שיחה:קורבן (יהדות)

בעורכי את הערך התייחסתי למהות הקרבן ביהדות. לא הצלחתי לאתר חומר על קרבנות בשאר הדתות. אשמח אם החברים יוסיפו על מהות הקרבן בשאר הדתות. פטר רחם 17:04, 20 ינו' 2005 (UTC)

יש להוסיף כאן קרבן תמיד (לשלב אותו) וקרבן מוסף, וקרבן יולדת (שהיה מאד נפוץ כמובן..)--עורךספרים 10:53, 24 יוני 2005 (UTC)

באופן כללי יש להוסיף עוד הרבה סוגים של קורבנות (פרים הנשרפים וכו')

אני לוקח את הערך תחת חסותי,שמתי תבנית "בעבודה" כדי שאוכל להפסיק את העבודה באמצע ולא ימחקו לי את הקטע אבל אני אשמח אם עוד אנשים יצטרפו. לכו על זה.

כמוכן אני סובר שיש להעביר את הטבלה לערך נפרד- היא מסרבלת את הערך והופכת אותו ללא נעים לקריאה, בדיני קורבנות ישנם עשרות פרטים מיוחדים לכל קורבן, איני רואה סיבה להביא את כל ההבדלים בין עולת העוף לחטאת העוף בערך המדבר על קורבנות באופן כללי. בע"ה אם נצליח ונספיק לכתוב ערך על כל קורבן הפרטים יוכנסו לערכים אלו. בולג 00:34, 1 במרץ 2007 (IST)

חבל למחוק - צריך איזשהו פירוט לגבי סוגי הקורבנות השונים. אם לדעתך יש יותר מידי מידע בטבלה, הורד חלק ממנו. דניאל צבי 19:20, 1 במרץ 2007 (IST)

הטבלה הועברה לערך נפרד- סוגי הקורבנות בולג 12:57, 2 במרץ 2007 (IST)

טבלת קורבנות

יש להוסיף לטבלה ערך "ע"י מי נאכל הקורבן ואיזה חלקים של הקורבן נאכלים.

אי נכונות

הקרבת הקורבנות הייתה קיימת אצל יהודי אתיופיה עד שיעקב פייטלוביץ' שיכנע את הקהיילה להפסיק עם מסורת זו, לאחר מכן הקהיילה המשיכה אך ורק עם קרבן הפסח. לעיון נוסף ראו תפילת הקורבן שלכם אליש ޖޭ 21:11, 15 בנובמבר 2008 (IST).

התפילה והקרבנות

כתוב בערך שאחרי חורבן בית המקדש קבעו אנשי כנסת הגדולה תפילות. משפט זה מופרך, שכן אנשי כנסת הגדולה היו בתחילת ימי הבית השני, ולא בסופו. יש ראיות רבות לקיומן של תפילות מסודרות בזמן שהמקדש היה קיים, והגיע הזמן לשרש את הטעות הנפוצה כאילו התפילות הן רק כתחליף לקרבנות. זו דוגמא לבלגן ששורר בערך הזה, ואני מקווה לטפל בו בהזדמנות קרובה. עזר - שיחה 01:35, 1 בדצמבר 2009 (IST)

עדכון על מצב הערך

שכתבתי את הערך והוספתי עליו ככל שאיפשר לי הזמן, אבל "לא עליך המלאכה לגמור".

נקודות משמעותיות שעודן חסרות:

1. תת פרק על קורבן העוף (בתיאום עם הערך קורבן עוף, שכשלעצמו זקוק להרחבה רבה).

2. התייחסות רחבה יותר למנחות.

3. דרוש גם פרק מיוחד על אכילת הקודשים והלכותיה: מצוותה, ברכתה, כפרתה, הוספת מאכלי חולין, "למשחה", נוהל החלוקה, דין סירי נחושת וחרס שבהם התבשל בשר הקודשים.

4. תולדות הקורבנות - כתבתי רק על התקופה שלפני הקמת המשכן, ועל פי המסורת היהודית. יש להרחיב על הקורבנות בזמן המקדש, במקדש ומחוצה לו, וכן לאחר החורבן. סקירה זו צריכה לכלול פירוט על התקופות בהן בטלה עבודת הקורבנות לה' (בימי חלק מהמלכים בבית ראשון, וכן מספר שנים בבית שני, בשלהי התקופה היוונית). נחוץ דיון גם על היקף הבאת הקורבנות בפועל, האם בפועל כל יהודי בימי המקדש היה שותף לקורבנות, ובאיזו תדירות (קשה לאמוד זאת, אבל יש אינדיקציות מסוימות במקרא ובדברי חז"ל).

