שיחה:נ נח נחמ נחמן מאומן

התמונות עולות על הכיתוב. משהו יודע איך לסדר? אני לא מצליח. דרור 12:25, 21 באוגוסט 2007 (IDT)

הוספתי את תוכן הפתקה (העתק הדבק מהרב אודסר) . יש להוסיף בערך את גרסת השוללים (מהערך על הרב אודסר)וכן את גיל הפתקה איתן • שיחה 20:44, 6 ביוני 2008 (IDT)

אני אחד הנכדים של הגה"ח רבי יואל אשכנזי זיע"א, המתגורר כיום באנטוורפן. רצוני להבהיר, כל המעשה עם הפתק לא היה ולא נברא, זוהי פרי המצאתו של רבי ישראל אודסער זצ"ל בעצמו, מסיבותיו הוא, ואח"כ התגלגלו הדברים ככדור שלג, כמו שאר מעשל'ך המסתובבים בפולקלור היהודי. שוחחתי עם סבי רבות על ר' ישראל זה, ומעולם לא הזכיר שמץ של דבר בעניין הפתק, אני מכיר היטב את כתב ידו של סבי זצ"ל, ואין שום דמיון בין הכתב, גם לפי ניתוח גרפולוגי של גרפולוג בעל שם עולמי, אין שום קשר בין אופי כותב הפתק לבין סבי רבי יואל זצ"ל. אדרבא, הוא מצא קשר בין אישיותו של רבי ישראל לבין הכתב. אבל, והוא אבל גדול, לך תכחיש שקר גס שמוצאו לבטח ע"י איזה לץ = והפך להיות מוסכם. נוסף לכך מפליא שהצייר בזנסו בנה על לא כלום, בניין של כלום ומתפרנס עוד מזה. וידוע הסיפור שהיה בין רבינו יהותן אייבשיץ זיע"א לבין הכומר, בנוגע למלאכים המדומים' שהמציא הרר"י. ואידך זיל גמור.

בגיל 80 סמוך למותו?

לפי הערך על אודסר, הוא חי עד גיל 110 או משהו כזה. 77.127.162.221 08:28, 4 באוקטובר 2010 (IST)

"בהיותו בן שמונים החליט לפרסם את הכתובת שהייתה שמורה אצלו 60 שנה ולהפיץ אותה ברבים." לא הבנתי. לפי החשבון היא שמורה אצלו רק 44 שנה. משום שנולד ב-1886 ומצאה ב1922 אם כן כשמצאה היה בן 36. 80-36=44...???????

משוב מ-07 בספטמבר 2011

[[קובץ:--95.86.93.6 01:38, 7 בספטמבר 2011 (IDT)PictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיתוב תמונה]]הרב משה פיינשטיין גדול הפוסקים באותה תקופה בארה"ב כתב לרבי ישראל בער אודסר מכתב הסכמה בעצם על הפתק ובו הוא אמר שהפתק הוא פתק משמיים והמכתב הוא מכתב אלוקי ושסבא ישראל הוא מקובל אלוקי ויש לנהוג בו בכבוד הראוי הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
95.86.93.6 01:38, 7 בספטמבר 2011 (IDT)

משוב מ-07 בספטמבר 2011

הרב משה פיינשטיין גדול הפסקים בארה"ב בשנות השמונים נתן הסכמה על הפתק לסבא ישראל הסכמה שהפתק הוא פתק אלוקי ושהמכתב הוא מכתב משמיים ושהאדם הזה הוא מקובל אלוקי (הכונה לסבא ישראל)ויש לנהוג בו בכבוד הראוי  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
95.86.93.6 01:50, 7 בספטמבר 2011 (IDT)

גרסאות התומכים והשוללים

העברה משיחת משתמש:נרו יאיר:

או שמה שחסר מקור נשאר עם תבנית, או שלא. לא שייך להשאיר את גרסת השוללים עם תבנית מקור ואת שלנו פשוט למחוק.חיים נתן - שיחה 13:32, 11 באוקטובר 2013 (IDT)

שלום רב. גם על חוסר המקור שם אנו מצטערים, אבל זה לא סיבה לסבך את העניינים עוד יותר. אתה הרי אומר שזה בספר, תן עמוד וסגור עניין. לגבי גרסת השוללים - היא בערך מזה זמן רב, והיא גם מוכרת לי ממקומות אחרים. שמת תבנית מקור, סביר להניח שהוא יגיע בקרוב. נרו יאיר • שיחה • ז' בחשוון ה'תשע"ד • 13:34, 11 באוקטובר 2013 (IDT)

