שיחה:פרייה ורבייה

תגובה אחרונה: לפני שנה מאת יאיר דב בנושא לא מדובר במצווה, אלא בציווי
הוספת נושא

רק לגברים?עריכה

נאמר בספר בראשית "פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ" - הפנייה היא לאדם ולחוה יחדיו, מדוע אם כן המצווה היא לגברים בלבד, ונשים פטורות ממנה? זהו פטור מפוקפק למדי, שהרי אין דרך לקיים את המצווה ללא מעורבות רבה של האישה, כך שלמעשה היא טורחת בלא שתקבל שכר מצווה - מדוע קופחה? דוד שי 07:00, 5 פברואר 2006 (UTC)

הסבר פמיניסטי משהו נמצא כאן http://www.schechter.ac.il/bima.asp?ID=1

או בקיצור: [...] האיש מצווה על פריה ורביה, אבל לא האשה. רבי יוחנן בן ברוקא אומר, על שניהם הוא אומר 'ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו' (משנה, יבמות ו': ו).

על פי פשט המקרא מתייחסת הברכה הראשונה של אלוהים לאדם: 'פרו ורבו ומלאו את הארץ' ( בראשית א:כח') לזכר ולנקבה שבמין האנושי גם יחד . למרות שאפשרות קריאה זו מועלית כדעת מיעוט של ר' יוחנן בן ברוקא, היא נדחית על ידי חכמי המשנה מבחינה הלכתית שכן נמצאת סותרת את הנחת היסוד של שלטון הגבר באשה. ברגע בו מצווה רק הגבר לפרות ולרבות, הופכת האישה מאדם לכלי המשמש את הגבר במילוי מצווה דתית ואנושית זו.--איש המרק 07:23, 5 פברואר 2006 (UTC)

אשריך שכיוונת לדעת גדולים. כך אומר גם רבי יוחנן בן ברוקה (מסכת כתובות סה, ב):
משנה. האיש מצווה על פריה ורביה, אבל לא האשה. רבי יוחנן בן ברוקה אומר, על שניהם הוא אומר (בראשית א) ויברך אותם אלהים ויאמר להם [אלהים] פרו ורבו:
גמרא. מנא הני מילי (מניין שרק האיש מצווה)? אמר ר' אילעא משום ר' אלעזר בר' שמעון, אמר קרא (בראשית א) "ומלאו את הארץ וכבשוה" - איש דרכו לכבש ואין אשה דרכה לכבש. - אדרבה! "וכבשוה", תרתי משמע (לשון רבים - שניים)! אמר רב נחמן בר יצחק: "וכבשה" כתיב (הכתיב הוא בלשון יחיד). רב יוסף אמר מהכא (בראשית לה) "אני אל שדי פרה ורבה" ולא קאמר 'פרו ורבו'.

בטעם הדבר נאמר שאישה בדרך כלל ממילא רוצה לפרות ולרבות, ולכן אין שום צורך לצוות אותה. גברים - זה פחות מעניין אותם (אם כבר אז המעשה עצמו, אבל פחות הולדת בנים). ראיה לדבר היא חוויית העקרות, שידועה בספרות (למימי התנ"ך ועד היום) כחזקה ומשמעותית הרבה יותר אצל נשים דווקא. הלל 07:27, 5 פברואר 2006 (UTC)

