שיחה:מרד גטו ורשה

חילוקי דעות במחנה הלוחם

סופר רבות על ה"פראיות" של הבית"ריסטים בזמן המרד. אפילו שמועות על כך שלוחמי האי"ל לא רצו לשתף איתם פעולה "כי הם פשיסטים". מה מכל זה נכון? האם למישהו יש מקורות שיפנו אותי לתשובה? הרבה זמן תיכננתי להרחיב את הערך הזה, כרגע אני בשלב ליקוט המידע.Ches 12:57, 19 פבר' 2005 (UTC)

אה.. האמת היא שהערך בעריכה ע"י אחד הויקיפדים. אני אשאל אותו אם הוא מתכוון לסיימו בזמן הקרוב. גילגמש • שיחה 12:52, 19 פבר' 2005 (UTC)

ל-Ches, ראיתי באיחור מה את שאלתך... אבל בויקי אנחנו לא בהכרח ממהרים לשום מקום. בעניין "פראיות" הבית"רים (ולא בית"ריסטים..!) יש כאן סמן מובהק של הנתק בין מחנות העם היהודי גם נוכח צל ההשמדה; ארגוני השמאל ראו בימנים פאשיסטים והימנים ראו בשמאלנים מערבבי אידיאולוגיות המסכנים בכך את המפעל הציוני. בגיטו וארשה פעלו שני ארגוני מחתרת יהודים, כאשר אי"ל גדול יותר מבחינת סד"ק אנשיו והאצ"י גדול יותר מבחינת ציודו ונשקו. היו נסיונות הידברות בין הארגונים אולם הם כשלו. ניסיונם האחרון לשיתוף פעולה היה יום לפני פרוץ המרד, אולם שני הארגונים אף לא הספיקו לתאם אחד עם השני עמדות. אנשי האצ"י לחמו בצורה הירואית ואף ישנו הסיפור המופלא על הנפת הדגל הכחול לבן מעל גגות הגיטו, אולם שוד ושבר, כמעט ואין איש המכיר את הארגון וסיפורו. הסיבה? אומר בעדינות את דעתי - שילוב של מות כמעט כל חברי האצ"י עם שייכותם לצד "הלא נכון" של המפה, במיוחד בשנותיה הראשונות של המדינה, העת בה נקבעו סמליה וגיבוריה ההיסטוריים. כחלק ממערכת ערכים שאני מתכוון לטפל בהם האצ"י עומד באחד המקומות הראשונים; בימים אלה אני קורא ספרות בנושא (והיא מעטה לצערי), ואתחיל בכתיבתו בשבועות הקרובים. (גילגמש- האם מישהו כבר מטפל בנושא..? לא ראיתי סימנים לכך). Yanivreg 19:17, 16 יולי 2005 (UTC)

(אלא אם התכוונת לרועי והכוונה היתה להרחבות בתוך הערך ולא לערך נפרד...) Yanivreg 19:18, 16 יולי 2005 (UTC)

היחיד שמטפל בנושא כרגע הוא אלמוג אבל לא נראה לי שהוא מתכוון לכתוב על האצ"י (שהיה הרבה יותר אלמוני מאשר האי"ל). בכל מקרה, כתוב לו הודעה על כוונותיך בדף השיחה שלו בשביל למנוע התנגשות. צ'ס • שיחה 10:34, 17 יולי 2005 (UTC)

חבל שלא מציינים כוונות עריכה, שלא יווצר חס וחלילה מצב שבו שני אנשים עושים שני סיכומים שונים מאותו מקור וכיוצא בזה. מזל ששאלתי.. מי התכוון לערוך, אגב?Ches 12:56, 19 פבר' 2005 (UTC)

רועי. שאלתי אותו בדף שיחתו. הוא מתחבר כמעט כל יום, אז התשובה צריכה להגיע בהקדם. גילגמש • שיחה 13:02, 19 פבר' 2005 (UTC)

Ches, אתה מוזמן לעשות במאמר זה ככל העולה על רוחך. תכננתי להרחיב את המאמר הזה לאחר שסיימתי את מרד ורשה, אך מאז זרמו הרבה מים בסדר העדיפויות שלי, וכרגע נראה שאם בכלל הייתי עושה משהו אז זה היה רק בעוד חמש-שש שנים... יש לי טונות של משימות לעשות, והמשימה הספיציפית הזו אפילו לא נכנסה לתחתית הרשימה. בהצלחה. רועי • שיחה 13:16, 19 פבר' 2005 (UTC)

שיחזרתי את התוספת

כי היא לא היתה נכונה.

1. זו לא היתה ההתנגדות החמושה הראשונה, ראו ערך ההתנגדות הגרמנית לנאציזם.
2. יום הזיכרון לשואה לא חל ביום בו נפל הגטו, אלא בתאריך העברי של 19 לאפריל כפי שחל ב-1955. דוד 12:14, 15 באפריל 2007 (IDT)

מה עם חלקו של האצ"ל שמפקדתו היתה ברח' מרינסקי 17 כפי שנכתב בעיתון זה לא מכבר 80.230.22.184 08:18, 19 באפריל 2008 (IDT)

לא מצאתי מידע על ראש היודנראט בזמן המרד. תוכלו להפנות אותי למקור מידע כלשהו?

ידוע לי שאדם צ'רניקוב היה בתפקיד זה לפני המרד ולא מצאתי מידע על ראש היודנראט הבא אחריו לאחר שהתאבד.

מספרי הנופלים

לא מצאתי בערך את מספר ההרוגים מצד הגרמנים ושותפיהם, וכן לאידך גיסא, את מספר הנופלים מהמחתרות ומהאזרחים.

בכדי לתת מימד נכון להיקף המרד ראוי לתת מספרים אלו, כמו בערך מרד ורשה של הפולנים.

מספר היהודים המירבי בגטו

למיטב ידיעתי היו בגטו בשיא תפוסתו כ- 600,000 יהודים. משום כך המספר של 350,000 המוזכר כמספר תושבי הגטו לפני תחילת הגירוש השיטתי לטרבלינקה, קטן מדי. אם לא אקבל התנגדות שתתקבל על דעתי אשנה את הערך. מה דעתכם? המהנדס - שיחה

שרנקה

מישהו הוסיף פסקה על "שרנקה", "מחוללת מרד גטו ורשה". הדברים לא היו ולא נבראו ומנופחים מעבר לכל פרופורציה. --רמי נוידרפר - שיחה 19:00, 21 במרץ 2013 (IST)

ביטלתי את העריכה, משום שלא ניתנה שום אסמכתא למידע זה. דוד שי - שיחה 08:49, 22 במרץ 2013 (IST)

תשובתי לרמי נודרפר אתה מייצג את חווי דריפוס

קובץ:1 רמי מחניף למורתו חווי דרייפוס בויקפדיה.jpg

רמי מחניף למורתו חווי דרייפוס?

