שיחה:פונדקאות להומוסקסואלים ישראלים

שלושה דברים עריכה

שלושה דברים:
  1. אולי כדאי את ההשוואה למצב בחו"ל להפוך לפסקה עצמאית.
  2. כדאי להוסיף כמה מילים - למה צריך לעשות את זה בחו"ל ואי אפשר בארץ.
  3. אני מניח שיש גם ביקורות על ההליך (ניצול של נשים, ניצול של מצוקה כלכלית), למרות שהבקורת הזו היא כנראה על פונדקאות בכלל.
אמיר أمير (שיחה) 08:51, 26 באוקטובר 2011 (IST)תגובה
אני איישם הערותיך בהמשך. תודה רבה (וגם, מייל בדרך אליך). • רוליג שיחה • אמצו חתול 18:29, 26 באוקטובר 2011 (IST)תגובה
אתה בטוח שלא צריך להיות "המאבק הציבורי של גולדברג-אנג'ל" ומספיק השם של האב הביולוגי? • אמיר أمير (שיחה) 22:17, 26 באוקטובר 2011 (IST)תגובה
ממה ששמעתי (והביצה כידוע קטנה) היתה בחירה מודעת לשים את דן בחזית ומאחורי הקלעים לא רק את בן זוגו, אלא זוגות נוספים ותינוקיהם שנפגעו גם הם מאותה החלטה. אני לא מכיר לכך סימוכין בתקשורת (אני אעשה על זה עבוה יותר מעמיקה כשאגיע לפסקה זו) וכאן השאלה היא אם אתה בוחר ללכת על הקו שהוצג בתקשורת בעצת משפחה חדשה וכל מיני בעלי אינטרס אחרים (כול הזוג עצמו, ואני לא אומר "אינטרס" לשלילה) או שאתה מחפש את המציאות מאחורי זה (ואז זה כבר עלול להיות מחקר מקורי). בכל מקרה, רק כתבתי את זה כדי לא לשכוח להתייחס לזה אחר כך, אבל זו נקודה מצוינת. • רוליג שיחה • אמצו חתול 00:24, 27 באוקטובר 2011 (IST)תגובה
שולח לך מייל • אמיר أمير (שיחה) 19:23, 27 באוקטובר 2011 (IST)תגובה

תופעה עריכה

  על הערך מצפה ומחכה לו במרחב הערכים. שמפו שמפו שמפו. הייתי מוריד את המילה תופעה בכותרת המשנה. התנהגות של אנשים אינה תופעה. BAswim - שיחה 23:53, 30 באוקטובר 2011 (IST)תגובה

תודה רבה! אין לי בעיה לקרוא להתנהגות של אנשים תופעה, אבל גם אין לי בעיה לוותר על כך. מה שכן, אני לא מצליח לחשוב על חלופה מתאימה. חשבת על משהו?
הערות נוספות יתקבלו בברכה! • רוליג שיחה • אמצו חתול 10:46, 31 באוקטובר 2011 (IST)תגובה
להסיר את המילה "תופעה" ולהישאר עם "השוואה למתרחש בעולם" • אמיר أمير (שיחה) 16:42, 31 באוקטובר 2011 (IST)תגובה

כל הכבוד על הערך המתהווה והולך! עריכה

כמה הערות, כולן מניסיון אישי:

  1. הטענה כאילו בישראל התופעה ייחודית בהיקפה נשמעה כמה פעמים בסיקורים חדשותיים שונים בארץ, אבל אין לה כל בסיס במציאות. בכל מקום שבו החוק מאפשר לזוגות חד-מיניים להיעזר בפונדקאות, היא נעשתה פופולרית ומבוקשת מאוד. בארצות הברית יש אלפים רבים של ילדי פונדקאות, ובשירותי פונדקאות הודיים משתמשים זוגות (חד מיניים וסטרייטיים) מכל העולם - למשל, היא נפוצה למדי בקרב זוגות חד-מיניים באוסטרליה, שבה המצב החוקי דומה לזה שבישראל. מאחר ובכל העולם אין כל סטטיסטיקה רשמית לגבי השימוש בפונדקאות חד-מינית (לא כל שכן כשהדבר נעשה מחוץ לגבולות המדינה), הרי כל הטענות הללו מתבססות לכל היותר על התרשמות ותחושת בטן.
  2. לא מדויק שהתינוק נולד תמיד ללא זכויות רפואיות - למעשה, בכמה מקומות ההורים נדרשית לבטח את התינוק עוד בטרם הלידה, כך שהוא מבוטח בשבועות הראשונים אחרי הלידה, אם כי יש הבדל ברמות הכיסוי. בקנדה היילוד מכוסה על ידי ביטוח הבריאות הממלכתי הנהוג שם (וכך גם הפונדקאית, שבמדינות אחרות יש לבטח בנפרד). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
לגבי ההערה הראשונה, יש מספיק מקורות שמתארים כי התופעה ייחודית לארץ. שאלה מעניינת היא על מה הם מסתמכים ואיך אפשר להפריך או לאמת אותם. לגבי השנייה, יש אזכור של הביטוח הלאומי בקנדה בערך. למעשה, הערך מדבר על מכלל שמורכב מכל מיני מדינות עם כל מיני כללים שונים ומשונים, ויותר מכך - המול חוסר וודאות, וזה הופך את העניין למורכב לכתיבה.
בכל אופן, תודה על הערתך. מקווה שהניסיון האישי היה חיובי. • רוליג שיחה • אמצו חתול 14:54, 31 באוקטובר 2011 (IST)תגובה

כאמור, יש הרבה מקורות שטוענים שזו תופעה ייחודית לארץ, אבל הם לא מסתמכים על כלום מלבד מראית עין. אילו אני הייתי כותב הערך, הייתי מסייג את הטענה הזו כך שיהיה ברור שזו טענה ותו לא, לא עובדה מוכחת. וכן, הניסיון היה חיובי ביותר... :)

יש להוסיף שהייחוד הוא לא רק בהיקף (אולי כאן ארה"ב לא שונה מישראל, שוב בניגוד למה שכתוב בסימוכין), אלא גם בכך שהפונדקאות נעשית בחול. כמו שכתבת, בכל מדינה בה מאפשרים פונדקאות ניתן לראות זוגות גברים שעושים זאת, אבל אנחנו מדברים על מדינה (ישראל) בה החוק לא מאפשר פונדקאות. • רוליג שיחה • אמצו חתול 20:11, 9 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
שוב: בדקת? השווית? למי השווית? בכל מדינה שבה אין פונדקאות לזוגות חד מיניים, אבל מאפשרים להם להביא תינוקות פונדאות מחו"ל, אנשים משתמשים בשירותי פונדקאות בחו"ל. למשל, הרבה אוסטרלים עושים פונדקאות בהודו, ממש כמו הישראלים וממש מאותן הסיבות. גם בריטים (סטרייטים והומואים) מרבים להשתמש בשירותי פונדקאות בחו"ל, כיוון שבבריטניה אין כזו אופציה. אי אפשר לכתוב משהו כאילו הוא עובדה רק בגלל שמישהו אחר אמר אותו. זאת אנציקלופדיה כאן.
2 הערות פחות סימפטיות: לא היה ברור לי לגמרי מהקריאה אם מדובר במצב בו שני בני הזוג גברים או/ו שתי בנות הזוג נשים, כדאי להבהיר את זה כבר בשורות הפתיחה. בנוסף, שלא במתכוון הערך כתוב כמו כתב אישום נגד "המערכת" (משרד הפנים, ביטוח לאומי וכו'). לא מוסבר למשל אם מדובר בלקונה שעוד לא תוקנה, בהתנגדות פרטית של פקידים או בסיבות אחרות. מעבר לניסוח, חסר לי גם רקע ממשי - מה בין פונדקאות לאימוץ רגיל בחוק, מה העמדה המשפטית לגבי הורות (מי ההורים: תורמי הזרע? תורמת הביצית? היולדת? מה עם בני-זוג ללא קשר ביולוגי?) וכו'. ‏DGtal16:57, 31 באוקטובר 2011 (IST)תגובה
אני אנסה לענות כאן על מה שאני יודע ולהתייחס לשאר.
מדובר בשני גברים. התאמתי את הניסוח.
אנימבין למה אתה כותב שהערך מנוסח קצת ככתב אישום, אבל אני לא יודע איך לשנות את זה. האם אני צריך למצוא נניח ציטוט של מחוקק המתנגד לענין? זה לא יהפוך את הערך למאוזן יותר, להפך. אשמח לקבל רעיונות.
לא מדובר להבנתי בלקונה, אלא בהוראת החוק (כמתואר בערך) המגדיר את הזכאים לפונדקאות כאיש ואישה נשואים. בדומה נניח לחוקים המגדירים למי יש זכות בחירה או זכות להנות מסעד רפואי או משפטי, כך גם כאן, החוק מגדיר את הזכאים לפונדקאות.
לגבי ההורות - אני אפרט יותר כשאכתוב את החלק של אחרי הלידה. הוא ממש מסובך כי הוא מלא בתקדימים וחוסר בהירות. לדוגמה, מצאתי מקורות שמספרים שאי אפשר לגייר את התינוק, אבל פגשתי שזוג שגייר, ולא מקור אחד שמאמת זאת.
לגבי השוואה לאימוץ, אני לא כל כך מבין מה אתה שואל. האם מותר לאמץ בארץ? אני לא בטוח שזה המקום לכתוב על כך - אולי בערך על הורות גאה? • רוליג שיחה • אמצו חתול 23:09, 31 באוקטובר 2011 (IST)תגובה

אפשר גם אפשר לגייר. הכי טוב לגייר בחו"ל, מיד לאחר הלידה, ואז התינוק מוכר במשרד הפנים כיהודי (גם אם לא ברבנות, אלא אם כן שיחק לכם המזל ומצאתם רב אורתודוקסי שמוכר על ידי הרבנות בארץ ושהסכים לגייר את התינוק - סיכוי לא גבוה. אבל מבחינת משרד הפנים בארץ יכול להיות גם רב קונסרבטיבי, ובלבד שהגיור נעשה בחו"ל). וגם בארץ אפשר למצוא רבנים שיגיירו, אם יודעים איפה לחפש. בעיקרון רבנים שמגיירים תינוקות דורשים שההורים יתחייבו לשמור תורה ומצוות, מה שלא ממש עולה בקנה אחד עם זוג גברים. אבל מביני עניין יכולים לכוון אותך לרבנים שמוכנים להעלים עין ולהתייחס אל התינוק כאילו יש לו אב יחיד, רווק וסטרייט, ולגייר אותו בהתאם, בגיור שמוכר גם ברבנות וגם במשרד הפנים. אם מדובר בילד שני, דורשים בדרך כלל לראות הוכחה שהילד הראשון הולך לבית ספר דתי - גם את זה לא בעיה לסדר, רושמים את הילד לבית ספר ממ"ד ואחרי שמקבלים את האישור על הרישום רושמים אותו מחדש לבית ספר חילוני.

