שיחה:מסגד אל-אקצא

מתי היווה "מקדש אל אקצה" מטרה להתקפות יהודיות ? הרעיונות לפוצץ אותו סוכלו לפני שיצאו לפועל. ההתקפה הרצינית היחידה עליו ב-1969 לא בוצעה בידי יהודי. שן שש זעם

אוביקטיביות מיותרת

"מכונה הר הבית בפי היהודים"? כך סתם מקום שהיהודים מכנים אותו הר הבית? יש כאן התעלמות מולחטת משיטת הכיבוש המוסלמית הבונה מסגדים במטרה לרשת את המקום אליו האסלם מגיע. וכי יד המקרה היא שהמסגד נבנה על אבן השתייה, שהוא המקום המקודש ביותר במתחם הר הבית (אזור חשוף שלא רוצף מעולם ושימש את ריצפת קודש הקודשים)? מאחר וכף רגלו של מוחמד לא דרכה מעולם בירושלים וירושלים איננה מוזכרת בקוראן אף לא פעם אחת, אי אפשר שלא לתמוה על הניסיון להפוך את המקום הקדוש ביותר ליהודים והקדוש לנוצרים המאמינים בברית הישנה - למקום קדוש גם למוסלמים. אנציקלופדיה איננה יכולה להיות פוליטקלי קורקט גם אם מדובר בנושא רגיש וטעון ככיבוש האיסלמי.

ישנו בלבול רציני בערך

צריך להפריד בין:

• "אל אקצה" - כיפת הכסף.
• ה"סחרה" (או, כפי שנקרא בטעות "אל עומר") - כיפת הזהב.
• "חראם אל-שריף" - כלל מתחם הר הבית.

וכך, הכותל המערבי אינו מקיף את המסגד, אלא את כל ההר. לגבי במת העץ, אם זכרוני אינו מטעיני, היא היתה ב"סחרה" ולא ב"אל עקצה", אבל אני לא רוצה לתקן על סמך הזכרון, אז אודה אם מישהו יבדוק. דניאל צבי 01:08, 15 מרץ 2006 (UTC)

כל תחום הר הבית (חראם א-שריף) נחשב בעיני המוסלמים כחלק ממתחם המסגד. אבל שים לב שהערך אומר שהכותל הוא החומה של תחום המסגד, לא סתם של המסגד. במת העץ היתה המסגד עצמו. כיפת הסלע אינה מסגד, ולכן שם כמובן לא היתה בימה כזו. eman • שיחה 10:10, 15 מרץ 2006 (UTC)

יהא אשר יהא בעיני המוסלמים, ערך זה עוסק במסגד אל אקצא במובן המצומצם בלבד ולהר הבית יש ערך משלו. חשוב שלא ליצור כפילות רבה מדי בין הערכים. עדירל - שיחה 17:51, 10 בספטמבר 2017 (IDT)

שים לב שאתה עונה לדיון מלפני 11 שנה. מי זוכר איך נראה הערך אז, ולמה התייחסו הדברים. eman • שיחה • ♥ 18:18, 10 בספטמבר 2017 (IDT)

"אקצא" או "אקצה"?

לאורך הערך קיים חוסר עקביות בולט ומפריע. לעתים משתמשים ב"אקצה", ולעתים ב"אקצא". כדאי לבחור באפשרות אחת, ולדבוק בה.

לפי כללי התעתיק מערבית לעברית, יש לכתוב "אל אקצא", ולא "אל אקצה". עם זאת, המדיה הישראלית נוהגת להשתמש בצורה "אל אקצה". לכן לא שיניתי את הערך על דעת עצמי, והעדפתי להעלות את השאלה.

הערה זו תקפה לגבי ערכים קיימים נוספים, כמו גדודי חללי אל אקצה ואינתיפאדת אל אקצה.

חבל שבמוחמד כן שינית בלי להתייעץ. ראה ויקיפדיה:תעתיק שמות זרים לעברית#א לציון a: מתי ומתי לא. ‏odedee • שיחה 20:58, 13 בנובמבר 2006 (IST)

الأقصى זה אלאקסא 80.230.249.208 21:00, 13 בנובמבר 2006 (IST)

אל-אקצה או אל-אקצא

העברה מדף השיחה שלי ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 20:49, 14 בנובמבר 2006 (IST)

היי דרור, אלמוני שינה בערך את התעתיק "אל-אקצה" ל"אל-אקצא". למיטב הבנתי התיקון שגוי, אודה לך אם תבדוק ותתקן, אם הצדק בידי. תודה, ‏odedee • שיחה 20:52, 13 בנובמבר 2006 (IST)

