טקסט על פרשת הארון, מתוך המאמר המקושר של אדוארד ברנשטיין:עריכה
Having returned to Germany, Lassalle, in 1846, made the acquaintance of the Countess Hatzfeld. For years the Countess had been trying to obtain a judicial separation, and the restitution of her fortune, from her husband, Count Hatzfeld, who had subjected her to the grossest ill-usage and insults. The whole case affords a curious illustration of the habits of the German aristocracy before the Revolution of 1848. Though not a lawyer, Lassalle took it upon himself to conduct the Countess’ case. It was an extraordinary undertaking, requiring all the skill, astuteness, and acumen of an experienced lawyer. But if Lassalle could not bring to the work the advantage of experience, he brought, besides his rare intellectual gifts, the zeal, the devotion, the audacity, and the pertinacity of youth, and with these succeeded where probably the most eminent lawyer would have failed. The warfare between Lassalle and Count Hatzfeld lasted for years. Its most famous incident was the oft-told story of the “casket-robbery.”
One fine day Count Hatzfeld attempted, in the form of a loan, to make over the whole of the fortune of his second son, Paul – whom he hated, because the boy had remained with his mother – to one of his mistresses, a certain Baroness von Meyendorff. The affair was discovered, and the Count, caught in the act of perpetrating this fraud, promised to cancel the deed of gift. But he did this simply to gain time. A few days later he refused all further negotiations, and the Baroness von Meyendorff secretly left the place, taking with her a casket, supposed to contain the deed of gift. Lassalle immediately induced two of his friends – both rich, and one himself a judge – to follow the Baroness, and to ascertain, at all costs, whether she was in possession of the document, or whether the deed of gift had been cancelled. They ran her down at Cologne, and by unexpected luck for awhile obtained possession of the casket, but failed to retain possession of it. They were subsequently arrested, and – such a lottery is justice! while he who had seized the casket – the judge – was acquitted, the man to whom he handed it over – a physician – was condemned to five years’ penal servitude. Lassalle, though a younger man than either of the others, was prosecuted for “inciting to the theft of a casket.” Fortunately, he was tried by jury, in August, 1848, when the Revolution of March, in the same year, had somewhat altered the state of things in Germany. After a seven days’ trial, at the end of which Lassalle spoke for six hours – (the Casket Speech) – the jury dismissed the charge.
קראתי את הערך והתרשמתי ממנו עמוקות. ברצוני להעבירו לרשימת המתנה לקראת הצבעת המלצה, אך בטרם אעשה זאת להן מספר הערות שחשוב להתייחס אליהן לפי דעתי. אני מתייג פה את כותב הערך משתמש:Aumora:
פרק נעוריו: כתוב ואני מצטט: "חרף ציוניו הטובים, הוא לא זכה לכבוד – לא מצד המורים ולא מצד התלמידים." יש פה שתי סוגיות: ראשית, די ברור למה לא זכה לכבוד מצד מוריו, אחרי הכל הוא מרד בהם, אבל למה לא התלמידים לא כיבדו אותו? כמו כן, אולי כדאי לכתוב "לא זכה להערכה" במקום "לא זכה לכבוד"?
פרק "השפעת הפילוסופיה ההגליאנית" – כאן יש טענות חשובות רבות ואין להן הערות שוליים. למעשה, כמעט כל פסקה בפרק הזה דורשת הערת שוליים ולפעמים אפילו שתיים-שלוש. צריך לאשש את טענות הפילוסופיה ההגליאנית, צריך לאשש את עמדותיו של לסל עצמו. הפרק הזה חלש מבחינת התיקוף במקורות.
בערך הגרמני כתוב משהו על אבא שלו, אבל תרגום המכונה הקלוקל של גוגל לא מצליח להעביר את הדקויות ואני לא מבין אם אביו הסכים ללימודיו במדעי הרוח ומימן אותם או לא. לאור תמיכתו הקודמת ללימודי מסחר ומנהל עסקים, העניין הזה חשוב. הצלחתי להבין מהערך הגרמני שאביו חשש שבנו לא ימצא פרנסה במקצועות האלה.