גיור בחו'ל להבנתי אפשר לעשות רק באמריקה, לא? בכל אופן הזכרת לי שקצת חיפשתי בעבר מקורות בעניין בערך פונדקאות. אני אבדוק אותם שוב בימים הקרובים, אב בנתיים, הנה הם

רוליג שיחה • אמצו חתול 07:12, 1 בנובמבר 2011 (IST)תגובה

פריון עריכה

בערך נאמר: "העובדה כי ישראל היא המדינה בעלת שיעור הפריון הגדול ביותר בעולם המערבי מחזקת הסבר זה". שיעור הפריון הגבוה בישראל נובע משלוש אוכלוסיות: חרדים, דתיים-לאומיים (חלקם) וערבים. נדמה לי ששלוש אוכלוסיות אלה אינן רלבנטיות לקהילת הלהט"ב בישראל, ולכן הסטטיסטיקה הזו מטעה. דוד שי - שיחה 21:06, 9 בנובמבר 2011 (IST)תגובה

הכנסתי כמה שינויים קטנים בפסקה הרלוונטית. כפי שטענתי כאן בעבר, כל מה שנטען שם בנוגע להיקף הפונדקאות בישראל הוא סברות בטן ותו לא; ובהיעדר נתונים מספריים אמינים זה נידון להישאר בגדר סברות בטן, גם אם יש מקור שמקשר למישהו שטוען את זה. גם בעניין מספר העוברים שגבוה יותר אצל ישראלים - איפה הסטטיסטיקה? שתי הסוכנויות שמצוטטות בכתבות טלוויזיה? 79.177.115.219 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
ראשית, תודה לעורכים שעשו בערך הגהה ועריכה.
לטענות באופן כללי, הנטען בערך מובא עם סימוכים ברורים. על סמך מה מבוססות הטענות שעולות כאן? מי קבע ששתי סוכנויות שעוסקות בתחום ובאות בדין ודברים עם בתי חולים לפוריות וסוכנויות שונות לפוריות, מכירות את התחום פחות טוב מתחושות הבטן שלך? במידה ויבואו סימוכין שיראו משהו אחר, אפשר יהיה לשנות. אפשר בנתיים לרכך את הניסוח ולהוסיף מי טוען ושכאלו. (הערת אגב, משתמע מדבריך, דוד, שאין באוכלוסיות שציינת הומואים וזו כמובן טעות, אם כי ברור שמי שעושה את הפונדקאות הוא לרוב חילוני, יחד עם זה, התרבות בארץ שמועדדת ילודה (כמו גם החוק והמדיניות שהוא מכתיב) מושפעת גם מושפעת משלוש האוכלוסיות לעיל) • רוליג שיחה • אמצו חתול 21:40, 9 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
לא טענתי שבאוכלוסיות הנ"ל אין הומואים, אלא שאוכלוסיות אלה אינן רלבנטיות מבחינת קהילת הלהט"ב, ובוודאי לא מבחינת הנזקקים לפונדקאות. מה אכפת ליהודי חילוני, בעת קביעת רצונו בילד, שלמשפחה חרדית או ערבית יש עשרה ילדים? דוד שי - שיחה 21:44, 9 בנובמבר 2011 (IST)תגובה

עניין הסימוכין הוא עניין מתודולוגי. העובדה שמישהו טוען ש-X לא הופכת את X לעובדה. העובדה היחידה שאין עליה עוררין היא שיש מי שטוען X. אם פנינה רוזנבלום תגיד "מוצרי הקוסמטיקה שלי הם הטובים בעולם", האם אפשר יהיה לציין זאת בוויקיפדיה כעובדה? הסוכנויות הללו הן בסך הכול עסקים פרטיים, שרובם מופעלים על ידי צוות קטן של אנשים (םחות מעשרה ברוב המקרים). הרשמים שלהם נכונים, לכל היותר, ללקוחות המיידיים שלהם, ובוודאי אי אפשר להתבסס עליהם לצורך אמיתות גורפות על "הישראלים" או על "מה שקורה בישראל".

כאמור, אפשר לשנות את התוכן בהתאם ולציין את הנתונים האלו כטענות בצירוף הסימוכין. • רוליג שיחה • אמצו חתול 22:18, 9 בנובמבר 2011 (IST)תגובה

שם הערך וקישור מפונדקאות עריכה

אני מציע להוסיף פסקה בנושא בערך על פונדקאות שתקושר לערך המורחב כאן. אני מציע לשנות את שם הערך לפונדקאות להומואים בישראל, מכיוון שבאופן מסורתי "גאה" מתייחס לגברים ונשים, הומואים לסביות בי וטרנס, וכאן מדובר רק בגברים. נמר ערבות סיבירי - שיחה 10:50, 10 בנובמבר 2011 (IST)תגובה

אני מתלבט לגבי פסקת פונדקאות כי גם כך הערך ארוך ומפרט את תהליך הפונדקאות. בכל אופן, יש קישור פנימי לערך פונדקאות
לגבי שם הערך - יש צדק בדבריך. יחד עם זאת, לאורך הערך מצאתי את עצמי משתמש ב"זוגות גברים" ולא גאים ולא הומואים. אז אפשר גם פונדקאות של זוגות גברים בישראל, יחד עם זאת, באופן היפוטתי העניין גם רלוונטי ליחידים (בלי קשר לנטייתם). • רוליג שיחה • אמצו חתול 15:18, 10 בנובמבר 2011 (IST)תגובה

יהדות הילד עריכה

לא מת על כותרת הפסקה, אולי "הכרה ביהדות הילד"?
עוד באותו עניין. אני הבנתי (מזוג שעשה זאת) שיש אפשרות לעשות גיור קונסרבטיבי שמוכר על ידי משרד הפנים, אם כי לא מצאתי מקור לכך. מה עושים? • רוליג שיחה • אמצו חתול 15:23, 10 בנובמבר 2011 (IST)תגובה

הנושא מן הסתם נדון בהרחבה בערך על גיור. בקצרה ניתן לאמר שניתן אולי לעשות גיור בחוץ לארץ לפני שהילד הוכר כאזרח ישראלי ואז בעת עלותו לארץ גיורו יוכר לצורכי רישום במרשם האוכלוסין. מרגע שהילד הוא אזרח ישראלי חל עליו הדין של ישראלי המתגייר בחוץ לארץ שאיני יודע מה הוא או הדין של ישראלי המתגייר בישראל, גיור שאינו מוכר. עדירל - שיחה 15:47, 10 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
לשם ההבהרה - התייחסתי לגיור שנעשה בארץ. • רוליג שיחה • אמצו חתול 15:56, 10 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
אני מסכים שהקושי הוא הכרת הממסד ולא יהדותו של הילד כשלעצמה. אני לא חושב שגיור קונסרבטיבי מוכר בארץ, וגם אם הוא מוכר לצרכי רישום במשרד הפנים,אזי הוא לא יוכר לצרכי נישואין ושאר מיני. נמר ערבות סיבירי - שיחה 16:30, 10 בנובמבר 2011 (IST)תגובה

בג"צ חייב את המדינה להכיר ב"גיורי קפיצה", וזה כולל גיורים של תינוקות ישראלים שנולדו בחו"ל, גם אם אינם גרים שם, וגם אם הגיור אינו אורתודוקסי. הרבנות, שיש לה מונופול להגן עליו, אינה מכירה בגיורים האלה, אבל במרשם האוכלוסין הילד רשום כיהודי לכל דבר.

קשיים עריכה

נשמע כאילו פסקת ה"קשיים" בפתיח, המובאת בגיבוי "בג"ץ 1078/10, ארד-פנקס נגד הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים", נלקחה מאחד הצדדים ולדיון, ולא מהחלטת בית המשפט. מדובר בעמדה אחת מיני רבות, ואין יסבה להדגיש אותה בערך עד כדי הבאתה בפתיח. כדאי בכל מקרה לציין את הדובר. יוסאריאןשיחה 16:01, 10 בנובמבר 2011 (IST)תגובה

לשם ההבהרה, לפסקה זו מקורות רבים (המצויינים בקישורים חיצוניים). המקור אליו התייחסת מצויין בהקשר של הסייפא בלבד - הפגיעה בזכויות אדם. נושא זה מוזכר אם אני לא טועה רק שם. • רוליג שיחה • אמצו חתול 16:35, 10 בנובמבר 2011 (IST)תגובה

שחזור העריכה שלי עריכה

הערך מלא כרימון בטענות על אפליות ופגיעות קשות ונכתב יותר ככתב אשמה (ומתבסס על עתירה לבג"ץ) מאשר כמקור מידע. שום דבר מטענות אלו אינו נייטרלי. אך לצורך הדיון נמנה אותם:

  • בפתיח לא מביאים טענות על אפליה. לכן קטע זה, אם בכלל ניתן להביא משהו ממנו בערך לא יכול להיות בפתיח: "מסלול פונדקאות זה מאפשר פתרון למצוקה של זוגות גברים רבים, אך הוא רווי בקשיים שאינם מאפיינים זוגות הטרוסקסואלים בישראל. שימוש בפונדקאות בחו"ל אפשרי רק לזוגות בעלי ממון רב ואין הוא מאפשר הסתייעות במנגנונים הקיימים בחוק הישראלי שתפקידם למנוע חשש ממזרות ולהבטיח את דת התינוק. כמו כן פונדקאות בחו"ל לא מאפשרת להורים המיועדים ללוות את ההריון לכל אורכו, מחייבת אותם להיעדר תקופה ארוכה מהארץ, ממקום העבודה ומהסביבה התומכת. בנוסף, ללא ידיעת ההורים המיועדים, הסכמי פונדקאות אלו עלולים ליצור פגיעה קשה בזכויות האדם של הנשים הפונדקאיות, כיוון שאין עליהם פיקוח ובקרה."
  • "הגדרה שמונעת זכות זו מזוגות הומוסקסואלים" - יש להחליף ללשון נייטרלית "הגדרה שמונעת שימוש בפונדקאות מזוגות הומוסקסואלים"
  • "האילוץ לפנות למדינה זרה לצורך תהליך פונדקאות מפלה זוגות גברים על פני זוגות הטרוסקסואלים ומחייב אותם להתמודד עם השלכות מורכבות ומכבידות של החוק." - לא נייטרלי. הצעתי: "פונדקאות בחוץ לארץ קשה יותר מפונדקאות בישראל מהסיבות הבאות:"
  • עלות התהליך אדירה ומחייבת ויתור משמעותי. עלות זו מגבילה את האפשרות לזוגות בעלי ממון רב ואינה אפשרית לבני השכבות הסוציואקונומיות נמוכות. הקושי הכספי מתעצם לזוגות המבקשים להיות הורים ליותר מילד אחד. - אם מסירים את התעמולה נשאר: "עלות התהליך גבוהה יותר" (דבר שככל הנראה אינו נכון ולכן יש להביא מקור ראוי ולא טענות של בעל דבר בלי מספרים. עלות הפונדקאות בהודו נמוכה יותר. זאת הסיבה שהיא מתבצעת שם ותמשיך להתבצע שם גם אם מדינת ישראל תפסיק להטיל מגבלות על פונדקאות.
  • "חווית ההריון שבכל מקרה מלאה בחששות ופחדים, נערכת ממרחק רב ללא אפשרות ללוות את התהליך וללא אפשרות לבצע בדיקות ומעקב בסטנדרטים ישראלים" - זה נאמר על ארה"ב? אתמהה? מה שניתן לאמר זה: "על מנת לחסוך בעליות ההריון מתבצע במקרים רבים במדינות בהם הסטנדרטיים הרפואיים נמוכים מאלו שבישראל."
  • "ההורים המיועדים נאלצים לשהות תקופה ארוכה בחו"ל עד הסדרת הדרכון לילד. חופשה כפויה זו מוכרת כחופשת לידה רק לאחד מההורים ואילו השני נאלץ להיעדר מעבודתו ללא תשלום. מעבר לפגיעה הכלכלית, נמנעת מהזוג סביבה מוכרת ותומכת במהלך השבועות הראשונים לגידול התינוק" - תעמולה נטו. פה זה אנציקלופדיה.
  • "הסכמי הפונדאות האלו, ובפרט כאלו הנחתמים במדינות בהם פערים כלכליים גדולים כמו הודו, עלולים ליצור מצב של פגיעה בזכויות הנשים הפונדקאיות, ללא ידיעתם של ההורים המיועדים". זה נובע מביצוע הפונדקאות במדינות עניות, כלומר יש פה חזרה על הטענה שזה יקר. מיותר ופולמוסי.
  • "תהליכים של בדיקת מסוגלות הורית שיכולים להחוות כאפליה וכחדירה לצנעת הפרט". - כמה פעמים צריך להשתמש במילה "אפליה"?
  • הטענה שחילונים יכולים לגייר, מבלי לציין שהם "המקבלים עליהם לנהל עבור הילד סביבה יהודית וחינוך דתי," - אינה נכונה.
  • הסיפור על השופט מרכוס מובא בצורה מוטה ובכלל אין לה מקום בערך כארוע אנקדוטלי. לא כל תלונה בעיתון צריכה להכנס לויקיפדיה.

ראוי שכותבי הערכים בנושא להט"ב יבקשו מאנשים שאינם משתייכים לקבוצה זאת לבדוק את הערכים שהם כותבים, מכיוון שהם ככל הנראה אינם מצליחים להיות ניטרליים בנושא זה היקר לליבם. עדירל - שיחה 16:50, 10 בנובמבר 2011 (IST)תגובה

עדירל, צר לי ששחזרתי את עריכתך, אך היא היתה אגרסיבית וכללה מחיקה של פסקאות נרחבות. יש בנינו מספר חילוקי דיעות עקרוניים, ואתייחס ברשותך בשלב זה אליהם ולא לכל משפט ומשפט:
מדבריך משתמע כאילו השימוש במושג אפליה במצב בו החוק מקנה זכות לאחד ולא לאחר הוא אינו נטרלי. זו היא הגדרתה של אפליה.
טענתך כאילו כל דבר אפשר לקנות ביותר כסף, היא טענה דמגוגית. היא נובעת מתפישה שאינה מכירה בזכות יסוד להקים משפחה. אם תתפוס זו כזכות יסוד (ויש לכך התייחסויות בפסיקה), בדומה לזכויות אחרות, תראה כמה זה שגוי. מי שהולך לעשות פונדקאות בהודו עושה זאת לא כדי "לעשות בזול", אלא מתוך אילוץ. האם כשנצביע על פער ברמת הרפואה לעניים ועשירים תגיד להם "מה הבעיה, שיוציאו יותר כסף?"
לבסוף, טענתך לגבי כותבי ערכי להט"ב שקולה לאמירה הנגדית שעורכים המאמינים בתורה ובהלכות ישראל ראוי שלא יערכו ערכים אלו כי אמונתם כי מדובר בעבירה חמורה (ולצורך העניין בכך שזוגות הומואים לא צריכים לגדל ילדים) תטה את שיקול דעתם. לא נראה לי שאתה ניטרלי יותר ממני. בוא נשאיר את כתיבת הוויקיפדיה העברית לקלינגונים. • רוליג שיחה • אמצו חתול 18:00, 10 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
מדברי משתמע שאין מקום לשימוש במושג אפליה באנציקלופדיה אלא בערכים על אפליה או בהבאה מידתית של טענות שני הצדדים בדיון בנושא ציבורי. בוודאי שלא בפתיח של ערך, בו אפשר לכתוב, אם זה נכון, שהנושא נמצא בדיון ציבורי (במקרה זה זה לא נכון).
מי שהולך לעשות פונדקאות בהודו ולא בארה"ב עושה זאת מתוך שיקול של מכלול פרמטרים שאחד מהם הוא כסף. מעולם לא טענתי: "מה הבעיה שיוציאו עוד כסף" ולא מחקתי את הטענה שזה עולה יותר כסף, למרות שהיא כנראה שגויה לגבי הודו ונכונה לגבי ארה"ב. מחקתי טענות ארוכות עד זרה שאינן נייטרליות. ברגע שכותבים שזה יותר יקר הקורא יודע את מה שהוא צריך לדעת ולא צריך סיפורים על כך שדוחקים באנשים מסכנים לנצל נשים תמימות.
לא כתבתי שכותבי להט"ב צריכים להמנע מלכתוב ערכים בנושא אלא שהם זקוקים לעזרה לשמור על נייטרליות והם צריכים לחפש את אותה עזרה. הבעיה הזאת מוכרת וידועה גם בערכים הקשורים ליהדות ובה יש עורכים רבים העומדים על המשמר. בערכים הנוגעים ללהט"ב אני מוצא את עצמי די בודד בשמירה על הערכים ואיני מעוניין להשקיע מאמץ רב בתחום זה הגוזל ממני די והותר. האינטרס של כותבי הערכים צריך להיות לשמור על נייטרליות וכדאי שיתאמצו קצת יותר לחפש ביקורת עמיתים ולהקשיב לה.
אני מציע שתעבור ותתקן את מה שאתה מסכים שיש לתקן ואז נדון במה שנשאר. אם אין משהו שאתה חושב שצריך לתקן אז אנו בבעייה רצינית. עדירל - שיחה 18:33, 10 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
אני אנסה להתייחס ולתקן במקביל.
  1. בפסקת הפתיחה אין אזכור של אפליה אלא תקציר ההשוואה בין האפשרויות העומדות בפני סטרייטים והומואים.
  2. מאיפה הקביעה שלך שעלות בהודו נמוכה מהעלות של פונדקאות בארץ?
  3. לגבי ארה"ב - המרחק הוא מרחק, והסטנדרטים הם שונים. סטנדרטים זה לא רק רמת רפואה אלא גם תפישה. למשל, יש הבדל בין מועד החזרת העוברים המקובל בארץ לעומת ארה"ב.
  4. אני לא מבין מה התעמולה בציון הקשיים שעומדים בפני זוגות שנדרשים לגדל פעוט בחול ולא בביתם. אני לא מבין מה פולמוסי באזכור הפשרה המוסרית.
  5. הטענה שחילונים יכולים לגייר רק אם הם מקבלים עליהם סביבה דתית וחינוך דתי אינה נכונה.
#הסיפור על מרכוס מובא בפסקה שטבעה הוא אנקדוטלי. הוא מסביר את הפסיקה החריגה.
זהו בנתיים • רוליג שיחה • אמצו חתול 19:13, 10 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
  1. התקציר צירך להיות בן שורה אחת: החוק בישראל אינו מתיר (לפי הפרשנות הרגילה שלה) פונדקאות להומואים. השאר איננה ההבדלים בין, אלא המשמעות של ההבדלים בין כפי שמוצגות בצורה מוגזמת על ידי בעל דבר. הצד השני טוען שיש לצמצם את הפונקדאות בישראל (מסיבות שהם חושבים שהן מוצדקות) וסובר שכמו שאין להתיר פונדקאות לאשה בריאה שלא בא לה לסחוב הריון תשעה חודשים כך אין להתיר פונדקאות לגברים אשר בגלל נטייתם אינם מתחתנים.
  2. כמה כסף מקבלת פונדקאית בהודו וכמה כסף מקבלת פונדקאית בישראל? התשלום לפונדקאית הוא רוב העלות בישראל.
  3. חוק הפונדקאות הוא חוק מגביל. אבל לא כל הבדל זניח יש צורך לעשות מממנו עניין.
  4. איננו מציינים את הקשיים הנובעים מכל דבר. עיין בערך חגורת בטיחות, האם שם מצויינים הקשיים מהדרישה לחגורת בטיחות? האם הערך עורך דין מציין את הקשיים של מי שרוצה להיות עורך דין ונדרש ללמוד ארבע שנים? האם הערך מס הכנסה מפרט את הקשיים של אנשים הנאלצים לשלם מיסים? יש הבדל - אסור להם לבצע פונדקאות בישראל. את זה יש לציין, לא את הקשיים. הפשרה המוסרית היא כל כך רחוקה מהעניין שאין מה לציינו. הם נדרשים לשלם יותר כסף או לקנות בזול במקומות מפוקפקים. גם מי שרוצה לטייל אחרי הצבא בחו"ל צריך להחליט האם הוא רוצה לבקר ביפן היקרה או בתאילנד הזולה, למרות שהוא עלול להשתמש באנשים מנוצלים. כך גם מי שקונה תוצרת סין. זה לא נודע לעניין.
  5. גיור קטינים דורש חינוך דתי וסביבה מסורתית. לא שמעתי מעולם אחרת. אם יש לך ראיות נא הבא אותם.
  6. לא הבנתי מה טענתך לגבי הפסיקה של מרכוס. מדובר על מקרה אנקדוטלי. אין צורך לדון בעניין, במיוחד שמה שהיה כתוב היה מאוד לא נייטרלי. עדירל - שיחה 19:32, 10 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
אני מצטרף לדעה שפסיקתו של מרכוס אנקדוטלית, ולכן אין צורך להביא את פרטיה בערך.
בדיקה באתר בתי המשפט מגלה שמגישי בג"ץ 1078/10 ארד-פנקס נ' הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים משכו את עתירתם, ואין פסק דין שעוסק באופן ענייני בטענות העותרים. אם ההתייחסות בערך היא לכתב הטענות, אין לראות במידע זה מידע שיש לו אסמכתא, אלא לכל היותר להציגו כטענה של ארד-פנקס. דוד שי - שיחה 20:05, 10 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
השמטתי את טיעוניו של מרכוס. לגבי ארד-פנקס, כפי שכבר כתבתי זה אינו מקור עיקרי, אלא רק אחד מהם, וכן לא התנגדתי להפוך מידע שמסתמך על העתירה בלבד לטענה של הדובר. • רוליג שיחה • אמצו חתול 20:34, 10 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
אם כך, עדיף שאתה תתקן את ההתייחסויות לבג"ץ ארד-פנקס. דוד שי - שיחה 20:37, 10 בנובמבר 2011 (IST)תגובה

