פתיחת התפריט הראשי

שיחה:מלחמת העצמאות

שיחות פעילות
Gtk-dialog-question.svg ערך זה הוא נושאו של קטע "הידעת?" המופיע בתבנית:הידעת? 18 באפריל - סדרה 2
משימות לביצוע משימות לביצוע:

על פי #הערות מרשימת ההמתנה:

  • הוספת פרק רציני העוסק בצד המדיני של המערכה הצבאית, ובאסטרטגיה של ההנהגה הישראלית במהלך המלחמה.

על פי #בעיות בערך:

  • יש לאזן בין הפירוט הנרחב שזוכה בה הצד הישראלי ובפירוט קצר או העדר פירוט כלל לגבי הכוחות הערביים
  • חסר מאוד פרק הגאוגרפיה שיתאר את הזירה.
  • פרק הצבאות חסר ביותר- יש לפרט את מבנה צה"ל במלחמה ושל צבאות ערב
  • חסרים פרקי אסטרטגיה, טקטיקה ומאבק מדיני

שמות המלחמהעריכה

הפיסקה השניה בפרק שמות המלחמה לא ברורה משני טעמים: ראשית, מדובר בה על הצעותיהם של בגין ושל בן גוריון שלא נתקבלו, אך לא מצויין מהי הצעתו של בגין, אלא רק זו של בן גוריון. שנית, מדובר בה על ״שלושת השמות״ ששימשו בעירבוביה, אך לא צוין מהם. בתחילת הפרק מצויינים ארבעה שמות, כך שלא ברור באילו שלושה שמות מדובר. אריסטו המקורי - שיחה 13:08, 24 במאי 2018 (IDT)

הפרק שמות המלחמה לא נמצא במקומו הטבעי בערך, מקומו הוא לאחר הפרק תוצאות המלחמה לפני או אחרי הפרק הערכה שכן המחלוקת והפרושים השונים על שם המלחמה עדיין לא הסתיימה.--‏Avin שיחה‏ 17:55, 26 באפריל 2010 (IDT)

מקובל שאם יש פרק על השם של הערך, הוא מופיע מייד אחרי פסקת הפתיחה - ראה לדוגמא בערכים פלסטינים, ארץ ישראל, או ירושלים. נדמה לי זה דומה למנהג לפיו המידע על השם (בשפת המקור, ולפעמים שמות שונים) מופיע במשפט הראשון של פסקת הפתיחה. יוסאריאןשיחהערביי הרצליה כבר לא כועסים 18:03, 26 באפריל 2010 (IDT)
מה שמקובל בערכים אחרים לא מתאים כאן. במשפט האחרון של הפתיח יש ביטוי לכך שיש מספר שמות. בערכים אחרים בעלי מנעד היסטורי גדול ונרחב , נושא השמות במסורות שונות ולפי שליטים שונים הוא מעין פתיח להיסטוריה. מאחר ופרק זה הוא די נרחב הדבר מסרבל את כל החלק הראשון של הערך הכולל אחר כך גם רקע היסטורי. אני מציע לפרט את השמות השונים בסוף הפתיח ואת פירוט הפולמוס של המחלוקות וההסכמות להשאיר לפרק נפרד לאחר תוצאות המלחמה שכן הויכוח על השמות והשימושים השונים בשמות עדיין לא הסתיים והוא בגדר של אקטואליה.‏Avin שיחה‏ 13:31, 27 באפריל 2010 (IDT)
לא אתעקש, אבל אשמח להמתין מעט לדעות נוספות. יוסאריאןשיחהערביי הרצליה כבר לא כועסים 13:42, 27 באפריל 2010 (IDT)
אני מסכים עם Avin. דוד שי - שיחה 20:24, 27 באפריל 2010 (IDT)
אני תומך בדעתו של יוסאריאן. יש לנהוג כפי שנהוג בכל מקום אחר בויקיפדיה. לא שמעתי נימוק לדיעה ההפוכה, לפיה כביכול דווקא בערך הזה, אין הדבר מתאים. בנוסף, ברור כי חלק מהדיון נוגע באינטרסים פוליטיים לציון שם המלחמה כך או אחרת, ודחיקת השמות האחרים תשרת את היקבעותו של השם ״מלחמת העצמאות״ ששנוי במחלוקת ומהווה לדעת רבים הטעיה היסטורית ופוליטית באשר לטבעה האמיתי של המלחמה.
מה שכן, יש להזכיר את השמות הנוספים במשפט הראשון של הפתיח ללא ציון נוסף, כדי שלא לסרבל, ולהפנות בלינק לפרק שמות המלחמה בו מופיע הפירוט. אריסטו המקורי - שיחה 13:05, 24 במאי 2018 (IDT)

"שלום שלום ואין שלום"עריכה

תקציר מתוך האתר סימניה: הספר סוקר את התפתחות יחסי ישראל-ערב בשנים 1961-1948 כפי שהשתקפו בעיתונות הישראלית ומעל במת הכנסת. דעות כל החוגים בישראל מ``חירות`` עד מק``י מובאות בהרחבה מפי דובריהם המוסמכים ביותר. רבים ימצאו כאן לראשונה תיאור מפורט של עובדות נשכחות. המעטים היודעים את העובדות יופתעו להיווכח באיזו מידה מסוגל מנגנון תעמולה ממלכתי לעצב לא רק את השקפתו של האזח אלא גם את זכרונו.

בהסתמך על ספר זה הערך הכתוב כאן מאוד לא מדויק. אין לשכוח שבמדינות ערב של אז שלטו הבריטים, הם קיבלו את רוב ההחלטות הפוליטיות (וגם, מדוע מדינות שלא היו לנו עמן שום ויכוחי גבולות לחמו נגדנו?). ישנם אי דיוקים נוספים כמו זה שערביי ישראל התנגדו לכך מלכתחילה ולא מובאות הסיבות להתנגדותם של ערביי ישראל (הם היו רוב מספרי מובהק למרות זאת קיבלו 45% מהארץ.

החלוקה של הארץ לא נעשתה ממחשבה של כמה יהודים יש כרגע לעומת ערבים אלא על ההגירה העתידית של יהודים לא"י ומתוקף העניין צריך שטחים בשביל האנשים. כמו כן השטחים שיועדו לערבים הכילו את מרכזי האוכלוסיה הגדולים והאדמות שיועדו ליהודים היו בעלות פחות ערבים מאשר איזורים אחרים. על כל פנים ספרים זה דבר נפלא אבל השאלה מי כותב אותם. אם אנשים כמו אילן פפה שיש להם אינטרס ברור לקדם אג'נדה מסויימת (אג'נדה קומוניסטית סטייל מפלגת חדש שתומכת במדינה אחת והבאת צאצאי הפליטים של 48 אל תוך ישראל) אז יש סיבות לפקפק באמינות הספר. כאשר מתעלמים מדברים מסויימים ומדגישים אחרים אז מאבדים את הלגיטימציה. אם ביולוג יבוא וישלול את האבולוציה כי זה לא מסתבר לו עם אלוהים אז מישהו ייקח אותו ברצינות?

בקיצור כשאתה נותן תקצירים של ספרים תביא גם את שם הספר ושם המחבר שנוכל להבין במה מדובר. MrZaf - שיחה 02:04, 13 ביוני 2011 (IDT)

מלחמת השחרורעריכה

המלחמה ידועה גם בשם מלחמת השחרור וגם בשם מלחמת העצמאות אבל השם מלחמת השחרור יותר נפוץ לראיה בגוגל חיפוש של מלחמת השחרור ישראל מביא 46.000 (ארבעים ושש אלף) יותר תוצאות ממלחמת העצמאות ישראל אז עדיף שהשם יהיה מלחמת השחרור צפניה - שיחה 11:56, 29 ביולי 2010 (IDT)

יש פה למעלה איזה דיון או שניים בנוגע לשמות המלחמה, וגם בערך עצמו יש דיון על השם.
מהלך כזה של העברת שם, של ערך כזה (מומלץ, גדול, שיש לו מספר שמות ויש מספר דיונים בנוגע להבדל בינהם), לא עושים בחטף, אחרי הודעה אחת בדף השיחה. גם אם לא הגיבו לה שבוע או יותר. אני מעביר חזרה, נא להמתין לתגובות ורק אם תתקיים הסכמה, להעביר לשם חדש. יוסאריאןשיחה 16:07, 9 באוגוסט 2010 (IDT)
לגופו של עניין - אני מתנגד להעברה. כפי שניתן לקרוא בערך, השם "מלחמת העצמאות" הוא השם המקובל בעברית. יוסאריאןשיחה 16:12, 9 באוגוסט 2010 (IDT)
לא ידעתי שהיה כבר דיונים, את הראיה מגוגל שזה מראה איזה שם יותר נפוץ היום בעברית לא כתבו שם. צפניה - שיחה 16:14, 9 באוגוסט 2010 (IDT)
אצלי יש ראיות אחרות מגוגל, ובכל מקרה מבחן גוגל הוא לא מבחן בלעדי. אגב, לפי זה, גוגל בכלל מכניס תוצאות לחיפוש על "מלחמת השחרור ישראל" שאין בהם המילה "שחרור" (התוצאה השניה, לדוגמא, שמפנה לאתר הכנסת)! יוסאריאןשיחה 16:17, 9 באוגוסט 2010 (IDT)

כמו כן - זו לא הדרך להעביר ערכים. יש לשונית "העברה" בשביל זה, כדי לשמור על רשימת התורמים. יוסאריאןשיחה 18:10, 9 באוגוסט 2010 (IDT)

אני גם מתנגד לשינוי השם. השם הנוכחי הוא השם הרשמי והמקובל. אם יש שמות נפוצים נוספים, יש לציינם בגוף הערך. גילגמש שיחה 18:27, 9 באוגוסט 2010 (IDT)

אני בעד מלחמת השחרור פשוט כי זה שם המלחמה, ההמצאה המאוחרת מלחמת העצמאות אמנם תפסה , ועל כן מובן לי מדוע נבחר שם זה שלצערי כיום מהווה את הנפוץ ביותר, אך למיטב ידיעתי בעבר "השחרור" היה כמעט בלעדי. (זכור לי אבי מביע בוז למשמע שאלת טריויה "מהו שמה הנוסף של מלחמת העצמאות?" שתשובתה "מלחמת השחרור") אני מחוייב לציין שעל הנטייה הפוליטית של השם שמעתי לראשונה בערך זה, כבודי שמאלי למדי ועד עתה הבנתי את השם כשחרור ישראל מעול הגלות. יעציב אותי לראות את שמה של המלחמה אובד לטובת שם אנמי כמו הנוכחי לכן אני מבקש לשנות את שם המלחמה מתוך רצון טוב, גם אם לתש"ח הניטרלי.אני בכל מקרה מעודד כל אדם להשתמש ב"מלחמת השחרור", פשוט אין סיבה להעתיק שמות מהאמריקאים.