גם המקור שלי יגיע. אם זה ממש דחוף אני מוכן לשגע אנשים להביא את הספר. אבל זה שזה בערך הרבה זמן לא אומר כלום. אתה יכול לראות בדף השיחה הכחשה מפורשת שלו בשם נכדו. כמובן שזה שזה מוכר לך לא אומר כלום.חיים נתן - שיחה 13:47, 11 באוקטובר 2013 (IDT)

זה כמובן לא דחוף להיום או משהו כזה, אבל אנא תביא. יש משמעות לכך שמידע נמצא בערך זמן רב, ויש משמעות גם לידע של משתמשים ותיקים ומוכרים. על כל פנים, גם לזה סביר להניח שיגיע מקור תוך זמן קצר. נרו יאיר • שיחה • ז' בחשוון ה'תשע"ד • 13:53, 11 באוקטובר 2013 (IDT)

אוקיי. הזמנתי את הספר. בדף זה למעלה יש הכחשה מפורשת של נכדו לגרסת השוללים. משום מה לא נותנים לי לצטט את זה כמקור בטענה "לא נהוג".חיים נתן - שיחה 13:56, 11 באוקטובר 2013 (IDT)

אכן אין משמעות לעדויות אנונימיות בדף שיחה בויקיפדיה. אחרת - אני תכף מארגן לך איזו עדות שאתה רוצה. נרו יאיר • שיחה • ז' בחשוון ה'תשע"ד • 14:01, 11 באוקטובר 2013 (IDT)

משוב מ-7 בפברואר 2018

מדוע הרב הצדיק רבי יואל אשכנזי זצ"ל שהיה מגדולי הצדיקים בדורו מופיע כאן ללא תואר הרב.ראה עליו ערך באינציקלופדיה לחכצי גליציה. שנית מהיכן הקביעה שהרב יואל אשכנזי היה מוכר כלץ ולא יתכן שיכתוב פתק עם סודות? הרב אשכנזי היה תלמיד חכם גדול בנגלה ובנסתר. אני אישית שמעתי מנכדו של הרב אשכנזי ששמו היה רבי יעקב צבי ציינוירט זצ"ל שהעיד בשם סבו הרב אשכנזי שאמר לו- "עשיתי קונץ לישראל בער". יש תלמיד של הרב אודסר בשם ר' יורם לוי מצפת שטוען שגם אם הרב אשכנזי כתב את הפתק הרי שבאותה שעה נתעברה בו נשמת רבי נחמן והוא כתב ברוח הקודש מסר מרבי נחמן לעם ישראל. אגב זה לא היה הפתק היחיד שהרב אודסר טען שקיבל מרבי נחמן.בספר שיחות הסבא הוא סיפר שהוא מצא בילקוט שלו פתק שעליו כתוב "זמן הגאולה קרוב מאוד".סטיקר בנוסח זה מופץ על ידי הנחנחים. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
217.132.109.164 02:10, 7 בפברואר 2018 (IST)

רק אעיר, אתה מתכוון מן הסתם לר' עמוס לוי. איש גלילי • שיחה • כ"ב בשבט ה'תשע"ח • 03:32, 7 בפברואר 2018 (IST)

לאלמוני, א. לך יש צדיקומטר, שלנו אבד. ב. כשהיה תלמיד ישיבה עוד לא היה רב. ג. פחות משנה מה שמעת באופן אישי בעל פה. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בשבט ה'תשע"ח • 14:32, 7 בפברואר 2018 (IST)

נרו יאיר, ר' יואל אשכנזי מפורסם כדמות מכובדת מאוד בסלונים, אם כי אינני יודע עד כמה הוא אכן היה בקי בקבלה, אלא שגם אינני יודע אלו סודות עמוקים טמונים בפתק, שיודע בסך הכל לצטט איזה שם קדוש מהתפילות של התקיעות. איך שלא יהיה, כאן עסוקים בתיעוד עם מקורות ולא בסברות כרס, אך גם סברתו של עמוס לוי מופיעה בערך. איש גלילי • שיחה • כ"ב בשבט ה'תשע"ח • 14:39, 7 בפברואר 2018 (IST)

איני מתווכח על זה. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בשבט ה'תשע"ח • 14:40, 7 בפברואר 2018 (IST)

משוב מ-12 בפברואר 2018

סברת הרב ישראל נאה מאנטוורפן שהרב אודסר בעצמו כתב את הפתק נכונה מאוד לפי מה שהרב אודסר בעצמו התבטא על עצמו אני נ נח נחמ נחמן מאומן הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
217.132.109.164 21:23, 12 בפברואר 2018 (IST)