עלות ההליך בחול עריכה

הטענה שהעלות הגבוהה בחו"ל מונעת ממי שאין לו ממון לבצע פונדקאות אינה נכונה. העלות בישראל היא מאות אלפי שקלים, כך שמי שאין לו ממון לא יכול גם בישראל. ייתכן שבחו"ל זה יותר יקר, הדבר דורש בירור, אבל זו לא המניעה. עדירל - שיחה 19:35, 10 בנובמבר 2011 (IST)תגובה

לגבי ההבדל בעלויות ראה כאן. הבאתי אותו דווקא כי הוא עורך השוואה ולכן סביר להניח שהוא מודד באותם כלים. מקור זה, נוקב בעלויות של 40 אלף דולר בארץ לעומת 100 אלף בהודו.
אמנם פונדקאית ישראלית משתכרת פי עשר מפונדקאית הודית, אבל המדינה מסבסדת עלויות אחרות, בעוד זוג שעורך פונדקאות בחול צריך לשלם גם עלות בית החולים, עלות טיסות, עלות שהייה של חודש (במקרה של הודו) בארץ זרה ועוד. כמובן, היעדר סכומים כאלו הוא מניעה ברורה לממש את הרצון (ואף הזכות, אבל על כך אולי לא תסכים איתי) להיות הורה. • רוליג שיחה • אמצו חתול 20:10, 10 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
המקור לא ממש ברור ודרוש בדיקה יותר רצינית. המילים "עשויים הסכומים להגיע ל-100 אלף דולר ולעתים יותר" אינם מלמדים הרבה. אני מוכן לקבל שזה יותר יקר בהודו (כך זה נראה), אבל איני בטוח שההבדל משמעותי כמו שהוא מוצג. בין כך ובין כך אין מקום להציג את הדברים בצורה לא נייטרלית. עדירל - שיחה 20:47, 10 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
אני מבולבל מדבריך. אנחנו דנים על גובה העלויות, ולבסוף אתה מסכם ב"בין כך ובין כך" ומטיל את רוב המשקל בדיון זה על סוגיית הניטרליות. אתה מתייחס לנקודות שהעלית בדיון בפסקה הקודמת או שאתה טוען שציון העלויות או פערי העלויות אינם נייטרליים? • רוליג שיחה • אמצו חתול 20:57, 10 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
לא. ציון העלויות זה בסדר, רק ככל הנראה צריך מקור יותר רציני, כמו המחקר עצמו ולא הכתבה. עיקר טענתי היא שאין צורך לפרט על משמעות הבדלי המחיר. ידוע וברור שעם דבר יותר יקר אז מי שאין לו כסף קשה לו לקנות אותו. לא נכתוב זאת בערך עורך דין (בגלל שהמדינה דורשת שעורכי דין יהיו חברי לשכת עורכי הדין, אנשים שאין להם כסף נאלצים שלא להעזר בייעוץ משפטי) ולא באף ערך אחר, ועל כן לא נכתוב זאת כאן. עדירל - שיחה 21:01, 10 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
ההשוואה אינה נכונה במלואה כי מדובר כאן בפערים שניתן לציין את ההשלכות שלהם. אם היה נדרש משני אנשים שונים לשלם סכומים שונים עבור עורך דין בגלל שאחד מהם הוא אישה למשל, מה שהיה מעמיד לאחד יתרון משמעותי על האחר, היה מקום לציין את משמעות היתרון. בנוסף, קיימים הבדלים בין המדינות השונות שבנתיים אנו מתעלמים ממנו בדיון זה. בכל אופן, בנתיים הסרתי את המשמעות שהתייחסת אליה. • רוליג שיחה • אמצו חתול 22:03, 10 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
אין צורך במחקר מעמיק בשביל לקבל הערכה לגבי הבדלי עלויות, וחשוב לדעתי להציגם בערך.נמר ערבות סיבירי - שיחה 01:08, 12 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
גם בערך בשר ניתן לציין את המשמעויות של העובדה שבשר לחרדים עולה יותר - בנותיהם תחלינה באנמיה והדבר יכול להביא במקרים קיצוניים גם למוות. ובערך עורך דין נוכל לציין שהעלות הגבוהה של עורכי דין הנובעת מכך שהם נדרשים ללמוד 4 שנים מביאה לכך שאנשים חפים מפשע יושבים בכלא ובמקרים קיצוניים הם מוצאים להורג ללא הליך הוגן. יש ערך דמגוגיה ושם המקום להרחיב בנושא. פה אפשר להתרכז בעובדות - המדינה קובעת כללים המסדירים את הפונדקאות. כללים אלו קובעים שמי שאינו נכלל בכללים נדרש לשלם יותר עבור פונדקאות על כל המשתמע מכך. אין צורך לפרט את כל המשמעויות הסבירות יותר והסבירות פחות. איננו מכינים סרט שוחט דמעות אלא ערך אנציקלופדי. עדירל - שיחה 18:22, 12 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
טוב לקרוא עיתונים. כך כתוב בהארץ על יונתן גר: "עלות הליך הפונדקאות בהודו, כולל ההוצאות הנלוות, מוערכת על ידי גר בסך כ-130,000 שקל." תומר זרחין, ביטוח לאומי העניק לראשונה חופשת לידה לזוג הומואים, באתר הארץ, 16 במרץ 2009 - כלומר, זה לא עולה יותר בהודו מאשר בישראל. עדירל - שיחה 01:30, 22 בנובמבר 2011 (IST)תגובה

והכתבה הזאת: דנה ויילר פולק, משרד הפנים לאם שנעזרה בפונדקאית: אמצי את ילדיך, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2011 אומרת את מה שידענו כבר: הפונדקאות בחו"ל הרבה יותר זול. די לבכיינות. עדירל - שיחה 10:18, 12 בדצמבר 2011 (IST)תגובה

שם הערך - המשך עריכה

ראיתי שהחל דיון לעיל שלא ממש התקדם. לדעתי שם הערך צקיך להיות פונדקאות של זוגות הומוסקסואלים בישראל. את השימוש בשורש ג.א.ה אפשר להשאיר למצעד הגאווה, שם הוא חלק משם האירוע. בכל מקום אחר, אני חושב שצריך להשתמש במילה "הומוסקסואליות" על הטיותיה. ערןב - שיחה 14:09, 14 בנובמבר 2011 (IST)תגובה

