שיחה:ראש ישיבה
ערכתי מחדש, על החתום ראש הישיבה.. אשמח לתגובות אריקל 05:01, 10 מרץ 2006 (UTC)
- תודה על העריכה. הנה כמה הערות:
- האם יש מקור מלפני הרמב"ם שבו מכונה נשיא הסנהדרין ראש ישיבה?
- קיצרתי קצת בנושא גלגולי המושג "ישיבה" - אתה מוזמן להרחיב בעניין זה בערך ישיבה.
- בפסקת הפתיחה של הערך החזרתי את ההתייחסות לישיבה, שוב מכיוון שהערך עוסק במושג המקובל באלף השנים האחרונות.
- אנא צטט מקור לפסקה המתחילה "היו שטענו" - גם לחלקה הראשון וגם לחלקה השני. שים לב שיש בה גם סתירה למה שנכתב לפני כן בערך לגבי ההפרדה בין דמות ראש הישיבה לדמות פוסק ההלכה. בפרט זה בולט לגבי הרב פיינשטיין, המתואר כאן כראש ישיבה, ולעיל נכתב שהוא היה בעיקר פוסק הלכה.
- הסרתי את כותרות המשנה - אין צורך בכותרת משנה לכל פסקה, זה רק מקשה על רצף הקריאה.
נתנאל 06:17, 10 מרץ 2006 (UTC)
- בקשר למקור, אין לי כרגע מקורות אבל נראה לי באגרת רב שרירא גאון בנוסח הצרפתי (אבל כדאי לבדוק), בכל מקרה הנושא מוסכם, ולדעתי זה בדיוק הסיבה שקראו לו ראש הישיבה, כי דווקא שם ישבו.
- סבבה, שקיצרת בישיבה אפילו שנראה לי שזה קשור.
- אני לא מקבל את השינוי בפתיחה, בגלל שזה צריך לשקף את מהות המושג מראשיתו ועד סופו. בהתחלה ראש הסנהדרין אח"כ ראש הישיבה היחידה, אח"כ ראש של אחת משתי הישיבות ובהמשך ראש של כל מוסד לימוד רבני. אני אשאיר את זה אבל למישהו ניטראלי.
- מי שטען היה הרב זייני, ועל ספרו הזה הרבה יצאו בשצף קצף.. אני אשאיר להללג לתאר התבטאות של הרב קורן על אותו מאמר של הרב זיני.
- בקשר לכותרות משנה, זה ממש תלוי באדם, לי עכשיו הרבה יותר קשה לקרוא את הערך. ושוב אני מציע שמישהו ניטרלי יביע את דעתו. אריקל 06:26, 10 מרץ 2006 (UTC)
שים לב שהחלפתי את המספרים אצלך בסימן #, שיוצר מספור אטומטי של פסקאות. תוכל למצוא עוד שכלולים כאלה בדפי העזרה לעריכה. לעצם העניין:
- אני לא חולק על זה שהסנהדרין נקראו ישיבה. אני מבקש אבל מקור שמראה שהמינוח הזה היה מוכר כבר בזמן הסנהדרין ממש. רש"ג והרמב"ם חיו מאות שנים אחרי הסנהדרין.
- טוב, ראיתי שהוספת קצת שם.
- פסקת הפתיחה נועדה לתת תקציר של העובדות החשובות בערך. המוצא של תפקיד ראש הישיבה הוא מעניין וחשוב, אבל לא נחוץ במשפט הראשון. הניסוח המוכלל לטעמי מסרבל את המשפט וגם הופך אותו ללא מדויק (האם כל מי שעומד בראש מוסד רבני מובהק הוא ראש ישיבה?)
- התכוונתי כמובן למקור כתוב של היסטוריון או חוקר רציני. גם לא התייחסת לחלק השני ולסתירה בערך. שוב, זה נושא חשוב ומעניין וכדאי להרחיב בו - אבל בערך פוסק או פסיקת הלכה, ועם ציון מקורות ושיטות.
- נתנאל 08:30, 10 מרץ 2006 (UTC)
- לציין מקור מתקופת הסנהדרין, זה כמעט להוכיח שהסנהדרין הייתה עובדה קיימת, וזה דבר בכלל לא מוסכם (יותר נכון הרבה מהחוקרים רואים במושג הסנהדרין אנרכוניזים..) אז אין מקור, ובמשנה אין התייחסות לכך.
- בקשר לפתיחה, אני חדש פה (יום שני סך-הכל), ככה שאם זה הנוהל, ליצור הגדרה כללית פופליסטית המתאימה ספציפית למציאות היום. סבבה, כל אנציקלופדיה והראש שלה. ובקשר לאבסורד שהצגת אתה צודק, אבל זה בערך כמו לקבוע שכל ריבוע הוא מרובע, ואז לשאול האם כל מרובע הוא ריבוע??
- אני לא רואה בהשערות של הרב זיני דבר מופרך כל-כך, וכבעל רקע אקדמאי, הייתי רוצה לציין שלא כל חוקר רציני בא עם טענות רציניות (עיין ערך טור-סיני או גרץ, וכך הרבה בביקורת המקרא). הטענה העקרונית שהסביבה שלצורכה נכתבו הפסקים משפיעה על תפיסות הפוסק והנטיות להחמרה, היא סבירה. מה לעשות שלדעתי היא לא נכונה היסטורית. לכן ציינתי אותה.