האמת היא ששני התעתיקים קבילים, אז כדאי ללכת לפי מה שנפוץ יותר בעברית. האות בערבית היא ى המכונה "אלף מקצורה" או בעברית "אלף מקוצרת". אפשר להתייחס אליה כ"אלף" (ا) ואז התעתיק הוא אל-אקצא, אבל אפשר להקביל אותה ל-ה נחה, כמו בפעלים "בנה", "בכה" (بنى, بكى) וכיוצ"ב. לדעתי, דוברי עברית מעדיפים לתעתק כ-ה ולא כ-א, כי א בסוף מילה בעברית היא נדירה, אז אני ממליץ ללכת לפי טעם ההמון. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 23:12, 13 בנובמבר 2006 (IST)

למעשה, אל-אקצא היא הצורה הנכונה, וכך סביר שיכתבו יודעי ערבית. דא עקא, בוויקיפדיה הנהיגו את הכתיב "מוסטפה" במקום "מוסטפא" (למעשה, הצורה המדויקת הייתה "מצטפא"), וכך גם באשר לאל-אקצה. אני, אישית, הייתי מעדיף את הכתיב אל-אקצא. אבל ראינו כבר שאני לא תמיד הולך על פי טעם ההמון (למשל, שיניתי את הכתיב מאייתולה לאייתוללה, על פי הערבית). אלדד • שיחה 00:24, 14 בנובמבר 2006 (IST)

אני לא עומד על השינוי בחזרה ל-אל-אקצא היות שהכתיב "אל-אקצה" השתרש אצלנו (ראה: אינתיפאדת אל-אקצה), והוא (כבר) לא נחשב לשגיאה. אלדד • שיחה 00:50, 14 בנובמבר 2006 (IST)

אתה בוודאי לא טועה, אבל אני לא בטוח שאתה לגמרי צודק. יש בסיס אטימולוגי להמיר אלף-מקצורה ל-ה. עברית ענייה באותיות ובסימנים יחסית לערבית המודרנית. הסימן ה בסוף מילה עברית מייצג שלוש ישויות שונות: ה עיצורית (ה-מפיק, כמו ב"נׁגַהּ"), ת שלא תמיד נשמעת (בירה/בירת-, מסומן בערבית ב"תא-מרבוטה") ויו"ד שלא תמיד נשמעת (בנה>>בניתי כמו بنى >>بنيت). הצורה הערבית أقصى מקבילה בעצם לפועל העברי "הקצה" (מובן שהמשמעויות השתנו לחלוטין בכל אחת מהשפות). בערבית, צורת أفعل التفضيل נתפסת במידה רבה כצורת פועל מבחינה מורפולוגית, אף כי מבחינה תחבירית היא דומה יותר לתואר. במבנה שכולל את ما التعحبية הדמיון לפועל ניכר גם בתחביר: ما أقصى المسجدَ שמשמעותו: "מה רחוק המסגד!", יכול להיתרגם מילולית כ"מה הרחיק את המסגד". ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 07:38, 14 בנובמבר 2006 (IST)

אתה צודק כאן בכל טיעוניך, וצדקת גם קודם. הטיעון שלי היה שכדי לתעתק את השם עדיפה הצורה "אל-אקצא" בתור מה שיהיה הקרוב ביותר לצורה הערבית. זוהי המוסכמה בין מזרחנים (עד כמה שידוע לי - אולי אני טועה, ואשמח אם תתקן אותי) לתעתוק אל"ף מקצורה. אם מדובר על עברות של צורה ערבית, בהחלט יש מקום לה"א בעברית, כפי שהסברת בצורה בהירה ורהוטה, ואני מסכים עם כל הסבריך. במקרה של הערך על מוחמד סברתי שעדיף להיות קרוב כמה שיותר למקורות הערביים, כי לא מדובר כאן על תרבות פופולרית, אלא על ערך בנושא היסטורי כבד משקל, וויקיפדיה אמורה להכתיב את הטון (אם אנחנו מתייחסים אליה כאל אנציקלופדיה מכובדת, שמתיימרת לעמוד בשורה אחת עם שאר האנציקלופדיות האמינות והמכובדות הנמצאות ברשת). על יסוד זה תיקנתי גם שמות בפרסית, הוספתי את הגרש שנשמט משמותיהם של נשיאים איראניים, החלפתי את מיקומן של אל"פים בשמות חלק מהם כדי להתאים עד כמה שאפשר להגייה הפרסית ולכתיבה הפרסית, וכך גם אני שואף שנעשה בערבית. לשיטתי, אפשר לכתוב בצורה עברית רק אם הצורה הלא-עברית נראית זרה מדי לעיניים ישראליות. לכן שיניתי את הערך בהאאים ל-בהאים, ואת כל הנטיות - בהאאיות, בהאאיים וכו'. במקרה של אל-אקצא זוהי מילה ערבית, וכאשר אנחנו הופכים אותה ל-אל-אקצה, הפכנו אותה במחי יד אחת למילה עברית, שהתרחקה מן המקור הערבי שלה. אני בעד שמירה על קרבה לערביות ולאסלאם לפחות באותם ערכים בוויקיפדיה העוסקים בהיסטוריה הערבית ובאסלאם (איסלאם). אלדד • שיחה 09:41, 14 בנובמבר 2006 (IST)