מלחמת 48עריכה

ראיתי שכבר היו כמה דיונים על השם, אבל אף אחד לא הציע שהשם יהיה מלחמת 48 (חכו לפני שאתם סוקלים אותי באבנים..). זה אומנם מצויין בערך שמי שקורא למלחמה בשם זה טוען ששם זה הוא יותר נייטרלי, אבל נראה שלא יהיה מי שיחלוק על כך.

נאמר כאן שהשם המקובל בעברית הוא "מלחמת העצמאות", אבל זה לא נכון. זה השם המקובל בנרטיב הישראלי, כמו שבנרטיב הפלסטיני היא מכונה הנכבה. מאחר וזו ויקיפדיה העברית, ולא ויקיפדיה הישראלית או הפלסטינית, ואנו שואפים להציג נקודת מבט נייטרלית, זה לא נכון לקרוא לערך הזה על פי הנרטיב הישראלי. השם הנייטרלי ביותר זה "מלחמת 48", כפי שהיא מכונה בויקיפדיה האנגלית. אודו ‏ 22:37, 27 בספטמבר 2010 (IST)

מסכים, בתנאי שבשם עקרון שיקוף המציאות יהיה כתוב: 'תקפו במטרה להשמיד את מדינת ישראל' במקום הביטוי המשובט 'רצו למנוע', כאילו רצונם נותר בתחום התיאורטי ולא הבשיל לכלל תוקפנות. האנציקלופדיסטשיחה • כ' בתשרי ה'תשע"א • 05:40, 28 בספטמבר 2010 (IST)
אני מתנגד להצעה של אודו ולתגובה של האנציקלופדיסט. דוד שי - שיחה 06:42, 28 בספטמבר 2010 (IST)
אפשר לשמוע נימוק? אתה לא חושב שזה שם יותר נייטרלי? אודו ‏ 07:54, 28 בספטמבר 2010 (IST)
ויקיפדיה העברית כתובה בעברית, ובשפה זו, השם "מלחמת העצמאות" הוא השם המקובל. בעיני הוא גם נייטרלי מאוד, משום שהוא משקף מאפיין עיקרי של מלחמה זו - מלחמתם של דוברי העברית לעצמאותם.
לא למותר לציין שהשם "מלחמת 48" רחוק מלהיות נייטרלי, משום שהוא מבוסס על ספירת הנוצרים, וגרוע מכך - בצורתה העשרונית. יש לספור את השנים החל מהמפץ הגדול, שהוא אירוע טבעי נייטרלי, ולעשות זאת בשיטה בינארית, שאין בה העדפה תרבותית של שיטת ספירה. דוד שי - שיחה 09:00, 28 בספטמבר 2010 (IST)
השתכנעתי ואני מסיר את תמיכתי. האנציקלופדיסטשיחה • כ' בתשרי ה'תשע"א • 09:25, 28 בספטמבר 2010 (IST)
התגובה הצינית שלך מבטאת את העובדה שאין לך נימוק אמיתי לכך ש"מלחמת 48" זה שם לא נייטרלי. דבר שני, המלחמה הזו לא הייתה מלחמתם של דוברי העברית לעצמאותם. זו מלחמה שנכפתה על דוברי העברית ודוברי היידיש בידי מדינות ערב, וזה קרה לאחר שהם הכריזו על עצמאותם. וזה לא השם המקובל בעברית. אומנם "עצמאות" ו"מלחמה" הן מילים עבריות, אבל זה השם המקובל ע"י הנראטיב הישראלי-ציוני, וזה לא השם המקובל בעולם. אודו ‏ 12:37, 25 בנובמבר 2010 (IST)
המלחמה החלה מיד לאחר קבלת תוכנית החלוקה של האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947. אם היינו מתחשבים בעולם לא הייתה מדינת ישראל.

מנייןעריכה

בפרק "מהחלטת עצרת האו"ם ועד להפעלת תוכנית ד'" מונים את מספר החיילים שעמדו לרשות היישוב היהודי בארץ בפירוט רב. האם יש הערכות לגבי מניין הכוחות הערביים? יוסאריאןשיחה 15:27, 21 באוקטובר 2010 (IST)

בתבנית כתוב "פלסטינים וערביים מקומיים: 4,200" - האם יש לכך מקור? בתבנית גם מפרידים בין "בתחילה" לבין "בהמשך" לגבי כוחות אחרים - למה הכוונה? מהי חלוקת הזמנים? יוסאריאןשיחה 12:04, 23 בנובמבר 2010 (IST)
4200 זה מספר מאוד קטן ביחס למספר הערבים שחיו בארץ בפרוץ המלחמה, האם מספר זה כולל רק כוחות מאורגנים, אבל מלבדם היו גם נושאי נשק שגויסו בשיטת הפעזה?
צבא ההצלה לא מוזכר בתבנית, האם הוא כלול במנינים האחרים?

דגל הרש"פעריכה

שלום,

בעמודת המידע משמאל מופיע ליד שמות המפקדים של ערביי א"י דגל פלסטין. הוויכוח בשאלת עצם קיום הזהות הלאומית הפלסטינית באותו זמן (או בכלל) קיים, כמובן. אבל אין עוררין על כך שהדגל הלז לא היה קיים. שימו לב שהדגל המופיע ליד מפקד צבא מצרים הוא הדגל האקטואלי לאותה תקופה, ולא הדגל הנוכחי. למען הדיוק ההיסטורי יש למצוא חלופה, ואני בטוח שעיון במלחמות אחרות שנוהלו נגד אוכלוסיות ללא ריבון יניבו כל מיני אפשרויות.

כמובן שיש לכך חשיבות מעבר לדיוק ההיסטורי: בעולם נפוץ השקר לפיו הייתה קיימת מדינה פלסטינית לפני הקמת מדינת ישראל ב-48'. למרות שהטקסט בערך עצמו לא תורם לביסוס העלילה הזו, יש חשיבות לכך שבשער הערך מופיע דגל פלסטין, שלא היה קיים אז, שכן כידוע אנשים רבים נוטים לצרוך מידע שלא לעומק. בפרט, ערך שכזה עשוי למשוך מתעניינים שאינם קוראים עברית - ודי באימג' הזה כדי לתרום לביסוס הסקר.

לשאלת NPOV - הדברים שכתבתי תקפים גם לו היה מדובר בוויקי בכל שפה אחרת. האמת ההיסטורית היא שהדגל הזה והאוכלוסייה שהוא מייצג היום, לא הייתה מאוחדת תחתיו אז; והאמת האקטואלית היא שיש מי שמטעמים פוליטיים מנסה לטעון שהמשפט הקודם אינו נכון.

א. הערותיכם? ב. אני לא חבר פעיל מספיק בקהילה כדי לקחת על עצמי שינוי שכזה בערך רגיש שכזה. אשמח לוויקיפד ותיק לצדי.

זנגביל - שיחה 11:47, 23 בנובמבר 2010 (IST)

הסרתי. דוד שי - שיחה 20:16, 23 בנובמבר 2010 (IST)

סתירה בערכי הטבלהעריכה

רשום שמספר החיילים הערביים בתחילת במלחמה הוא 24,500 על פי המספרים שניתנו על כל צבא החישוב שלי יוצא 29,700... תיקנתיTheGira 23:20, 13 ביולי 2011 (IDT)

כותרות של מחקרים ומשמעםעריכה

בשני המאמרים מדובר על יחסה של הנהגת הישוב אל שאלת ירושלים - זו שאלה כלל ישובית מובהקת וקשורה לאיסטרטגיה של ניהול הכוחות שעמדו לרשות הישוב. בשל היקף הכוחות המצומצם נעשו ויתורים באזורים אחרים - והוקצו לירושלים והדרך אליה. אין להוציא מאמרים אלו מערך על מלחמת העצמאות. יעל 20:28, 19 ביוני 2011 (IDT)

קישור ל"נכבה -חרטא" באתר אם תרצועריכה

שלום. אני מתנגד להוספת הקישור הזה [1] לערך הנ"ל. הוא איננו מאזן דבר והמצב כאן שונה מהערך נכבה. כמו כן לא מוצא אותו ראוי כמקור היסטורי בהתייחס לשאר הקישורים שקיימים בערך. אנחנו מדברים על ערך מומלץ. לא צריך לשרבב את הקישור הנ"ל לכל מקום.--Assayas שיחה 14:56, 7 בספטמבר 2011 (IDT)

אכן. גילגמש שיחה 14:57, 7 בספטמבר 2011 (IDT)
מסכים. אנא, די לעורר מהומות מיותרות. דרך - שיחה 01:10, 8 בספטמבר 2011 (IDT)

בינוויקיעריכה

הבינוויקי מפנה לערך 1948 Arab–Israeli War שראשיתו ב-15 במאי 1948. הערך המקיף גם את התקופה מ-29 בנובמבר 1947 נקרא, משום מה, 1948 Palestine war. נדמה לי שמדובר בפיצול מכוון מטעמים אידאולוגיים שצריך להיפתר בין ד' אמותיה של ויקיפדיה האנגלית, אך לעת-עתה יש לציין לעצמנו שהבינוויקי לא מדויק. ליאור ޖޭ • כ"ה בתשרי ה'תשע"ב • 15:45, 23 באוקטובר 2011 (IST)