אריקל 08:43, 10 מרץ 2006 (UTC)
- ובכן, אתה מסכים בעצם שהמונח "ראש ישיבה" התחדש - עד כמה שידוע לנו - בתקופת הגאונים או האמוראים, ולא בזמן הסנהדרין, אם כך יוצא שמה שכתוב בערך לא מדויק וצ"ל: החל מתקופת הגאונים התייחסו גם לתפקיד "נשיא הסנהדרין" במונח "ראש ישיבה". (יכול להיות שצריך להפריד בצורה יותר ברורה בין התפקיד לבין המונח. התפקיד ודאי היה קיים כבר בימי האמוראים ואפילו בימי התנאים, אבל המונח התחדש כנראה רק בתקופת הגאונים ואולי אפילו אחריה).
- לא הבנתי מה עניין פופוליזם לכאן. ההגדרה שאתה כתבת היא "דמות העומדת בפסגת מוסד רבני מובהק". זו הגדרה לחלוטין לא מדויקת: העומד בראש כולל אינו ראש ישיבה; הרבנות הראשית היא מוסד רבני מובהק, והעומדים בראשה אינם ראשי ישיבה (בהקשר המקומי); בית דין רבני הוא מוסד רבני מובהק, והעומד בראשו הוא אב בית דין ולא ראש ישיבה. גם לא נכון שההגדרה שלי "מתאימה ספציפית למציאות היום": היא מתאימה למציאות באלף וחמש מאות השנים האחרונות, אם לא למעלה מזה (שוב יש כאן המתח בין התפקיד והמינוח).
- לעניין הרב זיני: כאן אנציקלופדיה. תפקידנו להביא עובדות לצורך סקירה כללית של מושג או רעיון. הכלים שמשמשים אותנו לצורך זה הם מחקרים אקדמיים. דעות והשערות של אדם שאינו חוקר אקדמי אפשר להביא, בתנאים הבאים: שזו דעה מפורסמת ובעלת משקל; שהדברים מובאים בשמו; ושהדברים רלוונטיים לערך. גם אם נניח ששיטת הרב זיני עומדת בתנאים האלה - לדעתי היא לא - ודאי שדעתך שלך אינה עומדת בהם. מצד שני, הדעות האלה אכן ידועות, ואני מניח שאפשר למצוא אותן גם אצל יעקב כ"ץ, מרדכי ברויאר, חיים סולוביצ'יק וחוקרים אחרים שעסקו בתולדות פסיקת ההלכה, ואז רצוי מאוד להביא סקירה של הנושא בערך המתאים.
- שים לב, הביקורת שלי היא מקומית לערך הזה. ראיתי שיש לך ידע רב, ואני מקווה שתמשיך לתרום הרבה מהידע שלך לוויקיפדיה. אני אשמח לעזור לך בכל עניין. נתנאל 09:22, 10 מרץ 2006 (UTC)
- אני מבקש למחות על טענתך השלישית - אין שום משקל שהוא להיותו של אדם חוקר אקדמי או לא, ואין להתייחס לפרמטר זה כלל. יש להתייחס אך ורק למשקלה של הדעה, לפי התנאים שהזכרת. כמובן, מטבע הדברים, בדרך כלל לדעתו של חוקר תהיה בעלת משקל רב יותר בעולם הכללי ולכן גם בויקיפדיה. אריה א 22:13, 12 מרץ 2006 (UTC)
הסבר לשינויים עריכה
א. הסרתי את עניין הסנהדרין. כאמור למעלה, מדובר באנכרוניזם.
ב. העברתי את הפסקה הדנה בכבוד ראשי הישיבות ובשימושם לסוף. זה העניין הכי פחות חשוב ביחס אליהם, וחשובים ממנו ענייני התפקיד, הסמכות והמינוי.
ג. את הפסקה הבאה הסרתי מהערך:
- היו שטענו (לדוגמה, הרב זייני, פרופ' חיים סולוביצ'יק, ועוד) שהעובדה שהפוסקנים המרכזיים באירופה היו ראשי-ישיבות, ולא רבני קהילות, הובילה לכך שהסביבה הקרובה להם הראתה נטיות גדולות יותר להחמרות הלכתיות, והייתה בעלת יכולת לסגפנות מסוימת; דבר זה הוביל לפסיקות מחמירות יותר מצד פוסקי ההלכה האשכנזיים. לעומת זאת פוסקי ההלכה מארצות האסלאם, לטענה זו, היו בעיקר רבני קהילות, ולכן נטו להקל בפסקיהם. אולם בדיקה קפדנית, מראה שהיו חכמי הלכה, שאף נשאו בתפקידים ישיבתיים שנטו להקל, אף ברבני אירופה (כדוגמת הרב משה פיינשטין); זאת לעומת רבנים מארצות המוסלמים שנטו לעתים להחמרות (כגון הבן-איש-חי).
הסיבה שהסרתי אותה היא לא רק משום שאין לה סימוכין, כאמור למעלה, אלא משום שהיא אינה שייכת לערך. מקומה בערך פוסק, לכשיורחב למידות הראויות. נתנאל 21:44, 14 מאי 2006 (IDT)
הרב התופס ישיבה עריכה
בנימוקי יוסף [בבא בתרא קטז] כתוב על דברי הגמ': דרש ר׳ פנחס בר חמא כל שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים שנא׳ חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה. וכתב הנמ"י: זו הביא בגמרא אגב גררא כתבתיה דמנהג זה בצרפת כל מי שיש לו חולה מבקש פני הרב התופס ישיבה שיברך אותו: ע"כ.
- שמא יועיל. שלוש 12:09, 10 באוקטובר 2011 (IST)