העניין הוא ש"אל-אקצה" הוא במידה רבה מילה בעברית, כמו "צנעא" או כמו "מואזין". בעצם, אילו חשבתי שמדובר במילה ערבית לגמרי, הייתי מתעקש לכתוב "אל-אקסא" או "אל-אקס'א", כי אני חושב שהכתיב ב-צ, אף שהוא מוצדק מבחינה אטימולוגית, הוא גורם שגיאות הגייה איומות. הפתרון המקצועי למונחים ערביים/איסלמיים הוא הוספת הכתיב המקורי בסוגריים עם או בלי תעתיק מזרחני לעברית. המילה או השם בגוף הטקסט צריך להיות כמקובל בעברית, כי מי שקורא את הטקסטים שלנו אינו איש-מקצוע בהכרח. סוגייה שדווקא מטרידה אותי בהקשר זה הוא תעתיק שמה של ואפה סולטן, ששמה "עוברת" אצלנו (אולי עדיף ופא סולטאן, אבל אני לא לגמרי בטוח). ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 11:51, 14 בנובמבר 2006 (IST)

בדיוק, וצריך לכתוב ופא סולטאן, ולא ואפה (איזו מילה זו, ואפה... כתיב מוזר מאוד, ולא מעביר את השם הערבי). וכמו שאנחנו כותבים צנעא (ולא צנעה), יש לכתוב אל-אקצא. הכתיב בצד"י כבר השתרש, ולא מבטאים את השם בתור "אלאקצה" אלא בתור "אלאקסה", כך שאין כל בעיה עם הצד"י. אלדד • שיחה 11:59, 14 בנובמבר 2006 (IST)

אני חושש שההגייה העברית המקובלת היא "אל-אקטסה" ושבשתא כיוון דעל על. לגבי "צנעא" (שנהגית בעברית: "טסנא"), הכתיב ב-א השתרש, אולי בגלל ששם באמת מדובר ב-א ולא באלף-מקצורה (صنعاء - "צנעאא"). לגבי "ואפה", צריך להעביר את הדף לשם אחר. ואם בגב' סולטאן עסקינן, עמלתי קשה כדי לשפץ את תרגום קטעי השיחה שלה באל-ג'זירה, אבל לא החזקתי מעמד ונשברתי לקראת הסוף. יש לך אפשרות לעבור על החלקים האחרונים של התרגום לפי התמליל שמפורסם באל-ג'זירה? ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 12:05, 14 בנובמבר 2006 (IST)

יש לי דדליין מעיק (בעניין החזבאללה) לעוד כשלושה-ארבעה ימים, ואח"כ אנסה לעבור ולהשלים את מה שנותר בעניין גב' סולטאן. אלדד • שיחה 12:08, 14 בנובמבר 2006 (IST)

ועוד מילה, לעניין תגובתך: אתה צודק באשר לצנעא, אבל הישראלי הממוצע לא יודע כיצד נכתבה המילה במקור הערבי, ומבחינתו - זוהי צורת הכתיב של המילה (השם) בעברית. גם הצורה "אל-אקצא" קיימת בעברית, אם כי בד בבד איתה קיימת גם הצורה אל-אקצה. אני בעד כתיבה הדומה לצורה הערבית עד כמה שהעברית מסוגלת לסבול זאת (ובמקרה של אל-אקצא - היא מסוגלת). כדאי, לדעתי, להבחין בין תאא' מרבוטה, שתתועתק לעברית בתור ה' רגילה, לבין אל"ף מקצורה, שתתועתק לעברית בתור א'. אלדד • שיחה 12:11, 14 בנובמבר 2006 (IST)