פרק ההשפעה ההגליאנית תקוע במצע נעוריו – מצד אחד חזר מלייפציג וכתוב שהתחיל ללמוד באונ', אחר כך יש פער גדול עם פרק ההסבר ואחר כך שוב חזרה ללימודים. זה מבלבל את הקורא. אני מציע לשנות מעט את מבנה הערך בנקודה זו: למחוק את המשפט הזה: "ב-1843, בגיל 18, הגשים את חלומו והלך ללמוד היסטוריה באוניברסיטת ברסלאו (כיום אוניברסיטת ורוצלאב), חרף התנגדותו של אביו. " ולהזיז את הפסקה הבאה לתוך פרק ההשפעה ההגליאנית. ככה זה יהיה ברור יותר, בלי שהקורא נקרע מתוך רצף הקריאה. בנוסף, הערך הגרמני מזכיר השפעה של פילוסופים ומשוררים נוספים על לסל הצעיר. הערך העברי מזכיר אמנם את הרקליטוס, אך עושה זאת בחטף. מציע להרחיב על בסיס הערך הגרמני.
פרק הקשר עם היינה מבלבל בין שני דברים: הקשר עם היינה עצמו, שנראה מצומצם למדי וקריירה משפטית. ראשית, לא ברור מדוע שם הפרק הוא הקשר עם היינה, אחרי הכל נראה שהקשר העסקי ביניהם היה קצר ולא משמעותי, הרי היינה פתר את הבעיות המשפטיות שלו בלי להזדקק לשירותיו של לסל. יתרה מכך, נראה שהעיסוק במשפטים הוא עיקר הפרק. לכן, אני מציע לשנות את שמו ל"קריירה כעורך דין" או "קריירה כמשפטן" או משהו מעין זה (כותרת דרגה 3) ולהוריד את הכותרת "קשר עם היינה" לדרגה 4. פרט נוסף שאינו ברור הוא העיסוק עצמו במשפטים. איך יתכן שלסל עסק במשפטים אם למד היסטוריה ופילוסופיה? הנקודה הזאת לא ברורה כלל.
בהמשך מסופר אמנם שלמד משפטים באופן עצמאי כדי לעזור לרונזת, אבל זה צריך להיות הרבה יותר למעלה, ליד הטקסט שמסביר את הקשר עם היינה. שנית, בהמשך להצעה הקודמת גם כאן אני מציע להוריד את הכותרת לדרגה 4 כדי לאגד את העיסוק המשפטי בענייניו של היינה וענייניה של הרוזנת בפרק משנה אחד.
הפרק שעוסק באירועי אביב העמים מתייחס לשתי נקודות חשובות: מעורבתו של לסל באירועים עצמם והמחלוקת שלו עם מרקס. אני מציע להפריד את המחלוקת עם מרקס לפרק אחר תחת כותרת מתאימה. כמו כן, גם הפרק הזה חלש מבחינת התיקוף במקורות.
זהו ערך מצוין על אישיות יוצאת דופן מהמאה ה-19. הערך מספר את תולדות חייו של לסל, סוקר את השפעתו התרבותית ומצליח לעשות את זה בלי לגלוש לפירוט יתר. הערך נכתב על ידי משתמש:Aumora, ויקיפד חדש במסגרת קורס אקדמי באונ' חיפה. זאת דוגמה מצוינת נוספת לשיתוף הפעולה הפורה שלנו עם אונ' זו.