וידוע שפרופ' גוטמן יצא נגד ההיסטוריה שהיא מוכרת ואני תלמידו 

צפו ביוטיוב: מה פרופ' גוטמן חושב על פרופ' חווי דרייפוס ? "היא מדברת שטויות" https://www.youtube.com/watch?v=wKFRvD8FG7E וזה מסביר הכל

ובאשר להוכחות ששרנקה עוררה את מרד גטו וורשה, צפו בכתבה עם מראה מקומות של לינקים מי ראה? מי שמע? על מאיה, בתה של מורדת גטו וורשה (גם ביוטיוב) https://www.kolhair.co.il/general/119637/

כל מי שמונע את החיפוש אחר מאיה הוא רשע מרושע, וחווי שלחה לי מייל שהיא מודעת לסיפור, אך היא מכרה את הסיפור של מרד גטו וורשה לפוליטיקאים פרופ' גוטמן: לאט לאט הם הופכים להיות אטומים, זה נכון, הם מאבדים את ההבנה מ... מה שקורה https://www.youtube.com/watch?v=UBfvoSsycn8

פרופ' ישראל גוטמן: "זו לא ההיסטוריה שלהם" https://www.youtube.com/watch?v=6bIfIXJINRo

לאיזה דרעקים פרופ' ישראל גוטמן, גדול חוקרי השואה, התכוון? https://www.youtube.com/watch?v=BO1wX10Cegk

ולהבדיל מה פרופ' גוטמן חושב עלי? פרופ' ישראל גוטמן לעפר : "אני לא צריך ללמד אותך" https://www.youtube.com/watch?v=BrtND7GF6xc

לסיכום: 10 הוכחות ששרנקה רחל לאה זילברברג עוררה את מרד גטו וורשה

קובץ:לסיכום- 10 הוכחות ששרנקה רחל לאה זילברברג עוררה את מרד גטו וורשה.jpg

לסיכום- 10 הוכחות ששרנקה רחל לאה זילברברג עוררה את מרד גטו וורשה

ד"ר שרון גבע

כותבת היום ב"הארץ" על הניכוס הפוליטי בישראל של המרד ופעיליו - [1]. בפסקאות האחרונות היא מזכירה גם את הערך בוויקיפדיה ומשתמע מהדברים כי הצגת העובדות בערך לקויה וגובלת בעוול. 84.228.106.166 23:13, 7 באפריל 2013 (IDT)

היא מזכירה את ויקיפדיה רק בהקשר של סדר הצגת הארגונים. שיניתי את הסדר לכבודה, אם כי מהמשך הערך מתברר שכרונולוגית יש טעם בסדר שניתן בוויקיפדיה (בהנחה שהעובדות נכונות). דוד שי - שיחה 23:39, 7 באפריל 2013 (IDT)

הנה מצאתי שדנתם על הסדר הפגום של הטבלה בצד הערך (לאחר שערכתי). כתבה זו ב'הארץ' היא זעקת הקוזק הנגזל שלקחו ממנו את חמסו. המקור שהיה כביכול היו לאי"ל 600 לוחמים (שהוא מספר מופרח לחלוטין) אינו פעיל ואילו עדותו של מרק אדלמן "ששרד את המלחמה, העיד שלאי"ל היו 220 לוחמים" נשמעת יותר סבירה ואמינה. לפי הערך ארגון אי"ל גם נפל מחברו בציוד וארגון. בכל אופן ברור שמבחינת פעולה גם אם אכן היו לאי"ל את 600 הלוחמים שמישהו החליט שהיו כוח האש העודף של האצ"י והאימון בודאי היו מכסים על הפער. הכתבה לא שווה הרבה מבחינת ידע היסטורי ואין משוא פנים בפני האמת.

אם מישהו יודע איך לחבר את הערה 2 והערה 8 זה יהיה טוב כי יש להן את אותו המקור

עריכה מגמתית ושיטתית בעד האצ"י

שלום שלום, לעניות דעתי, מתרחש בערך זה דיון היסטוריוגרפי, על חשבון הטייה חד צדדית של הערך. האצ"י הוא ארגון שמעט מאד ידוע עליו. ועד לאחרונה, לא זכה כלל לחשיפה או ידיעה של הציבור הרחב. על כן, טוב שבויקיפדיה העברית, יש מקום לאזכורו ופועלו. אבל, לא סביר והגיוני שבשם הכנסת פעילותו של האצ"י תתבצע שכתוב של ההיסטוריה, ועיוותה. מילא היו עדויות קונקרטיות ברורות וחד-משמעיות, ניתן היה לקבל שינויים אלו - אבל נראה שפוליטיקה של ימינו אנו, זולגת לניסיון לתאר את חלקם של הרוויזיוניסטים. דוגמא לכמה ניסוחים בעייתיים מאד בעיני:

• "עם התחלת השילוחים מהגטו, פעילי תנועת ההתנגדות היהודית בגטו החליטו שלא לצאת כנגד הוראות האס-אס, מתוך אמונה שהיהודים נשלחים למחנות עבודה ולא אל מותם. עד לסוף שנת 1942 הובאה האמת לידיעתם של תושבי הגטו, שהשילוחים היו חלק מתהליך השמדה. או-אז קיבלו רבים מהתושבים שנשארו בגטו את ההחלטה למרוד." - יש מידע קונקרטי (בין אם בעדויות או במנשרים שנותרו בפרויקט עונג שבת של רינגלבלום) בדבר עבודתם של צעירי תנועות הנוער, שמאוחר יותר יהפכו לפעילים באי"ל, שהפיצו כרוזים וניסו לשכנע את אנשי הגטו למרוד. כל עוד אין עדויות אחרות על מעורבותם של אנשי אצ"י בנושא זה, אני לא רואה טעם בהשארת הניסוח מעורפל, וכפועל יוצא להקטין את משמעות עשייתם של אנשי האי"ל.
• "למרות העובדה כי לשני הארגונים הייתה אותה מטרה - למרוד בנאצים, הם מעולם לא שיתפו פעולה, בשל ההבדלים האידאולוגיים: האי"ל השמאלני ראה באנשי אצ"י, הימני, פשיסטים. מנגד, אנשי האצ"י ראו באנשי האי"ל מערבבי אידאולוגיות המסכנים בכך את המפעל הציוני. שני הארגונים פעלו בגטו, כאשר האצ"י גדול יותר מבחינת מספר אנשיו ומצויד ומיומן יותר. היו ניסיונות הידברות בין הארגונים, אולם הם כשלו. ניסיונם האחרון לשיתוף פעולה היה יום לפני פרוץ המרד." כמה בעיות בניסוח זה. 1.ניסוחים סופיים כגון "הם מעולם לא שיתפו פעולה" או "היו ניסיונות הידברות אך הם כשלו", "האצ"י גדול יותר מבחינת מספר אנשיו ומצויד ומיומן יותר" - לא יכולים לקבל מקום בערך ללא הערות שוליים. בלי מקורות שמאשרים את הדברים, אנקדוטות אלו בעיקר נראות כניסיון לשכתב את ההיסטוריה. במידה ורוצים להראות את חלקו של אצ"י, יש לעשות זאת לפי הנהלים האנציקלופדים לקביעת מידע, ולא לפי גחמה. 2. ההגדרה לחוסר שיתוף הפעולה בין הארגונים כ"האי"ל השמאלני ראה באנשי אצ"י, הימני, פשיסטים." אלו ניסוחים של הסצנה הפוליטית בישראל של המאה ה-21 , ואני כלל וכלל לא משוכנע שאנשי המחתרות סיננו אחד כלפי השני "שמאלני" או "ימני-פאשיסט" כפי שכתוב בערך. גם ההגדרה של הסיבה לכך שהאצ"י התנגדו לאי"ל "מנגד, אנשי האצ"י ראו באנשי האי"ל מערבבי אידאולוגיות המסכנים בכך את המפעל הציוני" נראית תמוהה, וכמקודם מזכירה יותר ביקורת של אנשי המאה ה-21 כלפי מצדדי הקומוניזם לצורותיו, ולא כטיעון שהיה נזרק על ידי איש אצ"י לעבר איש אי"ל.
• "האצ"י, לעומתו, התבסס יותר על עמדות קבועות בבנייני הגטו, וזאת מאחר שהיה מצויד בחימוש כבד יותר. מפקד האצ"י, על פי המשוער, היה פאוול פרנקל." שני חלקי המשפט אינם קשורים לוגית ולא מרחיבים אחד את השני. האזכור של פאוול מיותר, מה גם שבמידה ואין מידע מדויק, אין מקום לשים אותו בערך. ניתן להוסיף אותו בפרק חדש בערך שייקרא "מחלוקת היסטוריוגרפית". הטענה שהאצ"י התבסס על עמדות קבועות אינה מגובה בשום מחקר או עדות. עם כל ההבנה שיש כאן סיפור שלם נוסף שלא סופר שנים והרצון לתת לו מקום - זה לא סביר בעיני לרשום "עובדות חדשות" שאינן מגובות בעובדות מוכחות, ובמקביל למחוק את עשיית האי"ל ולהקטינה.
• "בשעה שמשפחות יהודיות התחבאו בבונקרים מאולתרים, לוחמים מאצ"י וכמה מאי"ל התקוממו ובאו במגע-אש ישיר עם הגרמנים, שנכנסו לגטו במטרה לחפש אחר הבורחים.[16]" המשפט הזה מתבסס על ספר שנכתב בידי איש ימין מובהק, שעמד בראש המפלגה הרוויזיוניסטית בפולין, והיה חלק מאנשי האצ"י. האם יש מקור נוסף שיכול לאמת את הטענה שלו? אם רוצים לשנות את הדיווח ההיסטורי המוכר, צריך להביא לכך הוכחות חד משמעיות, ולא עדות אחת של אדם בעל אינטרס מובהק להגדלת החלק של סיעתו במרד. ניתן אמנם לטעון מנגד שהסיפור שהיה ידוע עד היום, גם הוא מורכב מעדויות מצד אחד של המפה הפוליטית (כביכול בעלי אינטרס באותה מידה) - אבל, יש כמות מספיקה של עדויות כאלו, אשר וודאו והוצלבו, ואומתו עם הדיווחים הגרמניים. במידה ויהיו כמויות של עדויות על האצ"י, לא יהיה כלל ספק בנושא זה.
• "בסופו של דבר, כל מפקדי האצ"י נספו בקרב וב-29 באפריל שארית הלוחמים של האצ"י נמלטו מהגטו דרך נהרה לעבר יער מישלין. כך הסתיים שלב הלחימה המשמעותית במרד." לפי המשפט הזה, ברגע שהאצ"י יצאו מהתמונה - נגמרה ההתנגדות המשמעותית במרד. זאת למרות שהמרד נמשך עוד 10 ימים לפחות ורשמית דוכא סופית רק ב 16/5 17 יום אחרי הקרב של ה-29/4. ראוי להסביר מהי התנגדות משמעותית לפני שקובעים קביעה זו. במידה והרצון היה להסביר שנגמרה ההתנגדות המזוינת - ניתן לנסח זאת ש"הקרב ב-29/4 היה הקרב החמוש האחרון של אנשי המרד כנגד הכוחות הגרמנים." הניסוח הנוכחי מקנה חשיבות אך ורק לאצ"י, ולא לאי"ל בלחימה, דבר שאינו סביר או הגיוני.

בקיצור, יש הרבה אי דיוקים, וקביעות שאינן נשענות על מקורות מידע כלל וכלל. אני מקבל את העובדה שיש כאן שני נרטיבים מנוגדים, ושני סיפורים לספר - אבל אי אפשר לספר בכוח. ולא רצוי להטעות את הקוראים, שאינם בקיאים בפרטים ובמקור להבדלי הגרסאות. לדעתי צריך להוסיף לערך את הפרק "מחלוקת היסטוריוגרפית" ובו להסביר את ההבדלים בנרטיב, ואת הקושי להוכיח את כל הטענות הקשורות לאצ"י בשל מיעוט האנשים ששרדו, והיעדר התיעוד המסודר לפועלם (זאת בניגוד לעונג שבת, ועדויות רבות של מנהיגי ומשתתפי המרד ששרדו את התופת מארגון האי"ל). גארפילד - שיחה 06:49, 8 באפריל 2013 (IDT)

כיוון שהתחלת בבדיקה יסודית זו, רצוי שתמשיך בה תוך תיקון הערך. דוד שי - שיחה 07:21, 8 באפריל 2013 (IDT)

מסכים עם דוד שי. אכן יש צורך בתיקונים • עודד (Damzow) • שיחה • לימין שור! • 09:52, 8 באפריל 2013 (IDT)