ברשותכם, אני רוצה להעמיד אתכם על טעותכם: המצווה נלמדת מהפסוק בפרשת נח "ואתם פרו ורבו" (בראשית ט, ז) ולא מפרשת בראשית, שם מדובר בברכה. בפרשת נח הפנייה הינה ל"נח ולבניו" (בראשית ט, א). מהפסוק בפרשת בראשית לומדים פרטי דינים של המצווה, אך לא את המצווה עצמה, כפי שמופיע בתלמוד בבלי (סנהדרין נט, ב).
Ptichat - שיחה 10:17, 20 באוקטובר 2014 (IDT)תגובה[תגובה]
נשמע תירוץ די מגוחך כדי לבוא ולומר שהמצווה מיועדת רק לגברים. במקום אחד זו ברכה, באחר מצווה? אף אחד לא רואה את המוזרות בטענה הזו? איתן - שיחה 23:57, 1 בפברואר 2015 (IST)תגובה[תגובה]
לא הבנתי מה מגוחך. המצווה ניתנה רק לגברים. העובדה שגם נשים בורכו אינו הופך זאת למצווה. גם הדגים בורכו בפריה ורביה. האם תרצה להכניס גם אותם למצווה עקב כך??? Ptichat - שיחה 00:11, 2 בפברואר 2015 (IST)תגובה[תגובה]
באמת וודאי יש מצווה לאישה בפרו ורבו. וזו המצווה הכללית שכך מוכח מכמה גמרות וראשונים, ועיין בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו, שמבאר שם את העניין (אין קשר לפנימיסתי). והרחבתי על זה בערך כרגע. שייה לך שבוע טוב!איתן,דוד שי,איש המרק,הלל. בברכה Yairde - שיחה 19:18, 21 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה[תגובה]

כתיב מלא - בשם הערךעריכה

מציע לשנות, לפי כללי הכתיב הנהוגים אצלנו: פרייה ורבייה. אלדדשיחה 17:10, 25 בפברואר 2007 (IST)תגובה[תגובה]

בינויקיעריכה

האם אפשר לקחת את זה בתור בינוויקי ? גיא - שיחה 22:10, 16 באוקטובר 2012 (IST)תגובה[תגובה]

משוב מ-12 במרץ 2015עריכה

ההפניה במקור 2 אינה מדוייקת מדובר ביבמות ולא בכתובות 164.138.113.99 12:47, 12 במרץ 2015 (IST)תגובה[תגובה]

צודק. תיקנתי. Ptichat - שיחה 15:16, 12 במרץ 2015 (IST)תגובה[תגובה]

שינוי השם ל"פרו ורבו"עריכה

הפועל "פרייה ורבייה" אינו מתאים כשם הערך, יש לשנותו ל"פרו ורבו", כך מופיע במרבית המקורות, המאמרים והספרות וכך מוכר גם בשפה המדוברת. בברכה, Tshuva - שיחה 08:22, 18 במרץ 2016 (IST)תגובה[תגובה]

שלום, אני לא יודע לדבר על ״מרבית המקורות״, אבל בדקתי בספר החינוך לדוגמה. הוא אכן קורא למצווה. ״פריה ורביה״. צריך לבסס את האמירה לדעתי לפני ביצוע השינוי. Ptichat - שיחה 08:37, 18 במרץ 2016 (IST)תגובה[תגובה]
אני תומך בשינוי. הציטוט המקורי הוא "פרו ורבו", אני די בטוח שזה גם השם המוכר ביותר. ★ ℬ𝐴ℛשיחה ★ 02:21, 12 בדצמבר 2016 (IST)תגובה[תגובה]
פרייה ורבייה זה המושג, פרו ורבו זה הציווי • חיים 7שיחה • 18:28, 12 בדצמבר 2016 (IST)תגובה[תגובה]
חיים 7 במשפט הראשון בערך נכתב "מצוות פרו ורבו" ולא מוזכר הכתיב "פרייה ורבייה" עד הפסקה 2.1 - זה לא מתיישב טוב. האם יהיה שגוי לקרוא לערך "פרו ורבו"? אם לא, עדיף לעשות שימוש בשם המוכר ביותר. ★ ℬ𝐴ℛשיחה ★ 15:50, 13 בדצמבר 2016 (IST)תגובה[תגובה]
זה שיש סתירה בין שם הערך לפתיח לא אומר שהפתיח בהכרח צודק. אני נוטה להסכים עם חיים. • צִבְיָהשיחה • י"ד בכסלו ה'תשע"ז 14:43, 14 בדצמבר 2016 (IST)תגובה[תגובה]
בר, לדעתי השם פרו ורבו, שגוי. כפי שהסברתי, יש הבדל בין ציווי למושג. וכן גם ברית מילה ולא ימול לכם כל זכרחיים 7שיחה • 15:49, 14 בדצמבר 2016 (IST)תגובה[תגובה]
אם כך, יש לשנות את הפתיח. ★ ℬ𝐴ℛשיחה ★ 15:52, 14 בדצמבר 2016 (IST)תגובה[תגובה]

עוד תיקוןעריכה

לגבי המשפט הזה: " המצווה אינה נכללת בשבע מצוות בני נח, אולם בתלמוד הבבלי,[8] נאמר ששבע המצוות כוללות רק מצוות פסיביות ("שב ואל תעשה"), ואם כן, אין ראיה שגוים פטורים."