5. נושא הקורבנות בבמות הוזכר כאן בקיצור, והרחבתי מאד את הערך במות העוסק בכך. יתכן שהיה רצוי להרחיב כאן יותר.

6. טבלת הקורבנות - לא בדקתי את דיוקה ההלכתי, והיא זקוקה לטיפול מבחינת העיצוב. אולי כדאי להפריד לשתי טבלאות: אחת על הלכות ההקרבה והאכילה של עולה חטאת וכו', השניה על הסיבות והזמנים להבאת כל קרבן.

7. חסר ציון מקורות לכמה פרטים.

8. פרק על הקורבנות בארכאולוגיה, על בסיס ערכים מקבילים: מזבח הר עיבל מזבח חצוב בסלע בגבעת הראל צרעה (אתר מקראי) רגמים כלי חרס נקובים שנמצאו בירושלים, שיש משערים ששימשו לבישול קורבנות והניקוב נועד לקיים את מצוות שבירתם.

9. בפרק על הכהנים הפסולים לעבודה יש להתייחס לכהנים שעבדו במקדש חוניו ומשום כך נפסלו לעבודה במקדש בירושלים.

10. צריך להוסיף ב"לקריאה נוספת" ובקישורים החיצוניים.

11. צריך להוסיף תמונות. אני מקווה להשיג בקרוב מספר תמונות באדיבות מכון המקדש.

12. הרבה ויקיזציה.

סליחה שאני משאיר "צוואה" והולך. זה מה יש. כנראה בחודשים הקרובים לא אוכל להמשיך לטפל בו.עזר - שיחה 22:01, 14 בינואר 2010 (IST)

איפה אפשר לומר כל הכבוד לעורכי הערך???

בכל מקרה אני אומר כאן לכותבי הערך, כל הכבוד ותודה רבה!!! ממני דוד.

מה זה פרים הנשרפים? זה עוד סוג של קרבן?

והאם הוא נמנה כאן? וכמה סוגי קרבנות בהמה יש- בפירוט (ראיתי שכתוב כאן שיש שמונה סוגים כולל מנחה- אבל אלו סוגים כלליים מאוד), האם זה כתוב באיזה מקום?

לגבי הפרים הנשרפים - זהו מושג מקביל ל"חטאת פנימית", וכעת הכנסתי לערך גם את השם "פרים ושעירים הנשרפים". לגבי מספר סוגי קורבנות הבהמה - תלוי לאיזה סיווג אתה מתכוון: על פי שמות הקורבנות (עולה אשם חטאת וכו') או שמות בעלי החיים (פר כבש איל עז וכו'). עזר - שיחה 00:25, 13 באפריל 2010 (IDT)

לסיווג הזה אני מתכוין: כמה סוגי עולות (חמש עשרה)+ כך וכך סוגי שלמים+ וכך וכך סוגי חטאות= כך וכך קרבנות. כונתי לכל קרבן שנקרא בשם "קרבן פלוני". ועוד, היכן יש מקור לכך שכל האמורים הנשארים לאחר עלות השחר מכל קרבן הם אסורים משום "לינה", במקרא כתוב "לא ילין חלב חגי עד בוקר" שפירושו דווקא בקרבן חגיגה, א"כ מדוע משתמע כאן שמדובר באימורים של כל קרבן. (מקור ראשון לכך בינתיים מצאתי בספר המצוות להרמב"ם סימן קט"ז שם הוא כותב כך: "הזהירנו מהניח אימורין של פסח שלא יקרבו כו' והוא אומרו לא ילין חלב חגי עד בוקר וה"ה לשאר אימורין וכבר נכפלה האזהרה בזה הענין בלשון אחר לאומרו לא ילין לבקר זבח חג הפסח" והעתיק דבריו אלו בפירוש משנה למלך הלכות קרבן פסח פ"א הלכה ז , ראה גם מניין המצות להרמב"ם סימן קי"ו, והלכות קרבן פסח פרק א' הלכה ז' ששם משתמע שהלאו של "לא ילין חלב חגי עד בוקר" הוא דווקא בקרבן פסח נאמר)אני מחפש מקור יותר קדום בתלמוד או במדרשי ההלכה.

אינני יודע כמה סוגי קורבנות בסך הכל יש. כדאי שתעבור על הערכים הספציפיים של כל אחד מאלו - חטאת אשם עולה ושלמים - ותספור את הסוגים השונים, בתוספת בכור מעשר ופסח. לגבי מקור קדום לפסול לינה כל הקורבנות - עיין במשנה מסכת מעילה פרק ב, בכל המשניות בפרק. עזר - שיחה 01:10, 13 באפריל 2010 (IDT)

עיינתי שם, ואכן אכן הדברים מפורשים שם. השאלה היא היכן מפורש בתלמוד או במדרש הלכה כל שהוא- מהיכן למדים זאת, שהרי סוף סוף נאמר במקרא "לא תלין חלב חגי עד בוקר", והדברים אמורים בקרבן חגיגה, מהיכן ההיקש לשאר הקרבנות.