ראו היום ב"הארץ" במאמרה של שרון גבע התייחסות איך דחפו חוגים פוליטיים לשוויון לכאורה בין הארגונים . אני לא יכול לקשר כרגע. שנילי - שיחה 09:55, 8 באפריל 2013 (IDT)

שיניתי לפי ההערות שכתבתי למעלה. אני שוקל עכשיו איך להכניס את החלק על המחלוקת ההיסטוריוגרפית. השתדלתי מאד להשאיר את הניסוחים באופן שלא יעליב או יקטין את מעורבות מי מהצדדים. כמו כן, הוספתי תבנית {{מקור}}, כדי לציין היכן נחוצים הערות שוליים שיתמכו בטענות שונות שאינן מגובות כרגע.גארפילד - שיחה 10:18, 8 באפריל 2013 (IDT)

הרחבת הערך - וקריאה נרגשת

כשבוע לפני יום השואה תשע"ג, נכנסתי לערך ונדהמתי מאורכו (או שמא אי-אורכו...) החלטתי לתרגם את הערך האנגלי ולהרחיב את הערך העברי הקיים. הפריעה לי העובדה שבנושא כמו מרד גטו ורשה ויקיפדיה העברית נאלצת לתרגם מהאנגלית, אך אינני רואה עצמי אוטוריטה מספיק מוסמכת כדי לכתוב מעצמי את הערך, ובמיוחד הנ"ל. כבר לפני תחילת העבודה שמתי לב שהערך הקיים לוקה ב"ספרת" - כתוב כמו סיפור ולא כמו ערך אנציקלופדי, מביא המון נתונים בקושי בלי מקור, ובמבט כללי נראה חובבני ביותר. ניסיתי לשפר כמה שיכולתי, הן מבחינת הטקסט עצמו - הוספת פסקאות והרחבת קיימות, והן ויזואלית - עוד תמונות, עוד הפנייה לנושאים קרובים (כמו דו"ח שטרופ, ומי הוא היה) והוספת הבוקסה שבתחילת הערך בצד שמאל. שוב, כל הנתונים תורגמו מאנגלית, ומשם גם נלקחו הערות השוליים.

בקשר לדיון ההיסטוריוגרפי, שני המגיבים מעליי - אשמח מאוד אם תצטרפו למלאכת העריכה בערך הכל כך חשוב הזה, ותוכלו לשתף אותנו בידע שלכם. תמיד מצחיק אותי שיש "יום השואה", הרי השואה לא הייתה נחלתו של יום אחד... כמו כל טבעו של חוק, ברגע שמכניסים משהו לקופסה הוא מסרב לצאת ממנה. אסור שמורשת השואה בחברה הישראלית תהפוך לנחלתו של יום אחד, לצפירה בת שתי דקות של "זבנג וגמרנו", סחיטה רגשית קצרה ותו לא.

קריטי שהשיח החשוב שהחל סביב הערך הזה בזכות יום השואה יימשך גם אחריו. אנדריקאנוס - שיחה 14:46, 8 באפריל 2013 (IDT)

נדרש עדכון

רציתי להעיר שגם לדעתי נדרש עדכון לערך כפי שהוא מופיע, בעיקר משתי סיבות. ראשית, עבודתה של ועדת היסטוריונים פולנית-ישראלית לאחרונה, שהעמידה בספק את האמינות של חלק מן העדויות על ההתנגדות היהודית לחיסול הגטו בורשה, ובפרט באשר לפעילות האצ"י. הספקות מגיעים לידי כך שאחד משלושת האישים שמוצגים גם בערך העברי כמנהיגי האצ"י (דוד אפלבאום), נחשדת על ידם כדמות פיקטיבית שכלל לא התקיימה.

שנית, הופעת ספרו של משה ארנס "דגלים מעל הגטו", שאמנם מונע ממניעים פוליטיים (לתקן את העוול ההיסטורי שנעשה בתיאור חלקם של אנשי אצ"י בהתנגדות), אבל לפחות לי נראה, שהוא עשה מאמץ ניכר להמנע ממיני מהמורות מסוג אלו שהזכרתי למעלה. למשל אצלו אותו אפלבאום כלל אינו נזכר. דוקא האיפיון הפוליטי של הספר הזה מאפשר להסתמך עליו במידה רבה כדי לא להיכשל בדברים שאינם אמת או לכל הפחות אמינותם לא ברורה. כך אפשר מצד אחד ל"תקן" את העוול של הצנעת חלקם של אנשי האצ"י מבלי להמתין עד שכל ההיסטוריונים יסכימו לגבי מי עשה מה ומתי, ומבלי להכשל באי-דיוקים היסטוריים של ממש.

אגב, ארנס גם מזכיר את שמו של מי שירש את צ'רניאקוב כראש היודנראט וגם מזכיר את מספר היהודים בגטו. אמנם יש אצל ארנס סתירה פנימית וחוסר עקיבות לגבי מספר היהודים בשיא איכלוסו של הגטו, אבל המספרים הבאים זכורים לי גם מבלי לבדוק בספר: באקציה הגדולה שלפני חיסול הגטו וההתנגדות הוצאו מן הגטו כ-270,000 נפשות מה שהותיר בגטו כ-60,000 איש.

והערה אחרונה: נדמה לי שצריך למצוא דרך להעיר כי התיאור של המאורעות כ"מרד גטו ורשה" מאד בעייתי. התיאור הזה מטשטש עובדות היכולות להסביר חלק מן התמיהות העולות מן הנאראטיב המקובל (למשל מדוע לא הצליחו שני הארגונים להתאחד וכיצד על אף חוסר התיאום ביניהם, ההתנגדות החמושה של שניהם פרצה באותו זמן). לדעתי תיאור יותר מדוייק, למשל "ההתנגדות היהודית לחיסול הגטו", גם עושה יותר צדק עם מאבקם ההרואי של הלוחמים היהודים המעטים ודלי החימוש מול הכוחות החמושים של הס"ס ומשטרת בטחון הפנים הגרמניים.

---

בדקתי שוב בספר של ארנס

שמו של ראש היודנראט בורשה לאחר התאבדותו של אדם צ'רניאקוב היה מארק ליכטנבאום. האיש היה פקיד חסר כל חשיבות שכן כהונתו חפפה פחות או יותר לתקופת חיסול הגטו ובה איבד היודנראט גם את האוטונומיה לכאורה המועטה שהיתה לו. למעשה תרומתו להיסטוריה של הגטו היתה שאנשי האי"ל חטפו את בנו וכך הכריחו אותו למסור את מפתח קופת היודנראט לידיהם.