משוב לגביי כך, יש שיחה ביוטיוב של ישראל דגן, אם איני טועה ועוד אחד מהתלמידים הוותיקים של רבי ישראל, בה הם מעידים שרבי ישראל אמר במקור "רבינו אמר אני נ נח נחמ נחמן מאומן" ומה שקרה זה שתלמידים שוטים (כהגדרתם) חתכו מן ההקלטה את החלק של רבנו אמר

משוב מ-10 באוגוסט 2018

על מה אתה לא מתווכח?על דברים שאיש כת הנחנחים שלא כפופים לשום קוד הלכתי כותבים על אחד מגדולי צדיקי הדורות רבי יואל אשכנזי מטבריה? הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
89.138.224.239 14:07, 10 באוגוסט 2018 (IDT)

לא הבנתי

"וסימן יז בתמוז יאמרו שאינך מתענה": א. אף אחד לא אמר שהוא לא התענה כי אף אחד לא ידע. ב. לא יאמרו אלא באמת הוא לא התענה (לפי גירסתו בעצמו). ב. לפי לשון הפתק הסוד הוא "מלא וגדיש מקו לקו" ולא "נ נח נחמ נחמן מאומן" ואם כן עליו היה צריך לעשות את הפרסום וכו'?

מחכה לתשובות שספק רב אם קיימות. --אמת ה' לעולם - שיחה 04:16, 19 באוגוסט 2020 (IDT)

רבנו נתן רמז לפירוש הסוד שבפתק 2A01:6500:A049:C00B:783:CF65:3500:F798 22:16, 27 ביוני 2022 (IDT)

האמת היא שהגרסה שמופיעה כיום בערך אינה מדויקת. על פי הנכתב כיום, רק הרב אודסר ידע על הפרת הצום, והרב יואל אשכנזי שכתב את הפתק סתם כך חמד לצון. אבל על פי תיאורו של הרב אודסר עצמו, אין זה כך. בתיאור שאני זוכר בספרו הוא כותב (בפירוש או במשתמע) שתלמידי הישיבה ידעו מהפרת הצום. על פי זה אכן התקיים מה שכתוב "יאמרו שאינך מתענה". קושיה ב' לעניות דעתי לא קשה. "יאמרו" אינו סתירה לכך שגם באמת לא התענה. ג. נכון שהסוד הוא אחר, אבל הרב אודסר התלהב כל ימיו דווקא מהחתימה "נ נח.. וכו'" וראה בה את השיר שרבי נחמן הבטיח בספריו שיתגלה לעתיד לבוא.

מי שמחזיק בספר הכולל את סיפור המעשה ויכול לתקן את הערך בהתאם, תבוא עליו ברכה. ידך-הגדושה - שיחה 08:13, 28 ביוני 2022 (IDT)

אף אחד לא ידע על הפרתהצום של הרב אודסר ומי ששלח לו את המכתב זה רבי נחמן ולא שוב בנאדם אחד בעולם, ורבני נחמן רמז בתיקון הכללי את "נ נח נחמ נחמן מאומן" הוא כתב כך: שיר פשוט (נ) כפול (נח) משלוש (נחמ) מרובע (נחמן). חובב המכוניות • דברו איתי! • 16:40, 30 ביוני 2022 (IDT)

חובב המכוניות, יש לך את הספר של הרב אודסר בו הוא מתאר באריכות את סיפור הפתק? לי זכור שתלמידי הישיבה כן שמעו על הפרת הצום. שים לב גם למילים בפתק: "יאמרו שאינך מתענה". ידך-הגדושה - שיחה 20:58, 30 ביוני 2022 (IDT)

ידך-הגדושה כן יש לי קוראים לו ישראל סבא ויש עוד כמה אב"י הנחל ולראות באב"י הנחל שזה יותר מדויק. ואכן תלמידי הישיבה ידעו זאת מיד לאחר שהוא קיבל את הספר כי הוא סיפר להם, בזמן שהוא שבר את הצום הוא היה לבד בחדר ועד הרגע שהוא גילה את הפתק (כמה דקות לאחר שבירת הצום) אף אחד לא היה ולא ידע חובב המכוניות • דברו איתי! • 21:01, 30 ביוני 2022 (IDT)

אם תואיל כשיהיה לך יותר זמן להביא כאן איזה ציטוט, יעזור לפשט את הספק. לי זכור שזה לא היה כמה דקות אלא זמן רב שהיה במצב רוח לא חיובי עד שפתח את הספר וכו'. ידך-הגדושה - שיחה 21:04, 30 ביוני 2022 (IDT)