ציוצי המלחמהעריכה

נתקלתי לאחרונה בחשבון טוויטר מעניין 48 Arab Israeli War, אשר מצייץ את אירועי התקופה באופן כרונולוגי לפי היום. אני חושב שהוא התחיל ב-15 בנובמבר 1947 (כלומר, 15 בנובמבר 2011). הוא לא מספק קישורים למקור ממנו הוא לוקח את רשומון האירועים, אבל אני משוכנע שמי שירצה יוכל להגיע למקור על כל אירוע. ערןב - שיחה 21:40, 13 בינואר 2012 (IST)

משוב מ-21 בפברואר 2012עריכה

מבכש לעוסיף שם "מלחמת העסון" זה גם שם של ה-מלחמה. 84.109.57.125 13:15, 21 בפברואר 2012 (IST)

כל מלחמה של הערבים מסתיימת באסון כבד מאוד, גם כשהם לא מודים בכך. הטבח שעורך אסד בבני עמו (לפחות 7,100 הרוגים, והטבח נמשך) הוא אסון נורא. מלחמת יום הכיפורים, שבה נהרגו 20,000 ערבים (יותר מאשר במלחמת העצמאות), היא אסון מחריד, שמשום מה במצרים חוגגים אותו במקום לבכות. בכל אופן, יש לנו את הערך הנכבה, על האסון היחיד שהערבים מודים בו, והוא מוזכר בסוף פסקת הפתיחה. דוד שי - שיחה 19:48, 21 בפברואר 2012 (IST)

עריכה מטעם הכפר הירוקעריכה

התוודע לי על עבודה שמתחילים חברי השכבה שלי בכפר הירוק. הם עורכים ומשפרים את הערך על מלחמת העצמאות וכך גם מדרגים את ציונם. אני מוכן לפעול כמגשר ולכן העבירו את ההערות/טענות/הצעות/הארות אלי דרך דף השיחה הזה או דרך דף המשתמש שלי, ואני אדאג להעבירם לאנשים הנכונים. אם ישנו דבר דחוף אתם מוזמנים לכתוב לי במייל ולאחר מכן להוסיף " " עם חתימה בדף המשתמש שלי כתזכורת. שאלה קטנה, מכיוון שראיתי שאדם אחד היה מוטרד מהנושא (אומנם נחסם כי היה טרול), האם אתם מעדיפים שאוסיף לערך דף עבודה כגון שיחה:מלחמת העצמאות/עבודה בכפר הירוק או רק מלחמת העצמאות/עבודה בכפר הירוק ושם הם יערכו, או שהמצב הנוכחי (והיותר נוח לטעמי) בסדר (ע"י הוספת {{בעבודה חינוכית}})? בר הראל - שיחה - תרומות 20:33, 21 בפברואר 2012 (IST)

לדעתי כדאי לערוך אותו בארגז חול נפרד, כיון שהערך הינו ערך מרכזי ביותר, ובינתיים נראה שהעריכות שנויות במחלוקת ולא משפרות במובהק את הערך. כרגע יש משתמש בשם "גוזלן אחיהוד" שמקיים מלחמת עריכה בנוגע לעריכותיו, ומתווכח בדף השיחה שלו איתי לאחר שביקשתי ממנו שלא לחזור על עריכה שנויה במחלוקת. אני אפילו לא יודע אם הוא אחד מהעורכים בפרוייקט, או טרמפיסט שרוצה לשנות את הערך בהתאם לדעתו ומשתמש בתבנית על מנת לתרץ את מלחמת העריכה. יוסאריאןשיחה 09:12, 16 במרץ 2012 (IST)
ההצעה של בר נעשתה בכוונה טובה, אך אני חושש שהיא לא ישימה. אם יש שיפור עובדתי אז לא אמורה להיות איתו בעיה. בהתחשב בכך שיש פה סוגיות מורכבות יותר מעדכון עובדתי גרידא, היתי מציע לבר שינחה את התלמידים להציע את השיפורים המוצעים בדף שיחה לפני שהם עורכים את הערך. גילגמש שיחה 09:37, 16 במרץ 2012 (IST)
הורדתי בשלב זה את תבנית {{בעבודה חינוכית}} עד להבהרת הנושא על ידי בר הראל. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 10:02, 16 במרץ 2012 (IST)
אין בעיה. ראשית, אם ישנן השחתות אנונימיות, הן לא בהכרח מהכפר הירוק. שנית, אומנם אני לא מנהל את העבודה אך אני יודע מי כן. אם תעדיפו, אני אוכל לרשום כאן רשימה של אותם התלמידים ושמות המשתמש שלהם בכדי שתדעו מי מהם מהכפר הירוק ומי לא. כרגע לא אחזיר את התבנית עד שתהיה בידי הרשימה. לגבי עריכה בארג"ח, אני לא בטוח אם זה יהיה כל כך פרקטי, מפני שאחר כך עבודת האיחוד תהיה גדולה ומסובכת. (ואין לי שום שמץ של מושג מי זה "גוזלן אחיהוד"... סביר להניח שהוא לא מהכפר הירוק אם הוא משחית כי הציון לא עולה על השחתות  ) בר הראל - שיחה - תרומות 10:45, 16 במרץ 2012 (IST)
רק לידיעתכם, רובם לא ערכו בויקי קודם לכן. אשמע בעצתכם ומה שאעשה זה שאחרי שאקבל את רשימת התלמידים, אפנה אותם לויקיפדיה:ארגז חול בדף השיחה, שם אלמד אותם את הממשק. רק לאחר שהבנתי שהם יודעים את הממשק, אפנה אותם לערך הזה, ואכתוב את שמם בדף השיחה. בר הראל - שיחה - תרומות 10:53, 16 במרץ 2012 (IST)

לשאלתה של חנה "האם תוכל להסביר מי אחראי על מיזם הכתיבה, ובאיזה מסגרת בדיוק הוא נעשה?" - רכזת היסטוריה בכפר הירוק אחראית על המיזם. הוא נעשה כחלק מעבודה על מלחמת העצמאות. בר הראל - שיחה - תרומות 10:56, 16 במרץ 2012 (IST)

יש לי הצעה: על הערך תושם {{בעבודה}}, אך התלמידים לא יערכו את הערך, אלא יערכו בארגז חול. כך מצד אחד השינויים ייכנסו רק לאחר בדיקה, ומצד שני האיחוד לא יהווה בעיה. החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי ממריא 11:15, 16 במרץ 2012 (IST)
- הועבר מהדף ויקיפדיה:בקשות ממפעילים
מי שמכם? האם יש לנו לפתע ועדת עורכים שמחליטה מי רשאי לערוך ערך? באותה מידה היה יכול כל משתמש רשום או אנונימי להציב תבנית "בעבודה" ולערוך כרצונו. יסיימו את עריכתם והערך יהיה פתוח לכל לתקן, אם יהיה צורך. שנילי - שיחה 09:00, 16 במרץ 2012 (IST)
תסתכל שם, מתנהלת שם מלחמת עריכה. לא מדובר כאן בעריכה אקראית, אלא במשהו רחב יותר חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 09:02, 16 במרץ 2012 (IST)
אין בעיה עקרונית שכל אחד יערוך כל ערך, אבל בתבנית "עבודה" יש מניעה מאחרים לערוך ולתקן, או אפילו להתנגד לשינויים, וצריך לאזן בין הפגיעה שהיא פוגעת ביכלתו של כל אחד לערוך (אפילו בלי להעלות את האפשרות לניצול לרעה, שגם היא אפשרית), לבין רצון לאפשר למאן דהוא לעבוד בניחותא ובצעדים קטנים על הערך, ללא התערבות אחרים. נדמה לי שארגז חול הוא בדיוק הפיתרון למקרים כאלו. יוסאריאןשיחה 09:29, 16 במרץ 2012 (IST)
יוסאריאן החליט בפעם השניה בימים האחרונים להתעלם מתבנית עריכה. בפעם הקודמת התעלם מתבנית עריכה של יעל ב'פלסטינים'. זו הסיבה להתרחשות ב'מלחמת העצמאות'. גוזלן אחיהוד - שיחה 09:09, 16 במרץ 2012 (IST)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: מלחמת העריכה נובעת מכך שיוסריאן וגילגמש החליטו לפתע שאפשר להתערב באמצע עריכה למרות שיש על הערך תבנית בעבודה. שנילי - שיחה 09:10, 16 במרץ 2012 (IST)
הגבתי בדף השיחה. השחזור הראשון נעשה כשלא הבחנתי כלל בתבנית. בכל מקרה, בערך כה מרכזי (ואני משער שגם נצפה) כדאי לאפשר עבודה בארגז חול, ולאפשר דיון לפני הכנסת השינויים לערך עצמו. יוסאריאןשיחה 09:15, 16 במרץ 2012 (IST)
אגב - האם משתמש:גוזלן אחיהוד הוא משתתף בפרוייקט, או מישהו אחר שמוכר לקהילה? מעט תמוה שסטודנט שנרשם לצורך עריכת ערך מסויים מביע בקיאות כזו בנהלי עריכה ובהיסטוריה של עריכותיי כאן בוויקיפדיה. יוסאריאןשיחה 09:17, 16 במרץ 2012 (IST)

מסכימה עם חנה, דניאל, יוסאריאן, ומכיון שהערך כה מרכזי ומדובר בתלמידי תיכון, יש לסיים את המיזם על הווויקי, ולאפשר המשך בארגז חול. יעל - שיחה 09:23, 16 במרץ 2012 (IST)

אגב, בבקשה לא להסיט את הדיון ממסלולו. אתה, ולא בפעם הראשונה בימים האחרונים, וגילגמש, עושים דין לעצמכם ומתעלמים מתבנית עריכה. 213.57.114.119 09:32, 16 במרץ 2012 (IST)
את התבנית על הערך שם משתמש:Bharel ‏ ראו כאן. גם אני תהיתי לגבי זהותו של גוזלן אחיהוד, ושאלתי אתו על כך בדף שיחתו. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 09:37, 16 במרץ 2012 (IST)

עכשיו ראיתי שהדיון גלש גם לפה. תגנית עריכה אינה מפלט לכתיבת שטויות בערכים. מי שרוצה להוסיף דבר מה לערך יכול להציע את השינוי בדף שיחה. בתגובה לשנילי: ממש לא החלטתי "לפתע" להתערב. העריכה הייתה שגויה וביטלתי אותה. כאמור, כל שינוי שנוי במחלוקת צריך להתקבל אחרי דיון. באשר לעורך, אני חושב שמדובר בטרול. גילגמש שיחה 09:46, 16 במרץ 2012 (IST)