אוכלוסיית הגטו הגיעה בשיאה לכ-400,000 איש. המספר הזה מתמיה מעט שכן זהו פחות או יותר מספרם של יהודי ורשה לפני המלחמה. המספר הזה כולל כנראה בחישובו גם את יהודי ורשה שהוצאו מן הגטו להשמדה וגם יהודים ממקומות אחרים שגורשו לתוך הגטו במקומם.

לדעתי אפשר למחוק את שמו של דוד אפלבאום כאחד ממנהיגי אצ"י. האיש ככל הנראה היה דמות בדוייה שעלתה מתוך עדויות לא אמינות. הויקיפדיה האנגלית טוענת שארנס בספרו הזכיר אותו כאחד משלושת ראשי אצ"י (יחד עם פרנקל ורודל). יתכן שישנה גרסה אנגלית או גרסה עברית קודמת בה הוא נזכר, אך בגרסה העברית שבידי, השם כלל לא נזכר.

שוקי סמול - שיחה 10:39, 1 במאי 2013 (IDT)

תוספת לערך

קראתי כתבה מעניינת שקשורה לעניין, אני לא כותבת בויקיפדיה, אז חשבתי להציע שמי שיכול ורוצה מוזמן להוסיף עוד תת נושא לערך ולהעשיר אותו. הכתבה: http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2194680 נכתבה ע"י ניצול שואה. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
213.57.247.38 19:38, 21 בדצמבר 2013 (IST)

הוספתי את המאמר לסעיף "קישורים חיצוניים". דוד שי - שיחה 20:00, 21 בדצמבר 2013 (IST)

שרד ב / שרד את [שגוי]

'שרד את' הוא שגיאה לשונית. צ'ל 'שרד ב'. 'שרד במלחמה' ולא 'שרד את המלחמה' http://www.ybhlashon.com/PAGE47.asp עודד Freiherr - שיחה 22:28, 11 בינואר 2015 (IST)

משוב מ-15 בפברואר 2016

מן הראוי להזכיר כי לאירגון ZZW הצטרפה קבוצתו של DR Walewski Ryszard שעל פי עדותו הייתה הקבוצה השלישית בגודלה בגטו(ראה עדתו בורשה בועדת חקירה לאחר המלחמה) ונלחמה באזור בוניפרטרסק מנהיג קבוצה זו היה במגע עם רודל (אחד המנהיגים של ZZW) . קבוצה זו ברשותו של ה"דר" פעלה רבות וניסתה לאחד את שני האירגונים.  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
79.179.38.100 00:16, 16 בפברואר 2016 (IST)

תודה. יתכן שצריך להוסיף זאת לערך. מצאתי של-Walewski Ryszard יש ערך בוויקי הפולנית, שם כתוב (לפי תרגום גוגל (משופץ)): היה קומוניסט יהודי, רופא, פעיל בתנועת ההתנגדות בגטו ורשה, חבר הארגון הצבאי היהודי (אצ"י), השתתף של מרד גטו ורשה. הוא היה אחד הניצולים הבודדים בקרב לוחמי אצ"י. לאחר המלחמה ב -1948, הוא נתן עדות נרחבת במהלך משפטו של יורגן שטרופ." אגסי - שיחה 10:22, 16 בפברואר 2016 (IST)

אגסי, אתה טועה ומטעה. מדובר בנושא היסטוריוגרפי מורכב, שהמחקר עליו רק התחיל לתפוס תאוצה בשנים האחרונות. זה לא רציני, בלשון המעטה, לתרגם בגוגל טרנסלייט ויקיפדיה בשפה זרה ועל סמך זה להכריע שאפשר להוסיף מידע לערך.
יש לקרוא את המקור לטענה הזו, לבדוק האם מדובר במקור מהימן או מוטה. ולאחר בדיקה קפדנית, יש לשקול אם להכניס לערך או לא. אני ממליץ לך בחום לא להתערב או לייעץ בנושאים שבברור אינך מבין בהם. גארפילד - שיחה - עזרו לנו במיזם האסם 13:00, 16 בפברואר 2016 (IST)

חבל שהדיון גלש לאמירות מתנשאות שאינן ראויות בוויקיפדיה, וגם שגויות (כי אני מבין בתחום, אך לא מתיימר להיות מומחה), וחמור מכך, כאשר הן מתבססות על חוסר הבנת הנקרא. קרא שוב, כתבתי "יתכן שצריך להוסיף זאת לערך", משמע העניין עדיין טעון בדיקה מעמיקה. אבל כבר איבדתי את הרצון להתעסק בכך. מאחר שאתה מפעיל מערכת ואמור לשמש דוגמה אישית, ומדובר בערך מכובד, אני מציע לך למחוק את דבריך, ואני אמחק את תגובתי. אגסי - שיחה 13:14, 16 בפברואר 2016 (IST)

• האנונימי צדק, וכך גם ויקיפדיה הפולנית, שבכן בשנת 2011 היה ד"ר רישארד ולבסקי ז"ל בין 25 לוחמים ברד גטו ורשה שקיבלו אות הוקרה מיוחד ממדינת ישראל. הוספתי את זה קבלת אות ההוקרה. אגסי - שיחה 11:38, 2 במאי 2017 (IDT)

האי סייוע הפולני

קראתי פעם באיזה ספר (לא זוכר שם) שהיה הסכם שהמרד יתחיל במקביל עם הפולינים ויהיה תיאום עם המחתרות הפולניות בהנפת הדגל, לפועל הפולנים שיקרו והיהודים נלחמו לבד, מישהו פה יודע לספר יותר? אנציקלופד חופשי - שיחה 01:44, 8 במאי 2016 (IDT)

האצי

יש ויכוח היסטוריוגרפי על תפקידו של ארגון האצי בתוך המרד. הוויכוח נטוע היטב בתוך מסורות פוליטיות מודרניות. ארגון האי"ל מחובר למורשת המפא"יניקית-שמאל פוליטי ואילו האצ"י מחובר למורשת הרוויזיוניסטית-ימין פוליטי. ההבדלים בין המסורות של שני הסיפורים על המרד הם רבים, ואינם לחלוטין נייטרלים מהרצון להתבלט ולנכס סיפור גבורה הירואי זה לבחירות פוליטיות עכשוויות. לפיכך, הדיון לגבי בעיה זו צריך להיות בתוך הפרק על "מורשת גטו ורשה". הדיון חייב להיות מסומך היטב ומגובה בעובדות והוכחות. לא יכול להיות שהערך על מרד גטו ורשה יציג בוויקיפדיה עמדה כה חד צדדית בסגנון של "הדחקתו של ארגון אצי" - כאילו מדובר בקנוניה שמטרתה לפגוע בפעילי ימין. יתר על כך, במידה והיתה "השתקה" או ניסיון למחוק את הארגון מדפי ההיסטוריה - יש להמציא ראיות לכך. גארפילד - שיחה - עזרו לנו במיזם האסם 13:26, 23 באפריל 2017 (IDT)

ממש לא נכון.