ידך-הגדושה

הַמַּעֲשֶׂה הָיָה בִּשְׁנַת תרפ"ב, וְשִׁשִּׁים שָׁנָה הָיָה לְגַמְרֵי בְּסוֹד. רַק הַיְלָדִים שֶׁלִּי סִפַּרְתִּי לָהֶם הָעִנְיָן, וְגַם-כֵּן הָיוּ אֲחָדִים יְחִידֵי סְגֻלָּה שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים קְדוֹשִׁים וַחֲבֵרִים שֶׁלִּי, כְּמוֹ רַב שְׁלֹמֹה וֶקְסְלֶר - אֲנִי סִפַּרְתִּי לָהֶם וְהֵם קִבְּלוּ אֶת זֶה. אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֶת זֶה? זֶה לְמַעְלָה לְמַעְלָה מִן הַטֶּבַע. נוּ, וְהֵם קִבְּלוּ אֶת זֶה.

הָעִנְיָן הָיָה, אֲנִי מֻכְרָח לְסַפֵּר בְּקִצּוּר, בְּתַמְצִית. הָיָה מַעֲשֶׂה כָּזֶה - זֶה הָיָה שְׁנָתַיִם וָחֵצִי אַחֲרֵי שֶׁנִּפְטַר רַבִּי יִשְׂרָאֵל קָרְדוֹנֶר, אֲנִי נִכְשַׁלְתִּי, נִכְשַׁלְתִּי וְנָפַלְתִּי. זֶה הָיָה בְּיוֹם שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמֻּז, זֶה צוֹם חָמוּר שֶׁל אַרְבַּע תַּעֲנִיתִים, לִפְנֵי תִּשְׁעָה בְּאָב וּזְמַן הַחֻרְבָּן. וַאֲנִי הָיִיתִי רָגִיל לְהִתְעַנּוֹת בְּכָל הַתַּעֲנִיתִים, בְּכָל שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי, בְּכָל עֶרֶב רֹאשׁ-חֹדֶשׁ, וְגַם-כֵּן אֲנִי עָשִׂיתִי תַּעֲנִית בְּכָל יוֹם וָיוֹם מֵחֲצוֹת לַיְלָה עַד אַחֲרֵי הַתְּפִלָּה לֹא טָעַמְתִּי אֲפִלּוּ מַיִם, כְּמוֹ שֶׁנָּהַג מוֹרִי הַקָּדוֹשׁ רַבִּי יִשְׂרָאֵל קָרְדוֹנֶר. אֲנִי רָאִיתִי שֶׁאֲפִלּוּ בְּאָב, חוּץ מֵהַתַּעֲנִיּוֹת שֶׁל 'שֻׁלְחָן עָרוּךְ', רַבִּי יִשְׂרָאֵל הוּא הָיָה מִתְעַנֶּה, וְגַם-כֵּן אֲנִי, הָיִיתִי עִם רַבִּי יִשְׂרָאֵל, אֲנִי עָשִׂיתִי גַּם-כֵּן כָּךְ וְהָיִיתִי נִזְהָר כָּל תַּעֲנִית. וְדַוְקָא בְּיוֹם שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמֻּז שֶׁהוּא תַּעֲנִית חָמוּר מֵאַרְבַּע תַּעֲנֵיתִים נָפַלְתִּי וְנִכְשַׁלְתִּי.

הִגִּיעַ שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמֻּז וְהָיָה נִדְמֶה לִי שֶׁאֲנִי לֹא מַרְגִּישׁ טוֹב, שֶׁאֲנִי מֻכְרָח לְבַטֵּל אֶת הַתַּעֲנִית. אֲנִי הִרְגַּשְׁתִּי עַצְמִי חָלָשׁ וְלֹא כָּל-כָּךְ טוֹב, אֲבָל לֹא חַס-וְשָׁלוֹם בְּאֹפֶן חָמוּר. אָז הַבַּעַל-דָּבָר הִתְגַּבֵּר עָלַי בַּבֹּקֶר בְּיוֹם שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמֻּז, "אַתָּה חָלָשׁ מְאֹד, אַתָּה צָרִיךְ לֶאֱכֹל, עַכְשָׁו! לִפְנֵי הַתְּפִלָּה!"

עַל-כָּל-פָּנִים יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה אֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ לְסַפֵּר הַכֹּל, אֲנִי לֹא שָׁתִיתִי מַיִם מֵחֲצוֹת לַיְלָה עַד אַחַר הַתְּפִלָּה, לֹא אָכַלְתִּי וְלֹא שָׁתִיתִי. וְעַכְשָׁו בָּא אֵלַי הַבַּעַל-דָּבָר וְאָמַר לִי: "אַתָּה צָרִיךְ לֶאֱכֹל לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, אַתָּה חָלָשׁ כָּל-כָּךְ".

