כשניסיתי להעלות את כולן למעלה, אחת מהן הסתירה חלק מהטקסט. לפיכך, המסקנה המתבקשת היא לארגן את התמונות המתיחסות לנושא מסוים כגלריה באותו נושא. יובל י. § שיחה § 15:40, 6 באוקטובר 2006 (IST)תגובה

מלכים עריכה

"כמו כן התארחו במלון בתקופת מלחמת העולם השנייה הקיסר האתיופי הגולה היילה סלאסי, ג'ורג' השני מלך יוון, מלך ספרד המודח אלפונזו השני וכן מלכי מדינות ערב: האמיר עבדאללה מירדן, פייסל השני, יורש העצר של עיראק, המלכה נאזלי ממצרים, אימו של המלך פארוק."

בפיסקה זו נראה שיש טעויות אחדות: מלך ספרד שהודח והתארח במלון אינו אלפונזו השני (?) אלא אלפונסו השלושה עשר מלך ספרד, וזה לא היה בעת מלחמת העולם השנייה אלא ב-1932. היילה סלאסי שהה במלון ב-1936 או 1937, גם זה לא בזמן מלחמת העולם השנייה. פייסל השני נשא כבר בתואר מלך עיראק בעת מלחמת העולם השנייה, אף שהיה עוד ילד בן 4 בפריצתה; גם לא ברור למה, אם בכלל, ביקר בירושלים כפעוט במהלך המלחמה. אני ממליץ לבדוק מחדש את המקורות שמסרו את המידע הזה. מגיסטר 15:17, 12 בינואר 2007 (IST)תגובה

אעשה בדיקה ברגע שאשיג שוב את הספר "המלונאים" שאינו נמצא כרגע ברשותי וממנו נלקחה הפסקה הרלוונטית. הספר אמור להגיע לידי ביום ג' הקרוב. דרור 17:40, 27 בינואר 2007 (IST)תגובה
הכנסתי בינתיים את הפיסקה ל"הערה נסתרת", עד לבדיקת העניין. מגיסטר 00:40, 29 בינואר 2007 (IST)תגובה

בבדיקה נוספת, גם הפסקה שלפניה מפוקפקת משהו:

"בשנות מלחמת העולם השנייה שימש המלון כאתר האירוח המרכזי במזרח התיכון. במלון התארחו מצביאים ומנהיגים בריטיים ובהם וינסטון צ'רצ'יל, לורד אדמונד אלנבי, הנציבים העליונים - סר הרברט סמואל וסר ארתור ווקופ (עד שהסתיימה בניית ארמון הנציב על הר העצה הרעה)".

לא מצאתי סימוכין לביקור של צ'רצ'יל בירושלים בזמן מלחמת העולם השנייה. יש תיעוד רב של ביקור שלו ב-1921, עשור לפני בניית המלון. הרברט סמואל סיים את תפקידו כנציב עליון ב-1925, גם זה לפני בניית המלון והרבה לפני מלחמת העולם השנייה. גם ארתור ווקופ סיים כאן לפני פרוץ המלחמה, ב-1938, ועד להקמת ארמון הנציב התגורר, על פי הידוע, בבית מחניים. ארמון הנציב כבר עמד על תילו מזה שנים אחדות בעת מלחמת העולם השנייה. הנציב העליון בזמן המלחמה היה הרולד מקמייקל, ואחריו, לתקופה קצרה מאוד, ג'ון ורקר. אה, וגם אדמונד אלנבי נפטר ב-1936, כך שספק רב אם התארח במלון בזמן מלחמת העולם השנייה. בקיצור, יש כאן סמטוכה שלמה של עובדות ותאריכים - כנראה תולדה של אי-הצלבת מקורות. מגיסטר 00:42, 2 בפברואר 2007 (IST)תגובה