הערך מסתמך על הספרות האקדמית הרלוונטית עם דגש לספרות העברית, מה שיקל על הקורא. רשימת הקריאה המומלצת כוללת גם ספרות לועזית להשלמת התמונה. גילגמש • שיחה22:40, 4 ביוני 2015 (IDT)תגובה
עברתי על הערך, הוא מעולה. יש ריבוי קישורים אדומים ששווה לבדוק לגביהם שני דברים. ראשית האם קיים לגביהם ערך בוויקיפדיה העברית בשם אחר. במידה ולא מומלץ להכחיל לפחות ברמת קצרמר. שנית, לבחון האם נדרשים חלק מהקישורים האדומים למשל [[לימודים אקסטרניים|בחינות הבגרות החיצוניות]], או [[הגשמה]]. עוד לא ברור מדוע הקישור בהערת שוליים מספר 2: שלמה נאמן, יתכן והכוונה הייתה לשלמה נאמן?. Assayas - שיחה11:11, 5 ביוני 2015 (IDT)תגובה
אני גם לא חושב שהערך אדום מאוד. כמובן שעדיף שהכותב יכחיל (כלומר, יכתוב) את הערכים האלה. שלחתי לו אי מייל והודעתי לו על פתיחת דיון ההמלצה אז אני מניח שהוא יסתכל בדיון זה. גילגמש • שיחה12:50, 5 ביוני 2015 (IDT)תגובה
התחלתי לעבור על הערך. הוא כולל מספר טעויות תעתיק מגרמנית - בחלק עליו עברתי בינתיים - אני מקווה שהבחנתי ברובן. ואגב, מה חשיבות הקישור (האדום) לגימנסיית מריה מגדלנה? הרי זו פשוט אחת מעשרות אלפי גימנסיות ברחבי גרמניה. העובדה שהוא למד בה לא משנה זאת. שמזן‡שיחה • ערכי בראבו • 11:04, 7 ביוני 2015 (IDT)תגובה
באופן עקרוני, על פי הקריטריונים, הערך אמור להיות כחול עם כמה שפחות אדומים (ויקיפדיה:ערכים מומלצים/קריטריונים לקביעת ערך מומלץ#מספק) לכן ככל שיש פחות קישורים אדומים כך טוב יותר. כמובן שיש קישורים חיוניים יותר מאחרים ולעתים אפילו קישור אדום אחד יכול למנוע את ההמלצה, אם הוא מהותי להבנת הערך. במקרה הנוכחי, אני לא רואה קישורים חשובים יותר מאחרים ואפשר להתחיל בהכחלת הקישורים האדומים שנותרו. גילגמש • שיחה15:40, 12 ביוני 2015 (IDT)תגובה
הערך שהזכרתי שונה בקטע הזה משאר האדומים, בגלל שמדובר בקבוצה הממשיכה את לסל וקרויה על שמו. תודה על כתיבת הטיוטה, הכיוון נראה בסדר גמור. ביקורת - שיחה16:15, 12 ביוני 2015 (IDT)תגובה
לא ברור לי למה כתוב בהערות השוליים "שלמה נאמן, פרדיננד לסל..." - שם הספר הוא פרדיננד לאסאל.
לדעתי יש להוריד את כמות התמונות בערך, יש יותר מדי וזה מסרבל את הטקסט. לדעתי אפשר לוותר על התמונות של הגל, היינה, מתרסי ה-18 בברלין, מרקס, וילהלם הרביעי, פרנץ הרמן שולצה דליטצש וביסמרק.
יואב נכטיילר, תודה על ההערות. הראשונה תתוקן, לגבי השנייה יש לי השגות: א. תמונות צובעות את הערך והופכות אותו לנגיש יותר, וחוויית הקריאה נעימה יותר (לפחות עבור הקורא הבלתי-אקדמי). ב. אינני סבור כי מדובר בעומס של תמונות - בסך הכל יש תמונה או שתיים לכל תת-פרק, והן מאוד קשורות לתוכן הכתוב. מה אתה אומר? Aumora - שיחה19:55, 13 ביוני 2015 (IDT)תגובה
תמונות באופן כללי זה דבר חיובי בערך, אבל 18 תמונות בערך של 70K זה יותר מדי. בערך קלמנט אטלי יש 6 תמונות לדוגמה (גם כן 70K). התמונות שציינתי צריכות להיות במקום המתאים - בערך על האיש או האירוע. יואב נכטיילר – שיחה13:41, 14 ביוני 2015 (IDT)תגובה
שאלה לאביעדוס, ראיתי שבעריכה האחרונה הסרת את השם הפרטי של דמויות שאין עליהם ערך בוויקיפדיה. לא ברור לי למה. השם המלא בשפת המקור מקל על מציאת המידע אודותיהם, אם מישהו מחפש, אז מדוע להסיר? אני לא מבינה למשל למה עדיף לכתוב (von Hatzfeldt) על פני (Sophie von Hatzfeldt). אני חושבת שיש להחזיר זאת. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית17:00, 13 ביוני 2015 (IDT)תגובה