אין לי התנגדות (נראה מה יגידו אחרים), רק שאלה. למה לא פונדקאות של זוגות גברים בישראל? כך זה יהיה ממוקד בהומואים להבדיל מלסביות שהערך הזה לא קשור אליהן כלל. • רוליג שיחה • אמצו חתול 14:20, 14 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
גם יכול להיות, אבל מצד שני יש לנו ערך על הורות הומו-לסבית, שם בחרו במפורש לציין לסביות. משם אני מסיק ש"פונדקאות של זוגות הומוסקסואלים בישראל" עוסק בגברים. אגב, יכול להיות שצריך גם להשמיט את המילה "זוגות" אם יש גם פונדקאות של יחידים. ערןב - שיחה 14:27, 14 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
אני בעד "פונדקאות של זוגות גברים בישראל". BAswim - שיחה 14:37, 14 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
מה זאת אומרת לא קשור אליהן? ואם הן אינן יכולות ללדת וצריכות פונדקאות? עדירל - שיחה 14:39, 14 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
ערן, המסקנה מהוספת המילה לסבית מעידה על הבעיתיות או הדואליות של המושג הומוסקסואליות, ומאותה סיבה אני מעדיף להמנע ממנה גם כאן, כי לא ברור למה היא מכוונת. לא בטוח שמי שנכנס לערך מכיר כמוך את שמות הערכים האחרים ויכול להגיע למסקנה כשלך.
עדירל, גם סריסים וילדים מתחת לגיל 6 לא יכולים ללדת, אך הם לא נושא הערך הזה ואינם עניין מרכזי בתופעה בה אנו עוסקים. • רוליג שיחה • אמצו חתול 14:42, 14 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
חשבתי להציע גם את פונדקאות של זוגות חד-מיניים בישראל. נראה לי שבכל שם שנבחר יש איזה חיסרון - "גברים" קצת מצניע יותר מדי את ההומוסקסואליות (והרי אנו מציעים לשנות זאת משהם הערך הנוכחי, שמשתמש בגאון במילה "גאה"), "הומוסקסואלים" עשוי לכלול גם זוגות לסביות, וכך גם "חד מיניים". לאור זאת, קשה לי להכריע, ואקבל כל בחירה שתהיה. ערןב - שיחה 15:05, 14 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
כשיירגע הדיון כאן למטה, אני מניח שנוכל לשמוע גם דעות נוספות. בנתיים נראה שמתקיים בדף זה עיקרון שומר נפשו ירחק, ולכן אני מציע להמתין עם דיון זה, אם כי לא אתעקש על כך. • רוליג שיחה • אמצו חתול 22:20, 14 בנובמבר 2011 (IST)תגובה

דיון עריכה

אעלה כמה נקודות מרכזיות כי אין לי כח לריב על כל נקודה ונקודה.

  • תהליך האימוץ יכול להימשך מספר שנים וכולל תהליכים של בדיקת מסוגלות הורית שיכולים להחוות כאפליה וכחדירה לצנעת הפרט. - את הקטע: "שיכולים להחוות כאפליה וכחדירה לצנעת הפרט" יש למחוק. באותה מידה ניתן לקבוע שבדיקת מסוגלות הורית יכול להציל ילדים מחיי אומללות. אין לזה מקום בערך אנציקלופדי.
    • אפשר לקבוע המון דברים, אך הם אינם רלונטים לערך זה. תחושת האפליה נובעת מכך שזוגות סטרייטים שכל מה שהם צריכים זה מערכת רביה תקינה, לא נדרשים לעבור תהליך של בדיקת מסוגלות (וחבל שכך)
      • אין לי בעייה עם תחושות אפליה. אני רק חושב שהויקיפדיה אינה המקום לבטא אותם. מי שהפלה את הגברים הוא בורא עולם שלא נתן להם את האפשרות ללדת ילדים. תלונות לבורא עולם אפשר להפנות אליו ישירות. יש המון אנשים שיש להם תלונות דומות על כך שדורשים מהם בדיקות מסוגלות הורית, כמו הורים שמתגרשים (במיוחד האבות) ועקרות המבקשות לאמץ. מנגד, המדינה רוצה להבטיח שכאשר היא מוסרת ילדים לאימוץ היא לא מוסרת אותם למישהו שמסכן את הילדים (ראה בג"ץ 4293/01). אין זה ענייננו להכניס ראשנו בין שני הצדדים בעניין זה, שכן אנו דנים בשאלה מה נדרש מפונדקאים הומוסקסואלים, לא: מה רע במה שנדרש מפונדקאים הומוסקסואלים ולא מה טוב במה שנדרש מהורים הומוסקסואלים.
  • כבר הוסכם שהמקרה של השופט מרכוס הוא אנקדוטלי ויש למוחקו. כולו. על קרבו וכרעיו. איני מבין מדוע זה לא מתבצע.
    • אני לא מסכים שהמקרה אנקדוטלי. הוא מראה שעדיין, למרות פסיקות קודמות, גחמותיו של שופט כזה או אחר יקבעו את עתידם של הילדים שנולדו באמצעות תהליך זה.
      • קראתי את פסק הדין (תמ"ש (ירושלים) 28240/09). השופט מרכוס קבע שאין לו סמכות לאשר בדיקה בישראל לילדים שנולדו בהודו ואין להם (עדיין) זיקה לישראל. הוא שלח את ההורים לעשות בדיקת רקמות בהודו. בערעור עמ"ש 14816-04-10, החליטו השופטים פה אחד שיש לשופט סמכות והחזירו לו את התיק. אולם ברב דעות קבעו שיש להעמיד אפוטרופוס לילדים שייצג אותם ויוודא שאכן טובתם שייעשה להם בדיקת רקמות. על כן, לענייננו יש לכתוב שהנוהל מקדמת דנא היה שהשופטים אשרו לבצע בדיקת רקמות כדבר שבשגרה. אולם במקרה X נקבע שאין לתת אישור אוטומטי לבדיקה אלא יש להעמיד אפוטרופוס שייצג את הילד ויוודא שהוא לא יפגע מהבדיקה (למשל משיקבע שהוא ממזר או שיאבד ירושה של מליון דולר המגיע לו בהודו). אחד השופטים ביקר את המאבק התקשורתי בכותבו: "אינני שותף לבהלה שאחזה את המבקשים וודאי לא לביקורת שהושמעה כלפי בית משפט זה כאילו הוא עיכב את פסק הדין מתחת ידו באופן שאינו עולה עם ציפיות המבקשים. על המבקשים לדאוג לרווחתם ולטובתם של הקטינים שנולדו ושל אלו שטרם נולדו ושייוולדו בשעה טובה, וחובתם זו אינה תלויה במתן הצו או בקביעת אזרחותם של הקטינים. בכל מקרה הליך ההכרה באזרחותם של הקטינים בישראל לא יהיה מיידי, ואין משמעות הדבר, כפי שמציירים המבקשים, כי חייהם של הקטינים תלויים כביכול על בלימה עד אשר העניין יוברר עד תום."
      • מסקנות - א) השופט מרכוס אכן העלה טענה שלא הועלתה על ידי שופטים לפניו ולא נתקבלה בערעור, שעל הבדיקה להעשות בחוץ לארץ. משנדחתה החלטה יחידה זאת אין מקום להזכירה. ב) מדי פעם אנשים נפגעים מכך שמערכת המשפט אינה עובדת מספיק מהר להוציא את הצדק לאור. מקום תלונות אלו בדיון במערכת המשפט, לא כאן, מקרה יחסית מינורי לעומת תיקים המתגלגלים שנים. ג) התקשורת יודעת להציג דברים בצורה מגמתית וארסית ואסור לנו להיות פה לטענות אלו. הטענה שגחמותיו של השופט יקבעו את עתידם של הילדים כאשר השופט בסה"כ שלח אותם לבדיקת רקמות בחו"ל איננה נכונה ואינה במקומה. גם האשמת השופט ברמיזות כנגד הומוסקסואלים שהם קבוצת סיכון לפדופיליה אינן אלא שקר וכזב וטוב עשה רוליג שהסיר חרפה זאת מהויקיפדיה. ברור לכל בר דעת שכוונת השופט היתה שדברים צריכים להבדק. הא ותו לא.
  • כתוב: "בסוף אותה שנה, עת הגיע לקיצה התקופה בה הנחה בג"ץ על פי עתירת פנקס-ארד את משרד הבריאות להמציא מענה לסוגיית הפונדקאות הגאה בישראל, החל מאבק מתוקשר של הזוג משה לניאדו וגל פלג במטרה לעורר את המודעות לנושא. הזוג הפיק מכספם סרטון מחאה שהוצג ביוטיוב וכן החלו לגייס חתימות בעצומה הקוראת לשינוי חוק הפונדקאות" - בקטע זה שתי בעיות עיקריות: הראשונה, שאיננה נוהגים לקדם מאבקים ציבוריים. השאלה מי מימן את התעמולה שלהם אינה מענייננו. השניה, בג"ץ לא דרש מענה לסוגיית הפונדקאות הגאה בישראל. הוא אולי קצב זמן לעבודת הוועדה שתבחן את הסוגיה, למרות שאין לנו בדל של ראייה שכך נעשה. כל שיש לנו היא עתירה שנמשכה לאחר שהוסכם שתקום ועדה. אין שום צורך במלל הארוך הזה.
  • המלל הארוך בתאור עתירת איתי פנקס ויואב ארד אין לו מקום בערך. העתירה נמשכה, כלומר טענותיהם לא קבלו גושפנקה מבית המשפט. איננו יכולים לפרט בכל ערך את כל הטענות שהעלו עורכי דין למען לקוחותיהם.
  • הנוסח: "מחייב זוגות גברים להתמודד עם השלכות מורכבות ומכבידות שאינן חלות על זוגות הטרוסקסואלים המקיימים את התהליך בישראל." - אינו נייטרלי ואינו נכון. ספק אם יש מקום לרשימה הטרחנית הזאת של קשיים, אולם בוודאי שאין מקום לבכיינות הזאת בכותרת הרשימה.
    • הניסוח שונה ל"מסלול פונדקאות זה מאפשר פתרון למצוקה של זוגות גברים רבים, אך הוא רווי בקשיים שאינם מאפיינים זוגות הטרוסקסואלים בישראל." הערך מציג בדיוק את הקשיים האלו ולכן יש לו מקום חשוב בפתיח לערך
      • ואיזה מידע דבר זה מוסיף לערך? חוץ מזה, הקשיים של זוגות הטרסקסואליים העוברים פונדקאות הם שונים, אבל אני לא בטוח שהם פחותים. הויקיפדיה אינה צריכה בפתיח לערך פונדקאות להציג את המסקנות של נשואי הערך. עדירל - שיחה 00:13, 18 בנובמבר 2011 (IST)תגובה