במכילתא דרבי ישמעאל (משפטים - מסכתא דכספא פרשה כ) למדו זאת בבניין אב: "הואיל והחלבים מתנה לאשים, ואיברים מתנה לאשים, אם למדת על החלבים שהם נפסלין בלינה - אף איברים נפסלין". "איברים" הם בשר קורבן עולה, שצריך להיות על המזבח, ולא איברי קורבן חגיגה, שנאכלים גם למחרת (וכך מפורש בהמשך המכילתא, שהכוונה לאברי עולה). נמצא שהיה פשוט לחז"ל ללמוד מחלב החגיגה על חלבי כל הקורבנות, והחידוש כאן הוא רק בלימוד מהחלבים על הבשר. עזר - שיחה 02:09, 13 באפריל 2010 (IDT)

יפה מאוד, (וכבר ציינת שזה פשוט במסכת מעילה) השאלה היא מהיכן היה פשוט לחז"ל דבר זה שדין לינה בחגיגה הוקש לכל הקרבנות, הרי דבר זה צריך לימוד מיוחד, לא?

אני עונה לך בפעם האחרונה להערב, לפני שאפסל בלינה. רוב ככל דרשות חז"ל בנויות על סברה, וכנראה חז"ל הבינו מסברה שאין יסוד לחלק בין קורבן חגיגה לבין שאר הקורבנות, וזהו המושג של בניין אב: ללמוד ממקרה אחד על מקרים נוספים הדומים לו, אם לפי שיקול הדעת אין ביניהם הבדל מהותי. כשם שהדבר מובן שפסול קורבן שנטמא, שכתוב רק לגבי שלמים, נוהג גם בקורבנות אחרים (יתכן שיש על כך לימוד מפורש, אבל אינני זוכר כעת), כך גם פסול לינה. לילה טוב, ואם יש לך טענה חדשה - אני מקווה לעיין בה מחר. עזר - שיחה 02:24, 13 באפריל 2010 (IDT)

אני מקוה שלא באנו לידי נותר :)בכל מקרה ראה שפתי חכמים שמות לד, כה. שם מוסבר מקור הלימוד.

רבי לוי

לפי אדמיאל קוסמן, כאן, גם האמורא רבי לוי תמך בגישת הרמב"ם באשר לסיבת הקרבת הקרבנות בביהמ"ק. יוסאריאן • שיחה 17:10, 29 בדצמבר 2010 (IST)

שינוי שם

האם לא צריך לשנות ל:"קרבן"? - בברכה - רבנן • שיחה • קדושים ביד זדים•דרושים כותבים בהלכה •ה' באב ה'תשע"א • 09:38, 5 באוגוסט 2011 (IDT)

צריך לפי כללי הכתיב חסר הניקוד של האקדמיה. אבל בוויקיפדיה הוחלט לאמץ מדיניות לפיה כאשר יש קמץ קטן, תיכתב וי"ו בכל זאת. ראה למשל אונייה, תוכנית טלוויזיה, תוכנה ועוד. תומר - שיחה 22:00, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

לא רלוונטי, לא אמין, לא מלמד

אפשר אולי לקבל איזה מאמר מדעי על הקורבנות במקרא? מה שכתוב כאן (דעת ריה"ל על הקורבנות, הטעמים לדעת ההלכה המאוחרת, וכל מיני טענות תיאולוגיות) נראות כמו שיעור בישיבה ולא כמו מאמר באנציקלופדיה. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
83.117.96.236 21:53, 10 בספטמבר 2011 (IDT)

שינוי שם הערך

השם המוצע: קורבן ביהדות. ראו דיון על כך כאן. יוסי2 - שיחה 08:16, 28 בדצמבר 2011 (IST)

קרבן פסח

{{{1}}} קרבן פסח - שמות יב,כד; קרבן התמיד - שמות כט,מב; קטורת - שמות ל,ח; קרבנות יום הכיפורים - שמות ל,י, ויקרא טז,לד; מנחת חביתין של הכהן הגדול - ויקרא ו,טו. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
46.120.51.178 21:33, 21 בספטמבר 2014 (IDT)

הפונט בטבלה

צריך לשנות לArial במקום Times New Roman. כמו בכל ויקיפדיה ―31.168.159.49 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בוצע, תודה על תשומת הלב. ‏Guycn2 · ☎‏ 13:28, 15 במאי 2017 (IDT)