נראה שצריך לתקנו כך:

המצווה אינה נכללת בשבע מצוות בני נח, שהרי בתלמוד הבבלי,[8] נאמר ששבע המצוות כוללות רק מצוות פסיביות ("שב ואל תעשה"), ואם כן, זו ראיה שגוים פטורים כי מצוות פריה ורביה היא מצווה בקום עשה. 2.53.28.165 23:09, 14 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה[תגובה]

מקום בערך ליחס בין המצווה לסוגיות של דמוגרפיה וקיימותעריכה

מגמות דמוגרפיות בציבור הישראלי מראות קשר ברור בין אדיקות דתית לפריון (בממוצע 6-7 ילדים בציבור החרדי, 4-5 בציבור הדתי, 2-3 בציבור המסורתי וחילוני). נושא זה מעלה שאלות לגבי עתיד המדינה בסוגיות שונות (לדוגמה תחבורה, דיור, חקלאות, בריאות. ניתן לראות את המאמר של אקו ויקי בערך דמוגרפיה של ישראל). צפוף – הפורום לאוכלוסייה סביבה וחברה עוסקים בכך רבות.

הוספתי קישור בראו גם ל"פיצוץ אוכלוסין" ושוחזרתי. אני תוהה מדוע לא ניתן לעסוק בערך בביקורת או סייגים (גדרי המצווה?) למצווה זו, או לפחות לקשר תחת "ראו גם" לערכים העוסקים בנושא זה, שמושפע ממצווה זו. לדוגמה פיצוץ אוכלוסין, הגבלת ילודה ותכנון משפחה (אנ'). אני רואה מספר התייחסויות לנושאים אלו בשו"ת. לדוגמה [1], [2]. לא העמקתי יותר מדי בקריאה, אך יש לכך התייחסות. ראוי לדעתי להביאה גם כאן. ‏Hummingbird° כולי אוזן ° יש לך הודעה 15:59, 23 במאי 2019 (IDT)תגובה[תגובה]

עוד שתי התייחסויות לנושא: טמקא, ויקיטקסט. ‏Hummingbird° כולי אוזן ° יש לך הודעה 16:07, 23 במאי 2019 (IDT)תגובה[תגובה]
בן נחוםHummingbird° כולי אוזן ° יש לך הודעה 16:29, 23 במאי 2019 (IDT)תגובה[תגובה]

דיווח על טעותעריכה

פרטי הדיווחעריכה

כתבתם שהמקור של המצוה של פרייה ורבייה הוא מהפסוק בבראשית פרק ט וכתבתם שאלו הלומדים דמקורו מבראשית פרק א אין זה אלא טעות. וציינתם לגמ' בסהדרין נט ע"ב. אך יעויין במשנה יבמות ו,ו ובגמ' שם סה ע"ב. דהם מבואר להדיא דלומדים מהפסוק בפרק א. דווח על ידי: דוד 2A01:6500:A052:AE8C:7355:C744:1DD0:1F46 21:58, 28 במרץ 2020 (IDT)תגובה[תגובה]

נרו יאיר? התו השמיניהבה נשוחחתובנות 14:14, 29 במרץ 2020 (IDT)תגובה[תגובה]
בפשטות הוא צודק שאי אפשר לקבוע קטגורית שלא לומדים מפרק א', אתקן. נרו יאירשיחה • ד' בניסן ה'תש"ף • 20:15, 29 במרץ 2020 (IDT)תגובה[תגובה]


גיל הנישואיןעריכה

מובא בערך דעה אחת מקידושין כ"ט ע"ב כשיש כמה שורות אחרי עוד שתי דעות ● קער א וועלטשיחה • 11:56 • י"ח בניסן ה'תשפ"א