עדירל - שיחה 14:39, 14 בנובמבר 2011 (IST)תגובה

אתה טוען להטיה, ועשיתי כברת דרך כדי למצוא פשרה, אבל יותר ויותר נראה לי שאתה עושה ככל יכולתך כדי לצמצם את תיאור העובדות בהן עוסק הערך ולהטות אותו לכיוון בו אתה מאמין לפיו אין זכות להומואים להיות הורים ועדיף שאנציקלופדיה לא תעסוק בכך. אתה מתייחס בזילות לזכות זו ומצמצם את משמעותה לכסף. אני אמנע בנתיים מלהגיב, ואני מבקש לשמוע דעות אחרים טרם נעשה שינויים נוספים. • רוליג שיחה • אמצו חתול 14:52, 14 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
כפי שהסברתי וחזרתי והסברתי, לא מדובר בעובדות אלא בתעמולה. יש כללים ברורים שהתגבשו במהלך השנים לגבי מה יש לכלול בערך וערך זה אינו עומד בהם. אני רואה את שתיקתך כהודאה ואם לא יובאו דעות נוספות אחזיר את התיקונים שלי. עדירל - שיחה 15:13, 14 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
גם רוליג הסביר וחזר והסביר ולא קיבלת את הסבריו. למה עליו לקבל את הסבריך?!
"גם דוד שי חושב שהפסקה אודות מרכוס אנקדוטלית" לא שקול ל"יש הסכמה שהפסקה אנקדוטלית". • אמיר أمير (שיחה) 18:09, 14 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
ותגובתך זאת היא חלק מהפליבסטר? רוליג לא רק לא קיבל את הסברי, הוא גם לא הגיב להם ולא ענה לעניין. עדירל - שיחה 20:46, 14 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
ראשית, בחירתי שלא לענות לך מייד רחוקה מהודאה, מה גם שלא שתקתי, אלא כתבתי בפירוש את דעתי על טיעוניך. וביקשתי לשמוע דעות אחרים, גישה בונה מאד בדיונים שתשתיתם היא פער דעות כל כך גדול.
שנית, ההסכמה על דברי מרכוס, אותה יישמתי, התייחסה לטיעונים המפוקפקים שלו לעניין (אגב, דומים למה שכתבת לעיל בנקודה הראשונה שלך). לעניין המקרה עצמו חשיבות אדירה גם מהבחינה המשפטית וגם מהבחינה החברתית.
שלישית, התקפתך על אמירקי לא במקום והיא חסרת דרך ארץ. אני עוצר את עצמי מלנסות לנחש למה הגבת אליו בכזו תקיפות.
לבסוף, מי שיקרא את הדיון ויתחקה אחר השינויים שערכתי במקביל לו, יתרשם שהקשבתי, והודיתי בטעויות כשהיו ואף התפשרתי גם במקומות שלא הסכמתי לדבריך, אתה לעומת זאת (אם נתעלם מהתבטאויות מוטות ומתנשאות) טוען בעיקר לאריכות דברים וטרחנות. ארוך לך? טרחני? אל תקרא. אתה חוזר ודורש או שתקבלו את כל טיעוניי או שנעיף את הערך. אם זו דרכך, אז אין טעם להמשיך דיון זה. • רוליג שיחה • אמצו חתול 22:18, 14 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
אם אין בכוונתך לדון על הבעיות בערך, אנא שחזר את הערך לגרסה היציבה שלו לפני שהחלה המחלוקת. אלו הם הכללים. לא ייתכן שתנצל את הרצון הטוב שלי להשאיר את הערך בגרסה שלך במהלך הדיון ולא תקיים דיון. עדירל - שיחה 22:38, 14 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
הגרסה היציבה לפני המחלוקת היא זאת שקדמה למחיקות הנרחבות שלך. טיעונך שאין מי שדן איתך איתך בדברים חסרת שחר ואתה משתמש בה בצורה דמגוגית. התייחסתי לטענותיך וגם אחרים התייחסו וייתיחסו, אבל נוח לך לטעון שלא. אתה רוצה לדבר על כללים, תתחיל מכללי ההתנהגות. לקרוא למצוקה "בכיינות" ולהתלונן שנושא שלא עולה בקנה אחד עם השקפותיך האישיות תופס יותר מדי בייטים - אלו דברים שמצביעים על הטייה ולכך אין מקום לא בערך ולא בדיון עליו. • רוליג שיחה • אמצו חתול 22:54, 14 בנובמבר 2011 (IST)תגובה

פרצדורה עריכה

אני נותן הזדמנות נוספת לדיון ענייני. אולם אם הצד השני יסרב לתקן את הטעון תיקון, אני דורש להחזיר את הערך לגרסתו היציבה, חזרה ארגז חול הפרטי של הכותב. הערך מלא בתעמולה, הטיות ושגיאות ואינו יכול להשאר באנציקלופדיה במתכונתו הנוכחית. עדירל - שיחה 14:44, 14 בנובמבר 2011 (IST)תגובה

"גרסה יציבה היא הגרסה שהיתה בערך לפני השינוי שהחל את מלחמת העריכה" מתוך ויקיפדיה:מלחמות עריכהאמיר أمير (שיחה) 19:05, 17 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
השינוי שהחל את מלחמת העריכה היתה העברת הערך למרחב הערכים. פרטתי לפני שבוע את טענותי. הזמנתי את הציבור בלוח המודעות לבוא ולהביע את עמדתו. אבל איש לא התייחס לטענותי. לפחות חלק מהטענות זועקות לתיקון. מתי יתוקנו? עדירל - שיחה 20:06, 17 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
עדירל, אני באמת לא אוהב להילחם איתך. התייחסתי לטענותיך ועשיתי שינויים רבים לאור הערותיך, אבל לא את כולן אני מקבל. הייתי שמח אם היו כאן דעות רבות יותר, אך בעיתוי זה, הדיון, רובו ככולו הוא בין שנינו. יחד עם זה, כתבו בדף הערך עשרה, ויותר מכך בדף השיחה ואני מניח שההפניה בלוח המודעות הביאה לכאן עיניים נוספות, כך שאנחנו לא לבד. אמירקי לעיל מחזק את השקפתי, וכנראה הוא לא היחיד. נראה שהגרסה הנוכחית מקובלת דיה. • רוליג שיחה • אמצו חתול 21:40, 17 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
דיון פירושו להתייחס לטענותי ולהסביר מדוע אין לקבל את התיקונים. זה שעשית כמה תיקונים אינו פוטר ממך לתקן את הטעון תיקון בערך. נקח לדוגמא את "שיכולים להחוות כאפליה וכחדירה לצנעת הפרט" - אמירה שאין לה מקום בשום ערך, למעט בערך מסוגלות הורית, כאשר הוא מובא במסגרת דיון בעד ונגד בדיקות כאלו. בערך זה, הצגת הדברים כפי שהם מוצגים, נותן תחושה שעמדתה הרשמית של הויקיפדיה היא שמישהו מפלה לרעה אנשים מסויימים. לא ניתן לעשות זאת. לא כל תלונה של הומוסקסואלים צריכה להכנס לויקיפדיה ובוודאי שלא ניתן להכניס את הטענות בצורה כזאת ללא תגובה כאילו הויקיפדיה סוברת שהן אמיתיות.
דיון ענייני אין פרושו שאתה קורא את טענותי ומודיע לי שאתה חולק על עמדתי. דיון פירושו שאתה מסביר מדוע המשפט הזה יכול להשאר בערך. דיון פירושו שאתה מסביר למה אפשר להביא את הטענות נגד בדיקת מסוגלות הורית, בלא להביא את הטענות בעדה. כך בנושא ספציפי זה וכך בכל הטענות האחרות שלי. עדירל - שיחה 22:55, 17 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
התחלתי דיון ענייני בהערותיך, בנתיים שלוש מהן (בירוק). • אמיר أمير (שיחה) 23:14, 17 בנובמבר 2011 (IST)תגובה

ענייני לשון עריכה

הערך פונדקאות מתחיל בהגדרה: "פונדקאות היא נשיאת עובר על ידי אשה שהופרתה מזרע של גבר שאינו בן זוגה", לפיכך שם הערך שגוי - פונדקאות נעשית רק על ידי אישה, במקרה שלפנינו הגאים נהנים משירותיה, אבל אין זו "פונדקאות גאה" אלא "פונדקאות לשירות גאים". באותה מידה יש לתקן את משפט הפתיחה, מ"פונדקאות של זוגות גברים הומוסקסואלים" ל"פונדקאות לשירותם של זוגות גברים הומוסקסואלים". דוד שי - שיחה 19:52, 20 במאי 2012 (IDT)תגובה

בהגדרה קיימים מלבד האישה גם העובר, הזרע והגבר, ואולי גם אישה נוספת. הפונדקאות היא במידה מסוימת של כולם. שיוך השירות לאחד מהם הוא עניין תפיסתי ולא ביולוגי בלבד.
בדומה, אימוץ הוא הליך (על פי הערך), ולכן אפשר לכתוב אימוץ של זוג ולהתייחס למאמצים ולא למאומץ. אולי יש לתקן את הגדרת הפונדקאות, כי הפונדקאות היא ההליך ולא ההריון עצמו. • רוליג שיחה • אמצו חתול 11:04, 21 במאי 2012 (IDT)תגובה

במטותא מכם עריכה

לא הבנתי בשכלי המוגבל מדוע רק "רוב הרבנים" "טוענים" שהיחוס הולך רק אחר האם ?! ראו כאן בדגש על שתי השורות האחרונות בפסקה. גנדלף האפורשטח את דבריך • כ"ט בתשרי ה'תשע"ג 11:33, 15 באוקטובר 2012 (IST)תגובה

לא כתוב 'אם' אלא 'יולדת', להבדיל מתורמת הביצית. בברכה, משתמש כבד - 12:51, 15/10/12

נחוץ עדכון עריכה

הידיעה החלום התנפץ: הודו אוסרת פונדקאות להומואים מצריכה עדכון של הערך, שהודו מוזכרת בו לא מעט. דוד שי - שיחה 23:28, 7 בינואר 2013 (IST)תגובה

אכן כן. הכנסתי קישור לערך עצמו למאמר יותר מהימן ורחב על הנושא, הודו אסרה פונדקאות להומואים; מאות ישראלים ייפגעו. • רוליג שיחה אמצו חתול 13:01, 14 בינואר 2013 (IST)תגובה

שם הערך (2) עריכה

צריך לשנות את שמו, המושג "גאה" (שם מכובס להומאים ולסביות) לא אובייקטיבי (אפשר לשנות ל"שימוש בפונדקאות בקרב הומואים ישראלים") ולא אמורים להשתמשים בו באנציקלופדיה. צריך גם להוסיף שיש מחלוקת מוסרית על הנושא (כמו שיש גם על פונדקאות באופן כללי, כאן מדובר בהודיות עניות וכו').