אֲנִי לֹא יָכֹלְתִּי לְהִתְגַּבֵּר, אֲנִי שָׁמַעְתִּי לוֹ, לֹא רָצִיתִי, אֲבָל אָכַלְתִּי...

נוּ, אֲנִי אָכַלְתִּי, אֲבָל כְּמוֹ שֶׁאוֹכְלִים חַס-וְשָׁלוֹם דְּבָרִים מַזִּיקִים, אֲנִי אָכַלְתִּי אֲבָל זֶה הָיָה בְּלֹא יָדַיִם וּבְלֹא רַגְלַיִם, אֲבָל אָכַלְתִּי. עַל-כָּל-פָּנִים נִכְשַׁלְתִּי. יְרִידָה, יָרַדְתִּי יְרִידָה גְּדוֹלָה וְאָכַלְתִּי בַּבֹּקֶר. אַחֲרֵי הָאֲכִילָה בֵּרַכְתִּי בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְהָלַכְתִּי לַמִּקְוֶה וּלְהִתְפַּלֵּל אַחֲרֵי הַסְּעוּדָה. נוּ, יְכוֹלִים לְהָבִין אֵיךְ הָיָה הַתְּפִלָּה וּבְאֵיזֶה מַצָּב אֲנִי הָיִיתִי אַחֲרֵי דָּבָר כָּזֶה - לֶאֱכֹל לִפְנֵי הַתְּפִלָּה.

וְזֶה הָיָה מֵעִיק עָלַי וְהָיָה לִי צַעַר גָּדוֹל, אֲנִי לֹא רָצִיתִי לִחְיוֹת, אֲנִי כִּמְעַט שֶׁיָּצָאתִי מֵהַדַּעַת, הָיִיתִי שָׁבוּר מְאֹד וְנָפַלְתִּי לְעַצְבוּת כָּזֶה שֶׁלֹּא יָכֹלְתִּי לְדַבֵּר וּלְהִתְרָאוֹת בִּפְנֵי אֲנָשִׁים, רַק שָׁכַבְתִּי וְלֹא דִּבַּרְתִּי כְּלוּם. נָפַלְתִּי לְעַצְבוּת כָּזֶה.. שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לְהִסְתַּכֵּל בְּפָנַי מִגֹּדֶל הַפַּחַד, כָּל מִי שֶׁרָאָה אוֹתִי הָיָה נוֹפֵל עָלָיו פַּחַד!

וַאֲנִי הָלַכְתִּי לַיְשִׁיבָה וְשָׁכַבְתִּי בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת, זֶה הָיָה גַּם יְשִׁיבָה וְגַם בֵּית-הַכְּנֶסֶת, שָׁכַבְתִּי בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת כְּמוֹ מֵת חֲמִשָּׁה יָמִים. בַּבַּיִת אֲנִי הָיִיתִי בְּיוֹם שִׁשִּׁי וּבְיוֹם שַׁבָּת, בַּיְשִׁיבָה הָיִיתִי בְּיוֹם רִאשׁוֹן וּבְיוֹם שֵׁנִי, שְׁלִישִׁי, רְבִיעִי, עִם שְׁנֵי יָמִים זֶה שִׁשָּׁה יָמִים. אֲנִי שָׁכַבְתִּי כְּמוֹ מֵת, לֹא מְדַבֵּר וְלֹא אוֹכֵל. רַק הִתְפַּלַּלְתִּי, לֹא אָכַלְתִּי וְלֹא דִּבַּרְתִּי, הָיִיתִי כְּמוֹ מֵת!