הצורה "אל-אקצא" אכן קיימת, ובמבחן גוגל מדובר ב-30% בערך מההיקרויות של השם הזה בעברית. אם מחליטים ללכת על התעתיק הזה, צריך להתחיל מהערכים הכוללים את השם אל-אקצה בכותרתם, שכן יהא התעתיק אשר יהא ובלבד שיהא אחיד. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 12:20, 14 בנובמבר 2006 (IST)

במקרה הנוכחי דווקא לא הייתי הולך על החלפה גורפת של כל המופעים בוויקי. באותם מקרים שקשורים לאסלאם, אפשר לתקן (כמו במקרה של מוחמד וערכים קרובים). בכל הערכים ה"פופולריים", לכאורה (כמו בנושא האינתיפאדה) לא כדאי לגעת בערך. אפשר, אמנם, לתקן גם שם, אבל אני מודע לכך שרוב הוויקיפדים היו מצפים למצוא שם את הכתיב "אל-אקצה". ובמחשבה שנייה, אולי באמת אתה צודק, ועדיף לתקן הכול לצורה הנכונה, לדעתי, אל-אקצא. צריך להרהר בכך (לפחות אני מרגיש שאני עדיין צריך פרספקטיבה נוספת). ועוד הערונת, בעניין שבשתא כיוון דעל על: אני חושב שרוב הציבור מבטא את המילה "אלאקסה" ולא "אלאקצה"; הבורים מקרב הציבור אכן מבטאים "אלאקצה" (אבל אולי אני טועה). אלדד • שיחה 12:25, 14 בנובמבר 2006 (IST)

לדעתי יש טעם בהאחדה, ועדיף ל"אל-אקצא" (מדויק יותר ולא מוזר). ובהחלט, רוב-רובו של הציבור אומרים 'אל אקצה' ב-צ' ישראלית שורשית. הלל • שיחה • תיבת נאצות 12:51, 14 בנובמבר 2006 (IST)

אם כך, אולי באמת כדאי שנאחד ל- אל-אקצא. האם יש צורך להצביע על כך? אלדד • שיחה 13:19, 14 בנובמבר 2006 (IST)

לא, אבל יש צורך להעביר מכאן את הדיון לדף מתאים יותא, נניח שיחה:מוחמד ולהפנות לשם מלוח המודעות. אם לא תהיינה התנגדויות אפשר לשנות. ‏odedee • שיחה 18:01, 14 בנובמבר 2006 (IST)

אם כבר אז שיחה:מסגד אל אקצה. הלל • שיחה • תיבת נאצות 18:04, 14 בנובמבר 2006 (IST)

אם כך, נראה שרובנו כאן - כלומר, רוב מי שנטל חלק בדיון הנוכחי, בעד הכתיב "אל-אקצא" במקום אל-אקצה, כדי לשמור על כתיב מדויק ועל קרבה לערבית. אלדד • שיחה 23:19, 14 בנובמבר 2006 (IST)

אני נמנע. שתי הצורות טובות בעיניי. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 00:08, 15 בנובמבר 2006 (IST)

מסגד עומר באל-אקצא

אני מציג מקור כתוב:

אריאל – כתב עת לידיעת ארץ ישראל 1989 עמ' 77:

המסגד לחלקיו: מסגד אל-אקצא מצטיין במבנהו הרב גוני, וניתן להבחין בו במספר חלקים עיקריים:

1. חזית הבניין. 2. האולם המרכזי. 3. האולמות הצדדיים. 4. אולם הרוחב והמינבר. 5. מסגד עומר. 6. מסגד ה-40. 7. קאפלת זכריה. 8 מסגד הנשים. 9. מסגד המוגרבים. 10. המוזיאון המוסלמי. 11. החנת'ניה. בן הטבע - שיחה 11:49, 1 ביוני 2008 (IDT)

אתה הבאת מספור שמתייחס לתמונה ספציפית במקור אותו הבאת. מחוץ להקשר הזה המספור הוא חסר משמעות. ובכל מקרה לא זו הצורה להכניס את המידע הזה. יש מקום לפרק שמתאר את חלקיו השונים של המסגד, ביתר פירוט מהרשימה הזו. שם יהיה אפשר להזכיר גם את החלק המכונה "מסגד עומר". אלב לא כמו שעשית מטעמים שאנחנו יודעים בדיוק מה הם. eman • שיחה • ♥ 11:52, 1 ביוני 2008 (IDT)

עמנואל, זו השחתה. אני מציג מקור מהימן. אתה יכול לשכתב אבל אל לבטל. בן הטבע - שיחה 12:01, 1 ביוני 2008 (IDT) המסגד נבנה ע"י אל וליד כך שלא יכול היה לקום לפני תחילת המאה ה-8. ענת

מדוע אין דיון במשמעות המסגד עבור היהודים ?