נראה לי שאת תבנית בעבודה חינוכית שם בר הראל על דעת עצמו, כי גילה שחבריו ללימודים עורכים את הערך. אם זה המצב, אז יש להוריד את התבנית הזאת, וכל עריכה תבדק לגופה של העריכה כמקובל. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 09:50, 16 במרץ 2012 (IST)
מסכימה עם חנה, ולאור האמור כאן, תודה להראל, אולם מורכבות הענין מצריכה התערבות זו. יעל - שיחה 09:56, 16 במרץ 2012 (IST)
תבנית העריכה צלחה, עם רוח גבית ממפעילים, את ההתנגדות הנחרצת להצבתה של טרול האנציקלופדיסט, בדיוק מאותם המניעים של אלה התוקפים אותה היום. 109.226.25.114 09:55, 16 במרץ 2012 (IST)
אני לא מצליחה להבין מה כתבת. הורדתי בשלב זה את התבנית בעבודה חינוכית, עד להבהרת הנושא על ידי בר הראל. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 10:04, 16 במרץ 2012 (IST)
מה לא ברור? המפעיל ערן השיב את התבנית לערך לאחר שטרול האנציקלופדיסט הסיר אותה מבלי להתייחס לטענת האנציקלופדיסט שאין להפקיר ערך כה רגיש לעריכה של קבוצה מצומצמת ולו ליום אחד. 109.226.25.114 10:13, 16 במרץ 2012 (IST)
הצעתי בדף השיחה של הערך, ואני מציע גם כאן. על הערך תושם תבנית {{בעבודה חינוכית}}, אך התלמידים לא יערכו את הערך אלא ארגז חול. כך מצד אחד השינויים לא ייכנסן לערך ללא בחינה, ומצד שני התלמידים יוכלו לעבוד על הערך ללא הפרעה והאיחוד יהיה פשוט. אני חושב שזה פתרון ראוי לתבניות עבודה בערכים רגישים. החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי ממריא 11:24, 16 במרץ 2012 (IST)
על הדיון בעריכות במלחמת העצמאות להמשך בדף השיחה. התייחסות למיזמים מעין אלו במזנון. ואת הדיון כאן לארכב. יעל - שיחה 11:36, 16 במרץ 2012 (IST)
- סוף העברה

רעיון טוב החבלן. ישנן כמה אופציות:

  1. להעתיק (העתק-הדבק) את כל הערך לארגז החול, שם יערכו אותו ואז יעבירו אותו לערך הנ"ל.
  2. להעתיק את כל הערך לארגז חול ואז להעתיק אותו בחזרה.
  3. להעביר לארגז חול, להעתיק לערך המקורי (בצורה זמנית), ולהעביר מארגז חול בסיום העבודה תוך מחיקת הערך הזמני.

באופציה הראשונה יימחקו כל השינויים שביצעו אנשים בערך המקורי. באופציה השנייה, הקרדיט של הכפר ירוקניקים יימחק, אך לדעתי האופציה השלישית הכי טובה, בה יעבירו לארגז חול, בכך כל השינויים יופיעו בארגז החול, והערך "מלחמת העצמאות" יכיל את החומר שהיה בו קודם (על ידי העתק-הדבק) בצורה זמנית, בו לא יהיו הגרסאות של אנשים אחרים, ובסיום העבודה בארגז החול נעביר חזרה תוך מחיקת "מלחמת העצמאות" הזמני, וכך יישמר הקרדיט לכל מי שבנה את הערך. בר הראל - שיחה - תרומות 13:40, 16 במרץ 2012 (IST)

כל האופציות פחות טובות מזו: להעתיק לארגז חול; לעבוד עליו שם; בתום העבודה למזג גרסאות. את המיזוג אני אוכל לבצע, בבוא הזמן. ‏אופקאלףשיחההצטרפו למיזם המקורי!‏ 13:44, 16 במרץ 2012 (IST)

כל דרכי הפעולה שעלו פה הן אפשריות. יחד עם זאת, אין לבצע שום עריכה שאינה מוסכמת, גם אם עבדו עליה בארגז חול. לכן, אני מציע להשתמש בדרך המקובלת בוויקיפדיה: להציע את השינוי שעשוי לעורר מחלוקת בדף שיחה כדי לא לעבוד לחינם. גילגמש שיחה 15:02, 16 במרץ 2012 (IST)

שלום בר, היוזמה של המורה בבית הספר ברוכה, רק חבל שהיא התחילה עם ערך מומלץ כה גדול. בהדרכות שאני נותנת לסטודנטים באוינברסיטת חיפה, אני ממליצה להם לבחור או בערך שלא קיים או בערך שהוא קצרמר ולהרחיבו, אני ממליצה לא לגשת לערך קיים גדול, כי ערכים כאלה כבר עברו עיניים רבות, וצריך להיזהר עם התוספות. אני בטוחה שיש במלחמת העצמאות ערכים רבים שלא נכתבו או ערכים קצרים הדורשים שיפור, שבהם יכולים התלמידים לתרום את תרומתם. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 19:33, 16 במרץ 2012 (IST)
  • בר, על אילו מקורות הם יסתמכו בעריכותיהם? יש בעיה עם הוספת חומר בלתי-מבוסס לערך מומלץ, שעלולה לגרום להסרת ההמלצה שלו. ‏אופקאלףשיחההצטרפו למיזם המקורי!‏ 23:14, 16 במרץ 2012 (IST)
התכתבתי בדף השיחה עם העורך האחרון שעריכתו שוחזרה על ידי גילגמש, מעניין לקרוא את תשובתו לשאלתי ראו שיחת משתמש:שיראליאור#מלחמת העצמאות. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 17:42, 17 במרץ 2012 (IST)
האם העריכות הנוכחיות הן במסגרת הקורס? כבר הוסכם שהן לא יוכנסו ישירות לערך. ‏אופקאלףשיחההצטרפו למיזם המקורי!‏ 19:07, 18 במרץ 2012 (IST)
נראה שכן, פניתי אל שלושת הכותבים בשאלה בדף שיחתם. נראה שלבסוף נצטרך לשים הגנה על הערך. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 19:15, 18 במרץ 2012 (IST)
צריך לחסום את הערך לעריכה. הם לא מבינים מה הם עושים. משחזרים מידע שכבר קיים, מוסיפים פירוט יתר שלא מקובל. אין לזה סוף. שימצאו ערך אחר, קטן יותר שבאמת דורש הרחבה וישחקו איתו. גילגמש שיחה 20:59, 18 במרץ 2012 (IST)
רק עכשיו חזרתי מהכימיאדה. אני אודיע מחר בבוקר לרכז ההיסטוריה. מכיוון שהיא לא מלמדת אותי אין לי שום אמצעי קשר. אני מבין מה אתם אומרים ואני די מצדיק אתכם בעניין זה, לכן השאירו את ההגנה עד שאומר לכם שהכל סוכם. אני אפנה את הרכז לויקיפדיה:כתיבה בוויקיפדיה כמטלה אקדמית ואבנה שם דף לכפר. בר הראל - שיחה - תרומות 19:22, 24 במרץ 2012 (IST)
דרך אגב, שיראליאור (שיחה | תרומות | מונה), Inbaliza, Ortal, Noa (שיחה | תרומות | מונה) וRom shaked yaniv (שיחה | תרומות | מונה) באמת מהכפר הירוק. גם איתם אדבר מחר. בר הראל - שיחה - תרומות 19:25, 24 במרץ 2012 (IST)
עדכון: דיברתי עם הרכז, ככל הנראה הם יסיימו את העבודה בקרוב. אני אפתח את ארגז החול ואארגן אותו כעת. יש סיכוי שלא נצטרך. בר הראל - שיחה - תרומות 13:13, 25 במרץ 2012 (IST)
להלן ארגז החול - ויקיפדיה:ארגז חול/הכפר הירוק. אין לי שמץ של מושג מהו מיזוג גרסאות וכיצד הוא שומר את עריכות המשתמשים ולכן אבקש מאופק אם נצטרך למזג. בר הראל - שיחה - תרומות 13:32, 25 במרץ 2012 (IST)

ארוךעריכה

ארוך מדי 109.186.48.136 20:27, 10 באפריל 2012 (IDT)

בעיות בערךעריכה

מצאתי שבערך חסר מידע רלוונטי מהותי המונע ממנו את האפשרות להמשיך והלחזיק בתואר "ערך מומלץ". הינה פירוט:

  • ערך חד צדדי במידה מסוימת. חד צדדיות זו באה לידי ביטוי בפירוט הנרחב שזוכה בה הצד הישראלי ובפירוט קצר או העדר פירוט כלל לגבי הכוחות הערביים, שהם כזכור, הצד השני במלחמה זו. כך למשל יש פרק "חטיבות צה"ל" אך אין פרק לצבאות ערב.
  • חסר מאוד פרק הגאוגרפיה שיתאר את הזירה.
  • פרק הצבאות חסר ביותר. הוא כולל פרק משנה אחד בלבד "חטיבות צה"ל", אך לא מדבר על מבנה צה"ל במלחמה. הצעתי היא להעביר את הפרק "חטיבות צה"ל" לערך צה"ל במלחמת העצמאות שיכתב בשלב זה כקצרמר ופרק החטיבות ישמש בו כטקסט ראשוני. במקום הפרק הזה יכתב מידע אודות מבנה בסיסי של כוחות המגן העבריים (מהם כוחות חיל מצב ביישובי ספר, כוחות הגנה, אצ"ל, לח"י צה"ל, מתנדבים וכו) + פיקוד.
  • את אותו הדבר יש לעשות לצבאות ערב.
  • אין פרק אסטרטגיה. יש אמנם פרק "הפעלת תוכנית ד'" - העוסק באסטרגיה, אך לא די בו. יש להרחיב בנושא זה ולציין גם את האסטרטגיה שבה נקטו הערבים.
  • אין פרק טקטיקה - איך נלחמו במלחמה זו? באילו מבנים טקטיים השתמשו? באילו כלי נשק? יש פרק בסיסי אודות כלי הנשק שצריך הרחבה ואין מידע אודות הטקטיקה.
  • אין פרק המזכיר את המאבק המדיני. כל הסיוע הסוייבטי מופיע במשפט בודד אחד: "ללא הסיוע הסובייטי דרך צ'כוסלובקיה, לא הייתה מצליחה מדינת ישראל, כפי שהצליחה, לפרוץ מעבר לקווי הפסקות האש הראשונות ולהגיע להישגים במלחמה" - אין דיון אודות מהות הסיוע ומדוע הסכימה ברית המועצות לתמוך במדינה הצעירה. חסרונו של הפרק מורגש ביותר.