לא מדובר במצווה, אלא בציוויעריכה

אין מדובר במצווה (כחלק מהמצוות שניתנו לישראל במהלך יציאת מצרים ומעמד הר סיני), אלא בציווי ספציפי לאנשים ספציפיים - בפעם הראשונה לאדם וחווה, ובפעם השנייה לנח ומשפחתו וכן לבעלי החיים שהיו עמם). לא סתם הציווי של פרייה ורבייה הוא דווקא עבור דמויות אלו, שכן הם היו בודדים בעולם (לאחר הבריאה ולאחר המבול) והיה עליהם ליצור אנושות. יש ציווים רבים במקרא לאנשים ספציפיים, לא כל ציווי הוא מצווה לכל בני האדם לדורותיהם, אלא לזמן ספציפי עבור אנשי ספציפיים. זה שחכמים מנו את הציווי הנ"ל כמצווה, זה כבר עניין של פרשנות מאוחרת ולא של פשוטו של טקסט. על ויקיפדיה לא לקבל כל פרשנות כעובדה, אלא להתייחס בהקשר הזה לפשט ולהוסיף כי יש מי שרואה בכך מצווה (וזכותו כמובן). מוזמנים להביע את דעתכם על עמדתי. מתייג גם את בעלי הידע ביהדות ואמרי אביטן, Shaun The Sheep, Tshuva, יאיר הנווט, hagay1000, בן-ימין, דגש חזק, סיון ל, Danny-w, Polskivinnik, DimaLevin, TergeoSoftware, איתן ברוך, יצחק צבי, פיטר פןבעלי הידע בדת. Darsheni - שיחה 12:28, 30 ביולי 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