וּבְיוֹם רְבִיעִי בָּעֶרֶב, זֶה הָיָה כְּבָר בְּכ"ג בְּתַמֻּז, נִכְנַס לִי מַחֲשָׁבָה, אֲנִי בָּכִיתִי לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּרַפֵּא אוֹתִי, שֶׁיִּקַּח מִמֶּנִּי אֶת הָעַצְבוּת, מָתַי שֶׁשָּׁמַעְתִּי שֶׁכָּל בְּנֵי-הַיְשִׁיבָה מְצַחֲקִים וְאוֹמְרִים שֶׁיִּשְׂרָאֵל בֶּער הַבְּרֶסְלְבֶר הוּא חוֹלֶה וְהוּא נַעֲשָׂה מְשֻׁגָּע, הֵם כֻּלָּם כָּל הָעִיר טְבֶרְיָה הָיוּ מִתְנַגְּדִים. זֶה בֵּית-כְּנֶסֶת וְהָיוּ שָׁם בְּנֵי-הַיְשִׁיבָה, וּמִי שֶׁנִּכְנַס לְבֵית-הַכְּנֶסֶת רָאָה אֶת יִשְׂרָאֵל בֶּער שׁוֹכֵב בְּעַצְבוּת כָּזֶה, וְהֵם הָיוּ רְגִילִים שֶׁאֲנִי הָיִיתִי תָּמִיד מְרַקֵּד וְשָׂמֵחַ. וְהֵם הָיָה לָהֶם קָשֶׁה: "אֵיךְ יִשְׂרָאֵל בֶּער שָׂמֵחַ, מִמַּה הוּא שָׂמֵחַ? אֵין לוֹ פַּרְנָסָה וְאֵין לוֹ לֶחֶם לַיְלָדִים". אָז הֵם חָשְׁבוּ: "עַכְשָׁו זֶה לֹא יִשְׂרָאֵל בֶּער שֶׁהָיָה, זֶה יִשְׂרָאֵל בֶּער מְשֻׁגָּע, וְכָכָה הוּא הַסּוֹף שֶׁל כָּל הַבְּרֶסְלֶבִים. כִּי הֵם הוֹלְכִים עַל חֲצוֹת לַיְלָה לַשָּׂדוֹת וְלַיְעָרוֹת וְלִפְעָמִים הֵם נִפְחָדִים מְאֵיזֶה כֶּלֶב, מְאֵיזֶה חַיָּה, מְאֵיזֶה גּוֹי, אָז סוֹף-כָּל-סוֹף הֵם נַעֲשִׂים מְשֻׁגָּעִים. כֵּן, זֶה הַסּוֹף שֶׁלָּהֵם".

כֻּלָּם רָצוּ לְהִשְׁתַּמֵּט מִמֶּנִּי וְאָמְרוּ שֶׁיָּצָאתִי מִדַּעְתִּי וַאֲנִי כְּבָר מְשֻׁגָּע. וַאֲנִי הָיִיתִי בְּעַצְבוּת נוֹרָאָה, וְזֶה שֶׁהֵם אָמְרוּ עַל בְּרֶסְלֶב כָּךְ, מִזֶּה הָיָה לִי עַצְבוּת עוֹד יוֹתֵר בְּלִי שִׁעוּר, כִּי אֲנִי הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי הַגּוֹרֵם לְכָל זֶה שֶׁהֵם מְדַבְּרִים כָּכָה, אָז חָשַׁבְתִּי: "מַה זֶּה, עַצְבוּת כָּזֶה?! אֲפִלּוּ אִם עוֹבְרִים עַל כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה, אֲבָל לִהְיוֹת בְּעַצְבוּת כָּזֶה? עָשִׂיתִי עֲבֵרָה, אֲבָל יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, מַה זֶּה הַדִּכָּאוֹן הַזֶּה!"

הָיָה לִי צַעַר גָּדוֹל, אֲנִי נָפַלְתִּי לְמַחֲלַת נֶפֶשׁ, הָיִיתִי בְּדִכָּאוֹן, הָיָה קָשֶׁה לִי מְאֹד וְלֹא רָצִיתִי לִחְיוֹת...

הַכְּלָל, שֶׁכֻּלָּם צָחֲקוּ מִמֶּנִּי. וַאֲנִי לָמַדְתִּי בִּישִׁיבַת רַבִּי מֵאִיר בַּעַל-הַנֵּס בִּטְבֶרְיָה, אָז הָלַכְתִּי לְצִיּוּן רַבִּי מֵאִיר בַּעַל-הַנֵּס בְּצָהֳרֵי הַיּוֹם וְאָמַרְתִּי לְרַבִּי מֵאִיר בַּעַל-הַנֵּס: "כֻּלָּם מְצַחֲקִים מִמֶּנִּי וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת וְאֵיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, אֲנִי נִכְשַׁלְתִּי וְנָפַלְתִּי וְאֵין לִי שׁוּם עֵצָה אֵיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. אֵיךְ עוֹשִׂים דָּבָר כָּזֶה וְלֹא מִתְבַּיְּשִׁים, בְּתַעֲנִית שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם תַּעֲנִית בַּגְּמָרָא וְהַדִּין, וַאֲנִי נִכְשַׁלְתִּי, נָפַלְתִּי וְאָכַלְתִּי לִפְנֵי הַתְּפִלָּה". אֲנִי הִתְבַּיַּשְׁתִּי וְנָפַלְתִּי כָּל-כָּךְ וְלֹא מָצָאתִי שׁוּם מָקוֹם אֵיךְ לִחְיוֹת וְאֵיךְ לַעֲשׂוֹת. "מֶה עָשִׂיתִי!" אֲנִי הָיִיתִי יָכוֹל לָמוּת מִגֹּדֶל הַבּוּשָׁה מִגֹּדֶל הַנְּפִילָה...