אני מקווה שאפשר יהיה לטפל בנושאים אלה כדי למנוע את הסרת ההמלצה. גילגמש שיחה 09:10, 14 במאי 2012 (IDT)

תגובתו של אברהם אמיר כפי שנכתבה בדף שיחתי:
קראתי את הדיון ואני מוכרח להודות כי הערך הוא אכן "חד צדדי". הוא משקף את נקודת המבט שלי כיהודי וישראלי ולא את נקודת המבט של הצד שכנגד. לגבי חסרונם של "איסטרטגיה", "תכנית ד'" "המבנה הבסיסי", "המאבק המדיני" וכיוצא באלו, שכחו המתדיינים כי הויקיפדיה היא אנציקלופדיה פתוחה וכל משתמש יכול לתרום לכל ערך מהידע שלו ולהוסיף פרקים ונדבכים כהנה וכהנה. זאת במקום להתלונן על חסרונם.
בברכה, אברהם אמיר - שיחה 21:51, 14 במאי 2012 (IDT)
אני מסכים עם כל ההערות שציין גילגמש. אגב, אפשר להיות יהודי, ישראלי וציוני מבלי שהדבר יפגע ביכולתנו לכתוב את הערך בצורה אוביקטיבית ככל הניתן. העובדה שקיימים שני נראטיבים מנוגדים לגבי מה שאירע במלחמת העצמאות (אגב, גם אני מעדיף את השם "מלחמת 1948", ולא, אני לא פוסט ציוני) אינה אומרת שיש לאמץ באופן מלא את הנראטיב היהודי/ציוני לגבי המלחמה. אנחנו כבר מספיק בוגרים כדי לאמץ גישה קצת יותר ביקורתית ביחס להיסטוריה של מדינת ישראל. איש שלום - שיחה 23:11, 29 במאי 2012 (IDT)

הערות מרשימת ההמתנהעריכה

כתבתי את עמדתי בהרבחה בדף שיחת הערך. כאן אציין רק בקצרה שהערך לא מכסה בצורה טובה את הנושא. יש בו ליקויים שונים שפורטו בדף שיחתו. פניות לכותב העיקרי ובלוח המודעות לא הביאו לשיפור או לפחות להצהרה בדבר שיפור עתידי. היות שאין אף אחד שמעוניין לתקן את הליקויים, אני חושב שיש להסיר את תגית ההמלצה. אני מקווה שדיון זה כן יגרום לאנשים להתערב ולפעול לשימור הסטטוס המומלץ של הערך. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 08:41, 26 במאי 2012 (IDT)

מסכים עם גילגמש, ומצטרף להערותיו בדף השיחה של הערך. הערך רחוק מלכסות נושא רחב כל כך כמו מלחמת העצמאות, ובוודאי שאין הצדקה להמשך היותו ערך מומלץ. מה שחסר לי במיוחד זה פרק רציני העוסק בצד המדיני של המערכה הצבאית, ובאסטרטגיה של ההנהגה הישראלית במהלך המלחמה. במלחמת העצמאות היה קשר הדוק בין דרך ניהול המערכה הצבאית ויעדיה הקרקעיים, לבין המערכה המדינית שניהלה ישראל במקביל באו"ם ובמועצת הביטחון, כדי להבטיח את הישגיה הצבאיים, ולמנוע כפיית הסדר מדיני על הצדדים היריבים על ידי מעצמות המערב (בתקופת המלחמה דווקא ברית המועצות הייתה בצד של "הטובים"). ב"ג חזר והדגיש בדבריו בפני פורומים פתוחים וסגורים (הממשלה הזמנית והקבינט הביטחוני) את הסימביוזה הקיימת בין המערכה המדינית והמערכה הצבאית. איש שלום - שיחה 23:27, 29 במאי 2012 (IDT)
חבל שעתותיי לא בידי - נראה כמו פרויקט נהדר לביצוע. לבינתיים, נראה שאכן הליקויים חמורים. Zivya - שיחה 23:40, 29 במאי 2012 (IDT)
אגב, הביבליוגרפיה העשירה והקישורים החיצוניים בסוף הערך מהווים נקודת אור, ומי שמתעניין באמת יכול להשתמש בהם כדי להשלים את החוסרים הקיימים בערך. איש שלום - שיחה 23:51, 29 במאי 2012 (IDT)
גילגמש אני מסכים איתך ובכך שיש ליקויים חמורים בערך. אני גם ממליץ לך לבוא אל ויקיפדים שמבינים עניין בדברים כאלה, לאלא שתרמו רבות לערך או ליוצר הערך. כיכר השבתשיחהשָׁמוֹר וְזָכוֹר 13:59, 1 ביוני 2012 (IDT)
כפי שכתבתי, פניתי לכותב הערך. זה לא הביא לתוצאה המקווה. בכל אופן, תמיד ניתן לשפר בעתיד ולהחזיר את הסטטוס המומלץ גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 14:04, 1 ביוני 2012 (IDT)
גם זה נכון. כיכר השבתשיחהשָׁמוֹר וְזָכוֹר 14:15, 1 ביוני 2012 (IDT)

אפריל 48 בפסקת הפתיחהעריכה

"בראשית אפריל 1948, לאור כישלון האסטרטגיה ההגנתית שאפיינה את פעילות ההגנה בחודשי המלחמה הראשונים, החליטה הנהגת היישוב לעבור ממיגננה למתקפה, ולרכז כוחות לעריכת שורת מבצעים צבאיים, בהתאם לתוכנית ד', כדי לפרוץ את הדרך לירושלים, להשתלט על השטחים שיועדו למדינה היהודית ולהתכונן לקראת פלישת צבאות המדינות הערביות השכנות, שהייתה צפויה לאחר תום המנדט הבריטי והשלמת פינוי הצבא הבריטי מא"י. המתקפות המוצלחות של כוחות ההגנה בחודשיים שקדמו לתום המנדט הבריטי גרמו להתמוטטות התנגדות הכוחות הצבאיים של ערביי ארץ ישראל, ולבריחה המונית של תושבים ערביים ממקום מושבם."
  • "לאור כישלון האסטרטגיה ההגנתית שאפיינה את פעילות ההגנה בחודשי המלחמה הראשונים, החליטה הנהגת היישוב לעבור ממיגננה למתקפה" - ייחוס מניעים, כמו כן - בהמשך ממילא מבואר שהיו סיבות כבדות משקל אחרות לתוכנית ד', כך שלא ברור חלקה של "כשלון האסטרטגיה ההגנתית".
  • "התמוטטות התנגדות הכוחות הצבאיים של ערביי ארץ ישראל" - אילו "כוחות צבאיים" בדיוק? פעם קראו להם "כנופיות" היום מכנים אותם "כוחות לא סדירים" או משהו דומה. מהערך ערביי ארץ ישראל במלחמת העצמאות עולה כי פעולתם הגדולה ביותר של אותם "ערביי א"י" היתה טבח בתי הזיקוק - האם אותם כוחות צבאיים הם שביצעו אותה?
  • "...ולבריחה המונית של תושבים ערביים ממקום מושבם" - כידוע, שנוי במחלוקת עמוקה, ויש יותר מיישוב או שניים שתושביו גורשו במפורש. יוסאריאןשיחה 17:46, 9 בספטמבר 2012 (IDT)
אין סתירה בין האמירה בדבר כשלון האסטרטגיה ההגנתית, לבין הסיבות האחרות להחלטה למעבר למתקפה בהתאם למתווה תוכנית ד'. במרס 1948 התברר שלא ניתן להסתמך עוד על שיטת השיירות לצורך העברת אספקה לירושלים ולנקודות ישוב מבודדות, לאחר שמספר שיירות אספקה הותקפו והכוחות שהגנו עליהם ספגו אבידות כבדות. המסקנה הייתה, שניתן להבטיח את התנועה לאותן נקודות יישוב, ובמיוחד לירושלים, רק באמצעות כיבוש ואבטחת מסדרון קרקעי שיוביל אליהן.
  • לגבי ההערה המזלזלת ביחס לפעולות שביצעו הכוחות הבלתי סדירים הפלסטינים (בסיוע "מתנדבים" ממדינות ערב השכנות וצבא ההצלה של קאוקג'י), כוחות אלו התרכזו בעיקר במתקפות על צירי התנועה שקישרו בין הישובים היהודיים, ונחלו הצלחות לא מועטות. רק לאחר שההגנה עברה לעריכת שורת מתקפות מאורגנות בעוצמה גדודית וחטיבתית, הם החלו להתמוטט.
  • אין מחלוקת לגבי העובדה שהייתה בריחה המונית של תושבים ערביים ממקומות מושבם. בשלבים הראשונים של מלחמת העצמאות רובם ברחו לפני שכוחות ההגנה כבשו את הכפרים והערים מהם ברחו (ראה ספרו של בני מוריס על היווצרות בעיית הפליטים). העובדה שהייתה בריחה המונית לא סותרת את הטענה, שבמקומות מסויימים אכן גורשו תושבים ערביים לאחר הכיבוש הישראלי. איש שלום - שיחה 17:54, 10 בספטמבר 2012 (IDT)
אילולא המפלה בקרב על הדרכים ההנהגה היהודית היתה מחכה לפינוי הבריטי לפני פתיחה במתקפה. אם יש מישהו שחולק על כך, נשמח לשמוע, כמובן עם מקורות.
ערביי ארץ ישראל, עם צבא ההצלה, נהלו מערכה צבאית. סלמה פיקד על משהו. אמין אל חוסייני פיקד על משהו. טבת בתי הזיקוק לא קשור לעניין. ארועי הגירוש היו הרבה אחר כך. באפריל היה את דיר יאסין וקרבות לחיים ולמוות בתוך אוכלוסייה אזרחית. לא זכור לי מישהו שטוען לגירושים בהיקף משמעותי בתקופה הזאת (עוד לפני הקמת המדינה). הגירושים הגדולים היו בשטחים שלא יועדו למדינה היהודית: לוד ורמלה, בנגב במבצע יואב וגם הרבה אחר כך ובגליל המרכזי שנכבש במבצע חירם. באפריל היהודים התרכזו בדבר אחד: לחיות, גם אם היום אנו יודעים שמולם עמד כוח צבאי עלוב. עדירל - שיחה 19:52, 10 בספטמבר 2012 (IDT)
המעבר למתקפה במסגרת מתווה תוכנית ד' החל באפריל 1948. לא ניתן היה לחכות להשלמת הפינוי של הצבא הבריטי, מכיוון שהיה ברור להנהגת היישוב, שפלישה של צבאות מדינות ערב השכנות לשטח א"י המנדטורית צפויה מיד לאחר ה-15 במאי, ותוכנית ד' נועדה ליצור את התנאים, שיאפשרו ליישוב להתגונן כנגדה. נכון שהמניע העיקרי לעריכת מבצע נחשון כבר בראשית אפריל, היה המחסור הגובר במזון ואספקה בירושלים העברית, שנוצר בעקבות שורת הצלחות הערביות בהתקפות על שיירות האספקה אל העיר. ידוע, שב"ג כפה למעשה על ההגנה לערוך את המבצע, למרות התנגדות מטה ההגנה. איש שלום - שיחה 19:21, 11 בספטמבר 2012 (IDT)