התיוג לא עבד כי תייגת יותר מ-50 משתמשים, אבל אוכל לומר בקיצור שדבריך אינם נכונים. כל מוני המצוות מנו את זה כמצווה, ולזה הערך מתייחס. שמש מרפא - שיחה 00:58, 1 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
קיבלתי, אני מתייג שנית את בעלי הידע ביהדות.
במה דבריי אינם נכונים? לא נימקת דבר. זה שהחכמים מנו את זה כמצווה הרי שזה ידוע, אין בסמכותי להסיר את זה מסל המצוות, אני רק אומר שאין זו מצווה מהר סיני. הפסוק הוצא מהקשרו כציווי לדמויות ספציפיות בזמנם, ולא לבני ישראל לדורותיהם (בניגוד לרשימת המצוות המוזכרות בחומשים האחרים). Darsheni - שיחה 09:25, 1 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
מבחינת ההלכה זה נחשב למצווה של ממש, מהבודדות שמוגדרות ככאלו על ידי מוני המצוות למרות שהציווי ניתן עוד לפני מתן תורה. ‏DGtal‏ - שיחה 09:34, 1 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
אם לא נקבל את עמדת ההלכה אין לנו אף מצווה ביהדות, שום דבר לא ברור במקרא מה כוונתו, וניתן למחוק את כל ויקפדיה בנושא היהדות, אלא ברור שאנציקלופדיה אינה ספר פירוש למקרא, אלא הסבר למצוות, ומצוות מתפרשות ביהדות לפי הסבר חז"ל, אחרית אין מצוות בכלל אריה יונה - שיחה 09:43, 1 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
איני מקבל את הטענה ש"מצווה" זה מה שבני ישראל נצטוו במדבר ו"ציווי" זה כל ציווי אחר. Biegel - שיחה 09:44, 1 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
גם גיד הנשה נאמרה לכאורה (דגש על לכאורה, חז"ל אמרו שלא) לפני הר סיני, ולמרות זאת היא מתפרשת כמצווה לדורות. אין הבדל בין כיבוד אב ואם שנאמר בסיני לכל ישראל, לבין פרייה ורבייה. בנציון יעבץ - שיחה 09:45, 1 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
מסכים עם Darsheni. בתורה שבכתב זה ציווי לאנשים ספציפיים בזמנים ספציפיים, ולא לדורות (למרות שכמו Biegel לא ברור לי מהיכן ההבחנה בין הביטוי "מצווה" ו"ציווי", אבל אני כותב לעניין הדברים). לא שחלילה אני שולל את פירוש חז"ל וטוען שהוא לא נכון או שלא צריך לנהוג כך, אבל גם הם בעצמם יסכימו שזה פירוש/קבלה, ולא פשט הכתוב. אמנם הניסוח "יש מי שרואה בכך מצווה" לא מתאים, כי חז"ל ובעצם כל היהדות הרבנית רואה בכך מצווה, ולכן יש לציין לדוגמא: "חז"ל הרחיבו את תוקפו של הציווי, ופירשו אותו כמצווה לדורות:. Itay tayri - שיחה 09:50, 1 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
אני לא חולק על כך שזה נאמר ליחידים (גם אם לפי חלק מהדעות הציווי נשנה לאחר מתן תורה). אני פשוט לא מקבל את החילוק בין המושגים. Biegel - שיחה 09:52, 1 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
אני מאוד מכבד את כל מי שמאמין בהלכה, אבל לא כל היהודים בעולם מאמינים בה. Darsheni - שיחה 10:01, 1 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
התורה שבכתב לא מחזיקה מעמד ללא חז"ל, ראה מה שקרה לקראים. פרשנות חז"ל למצוה צריכה להיות הדרך הראשונה לתיאור המצוה. בנציון יעבץ - שיחה 10:35, 1 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
היא מצווה ככל המצוות לדעת כל מאן דאמר ביהדות. ועם פרטים ואופי משלה (ככל המצוות) Tshuva - שיחה 11:08, 1 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
כיוון שהערך לא עוסק בפסוק אלא במצווה, פרשנות אפשרית נוספת אינה רלוונטית. אפשר להזכיר אותה, אבל לא סביב זה נסוב הערך. שמש מרפא - שיחה 14:16, 1 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
הפרשנות לפיה מדובר רק בציווי ליחידים תמוהה. העובדה כי מצווה זו ניתנה גם ליחידים (שבהם היה תלוי אז קיום העולם), עוד קודם מתן תורה, מוכיחה עד כמה מדובר במצווה בעל ערך רב הרבה יותר ממצוות "רגילות", החשוב לעצם קיום האנושות, ולכן לא היה אפשר להמתין עד למתן תורה. אין זה מוריד מערך המצווה, אלא רק מוסיף בנחיצותה. • ידך-הגדושה - שיחה 15:24, 1 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
הכוונה בטענה של דרשני היא שהתורה לא מצווה את הקורא בה בשום מקום לפרות ולרבות, אלא הציווי הוא על הדמויות בסיפור. לכן הגדרת הציווי כמצווה לדורות - נכנסת לגדר פרשנות, ואינה פשט הכתוב. ואת זה ראוי לציין. Itay tayri - שיחה 15:39, 1 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
ברור שזו מצווה לכל דבר. גופיקו (שיחה | תרומות) 15:39, 1 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
גם מפשט הפסוק, ברור שזו מצווה גם לדורות ההמשך. "ומלאו את הארץ" - זו לא משימה לדור אחד. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

באותה מידה אפשר לטעון שכל הציווים שנאמרו בתורה הם "לבני ישראל" שהיו במדבר, ובפעמים הבודדות שכתוב "לדורותם", הכוונה לבנים שלהם שחיים באותו זמן. בכל מקרה אפשר לפרש שזה לא מחייב גרים, ועוד המון התסייגות ופירושים. ברור שכל מה שכתוב בערך הוא לפי הפירוש המקובל בחז"ל ובהלכה, ולא צריך לשנות כלום. אם ממש מתעקשים, יכולים לשנות ל"בהלכה היהודית, פרייה ורבייה היא מצווה מהתורה". עמדשיחה • כ"ג באב ה'תשפ"א • 15:58, 1 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]

מסכים עם קודמיי שמדובר במצווה ככל המצוות. ויפה כתב האנונימי לעיל, ש"מלאו את הארץ" זו לא מצווה שאדם וחוה או נח ובניו יכלו לקיים בעצמם, וברור שמדובר על ציווי לדורות, ככל המצוות. יאיר דבשיחה • כ"ד באב ה'תשפ"א • 19:44, 1 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה[תגובה]
חזרה לדף "פרייה ורבייה".