מדוע אין דיון במשמעות המסגד עבור היהודים?

האם אין זה נכון להתייחס לעובדה כי המוסלמים בחרו להקים את המסגד באורח פלא דווקא בקודש הקודשים של היהודים, ובנקודה הכי קדושה בבית המקדש?

האם אין מקום לדיון במשמעויות הראציונליות העומדות מאחורי החלטת המוסלמים להקים את מסגדם באופן כה בוטה ומתריס כנגד היהדות? לדעתי זהו חטא היסטורי. (אנוכי חילוני גמור)

מסגד אל-אקצא לא קשור בשום אופן לקודש הקודשים. אתה מתבלבל עם כיפת הסלע. דניאל צבי • שיחה 14:59, כ"א בתמוז ה'תשס"ט (13.07.09)

תבנית עריכה

• "המשימה המורכבת של שחזור מלאכת מחשבת יחידה במינה של שיבוצים ופיתוחי עץ אגוז ובניית הבמה והצבתה מחדש במקומה היו כרוכים במאבקים ובתסבוכות רבות" - אני בטוח שאפשר לכתוב זאת בצורה יותר אנציקלופדית.
• לו יהי שהמוסלמים נוהגים לכנות את כל הר הבית "תחום מסגד אל אקצא" כפי שכתוב למעלה. עדיין אין זו סיבה לבלבל בויקיפדיה בין המסגד לבין כלל הר הבית. בערך זה יש לכתוב על המסגד עצמו ושלעיתים המוסלמים יתייחסו על כלל הר הבית בשם אל אקצה. בוודאי שאין מה לייחס את הכותל המערבי ואת זריקת האבנים לרחבה לערך זה. עדירל - שיחה 21:50, 1 במאי 2010 (IDT)

הערך זקוק לשיפוץ רציני ביותר

המבנה הבסיסי של הר הבית - הרודיאני מבנה אל אקצא - צלבני (בפשטות ולא בהתפתלות של אמירות כגון "מכיל אלמנטים צלבניים") חראם אל שריף - מקום המקדש וכיום המשפחה האשמית רואה בו חלק מנכסיה. משה דין ביום כיבוש העיר העתיקה מגיעה למקום כדי למסור חזרה את המפתח לווקף (ראה סיפרו האוטוביוגרפי) וכ"ו... מצערת העובדה שמקום זה החשוב מבחינה דתית לשלושת הדתות המונוטאיסתיות ונמצא במתקפה תיקשורתית חריפה מאחר והוא נתפס כלב הסיכסוך הישראלי - פלסטיני, מקבל ערך עלוב ולא ממצא.

אני כמובן מדיר את עצמי כדי לא להשטף בכלחת הרותחין של העורכים.

"מסגד איליא" ו"מסגד בית אל מקדס"

Roniblr (שיחה | תרומות | מונה) הוסיף טענות כאילו מסגד אל אקצא נקרא בעבר "מסגד איליא" ו"מסגד בית אל-מקדס". "איליא" ו"בית אל מקדס" אכן היו שמות ערביים לירושלים. אבל לא מצאתי שום עדות לכך שאלה היו שמות של מבנה המסגד מעץ שהיה על הר הבית (ושכבר מוזכר בערך). גם הקישור שהוא הביא בערך מסגד איליא שהוא כתב לא מוכיח זאת. בוודאי לא את הטענה שהוא בונה עליו.