כשל בניסוחעריכה

"מלחמת העצמאות (או מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948) הוא השם שניתן למלחמה בין היישוב היהודי בארץ ישראל, ולאחר מכן מדינת ישראל, לבין ערביי ארץ ישראל ומדינות ערב, שרצו למנוע הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל המנדטורית, בהתאם להחלטת החלוקה של עצרת האומות המאוחדות". מהמשפט הזה עולה שרצונם של ערביי ארץ ישראל ומדינות ערב למנוע הקמת מדינה יהודית עולה בקנה אחד עם החלטת החלוקה. מני ברון - שיחה 15:13, 4 בדצמבר 2012 (IST)

אתה צודק שאפשר להבין גם כך. אני מציעה לשנות ל: מלחמת העצמאות (או מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948) הוא השם שניתן למלחמה בין היישוב היהודי בארץ ישראל, ולאחר מכן מדינת ישראל, לבין ערביי ארץ ישראל ומדינות ערב, שרצו למנוע הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל המנדטורית, אותה הוחלט להקים בהחלטת החלוקה של עצרת האומות המאוחדות" חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 16:55, 4 בדצמבר 2012 (IST)
מסכים להצעתך. מני ברון - שיחה 18:05, 4 בדצמבר 2012 (IST)
בכל מקרה אלו הבלים - לפי מחקרים היסטוריים עדכניים המלך עבדאללה היה בקשרים הדוקים עם הסוכנות היהודית וממשלת בריטניה ותיאם את חלוקת הארץ בינו לבין ישראל. הקמת המדינה היהודית אמנם לא עמדה בראש מעייניהם של המצרים, אולם מטרתם העיקרית במלחמה היתה לקחת גם לעצמם נתח מהארץ, ולא לסכל את הקמת ישראל. בכל מקרה זהו ייחוס כוונות שיש להיזהר בו ולהסתמך בו על מחקר היסטורי רחב ועדכני, ומידע שכזה צריך להופיע בפרק הרלוונטי תוך הסתמכות על מקורות אקדמיים עדכניים, ולא בפסקת הפתיחה תוך הסתמכות על תפיסה עממית של מטרות המלחמה. יוסאריאןשיחה 20:27, 4 בדצמבר 2012 (IST)
תודה על המחמאה. בכל מקרה זה לא קשור לכשל הניסוח עליו הצבעתי ואבקשך לפתוח דיון נפרד בנושא. מני ברון - שיחה 07:06, 5 בדצמבר 2012 (IST)
תיקנתי את הניסוח בהתאם להצעתה של חנה. דוד שי - שיחה 07:29, 5 בדצמבר 2012 (IST)
אני חושב שאין מחלוקת, גם במחקרים האקדמיים העדכניים, שמדינות ערב השכנות, ובוודאי ההנהגה הערבית הפלסטינית, התנגדו להקמת מדינה יהודית בא"י וניסו ליצור עובדות בשטח, שימנעו את קיומה. נכון שעבדאללה ב-1946 (לפני החלטת החלוקה) הביע נכונות עקרונית לחלוקת א"י בינו לבין המדינה היהודית, לכשתוקם, ואותו דבר נכון גם לגבי חוגים מסויימים בהנהגה המצרית. אבל ברגע המבחן, לאחר החלטת החלוקה ותחילת "מלחמת האזרחים" בא"י, אף ממשלה ערבית לא הייתה מוכנה להכיר בקיומה של המדינה היהודית, ולהסכים לחלוקת א"י. עבדאללה נסוג בו, והיה מוכן רק לאוטונומיה יהודית תחת שלטון עבר-הירדן, ואילו מצרים נכנסה למלחמה בעיקר כדי למנוע ממנו להשתלט על כל שטח א"י. החלוקה דה-פקטו של א"י בעקבות מלחמת העצמאות (גבולות שביתת הנשק ב-1949) הייתה חלוקה במלחמה, ולא תוצאה של הסכמים חשאיים מאחרי הקלעים עם עבדאללה או המלך פארוק. איש שלום - שיחה 18:56, 5 בדצמבר 2012 (IST)
כפי שאתה כותב, המניעים של המדינות שהשתתפו במלחמה מרובים ומורכבים, ויש להתייחס אליהם בפרק המתאים. הניסוח כרגע מציג עילה אחת בודדת שגם אם יש הסכמה כי היתה משותפת במידה כזו או אחרת, אינה מייצגת את הסיבות לכניסת מדינות אלו ללחימה, והיא מהדהדת טענות ישראליות שלא מגיעות מהתחום ההיסטוריוני כי אם מתחום הדיפלומטיה, ואולי גם התעמולה. יוסאריאןשיחה 19:03, 5 בדצמבר 2012 (IST)
הניסוח הנוכחי מציג עילה מרכזית, שראוי להציגה בפתיחה. איש אינו מונע ממך לכתוב פרק מקיף, על הסברות השונות ביחס לעילות שונות. דוד שי - שיחה 19:26, 5 בדצמבר 2012 (IST)
הנקודה שניסיתי להבהיר פה היא שזו לא היתה עילה מרכזית. יוסאריאןשיחה 09:55, 6 בדצמבר 2012 (IST)
יוסאריאן שלום. אתה מבלבל בין עילה לבין סיבה (ראה מה שכתב ההיסטוריון תוקידידס בנושא). אין ספק שהמאבק נגד הקמת מדינה יהודית בא"י במסגרת תוכנית החלוקה של האו"ם הייתה הסיבה הגלויה (עילת המלחמה) לכך שההנהגה הערבית הפלסטינית פתחה בעימות צבאי כנגד היישוב היהודי בא"י מיד לאחר קבלת תוכנית החלוקה, ולפלישת צבאות המדינות הערביות השכנות לשטח א"י מיד בתום המנדט הבריטי. אין מחלוקת על כך, שזו הייתה אחת הסיבות המרכזיות, אם לא הסיבה המרכזית לפרוץ מלחמת העצמאות. עובדה זו אינה סותרת את הקביעה, שמתחת לפני השטח היו סיבות/מניעים נוספים, עמוקים ומורכבים יותר, למדינות הערביות השונות להצטרף למלחמה בא"י לאחר תום המנדט הבריטי, ולעיתים המניעים שלהם להצטרפות למלחמה היו מנוגדים, מכיוון שהיו ביניהם ניגודי אינטרסים. יש מקום להתייחס לאותם מניעים, אבל לא במסגרת המבוא לערך. בעניין זה אני מסכים עם דוד שי. איש שלום - שיחה 17:47, 6 בדצמבר 2012 (IST)

כשל בניסוח 2עריכה

מהביטוי "רצו למנוע" משתמע ש"פעולות המניעה" נותרו בגדר רצון, ולא היא. מני ברון - שיחה 07:41, 5 בדצמבר 2012 (IST)

שיניתי ל"פעלו". דוד שי - שיחה 08:15, 5 בדצמבר 2012 (IST)

מקובל לקבועעריכה

"מקובל לקבוע שהמלחמה החלה מיד לאחר קבלת תוכנית החלוקה של האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 והסתיימה ב-20 ביולי 1949" - היכן מקובל כך? עד כמה שאני יודע מקובל להפריד בבירור בין שלב מלחמת האזרחים למלחמה שאחרי ה-15 במאי. יוסאריאןשיחה 13:21, 12 בדצמבר 2012 (IST)

למלחמה הזו היו שני שלבים, ועדיין מקובל לראותה כמלחמה אחת לעצמאות ישראל. דוד שי - שיחה 16:01, 12 בדצמבר 2012 (IST)

פרק הרקעעריכה

מה עניין סיפור העלייה לאחר מלחמת העולם השנייה, שרוחב יריעתו מתאים לערך עלייה, הנפרס על כל פרק הרקע למלחמה, ואין מלבדו כל התייחסות למרכיב רקע אחר? או במילים אחרות - יש לכתוב את פרק הרקע מחדש. זינגר - שיחה 16:34, 12 בדצמבר 2012 (IST)