ארגון אצ"י לא היה מוכר לאף אחד במדינה הרישמית עד לשנים האחרונות.

כותב הפרק הסתמך על ספרו של משה ארנס, אבל יותר מכך על המציאות. אצ"י כמעט נמחק בקום המדינה, לא סופר עליו, למרות חלקו וגודלו, לא הכיסו אותו בספי הלימוד, ומרדכי אנילביץ היה למנהיג המרד הבלתי מעורער.הדחקה זו הינה חלק מהוויה היסטורית שיש לתת עליה את הדעת ויש לשמר אותה כהיסטוריה.188.120.154.0 00:18, 2 במאי 2017 (IDT)

אני מסכים עם גארפילד. משה ארנס הוא פוליטיקאי ולא היסטוריון. דוד שי - שיחה 06:48, 2 במאי 2017 (IDT)

מסכים עם האלמוני. על איזה בחירות פוליטיות עכשוויות מדבר גארפילד? מדובר על "הנדסת זיכרון" הנמשכת מיום סיום המרד ועד השנים האחרונות בידי מי שכתב את ההיסטוריה של המרד כי הוא שרד וההגמוניה על סוכניה באקדמיה, בתקשורת, במוסדות המנציחים, יד ושם ולוחמי הגיטאות ובהוצאות הספרים סמכה ידיה על סיפורו. בראש ובראשונה מדובר בחטא היסטוריוגרפי ואחר כך בהדרת פועלה של קבוצה משום שיוכה הפוליטי.

ונתחיל בהתחלה:

ראיה למחיקה של הרוויזיוניסטים מזכר המרד מופיעה כבר בסוף 1943. בשני מכתבים של היסטוריון הגטו, עמנואל רינגלבלום, כאשר הסתתר בוורשה. ב-13 בדצמבר 1943 כתב רינגלבלום לאדולף ברמן (מראשי מפלגת פועלי ציון שמאל): "קיבלתי את רשימת החברים של הפירמה [אי"ל]. יש לי מידע ביוגרפי על קבוצות שלמות של אנשים", ובה בעת שאל: "מדוע אין שום מידע על אצ"י?... הרי זכר שלהם צריך להישאר, אפילו אם הם לא סימפתיים בעינינו". המכתב השני מ-23 בדצמבר 1943: "אשר לרוויזיוניסטים, אין לי שום מידע... אני יודע רק שני שמות: רודאלסקי ופרנקלובסקי. האחרון (ברונטי) היה מנהל הפירמה. צריך למצוא אותם, או את אחד מעמיתיהם" .

נמשיך:

"ההיסטוריונית פרופ' חוי דרייפוס, מומחית לחקר השואה מאוניברסיטת תל אביב ומהמכון הבינלאומי לחקר השואה ביד ושם, מסכימה. "הלחימה של האצ"י מול הגרמנים היא שהיתה המשמעותית, בוודאי בהשוואה לאנשי האי"ל, שהיו חסרי הכשרה וידע ולמעשה עמדו בימי המרד בפני מציאות שבה תוכניות הלחימה שלהם פשוט קרסו", היא אומרת. עם זאת, לדבריה, "כאשר בוחנים את הלחימה של האצ"י, קשה כמובן להשוות אותה לזו של צבא מאומן, כצבא הגרמני שמולו עמדו".

נמשיך: כיצד עוצב הזיכרון הקולקטיבי אודות מרד גטו ורשה?, מאמרו של אמיר השכל על נקודות ציון בהנדסת הזיכרון שהעלימה עד לא מכבר את האצ"י מדפי ההיסטוריה.

נמשיך: ההיסטוריון הד"ר אודי לבל מתוך קדימון מ-2013 לקראת סרטם התיעודי המלא של יובל חיימוביץ'־זוסר וסימון שכטר "ונזכור את כולם?" (2016) על זיהוי של הזיכרון כמשאב פוליטי על ידי מפא"י שהוליכה להדרת חלקו של אצ"י במרד גטו ורשה כחלק ממאבק פוליטי.

משתמש:גארפילד, משתמש:דוד שי, אם יש צורך בעוד היסטוריונים נביא עוד היסטוריונים.

האנציקלופדיסט • שיחה • ו' באייר ה'תשע"ז • 06:55, 2 במאי 2017 (IDT)

הי אנצ', אף אחד לא טוען שלא היה אצ"י. גם אין שום טענה כנגד העובדה הברורה שיש פה ויכוח היסטוריוגרפי נוקב. הטענה העיקרית היא שיש להוסיף מידע בזהירות, כמתבקש בערכים חשובים כגון זה. המקורות שהבאת כולם אינם טובים.

1. עמנואל רינגבלום הוא מקור שניוני/ראשוני. זה מצב לא רצוי. חומר היסטורי כמו של עונג שבת, יש לגשת אליו דרך הפריזמה של חוקר מנוסה, ולא לקראו פשוטו כמשמעו. באותו האופן, איני יכול לקרוא קריאה תמה של תוקידידס ולעקוב אחר מחשבותיו והגיגיו כלשונם.
2. הפרופ' דרייפוס, לא המצאת קישור למחקר שהיא ערכה ופרסמה בנושא.
3. מאמרו של אמיר השכל - דן בעיצוב הזיכרון. על זה אין ויכוח. אבל איפה ההוכחות לניסיון המכוון להדיר את אצ"י ולמחוק אותם מהמפה? השכל נותן פירוט די רציני לגבי האזכור ואי-האזכור של אצ"י במחקרים לאורך השנים. אבל מאמרו הוא פוסט בתוך אתר הנצחת השואה. הוא לא עבר ביקורת עמיתים מסודרת, לא פורסם במגזין מקובל כגון "זמנים", והשכל עצמו הוא חוקר שואה מטעם עצמו, למיטב ידיעותי הוא לא ד"ר, אלא איש צבא לשעבר.
4. המקור האחרון הוא לחלוטין לא רציני ואין טעם לדון בו, כיוון שהוא פוליטי ופופוליסטי בעיקרו. כל ד"ר או פרופ' יכול להעיד על משהו מדעתו האישית. זה לא מעניין. המקור שאנחנו מחפשים הוא אקדמי.