בנוסף, התוספות והשינויים שעשה גררו כפילויות ,ועיוות מבנה הערך, לכן אני פשוט משחזר לגרסה היציבה. eman • שיחה • ♥ 13:33, 19 בפברואר 2012 (IST)

תודה. אמשיך בעריכה ופירוט היסטורי כגון: המאה ה-7. בברכה, יעל י 13:44, 19 בפברואר 2012 (IST)

השם מסגד איליא ידוע בתור השם הראשון של המסגד שבנה עומר. השם מסגד אלאקצא הוא שם מאוחר יותר.לדעתי אימאן היא טרולית שמנסה לשנות ערכים כדי שיתאימו לנקודת המבט האיסלאמית ולא ההיסטורית37.26.146.242 21:21, 11 באוגוסט 2012 (IDT)

השם של מסגד "אלאקצא" לפני התקופה האומיית

שלום לכולם כפי שהמקורות הבאים מלמדים, השם מסגד אלאקצא הוזכר רק לאחר התקופה האומיית, טרם לכן נקרא מסגד העץ שבנה עומר בן עבד אלחטאב בהר הבית בשם: מסגד איליא ומסגד בית אלמקדס

החדית' ( لا تعمل المطي الاّ إلى ثلاثة مساجد إلى المسجد الحرام وإلى مسجدي هذا وإلى مسجد إيليا أو بيت المقدس يشك)

איבן תיימיה وقد صح عن سعيد بن المسيب أنه قال : من نذر أن يعتكف في مسجد إيليا فاعتكف في مسجد النبي صلى الله عليه وسلم بالمدينة أجزأ

משוב מ-19 במאי 2017

ככל שזכור לי מילדותי הוא היה מצופה במתכת בצבע כסף, וקראנו לא המסגד בצבע כסף , להבדילו מהמסגד בצבע זהב. אולי למישהו ידוע להיכן נעלם צבע הכסף?  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
77.125.71.79 12:12, 19 במאי 2017 (IDT)

עדיין יש ציפוי מתכתי (שמגן על הכיפה המעותרת שנמצאת מתחתיו). לא הצלחתי למצוא מאיזה מתכת הוא. אני לא בטוח שהוא השתנה. יכול להיות שפשוט זכרנו אותו ככסוף, להבדיל מהמוזהב (שאז לא היה זהב) של כיפת הסלע, ובזכרוננו הוא הפך לממש כסוף. eman • שיחה • ♥ 12:57, 19 במאי 2017 (IDT)

רעש שביעית

אלמוני 2a01:6500:a048:ce98:23a3:c744:96a5:1722 (שיחה | תרומות | מונה) תיקן את תאריך רעש שביעית מ746 ל 749. בערך על הרעש מופיע 748 או 749. אילן שמעוני שיחזר.

אין לי מושג מה נכון, אבל צריך אחידות. eman • שיחה • ♥ 23:08, 8 בפברואר 2018 (IST)

אני מנסה למצוא מקורות נוספים, ובינתיים לא הולך לי. יתכן שנצטרך לשנות את הניסוח ל "רעידת אדמה שהתחוללה בין 746 ל-749". אילן שמעוני - שיחה 13:20, 9 בפברואר 2018 (IST)

ישנה שגגה משמעותית ביותר שנוגעת לשם המסגד!!

מסביר דר' מרדכי קידר ועוד אחרים שמתמחים בעניין, שישנן המון הוכחות לעניין שמו המקורי של המסגד - 'עומר'. וישנן גם ישנן המון הוכחות לשינוי הפוליטי שנעשה בהתייחסות אל מסגד זה כאל "מסגד הקצה/הקיצון (אל אקצא)" המוכר למוסלמים מסיפורי אלף לילה ולילה של מוחמד. השינוי הפוליטי הראשוני נעשה כחלק מהרצון של הסונים להדיר את רגלי השיעים ממכה במסגרת מאבקי הכח על מכה (סיפור בלתי נגמר בפני עצמו), הסונים הפנו את השיעים להתפלל בירושלים במסגד עומר (או 'בית אל מקדס', על שם המקום שעליו נבנה, דבר שלא הוכחש כלל בעת הישנה) בהסבירם שזה הוא למעשה אותו מסגד קיצון שעליו חלם מוחמד. לצערנו הסיפור השקרי וחסר הבסיס הזה קיבל ומקבל כיום, כשהציונות דוהרת, רוח גבית חסרת תקדים על ידי מאות ואלפי אנשים שחלקם מעוניינים לקדם את האחיזה האסלמית במקום (דבר מבורך לפי האסלאם וגם מותר לחלוטין לשקר לגביו) וגם מקבל רוח גבית מהמון אנשים תמימים שהולכו שולל וקוראים למסגד כפי שאותם שקרים היו מעוניינים שיקראו לו. היות ומדובר בערך חשוב, אני מבקש שמי ממשתמשי/עורכי ויקיפדיה הותיקים יעשה את המחקר האקדמאי הראוי ויערוך את שם הערך, ראוי גם שיוספו ההיבטים ההיסטוריים והפוליטים שבגינם נעשה שימוש בשם 'אל אקצא' לאורך השנים. תודה רבה! Marshmallow669 - שיחה 01:38, 20 ביוני 2019 (IDT)