עַל-כָּל-פָּנִים אֲנִי הָיָה לִי צַעַר גָּדוֹל וְגַם לֹא יָכֹלְתִּי לַעֲבֹד הַשֵּׁם, הָיִיתִי בַּחשֶׁךְ, אֲנִי הָיִיתִי בְּעַצְבוּת כָּזֶה מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁיּוֹצְאִים מִן הַדַּעַת. הָיִיתִי חוֹלֶה נֶפֶשׁ וְהָיִיתִי מְדֻכָּא מְאֹד וּבָכִיתִי לְהַשֵּׁם עַל זֶה שֶׁאֲנִי גּוֹרֵם חִלּוּל הַשֵּׁם, בִּזָּיוֹן לִבְרֶסְלֶב. אָז הָיָה לִי הִתְבּוֹדְדוּת וְהִתְפַּלַּלְתִּי וּבָכִיתִי לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת שֶׁיְּרַחֵם עָלַי וְשֶׁיְּרַפֵּא אוֹתִי וְשֶׁיִּקַּח מִמֶּנִּי הַדִּכָּאוֹן, הָעַצְבוּת, הַמַּחֲלָה. שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לוֹמַר הַמִּתְנַגְּדִים עַל חֲסִידֵי בְּרֶסְלֵב כָּךְ וְשֶׁלֹּא יִהְיֶה חִלּוּל הַשֵּׁם, "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רְאֵה הַמַּצָּב שֶׁלִּי. אֱמֶת - אָכַלְתִּי, עָשִׂיתִי מַה שֶּׁעָשִׂיתִי, אֲבָל אֲנִי רוֹצֶה תְּשׁוּבָה, תְּרַפֵּא אוֹתִי וְתוֹצִיא אוֹתִי מֵהַמַּצָּב הַזֶּה, מֵהָעַצְבוּת הַזֶּה, כִּי אֲנִי גּוֹרֵם חִלּוּל הַשֵּׁם לִבְרֶסְלֵב. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תְּרַפֵּא אוֹתִי שֶׁאוּכַל לָצֵאת מִן הָעַצְבוּת.."

וַאֲנִי הָיִיתִי בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת וְהַחֶדֶר שֶׁלִּי הָיָה לְיַד בֵּית-הַכְּנֶסֶת, אוּלַי נִרְדַּמְתִּי, וְנִכְנַס לִי מַחֲשָׁבָה תַּקִּיפָה כְּמוֹ מִי שֶׁנִּכְנָס בָּרֹאשׁ שֶׁלִּי, בִּפְנִים הַמֹּחַ שֶׁלִּי, וְאוֹמֶרֶת לִי הַמַּחֲשָׁבָה בְּתֹקֶף: "תִּכָּנֵס לַחֶדֶר שֶׁלְּךָ וְתִפְתַּח אֶת אֲרוֹן הַסְּפָרִים וְתִתֵּן יָדְךָ עַל אֵיזֶה סֵפֶר שֶׁהוּא, לֹא תְּכַוֵּן לְסֵפֶר מְסֻיָּם, רַק תַּנִּיחַ אֶת הַיָּד עַל סֵפֶר וְתוֹצִיא אוֹתוֹ, וְתִפְתַּח אוֹתוֹ בַּמָּקוֹם שֶׁתִּפְתַּח.. וְשָׁמָּה תִּמְצָא דְּבָרִים טוֹבִים שֶׁתּוּכַל לְהַחֲיוֹת עַצְמְךָ, שָׁמָּה תִּמְצָא רְפוּאָה לְנַפְשְׁךָ!"

אָז אֲנִי רָצִיתִי רְפוּאָה, וְהִתְפַּלַּלְתִּי, אָז חָשַׁבְתִּי: "הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁלִּי זֶה דָּבָר רְצִינִי? טוֹב, אַף-עַל-פִּי-כֵן מַה יֵּשׁ לִי לְהַפְסִיד, אֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת זֶה וְנִרְאֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה מִזֶּה".