אני שמח על נכונותך לתרום לערך הזה ולהרחיב אותו ממליץ שהדברים שהעלית כן יכנסו בתוך הפרק הנוגע בכך "מורשת גטו ורשה". ובפרט שתתייחס לעובדה שההיסטוריונים חלוקים בדעתם עד היום אם האצ"י היה גדול יותר, קטן יותר, משתף פעולה או מתבודד. גארפילד - שיחה - עזרו לנו במיזם האסם 11:46, 2 במאי 2017 (IDT)

היום אף אחד לא יעז להכחיש את פועלו של אצ"י. בהתחלה הייתה השתקה מוחלטת של פועלו, מהרגע שרינגלבלום תמה על העדר חומר ומספק הסבר לתמיהתו שלו - ידועה השנאה לרוויזיוניסטים והאשמתם בפשיזם, רצח ארלוזורוב ומה לא, שלא לדבר על תלקו הבולט לאין שיעור מזה של אי"ל. יורגן שטרופ בכבודו ובעצמו מעיד על כך ביומנו. הוויכוח ההיסטוריוגרפי הוכרע. היה אצ"י, חלקו במרד עלה על חלקה של אי"ל, כי אנשיו היו מוכנים נפשית מיומם הראשון בבית"ר לקרב על ארץ ישראל, מיומנים בשל אימונים בחסות הצבא הפולני, מצוידים בנשק וחמושים כי טרחו לחפור מנהרות הברחה אל מחוץ לגטו בזמן שהשומר הצעיר היה עסוק בלעשות לסטלין, שותפו של היטלר לחלוקתה של פולין, נעים בגב. וחלקו של האצ"י במרד הוסתר, בשל חשבונאות פוליטית של מפא"י שהבינה מהו כוח פוליטי של זיכרון וחששה עד מאוד מכוחו הפוליטי של האצ"ל בארץ מה שהביא גם להתקפה על אלטלנה לקראת הבחירות לאסיפה המכוננת שהיו אמורות להערך בסתו 48.

ד"ר אורי לבל הוא היסטוריון ידוע ורב ניסיונו בענייני הנצחה וזיכרון. למקור שאתה מכנה פופוליסטי תרמו את דעותיהם באותו הכיוון גם פרופסור יצחק ארד וההיסטוריונית ד"ר תמר קוטקו המעידה על עצמה (במקום אחר) כבאה מבית שמוצניקי ובכל זאת תובעת את עלבונה של ההיסטוריוגרפיה - כיצד ניתן להעלים חלק כה משמעותי של ארגון במרד.

וזה הקישור לדבריה של דרייפוס. האנציקלופדיסט • שיחה • ו' באייר ה'תשע"ז • 12:27, 2 במאי 2017 (IDT)

אות הוקרה ל-25 לוחמי מרד גטו ורשה

בשנת 2011 העונק לראשונה ל-25 מלוחמי מרד גטו ורשה אות הוקרה מטעם מדינת ישראל. הוספתי את זה לערך הזה. בידיעה ברשת ב' יש פירוט של שמות כל 25 מקבלי אות ההוקרה. צריך להוסיף לערכים המתאימים. הוספתי את זה לערך של הלה רופאייזן-שיפר. יתכן שצריך להוסיף לערך הזה בפירוט הכוחות הלוחמים את קבוצת הלוחמים שבראשם עמד אחד ממקבלי אות ההוקרה, ד"ר רישארד ולבסקי ז"ל (שיש לו ערך בוויקיפדיה פולנית), כפי שהציע אנונימי במשוב מ-16 בפברואר 2016. אגסי - שיחה 11:52, 2 במאי 2017 (IDT)

תוסיפו

לא כתוב פה על הגיבורים של המרד הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
2A02:ED0:53E8:3900:B5C1:B595:11FB:48BD 11:38, 21 באפריל 2020 (IDT)

פרופ' חווי דרייפוס הבד"צ:) של מרד גטו וורשה אחראית למתן "הכשר" פוליטי שהמרד נבע פעם אחת מהשמאל ופעם אחת מהימין (ארנס) למרות שלא הייתה פוליטיקה במרד, לשיטתו של פרופ' ישראל גוטמן שהיה שם ולא הכיר במחקרה של דרייפוס ואף בז לה

פרופ' חווי דרייפוס הבד"צ:) של מרד גטו וורשה אחראית למתן "הכשר" פוליטי שמרד גטו וורשה, נבע פעם אחת מהשמאל ופעם אחת מהימין ((ע"פ עדותו של הבמאי של ונזכור את כולם?)) למרות שלא הייתה פוליטיקה במרד, לשיטתו של פרופ' ישראל גוטמן שהיה שם, צפו ביוטיוב: https://www.youtube.com/watch?v=DAgs7uwbJp4 גוטמן לא הכיר במחקרה של דרייפוס ואף בז לה, צפו ביוטיוב, חוות דעתו של פרופ' גוטמן, על ד"ר - פרופ' חווי דרייפוס, היא מדברת שטויות

https://www.youtube.com/watch?v=Cq1lRurpVvQ

איך דרייפוס מכתיבה את ההיסטוריה בלי שאף אחד יעצור אותה?

קובץ מוויקישיתוף שנמצא בשימוש בדף מועמד למחיקה

קובץ מוויקישיתוף שבשימוש בדף זה הועמד למחיקה:

• Warsaw Ghetto destroyed by Germans, 1945.jpg

להשתתפות בדיון המחיקה יש לעיין בדף הצעת המחיקה. —Community Tech bot - שיחה 13:39, 17 ביוני 2020 (IDT)

איך אפשר להגיד שבמרד גטו וורשה, הייתה פוליטיקה? בניגוד להגיון, כי כל המנהיגים של השמאל והימין נעלמו וגם פרופ' גוטמן התנגד לתפיסה זאת

ע"פ פרופ' ישראל גוטמן, גדול חוקרי השואה בעולם, שהיה שם בוורשה ותפסיקו לחלל את גודל האירוע, בפולחטיקה, הם לחמו כאיש אחד בלב אחד

צפו בסרטון לפני מותו צפו ביוטיוב: צפו ביוhttps://www.youtube.com/watch?v=NlyeO3_C7z0טיוב:

פרופ' ישראל גוטמן, הדבר החשוב ביותר להבנת המרד ולמה ספור המרד צונזר עד היום ‏‏ ―משתמש:Exit2hope‎‎ (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

השאלה היא מי הניע את מרד מרד גטו וורשה?