חנה Hanay: הכנסת שמות לועזיים בטקסט היא סרבול. אפשר לטעון שמדובר בסרבול הכרחי – ואין בעיה, אבל גם אין צורך להעמיס עליו עוד. שמות משפחה זה משהו אחד; שמות פרטיים טריוויאליים זה משהו אחר. ברוך השם יש גוגל; אם מישהו ירצה לחפש את שם הרוזנת בכתב לטיני, הוא יוכל גם לכתוב Sofi von Hatzfeldt ולמצוא כל מה שירצה. אביעדוס • שיחה17:03, 13 ביוני 2015 (IDT)תגובה
אתה חוזר שוב על טענת הסרבול ואני טוענת שוב את טענת הקלת המידע. אתה שופט אחרים על פי היכולות שלך, וזאת טעות. לגבי הגל אתה צודק. לפי מיטב ידיעתי וכך אני מדריכה את כל הסטודנטים אם אין ערך בוויקיפדיה העברית יש לתת את השם המלא בשפת המקור. להערכתי אתה היחיד שמתעקש להוריד. אני מתייגת את גילגמש, את ביקורת ואת יואב שהשתתפו בדיון כאן, אני רוצה לשמוע את דעתכם. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית17:36, 13 ביוני 2015 (IDT)תגובה
אומנם לא תויגתי, אבל גם אני חושב כמו חנה. אם אין ערך בוויקיפדיה בעברית יש לתת את השם המלא (וכפי שראיתי ספרות כתובה אני גם נוהג להוסיף שנת לידה ומוות כדי שלקורא יש הקשר בין התקופה בה חיה הדמות לבין המתואר בערך). אביהו • שיחה19:25, 13 ביוני 2015 (IDT)תגובה
הדוגמה הייתה של אלברט - זה שם נפוץ למדי שמוכר לדוברי העברית. ליד הבית שלי נמצא "בניין אלברט" ויש מסעדת אלברט בערך 10 ק"מ ממני באזור התעשיה של אזור. במקרה שבו יש שם אחר, שלא מוכר כל כך עדיף לתת תעתיק. אין לי בעיה לקבוע שגם שמות פשוטים כמו אלברט יקבלו תעתיק, אם כי בעיני זה קצת מיותר. גילגמש • שיחה20:24, 13 ביוני 2015 (IDT)תגובה
איזה מי כלל זה, אם קשה אז כן ואם קל אז לא . ומי יקבע מה קל ומה קשה? עכשיו נתחיל לנהל דיונים על כול קישור כזה? יש כלל פשוט שעובד תמיד: אם יש ערך בוויקיפדיה העברית, לא מוסיפים את השם בשפת המקור ואם אין, מוסיפים את השם המלא. כך נהגתי תמיד וכך נוהגים להערכתי כולם, למעט אביעדוס. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית20:59, 13 ביוני 2015 (IDT)תגובה
הערכה תמוהה למדי, בהתחשב בעובדה שפעמים רבות – אולי אפילו לרוב – נוהגים לא לתת כלל תעתיק לטיני.
┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└
אני חושב כמו אביעדוס. אך לדעתי לעתים כדאי להוסיף את השם (המלא) בשפת המקור, כל עוד זה לא מפריע לרצף הקריאה וכל עוד השם המדובר אינו ארוך מדי (כמו רוב השמות הגרמניים הממוצעים). שמזן‡שיחה • ערכי בראבו • 13:05, 29 ביוני 2015 (IDT)תגובה
בראשית דרכו, לא ---הצליח--- ה-ADAV להתבסס במקומות בהם פעלו זה מכבר ארגוני הליברלים. רק באזורי תעשייה כפריים למחצה, כמו שלזיה וסביבות דיסלדורף, ניכרה ---פעולתו--- הנרחבת. Nachum - שיחה16:22, 13 ביוני 2015 (IDT)תגובה
בתבנית כתוב שלסל קבור בold Jewish cemetery - אני מבין שזאת השלמה אוטומטית ולא יודע לשנות, אבל old Jewish cemetery לא אומר כלום לאף אחד. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 88.103.225.14414:11, 23 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה
ערך זה מועמד להמלצה או להסרת המלצה. מומלץ להיעזר בקריטריונים כדי לבחון את הערך. הנכם מוזמנים להעיר ולהגיב בדיון זה ולבקר מועמדים נוספים.
. ומי יקבע מה קל ומה קשה? עכשיו נתחיל לנהל דיונים על כול קישור כזה? יש כלל פשוט שעובד תמיד: אם יש ערך בוויקיפדיה העברית, לא מוסיפים את השם בשפת המקור ואם אין, מוסיפים את השם המלא. כך נהגתי תמיד וכך נוהגים להערכתי כולם, למעט אביעדוס. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 20:59, 13 ביוני 2015 (IDT)
טופל שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 17:41, 9 ביולי 2019 (IDT)