גאה זאת המילה הכי לא פוגעת. שימוש במילה "הומואים" יעליב חלק מקהילת הלהט"ב. ‏Hyuna‏ • שיחהאפל, זה לא רק תפוח • חציל-צילון • 23:44, 4 במרץ 2013 (IST)תגובה
זה שם מקובל, מקסימום אפשר לשנות ל"הומוסקסואלים" שזה השם המדעי של התופעה.

טעות בערך. עריכה

בחלק העוסק ביהדותו של הילד ובגיורו, נכתב שאין אפשרות לרשום את הילד כיהודי במשרד הפנים. זו טעות: אפשר לגייר את הילד בישראל במסלול רפורמי או קונסרבטיבי, המוכר על ידי משרד הפנים לצורך רישומו של הילד כיהודי. אפשרות אחרת היא לגייר את הילד בחו"ל במה שמכונה כאן גיור קפיצה, אשר על פי הכרעת בג"צ מחייב את משרד הפנים. הרבנות עשויה שלא להכיר בגיורים כאלה, ולסרב להעניק שירות לילד כשיגדל. אבל במשרד הפנים הוא יהיה רשום כיהודי לכל דבר, וזה המסלול שרוב הזוגות החד-מיניים בארץ בוחרים בו.

כתבה בול בנושא עריכה

מצאתי כתבה שיכולה להוסיף לערך ואני יודע שייקח לי זמםן להגיע לזה, אז אם מישהו רוצה להרים את הכפפה, שיתכבד. [1]רוליג שיחה אמצו חתול 16:20, 17 במרץ 2013 (IST)תגובה

שם הערך (3) עריכה

שם הערך בעייתי ונראה כמו של בן לקהילה שכתב את זה. יש מילים אובייקטיביות יותר לתיאור של אותה אוכלוסיה. 192.114.105.254 13:02, 11 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

אתה מוזמן להציע שם חילופי • רוליג שיחה אמצו חתול 17:38, 13 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
פונדקאות חד-מינית בישראל, פונדקאות הומוסקסואלית בישראל. 109.65.117.152 17:41, 13 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
המילה "גאה" קצת לא אנצקילופדית. המילה הנכונה היא "הומוסקסולאית". אחרת, כל משפחה גאה שיש בה פונדקאות היא "פונדקאות גאה" והערך מדבר על זוגות חד מיניים ולא על תחושת הגאווה. 79.179.0.26 12:24, 4 בינואר 2014 (IST)תגובה
אני גם חושב שחד-מינית הוא מונח עדיף. יונה ב. - שיחה
  בעד שינוי השם. Liad Malone - שיחה 18:21, 8 בינואר 2014 (IST)תגובה
  בעד פונדקאות הומוסקסואלית בישראל Dindia - שיחה 19:59, 8 בינואר 2014 (IST)תגובה
  בעד פונדקאות הומוסקסואלית בישראל ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 10:36, 9 בינואר 2014 (IST)תגובה
העברתי. אם מישהו ייקח על עצמו לעדכן את הערך, בכלל יהיה נחמד. • רוליג שיחה אמצו חתול 20:49, 9 בינואר 2014 (IST)תגובה
אני מתנצל שהגעתי מעט באיחור לדיון זה. השם "פונדקאות הומוסקסואלית" אינו נכון, משום שבהליך הפונדקאות עצמו מעורבים גבר ואישה. הערך מדבר על "פונדקאות להומוסקסואלים", ולכן השם הראוי לערך הוא פונדקאות להומוסקסואלים בישראל. דוד שי - שיחה 21:02, 9 בינואר 2014 (IST)תגובה
אני לא מתנגד להצעתך, אך חשוב לי לתקן טעות בדבריך. הקביעה שלך שבתהליך מעורבים גבר ואישה היא שגויה וסובלת מהטרונורמטיביות. ליבת התהליך היא זוג הגברים או גבר יחיד שמניעים את התהליך. במקרה הנפוץ של זוג גברים תהליך הפונדקאות מתחיל בהחלטה משותפת, מציאת מקורות כלכליים משותפים, התקשרות משותפת עם סוכנויות ומרפאות, בחירה משותפת של תורמת ביצית ואישה פונדקאית, הפריה של הביציות בזרעם של שני ההורים המיועדים, ולעיתים, גם החזרה של ביציות של שני הגברים יחד. כמובן, בתהליך מעורבים הרבה אנשים חוץ מההורים המיועדים, אבל אין זו סיבה להעלים את אחד ההורים המיועדים. ועכשיו אפשר לחזור לדון בשם הערך. • רוליג שיחה אמצו חתול 12:56, 10 בינואר 2014 (IST)תגובה
אני חושב שדווקא השם הנוכחי עדיף. כל אדם בר דעת מבין הוריו הביולוגיים של ילד הם גבר ואישה. ולכן יבין ש"פונדקאות הומוסקסואלית בישראל" לא מרמז על כך שאחד הגברים הוא אם פונדקאית בעצמו. Corvus,(שיחה) 13:03, 10 בינואר 2014 (IST)תגובה

השלמת הערך עריכה

בערך חסר מידע מהותי אודות התפתחויות משפטיות וחוקתיות, החל מוועדת מור יוסף דרך בגצים ותהליך החקיקה המורכב שמתרחש כיום. אולי אפילו תבנית אירוע אקטואלי תתאים. • רוליג שיחה אמצו חתול 07:46, 9 במרץ 2014 (IST)תגובה

לא מעודכן-צריך להוסיף על הצעת התיקון שהייתה עריכה

אולי תרצו להעזר בכתבות הבאות:

http://www.mako.co.il/pride-news/local/Article-23e0ae753528441004.htm?Partner=interlink לקחת מכאן את תוכן החוק ומי הצביע בעד ונגד

http://www.mako.co.il/pride-news/local/Article-61a3d742b80c441006.htm הרבה לא רלוונטי-לקחת את הסיבה לערעור וההשלכות

http://www.mako.co.il/pride-news/local/Article-d8ed68970b78441004.htm הביקורת מצד חלק מהקהילה הגאה Phdwho - שיחה 17:07, 2 באפריל 2014 (IDT)תגובה

ויקיפדיה פתוחה לעריכה לכולם. אתה מוזמן לעדכן את הערך! • רוליג שיחה אמצו חתול 17:20, 2 באפריל 2014 (IDT)תגובה

שלום עריכה

האם הערך מפרט מדוע זוגות הומוסקסואלים צריכים ליסוע להודו ונפאל בשביל התהליך הזה? מדוע אינו מתבצע בישראל? לא הבנתי האם החוק הישראלי אוסר את זה, תודה. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 14:16, 18 במאי 2015 (IDT)תגובה

כתוב: "חוק הפונדקאות הישראלי מגדיר את הזכאים לפונדקאות כ"איש ואישה שהם בני זוג". על פי חוק זה משרד הבריאות אינו מתיר לזוגות גברים להשתמש בפונדקאות בישראל‏[5]." נפאל היא בין המדינות היחידות בעולם שמתירה לנשים להשכיר את רחמן לכל דכפין. בברכה, גנדלף - 14:48, 18/05/15
מה? יש כמה גדולות וחשובות ומערביות ממנה שבהן זה מותר, כמדומני. אביעדוסשיחה 00:06, 19 במאי 2015 (IDT)תגובה
פונדקאות מותרת גם בארה"ב ובקנדה, ברוסיה ובעוד מדינות בניהן אפילו בישראל. רק האפליה בארץ שולחת את ההומואים לחו"ל. • רוליג שיחה אמצו חתול 14:04, 22 במאי 2015 (IDT)תגובה

מי תורם? של מי הילד? עריכה

לא מוסבר בערך, איך נעשית ההפריה. זרע של בן זוג אחד? של שניהם? הגרלה?

אין כללים בעניין זה. זו החלטה אינדיבידואלית של בני הזוג עם אפשרויות רבות. • רוליג שיחה אמצו חתול 08:53, 4 ביוני 2015 (IDT)תגובה

שם הערך (4) עריכה

לפונדקאות להומוסקסואלים בישראל. כשכותבים "פונדקאות הומוסקסואלית" - משתמע כאילו הפונדקאות עצמה היא הומוסקסואלית. אני חושב שמוטב לדייק בשפה. יוניון ג'ק - שיחה 18:59, 22 ביולי 2018 (IDT)תגובה

בעייתי. פונדקאות להומוסקסואלים זה יכול להיות גם בהורות הומו-לסבית או עם אישה אחרת. אפשר לשנות לפונדקאות לזוגות הומוסקסואלים בישראל או לפונדקאות לזוגות גברים בישראל. בברכה, גנדלף - 23:47, 22/07/18
פונדקאות איננה רק לזוגות, אלא גם ליחידים. מתייג את בעלי הידע בלהט"ב , גילגולבעלי הידע בלהט"ב. יוניון ג'ק - שיחה 00:27, 23 ביולי 2018 (IDT)תגובה
פונדקאות גם איננה רק להומוסקסואלים. אבל הערך הזה עוסק רק בפונדקאות ל"זוגות גברים" ובמשפחות שבהן "שני אבות". בברכה, גנדלף - 01:01, 23/07/18
נכון, פונדקאות איננה רק להומוסקסואלים. אבל הערך הזה עוסק באפליית הומוסקסואלים בהליך הפונדקאות בישראל. ובישראל, חוק הפונדקאות מפלה הן זוגות הומוסקסואלים והן הומוסקסואלים יחידים. יוניון ג'ק - שיחה 07:15, 23 ביולי 2018 (IDT)תגובה
אפשר לשכתב את הערך או להרחיבו, אבל נכון לעכשיו הוא לא עוסק בכך. ואגב, החוק מפלה גברים יחידים (ועד שבוע שעבר גם נשים יחידות) ללא תלות בנטייתם המינית. בברכה, גנדלף - 09:42, 23/07/18
הערך הזה עוסק בפונדקאות על ידי הומוסקסואלים בישראל, ולא בחוק הפונדקאות. יוניון ג'ק - שיחה 20:23, 23 ביולי 2018 (IDT)תגובה
מתייג את בעלי הידע בלהט"ב , גילגולבעלי הידע בלהט"ב. יוניון ג'ק - שיחה 11:47, 25 ביולי 2018 (IDT)תגובה
בעד השם פונדקאות להומוסקסואלים בישראל. BAswim - שיחה 15:24, 25 ביולי 2018 (IDT)תגובה
בעד השם פונדקאות להומוסקסואלים בישראל. מתוך האופציות הקיימות, זו המתאימה יותר. בברכה, דני. Danny-wשיחה 11:25, 31 ביולי 2018 (IDT)תגובה
+1. דוד שי - שיחה 07:27, 1 באוגוסט 2018 (IDT)תגובה