בורות מדהימה

יש שיטות נוספות באיסלאם ולפיהן מסגד זה אינו מסגד אל אקצה המוזכר בקוראן, בערך זה כלל לא מוזכר. הלזאת ייקרא ויקיפדיה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה שמדהים זה שלא טרחת לקרוא את הערך, כי הדברים כתובים בו במפורש. eman • שיחה • ♥ 23:11, 13 במאי 2020 (IDT)

"פרשנויות מוסלמיות קדומות, שאינן מקובלות היום, מייחסות את "המסגד המרוחק ביותר" להיכלות עליונים ולאו דווקא למקום מסוים על הארץ. בגישה זו תמך ג'עפר א־צאדק (699-765) מצאצאי מוחמד, שטען כי מסגד אל־אקצא נמצא בשמים."

לא כתבו שום דבר על הדעה שמסתמכת על הרבה מאוד עובדות שהמסגד אל אקצא נמצא בג'וערנה שבין מכה למדינה.. וכן יש כאן בורות מצד כותבי הערך. אני רוצה לקוות שזו לא התעלמות מכוונת.. 5.90.211.37 13:25, 1 ביוני 2021 (IDT)

באג לקראת סוף הערך

בסוף הערך נכתב "בתקופות של מתיחות רבה נוהגת משטרת ישראל" ולא כתוב ההמשך. כשבאתי לערוך ראיתי שכן נכתב ההמשך - "להגביל את הכניסה למסגד למבוגרים בלבד מעל גיל מסוים בהתאם לנסיבות." אבל משום מה ההמשך לא מופיע בערך עצמו.

מישהו יודע מה מקור התקלה ואיך מתקנים אותה?

כיפת מסגד אל אקצה

למה אין התייחסות לחומר בו מצופה כיפת מסגד אל אקצה, ולעובדה שבעבר הוא היה מצופה בחומר בצבע כסף הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
79.176.26.95 18:06, 27 בפברואר 2021 (IST)

הועבר מויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: לא טעות

שלום,

מצד אחד, בערך של הנביא מוחמד כתוב שנפטר בשנת 632. מצד שני, בערך של מסגד אל אקצא, כתוב ״ זהו המקום אליו הגיע מוחמד במסעו הלילי ממכה לירושלים״ כאשר המסגד רק נבנה בשנים 717-691 כשהוא כבר מת.

תחליטו.

אין כאן סתירה. הערך מציין במפורש שהמסגד נבנה עשרות שנים לאחר מות מוחמד, והכוונה למסגד כמבנה. זה לא סותר את האמונה, או המסורת, שמוחמד הגיע למקום זה במסעו הלילי. מובן מאליו שכשהגיע, זה לא היה למבנה המוכר לנו. Magister • שיחה 19:52, 25 במאי 2021 (IDT)

סותר גם סותר. ניסיונות עדכון הערך עם נתונים עובדתיים וטענות של מוסלמים, כי המסגד מצוי בכפר הסמוך למכה נמחקו לאחרונה בידי המשתמשים EMAN ודוד שי. ללא נימוק. ישנה מסורת, שיש לתאר, לא לבוז לה או לכבד אותה, ולצידה לתאר את העובדות לאשורן. תיאור העובדות לא גורע מהמסורת, זה טיבה של מסורת.

יש כאן עריכה מגמתית, התייחסות לכל טענה (גם אם אינה נכונה, כמו זו על מיקומו בסורי או אירן) כאל טענה ש"לא טעות" היא.

יש כאן עריכה מגמתית, עם נטייה ברורה לייצג עמדה פוליטית ולא עובדות מדעיות. מעניין מה תהיה התגובה להתייחסות הזו.