היות וחלף חודש ולא התקבל מקור או אסמכתא לעובדות אלה, שחלקן בלתי הגיוניות בעליל, הסרתי את כל המידע העוסק בפעילות המלון בשנות מלחמת העולם השנייה. מגיסטר 09:39, 11 בפברואר 2007 (IST)תגובה
כל האישים האמורים ביקרו במלון (לרבות צ'רצ'יל). אין ביידי את הספרים ששימשו מקור לפסקה (בא לך לבוא לסדר לי את הסיפרייה - אני לא מוצא את הספרים). בבדיקות שערכתי, האישים אכן ביקרו במלון והם חתומים בספר האורחים שבו (לרבות צ'רצ'יל - ולכן מדובר בביקור המאוחר לזה של 1921 עת לא היה קיים המלון, אלא אם משהו זייף את חתימתו). נסחתי מחדש את הפיסקה, ולאחר שאברר את תעריכי הביקורים אוסיף אותם. דרור 14:48, 11 בפברואר 2007 (IST)תגובה
העובדה שאינך מוצא את הספר אינה יכולה לשמש עילה לכתיבת דברים בלתי הגיוניים בעליל, כמו העובדה שאדמונד אלנבי (שהלך לעולמו ב-1936) ביקר במלון בעת מלחמת העולם השנייה, ועוד דברים משובשים כרונולוגית. לכל הפחות, תעיף משם את המשפט על המלחמה, ותכתוב משהו כמו "במהלך שנות ה-30 התארחו בו...". בכלל, הקביעה "בשנות מלחמת העולם השנייה שימש המלון כאתר האירוח המרכזי במזרח התיכון" אינה נשמעת אמינה, בהתחשב בעובדה שקהיר עלתה לאין שיעור בחשיבותה על ירושלים באותה עת כמרכז לפעילות הבריטית באזור, ומלונותיה מן הסתם זכו לארח יותר מצביאים ומדינאים בריטים. מילוי תפקיד חשוב במלחמה נשמע יותר כהתקשטות יחצ"נית של המלון מאשר כעובדה היסטורית ניתנת לאימות. מגיסטר 10:04, 12 בפברואר 2007 (IST)תגובה
אכן הורדתי את התאריך. הקביעה בעניין אתר האירוח המרכזי לקוחה מהספר "המנדטורים" ולא מהספר "המלונאים", ואני דווקא חושב שהיא מבוססת. דרור 10:31, 12 בפברואר 2007 (IST)תגובה

ערך מעולה! עריכה

ישבתי להכין הדרכה במלון לרגל 75 שנה להיווסדו, ומצאתי פה אוצרות. כל הכבוד וסחתיין לכל הכותבים! תמרה 00:37, 2 בפברואר 2007 (IST)תגובה

סתירה עריכה

סתירות בין פרק ההסטוריה והאדריכלות - מה מספר החדרים המקורי במלון וכמה קומות נוספו לו בשיפוץ? ‏עדיאל14:12, 23 באפריל 2007 (IDT)תגובה

תוכל לעזור לי למצוא את הסתירה - אני לא רואה אותה. במקור היתה קומת מבואה, מרתף, קומת ביניים וארבע קומות (סה"כ 200 חדרים ו-60 חדרי אמבטיה), אחר כך פוצץ אגף (מספר החדרים ירד למאה), ואז שוקם האגף (מספר החדרים גדל ב-60, כי הם הורחבו ובכל החדרים הותקנו אמבטיות) מאוחר יותר נוספו שלוש קומות נוספות ושוב שונה גודל חלק מהחדרים - כיום סה"כ 237 חדרים. דרור - שיחה 22:51, 2 באפריל 2008 (IDT)תגובה

תמונות ומידע עדכניים עריכה

הערך מתאר יפה מאד את המלון בתקופת קום המדינה ומתאר אירועים חשובים שהתרחשו בו. עם זאת חסר בערך מידע עדכני על המלון כיום ותמונות של המלון הבפנים כיום.