שם הערך (5) עריכה

בישראל אין פונדקאות להומוסקסואלים (הפונדקאות שבה עוסק הערך נעשית בחו"ל), ולכן שמו הנוכחי של הערך שגוי ומטעה. השם שאני מציע הוא פונדקאות להומוסקסואלים תושבי ישראל. דוד שי - שיחה 20:35, 6 ביוני 2019 (IDT)תגובה

במקרה כזה, ניתן גם לשנות לשם "פונדקאות להומוסקסואלים ישראלים" Euro know - שיחה 22:01, 6 ביוני 2019 (IDT)תגובה
מסכים עם קודמי, מעדיף פונדקאות להומוסקסואלים ישראלים. BAswim - שיחה 22:49, 6 ביוני 2019 (IDT)תגובה
השם "פונדקאות להומוסקסואלים ישראלים" עדיף על השם הנוכחי אבל אינו מדויק, משום שיש מאות אלפי ישראלים (כלומר בעלי אזרחות ישראלית) המתגוררים בחו"ל, שכלליה של מדינת ישראל בנושא זה לא רלוונטיים להם. כלליה של מדינת ישראל בנושא זה חלים כל תושבי ישראל, אלה מהם שהם בעלי אזרחות ישראלית ואלה שאינם אזרחי ישראל אך מתגוררים בה, כגון ערבים תושבי מזרח ירושלים. דוד שי - שיחה 06:40, 7 ביוני 2019 (IDT)תגובה
אף שם אינו מושלם. אז צריך לבחור את השם ההכי פחות גרוע, וליצור הפניות מהשמות החלופיים שהוצעו + להבהיר בפתיח של הערך מהו הנושא המדוייק של הערך. יוניון ג'ק - שיחה 19:17, 14 ביוני 2019 (IDT)תגובה

שינוי שם דף עריכה

אני מעוניינת לשנות את שם הדף לפונדקאות לזוגות חד מיניים. השימוש במושג הומוסקסואלים הוא אנכרוניסטי ולא מקובל. אשמח להערות או הצעות אלטרנטיביות. Professional D. (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

הדבר הוצע כבר ב-2013 לשנות או לחד-מיניים או להומוסקסואלים (משהו דומה לכך). אין לי ממש התנגדות לזה כי בהתחלה כתוב ”פונדקאות לזוגות חד מיניים ...”. מתייג את אלו שהשתתפו בדיון שינוי השם הקודם של הערך: BAswim, דוד שי, יוניון ג'ק. בנוסף, אני מתייג גם את בעלי הידע בלהט"ב , גילגולבעלי הידע בלהט"ב Euro know - שיחה 18:07, 12 ביוני 2020 (IDT)תגובה
תודה על התגובה והקישור לדיון הקודם. יש לי שתי מחשבות מרכזיות: האם בעקבות פסיקת בג״ץ יש צורך לעדכן את הערך, ובמקרה כזה גם אולי לחבר בין הערך הזה לזוגות חד מיניים באופן כללי, מכיוון שהאתגרים כבר לא מייחדים גברים? יכול להיות, כמובן, ששינוי כזה הוא מוקדם מדי. המחשבה השנייה היא בנוגע לנקודה שהועלתה בדיון ב2013 בנוגע לכך שהערך אמור להיות על גברים הומוסקסולאים ולא רק זוגות. במקרה הזה, התוכן של הערך פשוט לא משקף התמקדות כזו. כמובן שזו לא הערה על החשיבות של ערך כזה, רק על העובדה שהערך כמעט כולו מדבר על זוגות חד מיניים. מה עם השימוש במושג זוגות גאים? נדמה לי שההנחה היא שהמושג מתייחס לגברים ולא לנשים. --Professional D. - שיחה 00:03, 13 ביוני 2020 (IDT)תגובה
יש מקום לערך פונדקאות לזוגות חד מיניים בישראל, אבל כלל לא בטוח שהדרך ליצירת ערך שכזה היא באמצעות שינוי שמו של הערך הקיים, שעוסק (בין השאר) בפונדקאות של גברים יחידים ובפונדקאות של זוגות של גברים, אשר מופלים באופן ספציפי ע"י החוק (לעומת נשים יחידות או זוגות של נשים). אולי צריך לפצל את הערך לשניים? יוניון ג'ק - שיחה 18:12, 12 ביוני 2020 (IDT)תגובה
השם אינו אנכרוניסטי, כי הערך עוסק בשימוש תהליך הפונדקאות בקרב גברים, לא רק של זוגות אלא גם של יחידים. לדעתי יש לפצל את הערך. BAswim - שיחה 20:32, 12 ביוני 2020 (IDT)תגובה
נגד חזק לשנות את השם ל"זוגות חד מיניים", ולמעשה צריך לשנות גם את הטקסט בתוך הערך. הנושא רלוונטי לזוגות של גברים הומואים או ביסקסואלים, או לגברים שהם אבות יחידנים. אין שום קשר לנשים לסביות או ביסקסואליות בזוגיות חד-מינית. ככלל, לזוג לסביות יש כמעט תמיד שני רחמים, מה שהופך את הצורך בפונדקאות לנדיר באופן קיצוני ולמעשה לא קיים במציאות. דקל ער - שיחה 22:40, 12 ביוני 2020 (IDT)תגובה
מסכים עם BASWIM, שינוי שם לא יעזור, צריך לפצל את הערך.--90Desertboy - יום נעים - שיחה 15:47, 13 ביוני 2020 (IDT)תגובה
אגב מזמין אותך לשנות את המגדר שלך בחשבון בהתאם, על מנת למנוע אי נעימות  . בברכה --90Desertboy - יום נעים - שיחה 15:51, 13 ביוני 2020 (IDT)תגובה
תודה, המצב הנוכחי נעים לי מאוד   יום נעים גם לך! דקל ער - שיחה 17:04, 13 ביוני 2020 (IDT)תגובה
התכוונתי ל-Professional D.‏90Desertboy (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST).תגובה
אי אפשר להוסיף גברים סטרייטים יחידנים לערך שזה שמו. אם רוצים להרחיב את הערך ולהוסיף מקרים נוספים, יש לשנות את שמו של הערך הזה. גילגמש שיחה 19:04, 13 ביוני 2020 (IDT)תגובה
כמעט כל הגברים היחידנים הם גברים הומוסקסאלים. BAswim - שיחה 20:03, 13 ביוני 2020 (IDT)תגובה
אז מה? שמו של הערך צריך לשקף את תוכנו. מה הבעיה להתאים את השם לתוכן? גילגמש שיחה 20:04, 13 ביוני 2020 (IDT)תגובה
שם הערך בהחלט משקף את תוכנו של הערך. אגב, כמות/מספר הגברים היחידנים ההומוסקסואלים שמשתמשים בפונדקאות, לעומת זוזות של גברים הומואים היא קטנה ביותר. בשל הקושי הפיזי והכלכלי לגדל ילדים לבד. דוגמא לאישיות מפורסמת של גבר הומו יחידני שהשתמש בפונדקאות היא אילן שיינפלד [2]. BAswim - שיחה 20:09, 13 ביוני 2020 (IDT)תגובה

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

כעת הוא אכן משקף אבל אם רוצים להוסיף אוכלוסיות נוספות כדאי לשנות את השם. גילגמש שיחה 20:22, 13 ביוני 2020 (IDT)תגובה

או ליצור ערכים נוספים, העוסקים באוכלוסיות אחרות. יוניון ג'ק - שיחה 22:22, 13 ביוני 2020 (IDT)תגובה
ליצור ערכים נוספים לא בטוח שכדאי. כרגע הערך עוסק בעיקר בזוגות הומוסקסואליים ואיני רואה צורך לשנותו, אך אם אכן מתוכנן להרחיב אותו לאוכלוסיות נוספות, אני סבור שעדיף ערך אחד בשם כולנני מאשר כמה ערכים קטנים עם שם ממוקד ומדוייק. Biegel - שיחה 00:09, 14 ביוני 2020 (IDT)תגובה

למה שוחזרתי? עריכה

היי! הוספתי לערך לינק ושוחזרתי על ידי משתמש:Gilgamesh. זה היה לינק לסקירה חדשה ומקיפה מאוד, שנעשתה על ידי מכון ברוקדייל בהזמנת משרד הרווחה. בהחלט לא לינק פרסומי, כפי שנכתב בתקציר השחזור. 109.186.36.79 17:51, 21 בינואר 2022 (IST)תגובה

קיבלתי. עריכתך הוחזרה. גילגמש שיחה 12:19, 22 בינואר 2022 (IST)תגובה
תודה! 109.186.36.79 13:49, 22 בינואר 2022 (IST)תגובה
ברשותך, אחזיר גם לערך הורות להט"בית, שם הלינק עוד יותר רלוונטי. 109.186.36.79 13:51, 22 בינואר 2022 (IST)תגובה
בסדר גילגמש שיחה 20:05, 22 בינואר 2022 (IST)תגובה

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022) עריכה

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בפונדקאות להומוסקסואלים ישראלים שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 13:43, 21 בנובמבר 2022 (IST)תגובה

חזרה לדף "פונדקאות להומוסקסואלים ישראלים".