זה הקטע שנמחק:

יש לציין, כי בקוראן עצמו, לא באופן ישיר, ולא באופן מרומז, מצויין כי המסגד הוא המסגד בהר הבית, או שהוא נמצא בירושלים. ירושלים אינה מוזכרת אף לא פעם אחת בקוראן. הדגשת העובדות האלה נעשית לא רק על ידי החוקר הישראלי מרדכי קידר, אלא גם בידי פעילים וחכמי דת מוסלמיים. מתוך מאמרו של מרדכי קידר:

"מקורות אסלאמיים קדומים מציינים כי מסגד אל־אקצא ("הרחוק"), המוזכר פעם אחת בקוראן, היה אחד משני מסגדים ששכנו על יד כפר בחצי האי הערבי (כיום סעודיה) ששמו ג'יעראנה, בין הערים מכה וטאיף. המסגד האחד, הקרוב לכפר, נקרא 'אל־מסג'ד אל־אדנא' – 'המסגד הקרוב', ואילו השני, הרחוק יותר, נקרא 'אל־מסג'ד אל־אקצא' – 'המסגד הרחוק'. זהו 'מסגד אל־אקצא' המוזכר בקוראן בפרק 17, המתאר את מיתוס הנסיעה בלילה של מוחמד מ"המסגד הקדוש" במכה אל "המסגד הרחוק" בג'יעראנה." מרמור - שיחה 15:05, 7 במאי 2022 (IDT)

יש כבר התייחסות לטענות של קידר בהמשך. משום מה אתה רוצה לחזור עליהם שוב, כאילו זו העמדה המקובלת במחקר (היא ממש לא), ובהרחבה בלתי פרופורציונאלית. ולמרות ההתנגדות לכך, אתה חוזר על עריכותיך שוב ושוב, בניגוד לכללי הוויקיפדיה. eman • שיחה • ♥ 16:29, 7 במאי 2022 (IDT)

דיווח שאורכב ב-19 ביולי 2021

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: לא טעות

איך יכול ליהיות לפי מה שאתם כותבים שמוחמד הגיע למסגד ומשם עלה לשמים בזמן שמסגד אל אקצא נבנה מעל ל60 שנה אחרי מות מוחמד זה הרי שקר גדול חובה לתקן את השטות הזאת

זאת מסורת של המוסלמים, לא עובדה מדעית ספסף • ספספוני בספסופיכם • הסיומת של החתימה 09:49, 19 ביולי 2021 (IDT)

מסגד אל-אקצא

מצב טיפול: לא טעות

מסגאל אקצא בכלל במדינה אחרת

סוריה או איראן. שקרנים!

אל אקצא הוא שמו הנפוץ של המסגד בעיר העתיקה. יש התייחסות לטענות על אי קשר בין אל אקצא המוזכר בקוראן לזה המצוי כיום בפסקה השנייה. שמעתי על טענות שמדובר במסגד בערב הסעודית אבל מעולם לא בסוריה או באיראן. מקורות, יש? ‏פרצטמול‏ • שיחה • 20:02, 18 בפברואר 2022 (IST)

הערך העברי סותר את האנגלי

למה בערך העברי כתוב שמסגד אלאקצא נשלט בידי ישראל, ובערך האנגלי כתוב שבידי הווקף? זה מסיבות פוליטיות? 93.172.70.27 10:53, 18 במאי 2022 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במסגד אל-אקצא שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.amalnet.k12.il/activities/jerusalem/articles/har8.htm נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20090404041121/http://www.amalnet.k12.il/activities/jerusalem/articles/har8.htm לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 17:41, 18 בנובמבר 2022 (IST)

האם חוקרי האסלאם התייחסו לטענות ד"ר זידאן ומרדכי קידר בדבר המיקום? או שהיה להם נוח לשתוק...

ביחס לזה כמובן:"אך טענה זו, המנוגדת לפרשנות המסורתית, אינה מקובלת על רוב חוקרי האסלאם."

אולי לא התייחסו כי פשוט לא נוח ואין להם מה להגיד ואיך לענות, ואם ככה, אולי לא נכון לתת להם את הכבוד ב"רוב חוקרי האיסלם", אם הם פשוט אינטרסנטים חסרי יושרה, ואם כך, ראוי להפוך את העמוד הזה 180 מעלות, ולומר שהמסגד פשוט לא נמצא שם, ויש חוקרים מוסלמים שטוענים אחרת.

בדומה, ניסו לנכס את כל שטח הר הבית למסגד כשברור שלא היה כך מעולם, כחלק ממשחק פוליטי, ורואים בבירור שאינם שומרים על הלכות המסגד בשטח הר הבית. Israel72421 - שיחה 23:21, 7 בינואר 2024 (IST)

קיימת הסכמה גורפת בקרב חוקרי האסלאם הסונים, כבר מאות שנים, שמסגד אל-אקצא נמצא בירושלים. יש חוקרים בודדים שסבורים אחרת. להציג את שתי הטענות בצורה סימטרית כפי שאתה מציע היא הצגה מעוותת של הדברים. -- ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 08:59, 8 בינואר 2024 (IST)