עָשִׂיתִי כֵּן, נִכְנַסְתִּי מִבֵּית-הַכְּנֶסֶת לַחֶדֶר שֶׁלִּי וְפָתַחְתִּי אֶת הָאָרוֹן וְעָשִׂיתִי כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ לִי, נָתַתִּי אֶת יָדִי עַל אֵיזֶה סֵפֶר, זֶה הָיָה סֵפֶר 'לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת' חֵלֶק רִאשׁוֹן שֶׁל רַבִּי נָתָן, וְהוֹצֵאתִי אוֹתוֹ וּפָתַחְתִּי אוֹתוֹ, וְהָיָה שָׁם זֶה הַפֶּתֶק... חובב המכוניות • דברו איתי! • 21:16, 30 ביוני 2022 (IDT)

חובב המכוניות. תודה רבה! ידך-הגדושה - שיחה 21:33, 30 ביוני 2022 (IDT)

ידך-הגדושה ודרך אגב מה שאמר יואל אשכנזי זה שקר אפילו הנכדים שלו אחרי שהוא נפטר אמרו שמה שהוא אמר שקר חובב המכוניות • דברו איתי! • 21:56, 30 ביוני 2022 (IDT)

שכתוב הערך

בעלי הידע בחסידות, מה דעתכם על השכתוב המקיף שנעשה על ידי @King7072? אי״ש / שו״ת, ט"ז בחשוון ה'תשפ"ד ; 21:05, 30 באוקטובר 2023 (IST)

@איש הישראלי, גם תהיתי בתחילה על נחרצותו של קינג. עם הזמן נוכחתי לראות שהאיש אכן מכיר לפני ולפנים את כל הקבוצות המשתייכות לרב אודסר, את כל הקשור לרב אודסר עצמו וכו'. ידך-הגדושה - שיחה 00:11, 23 בנובמבר 2023 (IST)

ברוך שובך! אני לא מסתפק בהכרתו של קינג את אנשי ה"נ־נח". אבל אני מתלבט לגבי האובייקטיביות שלו, כמו הגדרת המשפט כ"חתימת שמו של רבי נחמן" (למרות ההסתייגות הבאה לאחריה) והשמטת חלק מטענות השוללים. אי״ש / שו״ת, י' בכסלו ה'תשפ"ד ; 00:27, 23 בנובמבר 2023 (IST)

אכן. היה נכון אם העורך הנכבד קינג היה מואיל להסביר למה "נ נח נחמ נחמן מאומן" היא "חתימת שמו של רבי נחמן". הרי במכתבים הבודדים ששרדו ממה שכתב בחייו, הוא חותם "נַחְמָן בֶּן מוֹרֵנוּ הָרַב שִׂמְחָה". ידך-הגדושה - שיחה 00:43, 23 בנובמבר 2023 (IST)

סליחה על האיחור בתגובה.

הרב אודסר היה אומר ככה תמיד. זוהי חתימת שמו של רבי נחמן מברסלב. King7072 - שיחה 16:11, 7 בדצמבר 2023 (IST)

אז ככה, בין ר' נחמן מברסלב של אוקראינה לסבא ישראל בטבריה יש 100 שנים ויותר.

ארץ שונה, מאכלים שונים, שפה שונה, משטר שונה, ויהודים שונים.

אומנם הסבא מציג עצמו כתלמידו של ר' נחמן, אך הפתק מציג את הרב אודסר כממשיך דרכו. ואפילו תופס את מקומו.

ולא רק, רבי ישראל מחדש דרך חדשה בברסלב דבר שלא היה עד אז.

מהיכרות אישית שלי, כל חסידי ברסלב וכל החרדים בארץ ישראל רואים ברבי ישראל דב אודסר כאדם צדיק ואיש פלא.

אבל יש מחלוקת דווקא על תלמידיו.

המחלוקת מגיעה דווקא מחסידי ברסלב של השול במאה שערים. מעניין מאוד וחשוב להזכיר שרבי ישראל אודסר הוא שקירב את האבות של רוב מקימי השול: חשין, שכטר, שפירא, וכו'.

ומכאן, אפילו שהשול של ברסלב היו בראש המתנגדים על דרך ה נ נח החדשה. הם כולם מודים שרבי ישראל הוא האדם שהוציא את ברסלב מהבוץ. ומחסידות נידחת סגורה וקטנה הפך אותה לחסידות גדולה מאוד רבת קבוצות ותתי קבוצות.

כך שהמחלוקת היא לא על הנ נח אלא על הדרך החדשה. וכמו שאנו יודעים לחרדים ובפרט מאה שערים קשה מאוד לקבל דבר חדש. King7072 - שיחה 16:43, 7 בדצמבר 2023 (IST)