אשמח אם יתקנו זאת

תודה רבה

בית האירוח הרשמי של מדינת ישראל עריכה

בית מלון המלך דוד משמש כיום בתור בית האירוח הרשמי של מדינת ישראל עבור דיפלומטים, פוליטיקאים, וראשי מדינת המבקרים בארץ ובעתיד אמור לקום בית הארחה חדש בקריית הלאום שעתיד להחליף אותו כיום. באיזה צורה כדאי לי לציין זאת ? . פארוק - שיחה 14:12, 3 באוגוסט 2012 (IDT)תגובה

חבל על הזמן.... 188.64.201.30 17:42, 28 בנובמבר 2012 (IST)תגובה


קישור שבור עריכה

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 15:53, 4 במאי 2013 (IDT)תגובה


קישור שבור 2 עריכה

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 14:33, 15 במאי 2013 (IDT)תגובה

שאלה עריכה

בערך נכתב "בשנת 1929 יזמו בני משפחת מוצרי, משפחה יהודית אמידה של אנשי עסקים ממצרים, הקמת מלון פאר בירושלים" - האם ידוע איזה מבני משפחת מוצרי? Ben tetuan - שיחה 00:43, 11 בפברואר 2014 (IST)תגובה

לשם העניין - מקורות שונים כותבים בני מוצרי שונים, אבל התשובה היא כנראה אלי נסים מוצרי (Elie N. Mosseri). אולי כדאי לפרט עליו בערך. Ben tetuan - שיחה 13:35, 11 בפברואר 2014 (IST)תגובה

ציור התקרה של המלון עריכה

שלום לעורך הראשי של הערך אני מחפש תיעוד צילומי של תקרת בית המלון. זה היה מגן דוד גדול שצויר על ידי סבי, יעקב הלנר. אודה אם תיצור אתי קשר ואם תוכל להפנות אותי למקורות. חיפשתי במקומות רבים ושונים ונעזרתי באנשים רבים אך עד עתה לא מצאתי. תודה, דוד ורדימון

ג'רלד פורד עריכה

לא ביקר במלון בתקופת נשיאותו, אם בכלל. כדאי לתקן. אינני מתקן בעצמי כי אולי ביקר בנסיבות אחרות.Gbenny - שיחה 11:32, 28 ביולי 2016 (IDT)תגובה

עדכון עריכה

הערך דורש עדכון, הוא נגמר אי שם ב-2008. Deror avi, האם תוכל לעדכן את הערך בבקשה? תודה מראש, ברק אברגיל ~ דברו איתי ~ מיזם האירוויזיון 00:23, 13 ביוני 2021 (IDT)תגובה

הצעת הוספה הסרה מהמומלצים עריכה

דיון עריכה

הערך סובל בעיני ממספר ליקויים. ראשית, רובו ככולו מוקדש לאירועים משנות ה-30 וה-40 של המאה הקודמת, אף על פי שהמלון פועל ללא הפסקה עד עצם היום הזה. הפרק הקצר "לאחר איחוד העיר" מנסה לסקור את האירועים שקרו לאחר 1967 אבל גודלו זניח ביחס לפרקים האחרים. בנוסף, אין כמעט מילה על עיצובו המודרני של המלון. יש תיאור על העיצוב של שנות ה-30 אבל לא סביר הרי להניח ששום דבר לא השתנה במשך כמעט מאה שנים. אין גם כמעט תמונות עדכניות של המלון (רק כמה תמונות מחלקו החיצוני). גם פרק העיצוב האדרכילי סובל מבעיה דומה - הוא קצר ולא ממצא. בנוסף לכל אלה, יש מעט מאוד הערות שוליים ביחס לגודלו של הערך ופרקים שלמים נותרים ללא הערות שוליים כלל. גילגמש שיחה 05:39, 15 בפברואר 2022 (IST)תגובה


נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (יולי 2023) עריכה

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במלון המלך דוד שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 00:24, 15 ביולי 2023 (IDT)תגובה

חזרה לדף "מלון המלך דוד".