שיחה:עקרון (עיר מקראית)

תגובה אחרונה: לפני 3 שנים מאת Aaadir בנושא הראשון שהעלה את ההצעה

תמונת הרחוב הפלישתי עריכה

בכיתוב התמונה:"רחוב פלישתי משוחזר מעקרון העתיקה - היום בקיבוץ רבדים", לא מצאתי בתמונה את הרחוב הפלישתי, מה שיש בתמונה זה השלט המכריז על הרחוב.--‏Avin שיחה22:11, 1 במאי 2008 (IDT)תגובה

היות והסירו את התמונה, חבל יהיה על זמני לחפש תמונה מתאימה. ראו קישור לאתר התמונות * Revadim Archeological finds from Ekron - אתר webshots ובו תמונות מהאתר המשוחזר בקיבוץ רבדים - המופיע גם בערך בפרק "קישורים חיצוניים" ובו כל התמונות שצילמתי באתר. התמונה באה להראות שכדאי לבקר במקום - למרות ההזנחה ממנו הוא סובל ! ‏Daniel Ventura23:17, 28 ביולי 2008 (IDT)תגובה

האם יתכן ששכחו הזכיר עןד מישהו שקשור לחפירות בעקרון???

הראשון שהעלה את ההצעה עריכה

לא הבנתי. מצד אחד, "המושבה מזכרת בתיה הסמוכה, שנוסדה ב-1883, נקראה בעבר גם בשם "עקרון".". מצד שני, "חבר קיבוץ רבדים נתן אידלין ששוטט בשדות הקיבוץ, היה הראשון שהעלה את ההצעה לזהות את המקום כעקרון". הקבוץ הוקם ב-1947. אולי נתן אידלין הסתובב שם עוד 60 שנה קדם, אבל בודאי לא היה אז חבר הקבוץ. מה פספסתי?

אם הבנתי נכון, זה הולך כך: היה כפר ערבי עאקיר שחושבים שהוא שימר בשמו את העיר המקראית עקרון. על אדמות הכפר, שנרכשו בכסף מלא, על ידי הברון, הוקמה המושבה "עקרון" ששינתה שמה למזכרת בתיה. על חורבות הכפר, לאחר מלחמת השחרור, הוקם "כפר עקרון" שהפך לקריית עקרון. עד כאן בלי לדעת איפה באמת היה הישוב המקראי. אותו חבייר קיבוץ, ששוטט לו בשדות, זיהה עתיקות ובעקבותיו החלו לחפור בתל מקנה וזיהו אותה עם הישוב המקראי. שים לב שהמרחק בין התל לקיבוץ הוא כ-3 ק"מ ובין התל לקריית עקרון כ-9 ק"מ. בברכה.. Doronve - שיחה 10:43, 5 בספטמבר 2012 (IDT)תגובה
לאחר קריאה נוספת, שם הכפר הערבי הוא על שם ישוב מהתקופה ההליניסטית ולא על שם הישוב המקראי. אכן - דרוש תיקון. Doronve - שיחה 10:50, 5 בספטמבר 2012 (IDT)תגובה

עדיין נראה לי שיש קצת חוסר דיוק בנושא זה בערך. אמנם ההשערה היא שעאקיר שימר את השם של עקרון המקראית וההליניסטית, אבל הטקסט בערך מרחיק לכת וטוען שבתקופה ההלניסטית התקיים יישוב בשם "עקרון", אולם לא באתר זה, אלא באתר המזוהה כיום עם הכפר הערבי עאקיר. לפי המקורות שבידי זה לא נכון. מדובר ב-3 אתרים שונים - (1) עקרון המקראית ששכנה בוודאות בתל-מקנה (2) הישוב בתקופה ההלניסטית ואח"כ גם בימי אוסביוס (תקופה ביזנטית) ו-(3) הכפר עאקיר.

לפי האנציקלופדיה המקראית (האנציקלופדיה המקראית - אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, הערך על עקרון, כרך ו', עמ' 341-342) הכפר עאקיר אמנם שימר את שם היישוב הקדום אבל לא נמצאה בו קרמיקה מתאימה. בחרבת מיקנה (כ-9 ק"מ מדרום-מזרח לכפר) נמצאו עדויות רבות ליישוב המקראי, אך לא של יישוב מהתקופה החשמונאית והביזנטית. לפי יוחנן אהרוני ("ארץ ישראל בתקופת המקרא: גאוגרפיה היסטורית", הוצאת יד בן-צבי, 1987, עמ' 102) "ייתכן שהשם נדד למרחק זה דרך תחנת ביניים בתקופה ההלניסטית-הרומית, אך אין בידנו ראיה לדבר". עוד, לפי האנציקלופדיה המקראית, נאמר שנמצא אתר גדול המשוער כעקרון הביזנטית כ-300 מטר מצפון-מערב לתל-מקנה (כלומר רחוק מהכפר עאקיר). האנציקלופדיה המקראית והספר של אהרוני הם מקורות סמכותיים, אבל גם המהדורות החדשות שלהם (1971, 1987 בהתאמה) אולי לא עודכנות מספיק, אבל לא מצאתי בשום מקום ידיעות חדשות יותר בנושא. אם אין כאן לאף אחד ידיעות מעודכנות יותר, או התנגדות, אני אניח באמת שמדובר בטעות בטקטס של הערך ואתקן אותה בהתאם.--Aaadir - שיחה 22:14, 24 באפריל 2021 (IDT)תגובה

קישור שבור עריכה

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 22:18, 4 במאי 2013 (IDT)תגובה

חזרה לדף "עקרון (עיר מקראית)".