והאמת ההיסטורית שרחל לאה שרנקה הייתה זאת שצעקה על אנילביץ' לצאת למרוד כעדה שראתה את הרצח בוילנה פונאר וחזרה תוך כדי מסירות נפש של בתה מאיה ושלה להעיד בנושא השמדת היהודים ב ינואר 1942 בוורשה

בהמשך נקראה שרנקה על ידי הנהגת התנועה לשוב לפעילות בוורשה. חייקה גרוסמן, חברת המחתרת ולימים חברת כנסת בישראל, נשלחה להחזירה. שרנקה התחפשה לבתה, אף שהיתה מבוגרת ממנה. “הפעם באתי לוורשה לא בגפי. באתי עם שרנקה. את שרנקה היה עלי להעביר מווילנה לוורשה, אחרי האסון שאירע למשה קופיטו, החבר שלה. החלטנו להעבירה למשפחתה בוורשה ולצרפה שם לפעולה”, כתבה גרוסמן בספרה האוטוביוגרפי “אנשי המחתרת”, שיצא לאור ב–1950 ("ספריית הפועלים").

בינואר 1942 נכנסה שרנקה לגטו ורשה מצוידת בשתי משימות: לספר לתושבי הגטו את מה שראו עיניה בפונאר ליד וילנה, שם נרצחו יהודים באופן שיטתי, ולעורר ולהניע את המרד בנאצים מתוך הגטו. “יום אחד נקראנו לאסיפת הגדוד, לפגישה עם שליחה שהגיעה מגטו וילנה. אני חושבת ששמה היה שרנקה ‏(או אולי רחל?‏). כולנו ישבנו על הרצפה ולפנינו אשה צעירה, כבת עשרים ושתיים, שבשערותיה זרקה כבר שיבה. באור הדמדומים נראתה יפה ואצילה, ובעיניה מבט כבוי”, כך תיארה חברת השומר הצעיר מגטו ורשה, עליזה ויטיס שומרון, את הפגישה עם שרנקה.

לפי עדותה של ויטיס שומרון, הכותבת על כך בספרה “נעורים באש” ‏(הוצאת מורשת, 2002‏), שרנקה הפיצה בגטו את בשורת המרד. “באתי לספר לכם ולהזהיר אתכם. יש לנו ידיעות בטוחות על חיסול גטאות בכל מזרח פולין, באוקראינה ובליטא”, אמרה להם. “אנו החלטנו להתגונן, הנוער שנותר בגטו החליט לא ללכת כצאן לטבח. מחציתנו יישארו בגטו, והשאר ינסו לפרוץ דרך אל הפרטיזנים”.

משה דומב, חבר השומר הצעיר מפולין, שהיה בגדוד יחד עם אנילביץ’ ושרנקה, סיפר בהרחבה על חלקה של שרנקה בהתנעת המרד בספרו “שמלצובניק”, שיצא לאור ב–2000 בהוצאת מורשת. בספר העלילתי הוא תיאר את נאומי התוכחה שנשאה בפני חבריה לתנועה: “’במה אתם עוסקים, מה קורה איתכם’?! התפרצה בחמת זעם בפגישה הראשונה במעון התנועה. ‘אתם שרויים בעולם של דמיונות’? - התריסה בחריפות. ‘העם מושמד והולך, ואתם משחקים במשחקי נדמה־לי, מסיחים דעתכם מהמציאות’?... היטלר זומם להכחיד את יהודי אירופה, והגרמנים מבצעים זאת בצורה שיטתית ומתוחכמת. גם תורה של ווארשה יגיע! האם לא חודר לתודעתכם שצריך להתכונן להתנגדות ולמות בכבוד על ידי מאבק כלשהו? אתם חיים בגן עדן של כסילים, עוצמים עיניים ומשלים עצמכם כמו כל אלה המצליחים לחמוק זמנית מהתופת ומשכנעים עצמם: לנו זה לא יקרה’...”.

בספר מתאר דומב חילופי דברים קשים בין שרנקה לאנילביץ’. “כשהוא העלה את נושא האידיאולוגיה ודרכי החינוך בתנועה, היא התעוררה ופרצה במלוא חרון לבה והתריסה כנגדו: ‘אתה מרדים את הנוער ומונע ממנו לראות את המציאות ובסופו של דבר יובל כצאן לטבח יחד עם היהודים המשלים עצמם ש’לנו זה לא יקרה’... ‘נמות! נמות! נמות!’ - זעמה. ‘אך השאלה היא איך נמות. האם נמות ללא כבוד, ללא התגוננות? נשאיר מאחורינו בושה וכלימה? האם נמיט חרפה על עצמנו ועל הדורות הבאים? ההיסטוריה תדון אותנו לדיראון עולם!’” מוסף הארץ (4/12/13) http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2182463

לכן היה ראוי להכניס קטע זה בערך אנילביץ'

צפו בהוכחות:

1. כתבתו של ד"ר אורי מילשטיין במוסף מעריב: הזוועות של פונאר, הקורבן הנורא והסוף הידוע מראש: סיפורה של שרנקה הלוחמת https://www.maariv.co.il/jewishism/Article-681812

2. כתבתו של עופר אדרת במוסף הארץ https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2182463

3. כל העיר "מי ראה מי שמע" https://www.kolhair.co.il/general/119637/

4. ואפילו בלוס אנג'לס: https://hebrewnews.com/article/32955/preview/1

רחל זילברברג (הערך מצונזר בחלקו בויקפדיה כולל שמה שהיה, שרנקה רחל לאה זילברברג קופיטו) ―Exit2hope (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במרד גטו ורשה שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1873 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20070927210426/http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1873 לכתובת המקורית.
• http://www.yadvashem.org/yv/he/education/newsletter/32/andarta.asp נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20140106040522/http://www.yadvashem.org/yv/he/education/newsletter/32/andarta.asp לכתובת המקורית.
• http://www.yadvashem.org/yv/he/education/interviews/havi_dreyfus_2.asp נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20140106031855/http://www.yadvashem.org/yv/he/education/interviews/havi_dreyfus_2.asp לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 01:16, 19 בנובמבר 2022 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (יוני 2023)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במרד גטו ורשה שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://warsaw.daat.ac.il/photos/revolt.htm נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20040417165729/http://warsaw.daat.ac.il/photos/revolt.htm לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 22:09, 29 ביוני 2023 (IDT)