מסכים איתך. אין ספק, שההנהגה הציונית ידעה לנצל את בעיית העקורים היהודיים באירופה לאחר תום מלחה"ע ה-2 למען גיוס תמיכה בינלאומית להקמת מדינה יהודית בא"י, אבל סיפור המאבק סביב העלייה היהודית לא"י בשנים 1945-47 לא צריך להיכלל בפרק הרקע לפרוץ מלחמת העצמאות. פרק זה צריך להתמקד במאבק המדיני המוצלח, שניהלה ההנהגה הציונית למען גיוס הרוב הנדרש לאישור תוכנית החלוקה בעצרת האו"ם, ובתגובה הערבית לקבלת החלטת החלוקה. איש שלום - שיחה 23:48, 12 בדצמבר 2012 (IST)
"לנצל" מעט ציני לטעמי. ההנהגה הציונית כלכלה מעשיה בתבונה כאשר בפנייתה לגיוס תמיכה בינלאומית להקמת מדינה יהודית בא"י התמקדה בבעיית העקורים היהודיים באירופה לאחר תום מלחה"ע ה-2 ובפתרונה המיטבי - קליטתם במדינה העתידית. זינגר - שיחה 07:55, 13 בדצמבר 2012 (IST)
בעצם השימוש במונח "לנצל" אין משום קביעה ערכית. ההנהגה הציונית השכילה לנצל בצורה מקסימלית את בעיית העקורים ואת סבלם, ככלי תעמולתי והסברתי לגיוס תמיכה בינלאומית להקמת המדינה היהודית. לעיתים, כמו למשל בפרשת "אקסודוס", רווחתם של הפליטים שהצטופפו באוניות המעפילים, לא עמדה בראש סדר העדיפויות של ראשי "עליה ב'" וראשי הסוכנות היהודית. ככלל, בתקופה הנדונה, האינטרסים של הפרט הוכפפו במקרים רבים לאינטרסים של הכלל. זה היה מקובל, והיווה חלק מ"רוח התקופה" ומהאתוס הציוני. איש שלום - שיחה 19:06, 13 בדצמבר 2012 (IST)

המחיקה העצומה הייתה פעולה שלא הייתי ממליצה עליה. עתה משנעשתה, הנחתי תבנית להשלים, בתקווה שהפרק יושלם בהקדם. יעל 12:31, 14 בדצמבר 2012 (IST)

אני מתנגדת להסרת פרק הרקע. ההעפלה וניצולי השואה קשורים ליחסי העמים באזור. אפשר לשפר ולשדרג, להוסיף ולאזן, אבל לא למחוק כך הכל. על כן, החזרתי. יעל 02:11, 16 בדצמבר 2012 (IST)
יש מקום לאזכור של ההעפלה (כמו גם העלייה על פי סרטיפיקטים) בהסבר לגידול היישוב היהודי בארץ ישראל, אך בוודאי אין הצדקה לשלוש פסקאות העוסקות בכך. ההעפלה הייתה חלק ממאבק של היישוב בבריטים, ואילו הערך שלפנינו עוסק במאבק של היישוב בערבים. יעל, כיוון שיש בדיון זה שלושה התומכים בהסרת המידע המפורט על ההעפלה, אבקשך לכבד זאת. דוד שי - שיחה 07:56, 16 בדצמבר 2012 (IST)
שלושה תומכים ששניים מהם חסומים? תמהתני. יעל 07:59, 16 בדצמבר 2012 (IST)
כעת ראיתי שזינגר חסום, אך איש שלום אינו חסום, וגם אני אינני חסום. לא ברור לי מדוע הסרת את הפסקה "החל מאמצע המאה ה-19, וביתר שאת החל מהעלייה הראשונה התגברה ההתיישבות היהודית בארץ ישראל. אל התגברות ההתיישבות נלוותה פעילות התנועה הציונית שבבסיסה עמדה הדרישה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. בימי המנדט הבריטי פרצו מספר פעמים פעולות דמים שבהן פעלו ערבים נגד ההתיישבות היהודית בארץ ישראל, אולם כל עוד שלטה בארץ ישראל ממשלת המנדט היקף פעולות האיבה בין הצדדים היה מצומצם יחסית." דוד שי - שיחה 08:08, 16 בדצמבר 2012 (IST)
כי זהו ניסוח שאינו הולם את המציאות. האם המרד הערבי נקרא פעולת איבה מצומצמת? ועוד. נראה שחשבון אריתמטי לא מועיל להכרעת דיונים בוויקיפדיה. יעל 08:15, 16 בדצמבר 2012 (IST)
הערתך מצדיקה תיקון ניסוח, ולא השמטה של כל הפסקה. דוד שי - שיחה 08:25, 16 בדצמבר 2012 (IST)
הפרק כולו, כפי שהוא כרגע, גרוע בניסוחו ובאיכותו התוכנית. מוטב להסיר את כולו. והפרק הקודם עדיף עליו. יעל 08:29, 16 בדצמבר 2012 (IST)
דבריך מדגימים את הכלל "האהבה מקלקלת את השורה" - חיבתך לנושא ההעפלה אינה מאפשרת לך להבין שאין הצדקה בפרק הרקע לתיאור נרחב כל כך של ההעפלה. אפילו המשפט "עם הקמת המדינה בוטלו ההגבלות על עליית יהודים לישראל, ומעל 600,000 עולים, פליטים וניצולי השואה מאירופה וכן פליטים יהודים ממדינות ערב, הגיעו למדינת ישראל בתוך שלוש שנים", העוסק בעלייה שחלק גדול ממנה התרחש לאחר תום המלחמה, אינו מפריע לך. את הפרק יש לשפר, אך לא באמצעות מידע לא רלבנטי. דוד שי - שיחה 08:37, 16 בדצמבר 2012 (IST)
חבל מאוד שהקדשתי זמן כה רב למיזם ההעפלה בוויקיפדיה, כי זו ההאשמה שאני מקבלת בתמורה, תודה רבה! עוד רגע גם יבוא אותו אחד שאמר באותו דיון שתרומתי כה רבה אבל אני "לא נחמדה", או אותו אחד שאמר שהתנהגותי תמוהה, אכן תמוהה! שאני מוכנה להוציא את זמני על הדף הזה ועוד לקבל איבחונים פסיכולגיים בתמורה. ולעניינינו, ובכן, העלייה הרבה/העפלה קשורה להתגברות האיבה הערבית הפלסטינית ולגיוס כוחות מחוץ לארץ ישראל בכדי להלחם בישות הציונית. ולכן יש להזכיר את המידע שהושמט, גם אם בניסוח הולם יותר. הניסוח הנוכחי גרוע הן מבחינת התוכן והן מבחינת השפה. ולגבי ההערות לעיל, על הצורך לקבל החלטת רוב, הרי ידוע שרוב אינו קובע בוויקיפדיה. יעל 08:45, 16 בדצמבר 2012 (IST)
ראוי לציין את העלייה וההעפלה בפרק הרקע (והן מצוינות), אך אין מקום לשלוש פסקאות ארוכות. דוד שי - שיחה 08:56, 16 בדצמבר 2012 (IST)

עומק השחזורעריכה

ב-10 בדצמבר החל לפעול בערך זינגר, שהתגלה כטרול ונחסם כעבור שבוע. בתקופת פעילותו היו לו עריכות רבות בערך, שבמקביל להן ערכו את הערך ויקיפדים אחדים, ובהם יעל, גילגמש ואני. בנסיבות אלה אין מקום לשחזור גורף של הערך למצבו לפני 10 בדצמבר, משום ששחזור כזה פוגע גם בעבודה רבה של ויקיפדים כשרים. דוד שי - שיחה 08:13, 16 בדצמבר 2012 (IST)

טקסט מודגשהפרק "רקע"

ברצוני לציין שלדעתי האישית שהארת השולים בפרק "רקע" (שהיא: "פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. סיבה: חסר מידע רב על הרקע לפריצת המלחמה.") לא נחונה וכי פרק זה מפורט מספיק.

כמו כן ברצוני לבקש: אם אכן יש פרטים שאחן לא מצוינים בפרק זה, אשמח אם תידעוני.

                            109.67.132.114 13:45, 3 ביולי 2013 (IDT)

הפרק "רקע"עריכה

ברצוני לציין שלדעתי האישית שהארת השולים בפרק "רקע" (שהיא: "פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. סיבה: חסר מידע רב על הרקע לפריצת המלחמה.") לא נכונה וכי פרק זה מפורט מספיק.

כמו כן ברצוני לבקש: אם אכן יש פרטים שאכן לא מצוינים בפרק זה, אשמח אם תודיעוני. בונדר חיים - שיחה 14:01, 3 ביולי 2013 (IDT)

הפעלת תכנית ד', האם באמת הוחלט על הפעלתה?עריכה

במאמר קים קטע שכותרתו היא הפעלת תוכנית ד אולם לפי בני מוריס (ציטוטים בהמשך) התכנית לא הופעלה אלא ההגנה יצאה למבצע נחשון כפעולה חד פעמית, שבישרה את המעבר למתקפה.

האם מוסכם לתקן כך את המאמר ? יהודה קנטור - שיחה 14:52, 7 בספטמבר 2013 (IDT)

author=Benny Morris|title=1948: a history of the first Arab-Israeli war| url=http://books.google.com/books?id=J5jtAAAAMAAJ%7C accessdate=13 July 2013| year=2008| publisher=Yale University Press| page=116| quote="At the time, Ben-Gurion and the HGS believed that they had initiated a one-shot affair, albeit with the implication of a change of tactics and strategy on the Jerusalem front. In fact, they had set in motion a strategic transformation of Haganah policy. Nahshon heralded a shift from the defensive to the offensive and marked the beginning of the implementation of tochnit dalet (Plan D)—without Ben-Gurion or the HGS ever taking an in principle decision to embark on its implementation

Benny Morris (2008). 1948: a history of the first Arab-Israeli war. Yale University Press. p. 79. Retrieved 13 July 2013. "p.79 ,"Arab armed bands attacked Jewish settlements, and Haganah units occasionally retaliated...during the war’s first four months the Arabs were generally on the offensive and the Jews were usually on the defensive."; p. 117 , "For four months, under continuous Arab provocation and attack, the Yishuv had largely held itself in check, initially in the hope that the disturbances would blow over and, later, in deference to international— particularly British—sensibilities. In addition, the Haganah had lacked armed manpower beyond what was needed for defense"

יתכן שההחלטה על היציאה ל"מבצע נחשון" לא בוצעה כחלק מ"תוכנית ד'" (ידוע שב"ג כפה למעשה על פיקוד ההגנה לצאת למבצע, ולהקצות לכך כוח בסד"כ חטיבתי), אך לאחר ההצלחה היחסית של המבצע, פיקוד ההגנה פעל בהתאם לקווי המתאר של התוכנית במהלך החודש שקדם לסיום המנדט הבריטי, ולפלישת הצבאות הערביים הסדירים לשטח א"י המנדטורית. אתה צודק בהעלאת השאלה, מתי בדיוק, אם בכלל, התקבלה ההחלטה להוציא לפועל את התוכנית. ברור שהנחת היסוד עליה התבססה התוכנית, ההנחה שיהיה מרווח זמן ניכר בין סיום פינוי הצבא הבריטי, לבין הפלישה של הצבאות הערביים, הייתה מוטעית. איש שלום - שיחה 19:34, 7 בספטמבר 2013 (IDT)

without Ben-Gurion or the HGS ever taking an in principle decision to embark on its implementation--the question is if the HGS decided it. ben gurion by himself had no power to decide it. so b. moriss anyway say here somethingg strang.

סתירה בין הערך "ת"א במלחמת העצמאות" לבין הנאמר בפרק קרבות 10 הימים על התקפות אוויר בת"א בתקופת מבצע 10 הימים יולי 1948.עריכה

בערך "תל אביב במלחמת העצמאות" מוזכר בפרק המלחמה באוויר- ציטוט: "המתקפה החמורה ביותר שניחתה על העיר מהאוויר התחוללה ב-18 במאי, עת מטוסים מצריים הפציצו את התחנה המרכזית הישנה של תל אביב, וגרמו ל-42 הרוגים‏‏‏[18].

המפנה חל ב-3 ביוני עת תקפו שני מטוסי דקוטה מצריים את תל אביב בפצצות. המטוסים הופלו על ידי מטוסי מסרשמידט של חיל האוויר בפיקודו של מודי אלון. הייתה זו המתקפה האווירית האחרונה של הצבא המצרי על תל אביב במלחמת העצמאות‏‏[19]." סוף ציטוט.

בערך מלחמת העצמאות נכתב בפרק קרבות עשרת הימים: ציטוט "בחזית האווירית ערך חיל האוויר הישראלי, במהלך עשרת הימים, גיחות רבות, כולל גיחות הפצצה ממפציצים כבדים מסוג B-17 ("המבצר המעופף"), שזה עתה הובאו ארצה. חיל האוויר הישראלי הפציץ אף את בירות ערב קהיר ודמשק ואת אל עריש. חיל האוויר המצרי הגיב על הפצצות אלה בהפצצת מטרות אזרחיות בתל אביב וגרם לאבידות רבות." סוף ציטוט.

בקישור http://ipf.nethost.co.il/articles/content/he/000731 נכתב כי מטוסי B17 שהיו בדרכם ארצה ב- 15 ביולי 1948 (כמדומני, באחד מהם היה אייבי נתן קברניט המטוס) הפציצו את קהיר ודמשק, והמשמעות היא שהפצצה זו באה חודש וחצי כמעט לאחר הפצצת הדקוטות המצריות על ת"א, אולי כתגמול על הפצצת המצרים (פרשנות שלי י.ב.ה.) יוסי בלום הלוי - שיחה 18:51, 11 בינואר 2014 (IST)

רוב יהודיעריכה

יש להוסיף לתוצאות המלחמה את הנושא של הרוב היהודי, והשינויים שזה גרם בחברה הישראלית. יש דעות הטוענות כי השמירה על הרוב הפכה ל"משימה לאומית", ואף באה על חשבון מעמד האישה(Motherhood as a national mission - kedemsair)

הערך הזה דורש הרחבה משמעותית. גילגמש שיחה 12:03, 11 במאי 2014 (IDT)

פסקת "הצדדים הלוחמים"עריכה

אני מבין שזה היה ישראל נגד "חיילי הגח"ל והמח"ל" ו"מפקדי צה"ל"?

באמת חסר הצד הערבי. הערכים על מלחמת העצמאות אינם טובים ואינם מאוזנים. גילגמש שיחה 10:20, 21 במאי 2014 (IDT)

דיווח על טעותעריכה

פרטי הדיווחעריכה

הערך המצומצם על פרשת אלטלנה לא תואם לחלוטין בתוכן לערך המורחב שלה. דווח על ידי: 46.121.111.163 12:48, 22 בנובמבר 2014 (IST)

דיווח על טעות נועד לטעויות ספציפיות. אנא פרט את הטענות בהן יש סתירה. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 20:25, 22 בנובמבר 2014 (IST)


סתירה בנתוני כמות הלוחמיםעריכה

בקטגוריה "כוחות" בטבלה ה"ראשית" של נתוני המלחמה מצוין שמספר הלוחמים היהודים הוא סה"כ בתחילה - 30,577 ובהמשך 115,000 חיילים. הנתונים שמוצגים בהמשך העמוד ב"טבלה - תמונה" בגבול של הפרקים "קרבות עשרת הימים" ו"ההפוגה השנייה" הם שונים לגמרי: הטווח הכללי שהטבלה מציגה הוא 22,316 - 30,219 נתונים שכלל לא תואמים את הנתונים לעיל. כמו כן נתוני הכוחות הערביים אינם תואמים בשתי הטבלאות. אשמח לתשובה בהקדם או לשינוי הנתונים למצב הנכון.

שיקולי בן גוריוןעריכה

ההסבר על שיקוליו של בן גוריון להכרזה על המדינה חסר לכן רצוי להרחיב שיקולים נוספים מעבר למה שרשום כמו כן רצוי היה לרשום שאחד משיקוליו היו שתוכנית החלוקה לא תיושם ולא לכתוב באופן נחרץ "הכרזתו נבעה מ..."

מיותר כאן. גילגמש שיחה 07:45, 16 ביוני 2015 (IDT)

מה לגבי הפלמ"ח?עריכה

היו מספר חטיבות של הפלמ"ח, שפעלו כפלמ"ח ולא כ"ההגנה". זה חשוב מאוד ללוחמים. למה הפלמ"ח לא מופיע כאחד מהכוחות הלוחמים??--אנדרסן - שיחה 01:23, 18 ביוני 2015 (IDT)

טבלת מפקדי צה"ל במלחמת העצמאותעריכה

השמות בטבלה אמורים להיות מסודרים על פי אלף-בית? Liad Malone - שיחה 13:33, 23 במרץ 2016 (IST)

1948 Palestine warעריכה

- הועבר מהדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ

באנגלית יש את הערך הבא - 1948 Palestine war(אנ'), שמתואר שם גם בשם מלחמת העצמאות/השחרור, לעומת 1948 Arab–Israeli War(אנ') שמפנה לערך של מלחמת העצמאות בעברית. אני קצת מבולבל. DuduBשיחה 19:18, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

כי לדעתם הראשון מתחלק לשני חלקים - מלחמת האזרחים (אנ') בין שני עמים בקולוניה בריטית - יהודים וערבים, ומלחמה בין מדינת ישראל (כבר לא עם במדינה לא שלו, אלא מדינה שלמה) מול ערבים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:15, 27 בספטמבר 2017 (IDT)
- סוף העברה
החלוקה של מלחמת העצמאות לשני שלבים עיקריים - מלחמת האזרחים (עד 15.5.48), שהייתה עימות צבאי מוגבל (על ידי נוכחות הצבא הבריטי בא"י) בין היישוב היהודי והערבים הפלסטינים, והמלחמה בין ישראל לצבאות ערב הסדירים (החל מסיום המנדט הבריטי) - מקובלת במחקר המודרני, כולל במחקר בישראל, העוסק במלחמה. לעניות דעתי, גם בויקי בעברית כדאי שיהיה ערך נפרד (או לפחות ערך משנה מורחב), שיעסוק בשלב השני של מלחמת העצמאות. איש שלום - שיחה 17:57, 11 בדצמבר 2017 (IST)

חוסרים נוספים בערךעריכה

נוסף לחוסרים בערך שציונו בשנת 2012, יש כאן חוסרים ובעיות אחרות

  • יחסי הכוחות עם הכרזת המדינה (מספרים וכו')
  • הזירה הימית במלחמת העצמאות, המצור הימי, מבצעי רכש ובמיוחד עסקת הנשק הצ'כוסלובקית-ישראלית - בלי נשק ולוגיסטיקה קשה לנצח מלחמות.
  • ההפוגה הראשונה - מה ישראל עשתה בה? מה עשו מדינות ערב?
  • מטרות פוליטיות של הצדדים הלוחמים ושל המעצמות - לדוגמה של בריטניה, ירדן, מצרים, ארצות הברית, ברית המועצות, צרפת. חסר ההיבט של השפעת הבריטים על הערבים.
  • התמונות בערך - לא קשורות בהכרח לסדר הזמנים שבו ובמקום להקל על הבנת המלחמה מקשות אותה.
  • חסר ערך "בתרבות" על ספרים וסרטים ויצירות על המלחמה.

זהו ערך חשוב ומקווה שיוצג בצורה מקיפה וטובה יותר האזרח דרור - שיחה 12:10, 25 באפריל 2018 (IDT)

דיווח על טעותעריכה

פרטי הדיווחעריכה

אני עושה עבודה על מלחמת יום העצמאות ואני לא מוצה את ביבליוגרפיה של מלחמת יום העצמאות

מקור: אין דברים

דווח על ידי: עידו רז 188.120.136.116 05:58, 1 במאי 2018 (IDT)
שלום עידו,
תחת הכותרת לקריאה נוספת תמצא שפע של מקורות בנושא (זו המשמעות של המילה ביבליוגרפיה). אביהו - שיחה 06:52, 1 במאי 2018 (IDT)


חסרה בבליוגרפיהעריכה

בתחילת הערך מופיעה פקודה מתורגמת של חאג' אמין על חוסייני. לדעתי הפקודה לא נכונה ולא ברור מאיפה הוסיפו אתהתמונה הזאת. ( אין הפנייה למקור / ספר ממנו זה נלקח... )

על פניו נראה שהתירגום של המסמך הוא מוטה פוליטית ולא באמת אמין. 2A02:ED0:5F28:AD00:582A:AE70:E756:79C9 13:20, 3 בפברואר 2019 (IST)

חזרה לדף "מלחמת העצמאות".